חומר רקע
1
לימודי ספרד והמזרח סיכום עקרונות סקירות והמלצות שולחן עגול5
הועדה למדעי הרוח וצוות מורשת ספרד והאסלאם
הקדמה
להלן מוצגים
סיכום עקרונות סקירות והמלצות , טיעונים, הצעות ועצות תיאורטיות ופרקטיות, כפי שעלו
במסגרת שולחן עגול5
,הועדה למדעי הרוח וצוות מורשת ספרד והאסלאם ,. הדברים מוצגים שאינם על פי הסדר
.אלא על פי חלוקה נושאית
1.
סוגיית הדיסציפלינה בכללותה ותת דיסציפלינות
.הדיסציפלינה היא אוריינטליסטית, או קולוניאליסטית
.בחקר הקבלה של ארצות המזרח, עדיין הדיסציפלינה היא אוריינטליסטית, או קולוניאליסטית
דיסציפלינה
לימודי אירופה לומדים כמו שצריך, יש רצף, יש קונטקסט. יהדות המזרח, אנחנו מלמדים אישים, אירועים, כי
אנחנו לא מלמדים את הרצף, את הקונטקסט. הבעיה מונצחת, כי לא מחנכים ולא מסמיכים אנשים שיכולים
.ללמד את זה איפה שצריך
,צריך שלכל הפחות באוניברסיטה אחת תהיה מחלקה אחת, שישויכו אליה אנשים מהתחומים הרלוונטיים
.והמחלקה תיקרא בדיוק לפי שם הילד, שם הילד הוא יהדות ספרד וארצות האסלאם, וכך זה צריך להתקיים
הרפורמה הזאת קודם כל תתחיל לפתור את הבעיה גם למטה, כי מאותה המחלקה יצאו אנשי ם מוסמכים בדיוק
.לדבר הזה, כמרקם, כמערכת
מדעי הרוח ושאלות במזרח התיכון: לימודי ספרד והמזרח ושאלת מדעי הרוח
לא יכול להיות שמחשבת ישראל יהיה רזה פילולוגי, ולא יהיה בחוג לפילוסופיה שעוסק בימי הביניים אף אחד
שעוסק בזה עם השפות, עם ההקשרים, עם העולם המוסלמי. השאלה היא לא רק אובדן הדיסציפלינות, אלא
.שאלת מדעי הרוח בכלל
התחום של מורשת ותרבות ספרד והמזרח צריך להיות נטע מאוד שתול בתוך מדעי הרוח, וצריך לחזק אותו
.וללתת לו את הכלים להשפיע
לא ניתן לדבר על התחום שנקרא יהדות ספרד והמזרח בלי להתעניין בהיסטוריה ובתהליך הבנייה של אובייקט
המחקר הקשור ליהודים, ובמיוחד ביחד לשתי דוקטרינות, הגרמנית, והעכשווית של הפוסט מודרניות. מאחורי
כל המחלקות יש השפעות של מורשת ותרבות יהודית, אבל שתי הגישות האלה מ גרשות כל משמעות מן החומר
.היהודי
תת דיסציפלינה: חטיבות
הבעיה הגדולה שלנו, היא תחום ידע ותחום מולטי דיסציפלינרי, הוא לא קיים ככזה, אין מחלקה ללימודי יהדות
ספרד והמזרח או ללימודי יהדות ספרד וארצות האסלאם, בשום אוניברסיטה, היות שאנחנו לא מלמדים, לא
מייסדים את זה כמו שצריך בהשכלה הגבוהה אז זה משתקף גם בבתי ספר יסו .דיים ותיכוניים
2
מחלקות ועל מחלקתי
,ישנם צעדים רבים שאפשר לעשות בלי שום תקנים חדשים. אם מייסדים מחלקה ללימודי יהדות ספרד והמזרח
,והמרצים מלמדים שם רק קורס אחד ושני קורסים אחרים במחלקה שלהם, כך זה לא יפגע. קודם כל מייסדים
אחר כך רואים מה האנשים האלה יכולים ללמד במסגרת המחלקה. שאלת התקנים הח.דשים תבא בהמשך
צורך בתקציב עבור בניית ביג דאטה דיגיטציה והכשרת חוקרים
יש פה גם אמירה לגבי הדיסציפלינה :
,צריך לא רק ביג דאטה, אלא גם דיגיטציה של כתבי היד בצפון אפריקה
סוריה, עירק ופרס, וגם המחקרים המעטים שנעשו נעשו בדיסציפלינות אוריינטליסטיות לא מספיקים. כתבי יד
שנמצאים באוצר של מלך מרוקו להבנת הקבלה, המאגיה והאלכימיה לא נחקרו. צריך תקציב כדי לבנות את הביג
.דאטה, דיגיטציה, להכשיר חוקרים
יהודי ספרד והמזרח זה ביטוי מוטעה
כשאנחנו אומרים יהודי ספרד והמזרח, אנחנו משחקים לידי מי שקורא לתחום הזה התחום האחר. זה ביטוי
סוציולוגי, בהיסטוריה אין דבר כזה. מה הקשר בין יהודי תימן ליהודי מרוקו? מה הקשר בין יהודי אלג'יריה ליהודי
אירן? נניח נקים מרכז כזה, איפה נשים את הדגש? לחבילה הזאת עכ שיו גם הכניסו את האתיופים רק בגלל צבע
.העור שלהם, אז יהיה המחלקה לתולדות ישראל
2.
