חומר רקע
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-006477
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ז בשבט תשפ"ד, 6.2.2024, בנושא:
מוכנות המדינה לרעידת אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים, דוח שנתי 2024- דיון מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - בדיוק לפני שנה, התקיים בוועדה זו דיון בנושא מוכנות המדינה לרעידות אדמה. הוועדה שמעה מהנוכחים שישראל נמצאת באזור שמועד לרעידות אדמה וכי ההשפעה תהיה עצומה והרסנית – פגיעה בבני אדם ובמבנים. היערכות מקדימה תצמצם פגיעה בנפש, תשתיות ומבנים. בדיון הקודם עלתה גם שאלת התקצוב - כמה כסף נוצל מהתקציב שהועמד לנושא.
משרד המבקר מתריע שנים רבות על הצורך בהיערכות ומפרט אחת לכמה שנים את מכלול הליקויים בתחומי תשתיות ושירותים ציבוריים.
מעיון בדוח החדש ובחינה של נקודות הביקורת בו, עולים הממצאים הבאים:
תקצוב ההיערכות הממשלתית – מגן הצפון שהתקבלה בהחלטת ממשלה ב/302 - האם אותר כל הכסף מתוך ה- 5 מיליארד ש"ח? למיטב הבנתי נמצא מקור תקציבי רק ל- 890 מיליון ₪.
עמידות מבני מגורים – לפני יותר מעשור אושרה תמ"א 38, אולם היא לא השיגה את מטרתה העיקרית ולא חיזקה את רוב מבני המגורים מפני רעידות אדמה.
בדיון הקודם הצפנו את עניין בתי החולים ובתי הספר ביישובי הצפון אשר אינם מוכנים לאירוע מסוג זה. כעת אני רואה בנקודות הביקורת של הדוח החדש ליקויים בעמידות תשתיות גז, תשתיות מים, תשתיות חשמל, תשתיות תחבורה , עמידות מבני תיירות, מבני תעשייה ועוד.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל חטיבה – רעידת אדמה חזקה היא שאלה של זמן, והיא אחת מ- 4 האיומים החזקים ביותר במדינה. מדובר בתרחיש ייחוס קשה עם אלפי הרוגים, מאות אלפי פצועים ו-170 אלף מחוסרי בית. למרות שנזקיה הם הקשים ביותר, ההשקעה של המדינה נמוכה ביותר בהיבטים של תשומת לב, כ"א ותקציב. משמעות השקעה במוכנות לרעידות אדמה היא יעילות כלכלית, עד 13 דולר החזר לאחר הרעידה על כל דולר שמושקע.
מדוח המעקב המורחב עולה כי השנים חלפו ומעט נושאים קודמו מאז הדוח הוקדם. מדובר בתכנונים ותהליכים ארוכי טווח, ולכן אובדן הזמן חמור במיוחד. בהיבטי תכלול הנושא, ועדת ההיגוי היא ללא סמכויות ומשאבים מספיקים, ונדרשת לצורך כך תכנית רב-שנתית. בעקבות טיוטת הדוח הקודם התקבלה החלטת ממשלה לפיה יש למגן את אזור הצפון מפני טילים ורעידות אדמה בסך 5 מיליארד ₪. למרבה הצער אותר מקור תקציבי רק ל- 18%. ביטול חיזוק מבני מגורים באמצעות תמ"א 38 נעשה ללא חלופה ראויה לחיזוק מבנים.
הוטל על ר' המל"ל לתכלל את הנושא, ובדיון שהתקיים בוועדה בשנת 2018 הוא נתן כמה הבטחות בנושא. לצערנו מסיבות שונות הדברים לא התקדמו. יש להיערך לתכנית רב-שנתית שתמשיך גם אם יחולו שינויים פוליטיים, מתן סמכויות לגורם מתכלל והקצאת משאבים.
נתן שטיבלמן-סגן מנהל אגף ח' בחטיבה הכלכלית – תקופת הביקורת: יולי 2022 – מרץ 2023
נתוני מפתח: 7,000 חללים
8,600 פצועים קשה ובינוני
37,000 פצועי קל ומס' לא ידוע של פצועי חרדה
170,000 מחוסרי בית
28,000 בניינים עם הרס כבד
כל 70-100 שנים מתרחשת רעידת אדמה חזקה באזור ישראל.
עד 13 דולר חיסכון בשיקום לאחר רעידת אדמה על כל השקעה של דולר בהיערכות מוקדמת בחיזוק תשתיות, מבנים ותכולתם.
3 בלבד מספר העובדים הקבועים בוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה.
25-50 מיליארד דולר היקף הנזק הכספי המוערך בעקבות רעידת אדמה בישראל (2010).
0 סמכויות חוקיות לוועדת ההיגוי לחייב את משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים לפעול בהתאם להנחיותיה ולהחלטות הממשלה.
