חומר רקע
3 ב
פבר ואר2025
לכבוד
הח "כ אוהד טל
יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים
הכנסת, ירושלים
באמצעות דוא"ל
נכבדי,
,שלום רב
:הנדון התייחסות מסר להצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות
הכלכלית לשנת התקציב2025), התשפ"ה -
2024
–
תקשורת דיגיטלית עם גופים
ציבוריים
הריני מתכבד להביא
בפניך את עיקרי עמדתה של חברת מסר בנוגע לתיקון המוצע לחוק תקשורת
דיגיטלית עם גופים ציבוריים, שפוצל מהצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום
המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2025), התשפ"ה -
2024
.
כללי
1.
,חברת מסר היא בעלת היתר כללי למתן שירותי דואר לפי חוק הדואר
והיא
עוסקת בהפצת
דברי דואר עבור לקוחות שהם מגדולי המדוורים במשק.
2.
חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים עבר שינויים משמעותיים בשנת2022
,
לאחר
שהכנסת הוסיפה להצעת החוק הממשלתית מגבלות וסייגים, בעיקר בנוגע לשמירה על
.פרטיות האזרחים, אבטחת מידע והגנה על מגזרים שונים
3.
מסר סבורה כי יש להקפיד על כך שבמסגרת התיקון המוצע לא ייעקפו א ותם סייגים
ומגבלות, ולא
יופרו
האיזונים שקבעה הכנסת
בחוק .
4.
על פני הדברים עולה חשש, כי
התיקון המוצע
מבקש להוסיף ל חוק הסדרים שונים מבלי
להחיל עליהם את המגבלות והסייגים שקבעה הכנסת
, בין היתר
לעניין פרטיות ואבטחת מידע
(כגון הצורך ב
הסכמ
ת האזרח לקבלת מסרים אלקטרוניים ,
שליחתם באמצעות מערכת
,ממשלתית מאושרת בלבד
זיהוי מיוחד לגבי מסרים הכוללים מידע רגיש, ועוד .)
5.
בהקשר זה חשוב לציין, כי ההתייחסות לעניין זה בדברי ההסבר להצעת החוק אינה מפיגה
את החשש האמור. זאת, הן מן הטעם שבדברי ההסבר נאמר רק כי אין בחובת ההנגשה על פי
התיקון המוצע כדי להפחית מההסדרים הקיימים בחוק או לפגוע בהם; והן מכיוון שנוכח
חשיבות הדברים אין להסתפ ק באמירה כללית בדברי ההסבר, אלא יש לכלול בחוק עצמו
הוראה
מפורשת
לפיה כלל ההסדרים הקיימים בחוק יחולו גם על השירותים שיינתנו לפי
'פרק ד1
.החדש
2
6.
רק על מנת להמחיש את הבעייתיות שבטענה כי ההסדרים הקיימים חלים ממילא, אפנה
להבדלים בין הגדרת "גוף ציבורי" לעניין פרקים ג' ו -
ד' לחוק לבין הגדרת אותו מונח לעניין
'פרק ד1 לחוק; הבדלים שתוצאתם היא שההסדרים שבפרקים ג' ו-
'ד
אינם
חלים על
כל
גוף
'ציבורי שפרק ד1
.חל עליו, וזוהי רק דוגמה
7.
הדבר מחדד גם את החובה להחיל את ההסדרים הקיימים באופן
פרטני , כך שיותאמו לסוגי
'השירותים שפרק ד1
המוצע עוסק בהם, על בסיס מאפייניו של כל שירות, האזרחים
;'הנזקקים לו והסוגיות הספציפיות שהוא מעורר בהיבטים של פרטיות, אבטחת מידע וכו
ובהמשך לכך-
.לבחון גם את הצורך בקביעת הסדרים משלימים, בין בחוק ובין בתקנות
8.
