החלטות ועדה

הכנסת הוועדה לענייני ביקורת המדינה מס' סימוכין : 2024-154636 סיכום דיון מיום שני, כ"ב בכסלו התשפ"ה, 23.12.2024, בנושא: היבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה, דוח שנתי 2024 חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - בחודש ינואר הקרוב כל אזרחי ישראל יעמדו בפני עליית מחירי המים, החשמל, הארנונה, המזון, המע"מ, דמי ביטוח לאומי ועוד. מדובר בעליה של אלפי שקלים לכל משפחה. אחת הגזירות הבולטות היא העלאת המע"מ מ-17% ל-18%. המשמעות הכלכלית היא גדולה - תוספת של כ- 1,200 שקלים בשנה ליחיד, וכפול מכך למשק בית ממוצע. ברכישות גדולות כמו דירה או רכב, העלות הנוספת דרמטית. דירה בשווי 3 מיליון ש"ח תתייקר ב-30,000 ש"ח, ומכונית חדשה תעלה 2,000 ש"ח נוספים. אנו עדים גם להתייקרויות בשירותים היומיים והבסיסיים. מחירי החשמל צפויים לעלות ב-3%, תוספת של כ-180 ש"ח בשנה למשק בית ממוצע. מחיר המים יעלה בשיעור של 2%. כמו כן העלאת דמי תשלומי הביטוח הלאומי ב- 0.8% ומס הבריאות ב- 0.15%, שהמשמעות היא ששכר הנטו יפחת בממוצע של 1,000 ש"ח בשנה. סכומים אלו אולי נראים קטנים במבט ראשון, אבל הם מצטברים לנטל משמעותי, במיוחד עבור משפחות ממעמד הביניים והאוכלוסיות המוחלשות. הימשכות המלחמה, גיוס מילואים והפניית תקציבים לשיקום הצפון והדרום מצריכים "להדק את החגורה", אך נראה כי הממשלה לא מעוניינת לתת דוגמא לאזרחים. במקום לסגור משרדים הממשלה רק מתנפחת, במקום לקצץ בכספים קואליציוניים אנחנו רואים עולם כמנהגו נוהג. ועדה זו עסקה לא מעט בהתמודדות המדינה עם הריכוזיות והמונופולין בענף המזון ומוצרי הצריכה. הוועדה דנה בפיקוח על המחירים, בחסמים על היבואנים והחקלאים, בהפחתת מכסים ובעידוד ייצור מקומי. הדוח הנוכחי דן בהיערכות הגופים השונים במדינה להתפרצות האינפלציה. משרד מבקר המדינה - אהוד לנגרמן-מנהל אגף – הדוח בנושא: היערכות להתפרצות אינפלציה פורסם בינואר 2024, ובחן את האינפלציה בשנת 2022. נתוני מפתח מרכזיים: 5.3% שיעור האינפלציה בפועל בישראל בשנת 2022 (לעומת 2.8% בשנת 2021). 1%-3% טווח יעד האינפלציה בישראל כפי שקבעה הממשלה משנת 2003. 4.5% שיעור הריבית הבסיסית של בנק ישראל באפריל 2023 (לעומת 0.1% בתחילת שנת 2022). 60% שיעור התמסורת שבין הריבית הבסיסית של בנק ישראל לריבית על פיקדונות הציבור, נכון לאוגוסט 2022. 52% (כ- 530 מיליארד ₪) מהחוב הממשלתי צמוד למדד. עלייה של 1% במדד צפויה להגדיל את מלאי החוב בכ- 5.7 מיליארד ₪, ואת הוצאות הריבית והקרן השנתיות בכ- 460 מיליוני ₪. ליקויים מרכזיים: * תוכנית מגירה להיערכות להתפרצות אינפלציה - הדברים נדונו באגף תקציבים ובחטיבת המחקר של בנק ישראל, ושני הצדדים ביצעו מעקב, אבל אג"ת במשרד האוצר לא הכין תוכנית מגירה מתאימה לצעדים פיסקליים מול התפרצות האינפלציה באותה שנה. * מנגנון ההצמדה למדד בגיבוש תקציב המדינה לאינפלציה: בשנת 2003 נקבע בהחלטת ממשלה כי תקציבי הרכש של משרדי הממשלה אינם מקודמים באופן אוטומטי בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן. עד היום התקבלו החלטות ממשלה אשר קובעות כי תמשך הקפאה נומינלית של תקציב המדינה משנת 2003. לכן בשל האינפלציה והקפאה נומינלית לא הייתה ברירה אלא להעלות את מסגרת התקציב בכללותה של כלל ההוצאה ב-4.4%, ולהגדיל את כלל ההוצאה באופן משמעותי ב-2022 לקראת 2024-2023. * החשיפה הקיימת של הוצאות הממשלה למדד המחירים לצרכן - תקציבם של כשליש ממשרדי הממשלה מוצמד למדד בלמעלה מ-50%, ותקציבם של כרבע ממשרדי הממשלה המנהלים 24% מתקציב המדינה מוצמד ביותר מ-80% למדד. כמו כן יותר מ- 50% מהחוב הממשלתי צמוד למדד המחירים לצרכן. חשיפה זו מגלמת סיכון תקציבי לטווח הקצר ולטווח הארוך. זאת כיוון שעלייה במדד תגדיל את הוצאות הריבית והחזר החוב בתקציב המדינה במאות מיליוני ₪, וכן תשפיע על תקציב המדינה לטווח הרחוק בגין הגדלת החוב הממשלתי. * פער הריבית במערכת הבנקאית בין הריבית על האשראי לבין הריבית על הפיקדונות - בשנים 2022-2021 חל גידול ניכר בפער הריבית (הפער שבין ריבית בנק ישראל לבין הריבית על הפיקדונות שהבנקים משלמים לציבור). * התמסורת שבין ריבית בנק ישראל לריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות הציבור לזמן קצוב – "התמסורת" מתייחסת לשיעור מעליית ריבית בנק ישראל שמגולגל אל העלייה בריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות הציבור לזמן קצוב. העלייה בשיעור הריבית שמשלמים הבנקים על פיקדונות הציבור היתה חלקית ועמדה על כ- 60% בלבד נכון לאוגוסט 2022. ככל שהפריים עולה - כל שיעור בפריים מגולגל מיד לאשראי, שצמוד לפריים באותו גובה. לעומת זאת, לפיקדונות הוא לא מגולגל באופן מלא. המלצות מרכזיות: * אגף תקציבים יבחן צעדים פיסקליים משלימים וממוקדים לצורך סיוע לחברות ולמשקי בית שנפגעו קשות כתוצאה מהעלייה באינפלציה, זאת לצד נקיטת צעדים להידוק פיסקלי שימנע סחרור אינפלציוני. * אגף התקציבים ינהל תהליך סדור לקבוע מקדמי מעבר לקניות ולרזרבות להתייקרויות, כדי שגם בהתרחש עליית מחירים גבוהה ניתן יהיה להצמיד את התקציב ולעמוד ביעדי הממשלה. * החשב הכללי ימפה את כלל ההתקשרויות וההשתתפויות של הממשלה תוך ביצוע מעקב אחר היקף ההתקשרויות הפעילות הצמודות למדד המחירים, שיטת ההצמדה של ההתקשרויות וזרם גידול התשלומים הצפויים בעקבות עלייה חדה במדדי המחירים. עוד מומלץ שהחשכ"ל יגבש מדיניות סדורה בדבר מתן מענה לסוגים השונים של ההתקשרויות וניהול הסיכונים בעקבות החשיפות התקציביות של ההתקשרויות הצמודות למדדים השונים. * הפיקוח על הבנקים ימשיך ויפעל להגדלת התמסורת, שבין עליית ריבית בנק ישראל לבין הריבית המשולמת על ידי הבנקים לפיקדונות הציבור כך שפער הריביות יקטן. מיותר לציין שהרווחים של הבנקים עולים באופן ניכר ביותר כתוצאה מהעובדה שהפיקדונות לא מוצמדים במלואם. המועצה הלאומית לכלכלה - פרופ' אבי שמחון-ראש המועצה – כשהוקמה הממשלה לפני כשנתיים הממשלה שמה בראש סדר העדיפויות את המאבק ליוקר המחיה, ולצורך כך הוקמה ועדת שרים