מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
כתיבה:
מיכה נוי |
:אישור
יובל וורגן תאריך :
י"ג
בטבת
"תשפ
ה ,
13
ב
ינואר
2025
הכנסת–
מרכז המחקר
והמידע
עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת
www.knesset.gov.il/mmm
רקע לדיון
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת הייעוץ המשפטי לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לקראת
המשך דיוני החקיקה
ב הצעת חוק יום לציון מכתבן של18
המשפחות מגאורגיה, התשפ"ה–
2024
.
רקע :בעשורים הראשונים שלאחר הקמתה של מדינת ישראל,
ברית המועצות )(להלן: בריה"מ לא אפשרה ליהודים
החיים בה לעלות לישראל בחופשיות .
יהודים יכלו לעלות
( "לישראל במסגרת "איחוד משפחות כאשר אדם שקרובי
.)משפחתו בישראל שלחו לו בקשה לאיחוד לרוב, ישראל נמנעה מביקורת גלויה על מדיניות זו, מחשש לפגיעה
ביח סים עם בריה"מ וביהודים החיים בה. עם זאת, ישראל
פעלה בדרכים שונות,, בדרך כלל חשאיות
כדי
לתמ וך
ב"יהודים החיים בבריה
מ
ולעזור להם
(תחנת הרדיו קול ציון לגולה ונתיב-
בר; הרחבה על כך בפרק1.1
), אך מס פר
העולים לישראל היה מועט מה
מצופה.
מכתב המשפחות:
לפי המידע המתועד בארכיון המדינה
, ב-6
באוגוסט1969
נ שלח
צרור מכתבים
לישראל מ-
18
משפחות יהודיות מגיאורגיה (
)שנקראה אז גרוזיה . צרור
זה
כלל מכתב לראש ממשלת ישראל גולדה מאיר; מכתב
לשגריר ישראל באו"ם יוסף תקוע; ו עוד ,מכתב העיקרי שבהם, יועד לוועדה לזכויות האדם של האו"ם (נוסח
המכתבים לשגריר תקוע ולאו"ם ב
נספח .)ב
מכתב המשפחות לאו"ם
)(להלן: מכתב המשפחות ביקשו הכותבים
עזרה מהאו"ם
ב
קבל
ת
היתרים לעלות
.לישראל המשפחות ציינו כי הן פעלו בכל הדרכים המקובלות
והאפשריות כדי לקבל את האישור, אך ללא הו
ע .יל הן
הזכירו
כמה מהאירועים ההיסטוריים שעברו על העם
היהודי, והצהירו כי לא יפסיקו להיאבק על הזכות שלהן
לעלות לישראל
, ולחיות עם בני עמם. ב שני המכתבים
ה
אחרים
ביקשו המשפחות את תמיכת מדינת
ישראל בבקשתם, העברת המכתב לאו"ם ופרסומו בעולם.
המכתבים
היו חתומים ב
חתימות נציגי המשפחות ,וכתובותיהם צוינו בהם .
פעולות הממשלה והכנסת :שליחת המכתב
ים לישראל התעכבה
, והם הגיע
ו
לישראל רק בתחילת נובמבר1969
.
להלן
תיאור כמה
מפעולות הממשלה והכנסת לאחר קבלת המכתבים
, כפי שעולה מהמסמכים בארכיון המדינה
ובארכיונים נוספים, וכן מפרסומי
דברי הכנסת:
•
ב
ישיבת הממשלה ב-2 בנו במבר1969
הציגה ראש הממשלה את מכתב המשפחות ,
ובהמשך הישיבה נדונו
וסוכמו דרכי הפעולה לטיפול בנושא זה, ובהן פרסום המכתב,
העברתו לאו"ם
ו
יצירת לחץ בי
ן-
לאומי על
.בריה"מ
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
•
ב-
10
בנובמבר1969
פרסמה ראש הממשלה בתקשורת .את דבר קבלת המכתבים ותוכנם היא הקריאה
קטעים ממכתב המשפחות, הדגישה את גאוות מדינת ישראל במעשיהם והביעה תקווה כי ממשלת בריה"מ
.תעמוד בהתחייבויות שלה לאמנת זכויות האדם של האו"ם ותאפשר להם לעלות לישראל
•
על פי
החלטת הממשלה ו ,בקשת המשפחות שגריר ישראל באו"ם מסר ביום זה את מכתב המשפחות
למזכ"ל האו"ם או תאנט. שגריר בריה"מ באו"ם הגיב כמה ימים לאחר מכן על פרסו ם ה מכתב וטען כי נושא
ההגירה נמצא באחריותה הבלעדית של כל מדינה,
.ואין לאו"ם או כל ארגון אחר זכות להתערב בו
•
ב-
19
בנובמבר1969
.התכנסה מליאת הכנסת ודנה במכתב המשפחות ראש הממשלה הציגה את עמדת
הממשלה,
ולאחר דיון התקבלה בהצבעה
הצעת סיכום
ובה נאמר בין היתר כי מדינת ישראל ויהודי העולם
לא ינוחו עד שבריה"מ תפתח את שעריה לעליית יהודים לישראל, ו כי תצא קריאה מהכנסת לפרלמנטים
.בעולם להפעיל את השפעתם למען מטרה זו
•
ב-
27
בנובמבר1969
נשלחה החלטת הכנסת לפרלמנטים ברחבי העולם , ואליה צורפה
בקש ה
ש הפרלמנטים
י
קבל
ו החלט
ות התומכות בהחלטת הכנסת, יו
פעל
ו ל.יצירת לחץ על בריה"מ
•
מכתב המשפחות נשלח לקראת סוף דצמבר1969
,גם למועצת אירופה וזו קראה לממשלת בריה"מ
להפסיק את המדיניות המפלה של
ה כלפי יהודים, לאפשר להם חופש פולחן ול
הניח
.להם לעלות לישראל
ב-
1970
קיבלו
רק כאלף יהודים היתר לעלות לישראל. הלחץ הבי
ן-
לאומי והלחץ שהפעילו יהודים מתוך בריה"מ
ששלחו מכתבים נוספים, הביאו לפתיחת השערים לעלייה. בשנים שלאחר מכן ועד סוף העשור היגרו
מבריה"מ כ -
225,000
יהודים
, ו
לפי הערכות שונות, כשני שליש מהם עלו לישראל
, ובהם רוב המשפחות שחתמו על המכתב .
לפי תשובת ארגון
נתיב
ע ל
פנייתנו, מכתב המשפחות
העלה על סדר-
היום בארץ ובעולם את קשיי ההגירה
של היהודים מ
בריה"מ.
פרסום המכתב על ידי מדינת ישראל הדגיש את מקומה המרכזי במאבק לעליית
היהודים לישראל,
וחיזק את הפעילים הציוניים בבריה"מ
ב המשך
מאבק
ם לעלות לישראל .
1. רקע
את סוגיית מכתב המשפחות היהודיות מגיאורגיה יש לבחון על רקע הנושא הרחב יותר של
יחס השלטון הסובייטי
:בברית המועצות (להלן
בריה"מ) אל היהודים שחיו ב,ה
ושל
יחסי ישראל–ברית המועצות
, אשר
ידעו עליות ומורדות
עד להתפרקות בריה"מ ב-
1991
.כמה מ
האירועים המרכזיים ביחסי המדינות : בריה"מ תמכה בהחלטת החלוקה ב -
947
1
והכירה בישראל במאי1948
;ב-
1949
;תמכה בקבלת ישראל לאו"ם1 בשנות ה
חמישים נקטה ישראל
מדיניות
פרו-
,מערבית נ ומ
גד, בבריה"מ ובצ'כוסלובקיה נערכו משפטי ראווה נגד יהודים ;
2 ב-
1953
, לאחר ניסיונות פיגוע נגד
1
,בנימין פינקוס :תחייה ותקומה לאומית הציונות והתנועה הציונית בברית המועצות1947
–
1987
,המרכז למורשת בן-גוריון –
שדה
,בוקר1993
', עמ445
–
446
;
452
,(להלן: פינקוס1993
.)
2 לדוגמה, משפט הרופאים בבריה"מ ומשפט סלאנסקי בצ'כוסלובקיה ב-
1953
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
צירויות בריה"מ בישראל, ניתקה בריה"מ א
ת היחסים ,
והם חודשו כמה חודשים
לאחר מות סטלין ;
3
היחסים נותקו
שוב לאחר מלחמת ששת הימים ב-
1967
, וחודשו רק בסוף שנות ה
שמונים ,עם ה
תפרקות בריה"מ .
4
1.1
פעילות ציונית בברית המועצות ועליית יהודים ממנה
מאז הקמתה ב-
1917
אסרה בריה"מ
פעילות ציונית וכן את ה
שימוש בשפה ה .עברית5
לאחר הקמת מדינת
,ישראל
כשהתברר שבריה"מ מונעת מ
ה
יהודי ה ם
חיים בה לעלות ארצה , נמנעה ישראל מביקורת גלויה על מדיניות זו מחשש
שהיחסים הדיפלומטיים בין המדינות ייפגע ,ו
ושבריה"מ תרע את יחסה כלפי היהודים החיים בה .