סוגיית המרכזים
משרד החינוך ומשמעות תקצוב או אי תקצובו בראי המציאות
המרכזים הללו [=יהדות ספרד והמזרח] נתמכו על ידי משרד החינוך ותוקצבו על ידו. במסגרת התקצוב יכולנו
לראות לא רק קורסים במסגרת אוניברסיטאית, לא רק היסטוריה וספרות, אלא גם קורסים הפתוחים לקהל
הסטודנטים הרחב. ראינו במכונים גם צמיחה של חוקרים, חוקרים ומרצים שעוסקי .ם בהוראה
קרה אסון גדול, משרד החינוך והשרה שעמדה אז, לימור לבנת, החליטה להפסיק את המימון. היא טעתה טעות
חמורה, כי בעקבות זאת, למעשה לא היה תקציב לפעילותן. המכונים הושתקו חוץ ממי שהצליח לגייס תרומות
.ממוסדות ואישים
יתרה מזאת, משרד החינוך, שהיה לו מרכז למורשת המזרח, העמיד מדריכים, מפקחים, משרות, ותוכניות
,לימודים התחילו לצוץ, היה קשר לאקדמיה ולחוקרים, קיבלו דברים טריים ומעודכנים. האסון השני שקרה פה
הוא שהמרכז למורשת יהדות המרזח נמחק כולו, ומתוך כל אותם תקנים ומשרות, נ שאר אולי שליש משרה, היום
.יש אדם בשליש משרה. זה האסון הכפול
הערה היסטורית
אני רוצה להעיר עוד הערה, שהיסטורית קרה דבר מרתק בנושא יהדות המזרח. בשעתו הוקם המרכז למורשת
יהדות המזרח בתוך משרד החינוך, וההגדרה של המזרחיות תרמה להפצת הרעיונות לתוך המרחבים, גם
הקונקרטיים של האוניברסיטאות. אבל, קרה דבר מוזר, שרי ממשלה מסוימים חשבו שהגיע ה זמן לטשטש את
.המזרחיות בתוך מערכת החינוך, וכך הנושא המזרחי התבטל כמעט לחלוטין בתוך משרד החינוך
בא שר החינוך, ראש הממשלה בנט, ואמר שהגיע הזמן שאנחנו ניתן לזה ביטוי בתוך מערכת החינוך הפורמלית
,והבלי פורמלית. הקמנו עשר ועדות, שמענו חוקרים, ועוד, ויום העיון הזה הוא אחד מתוך סדרת מפגשים. ולכן
.אני מצפה שאתם תמשיכו גם לנסות להילחם על הצד התקציבי
.אז אני רק רוצה לומר לא להתייאש, יש תקווה
3
:קיצוצי התקציבים והתנערות
בזמנו, משרד החינוך תרם למרכז על מנת לנהל את החטיבה. אחרי כמה שנים, אני רואה שמשרד החינוך מושך
את ידו, ואומר שעכשיו יש מרכז, יש לך תמיכה של המרכז, והאוניברסיטה מנצלת את זה, אז לא צריך את משרד
.החינוך
עם עבור הזמן, גם האוניברסיטה משכה את ידה, והמרכז ירד וירד, וזאת אחת הבעיות שאנחנו רואים לאחרונה
,במרכזים, וגם בכל נושא מורשת יהדות המזרח. למשל, אני לא רואה שקמו חוקרים חדשים מהמרכזים האלה
.להכין דור חדש אחריהם למורשת יהדות המזרח
מהמל"ג
אנחנו לא רוצים טובות, אבל אנחנו רוצים לחדש את המרכזים האלה, ומימון, שמשרד החינוך יחזור
להעביר תקציבים כדי שנוכל להעביר קורסים... כדי שיכינו דור חדש, שכל הנושא ימשיך הלאה ולא יגווע עם
הזמן. משרד החינוך וגם אנשים שמחוברים לוועדת ביטון צריכים לעשות את מלאכתם
הרבה יותר על מנת
.שהנושא יקום לתחייה
מרכז מוסיוף חסר תקציבים
הבעיה המרכזית של מרכז מוסיוף, הוא שהמרכז הוקם בתרומה של מוסיוף, ולאחר שהוא הלך לעולמו אין יותר
.תקציב למרכז, לא קיבלנו מהאוניברסיטה, והמרכז כמעט לא מתפקד
הרשות ללדינו קיצוצי תקציבים
הרשות ללדינו בראשותו של יצחק נבון פועלת על פי חוק הכנסת, והיא מתוקצבת על ידי משרד התרבות, אבל
כל שנה מקצצים בתקציב כי זה לא תקציב קבוע. למרכז נכון אין תקציב כי זה היה על בסיס תורם פרטי, התורם
בני גאון נפטר, ואין תקציב מהאוניברסיטה. צדק
הדובר .על מה שאמר על היעלמות התקציבים
ברשות אנחנו פועלים בשלושה מישורים וכמה מסלולים. מישור אקדמי, מישור של הקהילה, וגם קשרים עם
חו"ל. בשלושת הרמות האלה, יש הפקות שלנו, שיתופי פעולה ותמיכות. אנחנו תומכים בכל האוניברסיטאות
,בארץ בזה שאנחנו מממנים קורס סמסטריאלי בלדינו, אם לא היינו מממנים את זה ,לא היה קורס. לא זו אף זו
,יש אוניברסיטאות שלא רוצות את הכסף הזה גם כשאני מציעה אותו, כי הם לא חושבים שצריך קורסים כאלה
.הם אומרים שאין סטודנטים. הייתי צריכה לשכנע אוניברסיטה אחת לקבל את הכסף
התשובה שקיבלתי בהתחלה הייתה למה הוא שייך אלינו? למה הוא שייך לספרות עברית אם הוא כתב דוקטורט
בלדינו? זה עובד בדרך של קצת מקריות וקצת ספורדיות, ואני מסכימה עם
מי שאמר
.שצריך שתהיה מחלקה
מכונים ומרכזים –
נסגרים עקב חוסר תקציב
הבעיה היא שכל זמן שהגופים האלה מתוקצבים ויש תרומות, הם יכולים להתקיים, אבל מה יקרה כשלא יהיו
.תרומות? המכון לחקר יהדות המזרח בבר אילן נאלץ להיסגר לפני שנים אחדות כי לא היו תקציבים
3.