בנושא שהיו לה מס' הישגים חשובים. הנושא נמצא גבוה מאוד בסדר העדיפויות, על אף המלחמה, אך זה לא מספיק. המציאות אינה טובה בהקשר של יוקר המחיה. לאחרונה התפרסם דוח של ה- OECD שמשווה בין רמת המחירים בישראל למדינות ה- OECD. בשנת 2022 מדינת ישראל היתה יקרה יותר ב- 38%. הסיבה לכך היא מדיניות ממשלתית. מחירי המזון בישראל בשנת 2022 היו גבוהים ב- 52% מהממוצע, ש- 10% הם נוכח המיסים הגבוהים בישראל בהשוואה למדינות המפותחות. גם ברכב פרטי אנו יקרים יותר מכל מדינה מפותחת אחרת בעולם נוכח המיסים הגבוהים. רה"מ הגיע מס' פעמים לדיונים של הוועדה לטיפול בדיור נוכח החשיבות העצומה של הסוגיה. הבעיה עוד תחריף השנה, משום שהמדינה מטילה מיסים ומעלה מע"מ בהתאם לדרישת בנק ישראל וגורמי המקצוע במשרד האוצר. אני התנגדתי לכך אך דעתי לא נשמעה. ההחלטה לעלות מיסים נבעה בשל ההוצאות הרבות של המלחמה. עלות משרד ממשלתי קטן היא 10 מיליון ₪. הכספים הקואליציוניים שנמצאים במחלוקת הם בעלות של מיליארדי ₪. תקציב משרד הביטחון כעת הוא 117 מיליארד ₪, בעוד שטרם המלחמה הוא היה 65 מיליארד ₪. משרדי ממשלה נוספים קיבלו תוספות של כמה מיליארדי ₪ בגלל השלכות המלחמה (רווחה, בריאות וכו'). שיעור האינפלציה האחרון עמד על 3.4% והוא צפוי לעלות, עפ"י הערכות של בנק ישראל, נוכח העלאות המיסים. עד שלא נגיע לשיעור של 2%, אנו לא נראה ירידה בריביות. יש מאות אלפי משקי בית שהוצאות הריבית הגדילו את עלות המשכנתא שלהם ב- 1,000 ₪ נוספים. הוועדה ליוקר המחיה, בראשות רה"מ, הניבה כמה תוצאות חשובות שהעיקרית שבהן היא "רפורמת מה שטוב לאירופה, טוב לישראל". רפורמה זו תכנס לתוקף בחודש ינואר 2025. הצורך להביא אישור מהיצרן נפתר. אנו עושים מאמצים גדולים בהסרת חסמים בייבוא, ונשמח לשמוע הצעות בנושא. הקצבאות ושכר המינימום לא הוקפאו למרות שהיתה דרישה כזו, פרט לקצבאות הילדים. מחירי הפירות יקרים בצורה מחרידה. חה"כ ואליד אלהואשלה - אנו רואים עליה במחירים, ובכוונת הממשלה לעלות מחירים נוספים כולל המע"מ. יש למדינה חסמים בייבוא, מדוע הממשלה אינה מסירה אותם כדי להקל על האזרחים בהיבט של מחירי המזון? החלוקה התקציבית היא על בסיס הקואליציה ואינה שוויונית. חה"כ אימאן חטיב יאסין – החרדים והערבים מהווים 62% מהאוכלוסייה הענייה. אנו מודעים לכך שהמלחמה מעלה את הוצאות הביטחון, אולם לא יכול שהמיסים יעלו על גבן של השכבות המוחלשות והקצבאות יוקפאו ל- 154 אלף אזרחים ותיקים. העלאת מחירי החשמל, המים והארנונה היא בבחינת עוול כאשר המשכורת נשארת כפי שהיא ואינה עולה. יש לפחות 5 משרדי ממשלה מיותרים ועלותם יכולה להסתכם ב- 6 מיליארד ₪, כמו גם תקציבים קואליציוניים שאינם הכרחיים בעת הזו. המענה צריך להיות לכולם ולא רק לפלח אחד באוכלוסייה. יש לשים דגש גם על הכנסת מוצרי מזון בריאים תחת פיקוח. לובי 99 - לינור דויטש-מנכ"לית – בעיית יוקר המחיה מלווה אותנו מס' שנים ואינה חדשה נוכח המלחמה. בתקציב החדש יש רק גזרות ומיסים, ואין התייחסות להגבלה של יבוא, פירוק מונופולים