ב- 18 שנים חוזקו רק 2,852 מבנים שהם כ-3.6% מהמבנים המצריכים זאת בכל הארץ (במסגרת תמ"א 38).
70% מבתי החולים הכלליים אינם עומדים באופן מלא ברעידת אדמה.
6% בלבד שיעור מבני המגורים שבהם אושרה תכנית תמ"א 38.
87 בלבד מוסדות חינוך מתוך כ-1,600 שבהם עבודות החיזוק הסתיימו או היו מצויות בשלבי ביצוע.
נזקים לרכוש ופגיעה בנפש עקב רעידת אדמה אינם גזירת גורל. השקעת משאבים בהיערכותם של משרדי ממשלה, של רשויות מקומיות ושל חברות תשתית, לצד היערכותם של גופים פרטיים ושל הציבור כולו, עשויים לצמצם את הנזק. ואולם, בביקורת המעקב נמצא כי חמש השנים שחלפו מאז הדוח הקודם לא נוצלו לקידום פעולות שיביאו לשיפור של ממש בהיערכות לרעידת אדמה וכי המדינה עדיין אינה ערוכה כנדרש לאירוע כאמור.
טרם גובשה וכנית פעולה ארוכת טווח והקצאת תקציב ייעודי רב-שנתי למימוש החלטות הממשלה בנושא היערכות המדינה לרעידת אדמה.
לוועדת ההיגוי המשמשת כגורם המקצועי, המתאם והמכוון את פעילות הממשלה בתחום ההיערכות לרעידות אדמה, אין מספיק כוח אדם להתמודד עם כל האתגרים שעומדים בפניה ותקציבה קוצץ בשנים האחרונות בכ-60%.
רח"ל – יורם לרדו- ראש הרשות – בשנת 2022 המשימה היתה לספר את תרחיש הייחוס, שמשפיע על התרגיל הלאומי, שכל משרדי הממשלה נערכים אליו. שנת 2023 היתה מוקדשת להיערכות הלאומית לרעידות אדמה, והמקרה הטראגי בטורקיה בחודש פברואר נתן משנה תוקף להחלטתנו. בחודש ספטמבר התכנסה ועדת השרים וקיבלה החלטה לגיבוש טיוטה שעושה סדר בדברים בדגש על מבנים ציבוריים. כל מבנה שהוקם לפני 1980 אינו עומד בתקן רעידות אדמה. ההרג המשמעותי הצפוי בעת רעידה הוא כתוצאה ממבנים שיקרסו.
צוות ההיגוי מינה את מנכ"ל משרד הביטחון לטפל בכלל המרכיבים, כולל הגדלת ועדת ההיגוי הבין-משרדית שמתעדפת את סדר הטיפול. מנכ"ל המשרד כינס את הוועדה ואחד הדברים הראשונים שעלו זה מנגנון סיסטמטי לתקצוב. הקרן לתקבולי קרקע היא המנגנון שממנו יוקצה סכום בכל שנה. במידה ותעבור החלטת הממשלה, היא תבטיח את המנגנון. בסופו של דבר הכל עניין של הקצאת משאבים, וכרגע הם לא מגיעים. רק סיסטמה מסודרת יחד עם ועדת היגוי יתנו מזור ומענה. שר הביטחון יבדוק מהי רמת ההתנגדות וידווח על כך. עפ"י הצעת המחליטים, ההגדלה של התקנים היא מתוך אותו מקור תקציבי שכרגע אין אותו. אם ועדת ההיגוי מחזיקה את המשאב, יש לה יכולת לתקן את הפערים. יש החלטת ממשלה משנת 2010 לעשות מצ'ינג עם משרדי החינוך, הבריאות והרווחה - 40 מיליון ש"ח של המשרדים ו- 40 מיליון ש"ח של משרד האוצר. כל משרד ממשלתי אחראי על התחנות והתשתיות שבאחריותו.
משטרת ישראל היא האחראית לטפל אחרי אירוע הרעידה.
חגי רזניק-יועץ לר' רח"ל – הדירקטיבה של שר הביטחון היא לתקן בחקיקה את הקרן לשטחים פתוחים שהיום מקצה 1% מהכנסות קרקע מדינה לכדי 5%, זאת אומרת לייצר 4% נוספים של תקבולים שהופכים למקור תקציבי. הכנסות המדינה מקרקע עומדים על 30 מיליארד שקל, ובשנה מינימלית על 10 מיליארד שקל, כלומר מדובר במקור יפה שיכול לאורך השנים לטפל באותם פערים. היו דיונים עם משרד האוצר בנושא, ואנו מקווים שהוא יתמוך בפתרון. תיקון החקיקה נועד לעשות סדר בדברים שנים קדימה.
