חומר רקע
דו"ח הועדה בנושא מערכת
האשפוז במרכזים לבריאות הנפש
יו"ר הוועדה :פרופ' יובל מלמד
משרד הבריאות
תוכן עניינים
פתח דבר- יו"ר הועדה................................
.......................
3
תודות
................................
................................
...............
4
תקציר מנהלים
................................
................................
.. 5
הקמת הוועדה ואופן עבודתה
................................
..............
8
חברי
'הוועדה (לפי סדר א-
)'ב
................................
.............
8
'אנשי מקצוע חיצוניים שתרמו לעבודת הוועדה (לפי סדר א-
)'ב
................................
................................
........................
9
רקע
................................
................................
................
10
ההיבט הקליני האיכותי של האשפוז במערכת בריאות הנפש
17
המחלקה העתידית
................................
..........................
19
ההון האנושי
................................
................................
...
22
בטיחות המטופלים והצוות
................................
...............
27
יחידה למטופלים במסלול משפטי
................................
.....
29
תשתיות
................................
................................
..........
31
חולים ממושכים ושיקום בקהילה
................................
.....
33
היבטים כלכליים
................................
.............................
34
שילוב מרכזי בריאות הנפש עם בתי החולים
הכלליים
.........
36
הערכת עלות תקציבית ליישום ההמלצות
...........................
41
נספחים
................................
................................
..........
43
נספח א': כתב מינוי הועדה.................
..........................
43
נספח ב': אשפוזים במערכת בריאות הנפש2020
.................
45
נספח ג': הון אנושי- מיפוי צרכי ההכשרות
.......................
46
נספח ד': מיטות פסיכיאטריות במרכזים לבריאות הנפש
....
47
:'נספח ה
חתימות
חברי
ועדת הה
יגוי............
..
...
.......
.
51
מקורות מידע
................................
................................
..
52
פת ח דבר- יו"ר הועדה
הבריאות הינה צורך בסיסי הכרחי לאדם. הנפש והגוף חד הם ; מערכת משולבת עם קשרי גומלין
הדדיים. מערכת בריאות הנפש חשובה לחוסן הלאומי, והיא כוללת את הטיפול בקהילה, את
.מערכת האשפוז ומערכת השיקום
מערכת בריאות הנפש הינה מערכת חשובה ביותר ב תוך מערך הבריאות בארץ. חשיבותה קשורה
לחוסן הלאומי
הכללי ולכל אחד כ
פרט. אנו רו
אים את מע
רכת האשפוז במרכזים לבריאות הנפש
כטיפול נמרץ נפשי, טיפול מציל חיים, על מנת שהאדם ישוב לאיתנו ויוכל לחזור לקהילה ככל הניתן
.בפרק זמן קצת יחסית
למרות חשיבות זו, עם השנים הצטברו פערים במשאבים הניתנים למערכת בריאות הנפש, ובמקביל
עלה הצורך של המערכת לה .שתנות ולהתאים את עצמה לשינויים החברתיים
האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות ,, אשר מדינת ישראל חתומה עליה נועדה
.להבטיח שוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלות והיא מכירה בזכותם לכבוד ולשוויון ככל אדם
האמנה מדגישה את חשיבותה של חברה פתוחה ואת זכותם של ב עלי מוגבלויות לחיים בקהילה
.ולגישה לאותן אפשרויות בחירה שיש לכל אדם אחר
,הקמת הוועדה משקפת הבנה באשר לאתגרים הרבים בפניהם ניצבת כיום מערכת בריאות הנפש
ומגלמת שעת רצון להצבת מענה מערכתי ארוך-
טווח שיסייע
ל סגור את הפערים ולהצעיד את
מערכת בריאות הנפש קדימה, ב .שירות המטופלים
בעבודתנו התמקדנו במערכת האשפוז במרכזים לבריאות הנפש, המהווים יחידות חזית של טיפול
.נמרץ נפשי, המסייעות למטופל לשוב לאיתנו, ולחזור לקהילה בפרק זמן קצר יחסית
המערכת מתאפיינת בעומסים גבוהים, בתשתיות ישנות ולא מתאימות ובחסר כוח אדם. במשך
שנים מתבססים המרכזים הרפואיים על סובסידיה ממשלתית, באופן ש מנע אפשרות לשינוי
וצמיחה באופן מספק .
,המערכת מתפקדת ומתמודדת עם מטלות רבות: טיפול, שיקום, לימוד, מחקר, הדרכה ואקדמיה
,ומצליחה לעשות זאת בזכות המשאב האנושי המסור שבה. עם זאת המצב הקיים מחייב שינוי
מהמעל
ה השניי
ה , כדי להיות חלק מהרפואה הכללית, להשתוות למדינות המתקדמות בעולם ולתת
.טיפול איכותי ומתקדם
מגפת הקורונה אשר פרצה לחיינו במרץ2020
.שינתה את העולם כולו, וכך גם בתחום בריאות הנפש
שינוי מהלך החיים התקין, סגרים, הפסקת שגרות לימוד, הובילו למצוקה ולצורך ב התמודדות של
.כלל הציבור וכן עם עליה במצבי דיכאון וחרדה והזדקקות לטיפול נפשי
,הקורונה חידדה את הבעיות הקיימות במערך האשפוז: הצפיפות, העומס וכוח האדם המצומצם
הועצמו אל מול הצורך בהתמודדות עם ריחוק חברתי, עטית מסיכות והתחסנות. העומס והצפיפות
אינם מאפשרים רי
חוק, המטופלים לא עוטים מסיכות, ההתחסנות הינה כ-
50%
תודות למ אמצים
גדולים של הצוות. נוסיף לכך את הצורך לבודד מתאשפז חדש עד קבלת תוצאות בדיקתPCR
, מצב
שכמעט לא אפשרי בהעדר תשתיות עודפות לכך, וכמובן הצורך לבודד חולה שנחשף, ואף לטפל
.בחולה מאומת
4
כל זה המחיש את מצב מערכת בריאות הנפש המתקשה להתמודד עם אתגרים אלו, וזקוקה
.לתוספת משאבים גם עבור כך
ו הת ,כנית המוצעת כאן
עולה
בקנה אחד עם אסטרטגית משרד הבריאות
ושואפת
לספק מענה
מיטבי, שוויוני, זמין, נגיש ויעיל בתחום בריאות הנפש. הת
ו כנית צפויה לספק תועלות מהותיות
ברמת המט.ופל ומשפחתו, וברמת כלל המשק
תודות
תודה לשר הבריאות לשעבר, מר יולי (יואל) אדלשטיין ולמנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' חזי
.לוי, על מינוי הוועדה
תודה לשר הבריאות, מר ניצן הורוביץ ולמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש על מתן רוח גבית
.לעבודת הוועדה
5
תקציר מ
נהלים
מערכת האשפוז בבריאות הנפש
זקוקה לשינוי מהמעלה השניי
ה
,בעזרת משאבים שיוקצו לכך
בראיה כוללת של כל מערך הטיפול הנפשי. עלינו לפעול במרכיבים רוחביים: קהילה-אשפוז-
,שיקום
ובמרכיבי עומק בכל תחום. בעבודתנו כאן התמקדנו בעיקר בנושא האשפוז בהיבטים שונים: קליני-
א.יכותי, הון אנושי, בטיחות, תשתיות, תקצוב ושינוי מבני
הוועדה ממליצה על שינוי
ב
מבנה המחלקות הפעילות, כך ש מספר המאושפזים במחלקה יהיה עד
25
מטופלים .
יעד זה
יושג ב חלקו באמצעות
העברת מטופלים ממושכים להמשך טיפול בקהילה
כך
שית
אפשר שימוש ב
חלק מ
מיטות אלו ובכ
ו ח האדם
י שי שאר
להורדת עומסים בבית החולים
ול
יצירת מחלקות קטנות יותר .
יש לייצר
הפרדה בין מטופלים במסלול אזרחי למסלול פלילי עם
יחידה נפרדת לצווים והסתכלויות ,
וכן לשאוף לכך
ש המחלקות תהיינה מחלקות עם התמקצעות
בהפרדה מגדרית ו
מתן מענה לאוכלוסיות מיוחדות, אשפוז ראשון, הפר עות אכילה, נפגעי תקיפה
מינית ,
,תסמונת פוסט טראומטית
בו.רגישות תרבותית
יש להגדיר את פעילות חדר
ה מיון כחדר מיון
התערבותי,
המעניק טיפול
המס
י יע במניעת
אשפוז.
את ה מחלקות
יש ל
תכנן ול בנות
בהתאם לפרוגרמה מודרנית,
המאפשרת רווחה פיסית, ותנאי
אשפוז מכובדים המשפר
ים א ת חווית המטופל והסביבה הטיפולית, ותוך דאגה לבטיחות
המטופלים והמטפלים , עם מרכיבים טכנולוגיים המעודדים .החלמה וקיצור משכי אשפוז
ההון האנושי
מחייב טיפול מערכתי
הכולל הקצאת
משאבים להגדלת
המשאב האנושי המטפל
,והתומך לו
פיתוח
ו:
הגדלת היחס בין
אנשי הטיפול במחלקה ל
מטופלים ;
מתן פתרונות לאיוש
;המקצועות שבמחסור הוספת בעלי תפקידים חדשים וחלוקה נכונה של התפקידים
ביניה
ם ; ויישום
.תוכניות לשימור, רווחה, פיתוח מקצועי והעצמה של עובדי המערכת
עבודת הועדה שנעשתה
בהשוואה לסטנדרט הקיים בעולם ולעבודות דומות שהתקיימו בעבר מעלה
כי ים קי פער של כ-
900
עובדים במרכזים הרפואיים הממשלתיים לבריאות הנפש ואת המקבילה
בבתי החולים הלא ממשלתיים .הצוות ממליץ על הגדלת כוח האדם בהיקף זה בפריסה של 5 שנים
בהתבסס על תמהיל השירותים בביה"ח,
האיזון הנדרש ביחס כוח האדם בין מערך האשפוז
,לקהילה גודל ביה"ח ויכ
ולת איוש ,ושמירה על יחס זה גם בהגדלות עתידיות ככל ויהיו.
קיים חסר ארצי בפסיכיאטרים
ועל כן נדרש לקדם פתרונות
לאיוש המקצועות שבמחסור
באמצעות
התנעת תכנית מענקים
תוך
התניה להמשך עבודה במערכת הבריאות הציבורית עם סיום
ההתמחות, שיווק המקצוע לסטודנטים באמצעות שיפו
ר תדמית ,הגדלת חשיפה קלינית במהלך
הלימודים ובחינת מסלולי התמחות משולבים עם תחומים נוספים.
,בנוסף יש
לקדם
תו
כניות
לתגמול ,תמרוץ והמשך הכשרה למומחים צעירים, בפרט בתחומי תוכן נדרשים
כגון הפרעות
אכילה, טראומה מורכב,ת פסיכוגריאטריה, ופסיכיאטריה
.משפטית
יש צורך בהוספת אנשי צוות סיעוד לצורך שיפור השירות במחלקות הפעילות, בחדרי המיון
ובשירותים המרפאתי
י .ם וכן יש להוסיף מטפלים ומטפלות
ממגוון מקצועות הבריאות ל צורך טיפול
מיטב
י
.במהלך האשפוז בנוסף ,יש להוסיף ולעודד כניסה של מקצועות חדשים למערכת, כגון
עמיתים מומחים
, מדריכ ים
ומנתחי התנהגות .
וכן לחזק פונקציות שהבנת חשיבות מקומם עולה
בשנים האחרונות, כגון תזונאי
ם. בנוסף, יש ל
הכש
רי את ה
צוות ה
סיעודי בטיפולים התנהגותיים
וקצרי מועד וכ-
case manager
.יש להסדיר תוכנית הכשרה ייעודי
ת לכל מרכז רפואי ,הסדרת
6
מסלולי קריירה וניהול ,פיתוח פל
טפורמה לחיזוק מיומנויות ניהול ,הטמעת מערכות מידע לניהול
הכשרות וכשירות מקצועית.
שיפור חווית העובד
באמצעות
תקציב ייעודי לניהול חווית העובד וביסוס תכנית עבודה שנתית
בנושא ,לרבות הטמעת בעל תפקיד לניהול הנושא
בבית החולים(מנהל רווחה.)
בנוסף יש ל פתח
ול
הטמ
י
ע מע
רך לטיפול במטפל , שתפקידו לתמוך
ב ,צוותים בדגש על התמודדות עם שחיקה
ואלימות . וכן
בי
צוע
סקר שנתי לעובדי,בריאות הנפש
למיפוי תחושותיהם ומיקוד צרכים ודגשים
אישיים.
חיזוק התשתית הניהולית של המרכז הרפואי ובניית עתודות ניהול
תתאפשר
באמצעות
הגדרת
מסלול ניהול לעובדי ם בסקטורים השונים וסיווג עובדים למסלול זה כבר בשנים הראשונות
להעסקתם, לצד חיזוק מיומנויו
ת
.ניהול
נדרש
שינוי ב
דאגה לבטיחות המטופלים והצוות,
בעזרת אנשי צוות מיומנים לנושא (מאבטחי
סל"
)א, והכנסת טכנולוגיות מתקדמות למניעת אלימות ואובדנות.
העברת המטופלים הממושכי
ם להמשך טיפול בקהילה ,תוך שמיר ת אנשי הצוות שיתפנו והמרת
חלק מה
מיטות הללו למיטות פעילות על מנת להקל על העומס והצפיפות במחלקות האקוטיות
ולאפשר הקטנת המחלקות והגדלת מקדם מטפל/מטופל. כ
שליש מ
המיטות הממושכות יישאר
ו
עבור מטופלים ממושכים בהתאם לצורך בכל עת. יש לפ
עול ל
גיבוש והוצאה לפועל של תוכנית תלת-
שנתית להעברה של כ-
600
מתוך
900
המטופלים הממושכים למסגרות מתאימות בקהילה להמשך
טיפול.
יצירת רצף של מסגרות קהילתיות ,לפי רמת ההשגחה והתמיכות הנדרשות .פתיחת מסגרות של
קהילה משקמת בפריסה ארצית בהתאם לצרכים הקיימים ,תחלו
אה גופנית ,גיל ה ה
שלישי ,
תחלואה כפולה (סמים ומחלת נפש ,)מסלול משפטי ו השלמת רצף המענים בקהילה כך שחולים
ממושכים שאינם צריכים תשומות אשפוזיות פעילות יקבלו מענה במסגרות ייעודיות מותאמות
לצרכיהם בקהיל .ה
כחלק ממתן פתרון למצוקות מערך האשפוז הפסיכיאטרי ,הועדה ממל
יצה על יצירת מודל כלכלי
הנועד ליצור תמריצים התואמים את המדיניות העדכנית לטיפול בבריאות הנפש .מודל זה מבוסס
על שאר מסקנות הועדה ,והוא נועד ל
חזק
באופן משמעותי את הקהילה; כך שיווצר מרכז כובד
נוסף בבריאות הנפש ב
קהילה
ע"י
פיתוח שירותים נוספים ברצף הטיפולי למניע
ת אשפוז ו
הרחבת
ה
שירותים ה
אינט
נ
סיביים שלא באשפוז
(אשפוזי
יום וטיפולי יום) .
כדי ליצור
שיפור
בתנאי האשפוז ,באיכות הטיפול ו
במקדם ה
יחס מטפל/
מטופל
במערך האשפוז,
מומלץ על קביעת
תקציב גלובלי עבור שירותי אשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים, תוך הטמעת
כספי הסובסידיה ה.פסיכיאטרית בסל הבריאות
,במקביל יוגדר מנגנון משלים למודל המוצע ,אשר ישמר את תמריץ הקופה לצמצם את צריכת
האשפוז שלה בבתי החולים. ל תקציב הגלובלי יתווסף
תמריץ משמעותי לשמירה על איכות הטיפול
אשר יחולק לבתי החולים הפסיכיאטריים על פי עמידה בפרמטרי איכות שונים ,ו
בהם
מדדים
ל
איכות הטיפול ,מספר אשפוזים חוזרים ,משכי אשפוז ,רמת הצפיפות במחלקות ,שביעות רצון
המטופלים ,ועוד .
7
בתי החולים הכלליים המפעילים מחלקות פסיכיאטריות יחייבו בעד האשפוז הפסיכיאטרי מחירים
מלאים בהתאם להסכמים בינם לבין קופות החולים ,תוך התאמת הקאפ הפסיכ
י
אטרי למנגנון
החדש. בנוסף, יקבעו
ויתומחרו קודי שירות לשירותים אמבולטוריים שניתן לפתח גם בקהילה וגם
בבתי החולים הפסיכיאטריים והכלליים
, וכן י
בחן תמח
ו ר מנוי
י
יעוד י לשירותים עבור אוכלוסיות
שבהן שיעור הניצול של המנוי גבוה ביחס לשאר האוכלוסי
, ו הי
יבוצע מיפוי של שי
רותים הניתנים
במסגרת המנוי אך נדרש לתמחרם בנפרד בשל מחוסר זמינות.