ופתרונות. החיטה, האורז, הסויה והתירס ירדו במחירם בעוד שמחירי המזון עלו. הציבור מוגבל ואינו יכול לעשות מרד צרכנים כאשר מתרחשת מלחמה ויש חטופים וחיילים במילואים. תפקיד הממשלה לעשות צעדים לשיפור המצב. חה"כ מיכאל מרדכי ביטון – ממשלת ישראל החליטה להפקיר את מעמד הביניים והשכבה החלשה שנאבקים על הקיום בתוך ערפל המלחמה. כבר בשנת 2010 היו מחאות בנושא יוקר המחיה. שר הכלכלה איים על המונופולים בפברואר 2024 אך לא התקדם דבר. הממשלה הקודמת טיפלה בהטבות מס למשפחה עובדת ומענק מס הכנסה שלילי. בחודש יוני ה- OECD הודיע שישראל מובילה ביוקר המחיה. 5 מיליארד ₪ שוריינו לכספים קואליציוניים בשנה שעברה ובשנה הנוכחית, וכך לא נותר כסף עבור המעמד הנמוך. המע"מ צפוי לעלות בתחילת השנה, יום הבראה יילקח מהעובד וחברות המונופול מעלות את מחירי המוצרים ב- 10%-20%. משרד האוצר – אוריאל שם טוב-רפרנט מאקרו באג"ת – לא מדויק לומר שאין תכניות מגירה להתמודדות עם יוקר המחיה כפי שכתב מבקר המדינה. אנו כל הזמן מקדמים תכניות וחלקן מגיעות לידי בשלות. הדרך העיקרית להתמודדות עם יוקר המחיה והאינפלציה היא תכניות ייעול של המגזר הציבורי וכלים לריסון פיסקלי (השנה בסך 37 מיליארד ₪). הצעדים שנעשו לתמיכה במשפחות החלשות כחלק מהתמודדות עם יוקר המחיה: רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" , תכנית להגדלת מענק עבודה לגברים והשוואתו לנשים, הגדלת מענק הורים לגילאי 0-3 והגדלת השתתפות המדינה בהוצאות מעונות היום והמשפחתונים. העלאה המע"מ באחוז אינו צעד שהיינו רוצים לעשות בשנה רגילה, אך עיצומה של המלחמה נתנה השלכות פיסקליות. משרד האוצר אינו תומך מבחינה מקצועית בהגדלת מס הכנסה. העלנו את המס על חברות ארנק וחברות אחזקה כך שבעלי החברות ירגישו זאת בדיבידנדים. מדובר בהכנסה של כ- 10 מיליארד ₪ לקופת המדינה בשנת 2025 ומס יסף שהוא רק על הכנסה הונית, ככה שהוא לא חל על הכנסה שהיא מעבודה. למעשה הצענו חבילת צעדים שיאזנו את המקורות ההכנסה לקופת המדינה, וחלק מגיע מהמעמד העובד (נקודות זיכוי ומדרגות מס) וממע"מ. הצמדה של תקציב רכש/תקציב תמיכות למדד לפי סעיף 3(א) – הטענה של משרד מבקר המדינה שאנחנו לא מצמידים את התקציב הזה למדד נכונה, אך איני סבור שניתן לבוא אלינו בביקורת בגינה. לממשלה הסמכות לחלק את הכסף עפ"י סדר עדיפויות ואינה צריכה להיות כפופה להחלטות ממשלה קודמות או החלטות שהיא קיבלה שנה קודם לכן. אם היינו מצמידים את התקציב למדד, האינפלציה היתה נכנסת לסחרור וזה לא נכון מבחינה מקצועית. אי הצמדה של התמיכות לפי סעיף 3(א) – משנת 2010 תקציב התמיכות גדל בכ- מיליארד 100 ₪. אם בעשור וחצי האחרונים היינו מצמידים לפי האינפלציה, התקציב היום היה עומד על כ-2.6 מיליארד שקלים, כשבפועל התקציב נכון לשנת 2023 עומד על כ-3.3 מיליארד שקלים. בסופו של דבר יש התייקרויות אינפלציה והממשלה מחליטה איך לחלק והפעם היא עשתה זאת ביתר, מעבר לשיעור עליית האינפלציה. חה"כ מטי צרפתי הרכבי – הקבינט החברתי-כלכלי הוא זרוע