ח"כ טלי גוטליב – עברנו על דוחות המבקר, והשורה התחתונה היא שאין מוכנות. אני לא בעד לצבוע סכומים של כסף, יש חלוקת תקציב רצינית. יש מיליארדים ברזרבות, אם כרגע יש מאיפה לקחת כסף, אז כדאי לעשות בזה שימוש.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי – עומק המחדל במוכנות המדינה לרעידת אדמה זועק לשמים. מדוחות מבקר המדינה עולה שהיו החלטות ממשלה בנושא, אולם התקצוב לא ניתן ולכן לא ההחלטות לא יושמו. מהתרחיש שעולה רעידת אדמה עלולה לפגוע בבתי חולים, תחנות משטרה, בתי כלא, תשתיות חשמל, מקורות אנרגיה, תשתיות מים ועוד.
התקנות לקרן שטחים פתוחים עם יעודים ותכליות מדויקים מאוד. הקרן לא אמורה להיות הקופה של המדינה לרעידות אדמה. המקור התקציבי צריך להיות ברמה לאומית. העלאה ל- 5% תרד מתכליות אחרות שכתובות בתקנות. צריכה לצאת קריאה שבתקציב 2024 יהיו אנשים שיתחילו להכין תכנית עבודה.
משרד האוצר – אסף וקסלר- רכז שיכון ונדל"ן באג"ת – נעשתה עבודת מטה בנושא רעידות אדמה טרם המלחמה בשני ערוצים: היערכות המוכנות ותכנית שיקום ארוכת טווח לאחר רעידת אדמה. עבודת המטה היתה עדיין בחיתוליה, והכל נעצר עם פרוץ המלחמה. מאז ר' רח"ל עוסק בסוגיות אזרחיות ולא קיבלתי ממנו שיחה אחת, לכן לא ראוי לומר שחזרנו מהבנות. התקציב הוא תקציב ולכן למדינה יש דרכי פעולה וקובעת סדרי עדיפויות לפעולות. נכון לעכשיו משרד הביטחון בחר לתעדף את הסוגיות הביטחוניות. במידה ומשרד הביטחון היה רואה לנכון לתעדף 2-3 מיליוני ₪ לצורך ועדת ההיגוי, זה היה מתרחש כי אנו רואים בה מטרה ראויה. בשנים 2022-2023 הוקצו 300 מיליוני ₪ בכל שנה, ולהבנתי סכום זה יוקצה גם בשנת 2024. פעילות מאוד מאוד משמעותית שהתחילה בשנת 2023 היא תכנון באזורים עם סיכון גבוה (עשר ערים).
אירוע התחדשות עירונית הוא משמעותי ויכול לתת מענה. 150 אלף יחידות משנים 2016-2017 הוא מס' לא מבוטל. בשנים 2022 ו-2023 ניתנו 50,000 היתרים להתחדשות עירונית בישראל. יש לנו היום פרויקטים שהם גם במעגל השני, ואתגרים גדולים באזורי פריפריה. בתקציב 2024 העלות שאנחנו הולכים לשלם על ריבית, נוכח הגדלת החוב, מסתכמת בכ-4 מיליארד ש"ח נוספים.
המכון הגיאולוגי – פרופ' זהר גבירצמן-מנהל המכון – אנו יחידת סמך של משרד האנרגיה. אנחנו מתריעים כבר עשרות שנים על דחיפות העניין. חלק מהליקויים מדוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2018, תוקנו. בשנת 2021 הכרזנו כי סיימנו את הפרויקט של מערכת התרעה קצרת מועד לרעידת אדמה, והמערכת חוברה לרח"ל ולמערכת ההתראות של צה"ל. למערכת אין עדיין תקציב רב-שנתי מוסדר, כלומר ההקמה תוקצבה אך לא התחזוקה. לא ניתן בכל שנה להתחנן לתקצב את המערכת (היא תוקצבה לשנת 2024). הקיצוץ הנוכחי שהושת עלינו בימים אלה כולל גם את תחום כ"א, שמסכן את המשך תפקודנו בשימוש מבצעי. החל משנת 2025 התקציב המוערך למערכת הוא 12.5 מיליון ₪ בשנה. בשנת 2023 ו-2024 אנחנו צריכים פחות מזה.
כל הליקויים שהוצגו הם יוזמות של המכון הגיאולוגי שלפיהם צריך מערכת תרועה המתודולוגיה איך מתכננים מבנים ביבשה הייתה מיוסדת היטב כמו גם בסיסי הנתונים הגיאולוגיים. ואז הגיעה צנרת הגז שמוליכה גז לתחנות הכוח בישראל עם הדרישה שאסור שתיעצר, משום שזה פוגע ברציפות התפקודית של מדינת ישראל. הבנו שאין לנו את הידע הנדרש במרחב הים. רוב המדינות עוסקות ביבשה יותר מאשר בקרקעית הים, ואת הדבר הזה התחלנו במחקר חלוצי. אנחנו צריכים המשך תקצוב ממשרד האנרגיה כדי להמשיך את המחקר עם המשרד בשנים הבאות.