גיבוש ויישום של תוכנית חומש בתחום ה
תשתיות הו
בינוי עבור כל בית חולים ,שתיתן מענה מהיר
לצורכי תיקון ו
שיפוץ ,תאפשר תחזוקה מניעתית ו
תוביל ל
פיתוח התשתיות. הבינוי צריך להיעשות
בסטנדרט ראוי של שטח אישי למטופל עם ו שטח ציב
ורי בהתאם לפרוגרמת משרד הבריאות. הכנת
תוכנית תקציבית רב-שנתית לחמש שנים לתיקון ליקויים בכל מרכז בתחום הבינוי והשיפוץ של
מחלקות האשפוז והתשתיות. הקצאת תקציב ייעודי לתחזוקה מונעת, במסגרת ת
וכנית
העבודה
.השנתית של כל בית חולים
וי
צירת תמ ריץ למרכז רפואי לנקוט פעולות של תחזוקה מונעת מול
.תחזוקת שבר
הוספת מיטות לבריאות הנפש - יש להוסיף מיטות למערכת בריאות הנפש בהתחשב בקצב גידול
האוכלוסייה ובצרכים הקיימים ,וכן בהתחשב באיזון הנכון בין מערכי הקהילה והאשפוז .המיטות
הללו יתווספו בעיקר לבתי החולים הכלליים על מנת לפתוח יחידות ייעודיות ,כגון לנפגעי תקיפה
מינית ,הפרעות אכילה ,תחלואה כפולה (גופנית ונפשית .)כיוון זה תואם את היעד של פיתוח שירותי
אשפוז בכל בית חולים כללי ,בד בבד עם ההליך לשילוב המרכזים לבריאות הנפש בבתי החולים
הכלליים .תוספת מיטות לבתי הח
ולים הפסיכיאטרים תינתן בהתאם למטלות המיוחדות עליהם
כולל יחידות לפסיכיאטריה משפטית (הסתכלות ,)וביטחון מוגבר .
היעד הכולל הינו שילוב המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש בתוך המרכזים הרפואיים הכלליים.
ככלל צריך שבכל בית חולים כללי יתקיים שירות פסיכיאטרי ,לרבות אשפו
ז ,כאשר שילוב
המרכזים הרפואיים יאפשר למטופל במצב האקוטי לקבל אבחון הולם למצבו ,בתנאי מלונאות
טובים ,בסביבה קלינית מתאימה ,ועם צוות זמין ונגיש ,וכל זאת בראיה רפואית הוליסטית וכלל-
מערכתית. קיימים מספר מודלים אפשריים :העתקה ,איחוד קמפוסים ,סינוף ,שיתוף פעולה. כל
בית חולים צריך לאמץ מודל רלוונטי עבורו .בתוך כך ,יוקמו מרכזי מוח ומרכזים משולבים
לנוירולוגיה ,פסיכיאטריה ונוירוכירורגיה ו
מרכזי מצוינות משולבים ממקצועות הרפואה השונים.
תוספת המיטות למערכת בריאות הנפש תתבצע בעיקר לבתי החולים הכלליים ,כך ש
תהיה בהם
מחלק
ות פעיל
ות יש
עניק
ו שירותים לתחלואה גופנית ונפשית בכל צורך (בדלת סגורה ,)וכן יחידות
ייחודיות להפרעות אכילה ,נפגעות תקיפה מינית..
תוכנית רב שנתית לשילוב המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש עם המרכזים ברפואה הכללית .
במהלך הליך השילוב ,ועד לאיחוד מלא ,התוכנית צריכה לשמו
ר על הייחודיות והאוטונומיות
המקצועית והניהולית של המרכזים הרפואיים לבריאות הנפש ולגדר את תקציביהם.
הנה כי כן התוכנית משלבת מארג המלצות הכרוכות אלו באלו, וכולן מובילות לשיפור תנאי ואיכות
הטיפול הפסיכיאטרי, לרווחתם ובטיחותם של המטופלים והצוות, לחיזוק החוסן ה כלכלי של
.מערכת בריאות הנפש ולחיזוק החוסן החברתי של מדינת ישראל מרבית ההמלצות ניתנות ליישום
במסגרת תוכנית חמש-שנתית.
8
הקמת
הוועדה ו
אופן עבודתה
בחודש
מאי2021
מינה מנכ"ל משרד הבריאות
,דאז, פרופ' חזי לוי
ועדה בנושא מערכת האשפוז
במרכזים לבריאות הנפש, בראשות פ
רופ
סור יובל מלמד.
מטרות הוועדה, כפי שהוגדרו בכתב
המינוי, היו למפות אתגרים ו
צרכים של מערכת האשפוז בבריאות הנפש ברמת בתי החולים
(למשל
בתחומי התקציב, תשתיות, כוח אדם וביטחון), ולגבש תוכנית התערבות רב-ש ,נתית
ל טווח הזמן
הקצר והן
ל.טווח הזמן הארוך
עבודת הוועדה כ ,ללה סדרת פגישות ללמידה וניתוח של המצב הקיים לרבות הסתמכות על המלצות
,ועדות קודמות בבריאות הנפש
ו
השוואה למצב במקומות נבחרים בעולם .
היא התבצעה בהרכב
שכלל את חברי הוועדה וגורמים נוספים
בהתאם ל .צורך על בסיס ניתוח תמונת המצב, הוקמו מספר
תתי-וועדות שהתמקדו בנוש
אים ובפערים המרכזיים שסומנו:
א.
.ההיבט הקליני האיכותי של האשפוז, בראשות פרופסור גיל זלצמן
ב.
ההון האנושי, בראשות הגברת ליטל א
י.לון
ג.
.תקציב ותמחור, בראשות מר אלי לוי
ד.
בטיחות
המטופלים וה.צוות ומניעת אלימות, בראשות הגברת חווה קוסטיצקי
ה.
.תשתיות, בראשות הגברת לאה בוצר
ו.
חולים ממושכים, בראשות
הגברת לינור רכב, ו.ד"ר אורי ססר
ז.
איחוד מרכזים רפואיים ומערך הפסיכיאטריה במרכז רפואי כללי, בראשות
ד"ר רם שגיא.
הוועדה גיבש
ה את המלצותיה בנוגע למערך בריאות הנפש האשפוזי
מתוך ניסיון לאזן בין הכרה
בעומק
הפערים הקיימים כיום, לבין הצורך להצי ב המלצות ריאליות
ב טווח הזמן של השנים
הקרובות . המלצות הוועדה מציבות חזון ומטרות לטווח
הזמן הבינוני והרחוק .
'חברי הוועדה (לפי סדר א-
)'ב
-
גב' ליטל אילון, מנהלת אגף משאבי אנוש בפועל ,, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים
.משרד הבריאות
-
גב' לאה בוצר, מנהלת אדמיניסט ,רטיבית
ה .מרכז לבריאות הנפש שער מנשה
-
ד"ר טל ברגמן-לוי, ראש
ת אגף בריאות הנפש, משרד
.הבריאות
-
.ד"ר קרן גינת, מנהלת המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור
-
.ד"ר דודו דגן, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, משרד הבריאות
-
,מר חיים הופרט, סמנכ"ל לתכנון, תקצוב ותמחור
.משרד הבריאות
-
ד"ר שמואל הירשמן, מנהל המרכז
הרפואי לבריאות הנפש
.לב השרון
-
ד"ר אורלי וויינשטיין, סמנכ"לית ראש
ת
.חטיבת בתי חולים, שירותי בריאות כללית
-
,פרופ' גיל זלצמן מנהל המרכז
הרפואי
.לבריאות הנפש גהה
-
גב' ענבל ירקוני, מנהלת מערך הסיעוד, חטיבת המרכזים ה רפואיים הממשלתיים, משרד
.הבריאות
-
,רו"ח אלי לוי, מנהל תחום בכיר תקצוב ותמחור, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים
.משרד הבריאות
-
,גב' אורלי מלכה
,אגף תכנון .תקצוב ותמחור, משרד הבריאות
-
,פרופ' יובל מלמד, מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל
יו "ר
הוועדה .
9
-
,מר שי מעוז.אגף תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות
-
ד "ר
אהוד ססר ,סגן ראש
ת
.האגף לבריאות הנפש, מנהל המערך הקליני, משרד הבריאות
-
גב' תאיר סרי-
,לוי
אגף תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הב.ריאות
-
מר דניאל פדון ,רפרנט בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר.
-
,מר יהודה צוראל
א.גף תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות
-
.גב' חוה קוסטינצקי, מנהלת הסיעוד, המרכז הרפואי לבריאות הנפש שער מנשה
-
.גב' לינור רכב, מנהלת השירות הסוציאלי, המרכז לבריאות הנפש באר שבע
-
.ד"ר רם שגיא, ראש אגף רפואה, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, משרד הבריאות
-
מר י ,דידיה שרלו.אגף תכנון, תקצוב ותמחור, משרד הבריאות
-
גב' הדס תדהר, מנהלת אדמיניסטרטיבית, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתנים-
כפר
.שאול
מסקנות הדוח נדונו והתקבלו על ידי חברי הועדה. מצורפות בנספח ה' חתימות חברי ועדת ההיגוי.
אנשי מקצוע
חיצוניים שתרמו לעבודת ה'וועדה (לפי סדר א-
)'ב
-
גב' גלית אוליאל גנץ, מנהלת הסיעוד והמינהל ביה"ח השיקומי המשולב, שיבא
-
ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל
ה מרכז
ה רפואי הלל יפה
-
ד"ר רונן הוברפלד, סגן מנהלת המרכז
לבריאות הנפש
.שער מנשה
-
פרופ' מרק וייזר, מנהל אגף
ה
פסיכיאטריה, שיבא
-
ד"ר אלכס טיקטינסקי , מ"מ סגן מנהל אגף שירותי רפואה, חטיבת המרכזים הרפואיים
הממשלתיים.
-
ד"ר אורי יצקר, מנהל מחלקת פסיכיאטריה ילדים ונוער
ה מרכז
ה
רפואי זיו
-
גב' דלית כץ סולברג, מנהלת אדמיניסטרטיבית
ה מרכז
ה רפואי
לבריאות הנפש מעלה
ה כרמל
-
פרופ' חיליק לבקוביץ, מנהל המרכז
הרפואי לברי
אות הנפש מרחבים
-
ד"ר דניאלה עמיטל, מנהלת מחלקה פסיכיאטרית
ה מרכז
ה
רפואי ברזילי
-
,ד"ר איל פרוכטר מ"מ מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש מעלה
ה
כרמל ו מנהל החטיבה
הפסיכיאטרית
רמב"ם
-
גב' הדס צרפתי, מנהלת תחום תכנון ופיתוח הון אנושי, חטיבת המרכזים הרפואיים
הממשלתיים.
-
מר רועי רחמים, מרכז בכיר ניתוח עיסוקים, חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים.
-
גב 'רחלי שטרן ,מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית בבריאות הנפש ,משרד הבריאות
-
ד "ר
נורית שלפמן ,לשעבר מנהלת השיקום באגף בריאות הנפש ,משרד הבריאות
-
גב' אדר שץ, מנהלת תחום בכירה תכניות עבודה, חטי
בת המרכזים הרפואיים הממשלתיים
-
ד"ר דורון תודר, מנהל
ה מרכז
הרפואי לבריאות הנפש באר שבע
10
רקע
ה
בריאות, הכוללת גם בריאות נפשית, הינה צורך בסיסי הכרחי לחיינו. הנפש והגוף חד הם, מערכת
מאוחדת עם קשרי גומלין הדדיים ה משפיעים
זה על זה. ברפואה קיימת הפרדה למקצועות
שונים
.על מנת להגיע למומחיות רבה לצורך סיוע מיטבי לאדם הזקוק לכך
חלוקה זו שהינה הכרחית לצורך התמקצעות, טומנת בחובה גם
מחויבות
שלא לאבד את התמונה
הכוללת. חלוקה והפרדה עלולות לגרום לריחוק: ריחוק מהקשב ו
מ סדר העדיפויות הציבורי. יש
צורך לשמור על המומחיות וההת מקצעות בבריאות הנפש עם מתן קשב ניהולי וציבורי, הגדלת
המשאב האנושי, קידום תשתיות ומתן משאבים
לצורך זה .
השירות בבריאות הנפש הינו רחב היקף ומורכב
,מטיפול בקהילה באשפוז בבית החולים, ומשירותי
.שיקום שירותים אלו שלובים ומשלימים אחד את השני, ו ככל שהטיפול בקהילה
מחוזק
קטן הצורך
בטיפול אשפוזי
ו ככל
ש
שירותי השיקום בקהילה מחוזקים
, יכ
ו ל להינתן טיפול אשפוזי בעת הצורך
כטיפול נמרץ בלבד .
מערכת בריאות הנפש עברה מספר
שינויים תש ,תיתיים
שביצועה החל עוד בשנות התשעים ,
המרכיבים יחדיו רפורמה כוללת בתחום בריאות הנפש .רפורמ
ה זאת הו בילה לפיתוח מערך
השיקום בקהילה, ולהעברת הדגש הטיפולי לקהילה במסגרת הביטוחית של קופות החולים, כיתר
מקצועות הרפואה. במקביל הרפורמה הביאה
לצמצום מיטות האשפוז
.בבתי החולים רפורמה זאת
:נבנתה משלושת נדבכים
הרפורמה השיקומית
בשנת2000
נכנס לתוקף "חוק שיקום נכי נפש
"בקהילה במטרה "לשקוד על שיקומם ושילובם
בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות
חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק-יסוד: כבוד ה אדם וחירותו" (סעיף1
בחוק). החוק עיגן את
הזכאות לשירותי שיקום אשר החלו להתפתח עוד בשנת1993
, כאשר הוקמה יחידה ייעודית במשרד
הבריאות לנושא זה, וקבע מנגנון המאפשר לספק סל שירותים מוגדר ומתואם
(המפורט בתוספת
)הראשונה לחוק לצרכיו של המטופל.
הרפורמה המבנית
בשנת
2000
מונתה על ידי משרד הבריאות "הוועדה לתכנון פריסת שירותים אשפוזיים
ואמבולטוריים בבריא
ות הנפש "בראשות פרופ 'מרדכי שני .ועדה
זו הגישה את המלצותיה למנכ"ל
משרד הבריאות במרץ
2001, ועיקרן רפורמה מבנית הכוללת צמצום הדרגתי של מספר מיטות
האשפוז הפסיכיאטרי והעברת הדגש הטיפולי מאשפוז לטיפול בקהילה, תוך שילובו עם השיקום
הקהילתי.
המלצות ועדת שני יושמו בין השנים2005-2000
, ו
בעקבותיהן נרשמה ירידה
משמעותית
בכמות מיטות האשפוז בבתי החולים .
הרפורמה הביטוחית
בשנת2012
הועבר
צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספות השנ
ייה והשלישית לחוק), התשע"ב-
2012, ש( עיקרו העברת שירותים מהתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בה מפורט סל
השירותים שבאחריות משרד הבריאות), לתוספת השנ
י יה
ב אותו החוק (בה מפורט סל השירותים
שבאחריות קופות החולים). כתוצאה מהחלת הצו, רוב השירותים הועברו לתוספת השני
י ה
11
,ולאחריות הקופות
והמיעוט נותר בתוספת השלישית וממשיך להיות תחת אחריות משרד
.הבריאות
הצו ק בע תקופת היערכות כך שבפועל האחריות הביטוחית הועברה לקופות החולים החל
מיום
1.7.2015
.