6
עם זאת, ישראל
,פעלה בדרכים שונות כדי לתמוך ביהודי בריה"מ ולסייע להם. למשל עם הקמת המדינה, הקימו ישראל והסוכנות
היהודית את תחנת
הרדיו "קול ציון לגולה", ששידרה בגלים קצרים ליהודי העולם ב מגוון ,שפות
ומ-
1958
–
גם
ברוסית. השידורים סיפקו מידע על ישראל ו על
הציונות ליהודי בריה"מ וסייעו בגיוס תמיכה בי
ן-לאומית למענם.
בסוף
שנות החמישים הפכה "קול ציון לגולה" לחלק מ.תחנת קול ישראל7
ב-
1952
הקימה הממשלה את"נתיב -בר"
(או"לשכת הקשר"
;
)להלן: נתיב,
8
ארגון חשאי שפעל בבריה"מ ובמערב
,למען יהודי בריה"מ. הארגון פעל לחיזוק הקשר בין היהודים לישראל
ל
סיוע לעלייה ו
ל העלאת המודעות במערב
למצב"יהדות הדממה" .
9 אנשי נתיב יצרו קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי בריה"מ
)(כולל גיאורגיה
וסיפקו להן
סיוע ,מידע על ישראל ו על התנועה הציונית
ו כן
ספרי תפילה .
10
במהלך שנות ה
י חמ
שים ,
ובעקבות כמה אירועים כמו מותו של סטלין ותהליך הדה-
,סטליניזציה שהחל בעקבותיו11
התאפשרה עלייה של עשרות אלפי.יהודים בעיקר ממדינות החסות של בריה"מ, כמו הונגריה, פולין ורומניה12
3
,אלי שאלתיאל
דוד בן-
גוריון–
( ראש הממשלה הראשון : מבחר תעודות1947
–
1963
)
, הסדרה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי
,ממשלותיה, ירושלים: ארכיון המדינה1997
', עמ111
–
115
.
4
,פינקוס1993
', עמ460
.
5
'שם, עמ88
,; להרחבה ראו: ראובן מירן ומשה זימרת"מבצע 'סמדר,"'
בתוך חיים בן-
)עמי (עורך
מבט מל"מ
39
,
2004
', עמ8
.
6
,פינקוס1993
', עמ501
.
7
'שם, עמ510
;
516
–
517
.
8
להרחבה על שם הארגון ראו: נתי קנטורוביץ', "'מוסד מיוחד במרות הממשלה בלבד': מסכת השמות והכינויים של 'נתיב'" / חלק א', בתוך
,)אופיר שהם (עורך
מבט מל"מ
91
, מרץ2022
', עמ51
–
52
.
9
"יהודי הדממה" הוא שם ספרו של אלי ויזל שכתב לאחר שביקר בבריה"מ באמצע שנות השישים, ותיאר בו את רשמיו על העולם היהודי
.הדומם והנעלם בה
10
,ד"ר נתי קנטורוביץ', ראש תחום מידע ומחקר, נתיב, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב19
בנובמבר2024
;
להרחבה על הקמת נתיב ראו בספר
הקוד : נתיב
'(עמ15
–
31) של נחמיה לבנון, שהיה ראש נתיב מ-
1970
.
11
,בנימין פינקוס "יחסים מיוחדים": ברית המועצות ובעלות בריתה ויחסיהן עם העם היהודי, הציונות ומדינת ישראל1939
–
1959
,
מכון בן-
,גוריון, שדה בוקר
2007
', עמ492
–
493; תהליך הדה-
,סטליניזציה החל לאחר מותו של סטלין. חרושצ'וב, שהחליף את סטלין
האשים את סטלין במדיניות של דיכוי ונקט
צעדים
.מוגבלים לשנות מדיניות זו גם ,מדינות החסות החלו לטפח גילויי עצמאות ולאומיות
וחלקן נקטו מדיניות שו .נה במידת מה מזו שהייתה לפני כן
12
,חגי צורף גולדה מאיר–
( הרביעית בראשי הממשלה: מבחר תעודות ומבואות מפרקי חייה1898
–
1978
)
, הסדרה להנצחת זכרם
,של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, ירושלים: ארכיון המדינה2016
', עמ215
–
216
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בתקופה זו התלבטו קובעי המדיניות הישראלית בין דיפלומטיה שקטה13 מול בריה"מ בנושא היהודי ל בין דיפלומטיה
גלויה בנושא.
מאמצע שנות החמישים תמכו שרת החוץ
גולדה מאיר ו
ראש נתיב
שאול אביגור
בפיתוח תשתיות
לתמיכה בעלייה .ובגיוס דעת קהל מערבית אוהדת ,לפי הביוגרפיה של אביגור נתיב נקט את דרך האמצע: עבודת
שטח זהירה לצד עידוד
הפעלת לחצים בי
ן-לאומיים על בריה"מ.
14
בשנות ה
חמישים וה
שישים
התאפשרה עליית יהודים מבריה"מ רק במסגרת"איחוד משפחות"
15
ובמספרים קטנים
(
,לדוגמה
כ-
2,000
עולים ב-
1966
וכ-
1,400
עולים ב-
1967
.)
16
,כאמור
לאחר מלחמת ששת הימים נותקו היחסים בין
.המדינות והעלייה כמעט נפסקה
בסוף שנות ה
שישים החלה תקופת הדטאנט (הפסקת המתיחות) –
ניסיון להפשרת
היחסים בין הגוש המערבי ל
גוש ה
מזרחי – ו השלטון הסובייטי החל להתייחס ברגישות
רבה
יותר לבקשות היהודים
.לעלות לישראל17
דוגמה ל
פעילות נתיב בגיאורגיה18
בוריס (דב) גפונוב, סופר ומשורר יהודי מגיאורגיה, למד עברית ב כוחות
עצמ
ו מתנ"ך מתורגם ומשידור י קול ציון
לגולה
. הוא התכתב עם אנשי נתיב ו עם
סופרים יהודים, וב
שנים
1966
–
1968
הבריח ארגון נתיב לישראל את מכתביו
בעברית ו את תרגומו העברי לפואמה הגיאורגית
"עוטה עור הנמר". התרגום פורסם ב-
1969
בסיוע אברהם
שלונסקי, וזיכה
א
ת גפונוב בפרס טשרניחובסקי ו
ב
הכרה בישראל ובגיאורגיה. לאחר שחלה במחלה ממארת,
ולמרות סירובים חוזרים ונשנים , הותר
לו לבסוף לעלות לישראל ב-
1971
,בה ו נפטר כעבור שנה.
.מלחמת ששת הימים והפעילות הציונית חיזקו בקרב יהודי בריה"מ את התפיסה שישראל היא ביתם19 רבים
החלו
לדרוש היתרי ,עלייה מהשלטונות בהסתמך על מגילת זכויות האדם של האו"ם20 ו נתיב סייע באיסוף בקשות העלייה
ו
ביטויי המחאה.
21
במרץ1969
התמנתה גולדה מאיר לראש
ות
הממשלה במקומו של לוי אשכול לאחר שנפטר
13
ד"ר נחום גולדמן
היה
אז יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית ונשיא ההסתדרות הציונית , וממובילי עמדת הדיפלומטיה השקטה. לא היה לו
.תפקיד רשמי במדינת ישראל, אך הייתה לו השפעה בתחומים מסוימים, ובהם התחום הדיפלומטי
14
,מירון מדזיני
גולדה: ביוגרפיה פוליטית ,, תל אביב2008
', עמ374
,; אריה בועז
עלום ונוכח בכל: סיפור חייו של שאול אביגור , תל
,אביב2001
', עמ297
–
299
,; להרחבה על הפעילות של נתיב וגיוס דעת הקהל העולמית בשנים אלו ראו לדוגמה: פינקוס1993
', עמ506
–
512
;
,וכן, אריה בועז
עלום ונוכח בכל: סיפור חייו של שאול אביגור ,, תל אביב2001
', עמ286
;
297
.
15
איחוד משפחות היה הכינוי לתהליך שאושר על ידי ממשלת בריה"מ לעליית יהודים לישראל, בעקבות שיחות של שגריר ישראל בבריה"מ
שמואל
אלישיב
עם שר החוץ הסובייטי אנדריי
גרומיקו
ב-
1953
. קרובי המשפחה שעלו לישראל היו שולחים לממשלת בריה"מ בקשה
.("ויזוב" ברוסית) שכללה את פרטי קרוביהם
16
,מרדכי נאור
ספר העליות ,, גבעתיים1991
', עמ171
.
17 פינקוס ,
1993
', עמ82
4; פינקוס מביא את דבריו של בכיר בשלטון הסובייטי לשעבר על כך שהלחץ הבין -
לאומי, המאמצים לשיפור היחסים
בין המזרח למערב והלחץ של היהודים לעלות לישראל הביאו את השלטון הסובייטי להתייחס ברגישות מסוימת ובאופן חיובי יותר להגירת
.היהודים
18 ראובן מירן ומשה זימרת, "מבצע 'סמדר'", בתוך חיים בן-
,)עמי (עורך
מבט מל"מ
39
, דצמבר2004
', עמ8
–
9.
19
,פינקוס1993
', עמ299
.