:השלכות בעיית אי הקליטה בעקבות חוסר תקציבי
לאור חוסר מכונים ותקציבים צעירים לא יכולים להיקלט
בלי המכונים ובלי התקצוב, האוניברסיטאות, תרצו או לא תרצו, לא נתנו קדימות וחשיבות לנושא הזה. אדם
שמסיים דוקטורט לא מוצא עבודה. צעירים שבכל זאת הצליחו ומגישים לנו עבודת מחקר טובה, אינם מצליחים
,להיקלט באוניברסיטאות. אין כאן תשתית, אין עתודה, והדבר הסמלי לדעתי
הוא שהאקדמיה בורחת, ברחה
.מאחריות בנושא הזה
4
תמונה כללית של מרכזים קטנים שתומכים באחרים ואנשים רבים שלא נקלטים
אנחנו מצפים מהמפגש הזה שתתקבל תמונה מערכתית גדולה שמתכללת את הכל ביחד, שמפסיקה את המצב
שבו מרכזים קטנים צריכים לתמוך באחרים, זאת מין תחושה של סירת דייגים שהולכות להציל אוניות כבדות
.משקל בים. אנחנו במציאות אחרת
במשך לפחות30
השנים האחרונות, הוכשרו כל כך הרבה חוקרים במדינת ישראל, ויש מצבור של אנשים
בסולמות שונים בדרגות האקדמיות, אין לנו לאן לקלוט אותם, אין משאבים, ובהחלט כל הארסנל האנושי העצום
.הזה יכול לתרום תרומה בלתי רגילה לנושא
מרכזים באוניברסיטת חיפה אינם משתפים פעולה עקב בעיה תקציבית
באוניברסיטת חיפה קיימים מרכזים, מרכז מורשת ספר, מרכז חקר הגניזה, מרכז הרצל, ועוד, ולא קיים שיתוף
פעולה. לקראת הפגישה יצרתי קשר עם המרכזים והחוגים, ולמעשה לא קיים שיתוף פעולה ביניהם וזה חסר
ובולט. לדעתי לא רק שיתוף פעולה בין התוכנית לבין המרכזים אלא גם בין האוניברסיטאות, וג ם עם מרכזים
.בחו"ל
,פה חסר העניין של התקציב... יש בעיה של תקציבים שמקשה מאוד על פעילות המרכזים. בין הרעיונות שעלו
.פתיחת קרן תקציב, קרן מלגות, בין האוניברסיטאות, שתתן מלגות גם לתואר שני ולא רק לתואר שלישי
בנושא של חוסר שיתוף פעולה, יש גם יד מכוונת ותקציבים פוגעים בכל הנושא הזה. מבחינת האפשרות
שהאוניברסיטה יכולה כן לקדם מעבר לשיתוף פעולה עם מרכזים וגם עם אוניברסיטאות אחרות, יש תשתית
לזה. צריך לדאוג לתיעוד בעל פה ותיעוד ויזואלי של הדברים. זה נושא שנדון גם עם הספרייה, הנושא של התקציב
.מאוד משפיע
4.
פתרונות כלליים
פתרון בניית תשתית ציבורית להיכרות עם תרבות ספרד ואסלאם
הפתרון הוא מה ששמעון אמר, לבנות תשתית, להגיע לבתי הספר, כי יהיו תלמידים שירצו להמשיך ללמוד את
זה באוניברסיטה. אם תהיה מחלקה ולא יהיו תלמידים, יסגרו את המחלקה. כן צריך להגיע לקהילה, כן צריך
.להגיע לציבור, צריך לעורר מודעות לתרבות ספרד וארצות האסלאם
אפשר להגיע לספריות, אפשר להגיע לבתי
.ספר בתקציב זעום אם בכל ספריה יהיו ספרים
ניסוח אני מאמין טיפוח תלמידים והצמחת סגל
עניין מאוד עקרוני בסיפור הזה זה, הוא לא רק הכסף, אבל נדמה לי שצריך לדבר כאן על החזון, על האופק, על
.הראייה, על הטיפול, על הצורך לנסח את האני המאמין של הדיסציפלינות השונות
,טיפוח תלמידים נוספים
.הצמחת סגל
תקנים
אני חושב שצריך לעבוד על תקנים לאוניברסיטאות, ולא להסתמך על חסדי הפקולטה. משגב ירושלים חי
.מקרנות, הקדשים שנעשו לפני שנים רבות, לכן הוא יכול להמשיך לפעול
:חשיבות המרכזים ותמיכה תקציבית
.א
תכנון וחזון ו .ב החייאת המכונים
עלו שני דברים חשובים לגבי תרומתם של המרכזים והתמיכה התקציבית, וגם לגבי הצורך להמשך השיח, כמו
הפורום הזה שחביבה כינ
ס ה אותנו, כדי לנסות ביחד לבנות תוכנית פעילות שמגבשת את כל ה נושא הזה
5
באקדמיה. שני הדברים הם .: א ,תכנון וחזון .ב ולהחיות את המכונים, שהם אמורים לתת לנו לא רק את מגוון
.הקורסים אלא גם את התשתית המחקרית בעתיד
5.
