חומר רקע
פברואר2025
עמותת צלול–
נייר עמדה בנושא ניהול משק הפסולת בישראל, פברואר2025
בחודשים האחרונים
הגיעו לידיעתנו פניות
רבות המצביעות על קריסת הפעולות )(המעטות
הקיימות
בישראל בנושא מניעה
במקור(צמצום פסולת), ו אמצעי
הפרדת
פסולת נגישים לצורך מחזור מיטבי. בכל שבוע אנו מתבשרים על עוד רשות
שמעלימה מ המרחב הציבורי פחי מחזור
להפרדת פסולת, ו כי
תלונות
של תושבים המופנות לרשות המקומית/ו או למשרד
להגנת הסביבה בנושא., נותרות ללא מענה
הסיבות לתופעה נעוצות ככל הנראה בעליית מחירי הפינוי של חלק מזרמי
.הפסולת המופרדת
מבוא
משבר הפסולת בישראל נמצא בשיאו והוא תוצאה של עשרות שנים של הזנחה וחוסר טיפול מערכתי. ישראל מסתמכת
באופן מוחלט על הטמנת פסולת, כ
ש-
80%
מהפסולת
נשלחת
להטמנה, לעומת ממוצע של56.9%
במדינות ה-
OECD
.
מטמנת אפעה, אשר קולטת כיום כ-
40%
,מהפסולת הביתית
כבר אינה יכולה לקלוט פסולת להטמנה ,ו אין חלופות
מתפקדות במידה מספקת. מדיניות המשרד להגנת הסביבה כוללת קיצוץ בתמיכה במתקני מיון ומחזור, דבר שהוביל
להסטת כמויות פסולת גדולות, להטמנה.
עמותת צלול מבקשת להדגיש מספר עקרונות
הנוגעים ל
מדיניות לטיפול במשבר הפסולת בישראל .
על מ
נת להימנע מהחמרת משבר הפסולת ,
נדרש
לקדם במיידי מדיניות מקיפה הכוללת פתרונות קצרי וארוכי טווח ,
כ
מפורט לעיל :
1.
הקמת תשתיות
רוחביות ל הפרדת פסולת:במקור
יש לפתח במיידי מערך הפרדה יעיל בכלל היישובים בישראל, כולל
חובת פינוי לכל זרמי הפסולת (נייר, זכוכית, אורגני, אריזות). לצד זאת, יש להגדיל את
אמצעי ו יכולות המיון והמחזור
במתקנים הייעודיים.
2.
טיפול מקומי בפסולת:אורגנית על המשרד להגנת הסביבה
לסייע
ב
יישום מיידי של
פתרונות כגון "אקודראם" ו"הום
ביוגז" על מנת לייצר קומפוסט או גז לתעשייה החקלאית והמקומית.
3.
שיפור מערך חוק:הפיקדון ל
הגדלת מספר מכונות האיסוף בהתאם לריכוזי אוכלוסייה
יש חשיבות גדולה בשיפור
אחוזי החזרת הבקבוקים
ע"י הציבור, כמו גם לדרישת
מימון המכונות מצד
יצרני המשקאות, והעלאת יעדי האיסוף
ל-
90%
ויעדי המחזור ל-
100%
,עד שנת
2027
.
4.
שיפור איסוף ומחזור :אריזות יש לפתוח במיידי את שוק מחזור האריזות לתחרות, על ידי מתן הרשאות לגופים
נוספים מעבר לתאגיד "תמיר". כיום, תמיר פועל
ת
כמונופול שאינו מעודד תחרותיות, דבר המביא ליעדי איסוף
נמוכים ולמחירי טיפול גבוהים המגולגלים לצרכן.
5.
תכנון והטמעת
מודל
Pay As You Throw
:
מודל תשלום של תושבים ועסקים
לפי נפח או משקל פסולת , במטרה
לתמרץ צמצום פסולת במקו
ר, יכול לסייע רבות בהפחתת פסולת
.הנשלחת להטמנה
6.
חיוב
כל העסקים בארץ
ב
חוק פסולת עודפת:
.במסגרתו עסקים משלמים בהתאם למשקל הפסולת שהם מייצרים
7.
חקיקה לאיסור מוצרים חד-
פעמיים בפארקים:ובחופים הרחבת האיסור על פלסטיק חד-פעמי ל כל החופים בארץ
וב
מרחבים ציבוריים משמעותיים.
8.
הקמת מערכת פניאומטית לאיסוף
פסולת בשכונות מגורים
חדשות של
בנייה רוויה:
טכנולוגיה לפינוי פסולת ביתית
בצנרת תת קרקעית, שמחברת בין הבניינים ומשנעת את הפסולת בוואקום ישירות למרכז פינוי ראשי הממוקם מחוץ
לשכונה, ויכולה להפריד פסולת יבשה ורטובה. ללא משאיות אשפה וללא מטרדי ריח ורעש.