חשוב להדגיש, כי לתיקון המוצע נודעת רגישות
מיוחדת, ה נובעת משתי סיבות מרכזיות–
ראשית
, מוצע לה חיל את החוק על גופים בעלי
תפקיד חברתי וחשיבות ציבורית , כמו המוסד
;לביטוח לאומי ושירות התעסוקה לשירותיהם של גופים אלה נזקקים אזרחים רבים אשר
אינם מסוגלים
;לעבור לקבלת שירות באמצעים דיגיטליים
ושנית , השירותים בהם עוסק
התיקון כרוכים בחשיפת
מידע רגיש ביותר
על ידי האזרחים מבקשי השירות, כגון בקשות
.לקבלת קצבאות או מענקים ובקשות להנחה או לפריסת תשלומים לרשויות
9.
אשר על כן
, מסר מבקשת
להכפיף את כלל ההסדרים המוצעים למגבלות ולסייגים
הקיימ ים
כיום בחוק , תוך בחינה פרטנית של השירותים הספציפיים הנכללים בתיקון המוצע
והתאמת ההסדרים הקיימים למאפייניהם.
10
. ב ,נוסף
מסר מבקשת
לעגן בחוק עצמו את ההבהרה הנכללת
בדברי ההסבר להצעת החוק ,
לפיה אין כוונה ששירותים נפוצים יונגשו בדרך דיגיטלית בלבד והתיקון אינו בא לפגוע
בערו
צ י
השירות הקיימים .
11
. ל ,צד האמור
אתייחס עתה באופן פרטני ל
אחדים מ .סעיפי הצעת החוק
התייחסות פרטנית לסעיפי
ם ב הצעת החוק
•
" הגדרת
גוף ציבורי "
–
השונות בהגדרת המונח לעניין פרקי החוק השונים מחייבת בחינה של
מכלול השימושים הנעשים במונח לאורך החוק, על מנת לוודא שכל ההסדרים הרלוונטיים
.חלים על כל הגופים הציבוריים
•
בסעיף3
)יא(ג
,המוצע
אחרי"
גוף ציבורי
" יש
להוסיף"כהגדרתו בחוק זה ", כדי שיהיה ברור
שאין כוונה להחיל את התיקון על כל הגופים הציבוריים המנויים בתוספת החמישית לחוק
.להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים
•
סעיף3
)יב(א
המוצע קובע" כי תוקם ועדת חריגים שתפקידה להמליץ לעניין החרגה, ובכלל
זה לעניין משך ההחרגה ."
"החרגה" פירושה (סעיף3
" )י קביעה כי חובת ההנגשה הדיגיטלית לפי סעיף3
יא(א) לא תחול
על שירות נפוץ מסוים ."
,הצעת החוק אינה מתייחסת לשיקולים ולאמות אשר לאורם על ועדת החריגים להתנהל
.לשקול ולקבל את החלטותיה גם דברי ההסבר אינם שופכים אור על הסוגי
י .ה
3
בנוסף ,, ועדת החריגים מורכבת אך ורק מנציגי משרדי ממשלה והעדר נציגי ציבור בוועדה
מעורר חשש
להסתכלות חד -
מימדית שאינה מביאה בחשבון שיקולים חשובים ונקודות מבט
מגוונות.
מסר סבורה כי יש לכלול נציגי ציבור בוועדת החריגים ולהבהיר מהן אמות המידה שעל
פיהן היא נדרשת להפעיל את שיקול דעתה ולגבש את המלצותיה.
•
בסעיף3יד
המוצע נקבע, כי "
גוף ציבורי יעצב, במידת האפשר, את השירות הדיגיטלי בהתאם
לעקרונות עיצוב השירות כפי שייקבעו על ידי הממשלה בהחלטותיה מזמן לזמן ."