:מה חסר הדור הצעיר
בהכשרת מורים לעתיד ישנם מעט קורסים בתחום
עשינו מחקר לבדוק בתוך המכללות להכשרת מורים מה המורים לעתיד, להיסטוריה, ספרות, אומנות, כמה
קורסים של יהדות המזרח הם לומדים. ניסינו לעשות מחקר מקיף ולא הופתענו, מעט מאוד קורסים מלמדים
?במכללות להכשרת מורים, אז איך הם ילמדו את התלמידים
חוסר קורסים אקדמיים
ליהדות ספרד והמזרח יש גם מה להציע לסטודנטים למשפטים, אני לא זוכר שבלימודים הוזכרו מזרחים, אפילו
השופט אדמונד לוי שבעיניי מייצג גישה מזרחית. חוץ מקורס בחירה אחד בתואר ראשון, לא דיברו בכלל על
.הנושא היהודי מזרחי
חוסר ייצוג להיבט המזרחי
קיבלתי שאלה מפרופ' נכבד בחוג, האם לשירה של ביטון יש ערך אסתטי, פואטי, או שהעיקר זה המסרים
.החברתים שלה. לכאורה זאת שאלה אקדמית עניינית, אבל זאת בעצם שאלה מאוד מזעזעת ולא לגיטימית לדעתי
.אבל זה מה שקורה בשיח האקדמי שהוא מאוד סגור
אם יש תוכן מזרחי ספרדי, היום זה או גטאות מאוד צרים וצדדיים עם ארומה פולקלוריסטית על התפיסה
שלהם והמיקום שלהם בתוך האוניברסיטה, או פוסט קולוניאליות. השיח על הפרספקטיבה המזרחית לא נעשה
.בתוך האקדמיה, מתוך ראייה רוחבית שמדגישה את החשיבות שלו בתוך ההקשר הזהותי לאומי
באוניברסיטה הפתוחה, וגם שם לצערי כמעט ואין שום ייצוג לה
י .בט המזרחי... הנושא המזרחי ממש נעדר
.אפילו על הכנענים אנחנו לומדים. בסופו של יום אנחנו בין תל אביב לירושלים, עגנון וכולי
אי הלמידה בתיכונים שירה מזרחית
לגבי תוכנית הלימודים, ברוב בתי הספר לספרות בארץ, היצירות הספרותיות החובה הם ארבעה שירים מימי
הביניים, וצריך ללמוד עוד שני שירים או יצירות, זה כתוב שחור על גבי לבן. בנוסף, פעם היו השתלמויות למורים
.אבל היום כמעט אין. היו אחרי הוועדה והם הפסיקו לעבוד
ועדות איתור
אני וחברי ניסחנו נייר עמדה על השלב הקריטי של פוסט דוקטורט, הסתכלנו על ועדות, על הטיה מובהקת
לחוזרים מאוניברסיטאות בארצות הברית, ההבדל הוא בין מי שיש לו משאבים לנסוע לארצות הברית ומי שאין
.לו משאבים לזה
.אם מסתכלים על השדה, על מדעי הרוח, אין שיקולי מגוון בוועדות המינויים, ועדות המינויים אינן שקופות
.המסר העיקרי שלנו הוא שהפריצה הזאת לא התרחשה, לא במעגל מקבלי ההחלטות, והיא צריכה להתאפשר
.צריך להיות מימון ותמיכה בדור ראשון בהשכלה גבוהה, לחץ על ועדות האיתור התוכן של הכניסה של הדור
הראשון לאקדמיה הגבוהה, אנחנו יודעים שיש מעמדות גם באקדמיה, התוכן שהיא תיצק, אבל הצורך הדחוף
.הוא לאפשר את הפריצה שתשקף את פני החברה
6
אי הנראות המזרחית האקדמית
המזרחים לא קיימים מבחינה סטטיסטית, גם כשיש קולות קוראים אז הם מחויבים להגיד שיש להם איזה
.מחויבות לדייברסיטי, ואז הם מזכירים פלסטינים, אתיופים, נשים, אבל לא מזרחים כי הם לא מיעוט
,עצם המהות של לימודי יהדות היא מהות דכאנית, אפילו לאשכנזים, לימודי שואה שהיו עם הכי הרבה תקציב
?גם הם לא מצליחים, אז מי מסתכל עלינו
5
.ב יישום ו :הצעות
משלחות סטודנטים ובמערכת החינוך
במכללת קיי הוצאנו כבר שתי משלחות סטודנטים למרוקו, והם למדו שם אודות יהדות ספרד והמזרח, לפני
הקורונה, היה צריך להיות עוד. יש לנו רשמים מהמסעות האלה, איך זה הגיע גם לסטודנטים בקצה ואולי גם
.למערכת החינוך. הדרך ארוכה, וצריך לעשות עוד
.התחום האקדמי של לימוד יהודי ספרד והמזרח לא נכנס לתחום הזהות
צוערים וליווי
.הסיפור של הרלוונטיות, צריך לשאול האם מדעי הרוח רלוונטיים, האם חקר יהודי המזרח רלוונטיים
אנחנו צריכים להקים בתוך המל"ג ות"ת צוערים למחקר של מורשת יהדות המזרח. הרבה פעמים אדם סיים
דוקטורט ואין מי שילווה אותו, אין מי שיעשה לו מנטורינג, אז הגוף הזה יזהה את כל המחקרים הטובים שנעשו
ולא ייתן לו מלגה ל-4 שנים בברלין או במכון ון ליר, אלא ייתן חמש שנים