מפת התאוצות, שמהווה את הבסיס התכנוני של כל המבנים ותקני הבנייה, עוברת שדרוג והיא לקראת סיום. אני מקווה שכבר השנה אנחנו נעביר אותה למכון התקנים כדי שהוא יעביר את זה במערכת הסטטוטורית שלו.
אנו מתריאים אחרי שהרעידה התרחשה. החיישנים שלנו תופסים את הרעידה אחרי 5 שניות והיא עוברת למערכת הסירנות. אם הרעידה תתרחש סמוך לערים, יהיה זמן התראה של 15 שניות.
המכון למחקרי ביטחון לאומי-INSS - ד"ר אריאל היימן-חוקר בכיר – רעידת אדמה חזקה והרסנית היא רק שאלה של מתי. מלחמות לא דוחות רעידות אדמה. אף שר ביטחון לא התייחס לנושא וכינס את הוועדה, ואין טיפול בנושא מזה שנים רבות. אמנם מתרחשים דברים חיוביים, אבל הקצב איטי ורחוק מלהביע רצון. אף משרד לא ביקש תוספת תקציב אחרי רעידת האדמה בטורקיה בשנת 2023. צריך לקום גוף אחד שתהיה לו אחריות, סמכות ותקציב ועד אז יהיו כל מיני פלסטרים ולא יקרה כלום.
חינוך האוכלוסיה הוא לא בתקציב גדול, ואנו לא מתעסקים בזה.
ח"כ אחמד טיבי – בחודש פברואר בשנה שעברה אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הציג בוועדת הכספים רשימה של יישובים שיש להן הסתברות לפגיעה במקרה של רעידת אדמה, והיישובים הערביים אינם ברשימה למרות שיש בסמוך אליהם ישובים יהודים. בעקבות כך ח"כ גפני ביקש לקבל רשימה שוויונית. אין ביקוש מבחינת הקבלנים ביישובים ערבים, ולכן הם נשארים מאחור. אני מבקש מהוועדה לעסוק בסוגיה זו.
הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית – אלעזר במברגר-מנכ"ל – רעידת אדמה היא איום מוחשי ומידי ואנו עוסקים בו. אנו מצויים בצומת משמעותית - גורמי הממשלה הציגו תכנית מקצועית ומסודרת, שלצורך מימושה ידרשו תקציבים משמעותיים. בנקודה זו אנו יכולים להניח תכנית עבודה שתיתן פתרון ל- 10 רשויות שמוגדרות בסיכון מוגבר.
בשנת 2024 אנו בעולם אחר, התחדשות עירונית נעשת במתחמים רחבים של פינוי בינוי. תמ"א 38 שייכת לעולם של פעם. אמנם היא פתרון נכון, מהיר ופותר סכנת חיים, אולם התחדשות עירונית נותנת מענה גם לחיזוק, מיגון, חידוש הרחוב, מוסדות ציבור ותכנון מודרני. צוותי תכנון יודעים לסרוק ולעבור על מבנים בערים שזקוקים לחיזוק מתוך ניתוח מקצועי, ולא מתוך שליפה. הגורם שיוציא לפועל את התכנית היא הרשות הממשלתית.
800,000 דירות מצריכות טיפול ע"י מדינת ישראל, כש-33,000 מתוכן מצויות ברשויות שמאופיינות כרשויות בעלות סיכון סיסמי מוגבר. התחדשות עירונית בפריפריה היא נושא שמטריד אותנו גם מעבר לרעידות אדמה. יש לנו חשש אמיתי מיצירת שתי מדינות, המדינה של אזורי הביקוש במרכז הארץ שהולכת ומתחדשת, ולמדינה של אזורי פריפריה הבשורה לא הגיעה, בגלל הקושי הכלכלי לייצר שם רווח ליזמים. תשע מתוך עשר הרשויות הן בצפון, באזורים פריפריאליים ושם נכון להיום נתוני ההתחדשות העירונית הם מעטים מאוד ונדרשת התערבות ממשלתית כדי להתקדם.
בשנה שעברה הגשנו דוח לקבינט הדיור שהוא פרי של עבודה ממשלתית של שחקנים רבים, ואנחנו מצויים כבר בתהליך היישום. עפ"י התוכנית יש למפות לראשונה את כל הערים הללו. המשמעות היא לעבור בניין בניין עם צוותי תכנון, ולסמן מה הפתרון הנכון לחיזוק. השלמנו את המהלך הזה בתקציבים שקיבלנו ממשרד האוצר, ולאחר מכן יצאנו לתכנון. התוצאה של המהלך היא סימון 110 מתחמי פינוי-בינוי בפריפריה שכוללים כ-1,000 מבנים, ואין להם זכות קיום כלכלית בכוחות שוק. כדי לממש את הפרויקטים, יש צורך בסבסוד ממשלתי.
