חומר רקע
www.SDGIsrael.org.il
נייר עמדה
SDG
-ישראל דיון וועדת כלכלה בנוגע
:ל
נזקים שנגרמים על ידי התעשייה ועסקים
-מזהמים האם המזהם משלם במדינת
?ישראל
SDG
ישראל, מקדמת את הטמעת היעדים לפיתוח בר קיימא בישראל בעזרת הפצה של
,ידע
,קהילה סדנאות מדידה וקשרי
.ממשל הארגון פועל לאור חזונו של פרופ׳ יהודה כהנא ובעזרת
קהילה עם למעלה
-מ2,000
מחזיקי עניין ביעדים לפיתוח בר
,קיימא הוא מייצג שלל מגזרים
ומביאה
,יכולות
,ידע קשרים
,וכלים המקשרים בין האו׳׳ם לחדשנות ישראלית פורצת דרך וברת
.קיימא מטרתנו היא לייצר חיבורים ושותפויות רב
-מגזריות בין יעדים ועולמות תוכן
,שונים וקידום
שיח בין
,ממשלה
,עסקים ארגוני חברה
,אזרחית ועוד מתוך ראייה רחבה
.ומערכתית
רקע
בשנת
2015
כל מדינות העולם ובכלל כך ממשלת ישראל הסכימו על יעדי הפיתוח בר
.קיימא הבעיות
הקריטיות העומדות בפני האנושות עד שנת
2030
. הן נקראות בשם
-קיצור
SDGs
(Sustainable Development Goals
. יעדים אלו מהווים את הקונזוס העולמי הרחב ביותר לאתגרים
שהאנושות צריכה לעמוד בהם עד
2030
. מטרות אלו מבוססות על ראיה רחבה הלוקחת בחשבון צרכים
,כלכליים סביבתיים
.וחברתיים זאת במטרה לאפשר משאבי קיום לדור
.הבא הטמעה של יעדים אלו
מחייבת טרנספורמציה של מערכות
:כגון
,אנרגיה
,מזון
,מים
,חינוך פסולת
,ועוד למערכות ברות קיימא
הלוקחים בחשבון צרכים בהתאם לאתגרי העתיד - ולפיכך השקעות
.עתק
הסכום שנדרש על ידי העולם
לצורך מימון פיתוח בר קיימא תוך טרנספורמציה של מערכות קיימות
:כגון
,אנרגיה
,פסולת מזון וכד - הוא
-כ8 עד
14
טריליון
.בשנה
נכון להיום אין יכולת מימונית לממשלות לעשות זאת (התקציב הממשלתי העולמי קרוב יותר
-ל30
טריליון
דולר
,לשנה אך הוא ממלא את כל צורכי הפעילות השוטפת של
.)המדינה גם השוק הפרטי והתאגידים אינם
מוכנים ואינם מצוידים לבצע את העבודה
.הזו מכיוון שהתל"ג העולמי עומד על
-כ100
,טריליון זה לא
מספיק כדי לסגור את הפערים של
SDG. מלבד זאת במרבית המדינות העסקים צריכים לפעול בצורה
שמקדמת את יצירתם של עקרונות כלכליים בלבד.
לכן יש חובה לתמחר את העלויות החיצוניות הנגמרות כתוצאה מפעילות עסקית של חברות פרטיות אם
ברצוננו לאפשר עמידה ביעדים מדיניים הלוקחים בחשבון את צורכי הדורות
.הבאים הדבר בא לידי ביטוי
באופן המובהק ביותר ב״קרן העושר״ כאשר מיסוי רווחי חברות דלקים פוסלים
)(גז מטרתם הייתה לממן
טרנספורמציה לאנרגיות מתחדשות עבור הדור הבא - אשר לו כבר לא יהיה משאבי
.גז
www.SDGIsrael.org.il
ובכך
:לאפשר
1) שיקום על משאבי הטבע שנהרסו כתוצאה מכך
2) השקעה בתשתיות ברות קיימא - ואסקלציה של חדשנות בתחומים אלו
3) מניעת אובדן הכנסות כתוצאה ממיסוי בינלאומי ראו ערך : מס
.פחמן
לאור
,האמור עמדתנו היא
כי יש לתרגם את ה
SDGs
לערכים מוניטרים על מנת שהמדינה תבין את הערך ארוך טווח של
,קרקעות
,אוויר אנרגיה מתחדשת ותפעל
,לתעדוף סבסוד והטמעה של חדשנות המקדמת אימפקט חיובי בעזרת
כספי המיסוי מחברות המקדמות אימפקט שלילי
,(הדברה דלקים
,פוסילים פסולת
)וכו׳ זאת
:ע״י