סעיף זה מעורר חשש שגוף ציבורי יבכר שירותים דיגיטליים
על פני ערוצי שירות
,מסורתיים
כמו ד
ואר מודפס ,תוך פגיעה ב אוכלוסיות חסרות אוריינות
דיגיטלית מספקת
או כאלה
שגישתן
.לטכנולוגיה נמוכה יותר בהשוואה ליתר האוכלוסייה
על כך יש להוסיף, כי החלטה מספר1366
של הממשלה מיום10.4.2022, שעניינה
"הרחבה
והסדרה של השירותים הדיגיטליים לתושב ולעסק ותיקון החלטת ממשלה", אשר אליה
מפנים דברי ההסבר לסעיף3
,יד המוצע1 כוללת
נספח המוכתר "עקרונות לעיצוב שירות
."דיגיטלי ממשלתי
יע קרון1(
1.2
)
לנספח זה" קובע כי על חוויית השירות הדיגיטלי להיות :בשביל כולם שירות
.ידידותי ונגיש למשתמשים מסוגים שונים, המוודא שאף אחת ואף אחד לא נשארים מאחור
שירות דיגיטלי שנגיש לציבור הרחב, כולל קבוצות אוכלוסייה מגוונות, יאפשר שוויון זכויות
והזדמנויות לכלל המשתמשים והמשתמשות, ללא קשר לרקע, יכולות ומיומנויות
דיגיטליות ."
ואולם ,
ה
תיקון המוצע אינו מיישם יע .קרון זה
,בנוסף
דברי ההסבר
,כוללים הבהרה לפיה "
התיקון המוצע אינו מבקש לקבוע כי שירותים
( נפוצים יונגשו באופן דיגיטלי בלבדDigital Only), אלא לקבוע,
,בין ערוצי השירות הקיימים
את הערוץ הדיגיטלי כערוץ חובה. כלומר, אין כוונה לפגוע בערוצי השירות הקיימים בערוץ
דיגיטלי יחיד או להחליפם"
,; ואולם
אין
ב
תיקון המוצע עצמו
כל הוראה אשר מעג נת
קביעות
חשובות אלו
. למעשה, קריאת התיקון המוצע כולו עלולה ליצור את הרושם
המוטעה
לפי ו
מעמד הבכורה יינתן מעתה ל ערוצי
שירות דיגיטל
יים ,
בעוד שהמדובר בחלופה נוספת
שהאזרח רשאי לבחור בה .
•
סעיף2(3)
לתיקון המוצע, מציע לתקן את סעיף5
לחוק, באופן שהשר הממונה על ביצוע
החוק, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי לתקן את התוספת החמישית לחוק,
בה
מנויים
התאגידים הסטטוטוריים שהוראות התיקון חלות עליהם. כלומר, מדובר בהרחבת תחולתו
של החוק על גופים ציבוריים נוספים, מהלך המחייב בחינה של זהות הגוף הציבורי, אופי
השירותים שהוא מספק לציבור, מאפייני האזרחים מקבלי השירות, שיקולי פרטיות ואבטחת
מידע הכרוכים באספקת השי רותים ועוד. מטעמים אלה, נדרש פיקוח פרלמנטרי על שינוי
התוספת החמישית
.לחוק
מסר מבקשת
לקבוע
כי תיקון
התוספת החמישית לחוק
ייעשה באישור ועד
ה של הכנסת.
1
https://www.gov.il/he/pages/dec1366_2022
.
4
12
.
נוכח חשיבותו ורגישותו של התיקון המוצע, מסר מבקשת כי הוועדה הנכבדה בראשותך תיתן
דעתה לאמור לעיל, ותקפיד כי יישמרו המגבלות והאיזונים הקבועים כיום בחוק, כך שלא
ייכפה שירות דיגיטלי על אזרח שאינו מעוניין או אינו מסוגל לקבלו באופן זה, ותובטח הגנה
על פרטיות האזרחים שיבחרו לקבל שירות דיגיטלי ועל מידע רגיש שהם מספקים לגופים
ציבוריים.
,בכבוד רב
יגאל שטרית , מנכ"ל