יש תהליך של אישור תב"ע לכל מתחם פינוי-בינוי, וקיבלנו תקציב בסך 60 מיליון ₪ לצורך התכנון. הוצאנו לדרך 25 מתחמים בעלות של כ- 2.5 מיליארד שקל, בשיתוף פעולה עם ראשי הערים והמהנדסים. כמו כן עוד 13 מתחמים מקודמים בשיתוף פעולה של יזמים פרטיים אל מול העירייה. יש כאן תכנית, שהיא ריאלית וניתן לעשות אותה בלוחות זמנים סבירים אך יחד עם זאת היא שואבת תקציב משמעותי מאוד של מיליארדים. מימוש המתחמים יחייב סבסוד לטובת השלמת כדאיות כלכלית.
מכון ירושלים למחקרי מדיניות - ד"ר אהוד סגל-חוקר – ברוב העולם ההתמודדות עם רעידות אדמה אינה באמצעות התחדשות עירונית. חיזוק דירות עולה פחות ממיליארד ₪. אבקש מהוועדה לבדוק את הנושא של חיזוק בלבד אם רוצים לסמן מטרה שתוך 10 שנים הדירות יחוזקו.
בלוני הגז שנמצאים מחוץ לביתנו אינם עומדים בתקן של רעידות אדמה.
מל"ל – עידו אורלוב-רמ"ח מרחב אזרחי – התכנסנו ב- 23 באוגוסט בדחיפת רח"ל, ועבודת ועדת מנכ"לים שהוחלט עליה בדיון נקטעה. אנו מברכים על רצונו של השר להמשיך בקרוב את עבודת המנכ"לים.
לשכת סוכני הביטוח – שי שדה-יו"ר ועדה לביטוח אלמנטרי – נבקש להרים דגל בנוגע לפוליסת ביטוח הדירה. עפ"י הפוליסה יש לבנות את הנכס תוך שנה מיום הרעידה כדי לקבל את הכסף חזרה, וזה לא מציאותי. ברגע שיש מבנים שצריכים חיזוק, חברות הביטוח מדירות את רגליהם מביטוחים אלה.
דרור שלו-מנכ"ל – רעידות אדמה קורות אחת ל- 100 שנה בממוצע, והרעידה האחרונה בארץ היתה בשנת 1927. התחדשות עירונית היא תהליך של 10-15 שנים, והרעידה עלולה להתרחש מחר. יש לעשות שינוי בחקיקה ולתת אחריות לאזרח באמצעות חיזוק פרטי.
עיריית אור יהודה – אלירן אליה-סגן ראש העיר – אור יהודה צמודה לנתב"ג, ולא ניתן לקדם בשכונות הדרומיות של העיר התחדשות עירונית. הבניינים מתפוררים, ובמקרה של רעידת אדמה הם יתמוטטו.
הפורום להתחדשות עירונית – גדעון מור – אנו חושבים שצריך לקדם הקמת מרכזי חוסן עירוניים בשכונות כדי שהתושבים יידעו מה לעשות רגע אחרי רעידת אדמה. כמו כן יש לבנות מוסדות ציבוריים בתוך המערכת באמצעות אמצעים מתוכללים. לא ניתן להגיש תב"ע חדשה ללא התייחסות לחירום (מים, חשמל, מרכזי הזנקה וטיפול רפואי). בכל מגזר חברתי יש תנועות נוער, יש לתת להם תקציב והדרכה כדי לסייע לקשישים.
המשרד להגנת הסביבה – לילך פדלון-ראש המערך הלאומי לחומרים מסוכנים בחירום – בהחלטת הממשלה הוטל עלינו לשפר את עמידות מפעלי חומ"ס למניעת נזק סביבתי. כתבנו מתודה שכוללת תנאים, הגדרנו 1,050 מפעלים המסוכנים ביותר שנמצאים בסמיכות לאוכלוסיה. נכון לעכשיו נתנו תנאים ל- 171 מפעלים, ואנחנו נמצאים במצב שרק 110 מפעלים סיימו את התהליך והם מחוזקים. 61 מפעלים נוספים נמצאים בשלבים אחרים בתהליך. יש תקן אחד בכל הארץ שמבצע את כלל הפעולות ונותן מענה לכלל המפעלים. אנו חוששים מאוד מהמצב זה, משום שלא נצליח לעמוד במשימה שהוטלה עלינו. הנושא הוצג לשרה והיינו יחד איתה בוועדה עם רה"מ. על אף המצב הנוכחי אנו ממשיכים להוביל מהלכים, כגון מתן מדריך למפעלים לבדיקה עצמית של עמידות בעלות נמוכה.
ראובן בלמקר-מרכז בכיר היערכות לחירום – 20% מהמפעלים שמקבלים את התנאים, נדרשים לפעולות כאלה ואחרות כשהטווח הוא רחב מאוד. יש מפעלים שהפעולות בהם מאוד בסיסיות ופשוטות, ויש מפעלים שמצריכים תכנון או השבתה של המפעל לזמן מוגבל. מדובר בפעולות ממש מורכבות עם עלויות מאוד גבוהות.