ביצועית של הממשלה לקביעת מדיניות. הממשלה היא האמונה על ניצול יעיל, אולם יש גוף שמתווה מדיניות והוא אינו עובד טוב. ראוי שתהיה תכנית מזון בריא בת קיימא לעניים. ראוי שיהיה סל מזון בריא מינימלי עם הקלות, כמו למשל פטור ממע"מ או מע"מ דיפרנציאלי. מדובר בכסף קטן לאוצר המדינה והמשמעות היא שאנשים יוכלו לחיות בכבוד. בנק ישראל – ד"ר סיגל ריבון-חטיבת המחקר – בנק ישראל בחן את יעד האינפלציה ופרסם אותה באתר האינטרנט בעברית ובאנגלית. הוא מצא שאין מקום לשנות את יעד האינפלציה, כמו שנקבע על ידי הממשלה בשנת 2000 (1%-3%). פרופ' אבי שמחון טען שהאינפלציה יורדת לאט מידי ושהריבית גבוהה מידי. שני דברים אלה אינם יכולים להתקיים יחד. אכן בזמן שהדוח נכתב האינפלציה הייתה סביב 5.4%. לאחר משבר הקורונה האינפלציה התפרצה בכל העולם, ובישראל פחות. כתוצאה מכך בנק ישראל ראה את האינפלציה עולה כבר באפריל 2022, והתחיל להעלות את הריבית מ-0.1% ל-4.75%. אחר כך הייתה ירידה פעם אחת ל-4.5% ונותרנו שם. בספטמבר 2023 האינפלציה הייתה צפויה להיכנס לתוך היעד. המלחמה פרצה והיו מגבלות מאוד משמעותיות על ההיצע: מילואים, עובדים בענף הבנייה, היכולת לפעול בחלק מהמחוזות ועוד. המגבלות מקשות על אספקת הביקוש, ולכן אנחנו רואים לחצים של האינפלציה. החל מחודש אוגוסט ראינו התייצבות ובהסתכלות קדימה אנחנו צופים התמתנות של קצב האינפלציה לתוך היעד. היעד המרכזי מאז פרוץ המלחמה הוא שמירה על היציבות הפיננסית. לעניין משקי הבית - מי שלקח משכנתה בריבית משתנה, אכן יש גידול בהוצאות שנרשמות מדי חודש. לו לא היינו מעלים את הריבית, היתה התפרצות אינפלציה שמובילה את המשק לחוסר יציבות, ופגיעה בפרט במשקי הבית היותר מוחלשים. כל משק בית שרוצה לקחת התחייבויות צריך לבדוק את המשמעויות של ריבית משתנה. בעבר משקי בית שילמו ריבית מאוד נמוכה כי זה היה המצב במשק. בעיקר חשוב להדגיש שהמדיניות המוניטרית ננקטת כמובן בשביל להשיג יציבות מחירים, אבל בזמן הנוכחי החשיבות של שמירה על יציבות פיננסית ומניעת משבר היא האינטרס. העלאת ריבית הוא צעד שנעשה בכל המקומות בעולם, וישראל הקדימה לעשות זאת. זה הכלי שיש לבנק ישראל ועימו הוא פועל להביא את האינפלציה ליציבות. רויטל קיסר-סטויה-סגנית המפקח על הבנקים – הביקורת הייתה במחצית השנייה של 2022, והתבקשנו ע"י המבקר להמשיך ולפעול כדי לשפר את התמסורת וההסטה נוכח עליית הריבית. לבנק יש סט רחב של צעדים שבמסגרתו הוא פעל על מנת לגרום לאנשים להסיט את כספם מעו"ש לפיקדונות נושאי ריבית ולשפר את הריבית שהם מקבלים על פיקדונות. סט הצעדים כולל: מכתבים של המפקח על הבנקים, זימון של הנגיד והמפקח על הבנקים את ראשי המערכת הבנקאית, הנגשת מידע רחב ברמת הבנק הבודד על ריביות בפיקדונות באשראי, בפלוס בעו"ש, במינוס בעו"ש והוראות אסדרה. הציבור הסיט את כספיו מהעו"ש לפיקדונות ולקרנות כספיות, וערוצים אלה מניבים תשואה יותר גבוהה. במרץ 2023 תמהיל התיק של משק הבית: 7% קרנות כספיות, 39% עו"ש ו-54% פיקדונות נושאי ריבית. באוקטובר 