שני התחומים המרכזיים אשר עברו במסגרת הרפורמה לאחריות קופות החולים הם האשפוז
הפסיכיאטרי (לרבות אשפוז יום), והטיפול האמבולטורי. התחומים שנשארו באחריות משרד
הבריאות ולא עברו לאחריות קופות החולים במסגרת הרפורמה כוללים בעיקר את שירותי שיקום
)לנכי נפש, את שירותי הגמילה מסמים והתמכרויות, ושירותי טיפול בריאותי מקדם (סל טב"מ
לילדים
על הרף ה אוטיסטי עד גיל7
.בגנים טיפולים ובמעונות יום
חקיקה בתחום הבריאות
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ה
תשנ"ב-
1992
וחוק זכ
ויות החולה התשנ"ו-
1996
מתווים
א ת הדרך
בטיפול באדם בשגרה ובמצבי חירום רפואי. החוק לטיפול בחולי נפש התשנ"א-
1991
כולל מג וון
הוראות הנוגעות לאשפוז וטיפול בתחום בריאות הנפש. החוק מפרט את ההסדרים הנוגעים לאשפוז
ולטיפול בהסכמה, ומפרט גם את ההסדר ים לכפיית טיפול בהליך מנהלי אזרחי על ידי הפסיכיאטר
.המחוזי ובהליך הפלילי על ידי בית המשפט
,בנוסף מסדיר החוק את נושא האשפוזים שנעשים ללא
.הסכמה, כאשפוז כפוי אשפוז כפוי מתבצע :באחד משני מסלולים
במסלול אזרחי ,
על פי החלטת
הפסיכיאטר המחוזי או
במסלול פלילי
, על פ י
החלטת בית המשפט.
בית המשפט מוסמך לצוות על
הסתכלות לשם עריכת בדיקה ומתן חוות דעת, לנאשם החשוד בביצוע עבירה פלילית אשר קיימת
שאלה לגבי כשירותו המשפטית, וכן לשלוח לאשפוז בצו נאשם שאינו יכול לעמוד לדין, או אינו
.אחראי למעשיו, עקב מחלת נפש בנוסף לכך קיימים
הנ ,חיות בתקנות חוק הטיפול בחולי נפש
התשנ"ב-
1992
ובנהלי
ה משרד ואגף ברה"ן וכן נהלים מקומיים בכל מרכז רפואי. חוק הנוער (טיפול
והשגחה) תש"ך-
1960
.מתייחס לאוכלוסיית הילדים והנוער
נתונים על מערכת האשפוז
עומסי האשפוז במערכת הינם גבוהים, בפרט במחלקות הפעילות בהם בממ וצע שיעור האשפוז עומד
על כ-
96%
.
1 מנגד, ולאור ה
צמצ
ו ב ם מספר מיטות
האשפוז, ירד מספר המיטות מכ-
7,073
בשנת1993
ל-
3,650
כיום (ירידה של כ-
50%
). צמצום זה הביא גם לירידה בשיעור המיטות לאלף נפש מ0.44
בשנת2011
ל-
0.38
.כיום2
1
ברגמן ט., חקלאי צ. יופה ר, פוגצ'וב א, גולדברגר נ, אבורבה מ. בריאות הנפש בישראל: שנתון סטטיסטי2020
,
,משרד הבריאות, ירושלים2022
.
2
.שם
12
מקור :
OECD.stat
מערך האשפוז הפסיכיאטר י מורכב ברובו מבתי חולים ייעודיים לבריאות הנפש כאשר ישנם8
בתי
חולים בבעלות הממשלה, שני בתי חולים פסיכיאטרים בבעלות קופת חולים כללית. בנוסף, ישנו
אגף בבית חולים גריאטרי-פסיכיאטרי (ה רצוג) ובית חולים פרטי (אילנית). מצב זה, כמו גם הפריסה
של בתי החולים הללו, ה .ינו תולדה של תהליכים היסטוריים ולא של תכנון סדור של מערך האשפוז
בעת בנייתם, מרבית המרכזים הפסיכיאטרים היו בשולי הערים, בהתאם לתפיסה הרווחת בעולם
בזמנו. ברבות השנים, נפתחו מספר מחלקות לטיפול פסיכיאטרי גם בבתי החולים הכלליים, אם כי
במרביתן אין מחלקות סגורות .
האשפוז
במערכת הפסיכיאטרית מתחלק ברובו לאשפוז במחלקות
פעילות
אקוטיות
בהן משך
האישפוז
)קצר יחסית (עד חודש ,ו מחלקות פעילות ממושכות בהן מתאשפזים מטופלים הנמצאים
באישפוז מעל לשנה.
, בנוסף אשפוז יום–
אשפוז המהווה תחנת יציאה במעבר בין בית החולים
( לקהילהHalf way out
), וטיפול יום– ה
מספק פתרון לחולים עב
ו רם הטיפול הקהילתי אינו מספק
מחד,אך אין צורך ב( אשפוז מלאHalf way in
.)
בהתאם לנהלי משרד הבריאות,
3
ומתוך רצון לאזן בין אשפוז בקרבת מקום מגוריו של המטופל
המאפשר רצף טיפול ובין נתינת אפשרות למטופל לבחור את מקום הא שפוז, בתי החולים
הפסיכיאטריים חולקים ביניהם אחריות על אשפוזים לפי אזורים גיאוגרפיים. על פי נוהל זה, כאשר
מגיע לאשפוז חולה מאזור מסוים, ובמידה והתפוסה במרכז אינה עולה על95%
, על המרכז האחראי
לאזור זה חובה לקלוט אותו. עם זאת, ועל אף שהנוהל מתייחס לאשפוז
בהסכ
מה
בלבד, האזוריות
משמשת בפועל לכלל האשפוזים וללא תלות בשיעורי התפוסה במרכז. אחריות זו מהווה אתגר
מורכב לב תי החולים הפסיכיאטריים, בעוד שמרבית בתי החולים הכלליים מפעילים
מחלקות
פתוחות
בלבד ,ועל כן אינם משתתפים בחלוקה זו .מצב זה מעלה חשש ל 'גריפת
שמנת( '
Cream
Skimming
,)
.וקושי בטיפול בבי''ח כללי בחולה מורכב מבחינה נפשית וגופנית
3 נוהל
50.005
–
בחירת מקום אשפוז בבריאות הנפש., אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות
https://www.health.gov.il/hozer/mtl50-005.pdf
0.77
0.49
0.4
0.7
0
0.2
0.4
0.6
0.8
1
שיעור מיטות האשפוז הפסיכיאטרי ל-
1,000איש
ישראלOECD
13
נוסף על מסגרות השיקום החדשות ,ישנן מסגרות חדשות אשר נועדו לתת מענה לחולים בקהילה
כצעד מונע אשפוז ,ובהם ניתן למנות את הבתים המאזנים וכן צוותי משבר אשר נועדו לספק מענה
אינטנסיבי לחולים ה
זקוקים לכך על מנת למנוע את אשפוזם.
( בנוסף יש לציין כי בשנים האחרונות ירדו מספר ההגבלות בבתי החולים בשיעור ניכר70%
)
, ומאז
המשיכה הירידה גם מעבר לכך, וזאת בעקבות שילוב של שינויים חברתיים שהובילו לשינוי פנימי
.בבתי החולים
מיטות
ביחס לעולם
בהשוואה בינלאומית, בישראל מספר נמוך של מיטות ל-
1,000
נפש.
מקור :
OECD.stat
ב
עולם קיימת מגמה של צמצום מספר המיטות הפסיכיאטריות ל-1,
000
,נפש
כאשר
בעשור
האחרון ממוצע ה-
OECD
בשיעור המיטות ל-
1,000
נפש יר
ד בכ-
9%
,. עם זאת
ש יעור
הירידה בישראל הינו גבוה אף יותר (ירידה של כ-
13%), ו זאת למרות שבשנת2010
ישראל
נמצאה במקום נמוך ביותר במספר המיטות ל-1,
000
נפש.
2.57
1.41 1.12 0.96
0.810.8 0.79
0.69
0.63 0.52 0.42
0.38 0.36
0.34
0.09
0.03
0
0.5
1
1.5
2
2.5
3
יפן
בלגיה
גרמניה
לטביה
נורבגיה
ליטא
שוויץ
צ'כיה
לוקסמבורג
צרפת
סלובקיה
הולנד
הונגריה
יוון
אוסטריה
פורטוגל
סלובניה
ממוצעOECD
פולין
דנמרק
אסטוניה
אוסטרליה
שבדיה
פינלנד
ישראל
קנדה
ניו זילנד
איסלנד
ספרד
בריטניה
אירלנד
ארה"ב
צ'ילה
קולומביה
איטליה
טורקיה
מקסיקו
מיטות פסיכיאטריות ל-
1,000נפש ,
2020
14
מקור :
OECD.stat
מאפייני האשפוז
ימי אשפוז לאורך זמן
מספר
ימי האשפוז הפסיכיאטריים בישראל הינו יחסית קבוע
בערכים מוחלטים ונע סביב ה-
1.2
מיליון ימי אשפוז בשנה (שנת2020
אינה מייצגת מאחר
והיתה
)שנת קורונה . בפועל יש כאן ירידה
יחסית בשיעור ימי האישפוז ל-
1,000
נפש עקב גידול האוכלוסייה.
מקור :שנתון סטטיסטי לבריאות הנפש לשנת
2020
,משרד הבריאות
מגמה
דומה קיימת גם בתחום אשפוזי יום במשק הפסיכיאטרי, כאשר סך האשפוזים נע סביב
60,000
ימי אשפוז יום בשנה, ושיעורים ל-
1,000
.נפש יורד
0.70
0.64
0.45
0.39
1.34
1.01
0.00
0.20
0.40
0.60
0.80
1.00
1.20
1.40
1.60
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
התפתחות מיטות ל-
1,000נפש לאורך זמן
ממוצעOECDישראל
לטביה
נורבגיה
הונגריה
בריטניה
1,319,631
1,204,628
1,189,063
1,204,245
1,217,382
1,234,582
1,214,677
1,132,261
187.1
167.8 163.3 158.8 158.4 155.1 154.2 150.6 148.2 147.5 144.5 140.9 136.7 134.7
122.9
-10.0
10.0
30.0
50.0
70.0
90.0
110.0
130.0
150.0
170.0
190.0
0
200,000
400,000
600,000
800,000
1,000,000
1,200,000
1,400,000
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
ימי אשפוז פסיכיאטרי ושיעור ל-
1,000נפש
ימי אשפוז
שיעור ל-
1,000נפש
15
מקור :שנתון סטטיסטי לבריאות הנפש לשנת
2020
,משרד הבריאות
משכי אשפוז
משכי האשפוז במערכת הפסיכיאטרית גם הם יציבים באופן יחסי ,כאשר ממוצע ימי האשפוז
הכולל עומד על כ-
48
יום .במחלקות הפעילות הממוצע מתקרב ל-
29
יום.
מקור : שנתון סטטיסטי לבריאות הנפש לשנת2020, משרד הבריאות
בחלוקה למחלקות אשפוז ניתן לראות כי משכי האשפוז הארוכים ביותר הינם במחלקות
הממושכות ובמחלקות המשפטיות .במחלקות המתמחות משכי האשפוז עומדים על כחודשיים.
70,863
62,409
59,953
59,632
62,143
46,145
9.1
8.1
7.6
7.1
7.0
6.8
6.7
6.9
5.0
-0.5
0.5
1.5
2.5
3.5
4.5
5.5
6.5
7.5
8.5
9.5
0
10,000
20,000
30,000
40,000
50,000
60,000
70,000
80,000
2011
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
ימי אשפוז יום פסיכיאטרי ושיעור ל-
1,000נפש
ימי אשפוז יום
שיעור ל-
1,000נפש
49
55
42
47
44
50
50
52
42
47
47
27
29
28
28
28
31
31
29
29
28
29
0
10
20
30
40
50
60
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
משכי אשפוז ממוצעים לאורך זמן
סה"כ
פעילה
16
מקור: שנתון סטטיסטי לבריאות הנפש לשנת2020, משרד הב
ריאות
יש לציין כי קיימ
ת עלייה
בשנים האחרונות
ב שכיחותן של הפרעות
נפשיות ,
כך שאחד מכל ארבעה
בוגרים
עלול לסבול מהפרעה נפשית כלשהי במהלך חייו,
ואחד מכל25
בוגרים צפוי לסבול מהפרעה
.)נפשית חמורה בשנה נתונה (השכיחות דומה בין מדינות שונות בעולם
התפקיד העיקרי של מ ערך האשפוז הינו לטפל במטופל הזקוק
לטיפול אינטנסיבי אשפוזי ,. בנוסף
המרכז הרפואי הינו מוקד ידע אשר תפקידו
ללמד את כ
ל מקצועות הבריאות בתחום בריאות הנפש :
רופאים, סיעוד, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מקצועות הבריאות בכלל ;
וכן ללמד ולהנגיש את
נושא בריאות הנפש
לג :ופים משיקים ,רווחה ,משטרה
חינוך, עירייה מקומית ;לקדם
את
תחום
,המחקר
ולהיות חלק מה מסלול
ה
אקדמי לצוותים;
כמו גם מוקד לחדשנות והתקדמות טכנולוגית
.לצורך קידום הטיפול והמקצוע
פונקצי
ה
מרכזית בבית החולים הוא
חדר המיון,
שכשער כניסה
לבית החולים תפקידו להיות
חדר מי
ון טיפולי
אשר יאפשר התערבות טיפולית וימנע חלק
.מהאשפוזים
בעבודתנו התמקדנו במערך האשפוזי ;במקביל יש צורך לחזק את השירות בקהילה , בקופות
החולים ובשירותי השיקום–
.כשירותים חיוניים ומשלימים לטיפול בבריאות הנפש
47.7
28.8
289.9
123.4
61.0
51.4
0.0
50.0
100.0
150.0
200.0
250.0
300.0
350.0
סה"כ
פעילה
ממושכת
משפטית
ילדים ונוער
הפרעות אכילה
ממוצע ימי אשפוז לפי סוג מחלקה ,
2010-2020
17
ההיבט
הקליני האיכותי של האשפוז במערכת בריאות ה
נפש
מלר
"ד פסיכיאטרי
מערכת האשפוז מתחילה ב
מחלק
ה לרפ
ו
אה דחופה (מלר"ד פסיכיאטרי.)
כיום חדר המיון לא מהווה
גורם התערבותי ומטפל די הצורך. המלר"דים מאופיינים ב
עומס רב
, ש נובע בחלקו מכך שזהו
ביקור
, ה
מהווה לעיתים תחליף זמין לביקור מרפאתי., גם במקרים הלא דחופים
בשנ
ת
2020
היו כ-
55
אלף ביקורים במלר "ד
הפסיכיאטרי ,ירידה מ59
אלף בשנת
2019
,ו
עליה מ-
48
אלף בשנת
2015
.
מתוך כלל
הפונים למלר
"ד ,
39%
אושפזו
, ירידה מ48%
בשנת2015
.עיקר
האשפוזים נבעו עקב מחלות נפש חמורות :
47%
עקב סכיזופרניה והפרעות דלוזיונליות ,
18%
הפרעות אפקטיביו ,ת10%
.הפרעות פסיכוטיות חריפות
קבלות ראשונות היו ב-
62%
עקב מחלות
נפש חמורות ו-
10%
לצורך
הסתכלות
בהוראת בית המשפט .אחוז האשפוזים החוזרים בתוך
30
ימים מהשחרור מהאשפוז נע בין
19%
ל-
21%
בעשור האחרון(
17%
ב-
2020
).
מחלקות פסיכיאטרי
ות
חלוקת מיטות לתחומים
בחלו
קה לסוגי מיטות ניתן לראות כי כ-
60%
(
68%
יחד
עם המשפטיות) מן המיטות ברישיון הן
מיטות פעילות המשמשות לטיפול בחולים במצב אקוטי, וכ-
25%
הן מיטות
( ממושכות28%
יחד
)עם המשפטיות.
מטופל
ממושך מוגדר כחולה המאושפז למעלה משנה.
מקור :מיטות אשפוז ועמדות רישוי
2022
,מש
רד הבריאות
הליך צמצום מיטות האשפוז והעברת מטופלים לשיקום בקהילה
הביא לכך ש
תמהיל המטופלים
המאושפזים במ ערכת
בריאות הנפש ,הפך אקוטי ומורכב
יותר. מערכת האשפוז נועדה
ל פעול
כ
טיפול נמרץ
במטופלים שאינם יכולים להישאר בקהילה, זאת על מנת לייצב ולאזן אותם בפרק
זמן
קצ
ר יחסית .
יצוין כי עקב העומסים הקיימים בבתי החולים הטיפול
אינו ניתן במלואו.
2086
842
329
128
72
70
15
3
0
500
1000
1500
2000
2500
פסיכיאטריה
פעילה
פסיכיאטריה
ממושכת
פסיכיאטריה
פעילה ילדים
ו/או נוער
פסיכיאטריה
פעילה-
משפטית
פסיכיאטריה
ממושכת-
משפטית
הפרעות
אכילה
פסיכיאטריה
פעילה
ממושכת
נוער
טראומה
נפשית
פילוח מיטות פסיכיאטריות לפי סוג
18
בנוסף,
שימוש בסמים (תחלואה כפולה), תחלואה גופנית, וצורך בתחילת טיפול שיקומי כבר
באשפוז, מעלים את הצורך בת שומות טיפול
מוגבר
ים
של הצוות המטפל כולל עובדי מקצועות
בריאות ומדריכים בטיפ ול ובשיקום. הליך נדרש זה (תוספת כוח אדם) צריך להיות במקביל
.להקטנת מספר המיטות במחלקה על מנת לתת מענה יעיל ומהיר לכל מטופל
אפיון מחלקה :כיום במחלקה ממוצעת ישנן
34
מיטות (למעט מחלקות נוער בהן יש
20-30
מ
יטות).