המשרד לביטחון לאומי – חיים נודלמן-מנהל תחום אגף חירום – במשך שנים היה קושי למשרד לשים תקציב לנושא נוכח היעדר תקציב, מצ'ינג ותעדוף. בעקבות האירוע בטורקיה, השר ערך דיון מעמיק וניתנו הנחיות לגופים לקבוע פערים ולהכניס אותם לתכנית של שנת 2023. במהלך 2023 קיבלנו ואנחנו אמורים לקבל, בעקבות תוספות תקציביות וגם כחלק מהיערכות ל"חרבות ברזל", עשרות מיליונים שיועברו לטובת סוגיות בנושאים: היערכות לרעד וחיזוק ואלמנטים שקשורים להיערכות לרעידת אדמה (ציוד חילוץ ורכבים).
משטרת ישראל – סנ"צ יובל משולם-רמ"ד תורה והנחיה אג"מ – בעקבות דוח מבקר המדינה משטרת ישראל ביצעה סקר חיזוק מבנים ל-61 מבנים על קו השבר שיש חשש שהם יקרסו. 20 מבנים לא עמידים, ב- 7 מבנים נדרש חיזוק אלמנטרי ו-30 שיקום אלמנטרי. סך הכל עלויות של 90 מיליון שקלים.
בשנת 2023 נערך הסכם בין משרד האוצר למשרד לבל"מ, שבמסגרתו ניתן תקציב בסך 18 מיליון ש"ח שקיבלנו אותו בסוף שנה שעברה, והשנה אנחנו נצא לתכנון מפורט ותחילת שיפוץ וחיזוק המבנים. מדובר במבנים בתחנות טבריה, בית שאן, מחוז צפון, ירדן וצפת שהם נמצאים בקו השבר. ראוי לציין שאנו נחזק אותם לא רק לרעידת אדמה, אלא גם למיגון לירי וכך יצטמצמו העלויות באופן משמעותי.
כבאות והצלה לישראל – סגן טפסר אפרת שרעבי-רע"ן תיאום מבצעי – בהתייחסות לדוח הקודם לצערי הרב אין שינוי, אנחנו עדיין עם אותו פער של מבנים. כלומר אנו בפער של רציפות תפקודית. הצורך שלנו הוא בחיזוק 15 מבנים ו- 7 מבנים שלא ביצענו בהם סקר. הפער מוערך ב-23 מיליון ש"ח ואין לנו תקציב לכך.
תוך כדי הלחימה ביצענו רכש בסך 7.5 מיליון ₪ לאמצעים לחילוץ כבד לצורך אירועים מלחמתיים ורעידות אדמה. חשוב לציין שיש לנו פער של 18 רכבי געש - רכבים לאירועי חילוץ בעלות של כ-60 מיליון ₪.
מערך הכבאות כולל 1,200 לוחמי אש, נתון שחשוב שנבין בהיבט יכולות החילוץ שלנו.
משרד הבריאות – ג'אק רוזנברג-מנהל תחום פרויקטים - משרד האוצר לא הקצה תקציבים למשרד לנושא רעידות אדמה לשנים 2023-2024, אך יחד עם זאת אנו פועלים בנושא. אנו ממשיכים לחזק את בתי החולים בני ציון, זיו ורמב"ם מפני רעידות אדמה וממגנים אותם. הבניין הישן של פוריה טרם חוזק, וכעת נבנה בניין שיקומי שהוא מחוזק. עשינו סדר עדיפויות בנוגע לחדרי ניתוח, ויש פגיות ממוגנות בהלל יפה ובברזילי. אנו תלויים בתקציב בסך מיליארדי ₪. לצורך כך יש לנו ועדה משותפת עם פקע"ר שעד סוף שנת 2024 אמורה להביא מיפוי מלא לכל המבנים שבאחריות משרד הבריאות. מעבר לזה אנו פועלים במסגרת קטנה לחיזוק מערכות שונות בצורה קונסטרוקטיבית ומיגון של חוות חמצן ומערכות סטרוקטורליות.
משרד החינוך – אילנית שושני-מנהלת אגף א' בינוי מוסדות חינוך - החל משנת 2010 התחלנו בפרויקט של חיזוק מוסדות חינוך למשך 25 שנים, ואנחנו כעת נמצאים במחצית הדרך. יש 1,312 מוסדות חינוך שנדרש להם חיזוק, מתוכם 515 מוסדות בטיפול המשרד. 289 מוסדות הסתיים הטיפול בהם או אושרו לבינוי חדש. אנחנו משלבים כוחות גם עם התחדשות עירונית, ומטפלים בקדימות באזורים הסיסמיים, כגון: קריית שמונה, צפת ועוד.