20 UN, Universal Declaration of Human Rights, article 13.
21
,ד"ר נתי קנטורוביץ', ראש תחום מידע ומחקר, נתיב, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב19
בנובמבר2024
;
,דוגמאות לפעולות אנשי נתיב בנושאים אלו ניתן למצוא בארכיון המדינה
נתיב – יהדות ברית
המועצות, לשכת הקשר ת"א ', עמ7
,
20
,
44
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בפתאומיות,
והיא .חשה חובה לעמוד בראש הנאבקים לפתיחת שערי בריה"מ22
לפי כמה ,חוקרים מדיניותה
.הרשמית של ישראל השתנתה באותה תקופה ,לדבריהם אירוע מרכזי שסימל את השינוי היה
פרסום
מכתב
של18
משפחות מגיאורגיה(להלן: מכתב המשפחות)
על ידי ראש הממשלה והבאתו לידיעת הכנסת והציבור
בישראל, וב
ה בעת – י מס תר
המכתב
למזכ"ל האו"ם ע
ל ידי שגריר ישראל ופרסומו במסיבת עיתונאים
(פירוט
בפרק2
)
.
לפי נתיב, פרסום המכתב על ידי מדינת ישראל הבליט את חלקה המרכזי בראש
ה מאבק
ה פומבי
למען יהודי בריה"מ.
23 בין הגורמים לשינוי אפשר למנות את ה אכזבה מהדיפלומטיה השקטה שהניבה תוצאות דלות
באיחוד משפחות, ו
את ה לחץ מצד פעילים ציוניים בבריה"מ ובישראל שאיימו לפעול באופן עצמאי אם לא יחול
שינוי .
24
שמואל אטינגר מציין באחד ממאמריו כי פרסום המכתב שינה גם את אופי ,המחאה של יהודי בריה"מ והם
החלו לפרסם ולשלוח מכתבים ועצומות באינטנסיביו ת
לגורמים שונים ברחבי העולם, בבקשה לסיוע
ב עלייה
.לישראל25
מפעל העצומות26
בתקופת קום המדינה שלחו
יהודי ברית המועצות מכתבים ועצומות לשלטון, אך הדבר פסק עקב רדיפת פעילים
ציונים. לפי פינקוס, עד1968
נשלחו כמה מאות של מכתבים אנונימיים באופן אינדיבידואל
. מ י-
1968
חלה עלייה
משמעותית– מאות עצומות בשנה, רובן חתומות, שהופנו בעיקר לגורמי חוץ. ב-
1971
התגבר זרם העצומות בעקבות
שינוי במדיניות העלייה הסובייטית, אך פחת בהמשך העשור עקב הגירת פעילים. מפעל העצומות תרם לגיבוש
.הפעילים הציוניים ולהעלאת המודעות העולמית למאבקם
ב-
1970
ניסתה קבוצת צעירים יהודים לחטוף מטוס מלנינגרד ("מבצע חתונה") כדי למשוך תשומת לב עולמית
.למניעת עלייתם לישראל ולמצוקת זכויות האדם בבריה"מ
הניסיון נכשל, ו משפטם הפך לסמל עבור מבקשי היתרי
.העלייה ועורר הד בעולם ובבריה"מ27
בהתאם למדיניותה , פרסמה ראש הממשלה
ידיעות על משפטם , כמו
על
מכתב המשפחות ב-
1969
,במסגרת
המאבק הציבורי
מול בריה"מ.
28
22
,יוסי גולדשטיין
גולדה: ביוגרפיה ,, ירושלים2012
', עמ529
–
530
.
23
ד"ר נתי קנטורוביץ', ראש תחום מידע ומחקר, נתיב, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, מכתב19
בנובמבר2024
;
בישיבת ממשלה בסוף נובמבר1969
טען נחמיה לבנון מנתיב כי לדעתו, מבחינה מסוימת פרסום המכתב היה
שלב משמעותי
בהתפתחות
'המאבק של ישראל במדיניות ההגירה של בריה"מ (עמ36
). גם השר מנחם בגין השמיע דעה דומה, וטען שפרסום מכתב המשפחות הוא
מוקד השינוי. לדבריו, היו מכתבים דומים עוד לפניו, אך במכתב זה אין בקשת רחמים על מצבם של היהודים, או תלונה על רדיפות, אלא
בקשה פשוטה לל 'כת לארץ ישראל, ארץ אבותיהם (עמ50
)
–
,ארכיון המדינה סטנוגרמה ישיבה י"ט/תש"ל של הממשלה–
כ' כסליו תש"ל
–
30/11/1969
.
24
,פינקוס1993
', עמ512
,; כך גם לדברי פרופ' מירון מדזיני, הביוגרף של גולדה מאיר, שיחת טלפון9
בדצמבר2024
.
25
,"שמואל אטינגר, "ההתעוררות הלאומית של יהודי ברית המועצות עיונים בתולדות היהודים בעת החדשה– בין פולין לרוסיה, ב ,
,ירושלים1994
', עמ415
.
26
,פינקוס1993
', עמ422
–
425; דוגמה לאחד המכתבים, שנשלח ב-
27
בינואר1970
על ידי קבוצה של25
,יהודים מבריה"מ, והועבר לאו"ם
:ניתן למצוא כאן
, pp.
human rights
–
Israel
,
1971)
–
General U Thant (1961
-
Secretary
,
Archives and Records Management Section
UN,
182–184.
27
,מרדכי נאור
ספר העליות ,, גבעתיים1991
', עמ174
.
28
,יוסי גולדשטיין
גולדה: ביוגרפיה ,, ירושלים2012
', עמ529
–
530
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בעקבות המכתבים והלחצים מבפנים, והלחץ הבי
ן-
,לאומי מבחוץ29
.החלה בריה"מ לאפשר עלייה לישראל30
לפי
הנתונים שפינקוס מביא בספרו (התואמים נתונים
ממקורות אחרים ,)
בשנים1968
–
1970
היגרו מבריה"מ באשרה
ישראלית31 כ-
4,300
יהודים, ואילו בשנים1971
–
1973
היגרו באשרה ישראלית
כ-
,000
80
יהודים, ועד1979
היגרו עוד
כ-
,000
140
יהודים
באשרה ישראלית.
יש לציין כי
ב גלי
ההגירה
הגדולים בשנים אלו היה שיעור גבוה של
יהודים
שהיגרו
לארצות אחרות ולא עלו לישראל (כ-
35%
).
32
2
. מכתב ח"י המשפחות מ
גיאורגיה (ג רוז )יה
כאמור, לאחר מלחמת ששת הימים נותקו הקשרים הדיפלומטיים של בריה"מ עם ישראל, והעלייה משם הפכה קשה
עוד יותר עד כדי
.בלתי אפשרית
,לפי בדיקתנו בארכיון המדינה וארכיונים נוספים
ב-
6
באוגוסט1969
נשלח צרור
מכתב
ים
מגיאורגיה (אז בשטח
)בריה"מ ובו מכתב
לראש ממשלת ישראל; מכתב ל
שגריר ישראל באו"ם יוסף תקוע; והמכתב ה
עיקרי
,בצרור
מכתב18
,המשפחות
ש יועד לוועדה לזכויות האדם של האו"ם(ב
נספח מצורפים המכתבים
(לשגריר תקוע
)ולאו"ם
המתורגמים
במלואם
מתוך דברי
הכנסת).
המשפחות העבירו את המכתבים לשגרירות הולנד במוסקבה
(שגרירות הולנד במוסקבה ייצגה את ישראל, ושגרירות פינלנד
בישראל ייצגה
את בריה"מ בתקופות
ש בהן לא היו
יחסים דיפלומטיים בין המדינות33
)
בצירוף מכתב הסבר ש בו כינו את ההולנדים "ידידיה של אנה פרנק", וביקשו
להעביר את המכתבים לישראל. המשפחות ציינו במכתב ההסבר כי אין במכתבים אלו כדי להשמיץ את בריה"מ, ועל
כן לא אמורה להיות מניעה מצד ההולנדים להעב
יר
א ת המכתבים
מ חשש להתערבות בענייניה הפנימיים של
.בריה"מ34
במכתב ל
ראש הממשלה ביקשו המשפחות
,להעביר את מכתביהן לשגריר תקוע ולאו"ם לפרסם את
מכתבן בעיתונות ולשדר אותו בקול ישראל בשפה הרוסית .
ראש הממשלה התבקשה לשדר את ההודעה על המכתב
באחד מ ימי
ה שבת"בתאריכים (שבהם הם יקשיבו לרדיו): ב', ט', ט ו ז כ"ג באלול'וא ב תשרי (היום הראשון של ראש
.)השנה35
ככל הנראה, ארבעה מהחתומים על מכתב המשפחות
הם
שיזמו את כתיבתו ושליחתו, והנוסח הסופי שלו
נכתב כנראה בשיתוף פעולה עם הסופר היהודי )בוריס (דב גפונוב (ראו הרחבה על גפונוב במסגרת אפורה'בעמ
4
.)
36 ב מכתב לשגריר ישראל באו"ם ביקשו ממנו המשפחות
להעביר את מכתב ן לוועדה לזכויות האדם,
ולייצג אותן
במסגרת הלחצים הבי
ן-
.לאומיים על בריה"מ
29
,הכנסת השביעית, דברי הכנסת
ישיבה שלישית ,
19
בנובמבר1969
'; בעמ53
נספח ובו תיאור של פעולות מטעם ממשלות, ארגונים
ואישים למען יהודי בריה"מ בשנים1964
–
1969
.
30
,אריה בועז
עלום ונוכח בכל : סיפור חייו של שאול אביגור ,, תל אביב2001
', עמ299
.