1. יצירת מסגרת חוקית לתמחור עלויות חיצוניות
●קביעת מדדים ברורים למדידת העלויות החיצוניות והשפעותיהן על החברה והסביבה בהתאם
ליעדי וצורכי המדינה ובראי ה
SDG
שאושרו ע״י המדינה בהחלטת ממשלה
4631
●חקיקת חוקים ותקנות שיחייבו את תמחור העלויות החיצוניות הנגרמות מפעילות תעשייתית
,וכלכלית כגון זיהום
,אוויר
,פסולת שימוש במים ופגיעה במשאבי
.טבע
●החלת גישת "המזהם
"משלם ואכיפתו כבסיס לקביעת מדיניות המסים
.והאגרות
2
. שילוב עלויות חיצוניות במערכת החשבונאות הלאומית
●פיתוח מערכת חשבונאות ממשלתית שתטמיע מדדים אחידים בהתאם ליעדי ה
SDGs
אשר ישקפו
את ההשלכות
,הכלכליות החברתיות והסביבתיות של כל פעילות
.כלכלית
●שילוב של חישובי תועלת-עלות ארוכי טווח בתקצוב
,לאומי הכוללים גם את העלויות החיצוניות וגם
את עלויות השיקום של משאבי
.הטבע
●יצירת אינדיקטורים למדידת האימפקט החיובי
,הכלכלי החברתי
,והסביבתי תוך שימוש בגישות
.קיימות
3
. הקמת קרנות השקעה למימון פרויקטים של קיימות
●צביעת התקציבים שהתקבלו מהמזהמים לצורכי הדור הבא בהתאם ולא לשימוש בתקציב
.השוטף
●יצירת קרנות ייעודיות למימון השקעות בתשתיות
,מקיימות תוך שימוש במנגנונים פיננסיים
חדשניים כמו אג"ח
.ירוקות
www.SDGIsrael.org.il
מה קורה בפועל
?היום
אין מדידה
,אחידה אין
,תעדוף אין תקציבים ואין שיתופי פעולה
-(ציבורי
-עסקי אקדמאי
.)אזרחי
נכון
,להיום
4.2.25
המזהם בישראל לא משלם ואם הוא
,משלם הוא משלם מעט והכסף הזה לא הולך
לטובות הדורות הבאים אלא נבלע בתקציב השוטף (עיין
:ערך קרן
/הניקיון קרן
)העושר - משאבי הטבע של
מדינת ישראל הולכים
-וכלים וכך גם משאבי הקיום של הדורות
.הבאים
ע״פ דו״ח של מבקר המדינה מתוך
5,199
מפגעי סביבה המתועדים בין השנים
2018
-
2022
רק ל
586
דיווחים נפתח תיק חקירה ורק ל
15
ניתן צו
.סגירה ולא מדובר על מפגעים קטנים - מהדו״ח עולה כי
60%
מהמפגעים שלא ננקטו פעולות אכיפה לגביהם הם מפגעים
!מהותיים
כמו
,כן התעשייה משתמשת שימוש עודף במים ולעיתים מזהמת את מקורות המים בעוד אנו חווים סממנים
של בצורות לאור שינויי
,האקלים המחייבים השקעות נוספות של המדינה במתקני התפלה וטיהור
.שפכים
כנ״ל גם לגבי תעשיית הפוספטים המכלה את משאבי ים המלח ולא דואגת לשיקום דבר שיפגע במקורת
הכנסה כגון תיירות וימנע מהדורות הבאים להרוויח ממשאב
.זה רק העלויות חיצוניות של זיהום אוויר
ופליטות עלו למדינה בשנת
2018
31
מילארד
.ש״ח כנ״ל לגבי קרקעות המדינה המעטות שאמורים לשמש
לצורכי
,מזון
,אנרגיה נדל״ן ועוד מאויימים בהפיכתם למטמנות
.פסולת ועוד
.ועוד
אם לא יושקעו היום כספים אלו בדור העתיד הדבר עלול לערער את חוסנה של מדינת ישראל ולעלות
למדינה ביוקר בראייה ארוכת
.טווח
הפתרון
רתימת משרד האוצר כמשרד
,מתכלל משרד החשכ״ל ונציגי ממשרדים שונים לוועדת היגוי אשר תתן
מענה ופתרון מערכתי מקיים הלוקח בחשבון את צורכי העתיד ומייעד תקציב ייעודי לנושא
.הקיימות רק
חישוב אמיתי של עלות מול תועלת ומתן מענה ותעדוף תקציבי
-לנושא יאפשרו פיתוח בר
.קיימא
בכבוד רב
יעל איפרגן גיני
מנכ״לית
SDG Israel