226 מוסדות נמצאים בשלבי תכנון, ואנו מטפלים במבנים טרומיים ובמבנים פרטיים. בכל שנה יש למשרד תקציב לנושא: 80 מיליון ש"ח שנמצאים בבסיס התקציב, 40 של משרד האוצר ו- 40 של משרד החינוך, ואנו נמצאים ב-70% ניצול תקציב. המגזר הערבי הוא בין המוערכים אצלנו בהובלת פרויקטים של חיזוק מוסדות חינוך לרעידות אדמה.
משרד האנרגיה – ירון צוויק- ראש אגף בכיר חירום וביטחון – המלצת הדוח הייתה להמשיך את הפעילות לפי סדר העבודה וסדר הדברים שכבר קיים. חברת חשמל מקיימת כבר למעלה מ-15 שנים ועדת היגוי שמובילה את הנושא. יש השקעה קבועה בתוכניות, וחברת החשמל ונגה מובילות מהלך של חידוש הסקרים בכל משק החשמל כדי לדייק את העבודות שמבוצעות בתחום זה.
חברת החשמל – דרור גרינברג-מנהל מל"ח ארצי – החברה עוסקת בהיערכות במשך כ- 20 שנה במסגרת ועדת היגוי בנושא של היערכות לרעידות אדמה, מתוקף האחריות כספק שירות קריטי. החברה משקיעה בין 6-8 מיליון ₪ בכל שנה מתוך המשאבים שלה על מנת להכין את עצמה טוב יותר במקרה של רעידת אדמה, כולל חיזוק מבנים מנהליים לטובת בטיחות העובדים וחיזוק מבנים תפעוליים לטובת רציפות תפקודית במשק. יש לנו יחידת חילוץ עם 300 מתנדבים מקרב עובדי החברה שמתרגלים יחד עם פקע"ר. יחד עם זאת במקרה של רעידת אדמה אנו צופים שיהיו הפסקות חשמל משמעותיות למשך ימים ושבועות, ובפרט באזורים שנפגעו. כמובן שאנו ערוכים עם הצוותים לתיקון פגיעות, אבל ריכוז של פגיעות באותו זמן, יאתגר אותנו וייקח לנו זמן לחדש את האספקה לאזורים שנפגעו.
מד"א – תמ"ג רונן בשארי-מנהל אגף מבצעים – מרכז שירותי אדם של מד"א עבר למתקן חדש ואסטרטגי, והבניה נעשתה באמצעות תרומות. יש לנו שת"פ מצוין עם רח"ל, והגשנו את הנושא התקציבי הנדרש להצעת מחליטים. בנוסף אנו בתהליך חתימה על הסכמים עם 2 מדינות בנוגע לייבוא דם יחד עם רח"ל. אין ספק שפרוץ המלחמה עצרה את הנושא. הפערים נשארו, ככל שהתקציבים יתקבלו נוכל לשפר את המוכנות.
שכונות חדשות נבנות במסגרת התחדשות עירונית, אבל לצערי אין מקומות לתחנות מד"א.
אנו מדריכים בני נוער למקרה של רעידות אדמה, יחד עם פקע"ר ורח"ל.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – מיכל קלה בן חמו-מנהלת אגף חירום – רוב הנושאים שמוזכרים בדוח המבקר טופלו ונמצאים בתכנית העבודה. משרד התחבורה חבר בוועדה לשיקום ארוך טווח במשרד ראש הממשלה.
בנושא נמלי הים רציף הדלק בנמל חיפה, יצא מכרז וכעת יש תהליך של פתיחת המעטפות. השלמת התהליך צפויה ב-2029.
תשתיות נת"י – שתי מנהרות כבר טופלו ואחת נמצאת בתהליך עבודה. משרד התחבורה, באמצעות חברת נת"י, אמון על המיפוי של התשתיות העירוניות ולא על תיקון התשתיות. בנוגע לחיזוק הגשרים, הנוהל נמצא בתהליך.
כלל המפרדות המפלסיות תוקנו ברכבת ישראל.
בתקציב האחרון אושרו העקרונות של שדה תעופה משלים (נבטים ורמת דוד). השדה החליפי לנתב"ג הוא רמון בקיבולת נמוכה יותר, ונבטים ישמש למשלחות ולסיוע בין-לאומי.
איחוד הצלה – גלעד סולומון-מנהל אגף מבצעים – צוות מבקר המדינה מלווה את איחוד הצלה מפרוץ המלחמה. בכיתת הכוננות הרפואית יש פריסה ענקית של חובשים, פרמדיקים ורופאים בקהילה. במידה ותהיה קריסת מבנים, הצוותים יגיעו לשם באמצעות אופנועים ויתנו מענה בצורה מהירה. ההערכות לקראת רעידות אדמה מטרידה מאוד, ההכנה אינה עולה כסף והשת"פ חשוב מאוד. יש להעביר הסברה באוכלוסיות החרדית והערבית.
חשוב לציין שאיחוד הצלה אינו מקבל תקצוב מהמדינה.