2024 העו"ש ירד ל-32%, הקרנות הכספיות עלו ל-13% והפיקדונות נושאי הריבית כ-55%. חלק מהציבור עדיין רוצה נזילות - להשאיר את כספיו בעו"ש, אבל אנחנו לא מפסיקים את העשייה בתחום. באוגוסט 2024 יצא מכתב נוסף למערכת הבנקאית עם הנתונים, הצעדים והדרישות. הכסף עבר לאפיקים שמניבים תשואה יותר גבוהה וגם שיעור התמסורת, כולל במשקי הבית. שיעור התמסורת בחודש ומעלה הוא סדר גודל של 70%-90%, תלוי במסלול הריבית. ביחס לעולם - המצב בישראל בתחום של התמסורת הוא גבוה - 70%-75%, בעוד שבארה"ב ובאירופה סביב 30%. החל מדצמבר 2022 ביקשנו מהבנקים סט רחב של צעדים להקל על נטל החוב (משכנתאות ומינוס בעו"ש). הבנקים ספגו את עליית ריבית בסדר גודל של כ- 900 ₪ בממוצע. ב-16 באוקטובר, שבוע אחרי פרוץ המלחמה, בנק ישראל יצא עם מתווה יחד עם המערכת הבנקאית שכל המהות שלו הייתה הקלה על נטל חוב המשכנתא ללא ריבית וללא הצמדה למעגל הראשון והמעגל השני של נפגעי המלחמה, והוא רלוונטי גם כיום ומוארך כל שלושה חודשים. לא נעלמה מעינינו רווחיות המערכת הבנקאית, נטל החוב והמצב. הרווחיות נובעת בין היתר מהריבית הגבוהה, מהעו"ש שלא צובר ריבית, מההצמדה ואנחנו כל הזמן חושבים על צעדים נוספים מבלי להתערב במנגנוני תמחור ובמנגנוני שוק שעלולים לפגוע במשק הישראלי. הפורום למאבק בעוני – עו"ד בקי כהן קשת – ברצוני לשמוע הצעות ממשרד האוצר עבור אנשים שאינם מסוגלים כעת לקנות מזון, והמצב יחריף החל מחודש ינואר. איך ניתן להבטיח שהציבור יוכל לרכוש סל מוצרים בסיסים של משרד הבריאות? ארגון לתת – ז'יל דרמון-נשיא ומייסד – לצד האיום הקיומי עם פרוץ המלחמה יש גם איום קיומי חברתי משמעותי ביותר. הצלחה צבאית לצד הרס חברתי אינו יעזור. אנו נמצאים באותו מצב במשך 30 שנה, ויותר ממיליון מאתיים ארבעים אלף ילדים חיים בעוני. עלות המחיה המינימלית היא 5,350 ₪ לאדם, והעלות עבור 4 נפשות הינה 13,717 ₪ . שכר מינימום למשפחה הוא 11,700 ₪ והוא רחוק מעלות החיים המינימלית. העליות הצפויות של המסים הן בגדר קיר חברתי שעומד לנגד עיננו, ואם לא נפעל בנדון – האי צדק החלוקתי ימשיך. יש לשנות את התפיסה על תורת הכלכלה הישראלית שאינה לטובת האוכלוסיה החלשה. בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות: הוועדה מודה לפרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ולכל המשתתפים בדיון. הוועדה התרשמה כי המדינה מנציחה את העוני במדינת ישראל. הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לערוך בדיקה נוספת בנוגע לרמת המחירים בישראל, והוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד כחצי שנה בהשתתפות: שר הכלכלה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והכלכלן הראשי במשרד האוצר. הוועדה מבקשת משר האוצר להקים צוות משרדי, בראשות מנכ"ל המשרד, כדי למצוא תכנית בתוך בסיס התקציב למען מיגור העוני בישראל ולדווח על הפעולות לוועדה. הוועדה סבורה כי יש להתרכז בפירוק המונופלים, בהגבלת הייבוא, בביזור הייבוא לצורך התקדמות הנושא.