שבהן משלמים שכר גם לעבודה במחקר
וגם להוראה בחוג מסוים, ואחרי זה אני גורם לאותה פקולטה לקבל את האדם לאותו סיפור. צריך ליצור תוכנית
צוערים שהליווי בה הוא קריטי, גם איך לפרסם, גם איך ללמד, גם איך לדחוף את עצמך. לקחת את המודלים של
מנדל, של מעוז, ולהכניס אותם .למל"ג
פתרונות: ועדות איתור שפות
יש שני דרכים לפתור את
אי הנראות המזרחית , אחת, לשים לב לוועדות האיתור, כשמגיעים לתקן זה ועדות
חוגיות, אבל פתאום למושג אינטר דיסציפלינרי אין מקום בכלל. אין נציגות לדייברסיטי. אין לוועדות שום חיבור
לחברה הישראלית, למרות שמדובר באוניברסיטאות ציבוריות. צריך לשנות את הוועדות, הן צריכות לשקף את
החברה .הישראלית, וכך לאפשר שינוי מהותי למי שייקלטו, בתקווה שיקלטו אנשים אינטר דיסציפלינאריים
נקודה אחרונה, שפות. אם ישראל היא אור לגויים אז החובה שלנו היא קודם להשקיע בשפות. בצרפת עד עצם
.היום הזה לימודי הרוח הם שפות, אתה לומד עברית וספרות עברית, לומדים דקדוק, ספרות, תרבות
פתרונות קורסי תיכון באוניברסיטאות
דיברו פה הרבה על תקציבים... כדי לקדם, צריך משהו קבוע. משהו קבוע הוא לא ות"ת ולא מל"ג, הם נותנים
,תקציבים זמניים, יש תוכנית רב שנתית4-5
.שנים ואז זה נגמר
צריך ללכת לתיכונים... סטודנטים למדעי הרוח, צריך ללכת לתיכון, לתת להם קורסים בתיכון, להביא אותם
.לאוניברסיטה ולתת להם קורסים באוניברסיטה
7
6.
משבר מדעי הרוח באקדמיה, ומדעי הרוח החיצוניים
שדה ההתרחשות של המחקר אינה באוניברסיטאות אלא במכונים ובתי מדרש אינטלקטואלים
הערבוב הזה צריך להיות, כל חוקר צריך לשאול את עצמו איפה הוא מסרן, איפה הוא חוקר, ואיפה הוא
אידיאולוג או איש חינוך. המושב הזה צריך לשאול איך מעודדים צעירים להגיע למדעי הרוח בכלל, לאו דווקא
.ליהדות ספרד והמזרח, וספציפית איך להגיע ליהדות ספרד והמזרח
שדה ההתרחשות של המחקר, רובו כבר לא קורה באוניברסיטאות. צריך להכיר בזה. יש היום הרבה מכונים בין
אם קשורים לאוניברסיטאות ובין אם לא, שהם מוציאם מחקר חשוב וטוב, ובסופו של דבר גם חוקרים
.במיינסטרים מגיעים למכונים האלה
לדוגמה, אנחנו מנסים להקים קמפוס אקדמי, המל"ג אומר שלא יקימו קמפוס בירוחם, אבל צעירים רוצים
.קמפוס בירוחם
הסיפור של שדה ההתרחשות, צריך להכיר בכך שהוא שלא קורה רק בחוגים, רק במכונים, אלא הוא קורה בעוד
מקומות והמל"ג צריך להבין שהוא צריך להסתכל גם שם... המל"ג צריך להתייחס למכללות, אולי לא לתקצב
הוראה אבל כן לתקצב מחקר. אני מדבר על האינטלקטואל המעורב, הרבה מהאינטל קטואלים פה מקימים גם
.תנועה או מכון
.היום צעירים מעדיפים לבוא ללמוד בבתי מדרש, האוניברסיטאות מכירות בלימודים האלה
מדעי הרוח ברחוב
אתם מתייחסים למשבר מדעי הרוח, אבל ברחוב, ברשתות החברתיות, בציבור, הדור שלי מאוד מתעניין
.בנושאים האלה... הנושא הזה סופר מעניין אבל הוא לא נמצא באקדמיה
האקדמיה מזינה אותנו בחומר וצריך את זה, אבל יש עוד צורך להעמיק. אתם פשוט צריכים להבין איך מושכים
.את כל הציבור הזה, איך המל"ג נותנת ביטוי ומשאבים לתופעה שקורת פה באופן אורגני מהשטח
הכנסת תכנים וחוסר ייצוג
זה יעד לאומי גדול, וצריך לחשוב איך לאמץ את תוכנית הצוערים
שהציעו . צריך לחקור את המורשת החסרה
של יהדות ספרד והמזרח שישלים את החלק המשמעותי בהיסטוריה של עם ישראל. צריך להכניס תכנים במכללות
להכשרת מורים, אם לא מלמדים את המורים לעתיד, איך אפשר לצפות שילמדו את זה בבתי הספר? יש חוסר
בתכנים, חוסר בייצוג בכל הדרגות, מדוקטורנטי ם ועד פרופסורים בוועדות איתור, וגם במועצה להשכלה גבוהה
.עצמה
צריכים להניף בעיניי את הדגל, כדי ליצור אחדות פה. באמת כמו שאמרתי, אנחנו מכירים את השיסוי והפילוג
.בעם ישראל, אנחנו רוצים להניף דגל שכולם ירגישו בו חלק
7.