כל חדר מכיל בין 2 ל-6 מיטות ,עם מקלחת ושירותים משותפים .היחס
הקיים
של שטח למיטות
אשפוז אינו בהתאם ל
פרוגרמ
ה, כמקובל במערכת הבריאות, ניה ב חדשה מתבצעת בהתאם
לפרוגרמה החדשה ,ו
י הבנ
ה הקיימת מו
ת אמת בהדרגה לעמידה
בסטנ
דר
טים העדכניים. חלק מ
בתי
החולים הפסיכיאטריים משתרעים על שטחים של עשרות דונמים ,במבנים נמוכים, מתוך חשיבה
מתאימה לתקופתה שעליהם להיות מחוץ לעיר ,בסביבה ירוקה לשם רגיעה .כיום ,התרחבות הערים
קירבה אותם אל בתי החולים הפסיכיאטריים .הטכנולוגיה של ימינו מאפשרת לייצר מחלקה
ידידותית ,בסביבה ירוקה ורגועה, גם במבנים גבוהים .
:תפוסה
התפוסות בבתי החולים הפסיכי אטרים
הינן גבוהות , ונעות סביב95%
תפוסה כוללת על
.פני כלל מחלקות בתי החולים
מקור :שנתון סטטיסטי לבריאות הנפש לשנת
2020
,משרד הבריאות
בחלוקה לסוגי המחלקות השונות ניתן לראות כי המחלקות הפעילות ,המהוות את מרבית מחלקות
האשפוז מתאפיינות ב-
95%
תפוסה ,הממושכות בתפוסה גבוהה יותר של כ-
99%
,ואילו המחלקו
ת
המתמחות בתפוסות מעט נמוכות יותר.
96%
97%
98%
95%
97%
95%
95%
96%
95%
87%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
תפוסות במחלקות אשפוז בתי חולים פסיכיאטרים
19
מקור :שנתון סטטיסטי לבריאות הנפש לשנת
2020
,משרד הבריאות
עם זאת ,נתונים אלו ,המבוססים על מספר המיטות ברישיון בית החולים, אינם משקפים את מלוא
המצב בשטח. בו
ישנם בתי חולים בהם מיט
ות י בר
שיון אינן פעילות כתוצאה מבעיות בינוי או חוסר
בצוות המטופלים
ומחלקות אחרות בהם יש105%
תפוסה ואף יותר ביחס למיטות בפועל .
מספר המיטות המיטבי לפי הספרות המקצועית הוא
24
מיטות למחלקה ,ו זה ו גודל המחלקות
במדינות המערביות ,ישנן מדינות שממליצות על מספר קטן יותר.
4 בהתאמה לישראל, הוועדה
מוצאת ל
נכון ל
המליץ על מחלקות בגודל מקסימלי של
25
מיטות .
יודגש כי מחלקה פסיכיאטרית שונה ממחלקה פנימית .המטופלים אינם שוהים במשך היום
במיטות בחדרים ,אלא בעיקר במרחבים המשותפים: חדרי פעילות ,חצרות, אשר צריכים להכי
ל
ולהפעיל. לכן יש חשיבות יתר למספר לא גבוה של מטופלים בו זמנית במחלקה ,תוך לקיחה בחשבון
כי מדובר במחלקה פעילה עם חולים במצבים נפשיים שונים המצריכים תשומת לב וטיפול של
הצוות ברמה פרטנית .
ה מחלקה
ה
עתידית
מגמות עתידיות
ב:בתי החולים
1.
מטופלי העתיד –
קיימת מגמה דמוגרפית
עולמי ת, וכן בארץ של הזדקנות
ה .אוכלוסייה בשנים
הקרובות גודל האוכלוסייה בגילאי65
ומעלה
, וכן חלקה באוכלוס
י ,יה
יגדלו באופן משמעותי.
האוכלוסייה תתאפיין בתחלואה
מורכבת ,, מחלות כרוניות ומחלות ייחודיות לגיל הזקנה
,דוגמת מחלות נוירולוגיות כגון אלצהיימר פרקינסון, שבץ מ
וחי וכ יוצא בזאת. למחלות
.נוירולוגיות אלו השלכות נפשיות רבות ואחוז ניכר מהחולים במחלות אלו יפתחו הפרעה נפשית
4
Royal college of Psychiatrists. OP79 Do the right thing: how to judge a good ward: Ten standards
for adult in-patient mental healthcare. June, 2011. https://pdf4pro.com/view/do-the-right-thing-how-to-
judge-a-good-ward-353ed2.html
95%
99%
84%
88%
87%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
פעילה
ממושכת
משפטית
ילדים ונוער
הפרעות אכילה
תפוסות ממוצעות לפי סוג מחלקה2011-2019
20
2.
אשפוזים - שיעור האשפוזים צפוי לגדול בקצב של כ-
0.8%
בממוצע בשנה עד לשנת2035
,ב
קצב
גידול אוכלוסייה של2%
.בממוצע בשנה עד לאותה תקופה
3.
אשפוזים חריפים - בתי החולים יתמקדו בעיקר במענה למצבים חריפים, בביצוע פעולות
מורכבות ובטיפול בחולים מורכבים ויספקו מענה רב מקצוע,י הדורש מגוון שירותים .
4.
ארגון השירותים הרפואיים בבית החולים -
יקודמו מודלים שונים לארגון השירותים ,
,התמקצעות
גמישות
ומודולריות
בהקמה ובניית יח
ידות מסוגים שונים ., לפי צרכים משתנים
5.
טכנולוגיה ודיגיטציה - טכנולוגיות חדשות (רובוטיקה, בינה מלאכותית, כלים תומכי החלט ,)ה
המ
הפכה הדיגיטלית , אופן התקשורת המשתנה תדיר, פיתוח אפליקציות ומציאות רבודה
ומדומה, יהוו
זרז לשינוי מודל הפעילות
, הרפואה והאינטראקציה בי.ן המטפל למטופל
6.
מחקר וחדשנות - מתודולוגיות טיפול חדשות, לצד התפתחויות הטכנולוגיות
, ה
ון אנושי קליני
ומחקרי מהטובים בעולם ועושר מאגרי המידע בישראל טומנים בחובם פוטנציאל למינוף
יכולות המחקר והחדשנות בבתי החולים בישראל .
7.
חווית המטופל - חווית המטופל (תנאי האשפו
ז, הרצף הטיפול
י, הממשק בין הצוות המטפל
למטופלים ,מעורבות המטופלים בתהליכים השונים) הופכ
ת למטר
ה מהות
ית המשנה א
ת
האופן בו תהליכים שונים בבית החולים מתוכננים ומבוצעים.
בית החולים העתידי ישים דגש
בנושא
הון אנושי יי
עודי ,טכנולוגיות תומכות ,שיתוף המטופל במידע וב
קבלת החלטות
רפואיות ,התאמת אופי ומשך הטיפול לצרכי המטופל ,קיצור זמני המתנה, והרחבת היקף
המענה הסוציאלי למטופלים.
8.
,לוגיסטיקה, תפעול תכנון ובינוי -
על בית החולים יהיה להטמיע תשתיות לוגיסטיות
ותפעוליות מתקדמות, אשר יאפשרו שיפור תוצאות קליניות ,לצד יעילות תפעו
לית וכלכלית .
אוטומציה ותשתיות ייצור מתקדמות ,התייעלות אנרגטית וחתירה לשיתופי פעולה לוגיסטיים
ותפעוליים והקמת תשתיות מרכזיות אשר ישמשו מספר בתי חולים וייצרו יתרונות לגודל.
9.
עיצוב ותכנון - יש לחתור לעיצוב ותכנון בית החולים כך שיאפשר חווית מטופל ומטפל
,מיטבית
ישפר את רמת המלונאות במחלקות השונ ות, ישפר את
הפרטיות , את
בטיחות המטופלים
ו
מניעת זיהומים , ע"י הקטנת מספר המטופלים בכל חדר. כל הקדמה הזו צריכה להיות גם
.נחלת בריאות הנפש. אחרת היא תישאר מאחור
קיימת חשיבות רבת לבניית צוות רב מקצועי לתכנון
מחלקות העתיד הפסיכיא
טריות, שיכלול
אדריכלים ומעצבי
,פנים ביחד עם אנשי טיפול ממקצועות
ה טיפול
ה ,שונים, מטופלים ובני משפחה
במטרה לעורר חשיבה יצירתית ורחבה למגוון האפשרויות, הבעיות ודרכי הפתרון, על מנת ליצור
תכנון ובנייה מיטביים של מרכזי בריאות נפש עכשוויים, העונים לצרכי המאה ה-
21
:
תכנון ובניי ה
שימקסם את אפשרויות הטיפול הטובות ביותר , עם יצירת סביבה טיפולית
.הולמת
בניית אפשרויות לחדרי אשפוז ורחצה גם
למטופל יחיד,
.תוך מחשבה על מתן פרטיות מירבית
בניית יחידות גמישות המאפשרות אזורי השגחה בעת הצורך , אפשרות למעבר חדרי טיפול בין
היחידות ,כך שניתן להגדיל או להקטין מספר מיטות במחלקה והכל
ב .הפרדה מגדרית
,בניית מעברי טיפול או תפקוד המאפשרים אזורי טיפול הולמים. אזורים רחבים, מוארים
.מופרדים ונגישים למטופלים מאושפזים, למטופלים מבקרים ולמשפחות המטופלים
21
הפחתת סיכונים ומתן תחושת ביטחון למטופלים ולצוות תוך מחשבה על מגוון פתרונות
.למניעת מקרי פגיעה במטופלים ובצוות, הפחתת תחושת מתח וחרדה בקרב צוות ומטופלים
שימוש בטכנולוגיה לצורכי תקשורת, אבטחה וטיפול:
נגישות לאמצעים אלקטרוניים, אמצעי
.אבטחה כגון מרכז בקרה על דלתות המבנה ועוד
בניית אזורים ייחודיים להיבטים משקמים: הסעדה ותחזוקה המופרדים מאזורי הטיפול
.ומפחיתים רעש והפרעות שונות לאזורי הטיפול
.התייחסות בתכנון הבניה לחוק הנגישות
( שטחים פתוחים: חצר, גינה
גם ב
בניה לגובה
) המהווים רצ
ף פתוח
מהמחלקה, גם לצרכי עישון
.והפוגה
התייחסות למרכיבי איכות הסביבה: ש ימוש ואחסון חומרים ,שונים, שימוש באנרגיה ירוקה
.חיסכון בחשמל ועוד
מחלקות ייחודיות:
1.
יש צורך בהתמקצעות של מחלקות בתחומים שונים : לכל אוכלוסייה יש מאפיינים שונים
המצריכים ידע נוסף ותשומת לב ייחודית ולכן מומלצת מחלקה בהפרדה מגדרית וכן מתן טיפול
ייחודי באשפוז ראשון, נפגעות תקיפה מינית(
PTSD
), הפרעות אכילה, מחלקה לפסיכיאטריה
משפטית ועוד, וכל זאת ברגישות והבנה תרבותית.
2.
מרכז מוח:
הציפיה לעתיד היא טיפול רב מקצועי משולב בהשתתפות רופאים נוירולוגיים עם
מעבר לשימוש בהדמיות מוח מבניות ופונקציונליות, המסבירות את הבסיס הנ
וירו-
ביולוגי
המוחי למחלה או להפרעה
ומציאת טיפול משותף.
22
ההון האנושי
כוח האדם בבתי החולים הפסיכיאטרים מורכב מרופאים המהווים כ-
12%
מסך כוח
ה אדם, אחיות
המהוות כ-
37%
, כוחות עזר ה
מהווים כ-
7%
, צוות
פארא-ר
פואי המהווה כ-
15%, וצוות מ
י נהל ומשק
המהווה כ-
30%. ניתן לראות כי בעשור האחרון, עיקר הגידול בכוח אדם בבתי
החולים
הפסיכיאטרים הממשלתיים נבע מגידול במספר האחיות ובמספר
המנמ."ש
מקור :נתוני משרד האוצר
מגמה זו נשמרת גם בבחינת שיעורי הגידול היחסיים של הסקטורים השונים, כאשר הסק
ט ורים
שגדלו באופן המתון ביותר הם
הרופאים והסקטור
הפארא-ר פואי. כפי שניתן לראות, שיעורי גידול
אלו, ובפרט בסקטור הרופאים והפרא-ר פואי נמוכים משיעור גידול
ה
אוכלוסייה . אך גבוהים
משיעור הגידול במספר י
מ)י האשפוז בתקופה זאת (אשר ירד הן נומינלית והן ריאלית.
מקור :נתוני משרד האוצר
23
ההון האנושי
הוא
ליבת הטיפול .הנפשי
הטיפול הינו רב מערכתי ו
רב מקצועי.
חשיבות ההון האנושי
חוצה את כלל מערכת הטיפול- החל מ
תנא י האשפוז
המכבד
ים ב הובלת
אנשי מנהל ומשק מיומנים ,
המשך בטיפול
הרפואי, סה
יעודי וב טיפול
ה
פסיכותרפוי
ט י, ריפוי בעיסוק, טיפול באומנות ותחילת
.שיקום
כלל מר
כיבי הטיפול הללו צריכים להינתן למטופל
באופן מסודר, בזמנים קבועים ותכופים
.במהלך האשפוז
.לצורך כך יש צורך בהגדלת המשאב האנושי ופיתוחו
ב
מרכזים ל בריאות הנפש החסר במשאב
האנושי מורגש מאוד, הן
עבור
,הטיפול הנפשי הישיר במטופל הן
לסיוע ל
סביבתו ו הן במתן
תנאי ם
פיזי
ים נאותים :. החסר מורכב ממספר רבדים
1.
חוסר במטפלים המביא ל
מיעוט בט יפולים
ה
פרטניים הניתנים למטופל בו מפגשים עם
ה צוות
ה.רפואי במהלך האשפוז
2.
קושי באיוש חלק מהמקצועות, חלק
ם
בשל תחרות
בשוק החופשי (
לדוגמה
רוקחות ו ריפוי
בעיסוק) וחלקם עקב קושי תדמיתי, עומס עבודה ועו .ד
3.
תפוס
ו ת גבוהות במחלקות
הפסיכיאטרי ות מקטינות את היחס בין מטפל למטופל ופוגעות
ביכולתו לתת טיפול מיטבי. הדבר מושפע גם מהצרכים של הצוותים לתת מענים ליחידות
הנוספות שבבית החולים (אשפוזי יום, נזע
י חשמל וכו'), דבר שמקטין עוד יותר את יחס המטפל-
.מטופל
4.
בעקבות
הע ומס במחלקות, החסר בצוות, וסביבת העבודה הלקויה
נוצר מעגל שלילי אשר גורם
לשחיקה
, נשירה, קושי בגיוס משאב אנושי למערכת
, והחמרת החסר .
5.
צוות משאבי אנוש ערך סקירה של כוח האדם הנדרש להפעלת מרכזים רפואיים לבריאות הנפש
בהשוואה לסטנדרט הקיים בעולם ולעבודות דומות שהת
קיימו בעבר .ניתוח הסטנדרט שהוגדר
למול כוח האדם הקיים בפועל העלה פער של כ-
900
עובדים במרכזים הרפואיים הממשלתיים
לבריאות הנפש ואת המקבילה בבתי החולים הלא ממשלתיים .הצוות ממליץ על הגדלת כוח
האדם בהיקף זה בפריסה של 5 שנים בהתבסס על תמהיל השירותים בביה ,"ח
גודל ביה "ח
ויכולת איוש ,ושמירה על יחס זה גם בהגדלות עתידיות ככל ויהיו. הגדלת כוח האדם תעשה
בהתחשב בהיקפי כוח האדם הקיימים בתחומים הרלוונטיים בישראל ,ותוך שמירה על האיזון
הנדרש בין מערכי האשפוז והקהילה.
קושי
באיוש משרות בתחום
בריאות הנפש
ה
שילוב של חסר במומחים ב פסיכיאטריה
ב
מערכת
שוחקת, עומסים, תנאי שכר שאינם מאפשרים
תחרות
עם גורמי חוץ
במקצועות
מסויימים , היעדר
מסלול
קידום מובנה פנים
אירגוני הביאו
למצב
של תת איוש משמעותי במשרות במרכזים
ה
רפואיים לבריאות הנפש. בתי החולים הפסיכיאטרים
מתאפיינים בשיעורי איוש נמוכים למול התקינה הקיימת בהם בשל הקושי לגייס כוח אדם למערכת
זו .שיעורי האיוש נמוכים במיוחד בסקטור הרופאים .