31
כאמור, לצורך אשרת יציאה מבריה"מ הייתה צריכה להתקבל בקשה לאיחוד משפחות מישראל (אשרה ישראלית). מבריה"מ יצאו היהודים
,)"לתחנת ביניים בווינה או רומא, ומשם חלקם עלו לישראל וחלקם היגרו למדינות אחרות (אותם כינו בישראל: "נושרים לקסיקון מן
המסד ליהדות וציונות ,, ירושלים2005
', עמ169
.
32
,פינקוס1993
', עמ563
.
33
,ד"ר נתי קנטורוביץ', ראש תחום מידע ומחקר, נתיב, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב19
בנובמבר2024
.
34
,ארכיון המדינה ברית המועצות– עליה,', כרך א
'עמ96
.
35
'שם, עמ108
.
36
,פינקוס1993
', עמ300
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,כאמור
מכתב המשפחות שהופנה לאו"ם היה המכתב המרכזי
, והיו בו
:כמה חלקים בתחילת המכתב
ביקשו
המשפחות עזרה
בעלייה לישראל,
והוסיפו
כי לשם כך בני המשפחות פעלו בין היתר לפ
י השלבים הבי
ו רוקרטי י ם
ה
באים
: ק
יבלו
הזמנה מקרובי משפחה בישראל (לצורך איחוד משפחות); קיבלו הבטחות בעל פה כי יאפשרו להם
.לעלות לישראל; מכרו את רכושם והתפטרו ממקום עבודתם
עם זאת, ו
אף על פי שפעלו לפי המקובל וע שו
בדיקות
רבות בנוגע לאישורים., דבר לא קרה
בהמשך המכתב ,המשפחות ה סבירו מדוע הן רוצות לעלות לישראל –
לא משום ש
הן חושבות שמדיניות ה של בריה"מ
גזענית ומפלה
(צוין כי אין פוגרומים; אין"תחום מושב";
37
;"אין "נומרוס קלאוזוס38 ו ניתן לעבוד בכל תחום
ו יש אפילו
ציר
יהודי בסובייט העליון).
המשפחות הסבירו
ש הן מאמינות ומתפללות ש
תוכלנה
לעלות לישראל ולהגיע לירושלים
בהיותן חלק מההיסטוריה הארוכה של עם ישראל (
שגם מתוארת
בהרחבה במכתב
ן ) .
דרישתן מהאו"ם–
לפעול
ולהשיג במהירות אישורים ליציאתם לישראל ,ולתמוך ברצונן לחיות בישראל .
בסקירה זו התייחסנו בעיקר
למכתב הראשון
של המשפחות מאוגוסט1969
, אך יש לציין כי בנובמבר1969
נשלח
מכתב נוסף
מאותן משפחות ו
בו הן הצהירו שוב כי לא ויתרו על זכותן לעלות לישראל,
וביקשו שגם הוא יפורסם באותם
אמצעים וי
י שלח לאו"ם. באפריל1970
הקריאה
ראש הממשלה חלקים מהמכתב השני במליאה, ו גם הוא הועבר
.לאו"ם39
3
.
פעולות ממשלת ישראל והכנסת לאחר קבלת המכתב
ישיבת הממשלה40
לפי
הפרוטוקול בארכיון המדינה ,ב-
2
בנובמבר1969
התקיימה ישיבת ממשלה
ו בה דנו
השרים
בין היתר במכתב
המשפחות. לדברי ראש הממשלה ו לפי הידיעות שהגיעו אליה, מדובר בקבוצה של
יותר מ-
150
אנשים וזו
הי
התארגנות ראשונה של קבוצה כזו
(ולא מכתב מאנשים
יחידים),
המעוניינת ב
פרסום
,המכתב ובכלל זה
שמות
יהם וכתובותיהם של האנשים
. ל
דבריה
, המכתב הגיע רק
כמה ימים קודם לכן, ככל הנראה כתוצאה
מהתלבטות השגרירות ההולנדית או הממשלה ה
ה
ולנדית באשר להעברת המכתב .
כבר בראשית דבריה אמרה ראש
הממשלה כי לדעתה אין דרך אחרת לפעול בנושא, זולת הדרך
ש ביקשו המשפחות,
,כלומר לפרסם את המכתב
בישראל ובאו"ם וליצור לחץ בי
ן-לאומי על בריה"מ .
לפי הפרוטוקול, ראש הממשלה ה תייחסה לתוכן המכתב ואמרה
;כי זו תעודה ציונית יסודית
כי
מהמכתב עולה
ש "ציונות וישראל
אינם בשביל אלה הבורחים מרדיפות" ;וש
לאחר ש יחה
.עם שר החינוך, לדעתה יש ללמד את המכתב בכל מערכת החינוך ובאוניברסיטאות
37
תחום מושב
: בתקופה שלפני המהפכה הקומוניסטית ב-
1917
, נאסר על היהודים להתיישב ברחבי האימפריה הרוסית, זולת האזור של
,תחום המושב
לקסיקון מן המסד ליהדות וציונות ,, ירושלים2005
', עמ270
.
38 נומרוס קלאוזוס :
מספר מוגבל (מרומית); הגבלת שיעור היהודים בבתי הספר התיכוניים ובאוניברסיטאות כדי לצמצם את השפעתם בחיי
הרוח, החברה והמדיניות. ברוסיה, בשנות השמונים של המאה ה-
19
, הוגבלה כניסתם של יהודים למוסדות אלו בטענה שהם מעוררים
תסיסה ורוח מהפכנית. לפני מלחמת העולם השני ,יה מדינות נוספות אימצו מדיניות זו
לקסיקון מן המסד ליהדות וציונות ,, ירושלים
2005
', עמ169
.
39
,הכנסת השביעית, דברי הכנסת ישיבה60
,
1
באפריל1970
', עמ12
.
40
,ארכיון המדינה סטנוגרמה ישיבה י'/תש"ל של הממשלה-
כ"א חשוון תש"ל-
02/11/1969
', עמ11
–
51
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בישיבה השתתף גם נחמיה לבנון, סגן ראש נתיב. לדבריו , מאז סתיו1968, עת נרמז שניתן לחדש את בקש ו ת העלייה
במסגרת איחוד משפחות, נשלחו מישראל לבריה"מ כ-
50,000
בקשות, וכמחצית מהן
היו בעניין יהודים ב גיאורגיה .
ההערכה הייתה שבסך הכול חיים ב
גיאורגיה כ-
110,000
.יהודים41
להלן כמה מדבריהם של חלק מ
השרים שהשתתפו בישיבה
)(מתוך הפרוטוקול :יגאל אלון ,
סגן ראש הממשלה והשר
לקליטת העל
י,יה
"( התרשם מאוד מהמכתב
זוהי קלאסיקה!
") ואמר כי המכתב חשוב "מבחינה מוסרית" וש"אין לנו
,הרבה מסמכים כאלה בתולדות הציונות". לדבריו האומץ שמפגינים יהודי בריה"מ מחייב את מדינת ישראל לעלות
שלב בלחצים הבי
ן-
לאומיים
ש
היא מפעילה, ו .המכתב הוא "עדות ניצחת" לכך
לדבריו יש לפעול ל
פרסום
השמות
ו דווקא
כך להבטיח את שלומם של אותם יהודים
; שר החינוך והתרבות זלמן ארן ציין
שקרא את המכתב ברוסית
והאסוציאציה שלו הייתה ל"אוטואמנציפציה"
של פינסקר או
ל"מדינת היהודים" של הרצל . בהמשך לדבריה של ראש
,הממשלה ציין כי"הוא מסכים שיש "להביא את המסמך הזה בפני כל בתי הספר ובפני הנוער
; שר הביטחון
משה דיין
טען כי אין להמשיך במדיניות השקטה או המחתרתית להעלאת יהודים, אלא לפרסם מכתב זה , ולתת פומביות
מרבית לנושא זה כדי שבכל העולם יבינו כי ישראל שינתה את
גיש הת ;מנחם בגין
אמר על המכתב כי "זוהי תעודה
היסטורית במלוא משמעות המושג". הוא ה :ציע סידרה של פעולות1
.ל
פרסם את ה ,מכתב באו"ם
ולגרום לכך ש אנשי
תקשורת רבים יהיו נוכחים במעמד ויוכלו ל הדהד את
הדברים החשובים העולים מהמכתב; 2
.ל
הקר
אי א ת המכתב
,במליאת הכנסת
ו להביא את נוסח המכתב ב
דברי הכנסת, כי יש לדברים אלו משמעות רבה;
3
.ו של ל ח איגרת
מיוחדת לכל המדינות
ש איתן יש לישראל יחסים דיפלומטיים. האיגרת תהיה חתומה
ב ידי ראש הממשלה או
ב ידי יו"ר
הכנסת, והמדינות יתבקשו להביא איגרת זו לידיעת הממשלה ו/או הפרלמנט שלהן ;שר הפנים משה חיים שפירא
אמר כי "צריך לפרסם את המכתב הזה בקרב הנוער בארץ ובחוץ לארץ ובקרב העם היהודי בכללו" וכי "הוא מזכיר
."לנו את ראשונות הציוניות
,מפרוטוקול ישיבת הממשלה משתמע כי בסיום הדיון בנושא לא התקבלה החלטת ממשלה רשמית. עם זאת
נראה כי סוכם לפעול
באופן
דומה לזה
ש
ביקשו
,המשפחות במכתב: פנייה לאו"ם ולוועדה לזכויות האדם
ב דגש על
פרסום המכתב
והצהרות פומביות בנוגע
א יו ל
, בעיקר בחו"ל .