מה חסר? בהיבט מוסדי
צורך בהתאמה וריכוז מאמצים
... ?אני אגיד איך אני רואה את התוכנית, כדי לקדם את החקר של תחום ספרד והמזרח... האם צריך אותו
לחלוטין היה ברור לי שכן, לא רק בגלל שחסרה התייחסות אקדמית, אלא, פה גם התפקיד שהחקר תורם להבניה
,של זהות, אלא מתוך צורך אקדמי אמיתי. המשאבים נמצאים אך לא מספיק, הם נמצאים אבל הם לא מחוברים
בצורה טובה. צריך לעשות התאמות. דוגמה מהאוניברסיטה העברית, לפחות כתריסר בפקולטה שלי עוסקים
.בחקר יהדות המזרח, הם ישובים במקומות שונים, הם לא מרכזים מאמץ והרבה פעמים גם לא משתפים פעולה
8
יש חוסרים, אני לא אומר שהכל בסדר, חסרים מלגות ותקנים וכל מה שנאמר, אבל אני חושב שהפוטנציאל
.להשיג את המשאבים נמצא
שבירת מחיצות בירוקרטיות אקדמיות
האתגרים, הם לנסות לשבור מחיצות אקדמיות, לראות דברים בצורה שונה. חוקרים או חוקרות שלמדו בצורה
מסוימת, הרבה פעמים קשה לעודד אותם להסתכל על הדברים בצורה שונה. דבר נוסף מאוד בעייתי, הוא לשבור
,מחיצות בירוקרטיות אקדמיות. אם אני רוצה לפתוח תוכנית בחקר ספרד ומזרח
מה שאני מתכוון לעשות, יש
בעיה של נקודות זכות, כי הסטודנטים מסודרים במסגרות של האוניברסיטה והות"ת, שלא מאפשרים מסגרות
.אחרות, אז כדי לפתוח תוכנית צריך להיאבק בהרבה מסגרות, זה האתגר הגדול
בנוסף, יש לנו גיוסים... יצטרף חבר סגל חדש בהיסטוריה של חקר צפון אפריקה, והוא יצטרף לעוד אחד מהחוג
.למוזיקולוגיה, במוזיקה מזרחית, ועוד חוקר נוסף
חוץ מזה, יש אנשים שיושבים בפילוסופיה, יש אנשים שמלמדים יהודית ערבית, יש אנשים בתחום של שפה
וספרות ערבית. ניסיתי להביא את האנשים מהחוגים השונים כדי לבנות את התוכנית הזאת, ואני מקווה שבשנת
פ תש."ג תהיה תוכנית גם עם מלגות
שהתוכנית תעזור לעשות רפלקציה על תוכניות אחרות שנמצאות בתוך הפקולטה, למשל חיבורים נחוצים בין
פילוסופיה, פסיכולוגיה, טקסט וחברה. פחות מעודדים אותנו לדבר אחד עם השני, הייתי רוצה שהתוכנית תדבר
גם עם החוגים השונים וגם כלפי חוץ, שינויים באגן הים התיכון. אם יש תל מיד שרוצה לחקור בתי כנסת בצפון
.אפריקה, שיוכל לקחת גם קורסים באומנות אסלאמית, ועוד
.אנחנו מתכוונים להציע תוכנית מוסמך בחקר יהדות ספרד והמזרח כבר בשנת הלימודים הבאה
גיוס תלמידים
.כמובן, גם גיוס של תלמידים, יש מעט, המשבר לא גדול כפי שחושבים, אבל בהחלט צריך לקבל הרבה תלמידים
התחרות עצומה בין תחומי דעת שונים, וגם בתוך מדעי הרוח. אנחנו רוצים להעניק יותר מלגות, לעודד, אבל
.זאת תחרות עצומה בכלל בתוכניות
מתח לימודי מורשת וחוגי ההיסטוריה
וכולנו מודעים למתח בין נושא לימודי המורשת של ספר ד
והמזרח, וכמובן החוגים ההיסטוריים שלהם אני
,שייך. יש חוקרים שעוסקים בנושאים האלה בחוגים השונים, שפה וספרות ערבית, לשון, היסטוריה של עם ישראל
.היסטוריה, ועוד
אין באוניברסיטת חיפה תוכנית משותפת ליהודי ספרד והמזרח, חסרים חוקרים בחקר יהודי
.צפון אפריקה .ובין המרכזים לא קיים שיתופי פעולה, ולא בינם לבין האוניברסיטאות
מערכת הוראה ושילוב של סטודנטים ערבים ודרוזים
אחד הנושאים של פיתוח הנושא הזה, הוא שילוב של סטודנטים ערבים ודרוזים וכדומה, וזה לא בא לידי ביטוי
.בתוכניות האוניברסיטאיות. כמובן שקיים החוק לשפה ערבית , אבל יש לקונה בנושא הזה
הסכמי אברהם מהווים כר חשוב לפיתוח. אוניברסיטת חיפה מנסה לחזק את הקשר עם איחוד האמירויות
בנושא הזה, ואני חושב שיש פה הזדמנות של שיתוף פעולה, ולנסות ליצור מערכת משותפת של הוראה, אולי
תוכנית לימודים עם אוניברסיטה באיחוד האמירויות, יש גם במרוקו, בבחריין, והנוש א הזה יכול להיות אחד
.הנושאים שיכולים להרוויח משיתוף הפעולה הזה. תודה רבה
9
בעיות של פיצול הידע
ובעיות אפיסטימלוגיות
הבעיות שקיימות הן, אחד... ישנם איים אפיסטמולוגיים של פיצול הידע על היהודים של המרחב הזה
.לדיסציפלינות שונות, מרכזים, הבחנה בין הימי ביניימי והמודרני
הדבר שמאוד מדאיג אותי הוא שהבשורה באה מארצות הברית. אנחנו רואים את החיבור הזה של מזרח תיכון