24
מקור :נתוני נציבות שירות המדינה
על פי נתוני משרד הבריאות ,בשנת
2020
היו בישראל
1,388
מומחים בפסיכיאטריה ,מתוכם
931
עד
גיל
67
,וכן
344
מומחים בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ,מתוכם
265
עד גיל
67
.
למרכזים
הרפואיים לבריאות הנפש
קיים
קושי
לשמר רופאים מומחים צעירים עם סיום ההתמחות
וזאת בעיקר בשל פערי שכר המוצעים להם בקהילה ובמערכת הפרטית . המצב הקיים
עלול להקשות
על
איכות ובטיחות הטיפול
ובעיקר
מהווה אתגר
בהיבט של הכרת ה מחלקות להתמחות
עם
חשש
לפגיעה ביכולת
לקלוט
מתמחים
נוספים בחלק מהמחלקות .לצד זאת ,יש לזכור כי ישנה חשיבות
גדולה בפיתוח מערך הפסיכיאטריה בקהילה באמצעות פסיכיאטריים מומחים ,וזאת בין היתר על
מנת להקל על מערך האשפוז.
פער זה אף מחמיר כאשר מדובר במתמחים במרכזים רפ .ואיים שאינם ממוקמים במרכז הארץ
קיים קשר מובהק בין מספר התקנים שאינם מאוישים ובין מרכזים רפואיים לבריאות הנפש
.בפריפריה
לקליטת
מתמחים חשיבות מכרעת ;
אחרת עלול להיכרת
הענף עליו
עומדת המערכת
, מאחר ו הם
דור העתיד למערך בריאות הנפש
. יתרה מכך, העומס הקבוע דוחק
הצידה פעולות נוספות של מחקר
ופיתוח אקדמי אשר מהווים עוגן קידומי לאטרקטיביות המקצוע. נדגיש כי מרכז
י
בריאות ,הנפש
,כמו כל המרכזים הרפואיים
מלמדים
סטודנטים מכל המקצועות, רואים בכך אתגר וצורך להכרת
.התחום לסטודנטים ולפיתוח אנשי צוות עתידיים
ישנם פערים גם בסקטורים אחרים ובדגש על עובדי סיעוד במרכזים רפואיים במרכז הארץ בשל
תחרות מול מרכזים רפואיים כלליים גדולים, עובדי מקצועות הבריאות בשל משרות במתחי דרגות
נמוכים, חלקיות משרה מצומצ
מ ,ת
מיעוט
אפשרות קידום
ו שיפור תנאי
ה.שכר
טיפוח ושימור ההון
האנושי ,הגדל .ת הצוות ואיושו הינם צורך בסיסי לשיפור הטיפול
87.2%
92.8%
92.5%
0.0%
10.0%
20.0%
30.0%
40.0%
50.0%
60.0%
70.0%
80.0%
90.0%
100.0%
רופאים
אחיות
פארא-מנמ"ש
שיעור איוש בבתי החולים הממשלתיים ,
2022
25
פתרונות לאיוש המקצועות שבמחסור
מוצע לקדם מספר תמריצים לעידוד עבודה במערכת הציבורית:
א.
מתן תמריץ לעובדים שעיקר זמנם ו
מרצם
.מושקע במערכת הבריאות הציבורית
,בכלל זה
זמן/מימון מחקר יתאפשר רק למועסקים במשרה מלאה במע.רכת הציבורית
תוך בניית מודלי
.העסקה המאפשרים שילוב בין מעסיקים ציבוריים שונים
ב.
יש להכיר בשונות בין התחומים השונים, אשר יכולה להצדיק מצבים בהם שיעור המשרה יהיה
נמוך יותר (נוכח מאפיינים ייחודים של מקצועות הבריאות
ג.
לצד האסדרה המבנית, יש לגבש מערך תמריצים שבכוח ו לתת מענה הולם וממשי למצוקת כוח
,האדם במגוון מקצועות במערכת הבריאות הציבורית, ובפרט: קלינאי תקשורת, פסיכולוגים
תזונאים, רוקחים, מרפא
ים בעיסוק,, פיזיותרפיסטים
.ועוד
בפרט ,ולאור המחסור במתמחים ומומחים פסיכיאטריים ,מוצע לקדם את התוכניות הבאות:
קידום
תכנית להגדלת מספר הרופאים המתמחים בפסיכיאטריה–
א.
התנעת
תכנית
תמריצים ה
מבוססת על תכנית הרמזור שהונהגה בשנים הקודמות תוך
אבחנה בין מרכזים רפואיים באיוש גבוה ונמוך ו
שישולבו עם תמרוץ התניה להמשך עבודה
במערכת הבריאות הציבורית
. עם סיום ההתמחות
ב.
שיווק המקצוע לסטודנטי
ם
,באמצעות
שיפור
,תדמית
הגדלת חשיפה קלינית במהלך
הלימודים ובחינת מסלולי התמחות משולבים עם תחומים נוספים.
תכניות לתגמול תמרוץ והמשך הכשרה למומחים צעירים בפרט בתחומי תוכן נדרשים –
1.
מתן מענקים
למומחים אשר יסכימו ויתחייבו להישאר בבתי החולים הפסיכיאטריים
וחטיבו ת בריאות הנפש במגזר הציבורי3-5
,שנים מיום סיום ההתמחות
וזאת לאחר הגעה
להסכמות בין המעסיק
והרופא כי הוא יועסק במהלך3-5
שנים שלאחר סיום ההתמחות
במסגרת המרכז הרפואי.
2.
מומחים שיהיו זכאים למענקים אלו יוכוונו ויועסקו בתחומים של
,הפרעות אכילה
טראומה מורכב
ת, פסיכ
וגריאטריה ,ופסיכיאטריה משפטית.
תכניות למשיכת מומחים שאינם עובדים בהיקף משרה מלא במערכת הבריאות הציבורית
על ידי
מתן תמריצים
עבור
הגדלת
היקף העבודה הציבורי– ב.בתי החולים או בקהילה
איזון עבודה-פנאי ו
מניעת שחיקה:
,ניהול אסטרטגי של ההון האנושי
כרוך במיצוב ו הטמעת החשיבות בעיסוק מתוך שותפות
א
סטרטגי
ת
של ההנהלה
ב
טיפול בעובדים .ל הון האנושי חשיבות גדולה
להצלח
ת מערך האשפוז
.וליכולת להעניק שירות רפואי איכותי, בטוח ויעיל יש להשקיע משאבים לטובת הצבת העובד
.במרכז, פיתוחו, טיפוחו ושימורו
26
בסקר השחיקה משנת2019
נמצא כי מדד השחיקה במרכזים הרפואיים לבריאות הנפש עומד על
3.3
(מדד גבוה מ-3 נחשב לשחיקה גבוהה)
. בקרב הרופאים במרכזים הרפואיים לבריאות הנפש הוא
הגבוה ביותר ועומד על3.7
(מתמחים3.9
). סיעוד3.4
, מקצועות בריאות3.3
ומינהל ומשק3.
גורמי הלחץ
של
הם השפעה הגדולה ביותר על השחיקה
הם: עומס עבודה רב, עומס
.אדמיניסטרטיבי, קושי לשלב בין הבית לעבודה וחשיפה לאלימות פיזית ומילולית
ניהול חווית העובד
על הארגון לקדם תהליכים ושיטות שיאפשרו למצב את העובד כלקוח באופן שמתועל כולו לשיפור
החוויה
,הכוללת שלו כמשאב ארגוני חיוני, תוך חיזוק המ
חוברות הארגונית.
קיים צורך בפתרונות משלימים למרכיבי
ה שכר
בכללם:
יצירת אפיקי התפתחות וקידום ממקום
המאפשר מפגש בין צרכי העובד והארגון ;
"כלכלת חוויות" מובנית לאורך חיי העובד המקצועיים
והאישיים
ב
הכשרה, פיתוח, טיפוח ורווחה ;הטמעת טכנולוגיות המאפשרות דגש על חווי ת העובד
.ויצירת שיח וחיבור המאפשרים חיבור למטרות הארגון
יש
לקבוע ,תקציב ייעודי לכך עם קביעת
תכנית עבודה שנתית בנושא ,
לרבות בעל תפקיד
לכך.
כמו
,כן
יש ל
פתח ו
ל
הטמ
י ע מערך לטיפול במטפל שיאפשר תמיכה בצוותים בדגש על שחיקה והתמודדות
עם.אלימות
לסיכום ,המרכז לבריאו ת הנפש בנוי כולו על טיפול במטופל ולצורך כך הוא זקוק למשאב האנושי
המיומן. השינוי יאפשר יציאה
מהמעגל השלילי
של עומס
קושי
שחיקה, אל
מעגל צמיחה
של אשפוז בתנאים מכבדים
טיפול איכותי
החלמה
סיפוק מקצועי והגדלת ההון האנושי
דרך העלאת מספר אנשי הטיפול, המנה .ל והמשק
27
בטיחות המטופלים והצוות
בטיחות המטופלים והצוות הינה
צורך בסיסי עבור
.מתן טיפול מיטבי תחושת ביטחון אישי הכרחית
תמיד ועוד יותר במצב נפשי
של חולי ואשפוז .
המטופל
הזקוק לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי נמצא בדרך כלל במצב סוער מבחינה נפשית,
פסיכוטי ,די ,כאוני או
אובדני,
וזקוק לשקט ורגיעה. הצפיפות, העומס, המצב הפסיכוטי הכולל
פעמים רבות תכנים רדיפתיים,
.עלולים לגרום להתפרצויות, תקיפה ואלימות
אלימות היא תופעה מסוכנת ורחבת היקף בשירותי
ה בריאות. מספר אירועי האלימות כלפי עובדים
במערכת הבריאות בארץ ובעולם
הולך
וגדל בשנים האחרונות, דבר שמציב אותם בסיכון לפגיעה
במסגרת העבוד
ה . משרדי הבריאות והעבודה בארצות הברית וארגוןJoint Commission
International
רואים בתופעת האלימות במוסדות בריאות "מגיפה בריאותית", הפוגעת ביכולתם
של אנשי הצוות הטיפולי להעניק טיפול איכותי
למטופ
ים ל . אלימות במקום העבודה קשורה באופן
.מובהק לפגיעה בבטיחות ובאיכות טיפול
במוסדות
ה בריאות בישראל, בכל שנה מדווחים מאות אירועי אלימות פיזית ומילולית. נתוני משרד
הבריאות מצביעים על כ-
3,500
מקרים מדווחים בשנה, כ-
20%
מהם מוגדרים כאלימות
ית ז פי ,
והיתר אלימות מילו לית. במחקר שבוצע על ידי מכון ברוקדייל בשיתוף עם שירותי בריאות כללית
(
2011
)
.נמצא כי אחד מכל שלושה אנשי צוות, נחשף לאלימות כלשהי בחצי שנה שקדמה למחקר
ספקטור ועמיתי
ו5
מצאו שלוש קבוצות סיכון עיקריות בקרב עובדי בריאות
ה חשופות יותר מאחרות
לאלימות: צוות
אמבולנס , צוות רפואה דחופה, וצוות הפסיכיאטריה. אנשי צוות בתחום
ה פסיכיאטריה
נפגעים
בשיעור גבוה יותר מעמיתיהם העובדים במחלקות
אחרות . בעיקר
נפגעים
אנשי הצוות הסיעודי העובדים ביחידות המיון, במחלקות הסגורות ובמחלקות המשפטיות. שיעור
ה אלימות
במחלקות משפטיות גב
וה פי שניים
משיעור האלימות במחלקות
פעילות רגילות.
6
,במחלקות פסיכיאטריות שבהן שוהים חולים במצבים פסיכוטיים סוערים, חלקם באשפוז כפוי
,קיים קושי אינהרנטי מובנה מול הצורך בסדר יום
קבלת
טיפול, השתתפות בשיחות בפעילות
.המחלקה לצד סף גירוי נמוך, חוסר ארגון ומחשבות פרנואידיות.
7
צפיפות ואלימות מובילות
למעגל שלילי
vicious cycle)
):
עומס מוביל לצפיפות, לאלימות
ולפגיעה,
:ובעקבות כך דמורליזציה, עומס ושחיקה בקרב אנשי הצוות, פגיעה בתדמית וראיה סטיגמטית
לגבי בריאות הנפש של
המטופלים והצוות כאחד. הדבר מוביל ל קושי בגיוס אנשי
טיפול ומחמיר
את המצב.
5 Spector PE, Zhou ZE, Che XX. Nurse exposure to physical and nonphysical violence, bullying, and
sexual harassment: a quantitative review. Int J Nurs Stud. 2014 Jan;51(1):72-84. doi:
10.1016/j.ijnurstu.2013.01.010. Epub 2013 Feb 19. PMID: 23433725.
6 Bowers L et al. Inpatient violence and aggression: a literature review. Report from the Conflict and
Containment Reduction Research Programme. Institute of Psychiatry, Kings College London, May,
2011. https://www.kcl.ac.uk/ioppn/depts/hspr/archive/mhn/projects/litreview/litrevagg.pdf
7 Cornaggia CM, Beghi M, Pavone F, Barale F. Aggression in psychiatry wards: a systematic review.
Psychiatry Res. 2011 Aug 30;189(1):10-20. doi: 10.1016/j.psychres.2010.12.024. Epub 2011 Jan 13.
PMID: 21236497.
28
בנוסף ,אשפוז במסלול משפטי לצורך מתן חוות דעת (הסתכלות) בתוך מחלקות האשפוז , מוביל
לנוכחות של עצירים
ש חלקם ,אינם חולים
אשר שהותם במחל
ק .ה עלולה להיות גורם שלילי
אלימות עלולה לגרום ל
צוות לסבול מ
מצוקה נפשית, כעס, חרדה, פחד, דיכאון ו עד פיתוח סימני
תס
מונת פוסט טראומטית -
PTSD
.הדבר עלול לגרום ל
ריחוק מה
חולים ולירידה באיכות הטיפול,
ל
ירידה במוטיבציה, שחיקה , עליה בהיעדרויות מהעבודה ואף
עזיבת מקום העבודה.
נדרש לפעול לקידום מענה כולל בתחום ה
אבטחה בבתי החולים, הכולל
הצבת מאבטחים ייעודיים
בעלי הכשרה מתאימה
(מ )אבטחי סל"א
במ
יונים ובמ חלקות
ה
פסיכיאטריות לפי רמת סיכון.
לרבות
פעילות לקידום הגדרת עבודת המאבטח במערכת הבריאות כעבודה מועדפת
על מנת לאפשר את
.איוש משרות המאבטחים
הורדת צפיפות באמצעות הפחתת מספר המיטות ל-
25
במחלקה פעילה ו-
20
במחלקה לביטחון
מירבי/משפטית) אפ ת
שר קשב קליני וטיפול איכותי
יותר
במטופלים ,מעקב אחר שינויים במצבם
ו
אפשרות להתערבות מתאימה בשלבים המוקדמים .מציאות זאת ת
אפשר מרחב מחייה ,ת
עודד
עצמאות ,
תוך
הפח
תת גירויים, נקודות חיכוך וטריגרים מצד הסובבים ,המובילים לאירועים
חריגים.
הגדלת צוות סיעוד
י ,מקצועות הבריאות ורופאים במטרה לאפשר מתן מענה קליני אופטימלי ,תוך
עידוד התמקצעות ספציפית של עובדים למחלקות ייחודיות בהתאם לצרכים ,ו
הוספת תקני צוות
דה אסקלציה.
בנוסף, יש לפעול ליצירת
תוכנית לאומית לפנאי והפוגה עבור מטופלים : שעות קריאה, יצירת עניין
ופיתוח של יכולות ,תקשורתיות; הקמת מתקני ספורט ומרחבי חצר (קידום סביבה מקדמת החלמה
בדגש על חללי החוץ, והגינה כאלטרנטיבות להגדלת המרחב המחלקתי); פיתוח סביבה המקדמת
( החלמה ושיתוף
נגישות, מרחבי פנאי, פינות אוכל, עישון)
והוספת תקציב לפעילויות חוגים אחרי
הצהריים לכלל מחלקות האשפ
וז.