42
41
נחמיה לבנון התייחס לשלטון בגיאורגיה ואמר כי הוא סובלני מהאחרים בבריה"מ, ומאפשר ליהודים לשמור על מסורתם ולקיים טקסי
ברית מילה, בר מצווה וחופות. הוא הוסיף כי בכל בריה"מ יש75
בתי כנסת פעילים, מהם20
בגיאורגיה. בנתיב כתבו סקירה היסטורית -
ג יאוגרפית ,על גיאורגיה עבור השגריר תקוע, לקראת מסיבת העיתונאים. סקירה זו מופיעה ,בארכיון המדינה
נתיב
– יהדות ברית -
המועצות, לשכת הקשר ת"א ,
'עמ328
–
340
.
42
,ארכיון המדינה סטנוגרמה ישיבה י'/תש"ל של הממשלה–
כ"א חשוון תש"ל –
02/11/1969
', עמ11
–
51
. לאורך הדיון הביעו ראש
,הממשלה והשרים את דעתם על המכתב והציעו את דרכי הפעולה הנכונות בעיניהם. אומנם לא התקבלה החלטה רשמית בסיום הדיון
'אך השר משה דיין לדוגמה אמר במהלכו כי הוא מבין שההחלטה שהתקבלה בדיון היא להעביר את המכתב לכנסת ולאו"ם (עמ47
;)
בדיון נוסף של הממשלה שהתקיים בתחילת מרץ1970
אמר השר משה דיין כי הוא יודע שמסרו את המכתב לאו"ם והפיצו אותו, כפי
שהוחלט בממשלה–
;שם סטנוגרמה ישיבה מב/תש"ל של הממשלה –
כ"ג אדר א' תש"ל–
1/3/1970
', עמ6
. התייחסות נוספת לתהליך
קבלת ההחלטות בנושא זה ניתן לראות במכתב מנתיב למשלחת ישראל באו"ם. לדוגמה, הכותב מסביר כי הממשלה קיבלה את
המלצותיהם שלא לשתף את השלטונות ההולנדיים בנושא פרסום המכתב. כמו כן, הוא כותב כי המלצת נתיב הייתה לפרסם את מכתב
המשפחות ב-
10
בנובמבר1969
,, ולא לדחות את פרסומו ליום כינוס מושב הכנסת17
בנובמבר1969
. בסיום הוסיף הכותב בכתב יד כי
הממשלה אישרה את התוכנית כפי שנתיב הציעו– שם; נתיב – יהדות ברית המועצות, לשכת הקשר ת"א ', עמ266
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הודעת ראש הממשלה43
בהמשך לישיבת הממשלה האמורה פרסמה
.ראש הממשלה הודעה בנושא המכתב תוכן הודעת ראש הממשלה
שודר בשידורי ישראל ו
מתועד בארכיון המדינה .
44
,לפי הפרסום בעיתונים
ב-
10
בנובמבר1969
הודיעה ראש ממשלת
ישראל
ברדיו ובטלוויזיה45
.כי מכתב המשפחות התקבל בלשכתה ימים אחדים קודם לכן היא הוסיפה כי בהתאם
לנאמר במכתב החליטה
הממשלה לפרסם את תוכנו לצ
יבור ולשאר המדינות, ו .התייחסה בנאומה לחלקים ממנו
ראש הממשלה ציינה כי מכתב המשפחות וא ה
חלק מ
סדרת
,מכתבים מבריה"מ שפורסמו בעיתונות העולמית ש בהם
הביעו יהודים את רצונם לעלות לישראל. היא הדגישה את גאוות ממשלת ישראל במעשיהם של יהודים אלו והתחייבה
.להגביר את מאמציה לסייע להם היא הוסיפה כי ישראל מצפה מבריה"מ לעמוד בהתחייבותה לאמנת זכויות האדם
ולפתוח את שעריה לעלייה חופשית.
מכתב המשפחות נ
מסר באמצעות שגריר ישראל באו
"ם ב-
10
בנובמבר1969
,ו
קבלתו מתועד
ת
במסמכיו של
מזכ"ל האו"ם או תאנט .
בפנייתו למזכ"ל האו"ם כתב השגריר תקוע באיגרת כי הוא מצרף את המכתבים שנשלחו
ומבקש ממנו כי יפעיל את קשריו בבריה"מ ל שם הקלת מצבה של היהדות הסובייטית ו קבלת אשרות העלייה של18
המשפחות. תקוע ביקש מהמזכ"ל כי
האיגרת שלו ו מכתב המשפחות ,יופצו כמסמכים רשמיים של העצרת הכללית
ב
הקשר לש
.הפרת זכויות אדם46 נוסף על כך , השגריר כינס ביום זה מסיבת עיתונאים
ו בה דיבר על
מכתב המשפחות ,
פנה לבריה"מ וביקש כי תתיר ליהודי בריה"מ את הזכות לחיות בה ואת הזכות לצאת ממנה, וכן חילק עותקים מ מכתב
המשפחות.
47
הפצת המכתב נעשתה גם באמצעות אנשי נתיב בכלי תקשורת מרכזיים ו בקרב אישים במערב, לשם
גיוס דעת הקהל העולמית ל טובת
קבלת היתרי עלי
י.ה לחתומים על המכתב48
43 ארכיון המדינה ,
ברית המועצות– עליה,', כרך א
'עמ42
–
44
; כתב טיים בישראל שלח מכתב למערכת טיים העולמית, ובו תיאר את הודעת
ראש הממשלה בתקשורת, והתייחס למכתב המשפחות כחלק מתחייה לאומית יהודית שיש בבריה"מ מאז מלחמת ששת הימים–
;שם
נתיב –יהדות ברית
המועצות, לשכת הקשר ת"א', עמ
154
–
158
.
44
שם ,אנו ח"י משפחות יהודיות מגרוזיה ', עמ3
.
45
דבר ,
18
בתי אב בגרוּזיה פנו לממשלת ישראל ולאו"ם לעזור להם לצאת לישראל ,
11
בנובמבר1969
', עמ1
;הצפה ,
זעקתן של18
משפחות יהודיות בגרוזיה לעלייה הגיעה לישראל ,
11
בנובמבר1969
', עמ1 .
46 UN, Archives and Records Management Section, Secretary-General U Thant (1961–1971), Israel – human rights, pp.
144–149.
47
,ארכיון המדינה
אנו ח"י משפחות יהודיות מגרוזיה ', עמ11
;
,בארכיון המדינה
נתיב – יהדות ברית
המועצות, לשכת הקשר ת"א ,
ניתן
למצוא
ח
ליפת מ
כתבים
בין נתיב למשלחת ישראל באו"ם, וכן כתבות בעיתונות זרה, המעידות על השפעת פרסום מכתב המשפחות על
,ידי ראש הממשלה והשגריר תקוע. לדוגמה
במכתב ממשלחת ישראל באו"ם לנתיב העריך הכותב כי "ההד של מסיבת העיתונאים של
'תקוע היה בהחלט רציני" (עמ144
,). במכתב נוסף מנתיב למשלחת ישראל באו"ם הכותב העריך כי הפרסומים בעיתונות היו מצוינים
"וכך גם תגובות העיתונאים לטענות בריה"מ, המעידות כי נעשתה "עבודה טובה
'(עמ20
). בתיק הארכיון ניתן למצוא גם גזרי עיתונות
'זרה המתייחסים למכתב המשפחות ופעולות ישראל בנושא (עמ33
–
41
.)
48
,ד"ר נתי קנטורוביץ', ראש תחום מידע ומחקר, נתיב, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב19
בנובמבר2024
;
,ארכיון המדינה
נתיב – יהדות ברית-המועצות, לשכת הקשר ת"א ', עמ89
–
91
– מכתב מנתיב למשלחת ישראל באו"ם ב-
30
בנובמבר
1969
., עוסק בגיוס חברי קונגרס בארה"ב, להפעלת לחץ על ממשלתם, כדי שתפעל מול בריה"מ בנושא זה
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
דיון במליאת הכנסת49
ב-
19
בנובמבר1969
התכנסה מליאת הכנסת לדיון במצבם של יהודי בריה"מ. בתחילת הדיון התייחסה ראש
הממשלה למכתב המשפחות
וציינה רשימה של אנשים נוספים ששלחו מכתבים לעיתונות העולם, מתוך רצון
להשפיע על דעת הקהל העולמית וליצור לחץ על בריה"מ. היא הודיעה כי ממשלת ישראל לא תוותר בשום מצב על
.זכותם של יהודי בריה"מ לעלות לישראל
בהמשך הדיון התייחסו
חלק מ
חברי הכנסת לנאמר במכתב,
ואמרו בין היתר כי מכתב המשפחות צריך להילמד
;במערכת החינוך כי
,יש להתחיל בפעילות גלויה עד כמה שניתן
ובכלל זה
שידורי רדיו, כדי שכלל היהודים החיים שם
ידעו על התסיסה הציונית ברחבי המדינה ו על ;המכתבים שנשלחו שהכנסת צריכה לקבל החלטה ברורה המקובלת
על
חבריה
ב
יחס ליהודי בריה"מ, ולגייס
,דעת קהל עולמית
בעיקר של יהדות העולם ,
.על בסיס החלטה זו
בהצעת הסיכום שהתקבל
ה
בהצבעה על ידי רוב חברי הכנסת50
נאמר בין היתר כי פניית המשפחות מ גיאורגיה
במכתב ופנייתם של יהודים רבים אחרים מבריה"מ
בבקשה לפתוח את שערי המדינה, ה
ן
ביטוי מובהק לרצונם לחיות
כיהודים ולעלות לישראל; קריאתן של המשפחות מ
גיאורגיה
תירשם בדברי הכנסת כתעודה בעלת תוכן ומשמעות
היסטוריים;
מדינת ישראל ויהודי העולם לא ינוחו עד אשר תינתן ליהודי בריה"מ הזכות לעלות לישראל, כפי שמובטח
באמנות בי
ן-לאומיות שגם בריה"מ חתומה עליהן ;
וכי תצא קריאה לפרלמנטים ברחבי העולם להפעיל את השפעתם
.למען מטרה זו
העברת ההחלטה לפרלמנטים
בעולם
ב-
27
בנובמבר1969
הועברה החלטת הכנסת לפרלמנטים
בעולם על ידי הנציגויות במדינות
יהם
(נוסח מלא נמצא
)בארכיון המדינה .ב
פנייה לפרלמנטים
נאמר בין היתר כי הכנסת החליטה לבקש מפרלמנטים אחרים בעולם לפעול
להשגת אישורי יציאה של המשפחות מגיאורגיה. נוסף על נוסח ההחלטה של הכנסת צורפה לפנייה
רשימה של
פעולות המצופות מ ן
הפרלמנטים: החלטה של הפרלמנט על פנייה לבריה"מ בעניין זה, והפניית ההחלטה
;לבריה"מ
הפניית ההחלטה למזכ"ל האו"ם בצירוף בקשה שיפעיל את השפעתו על בריה"מ; הפניית החלטת הפרלמנט לוועדה
לזכויות האדם של האו"ם .