ויהדות קורה דווקא שם, וזה לא מדאיג אותי רק משום שחוקרים ישראלים נעדרים, אלא משום שיש דילוג על
.העברי ועל הישראלי
.שתיים, חסרים תקציבים למרכזים
ושלוש, הבעיה שהצמיחה את שתי הפעולות הללו, והיא החרדות האפיסטמולוגיים מהדתי, מהמוסלמי, כל
.אותם דברים שחשובים להבנת המרחב הזה
אחד הדברים שעלה בקושי, זה שהמחלקות מאוד שבויות בתוך
.הדיסציפלינות שלהם, להמשיך להביא את סוג האנשים שדומה להם, אם בתוכן ואם בתפיסות העולם
הקצאות ואיגום
בסופו של דבר מדברים על היחס המוכר לחלוקה והכרה. כלומר, הרעיון הזה של רקוגנישן אומר, שרק ברגע
.שיש לנו את ההכרה אפשר לדבר על החלוקה, על הדיסטריביושן. הרי מדובר בעוול
הדברים האלה בסופו של דבר מחייבים אותנו להסתכל על ההקצאות הקיימות ולאגם אותם, להבין אם
ההקצאה תייצר עוול או לא. במובן הזה הדברים חשובים, אבל גם ברמה האפיסטמולוגית. אנחנו יכולים לדבר
על זה שהחוסר בידע המאוגם הזה, המוצהר, המוכר, הנביעה שלו היא במדעי הרוח, ולכ ן גם התיקון הוא במדעי
.הרוח
מקומן של המכללות הפריפריאליות
כלי המחקר, המעבדות, התשתיות לפיתוח מדעי הרוח, יש יכולת להטמיע אותן גם במכללות בצורה הרבה
פחות בעייתית ברמה התקציבית. אפשר לעשות את זה יותר בקלות מאשר לפתח תוכניות רפואה במכללות, או
.בתחום המדעים כפי שאנחנו מכירים את השיח החרד של האוניברסיטאות
כולנו ניבנה ממנה במובן הזה, הצפי
שלי בנוגע לחקר מדעי הרוח ופיתוח מדעי הרוח בתוך מרחב פריפריאלית שהרבה מכללות יושבות בו, זה שהוא
ינביע עושר אחר מזה שצפוי להיות בתוך האוניברסיטאות. אני מכבדת מאוד כמובן את המרכזים שדיברו עליהם
חבריי וחברותיי לפניי, אני חושבת,שזה מעט מאוד
,אני רוצה לחזק אותם ולעבוד בחיבור עם האוניברסיטאות
.זאת פנייה לאוניברסיטאות
,יש גם משהו בצמיחה האורגנית של ידע, של בני ובנות הדור השני והשלישי של העולים האלה מארצות ערב
זה כמעט מחייב. כמו שאומרים באנגלית, "שום דבר עלינו בלעדינו". אנחנו צריכים יצירה של מדעי הרוח שמגיעה
.מתוך השטח, מתוך מרחב פריפריאלי ייחודי, שהוא גם מזרחי וגם ערבי זאת נקודת מפגש של מסורתיות שעובד
כל כך טוב, שאנחנו חייבות להציג אותו ולזהות אותו ככוח עולה בתוך הישראליות הפצועה והמפולגת הזאת
.שלנו, שהמכללות יכולות להביא לה מזור
נקודה אחרונה. עשינו חיבור במכללת אחווה עם מוזיאון שואה, בתוכו עמדה לפני שבועיים מקהלת קולות
שלובים, ילדי הדור השלישי ביחד עם בנות בדואיות, והן שרו בתוך מוזיאון השואה שיר ביידיש על ילד שנרצח
.בשואה. את זה אפשר למצוא רק במרחבים שלנו
פתרונות
פתרון היפוך אפיסטימולוגי
המרחב שלנו שזכה נקרא מרחב מהמזרח. הרעיון במרחב הזה היה בעצם לקחת ולהפוך, לעשות היפוך
אפיסטמולוגי, לא לומר שאנחנו רוצים גם את המזרח פה, אלא לעשות מערך אפיסטמולוגי מחדש, לייצר שינוי
10
בנקודת המבט. מה שאנחנו אומרים הוא שאנחנו רוצים לשנות את נקודת המבט, אנחנו לא אלה שמתבוננים
בהם, אנחנו רוצים להיות אלה שמתבוננים. זה להגיד שהמזרח הוא נקודת המבט להסתכל על הידע האנושי
.בכלליותו
חייבים לחצות את הגבולות הדיסציפלינאריים, חייבים עצמאות. כל עוד נאפשר לסטודנט שמגיע ורוצה לחקור
.את הנושא לקבל משאבים עד הפוסט דוקטורט כולל, כך נתפתח ונצליח יותר
הדבר הזה לא יכול להיעשות בתוך
.המחלקות הקיימות, לכן צריך הקמה של מרכזים
איסוף משמעותי תחת קורת גג אחת
ללכת למגמה שעולה בדיון הזה, לאסוף חוקרים מכל הדיסציפלינות הרלוונטיות תחת קורת גג אחת. בחקר
היהדות יש חוקרים שיש להם נגיעות קטנות בחקר יהדות ספרד והמזרח, בלשון, בהיסטוריה, בספרות, בחקר
.המקרא, בתלמוד, ניתן לאגד את כל ההון האנושי הזה תחת מטרייה אחת
נראה לי שהגיע הזמן לדבר על ההוגנות התרבותית של המניפה התרבותית של העם היהודי וכל מה שהגיע לפה
.ויצר את הפסיפס הנהדר הזה
אני מציע מסלול של כמה תחנות, על מנת לדאוג להבטחת הרפורמה הזאת, מתוך ראייה וחזון של20-10
