חומר רקע

2 ,פברואר2025 ד ' שבט, תשפ"ה נ ייר עמדה לקראת דיון ועדת כלכלה של הכנסת – "נזקי עבריינות סביבתית " הקדמה – עבריינות סביבתית בישראל התאחדות התעשיינים סבורה כי בעיית העבריינות הסביבתית בישראל אכן ראויה להתייחסות מעמיקה , וזאת בשל ההשפעה הקיצונית על איכות הסביבה של העבירות, כדוגמת אתרי סילוק פסולת פיראטיים המזהמים מקורות מים; שריפת פסולת באזור יהודה ושומרון, הגורמ ת למפגעי ריח ;ואוויר מזוהם ותופעת זיוף הדלקים, המביאה לפליטות חמורות מכלי רכב בתוככי אוכלוס י יה .ממש אלא שקיום דיון חשוב זה יחדיו עם שאלת הפליטות מהתעשייה לא רק שמסיח את הדעת מהתופעות הקשות שנדרשות בפתרונות מיידיים, אלא משחיר את שמה של התעשיה וקושר אותה .עם תופעה שאינה רלוונטית לרובה התעשיה בישראל פועלת תחת הסטנדרטים המחמירים ביותר בעולם המערבי, כך לפי המשרד להגנת הסביבה עצמו. בתוך סטנדרטים אלו, התעשייה בישראל הובילה תהליך של הפחתת פליטות ללא אח ורע בעולם בכלל, בעולם המערבי – .בפרט ,תקינה סביבתית מהמחמירה בעולם אכן מביאה לכך שקל יותר לחרוג ממנה, אך גם במישור זה התעשיה אינה חורגת לרעה מהנצפה בעולם המערבי בשיעור החריגות מהתקנים החלים עליה. זאת .למרות שתקנים אלו לעיתים מחמירים בהרבה על הנעשה מעבר לים מכאן, כותרת הדיון " נזקים שנגרמים על ידי התעשייה ועסקים מזהמים - האם המזהם משלם במדינת ישראל? " .אינה הוגנת ומניחה את המבוקש הגדרה זו נשענת על ההנחה המוטעית כנגד .התעשייה הישראלית, בהצגתה כגורם עיקרי לזיהום במדינת ישראל אנו כופרים ב ,טענה זו:כפי שנציג להלן 1. חלקו הנמוך יחסית של התעשייה:בעלות הסביבתית א . על- פי נתוני מרשם הפליטות והעברות לסביבה (המפל"ס) של המשרד להגנת הסביבה1 , המשקפים את גישת "המזהם משלם", ניתן לראות שהתחבורה בישראל מהווה35% מסך העלות הסביבתית , בעוד שהתעשייה מהווה15% .בלבד 1 מצגת מרשם הפליטות לסביבה והמצאי הארצי של פליטות לאוויר לשנת2023 , ספטמבר2024 -2 - ב. בהתייחס לחשיפה של אוכלוס י יה למזהמי אוויר בערים הגדולות בישראל2 , ניתן לראות כי הערים הבולטות ביותר אינן כוללות את הערים בהן קיימת תעשייה משמעותית (ערים כדוגמת פתח תקווה, חדרה, בני ברק). נתונים אלו ממחישים שוב את המשקל הנמוך .יחסית של התעשייה בזיהום האוויר 2. :מגמת שיפור בתעשייה א . משקלו הנמוך של התעשייה הינו הודות למאמצים משמעותיים ביותר שנערכו על ידי המפעלים להפחתת פליטות במהלך השנים ולכניסת הגז הטבעי לשימוש במשק , ואכן ניתן לראות3 שיפורים דרמטיים בהפחתת פליטות התעשייה בין השנים2023 - 2012 , :כלהלן 2 ,דו"ח הלמ"ס: מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי2022 3 מצגת מרשם הפליטות לסביבה והמצאי הארצי של פליטות לאוויר לשנת2023 , ספטמבר2024 -3 - ב. דוגמא לשינוי המהותי ביחס לחלקה של התעשייה בזיהום הסביבתי ניתן לראות בהקשר :של חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים, המוצגים להלן על-פי דוגמא זו, ניתן לראות ש אם בשנת2012 התעשייה היוותה חלק ארי ב חומרים .