51
מסיכום שנעשה על ידי משרד החוץ עולה כי עד סוף נובמבר1969
נשלחה החלטת הכנסת ל-
73
;מדינות
צוין כי
הולנד, שוו
י יץ וקוסטה ריקה השיבו שהן תומכות ;בהחלטה חלק מה
מדינות היו ב זמן
פגרה של הפרלמנט או ב זמן
מערכת בחירות ולא נתקבלה מהן תשובה ;לא התקבלו תשובות מכ-
30
מדינות ובהן ארה"ב, קנדה, בלגיה, איטליה
49
,הכנסת השביעית, דברי הכנסת
ישיבה שלישית ,
19
בנובמבר1969
', עמ22
–
45
.
50
הצעת הסיכום שהתקבלה הייתה של חבר הכנסת משה ברעם בשם סיעות אלה: המערך (עבודה-
,מפ"ם), גח"ל, מפד"ל, אגודת ישראל
המפלגה הליברלית העצמאית, הרשימה הממלכתית, קידמה ופיתוח, פועלי אגודת ישראל, שיתוף ואחווה, העולם הזה–
כוח חדש, המרכז
החופשי ומק"י. עם זאת, במקביל הועלתה הצעת סיכום נוספת על ידי חבר הכנסת מאיר וילנר מהרשימה הקומוניסטית החדשה, ובה נאמר
בין היתר כי הכנסת קובעת שהתעמולה בדבר אפליה של יהודי בריה"מ לא מבוססת והופרכה גם על ידי מכתב המשפחות. הצעה זו לא
התקבלה והצ .ביעו בעדה שלושה חברי כנסת בלבד
היו"ר סיכם ואמר:
"הכנסת כולה ,למעט שלושה
חברים ,קיבלה את
הצעת
הסיכום ",
,הכנסת השביעית, דברי הכנסת
ישיבה שלישית ,
19
בנובמבר1969
', עמ45
.
51
,ארכיון המדינה ברית המועצות– עליה ,כרך ב,'
'עמ9
–
11
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
.וגרמניה המערבית52
כ-
55
חברי קונגרס בארה"ב הביעו תמיכה בבקשה של ישראל , וחתמו על מכתב
בו ש
ביקשו
ממזכיר המדינה שיצטרף ויתמוך בבקשת ישראל ל מקד במסגרת
הדיונים ב או"ם את תשומת
ה לב ודעת הקהל
העולמי
ות ב
אנטישמיות הסובייטית , ובתוך כך גם
ב סוגיית18
המשפחות מ
גיאורגיה .
53
המשך הטיפול בנושא על ידי הממשלה
בפברואר
וביוני
1970
התקיי
מו דיונים במליא ת
הכנסת ,ו
בהם
נשאל שר החוץ אבא אבן על הטיפול של הממשלה
בבקשת18
המשפחות. שר החוץ פירט את פעולות הממשלה עד אז, ו כן ציין את פניית הכנסת לפרלמנטים (כפי
.)שפורט לעיל
,לפי שר החוץ
נציגויות ישראל בעולם פנו
לעיתונו
ת
העולמית כדי
שת;סקר את הפרשה
הופעלו
לחצים
דרך אישים בעלי מעמד בי
ן-
לאומי על פקידים בדרג גבוה ;בשלטון הסובייטי מוסדות
וארגונים
יהודיים פנו
לפרלמנטים בכמה ארצות לשם העלאת פנייתן של המשפחות במגעיהן הבין-
.לאומיים54 הוא הוסיף –
וכך מופיע גם
ב ארכיון של מועצת אירופה55
–
כי האספה המייעצת של מועצת אירופה כללה את ,מכתב המשפחות במסמכיה
וקראה לממשלת בריה"מ
,להפסיק את המדיניות המפלה שלה לאפשר ליהודים חופש פולחן ולאפשר להם איחוד
משפחות ועלייה לישראל.
56
תגובת ברית המועצות57
ב
גיאורגיה :
לפי בנימין
פינקוס,
שהביא בספרו
את תיאורו של ניישטט בספרו על יהודי גרוזיה ,
לאחר פרסום המכתב
הוזמנו
ה כל
חותמי
ם עליו
לפגישה בקג"ב שבה
איימו
עליהם ולחצו עליהם לחזור בהם מהנאמר במכתב, אך ללא
.הועיל
עוד צוין כי
הקג"ב הפעיל לחץ על ראשי הקהילה היהודית ב
גיאורגיה כדי שי
סתייג
ו מהמכתב ו מ תוכנו, אך גם
ניסיון זה לא צלח.
כמו כן תואר בספר כי קציני קג"ב נפגשו בבית הכנסת עם אנשי
הקהילה היהודית בקוטאיסי
(העיר
ש)בה חיו חלק מהמשפחות אך בזמן שדיברו החלה מהומה ו
קציני הקג"ב
.נאלצו להימלט מבית הכנסת58
בזירה הבי
ן-לאומית :
בארכיון האו"ם מצאנו איגרת ששלח שגריר בריה"מ יעקב מאליק,למזכ"ל האו"ם בו ה
הגיב
על הקריאה לאפשר ל-
18
המשפחות לעלות. בתחילת האיגרת
ציין מאליק
כי דברי השגריר תקוע במסיבת
העיתונאים
,היו פרובוקטיביים ולשון הרע מטבעם
ושהפצת מכתב המשפחות
ב מסמך רשמי של האו"ם
תהיה
הפרה
52
,ארכיון המדינה ברית המועצות– עליה ,כרך ב' ,
'עמ21
–
26
.
53
שם ,
ברית המועצות– עליה , כרך ג '', עמ10
–
11
.
54
,הכנסת השביעית, דברי הכנסת ישיבה52
,
16
במרץ1970
', עמ1183
;
,הכנסת השביעית, דברי הכנסת ישיבה73
,
1
ביוני1970
', עמ
1928
.
55
( מועצת אירופהEurope
Council of ) היא ארגון בין -
לאומי אירופי שחברות בו46
מדינות ומרכזו בשטרסבורג. הארגון הוקם ב-
1949
.במטרה לקדם עקרונות וערכים דמוקרטיים משותפים ביבשת כולה
56 Council of Europe, Archives, The Situation of the Jewish Communities in European Non-Member Countries, text of a
letter addressed by 18 Jewish families in the Soviet Union to the United Nations Commission on Human Rights
(August 1969), December 23rd, 1969.
57
,ארכיון המדינה
נתיב – יהדות ברית
המועצות, לשכת הקשר ת"א
', עמ22
–
25
– מכתב מנתיב מ-
21
בדצמבר1969
, שבו הכותב תיאר
סדרה של שידורים וכתבות בתגובה על פרסום מכתב המשפחות. להלן כמה דוגמאות מתוכו: ב-
12
בנובמבר1969
התקיים שידור בעברית
ממוסקבה ברדיו "שלום וקידמה", שבו דובר על העולים מגיאורגיה ואכזבתם מהתנאים בישראל; ב-
25
בנובמבר1969
אחד מנציגי
בריה"מ נשא נאום בוועדה השלישית של האו"ם, ובו הוא טען כי ישראל פוגעת בסולידריות של אזרחי בריה"מ על ידי פילוג מבפנים; ב -
30
בנובמבר1969
., הפראבדה פרסם מכתבים מעולים בישראל שמתלוננים על התנאים הקשים בישראל, ורצונם לחזור לבריה"מ
58
'מ' ניישטט, יהודי גרוזיה, עמ127
–
128
,, מובא אצל פינקוס1993
', עמ625
, הערה167
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בוטה של אמנת האו"ם. הוא הוסיף בין יתר דבריו כי ידוע שענייני האזרחים, כולל נושאי ההגירה, נמצאים באחריותה
הבלעדי
ת של המדינה ואין לאו"ם או לארגון אחר זכות להתערב בתחומים אלו, ו כי
לפי אמנת האו"ם,
זכותה של
בריה"מ לעשות כרצונה בתור מדינה ריבונית .