מינהל התכנון – יעקב סער-מנהל אגף בכיר רגולציה – תמ"א 38 היא תכנית מתאר ארצית שמבוססת על מתן תמריץ כלכלי ליזם פרטי לחזק בנין טעון חיזוק או להחליף אותו בבנין חדש תמורת קבלת זכויות בניה ליזם עצמו. התמ"א מסיימת את חייה בתקופה זו ובתיקון 139 לחוק התכנון והבנייה נקבעה חלופה שלה שנקראת "תכנית לרישוי מהיר".
לאחר שהתיקון נכנס לתוקף הכנו במהרה תקנות תכנית לרישוי מהיר, והם פורסמו ברשומות. כיום ניתן לחזק בניין או לבנות בניין חדש תמורת קבלת זכויות בניה ע"י יזם פרטי בבנין בודד. כמו כן אדם פרטי יכול לחזק בניין, ומשרד השיכון עושה את זה כפרויקט מתוקצב של עצמו.
לצורך כך הכנו שני מהלכים: 1. כתיבת תקנות רישוי מקוצר שמאפשרות לחזק בניין מפני רעידות אדמה ללא תוספת זכויות. התקנות האלה עברו במועצה הארצית כבר לפני מספר חודשים, ואמורות להיחתם בזמן הקרוב ע"י השר.
2. הכנת תכנית מתאר ארצית, תמ"א 40ג' שתומכת ומשלימה את העבודה ונמצאת כעת בוועדות מחוזיות להערות עד סוף חודש מרץ, ותיכנס לתוקף ככל הנראה בחודש אפריל. בהליך הרגיל חריגה כזו מצריכה פרסום הקלה והתנגדויות. התמ"א שהכנו מאפשרת לבצע את החיזוק גם בסטייה מקווי הבניין שנקבעו בכל תכנית מפורטת ברחבי הארץ ללא צורך בפרסום הקלה.
משרד האנרגיה – אילן בנימין-מנהל אגף דלק וגז – נכון להיום יש כ-67,000 מתקני גז במדינת ישראל, שהמשרד מיפה משנת 2018. הקמנו מערכת ממוחשבת, העברנו את הנתונים לכב"ה, וכרגע היא אמורה להטמיע אותה במערכות שלה.
בנוסף יש התקן שסתום לרעידת אדמה שנמצא בתקן 158 המוביל להתקנה של מערכות גז ביתיות. השסתום לא חל רטרואקטיבית, אלא רק משנת 2012. ניסינו בוועדות התקינה השונות לקדם החלה רטרואקטיבית, אולם לא הצלחנו ויש לנו אפשרויות נוספות לפעול. נכון להיום יש ל-30% מהמתקנים שסתום לרעידת אדמה.
מתקן לרעידת אדמה מספק גז בצובר גז שמוטמן בתוך האדמה או מכלי פג"מ. השסתום נמצא על צינור הגז הראשי שמוביל לבניין. אנחנו לא צריכים להתחבר למערכת תרועה כי השסתום בעצם מנתק את הגז. ברגע שהאדמה זזה - הגולה יושבת על הצינור וסותמת את המעבר של הגז.
משרד הפנים – וחיד חשאן-מנהל תחום חירום מיעוטים – בשנת 2022 המשרד קידם ועדה בין-משרדית ורתם אליו את רח"ל ומל"ל. הוועדה עברה על 10 הרשויות שהוגדרו כרשויות בסיכון גבוה לרעידה, ובחנה 2 דברים: הראשון - חיזוק מבנים שהטיפול בהם באחריות משרד הבינוי והשיכון, והשני - מתן סיוע לרשויות המקומיות לאחר האירוע . המשרד תיקצב סכום של 12 מיליון ₪ לצורך הצטיידות, מניעת אסון הומניטרי ושמירה על חיי האדם. הרשויות קיבלו את התקציב ועובדות כרגע על ניצולו. אין מקור תקציבי לסכום השלמה של 12 מיליון ₪. יש לחזק את יתר הרשויות המקומיות באמצעים כדי להתמודד עם אתגרים לרעידות אדמה, ולהוסיף רשויות נוספות לרשימה, כמו נשר.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מזהירה מפני אסון לאומי בנפש וברכוש במידה ותתרחש רעידת אדמה.
הוועדה תבקש לקבל דיווח בישיבה הבאה בנוגע למענה למיפוי היישובים הערביים.
הוועדה מודאגת מכך שהפוליסה לביטוח הדירה במקרה של רעידות אדמה תקף רק לשנה. הוועדה תקיים דיון בנושא בעוד כשבועיים,בהשתתפות רשות שוק ההון.
בעת רעידת אדמה כב"ה תהיה זקוקה לציוד ורכבים, על המשרד לביטחון לאומי לתת לו תיעדוף ומתן מענה לחוסרים.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקבל דיווח על מיצוי המצ'ינג בסך 20 מיליון ₪.
הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לקבל תמונת מצב בנוגע לגשרים.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד 3 חודשים.