החשודים או מוכרים כמסרטנים, הרי שכעת היא זניחה יחסית, בזכות פעילותה הנמרצת 3. :חשיבותה של התעשייה הישראלית מלחמת חרבות הברזל, ותקופת החירום במשק שנבעה מנגיף הקורונה, הוכיחו כי הבטחון הכלכלי, הבריאותי, האנרגטי , הגיאו-פוליטי והקיומי של מדינת ישראל נשמר אך ורק בזכות קיום יצרנים מקומיים, אשר פעלו ופועלים יומם וליל על מנת לדאוג ל אספקה מיידית של כל ,הצרכים של הציבור, הצבא, מערכת הבריאות ושאר מגזרי המשק וזאת תוך הסטת תהליכי .ייצור למניעת עיכובים באספקה פגיעה ביכולות התעשייה הישראלית להמשיך ולפעול במשק .הישראלי מהווה פגיעה קשה בחוסנו של המשק מפעלים אלו פעלו יום כליל, במשמרות משולשות, כדי להרים את המשק הישראלי על רגליו בשעתו הקשה. אנו סבורים כי הם הרוויחו בדין את הזכות שעניינם ידון בכובד ראש, על בסיס .נתונים ומבלי ששמם יקשר עם עבריינים סביבתיים אמיתיים 4. נזקי עבריינות סביבתית ,"בהקשר לנושא היום המיוחד בכנסת, המתייחס ל"נזקי עבריינות סביבתית אין אלא להבהיר :מספר מושכלות יסוד עיקר הפגיעה הסביבתית מעבריינות סביבתית נגרמת מעבריינים משמעותיים מחוץ לתעשייה – אתרים פיראטיים, הברחות חומרים מסוכנים, שריפת צמיגים , פסולת אלקטרונית ופסולת אחרת, זיוף דלקים ושימוש בשמנים פיראטיים, פגיעה במקורות .מים וזיהום קרקע התעשיה בישראל חשופה לשורה ארוכה של סמכויות אכיפה, לרבות אכיפה פלילית, מנהלית וכלכלית. אכיפה זו מופנית, לא פעם, להפרות שאומנם נחשבות הפרות סביבתיות אך טיבן טכני – ,אי דווח במועד .איחור בביצוע בדיקות או חריגה קטנה, יחסית, מערך הפליטה -4 - כל זאת מבלי לזלזל בחובה לעמוד בכל הוראה חוקית, קלה כחמורה. אך במקביל לא ניתן להתעלם מכך שמאמצי האכיפה העיקריים מופנים כלפי התעשיה– כיוון שהתעשייה מטבעה היא נייחת, פתוחה לפיקוח, מתנהלת לפי דין ומתועדת היטב, ואנשיה אנשים נורמטיבי י ם .המשתפים פעולה עם אנשי המשרד להגנת הסביבה כפועל יוצא, משאבי אכיפה רבים מופנים לתחום ש"מתחת לפנס", בעוד עבריינות סביבתית אמיתית, המחייבת ביצוע מעקבים, מידע מודיעני והעמדה לדין בידי פרקליטות המדינה– היא .המיעוט מתיקי האכיפה אנו קוראים .לאסדרת האכיפה והפיקוח באופן שוויוני ומידתי, ועל כל מקורות הפליטה במשק מיקוד האכיפה דווקא במגזר היצרני והנורמטיבי גם משחית משאבי ציבור באופן לא מאוזן למטרה (שמירה על האוויר, המים והקרקע) וגם משחיר את התעשיה שלא באופן מוצדק, כיוון שבסופו של דבר נספרים כתבי אישום ועיצומים – ולאו דווקא נבחנת המציאות הסביבתית .בשטח