59
האיגרת של שגריר בריה"מ למזכ"ל האו"ם הובילה לחליפת איגרות
נוספת,
המתועדת גם היא בארכיון האו"ם, אשר נסובה סביב השאלה המשפטית אם היה אפשר להפיץ את איגרת
תקוע ו את מכתב המשפחות
ב .מסמך רשמי של העצרת הכללית60
כאמור, ב-
1970
קיבלו
מעט יהודים (כ-
1,000
) היתר לעלות לישראל. הלחץ הבי
ן-לאומי,
בשילוב הלחץ והעצומות של
היהודים בבריה"מ, הביאו לפתיחת השערים לעלייה. בשנים שלאחר מכן ועד סוף העשור היגרו מבריה"מ באשרה
ישראלית כ-
225,000
יהודים
, ורוב המשפחות שחתמו על המכתב עלו לישראל
(כפי שמשתמע מאחד
הדיונים
בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ב-
1978
.)
61
4
. התייחסויות ל
חשיבות המכתב ואזכורו ב
דיוני הכנסת
לאורך השנים
לפי
תשובת נתיב
על
,פנייתנו
ל
מכתב
18
המשפחות
הייתה השפעה בכמה היבטים : פרסום המכתב הביא את
בעיית היה
ים דו הסובייטי
ם וזכות
ם
לעלייה א ל סדר היום הציבורי, ואילץ את בריה"מ להסביר מדוע היא מונעת עלייה
חופשית של יהודים לישראל; פרסום המכתב הדגיש את תפקידה המרכזי של ישראל בהובלת המאבק לעליית
היהודים; פרסום מכתב המשפחות ומכתבים דומים חיזק את הפעילים ונת
ן
להם תקווה שהמאבק יוביל לפתיחת
.שערי העלייה62
בכמה הזדמנויות במהלך השנים ציינה הכנסת את מכתב המשפחות מ.תוך הוקרה ליהדות גיאורגיה
:להלן כמה מהן
ב-
1995
ציינה הכנסת בהצעה לסדר-
היום25
שנים למכתב המשפחות, בנוכחות צאצאי המשפחות החתומות
על
ה
מכתב
וראשי יהדות גיאורגיה. ח"כ דב שילנסקי, יו"ר
המליאה ,דיבר
בין יתר
על ה
תקופה החשוכה של שלטון
,סטלין
ש
בה נרדפו היהודים ו
הציונות בבריה"מ נאסרה . הוא סיפר על ליבם הרחב של יהודי
גיאורגיה , הכנסת האורחים
שלהם ועל בתי הכנסת הפעילים שלהם. לדבריו, לא היה מפתיע שדווקא מתוך קהילה זו קמו יהודים וחתמו על מכתב
שעורר רעש בעולם היהודי וב רחבי העולם. הוא ציין כי המכתב נתן תנופה ודרבון לפעילות הרחבה הקשורה בעלייה
ובמאבק לעליית יהודי בריה"מ
"המכונה "שלח את עמי
. במעמד זה נאמו חברי כנסת נוספים ובהם אפרים גור,
יו"ר
ועדת העלייה והקלי טה של הכנסת (יוצא גיאורגיה). ח"כ גור הקריא כמה שורות ממכתב המשפחות , וציין כי הוא
,מתרגש מאוד לשחזר את המעמד הזה25
שנים לאחר שראש הממשלה הקריאה אותו. בנוסף, הוא הקריא מכתב
מנשיא
גיאורגיה ,, אדוארד שוורדנדזה
ש
בו בירך הנשיא את העולים מ גיאורגיה
לציון25
שנים לתחילת עלייתם
.למולדתם ההיסטורית63
59 UN, Archives and Records Management Section, Secretary-General U Thant (1961–1971), Israel – human rights, pp.
152–154.
60 Ibid, pp. 144–149, 151–163.
61
,פינקוס1993
', עמ563
.
62
,ד"ר נתי קנטורוביץ', ראש תחום מידע ומחקר, נתיב, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכתב19
בנובמבר2024
.
63
הכנסת ה-
13
,, דברי הכנסת ישיבה303
,
24
בינואר1995
', עמ194
–
212
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ב-
2003
יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין נשא נאום לכבוד יו"ר הפרלמנט של
גיאורגיה . בנאום הזכיר היו"ר כי המכתב
ששלחו18
המשפחות ב-
1969
.הוא שהביא לפתיחת שערי בריה"מ ואפשר את העלייה לישראל64
ב-
2008
קיימה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ישיבה להוקרת יהודי גיאורגיה על תרומתם במשך40
שנה ולציון
60
שנה למדינה. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ אברהם מיכאלי התייחס למכתבי המשפחות (אוגוסט ונובמבר; ראו לעיל )
ואמר כי אלו מכתבים היסטוריים, ו כי
חשוב
שבמדינת ישראל ובכנסת יתייחסו לכך ולגבורת המשפחות החתומות
עליהם; יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל נודלמן ציין כי מכתב המשפחות פתח את שערי העלייה לישראל עבור כל יהודי
בריה"מ; ח"כ יולי יואל אדלשטיין הוסיף כי חשוב לציין את מכתב המשפחות, ו כי ראוי שפרק זה בהיסטוריה של העם
.היהודי ויהודי בריה"מ ייכנס לדברי הכנסת65
ב-
2011
קיימה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ישיבה חגיגית להצדעה לעולי גיאורגיה בישראל. מ"מ יו"ר הוועדה
ח"כ אברהם מיכאלי התייחס למכתב המשפחות ואמר כי זהו מכתב היסטורי ש
ב
כל המדינות,
,ובייחוד בישראל
קוראים ויקראו בו עוד שנים רבות כדי להבין מה
ן
לחימה ורוח יהודית. בהחלטות הוועדה קרא היו"ר לשר החינוך
להכליל את מורשת עלייתם של יהודי גיאורגיה, לרבות מכתב18
.המשפחות, בתוכנית הלימודים השנתית בישראל66
ב-
2012
יו"ר הכנסת
ח"כ ראובן ריבלין נשא נאום לכבודו של יו"ר הפרלמנט של גיאורגיה. בנאום התייחס היו"ר בין
היתר למכתב18
המשפחות מ
גיאורגיה ,ול תרגומו של דב גפונוב
ל" פואמה
עוטה עור הנמר "
(ראו מסגרת אפורה
'בעמ 4).
67
ב-3
202
הו גשה
הצעת חוק לציון מכתב המשפחות . ההצעה
אושרה בקריאה ראשונה ו עברה ,לדיון בוועדת החינוך
התרבות והספורט ,של הכנסת .לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית
5
. נספח
להלן יוצגו במלואם ,המכתבים לאו"ם ולשגריר תקוע :)כפי שפורסמו בדברי הכנסת (ההדגשות במקור68
מכתבן של ש
מונה־עשרה משפחות יהודיות בג
רוזיה אל הוועדה לזכויות האדם ליד האו"ם
(תרגום מרוסית )
אל: הוועדה לזכויות האדם, ארגון האומות המאוחדות , ניו
־
יורק, ארצות הברית
אנ
חנ ,ו18
משפחות יהודיות דתיות מגרוזיה, מבקשים
מ
כם שתעזרו לנו לצאת לישראל. כל א חד מאתנו הוזמן
על ידי קרוב
־
משפחה בישראל;
כל אחד מא תנו קיבל במוסדות
הסובייטי
י ם
המוסמכים את הטפסים ־השאלונים
64
הכנסת ה-
16
,, דברי הכנסת ישיבה37
,
25
ביוני2003
', עמ27
.
65
הכנסת ה-
17
, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, פרוטוקול222
,
הוקרה ליהודי גיאורגיה על תרומתם משך40
שנות עלייה ולציון60
שנה
למדינה ,
15
ביולי2008
', עמ2
–
4 .
66
הכנסת ה-
18
, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, פרוטוקול208
,ישיבה חגיגית: הצדעה לעולי גיאורגיה בישראל ,
1
בנובמבר2011
', עמ
4
;
19
.
67
הכנסת ה-
18
,, דברי הכנסת ישיבה333
,
14
במרץ2012
', עמ57
–
58
.
68
,הכנסת השביעית, דברי הכנסת
ישיבה שלישית ,
19
בנובמבר1969
', עמ51
–
52
.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
.הנחוצים ומילא אותם
ל כל אחד מאתנו ניתנו
הבטחות בע
־ל פה, כי לא יונחו מכשולים בדרך
יציאתו ; כל אחד
מאתנו ,הממתין יום אחרי יום לקבלת ה
יתר־היציאה
, מכר את רכושו וה
שתחרר ממקום
עבודתו. אולם עבר ו
כבר חודשים
רבים
, ואצל רבים –
שנים, ואילו
ל יציאה
עדיין לא ניתן ההיתר
. שלחנו מא
ו ת מכתבים ומברקים –
הם נעלמו כדמעות בחולות המדבר
. אל אזנינו
מגיעים דברי סירוב קצרים בעל־פה, אך אין אנו רואים תשובות
בכתב; איש אינו מסביר לנו דבר, גורלנו אינו מטריד איש.