:רכישת ציוד ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות חיישנים, מצלמות חכמות, אמצעי ניטור מבוססי
.בינה מלאכותית. כולל היבטי מניעת אובדנות כגון: תקינת ברזים ומקלחות אנטי אובדניות
"הקמת תוכנית ארצית "שומר אחי אנוכי- לי ווי והדרכה של איש צוות שנפגע. דאגה לצוות שהיה
נו
כח בזמן אלימות ומתן כלים כגון: לשהות לצד העובד, לתמוך, לדבר על האירוע באופן כללי, ללוו
ת
.אותו לטיפול רפואי/ הביתה
יצירת נוהל ארצי לטיפול משטרתי
.באירועי אלימות בבתי חולים פסיכיאטרים
המענה לכך כולל: הקטנת צפיפות, שיפור תשתיות, יצירת יחידות נפרדות לנבדקים ,בהסתכלות
.הגדלת כוח האדם, מאבטחים והדרכה ייעודית מתמדת לצוותים
29
יחידה למטופל ים
במסלול משפטי
במסגרת המשפט הפלילי מפנים בתי המשפט עצורים לבדיקה פסיכיאטרית וביצוע ההסתכלויות
לצורך מתן חוות דעת בעניין כש
י .רות לעמוד לדין ואחריות לביצוע העבירה
ההסתכלות נערכ ת
במשך מספר ימים
במחלקות האשפוז, בהם מאושפזים גם
חולים חסרי ישע, חלקם בכפיה במ סלול
האזרחי
וחלקם בצו, חלקם באשפוז בהסכמה ומרצון ו
ל
חלקם זהו אשפוזם הראשון .
כשליש מן
האשפוזים נעשים בכפיה, מתוכם כשני שליש בהוראות פסיכיאטר, וכשליש בהוראת צו בית
משפט .
מקור: ש נתון סטטיסטי לבריאות הנפש לשנת2020, משרד הבריאות
שיעור האשפוזים בכפייה מסך האשפוזים נותר גם הוא יציב לאורך השנים, כפי שניתן
לראות מטה.
מקור: שנתון סטטיסטי לבריאות הנפש לשנת2020, משרד הבריאות
הדבר מעמיד את בתי החולים במצב מורכב וקשה אשר נגרם כתוצאה ממפ
גש בין אוכלוסייה
אשר
חלקה
בעלת דפוס התנהגות עבריינית לבין אוכלוסיית חולים הזקוקים לטיפול . בנוסף לכך, פעמים
בהסכמה
63%
הוראות פסיכיאטר
29%
צו בית משפט
8%
קבלות לאשפוז לפי סטאטוס חוקי ,
2020
30%
32%
32%
33%
34%
34%
34%
32%
33%
37%
0%
20%
40%
60%
80%
100%
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
שיעור אשפוזים בכפייה מסך האשפוזים
30
רבות המשטרה או השב"ס מציבים זקיף או זקיפים לשמירה על העצור הנמצא בהסתכלות והדבר
מקשה על האופי הטיפולי של המחלקה.
הדבר מקבל משנה תוקף אם לדעת גורמי
ה
ביטחו
ן יש צורך ב
מהלך ההסתכלות ב השגחה ואבטחה
של עצור בעל פוטנציאל מסוכנות ,הכוללת
בנוסף לל
י וו י ה ,זקיפים גם איזוק
או כבילה .
סוגיית איזוק וכבילת עצורים הינה סוגיה מורכבת בה מתקיימת התנגשות ביו האינטרס ל שמירה
על כבוד האדם, בטיחותו וההיבט הטיפולי אל מול ה
צורך של גורמי הב
י
טחון ב
משמורת
עצורים
ו דאגה
ל
ביטחו
ן
.הציבור נדגיש כי, קיים קושי משמעותי בביצוע ההסתכלות ב
מצבים אלו
עד
שלעיתים אין כמעט משמעות להסתכלות המבוצעת כאשר העצור
במצב כה מוגבל מבחינה פיזית ,
ו כי
מרבית בתי החו
לים הפסיכיאטרים אינם מאפשרת כבילה של עצורים כל .ל
מעבר לכך, מרבית המחלקות הפסיכיאטריות, מלבד האגף לביטחון מירבי בבית חולים שער מנשה
ומב"ן
(מרכז בריאות הנפש בכלא אילון)הכפוף למרכז בריאות הנפש מרחבים , אינן מותאמות
לביצוע הסתכלויות של עצורים בעלי מסוכנות גבוהה ואינן בעלות תשתיות, רמת אבטחה ומיגון
לצורך
כך.
,על כן
יש להקים/יחידות מחלקות ייעודיות לביצוע הסתכלויות .שיפעלו בנפרד ממחלקות האשפוז
מחלקות אלו צריכות לפעול ב רמת בטחון
מוגבר וב תשתיות ומיגון הנדרש על פי גורמי
הביטחו
ן
באופן שלא יצריך איזוק וכבילה שאינם מאפשרים את עבודת המחלקה.
,בנוסף ו בהתאם לשיקול
דעת קליני , ניתן יהיה בעת הצורך לאשפז
במחלק ות אלו גם מטופלים בצו
אשפוז
אשר ביצעו עבירות
חמורות
וקיימת סכנה לאלימות. יצירת
מחלקות אלו צפויה להקטין את אירועי האלימות
במחלקות ולהיטיב עם כלל הגורמים הנוגעים בדבר; הן המטופלים במחלקות; הן הצוותים שי
ו כלו
לתת טיפול מי טיבי ובטוח במחלקות האשפוז ובמחלקות להסתכלויות; והן גורמי הביטחון שיכולו
לצמצם את שהות הזקיפים בבתי החולים, לאור דרישות הביטחון המוגברות.
31
תשתיות
מערך האשפוז הפסיכיאטרי כולל8
,בתי חולים פסיכיאטריים בבעלות ממשלתית
שני
בתי חולים
בבעלות שירותי בריאות כלל ,ית
אגף ב
בית חולים בבעלות ציבורית ו
בית חולים בבעלות פרטית.
בנוסף קיימ
ו ת מחלקות פסיכיאטריות
בחלק מב ה תי חולים
ה
כלליים ו כן
מחלק
ות פסיכיאטרי
ו ת
בשירות בתי הסוהר.
8
בחלוקה למבני הבעלות, ניתן לראות כי חלק הארי של המיטות הפסיכיאטריות הינן בבעלות
ממשלתית (כ-
84%), כ-
10%
בבעלות קופת חולים כללית, וכ-
5%
בבעלות עצמאית של בית החולים
הכללי הדסה ובית החולים הגריאטרי-
.פסיכיאטרי הרצוג
מקור : נתוני
קאפ
2021
התמשכות התהליכים הביצועיים במשך25
שנה בין ועדת נתניהו(
1990
)
ועד החלת הרפורמה
הביטוחית(
2015
) הביאו
לעיכוב בהשקעת משאבים
במערכת,
עקב המתנה להתייצבות תהליכי
הרפורמה
והבהרת
צרכי המערכת. התעכבות ההליך התכ
נ
וני הביא
ה לפגיעה ב תשתיות המערך
.הפסיכיאטרי האשפוזי והאמבולטורי
בתי החולים הפסיכיאטרים נמצאים בחלקם במבנים ישנים וברמת תחזוקה ירודה שאינם
מתאימים להענקת טיפול הולם במאושפזים
בסטנדרטים של שנת2022
.פער תחזוקתי
זה נובע בין
היתר מבלאי תשתיות מואץ שנגרם ממאפייני המטופלים., ומהעדר השקעה בתחזוקה בעבר
הפער בתחזוקה שנוצר לאורך השנים הביא למצב תשתיות ירוד שאף פוגעים באיכות חייהם של
המטופלים
ו.בכבודם9
עקב כך יש צורך גם
בבינוי מחדש במקרים מסוימים ,
שכן שיפוץ לבדו לא
8
https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/hospitals_psyc.aspx
https://www.gov.il/he/departments/Units/department_maban
9
מבקר המדינה, דוח שנתי68
( ג2018
,)
מערך האשפוז בבתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש
'עמ-
583
588
.
אלומה
,'ח
ואלומה נ( '
2021
) אביב משוגע :, תל אביב
הקיבוץ המאוחד.
2839
338
340
48
118
77
0
500
1000
1500
2000
2500
3000
3500
ממשלתי
כללית
עצמאי
פילוח המיטות ועמדות אשפוז יום פסיכיאטריות לפי משק וסוג מוסד
פסיכיאטרי
כללי
פסיכי-גירי
32
תמיד יכול לתת מענה, במקרים בהם
התשתית ה בסיסית .אינה מאפשרת זאת הפיתוח הנדרש הוא
.על כלל הרצף הטיפולי משירות אמבולטורי ועד אשפוז
הפרוגרמות החדשות של משרד הבריאות מכתיבות מרחב גדול יותר עבור ה מטופל בחדרי האשפוז
ובמרחב הציבורי .אכן קיימת בניה חדשה בשנים האחרונות,
10
ו יש להמשיך בכך
בתכנון מסודר.
בנוסף, יש לציין כי במסגרת תקציב המדינה האחרון הוקצה תקציב של400
מיליון ₪
לטובת שיפוץ
.ובינוי מערך האשפוז הפסיכיאטרי, אשר צפוי לתת את אותותיו בשנים הקרובות
הפתרון לנושא התשתיות הינו
יצירת תכני
ת רב שנתית ל
בינוי ושיפוץ במערכת בריאות הנפש ,
שיעשה בהתאם לפרוגרמה של משרד הבריאות , לרבות
עמידה בדרישות הנגישות.
10 הודעת דובר משרד הבריאות - סיום פרויקטים נרחבים ושיפוץ יחידות במרכזי בריאות הנפש ברחבי הארץ,
31.1.22
.
33
חולים ממושכים ושיקום בקהילה
האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות מדגישה את חשיבותה של חברה פתוחה ואת
זכותם של בעלי מוגבלויות לחיים בק
הילה ולגישה לאותן אפשרויות בחירה שיש לכל אדם אחר ,
כולל גישה למגוון שירותי תמיכה קהילתיים, הניתנים, גם בבית; דיור מתאים וסיוע אישי לתמיכה
.בחיים בישראל זכותו של אדם בעל מוגבלות להשתלב בקהילה שואבת את כוחה מסעיף2
לחוק
שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ
"ח-
1998
.בית המשפט העליון עמד על
חשיבות שילובם
בקהילה של אנשים בעלי מוגבלות בדבריו על העדפת שילובם של אנשים בעלי מוגבלות במסגרת
,דיור בקהילה (בג"ץ3304/07
.)לוי ואח' נ' מדינת ישראל
זו מדיניות משרד הבריאות והדבר צוין א ף
בדוח מבקר המדינה לשנת2007
.
שיקומם ש ל נכי נפש שונה משיקום בתחומי רפואה אחרים. השיקום הרפואי מטרתו השבת תפקודו
של המשתקם לרמה הקרובה ביותר לתפקודו
ש לפני האירוע החריף, ואילו שיקומם של נכי נפש
תכליתו "מתן הזדמנות לסובלים ממוגבלות ומנכות על רקע של מחלה נפשית או ליקוי נפשי להשיג
את מירב העצמאות ה."תפקודית בקהילה
פעילות רבה מתבצעת בארץ בנושא זה: במהלך שנת2020
קיבלו30,982
איש שירותי שיקום
:פסיכיאטרי63%
מתוכם קיבלו שירות של מגורים נתמכים. בשנת2020
נוספו3,316
משתקמים
.חדשים
בהתאם, שירותי ה
אשפוז הפסיכיאטריים מיועד
ים
לחולים המצויים בשלב
ה אקוטי של
מחלתם .
הרפורמה בבריאות הנפש חיזקה את העברת
מרכז הכובד של הטיפול במתמודדי נפש מבתי החולים
הפסיכיאטריים אל
ה
קהיל,ה באמצעות עיגון הזכות לטיפול נפשי כחלק מסל שירותי
,הבריאות
העברת האחריות לקופות החולים, פיתוח והרחבת השירותים בקהילה ויצירת אינטגרציה בין
בריאות
הגוף והנפש, בדגש על מתן מענה לחולים ממושכים בעזרת
.חוק שיקום נכי נפש בקהילה
מטופלים רבים יצאו לקהילה אבל
עדיין כ
יום, כ-
30
שנה מהנעת התהליך , נשארו בבתי החולים
כ-
900-1000
מטופלים ממושכי .ם חולה ממושך מוגדר כמי שמאושפז
למשך שנה או יותר,
ב או מספר
אפיזודות אשפ
וזיות קצרות, תוך הימצאות בטיפול פסיכיאטרי מתמשך לשנה או שנתיים .
מטופלים
אלו סובלים בדרך כלל מתחלואה כפולה: חולי גופני או התמכרות
.וחלקם אף בגיל מתקדם
חלק
מ מה טופלים הללו נמצאים
באשפוז
במסלול פלילי עקב החלטת בית משפט על
אשפוזם
בצו
אשפוז .
יש לציין כי שחרורם מ
ותנה בהחלטת הוע דה הפסיכיאטרית המחוזית, ואינו
תלוי רק במצבם
.הקליני
,על אף פיתוחו של מערכת השיקום הקהילתית
קיים צורך ב
השלמת רצף השירותי ם והקמת
מסגרות ייעודיות )'ואינטנסיביות ('קהילות משקמות ,בהתאם למאפייני החולים
ו הצרכים
הטיפולים
, כולל מענה בקהילה לחולה ה
מבוגר.
אנו מעריכים כי ככל ויפתחו מסגרות אלו ניתן
לשחרר
מאשפוז
כשני שליש מהמטופלים הממושכים למסגרת
אלו ,
והשליש הנותר ימשיך להזדקק
להמשך טיפול בבית החולים עקב מחלתם או עקב המצב המשפטי של
האשפוז.
מאמץ משולב זה של
העברת מטופלים ממושכים לקהילה ,
תוך השארת
ה צוות
ה מטפל בהם בבית
החולים
למחלקות הפעילות, י
יטיב עם המטופלים, י קל על
העומס בבתי החולים ו יכול לסייע
במצוקת
כוח האדם.
34
היבטים כלכליים
כחלק ממתן פתרון למצוקות מערך האשפוז הפסיכיאטרי ,נדרש מודל כלכלי אשר יתאם את מטרות
העל המותוות בדוח זה .המודל נועד ליצור תמריצים כלכליים נכונים עבור כלל המעורבים ,אשר
יתמרצו אותם לפעול באופן התואם את מדיניות הטיפול בבריאות הנפש העדכנית .במסגרת זו ,ניתן
למנות את יעדי המדיניות הבאים:
1.
ה שקעה ניכרת של משאבים וקשב ניהולי
בטיפול בבריאות הנפש ב
קהילה, תוך פיתוח
שירותים ברצף הטיפולי לצורך הק
טנת הצורך באשפוז
ושיפור והרחבה משמעותית של
שירותים אינט
נ
סיביים
, כולל
אשפוזי יום וטיפולי יום, והתמקצעות עבור אוכלוסיות
.הדרושות תשומות מיוחדות
2.
שילוב מערך האשפוז הפסיכיאטרי
עם
בתי החולים הכלליים.
3.
יצירת מסגרות טיפול המספקות מענה לכל שלבי הרצף הטיפולי ,והתאמה יעילה בין
המטופלים למסגרות.
4.
שיפור תנאי האשפוז ,איכות הטיפול ו חווית המטופל במערך האשפוז.
המודל יכלול את הרכיבים הבאים:
מודל תקצוב גלובלי – במרכזים לבריאות הנפש
1.
קביעת תקציב גלובלי עבור שירותי אשפוז ב מרכזים לבריאות הנפש ,אשר יחליף את מודל
ההתחשבנות הקיים כי .ום התקציב הגלובלי ישולם לבתי החולים הפסיכיאטריים על ידי קופות
החולים, תוך הטמעת כספי הסובסידיה הפסיכיאטרית בסל הבריאות. סך התקציבים
הגלובליים
של בתי החולים הפסיכיאטריים יקרא ו.''סך התקציב הגלובלי
2.
סך התקציב הגלובלי יקודם משנה לשנה בהתאם למדד מחיר יום אשפו .ז פסיכיאטרי
3.
יוגדר מנגנון משלים למודל המוצע ,אשר ישמר את תמריץ הקופה לצמצם את צריכת האשפוז
שלה בבתי החולים.
4.
בנוסף ,', יוגדר מנגנון אשר ישמר את התמריץ להמשך פתיחת מסגרות של 'קהילה משקמת
באופן שיאפשר את המשך הוצאת
ה חולים
הממושכים המתא
י
מים מבתי החולים למסגרות
.אלו
בנוסף, יש לפעול ל שימור מנגנון אשר יתמרץ הוצאה של מטופלים זכאי סל שיקום
.לקהילה
5.