.שנה
4
.. ארגון תחת קורת גג אחת של כל הדיסציפלינות האלה, של כל הפקולטות ביחד, לייצג מאגר כוחות גדול
5
. קישור והידוק חזקים בין קהילה, בין אקדמיה, ובין מחקר. הדיסציפלינות שלנו לא עוסקות במאובנים בקרח
באלסקה. יש נציגים כאן ועכשיו בתרבויות שנוכחות בנו, ואנחנו צריכים לייצר את החיבורים האלה בין אקדמיה
לקהילה. אנחנו בעצם כותבים כאן ועכשיו את ההיסטוריה התרבותית שלנו, ולכן אנחנו לא יכולים להיות
.מנותקים מהעשייה הקהילתית
6
,. ... גיוס של תלמידים... אפיקים נוספים, להזרים את זה לתיאטרון, אולמות הקונצרטים, פסטיבלים
.מוזיאונים, ספרות פופולרית, כל השפע הזה בחזרה לרחוב הישראלי
7
. לסיום, אני מציע לייצר פורום של הדיקנים הרלוונטיים באוניברסיטאות השונות, כל אחד בזירה שלו עושה
את העבודה כדי להתקדם. כשנאסוף את כל הכוחות האלה ביחד, את הדיקנים, את בעלי התפקידים מתוך
האוניברסיטאות השונות, אנחנו נדע להעביר את המסר הזה מדיקן לדיקן, כמו קוד ,מי לתפקיד, פרופ' ירון הראל
הוא קידם את זה, הוא לא התנצל, ואני לגמרי חושב שאנחנו צריכים ללכת להתאחד בכוחות שלנו, אני בטוח
.שנוכל להגיע להישגים
:)אוהד נחתומי (טכניון
מה ,שאנחנו יכולים להוסיף זאת באמצעות קורסים בתחום הזה, הרי אין לנו עדיין סטודנטים למדעי הרוח
.אנחנו מלמדים את כל תלמידי הטכניון
.הסיבה [שרצינו] להשתתף היא כי [אנחנו] רואים חשיבות בקורסים האלה
סמינרים רחבים כלל אוניברסיטאיים לזיהוי חוסר
צריך משהו שיהיה כללי מבין התחומים, שיכלול את המוסדות האקדמיים, ושתהיה לו פרספקטיבה רחבה לשתי
נקודות, אחת, לזהות את הנקודות החלשות שצריכים לחקור, כמו סמינר רחב שהמטרה שלו היא לא להוסיף את
.הידע, אלא לזהות בראייה כוללת את המצב ואיפה החוסרים
11
קורס מבוא כללי ואז בניית מרחבים
,צריכים לכנס את כולם תחת גג אחד, שילמדו שנה אחת מבוא, ואחר כך כל אחד ילך לתחומו לבנות מרחבים
.מדעי הרוח עם מדעי החברה, מדעי הרוח עם משפטים, כדי להביא למולטי דיסציפלינריות
מחלקה למורשת
.תרבות יהודית. שיהיה מכל המקומות. לפתוח, לא לצמצם, לאחד דברים שונים
קורסי על
כלל אוניברסיטאיים
שתיים, יש תחומים שהולכים לאבדון, שכבר לא נשאר שום דבר מהם, והאוניברסיטה לא יכולה לחקור את
הכל, למשל, חקר יהודי אסיה, בוכרה, אפגניסטן, יש מעט מאוד שבקיאים בתחומים הלאה. אם היה קורס שניתן
לכלל האוניברסיטה, קורס על-
אוניברסיטאי שאפשר להשתתף לצפות בו מכל האוניב רסיטאות, כי לא כל
אוניברסיטה יכולה להחזיק חוקרים כאלה. אם היה אפשר לעשות דבר כזה, אז אני חושב שהיה אפשר באמצעות
.הדבר הזה לאפשר להחיות את התחומים שאין להם ביקוש גבוה אבל בראייה כלל ארצית, יש
תוכנית העשרה לכלל התלמידים קורסים מקוונים
לפעמים הדברים נמצאים לנו ממש מתחת לאף אבל צריך לדעת לשחק לפי כללי המשחק. כל מה שצריך זה
לעשות תוכנית טובה מאוד שתסקרן מאוד. תוכנית העשרה לכלל תלמידי האוניברסיטה, הדרך הטובה ביותר היא
.דרך קורסים מקוונים
צורך בתקציב
אם אין גם מאחזים כספיים למעשה, התיאוריות הנפלאות האלה, יש להן מקום, בהחל ט, אבל, אני שייך לאלה
שחושבים ש אי אפשר.בלי המימוש התקציבי
.בלי כוח לא נגיע למימוש
תקנים ייעודים קודמים למרכזי מצויינות
אנחנו לא יכולים לברוח מהנושא התקציבי והתקנים. אני לא רוצה לומר כיצד לעשות את הדברים, אבל עצם
.העובדה שיהיו תקנים ואנשים יוכלו להתפתח ולהכין את הדור הבא, זה קריטי
אנחנו נוכל לאגם משאבים בתוך כל פקולטה, ואפילו לעשות פעילות בין אוניברסיטאות, חשוב מאוד שיהיה
מרכז מצוינות, זה יכול לתת דחיפה. אבל אני חוזרת לבסיס, בואו נעזרו לאוניברסיטאות לקבל את התקנים
הייעודיים. אחר כך, כיצד לחבר את הדברים האלה עם חוג ספציפי באוניברסיטה
או לחזק כל אוניברסיטה
.בתחומים שלה ולאגם את כל הידע, אני חושבת שזה אפילו יבוא מאליו
אנחנו צריכים את החוקרים ואת המומחים ואת הדור הבא. אנחנו אומרים שיש, יש אבל לא מספיק, אני לא
.רואה את הדור הבא. התקנים לא מתמלאים