9.
הצעה לחייב כל רשות מקומית לשאת בנטל של אירוח מתקן לטיפול פסולת מסוג כלשהו (אם בעצמה או כחלק
.)מאשכול רשויות או איגוד ערים אזורי לאיכות סביבה ב
כך ימנעו מאבקיNIMBY
בין אזורים ויצומצמו מרחקי
שינוע ארוכים. אפשרות למתן תמריצים ותחרות במתן הצעות כדי ליצור מצב שגם למתקנים פחות אטרקטיביים
יהיה ביקוש ע"י .הרשויות
10
.
הגברת האכיפה:וההרתעה
חיזוק הפיקוח והענישה בגין העוברים
על חוק האריזות וחוק הפיקדון , כולל אכיפה נגד
עסקים שאינם מתקשרים עם גוף מוכר.
11
.
חינוך:והסברה
קמפיינים לאומיים בנוגע לחשיבות ,מניעה במקור צמצום פסולת
והפרדה במקור.
12
.
ניהול פסולת:חקלאית יצירת מערך מסודר לאיסוף ומחזור פלסטיק חקלא
ית.
13
.
קידום טכנולוגיות חדשניות למחזור:והשבה
השקעה במתקנים חדישים שיאפשרו עיבוד מתקדם של פסולת
והפיכתה לחומרי גלם לתעשייה.
עמותת צלול דורשת
מ ממשלת ישראל להתקדם לעבר ניהול פסולת בר קיימא, בדומה למדינות מתקדמות בעולם, כדוגמת
,דנמרק וגרמניה, שהטמיעו מערכות ניהול פסולת מהיעילות בעולם
המבוססת על מניעה במקור, מחזור מתקדם, הפקת
אנרגיה משא
ר ית הפסולת וצמצום הטמנה כמעט לחלוטין. מדינות אלה, אוסרות על הטמנת חומרים הניתנים למחזור או
לניצול אנרגטי, דבר שמוביל לכך
שאחוזים בודדים
של
פסולת מגי
עים
להטמנה. האזרחים מחויבים להפריד שבעה זרמי
פסולת שונים, וקיימות בהן מערכות רוחביות של מרכזי מחזור קהילתיים. בנוסף, מוטמעת במדינות אלה מדיניות אחריות
יצרן מורחבת (EPR)
.המחייבת יצרנים לדאוג למחזור האריזות שהם מכניסים לשווקים
מדינות אלה אף מצמצמ
ו
ת שימוש בפלסטיק חד -
,פעמי
מיישמות מערכ
ו
ת פיקדון בקבוקים עם שיעור
י
החזרה של מעל
90%
ומטמיעות
.רגולציות מחמירות לעידוד מחזור ,באשר לשארית הפסולת שלא מוחזרה משלבות המדינות הללו
בחוכמה ובזהירות, מערכות הפקת אנרגיה מפסולת, כאשר מתקנים מתקדמים, כמו CopenHill
,בדנמרק ממירים פסולת
לחשמל וחום
.עבור מאות אלפי בתים ועסקים על אף כל
זאת, הן עדיין שואפ
ו ,ת לשיפור, עם יעדים להגדלת המחזור
הפחתת שריפת פסולת ומעבר לכלכלה מעגלית מלאה תוך צמצום פלסטיק ושימוש במשאבים בני קיימא.
ל סיכום
אנחנו דורשים להבין כיצד המשרד להגנת הסביבה מתכוון להתמודד עם מה שנראה כקריסתה של
הפרד
ת פסולת במקור,
)(המועטת והמוגבלת ממילא, ו ,כן
מפנים דרישה ל
העבר
ה מיידית של תקציבים מתוך קרן הניקיון ,ל צורך עצירת
ההידרדרו
ת המצערת הז
ו .המציאות שבה רוב הפסולת בישראל נשלחת להטמנה אינה בת-
קיימא. על המדינה לפעול באופן
מיידי לאסדרת השוק, קידום פתרונות מחזור והפחתה, ושיפור מנגנוני האכיפה. ללא שינוי מהותי, ישראל תעמוד בפני
משבר סביבתי חמור, אשר יוביל לפגיעה בלתי הפיכה באיכות החיים ובמערכ
ו
ת האקולוגי
ות.
בכבוד ו,בברכה
מור גלבוע, מנכ"ל
ל
ימור גורליק, מנהלת תחום מניעת זיהום פלסטיק ופסולת
עמותת צלול