אבל אנו מחכים, משום שאנו מאמינים.
אנ
חנ ,ו18
,משפחות יהודיות דתיות מגרוזיה
סבורים, כי עלינו להסביר מדוע אנו רוצים לצאת לישראל.
,הכל יודעים כיצד
המדיניות הלאומית בברית
־
המועצות מתגשמת הלכה למעשה בצדק וביושר ,
בהתאם
ל יסודות התיאורטיים
ש הונחו עוד על
־ ידי מייסד המדינה
ו.ו אי. לנין. זה זמן רב מא
ו
ד אין באר
צנו
פרעות נגד
יהודים, אין תחום
־
מושב ,
אין נומרוס קלאוזוס. היהודים יכולים להלך בחוצות ללא חרדה
לחייהם;
הם יכולים
להשתקע בכל מקום שירצו, למלא כל משרה, לרבות
משרת
מיניסטר, כפי שמעידה הדוגמה של
ו ,ו. דימשיץ
סגן יו"ר מועצת המיניסטרים של ברית
־ המועצות. בסובייט העליון אפילו יושב ציר יהודי–
א. צ'אקובסקי, העורך
הראשי של "ליטרטורנאיה גאזטה."
מכאן,
,שלא אפליה גזעית מאלצת אותנו לעזוב את הארץ. ואם כך
שמא אפליה
דתית? אולם בארץ מותר
קיומם של בתי
־
כנסת, ו
כן אין אוסרים עלינו להתפלל בבת נו י
. אלא שתפילותינו קשורות לישראל, כמו
:שנאמר
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
,שכן אנחנו
ה יהודים
ה
דתיים, סבורים,
כי
אין לך יהודי בל
א
אמונה, כשם
שאין אמונה בל
א מסורת. מהי איפוא אמונתנו ומסורתנו?
ימים ארוכים צרו הלגיונות הרומיים על ירושלים. אולם חרף
סבלות
המצור הידועים
לכל –
,רעב
צמא ,
מגיפות
ועוד ועוד–
.לא נטשו היהודים את אמונתם ולא נכנעו
אבל ג
ו ם כ ח אנוש
אינו בלתי־מוגבל –
ולבסוף פרצו
,הברברים אל עיר הקודש. כך, לפני אלפי שנים
חרב בית
־
המקדש ו עמו חרבה ה מדינה היהודית. אולם האומה
נשארה, אף כי היהודים ,
שיכלו להחזיק נשק בידיהם, לא נכנעו
ל
אויב והמיתו איש את רעהו.
שרדו פצועים
שותתי
,דם
שרדו זקנים, נשים, טף.
ומי שלא יכול ל הסתלק
הומת בו במקום.
אך מי שיכול – הלך למדבר, ומי שנשאר בחיים עשה דרכו אל ארצות נכר –
להאמין, להתפלל
ו
לחכות.
מעתה
נאלצו היהודים
,לחפש פרנסתם בארצות נכר אצל משנאים. מוכי עלבונות, מוכתמים בזוהמת עלילות
בזויים ו
מגורשים ,הרוויחו היהודים
את פת לחמם
בזיעתם ובדמם גידלו את ילדיהם.
ידיהם היו מיובלות, נפש
ם מגואלת ב
דם. אך העיקר,
שלא
הקיץ הקץ על
האומה– ואיזו אומה!
היהודים נתנו לעולם אמונה ומהפכנים, הוגי
־
דעות ומלומדים, אנשי נכסים ו
אנשי תבונה , גאונים בעלי לב של
תינוק וילדים בעלי עי ן של זק ן .. אין ענף של דעת, אין תחום בספרות ובאמנות, שבו לא הרימו היהודים תרומתם
אין ארץ, בה חוסים
יהודים, שלא
נהנתה מ פרי עמלם. אך מה קיבלו היהודים בתמורה?
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
15
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
כאשר הכל חיו בטוב
ישבו
היהודים ורעדו
שמא ישתנו הזמנים. וכאשר הורע לכולם ידעו היהודים,
כי הגיעה
שעת מותם. ואז הסתתרו או ברחו מן הארץ.
ומי שנמלט
ה
תחיל הכל מבראשית.
ומי שלא יכול לה
י מלט– נספה.
ומי שה
י
טיב להסתתר זכה בימים אחרים.
מי לא רדף את היהודים? בשיסוי נגד היהודים
הת לכדו
כולם!
די היה שגנרל ־ לא
יוצלח ובס י במלחמה, ו
כבר
חיפשו אחרי האשמים בתבוסה
ומצאום
בין היהודים. די היה
שהרפתקן פוליטי לא
מסוגל היה לקיים את שפעת ההבטחות ש
הבטיח
, ו
כבר נמצאה הסיבה לכך –
.היהודים
הם הומתו במרתפי האינקוויזיציה בספרד ובמחנות הפאשיסטיים של גרמניה. האנטישמי
י ם נפנפו בדחליל
פרשת דרייפוס בצרפת הנאורה, ובפרשת בייליס–
ברוסיה.החשוכה
והיהודים נאלצו לסבול הכל.
לאמיתו של דבר,
יכלו הם
לחיות בשלווה, כ,כל השאר
ובלבד
שימירו את דתם , ואמנם כך עשו אחדים . קטני־
אמנה מצויים בכל מקום. א
ולם
מיליונים רבים העדיפו חיי ענות–
ופעמים מוות– על פני השמד.
ו אפילו נודדים היו על פני האדמה
ללא
קורת
גג ־– אצל אלוהים נמצא מקום לכולם. ו אפילו
עצמותיהם רו פז ות
על
פני תבל כולה– זכרם חי וקיים .
בעורקינו– דמם שלהם
;זורם דמעותינו – דמעותיהם.
הנבואה
נתקיימה– עם ישראל קם מ תוך .אפרו אנו את
ירושלים
,לא שכחנו וידינו
־
ימינינו נחוצות לה
.עתה
שמונה־עשרה ,משפחות אנחנו
החתומות על מכתב זה. אולם יטעה מי שיחשוב כי רק שמונה
־
עשרה אנו .
מספר החתימות יכול היה להיות גדול מזה בהרבה.
,אומרים
יש
בעולם12
.מיליון יהודים
אולם
יטעה מי שיחשוב כי אנו רק12
מיליון. כי ל
ימינם
של המתפללים על
ישראל
עומדים מאות מיליונים –
אלה
אשר לא הגיעו עד הלום , אלה
המעונים ., אלה שאינם עוד שכם אחד
אתנו צועדים גם הם, בלתי ־
מנוצחים, חיים לנצח, אלה שהעניקו לנו את מסור
ת המאבק והאמונה.
הנה, משום כך רוצים אנו לצאת לישראל.
על א
י
רגון האומות המאוחדות הט
לה י
ההיסטוריה שליחות גדולה– לחשוב על בני ־ה אדם ולעזור להם. משום
כך אנו דורשים, כי הוועדה לזכויות האדם של האו"ם תנקוט כל אמצעי שבידה ותוך הזמן הקצר ביותר תשיג
אצל ממשלת ברית
־
המועצות היתר ליציאתנו. אין להבין כיצד אפשר, בסוף המאה העשרים,
למנוע אנשים
מ
לחיות במקום בו הם רוצים לחיות. מוזר, כיצד אפשר לשכוח את הקריאות ה
מרנינות
את הלב בדבר זכות
ה
עמים להגדרה עצמית – וכמובן, גם בדבר זכותם של בני
־ה
אדם שמהם מורכב
ים ה
עמים.
אנחנו נחכה ח
ו דשים ושנים,
ואם יידרש–
כל ימי
חיינו, אך לא נ
סתלק מא
מונתנו ו
מ
תקוותנו.
אנ
חנ
ו מאמינים : תפילותינו הגיעו אל האלוהים.
מכתב ח"י המשפחות מגיאורגיה
|
16
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אנ
חנ
ו יודעים
: קריאתנו תגיע אל בני
־
האדם.
שכן אין אנו דורשים הרבה– רק שיניחו לנו לצאת אל ארץ אבותינו.
כ"ב באב ה'תשכ"ט
6
באוגוסט1969
(
על המכתב חתומים18
ראשי המשפחות, כולל כתובת המגורים.
בדברי הכנסת מופיע הנוסח המלא של
)המכתב כולל החתימות והכתובות
מכתבן של ש מונה־עשרה משפחות יהודיות בגרוזיה אל נציג ישראל
ב או"ם
)(תרגום מרוסית
לכבוד יוסף תקוע ,
"נציג ישראל באו ,ם
־ ניו
יורק, ארצות
־
הברית
אנו מצרפים בזה העתקו של מכתב אל הוועדה לזכויות האדם של האו"ם. אנו מבקשים
ממך
לעשות ללא
דיחוי ל השגת היתר ליציאתנו לישראל תוך
ה זמן
ה.קצר ביותר
כן אנו מבקשים
ממ ך
לעשות ל הפצת המכתב המצורף בין חברות האו"ם וכן
פל י רסומו בעתונות, לרבות רשימה
החותמים במלואה , על שמות
־המשפחה והשמות הפרטיים
, ואם י
ידרש –
.גם הכתובות
כי חלפו ימי הפחד–
באה עת
לעשות.
?אם אין אני לי, מי לי
?ואם לא עכשיו, אימתי
(
על המכתב חתומים18
ראשי המשפחות.
)בדברי הכנסת מופיע הנוסח המלא של המכתב כולל החתימות