כל שיפור סטנדרט בבתי החולים הפסיכיאטריים ,ובכלל הז קליטת כוח אדם נוסף ל
קיים בבתי
החולים ביום כניסת המודל לתוקף הדורש תוספת תקציב ,תיעשה כנגד הגדלה של מקורות בתי
החולים בש
יעור מתאים למימון שיפור הסטנדרט.
35
תמרוץ איכות במרכזים לבריאות הנפש
לסך
התקציב הגלובלי יתווסף סכום משמעותי אשר יחולק לבתי החולים הפסיכיאטריים על פי
,עמידה בפרמטרי איכות שונים
ובהם איכות הטיפול ,מספר אשפוזים חוזרים ,משך אשפוז ,
רמת הצפיפות במחלקות ,שביעות רצ
ון המטופלים ,ועוד .הסכומים הללו יחולקו בהתאם
לביצוע בית החולים במדדי השנה הקודמת ,וישמשו אך ורק להוצאות קניות.
תמרוץ פיתוח שירותי בריאות הנפש בבתי חולים כלליים
בתי החולים הכלליים המפעילים מחלקות פסיכיאטריות יחייבו בעד האשפוז הפסיכיאטרי
מחירים מלאים בהתאם להסכמים בינם לבין קופות החולים ,תוך התאמת הקאפ הפסיכ
י
אטרי
למנגנון החדש .לצורך כך ,יקבעו מחירי קוד האשפוז הפסיכ
י
אטרי לבתי החולים הכלליים
בהתאם למבנה העלויות של בתי החולים הכלליים.
פיתוח שירותים ברצף הטיפולי לצורך מניעת אשפוז ופיתוח שירותים
שאינם אשפוז
1.
בהתאם להמלצות הועדה לבחינת הסדרי ההתחשבנות בבריאות הנפש, יקבעו
ויתומחרו קודי
שירות לשירותים אמבולטוריים שניתן לפתח גם בקהילה וגם בבתי החולים הפסיכיאטריים
,והכלליים. זאת כדי להבטיח כי השיפוי לבתי חולים שביכולתם לפתח שירותים אלו יהיה נכון
וכן כדי לשקף נכונה לקופו .ת החולים את העלות האלטרנטיבית לפיתוח שירותים אלו בקהילה
2.
מנוי ארוך לאוכלוסיות י
י עודיות– י יבחן
ו תמ חר מנוי
י
יעודי לשירותים ע בור אוכלוסיות שבהן
שיעור הניצול של המנוי גבוה ביחס לשאר האוכלוסי
הי כגון : נפגעות תקיפה מינית, הפרעות
אכילה, אוטיזם בוגרים ותחלואה כפו .)לה (סמים
3.
שירותים
בבית המטופל–
יתומחרו שירותים אותם יוכלו בתי החולים הפסיכיאטריים
.והכלליים להציע לקופות החולים בבית המטופלים
4.
יבוצע מיפוי של שירותים הניתנים במסגרת המנוי אך נדרש לתמחרם בנפרד כתוצאה מחוסר
זמינות.
5.
תבוצע בחינה של התמריצים הכלכליים בשירות
י המיון הפסיכיאטרי.
36
שילוב מרכזי בריאות הנפש
עם בתי החולים הכלליים
שילוב מחלקות פסיכיאטריות במרכזים רפואיים כלליים הינה מגמה עולמית.
במדינות
ה מתקדמות
קיים שיעור
גבוה של מיטות פסיכיאטריות
ה
משולבות במרכזים הרפואיים הכלליים .במדינות
רבות בעולם עיקר המיטות הפ .סיכיאטריות נמצא בבתי החולים הכלליים מגמה זו ממשיכה
להתחזק ומתבססת על תפיסת הפסיכיאטריה כחלק מהרפואה בכלל וחלק מרכזי בתחום האבחון
.והטיפול של מחלות הקשורות במוח בפרט
כפי
שניתן לראות בגרף מטה, מרבית מיטות האשפוז הפסיכיאטריות נמצאות כיום בבתי חולים
ייעודיים
לבריאות הנפש.
מצב זה הינו כאמור תולדה של תהליכים היסטוריים ולא פרי תכנון
מסודר. כיום התפיסה הרווחת היא כי קיימים יתרונות דווקא במודל בו מחלקות האשפוז
הפסיכיאטריות
או
בית חולים הפסיכיאטרי כולו הינם חלק מבתי החולים הכלליים. היתרונות
כוללים
שינוי ב
סטיגמה הקי ימת
לגבי
הטיפול הפסיכיאטרי, מתן מענה הוליסטי לצרכים הקליניים
של חולים הסובלים מתחלואה נפשית ופיזית במקביל, וכן יעילות גבוהה יותר בהפעלת המחלקות
.כחלק מבית חולים כללי בעל יתרונות לגודל
מקור: מיטות אשפוז ועמדות רישוי2022, משרד הבריאות
מהשוואה
בינלאומית ניתן ללמוד כי שיעור המיטות בבתי חולים
לבריאות הנפש
בישראל הינו גבוה
ביחס למדינות אחרות בעולם:
פסיכיאטריים ,
3,060
,
86%
כלליים ,
410
,
12%
פסיכי-גריאטרי ,
75
,
2%
פילוח מיטות לפי סוג בית חולים
37
:מקורWHO
לדעתנו,מתוך ראיה עתידית ומקצועית
ראוי לחתור לשילובים ומיזוגים של בתי חולים
פסיכיאטריים עם בתי חולים כלליים. קיימת סינרגיה משמעותית באיחוד המרכז הפסיכי אטרי
והמרכז הרפואי הכללי ונראה כי במקרים רבים בתי חולים בעולם משלבים תחומים אלו בקמפוס
אחוד. שילובים אלו יניבו תועלות משמעותיות בדמות טיפול רפואי מקצועי וכוללני יותר ומותאם
.יותר לצרכי המטופל
,בנוסף
בתי החולים הכלליים נעים קדימה אל מול אתגרי המאה ה-
21
ובתי
החולים הפסיכיאטריים לבדם לא יוכלו להדביק פער זה, עליהם להצטרף למרכזים הרפואיים
הכוללים באמצעות שילוב מערכת בריאות הנפש במערכת הבריאות הכללית.
חיזוק הקשר בין מרכזים רפואיים כלליים ופסיכיאטריי ם יעשה באמצעות טיפול רפואי משולב
,וכוללני (מיון משותף
רפואה פנימי
ת, נוירולוגיה
, דימות
)'וכו
שיאפשר
טיפול מקצועי ומקיף יותר
במטופל הפסיכיאטרי (הסובל לעיתים ,עקב מחלתו מתסמונת מטבולית, תופעות לוואי מוטוריות
מחלות גופני
ו ת) לצד מתן שירותים פסיכיאטריים מקצועיים וזמינים למטופלים במחלקות ביה"ח
הכללי-
Liaison
.בנוסף , יש
הגברת הנגישות ,תוך
סיוע בהפחתת סטיגמה והורדה בשכיחות
הטיפול ללא הסכמה
באמצעות התייחסות למרכזי בריאות הנפש כחלק אינטגרלי מהמרכזים
.הרפואיים הכלליים תנגיש את שירותי בריאות הנפש לקהל רחב יותר ותסייע להפחתת הסטיגמה
הדבר צפוי להעלות את שיעור ההסכמה לאשפוז בעת הצורך,
ולהוריד את שכיחות האשפוזים
הכפויים. איחוד המערך התפעולי/לוגיסטי
יאפשר
יכולת קניה טובה יותר ו
י
צמצם עלויות
וכן
יאפשר
שת"פ מחקרי
של
פיתוח מדעי המוח ופתרונות לתחלואה כפולה באמצעות
שיתופי פעולה
בין תחומי מחקר ומקצועות משיקים ואחרים: פסיכיאטריה ונוירולוגיה ועוד , יחד עם שימוש
באמצעים משותפים לתחום המוח כמוMRI
,
CT
,
.יניבו מחקרים איכותיים יותר
בנוסף, איחודים
אלו יאפשרו
ניצול משאבים
קיימים, שכן חלק מבתי החולים הפסיכיאטריים נמצאים על שטחי
נדל"ן
נרחבים במיקום אטרקטיבי,
ומעבר עתידי שלהם יכול להוות
מקור הכנסה שינותב לפ יתוח
.)שירותים במרכזים המשולבים (הכוללניים
89%
64%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
דנמרק
לטביה
נורבגיה
שבדיה
בריטניה
מקסיקו
קוסטה ריקה
קוריאה
ישראל
צ'כיה
סלובניה
שוויץ
בלגיה
יפן
ספרד
פולין
יוון
ממוצעOECD
ארה"כ
אוסטריה
לוקסמבורג
טורקיה
אירלנד
ליטא
קנדה
גרמניה
צ'ילה
איסלנד
פורטוגל
אוסטרליה
צרפת
אסטוניה
פינלנד
הונגריה
איטליה
ניו זילנד
שיעור מיטות בבתי חולים פסיכיאטריים מתוך מיטות פסיכיאטריות
38
אתגרים
:צפויים בתהליך האיחוד
1.
חשש מ
הפיכ
ת האגף הפסיכיאטרי ל"חצר האחורית" של בית החולים הכללי:
מיקום נמוך
בהיררכיה וחשש שתקציבים ייעודים לבריאות הנפש ינוצלו ע"י ביה"ח הכללי למטרות
אחרות דחופות
.ורווחיות יותר
2.
אתגר ניהולי
הכולל התמודדות עם נושאים שהינם
בדרך
כלל
מחוץ לטווח
הראיה של
,הרפואה הכללית: טיפולים כפויים, אפוטרופסות
סל שיקום ,מרכיב משפטי ועוד .
:אופן האיחוד והשילוב של המרכזים הרפואיים הכלליים עם מרכזי בריאות הנפש
מודלים אפשריים ב
רצף ש בין
אינטגרציה לבין פעי
לות נפרדת:
ה :מודלים הקיימים בארץ
1.
שילוב מלא: באר יעקב
)(מרחבים - שמיר; תוכנית עתידית
בית החולים הפסיכיאטרי משולב בבית החולים הכללי
, עובר לשטח קמפוס ביה"ח הכללי .
2.
אגף פסיכיאטריה הנמצא בבית החולים הכללי: שיבא תל השומר.
דגם דומה קיים בבית חולים הרצוג-
בתוך בי"ח
גריאטרי-
.שיקומי
3.
:מחלקה פסיכיאטרית כחלק מבית חולים כללי
הדסה עין כרם .
4.
איחוד קמפוסים:
מעלה הכרמל- רמב"ם
מעלה הכרמל יהיה חלק מבית חולים רמב"ם באופן הדרגתי עם שמירה (גידור) על עצמאות
בית החולים הפסיכיאטרי עד ל
שילוב
.מלא
5.
מודל סינוף- אברבנאל מס ונף
למרכז ה
רפואי
)תל אביב (איכילוב
6.
:שיתופי פעולה קיימים בין בתי החולים בהקמת שירותים .מעבדה, שירותי הרדמה ועוד
7.
בית חולים פסיכיאטרי נפרד ועצמאי
נראה כי במודל של איחוד בית חולים פסיכיאטרי עם בית חולים כללי יהיה צורך לבצע התאמות
,הנובעות ממאפיינים גיאוגרפיים לוגיסטיים וכלכליים ייחודיים .
לדוגמה: במרכזים אותם לא ניתן
,לאחד גיאוגרפית יש מקום לאיחוד קמפוסים :
איחוד ניהולי ללא שינוים מיקום, כמו במודל
המתגבש מעלה הכרמל-
.רמב"ם
במרכזים שהינם
שונים מבחינה מבנית
ניתן לבצע את מודל
.הסינוף
ה שירות
ה פסיכיאטרי
הקיים כיום ב
בתי החולים הכלליים', לדוג:
אינטגרציה מלאה הפרדה מלאה
1
מרכז משותף
לרפואה
פסיכיאטרית
וכללית
2
מרכז
פסיכיאטרי
בתוך מרכז
כללי
3
מחלקה
פסיכיאטרית
בתוך מרכז
כללי
4
הכפפת מרכז
פסיכיאטרי
לכללי (קמפוס
)נפרד
5
סינוף המרכז
הפסיכיאטרי
לבית חולים
כללי
6
שיתופי פעולה
בין מרכזים
רפואיים
7
בית חולים
פסיכיאטרי
נפרד
39
בחלק מבתי החולים הכלליים קיים שירות פסיכיאטרי הנע בין שירות :חלקי יעוץ מיון
וליאזון
בלבד, דרך מערך אשפוזי הנותן מענה טיפולי חלקי,: אשפוז בהסכמה בלבד
ועד מערך הנותן מענה
טיפולי מלא
לכל מטופל הזקוק לאשפוז .
מכיוון שמדובר בתוכנ ית מורכבות הכוללת שילוב של גורמים רבים ותהליכים ממושכים, הועדה
:ממליצה על קידום נושא זה באופן הבא
א.
:טווח הזמן הקצר
1)
מ
תן מענה פסיכיאטרי בכל בית חולים כללי -
שילוב
שירות פסיכיאטרי
כחלק אינטגרלי
מהמחלקות במרכז הרפואי, במהלך כל שעות היממה בביה"ח הכללי לצורך מתן שירותי ייעוץ
(Liaison). השירות הפסיכיאטרי יינת
ן
למגוון ההפרעות הנפשיות הנפוצות בקרב מטופלי
מחלקות ביה"ח הכללי. בנוסף, יוכלו לתת מענה לאוכלוסיית מטופלי בריאות הנפש
.המתאשפזת בביה"ח הכללי לצורך טיפול גופני
2)
מיפוי ה מענה
ה
גופני/ נוירולוגי הניתן כיום במרכזים הפ
סיכיאטריים
.וחיזוקו
3)
קידום .מרכזי ידע ומצוינות, מחקר, לימוד ואקדמיה
4)
ביצוע
הכשרות ולימוד משותפים.
5)
השתלמות עמיתים בתחומי ההשקה של פסיכיאטריה-נ
וירולוגיה-רפ.ואה פנימית
ב.
:טווח בינוני
1)
הפעלת מרפאות משותפות
)(נוירולוגיה ופסיכיאטריה - ל מטופלים אשר יש צורך בטיפול
ו.הערכה בהיבטים קוגניטיביים, הפרעות בתנועה ועוד
2)
המשך הליכי איחוד ובניה לגבי המרכזים לבריאות הנפש אשר החלו בתהליך השילוב על ידי
.חיזוק, תמיכה וליווי
ג.
:טווח ארוך
1)
איחוד בין מרכזים רפואיים כלליים ופסיכיאטריים,
בהתאם למודלים שונים שיותאמו
למאפייני
ם הייחודיים של כל בית חולים ו בכל
מחוז :, כגון מרכז משותף לרפואה פסיכיאטרית
40
וכללית ,מחלקה פסיכיאטרית בב"ח כללי, קמפוס פסיכיאטרי נפרד ,
הכפפה בין שני מרכזים
.קיימים ובנייתם כמרכז משותף
המודל המועדף , הוא הטמעה של ביה"ח הפסיכיאטרי בתוך
בי"ח כללי ,
כחלק ממרכז מוח
והתנהגות (מרכ זNeuroscience
), עצמאי מבחינה ניהולית וכפוף למנהל מרכז-העל,
זאת בנוסף
.למאפיינים מנהליים לוגיסטיים ייחודיים
במודל זה בית החולים הפסיכיאטרי יעבור פיסית
,לתוך בית החולים הכללי עם שינוי בכל המערך הפסיכיאטרי, בהיבטי מיתוג שינוי
עיצובי/מבני, הרחבת רצף
ה
טיפול (ט יפול הוליסטי כוללני), יצירת כדאיות כלכלית (תמחור
)אשפוז ושירות פסיכיאטרי , יצירת שיתופי פעולה מקצועיים בין הרפואה הפסיכיאטרית ליתר
,)מקצועות הרפואה (הדמיה, מחקר, חדשנות והנגשת כל
ל
השירותים הרפואיים האפשריים
בתוככי
ביה"ח הכללי .
אי
חודים שייעשו במודלים של מעב ר פיסי של תשתיות מרכז בריאות הנפש, צריכים להיעשות
תוך התחשבות בשיקולי תמ"א49
)(תשתיות, דמוגרפיה.
