חומר רקע

29.1.25 גילוי דעת : התנגדות להצעת ח וק זכויות הסטודנט (תיקון– )מסלולי לימוד נפרדים מטעם יועצות הנשיא להוגנות מגדרית באוניברסיטאות : ,אנו יועצות הנשיא להוגנות מגדרית באוניברסיטאות , מבקשות להביע את התנגדותנו הנמרצת להצעת החוק לתיקון חוק זכויות הסטודנט, שמטרתה לאפשר למוסדות אקדמיים לקיים ללא כל מגבלה מוסדות נפרדים לנשים וגברים ומסלולי לימוד נפרדים לנשים וגברים– והכל "מטעמי דת". הצעת החוק שהוגשה על ידי חברת הכנסת לימור סון הרמלך (עוצמה יהודית) אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום 1.12.24 . ,כידוע, על פי פסיקת בג"ץ יכולים כיום מוסדות אקדמיים לקיים לימודים בהפרדה מגדרית בתואר ראשון בכיתות הלימוד בלבד, וללא הגבלת מרצות- נשים מהוראה במסלולים לגברים. מדיניות זו מכירה בשונות התרבותית של החברה החרדית, אך בד בבד היא עוצבה באופן זהיר ומאוזן כדי לא לפ גוע בעיקרון היסוד של שוויון מגדרי. ואכן, מספר לא מבוטל של מוסדות אקדמיים מקיימים תכניות לימוד בהפרדה, בהתאם לכללים הנ"ל . כך יש למוסדות מרחב בחירה, שמאפשר הקמת מסלולי הפרדה המותאמים לאוכלוסייה החרדית, באופן הנותן מענה אקדמי רגיש ומותאם לקבוצה זו, אשר יאפשר השתלבות במרחבים המשותפים של האקדמיה הישראלית. הצעת החוק פורצת גבולות אלו לחלוטין. אם תתקבל תותר הפרדה מגדרית בלימודים להשכלה גבוהה ללא מגבלות. ראשית, ניתן יהיה לקיים לימודים בהפרדה מגדרית גם בתארים מתקדמים. אולם טיבם ואופיים של לימודים לתארים מתקדמים במקצועות רבים אינם מתיישבים בשום אופן עם מסלולי הפר :דה ,האם ניתן להעלות על הדעת הפרדה במעבדות מחקר, בקבוצות דיון קטנות בלימודים מתקדמים בפרויקטים מחקריים? שנית, ההצעה תאפשר קיומה של הפרדה במרחבים אקדמיים מחוץ לכיתה: האם נפריד גברים ונשים בספריות? באולמות הרצאות? בקפטריות? בכנסים אקדמיים? שלישית– ההצעה אינ ה אוסרת על הסללת נשים מרצות להוראה במסלולים המיועדים לנשים בלבד, ואנו נמצא עצמנו מול דרישות להגבלת ההוראה של נשים בפני כיתות של גברי.ם הצעת החוק הופכת אם כן את החריג לכלל; היא מנרמלת מצב שבו מרחב אזרחי וציבורי– ה השכלה ה גבוהה- יתנהל בהפרדה בין נשים וגברים. המרחב הציבורי שלנו– מקומות העבודה, ספריות ציבוריות, קולנוע ותיאטרון, גנים ציבוריים, קניונים וחנויות, תחבורה ציבורית, רחובות העיר– הם של כולם. ולכן, בצדק, אלו מתנהלים ללא הפרדה מגדרית מובנית ומכוונ.ת עוד נזכיר, שהמדיניות המוצעת בהצעת החוק מקורה בתפיסה לפיה עצם הנוכחות של נשים במרחב ,הציבורי מהווה "בעיה" שצריך לפתור: נשים מסיחות דעתם של גברים, קולן של נשים אסור שיישמע ונוכחותן מזוהה עם ערכים של חוסר צניעות. המרחב האקדמי אינו יכול ולא ראוי שיתנהל על בסיס הנחות מסוג זה. לימודים באקדמיה מבוססים על פתיחות מחשבתית, והחלטות על אופן ההוראה והלימוד צריכות ,להתקבל על בסיס מצויינות אקדמית בלבד. קיום לימודים בהפרדה מגדרית ראוי שיישאר היוצא מן הכלל ולא יהפוך להיות חלק ממצב הדברים הרגיל. חששנו הוא, שלמרות שהצעת החוק מנוסחת בדרך שמשאירה שיקול דעת למוסדות אקדמיים אם לקיים לימודים בהפרדה מגדרית, בסופו של דבר הם יעמדו בפני מערכת תמריצים כלכליים ולחצים להרחיב עוד ועוד את מסלולי הלימוד בהפרדה עבור האוכלוסייה החרדית, באופן העלול לפגוע באיזון הקיים בין מתן מענה ייחודי לצרכים של החברה החרדית לבין שמירה על עקרון השוויון המגדרי. .אנו סבורות שאין לקדם את הצעת החוק, שהיא בלתי ראויה, ויש להתיר את המצב הקיים על כנו :פורום יועצות הנשיא להוגנות מגדרית באוניברסיטאות פרופ' ענת בן- ,דוד האוניברסיטה הפתוחה פרופ' יעל השילוני- ,דולב אוניברסיטת בן- גוריון ,פרופ' נטע זיו אוניברסיטת תל-י אב ב ,פרופ' עדי זלצברג הטכניון פרופ' חיה לורברבאום- ,גלסקי האוניברסיטה העברית פרופ' ערין סלאמה - ,קודסי אוניברסיטת חיפה ,פרופ' עידית שחר מכון ויצמן למדע פרופ' אורנה ששון- ,לוי אוניברסיטת בר- אילן