11
במקומות בהם לא ניתן לבצע איחוד
,פיסי מומלץ להקים מערך פסיכיאטרי שכולל את כל השירותים כולל אשפוז פסיכיאטרי
בביה"ח הכללי
, שיכיל
.את מירב השירותים
יש לקבוע תוכנ
ית אב חמש שנתית
,לכל בית חולים אשר תתווה את הכיוון: איחוד על ידי העברה
איחוד בין קמפוסים, סינוף, שיתוף פעולה או פעילות כבית חולים עצמאי. לשינוי זה תהיינה
,השלכות גם על אופי המחלקות ומתן השירותים, למשל: הפרעות אכילה, נפגעי תקיפה מינית
יטופלו בבית החולים הכל.לי ומטופלים במסלול משפטי יהיו בבית החולים העצמאי
אנו סבורים כי על כל בית חולים לקיים
שירות פסיכיאטרי מלא, בין אם בתוכו ובין אם בשילוב עם
מרכז ברה"ן אחר במתכונות
שצוינו .בהתאם, יש לקדם תהליך ל שינוי
החלוקת ה
איזורית כך
ש
חלוקת אחריות הטיפול תעשה בצורה שיוונית ו
תכלול את כלל בתי החולים.
11
תכנית מתאר ארצית למוסדות הבריאות בישראל, תמ"א49
, מינהל התכנון, יולי2020
.
41
הערכת עלות תקציבית ליישום מ הה
לצות
סה"כ תקציב
)(מלש"ח
משרות
בבתי
חולים
)(כמותי
בסיס\ חד
פעמי
תוספת כח אדם למחלקות
260
1,027
בסיס
חיזוק תשתיות
285
חד פעמי
ריווח מחלקות והפרדה מבנית פסיכיאטריה
משפטית
40
חד פעמי
תמריצים ל
גיוס ואיוש כוח אדם מטפל
25
חד פעמי
מאבטחי סל"א ומניעת אלימות
61
בסיס
הפעלת חוגים אחה"צ ופעילות פנאי
10
בסיס
תקציב גלובלי לבתי חולים פסיכיאטריים ועדכון
מחירים לבתי חולים כלליים
80
בסיס
תמרוץ איכות אשפוז
25
בסיס
תמחור מנויים ושירותים אמבולטוריים
0
3
בסיס
סה"כ בסיס
466
1,027
סה"כ חד פעמי
350
תעדוף יישום ההמלצות לפי אבני דרך
הנה כי כן ההמלצות בדו"ח זה משולבות אלו באלה ומובילות לאותה מטרה: שיפור איכות הטיפול
הפסיכיאטרי, שיפור תנאי האשפוז, בטיחות המטופלים והצוות, חוסן כלכלי ושילוב עם הרפואה
הכל .לית
לצורך כך יש צורך בתוכנית שילוב לכל בית חולים פסיכיאטרי עם בית חולים כללי במתכונת
,המתאימה להם, תוספת מיטות למערך בריאות הנפש בדגש על בתי החולים הכלליים שיפוץ ובינוי
,בבתי החולים הפסיכיאטריים, העברת מטופלים ממושכים להמשך טיפול מתאים בקהילה
שימור
כוח
האדם שיתפנה מסגירת ה מיטות הללו
ויצירת
,מיטות פעילות
צמצום גודל המחלקות ל-
25
מטופלים במחלקה, התמקצעות והתמחות המחלקות, הגדלת כוח האדם
במערך בריאות הנפש
.והפעלת פתרונות לצורך גיוס ואיוש המשרות
על אף שה
המלצות כולן נדרשות, הועדה סבורה שיש לתעדף את יישומן במסג רת תוכנית חמש
,שנתית ובהתאם להתקדמות ולישימות להביא להבשלה מלאה של כלל ההמלצות.
כמו כן, חלק
מ ההמלצות, כשדרוג התשתיות ותוספת כוח האדם, אינם ניתנות למימוש בבת אחת, ועל כן יש
.מקום לקדם אותם באופן מדורג
,על כן
הועדה
,יש חשיבות להתחלת הפרויקטים ארוכי הטווח
הכ
וללים את הוספת כוח האדם, שיפור התשתיות ותוספת המיטות, ו
קידום צעדים ל איחוד עם בתי
חולים כלליים באופן שי
י פרס על פני חמש שנים.באופן מדורג
הועדה ממליצה בהתאם לחלוקה
:הבאה
42
43
נספחים
'נספח א: כתב מינוי הוועדה
44
45
:'נספח ב אשפוזים במערכת בריאות הנפש2020
2020
– תקופת מגפת הקורונה
0.4%
0.4%
0.4%
0.5%
0.5%
0.4%
0.4%
0.4%
0.5%
0.5%
8%
8%
9%
9%
9%
9%
8%
8%
7%
8%
20%
22%
23%
23%
24%
25%
25%
26%
25%
25%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
2010
2011
2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019
אחוז הקבלות לאשפוז כפוי
לפי סטטוס חוקי
צווים לפי חוק הנוער
הוראות פסיכיאטר
צווים לפי חוק הטיפול בחולי נפש
46
נספח
ג':
הון אנושי-
מיפוי צרכי ההכשרות
הכשרה
העשרה
פיתוח
כלים לימי חשיבה להנהלה
בכירה סדנת דיאלוג לצוותים פיתוח עתודה ניהולית
כישורים מנהל מחלקה סגנים
וראשי צוותים
אמון הצוותים במערכת
בדרג
מנהלים
פיתוח
ביניים
אחיות אחראיות עבודת צוות רב סקטוריאלי’
דרג
מנהלים
פיתוח
התחלתי
שירותיות סדנת חוסן והעצמה
עבודה בצוות ותקשורת
נפגעי הטרדה מינית ניהול משא ומתן וגישור
DBT
מניעת אלימות
מיומנות ותקשורת בין אישית
CBT
נזעי חשמל
ו-
TMS
דה אסקלציה
מניעת זיהומים הכשרות ב
אימון וטיפול בסיסי
פוסט טראומה
תקשורת מטפל מטופל
סדנאות תקשורת עם מטופלים
ומשפחות
ימי מורשת ותרבות
כלים לקיום שיח מובנה עם
המשפחות לצוות
אחריות משמרת
כוחות עזר מיומן
הכשרת מדריכים
47
נספח
ד'
:מיטות פסיכיאטריות במרכזים לבריא
ות הנפש
שם המרכז פעילות ממושכות
ביטחון
מירבי
ביטחון
מירבי
ממושך
גמילה נוער ילדים
נוער
אוטיזם
סה"כ
אברבנאל
180
81
20
15
296
באר שבע
184
90
15
25
314
גהה
136
30
166
לב השרון153
110
263
מזור
194
120
314
מעלה
הכרמל
136
68
29
233
מרחבים
316
60
30
36
442
מרכז
ירושלמי
183
120
30
333
שלוותה
109
30
139
שער מנשה142
88
128
72
430
אילנית
75
75
סה"כ
1,733
812
128
72
15
194
36
15
3,005
48
מיטות פסיכיאטריות
בבתי חולים כלליים
מרכז פעילות ממושכות הפ רעות
אכילה
ילדים נוער סה"כ
ברזלי
30
30
גליל
25
25
הדסה
18
9
+
2 נוער
10
39
הלל יפה
10
10
הסקוטי
20
20
העמק
20
20
הרצוג
45
30
75
הרצליה
3
3
זיו
20
5
10
35
מעיני הישועה
32
12
12
56
סורוקה
8
8
איכילוב
30
30
רמב"ם
40
40
שיבא
88
34
16
20
158
שניידר
6
6
סה"כ
356
30
70
22
77
555
* גב
' ציונה
חקלאי,מנהלת אגף המידע
משרד הבריאות2022
מתוך מיטות אשפוז ועמדות ברישוי ינואר
2021
tps://www.health.gov.il/PublicationsFiles/beds2021.pdf
ht
49
סה"כ המיטות הפסיכיאטריות
בבתי החולים
סה"כ :
3,560
מיטות פסיכיאטריות, מתוכם15.6%
.בבתי חולים כלליים
בנוסף יש לציין כי בית ב ה
חולים אילנית
)(פרטי
יש
75
מיטות ממושכות ב
רישיון.
*מתוך מיטות אשפוז ועמדות ברישוי י נואר2021
https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/beds2021.pdf
מיטות פעילות ממושכות
ילדים נוער
נוער
אוטיזם
הפרעות
אכילה
ביטחון
מירבי
ביטחון
מירבי
ממושך
גמילה סה"כ
מרכזי
בריאות
הנפש
1,733
812
36
194
15
128
72
15
3,005
בתי
חולים
כלליים
356
30
22
77
70
555
סה"כ
2,089
842
58
271
15
70
128
72
15
3,560
50
שיעור המיטות לאלף נפש לטיפול פסיכיאטרי ב-
OECD
*מתוך תקצוב מערכת הבריאות בישראל וניתוח הצעת תקציב משרד הבריאות לשנים2021
ו-
2022
.
51
52
מקורות מידע
1.
ביקורי למידה שקיימו
חברי הוועדה לאורך השנים האחרונות במרכזים הפסיכיאטריים
:המובילים בארה"ב
Shepherd Pratt Hospital, Baltimore
Columbia University- NY state Psychiatric Institute, New York
Mount Sinai Hospital- Psychiatric Department, New York
Yale University- Psychiatry Department, Connecticut
McLean Psychiatric Hospital, Harvard University, Boston
Massachusetts General Hospital, Harvard University, Boston
Sharfstein SS, Dickerson FB, Oldham JM, (Editors). Textbook of Hospital Psychiatry.
American Psychiatric Association Publishing, 2009 p. 453, p.23.
2.
משרד הבריאות, כוח אדם במקצועות הבריאות2020
.
3.
מבקר המדינה, היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש, מאי2020
.
4.
,משרד הבריאות, דו"ח וועדת ההיגוי לצמצום ההגבלה המכאנית בישראל2017
.
5.
ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה ויע
ילותה של מערכת הבריאות בישראל (ועדת-
.)נתניהו
6.
דוח מבקר המדינה, "סוגיות בתחום בריאות הנפש" דוח שנתי60
( ג2010
'), עמ545
.ואילך
7.
דוח מבקר המדינה17/1/13
.
8.
משרד הבריאות, אגף המידע ואגף בריאות הנפש, בריאות הנפש בישראל- ש נתון סטטיסטי
2019
.
9.
בג"ץ3304/07
לוי ואח' נ ' מדינת ישראל, פסק הדין מיום3.2.10
', עמ4.
10
.
הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון- דיור בקהילה וסיוע אישי), התשע"ט-
2019
.
11
.
משרד המשפטים- נציבות שווי ון זכויות לאנשים עם מוגבלות, האמנה האו"ם בדבר זכויותיהם
,של אנשים עם מוגבלויות2017
.
12
.
,חבר, א. שני( 'מ. קוטלר, מ. פסט, ד. אליצור, א'; ברוך, י2005), הרפורמה בבריאות הנפש מא ין
ולאן, הרפואה144
.)'(ה
13
. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-
1998
.
14
. חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-
2000
.
15
.
( מרכז המידע והמחקר של הכנסת2010). אשפוז בריאות הנפש בישראל, מוגש לווע ,דת העבודה
.הרווחה והבריאות
16
.
( משרד הבריאות, אגף בריאות הנפש2016
). נוהל קהילה שיקומית בגישה אקולוגית לאנשים
.עם לקות כפולה: הפרעה נפשית עם הנמכה קוגניטיבית
17
.
משרד מבקר המדינה, דוח שנתי57
( ב2007
."). פרק "שיקום נכי נפש בקהילה
18
.
משרד מבקר המדינה, דוח שנתי68
.ג(
2018
). מערך האשפוז בבתי החולים הממשלתיים
.לבריאות הנפש
53
19
. ניראל, נ. אקר, נ. רוזן, ב. ברמלי-
( .גרינברג, ש. וגרוס, ב2007
) הרפורמה בבריאות הנפש: מסמך
.רקע לתכנון הערכתה. מכון ג'וינט ברוקדייל ומרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות
20
.
( .רשף, ג2014) סיכום פרויקט מגורים ט.יפוליים דוח שהוגש למשרד הבריאות
21
.
משרד הבריאות-
חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, תכנית אסטרטגית למרכזים
הרפואיים הממשלתיים לבריאות הנפש, אוקטובר2018
.
22
.
משרד הבריאות-
חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, תכנית אסטרטגית לאיחוד המרכז
הרפואי שמיר והמרכז לבריאות הנפש באר יעקב, אפריל2019
.
23
.
דו"ח הוועדה בנושא בית החולים העתידי, אפיון והמלצות עיקריות, ינואר2020
24
.
,סטנדרטים לאשפוז אוטיזם, אגף בריאות הנפש, המחלקה לאוטיזם2017
.
25
.
תכנון ארוך טווח של כח אדם רפואי בישראל. וועדת פרופ' רוני גמזו2022
.
תכנית מתאר ארצית
למוסדות הב ריאות בישראל, תמ"א49
, מינהל התכנון, יולי2020
.
26
.
תוכנית מתאר ארצית למוסדות בריאות בישראל, מ"א49
מינהל
התכנון , יולי2020
27
.
דוח הועדה בנושא בית החולים העתידי, ינואר2020
.
.)(חטיבת המרכזים הרפואיים
28
. תוכנית אסטרטגית לאיחוד המרכז הרפואי שמיר והמרכז לבריאות הנפש ב אר יעקב, חטיבת
המרכזים הרפואיים הממשלתיים, משרד הבריאות, אפריל2019
.
29
.
חנן אלומה ונרי אלומה, אביב משוגע, הוצאת הקיבוץ המאוחד2021
.
30
.
הסתדרות ברופאים בישראל. אוסף ההסכמים הקיבוציים91
. הרכב תקנים למחלקות בבתי
.חולים פסיכיאטריים
https://www.ima.org.il/collective/ViewCategory.aspx?CategoryId=5161
31
.
איגוד
הפסיכיאטרי
ה
בישראל, העמותה לסיעוד פסיכיאטרי, ארגון המנהלים
.האדמיניסטרטיביים של ביה"ח הממשלתיים וסגניהם. הרפורמה האיכותית בבריאות הנפש
,ספטמבר2016
.
https://www.gov.il./he/departments/publicationos/reports/violence-
committee31072017-a
32. Müller S, Riedmüller R. How Will the Mild Encephalitis Hypothesis of
Schizophrenia Influence Stigmatization? Front Psychiatry. 2017 May 3;8:67. doi:
10.3389/fpsyt.2017.00067.
33. Sartorius N. One of the Last Obstacles to Better Mental Health Care: The Stigma
of Mental Illness. In: Neuropsychiatrie: Klinik, Diagnostik, Therapie und
Rehabilitation: Organ der Gesellschaft Österreichischer Nervenärzte und
Psychiater · January 1999 DOI: 10.1159/000062686
34. Clement S, Schauman O, Graham T, Maggioni F, Evans-Lacko S, Bezborodovs
N, Morgan C, Rüsch N, Brown JS, Thornicroft G. What is the impact of mental
health-related stigma on help-seeking? A systematic review of quantitative and
qualitative studies. Psychol Med. 2015 Jan;45(1):11-27. doi:
10.1017/S0033291714000129.
54
35. Corrigan PW, Watson AC. Understanding the impact of stigma on people with
mental illness. World Psychiatry. 2002 Feb;1(1):16-20.
36. Pattyn E, Verhaeghe M, Sercu C, Bracke P. Medicalizing versus psychologizing
mental illness: what are the implications for help seeking and stigma? A general
population study. Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol. 2013 Oct;48(10):1637-45.
doi: 10.1007/s00127-013-0671-5.
37. Ellison N, Mason O, Scior K. Renaming schizophrenia to reduce stigma:
comparison with the case of bipolar disorder. Br J Psychiatry. 2015
Apr;206(4):341-2. doi: 10.1192/bjp.bp.114.146217.
38. Tal A, Roe D, Corrigan PW. Mental illness stigma in the Israeli context:
deliberations and suggestions. Int J Soc Psychiatry. 2007 Nov;53(6):547-63. doi:
10.1177/0020764007082346.
39. Lichtenberg P. The residential care alternative for the acutely psychotic patient.
Psychiatr Q. 2011 Dec;82(4):329-41. doi: 10.1007/s11126-011-9176-0.
40. Wilcox CE, Pommy JM, Adinoff B. Neural Circuitry of Impaired Emotion
Regulation in Substance Use Disorders. Am J Psychiatry. 2016 Apr 1;173(4):344-
61. doi: 10.1176/appi.ajp.2015.15060710.
41. Gong Q, Lui S, Sweeney JA. A Selective Review of Cerebral Abnormalities in
Patients With First-Episode Schizophrenia Before and After Treatment. Am J
Psychiatry. 2016 Mar 1;173(3):232-43. doi: 10.1176/appi.ajp.2015.15050641.
42. Weinberger DR, Radulescu E. Finding the Elusive Psychiatric "Lesion" With
21st-Century Neuroanatomy: A Note of Caution. Am J Psychiatry. 2016
Jan;173(1):27-33. doi: 10.1176/appi.ajp.2015.15060753.