חומר רקע
ח' ב
שבט ה"התשפ ,
06.02.2025
,לכבוד
חברי
הועדה
לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
הכנסת, ירושלים
:הנדון
עידוד תעסוקה בנגב ובגליל
' לקראת הדיון בוועדה בנושא
עידוד תעסוקה בנגב ובגליל '', הקבוע ליום ב10.2.2025
, נבקש להציג בפני הוועדה
את עמדת
נו בנוש
א ובתוך כך את עמדתנו בדבר המדיניות הנדרשת בתחום זה ל שם
קידום
אפשרות צמיחת הנגב
,והגליל לכדי מרכזי חיים משגשגים וכמו כן נבקש להתייחס להצעות פעולה מתוך תקציבי הקרן לשנת2025
.
רקע
עוד בטרם אירועי ה-7
באוקטובר עמדה מדינת ישראל על פרשת דרכים גורלית בתולדותיה. מצד אחד, כלכלתה
והחדשנות הטכנולוגית שבה מעוררות השתאות. מן הצד השני, החברה הישראלית חווה קיטוב, הפערים מתרחבים
.והאיומים החיצוניים, מרחוק ומקרוב, מטילים צל כבד על עתידה רבים מקווי השבר ומן האיומים באים לידי ביטוי
ואולי אף נובעים בחלקם מן המתח ומן הפער בין המרכז לפריפריות . במגמות התכנון והפיתוח הקיימות, צפוי
מטרופולין תל אביב לצמוח עד שיכרע מגודש תחבורה ומצפיפות, אך חמור מכך, אזורי וערי הנגב והגליל ידעכו
ומצבם כ"חצר אחורית" יחמיר, במיוחד נוכח
תוצאות
ה מלחמת-
7
באוקטובר והשלכותיה על אזורים אלה, האיומים
הביטחוניים הקיימים עדיין בגבול
ות
המדינה.וכוח המשיכה המפתה של המרכז
כפי שפורט במהדורה הראשונה של תכנית ה-
100
: "ישראל2048
–
,"משותף עתיד1
מדינת לבחור תוכל ישראל
להמשיך בנתיב זה אל עבר הקצנת המגמות הקיימות וחשש ממשי לעתידה או לחלופין, שתוכל לבחור נתיב אחר, בו
,תארגן מחדש את המרחב הארצי בתכנון, בהשקעות וביוזמה ותצמיח ,"פריפריה" המושג על לֵלֹוּגַה את תסתום
במקומו עוד שני מרכזי חיים חדשים מבוקשים, חזקים, צומחים ותוססים בנגב ובגליל, המאכלסים לקראת
1 תנועת אור,
תוכנית המאה: ישראל2048
– עתיד משותף )
2024
(
שנת המאה לקיומה של מדינת ישראל8
) מיליון תושבים3.5
מיליון בנגב ו-
4.5
.(מיליון בגליל
תכנון אזורי מבוסס מרחבים תפקודיים
חזון מרכזי החיים החדשים, המקבל משנה תוקף על רקע מלחמת ה-7
את ששמה ,חדשה אזורית ופיתוח תכנון תפישת מתוך יצמח ,באוקטובר
"ערי הנגב והגליל במרכזם של חבלי ארץ )"מרחבים תפקודיים2
( המייצרים
,שגשוג ומאפשרים להן להפוך ל"ערים שוות", צומחות, גדולות וחזקות
על להתחרות במקום .התחומים בכל סביבן הכפרי המרחב את המשרתות
כל של והתכנסות פעולה שיתופי המעודדת תשתית תונח ,משאבים שיירי
השחקנים האזוריים סביב נכסים בני קיימא, על מנת להפכם למנועי צמיח ה
מכלילה. לפי תפישה זו, התכנון אינו רק מאפשר, אלא מגדיר יעדים ברורים
–
באוכלוסייה, בחיבורים מהירים, בעירוניות ובפיתוח מכלולי תעסוקה–
התשתיות פיתוח מהלכי את מכוון ,ולאורם
והניהול הפיתוח התכנון מסגרות מחדש מתארגנות זו בתפישה .מימושם את שיאפשרו ,הממשלתיות וההשקעות
הממשלתיות על בסיס מרחבים תפקודיים לצורך יישום אסטרטגיה כוללנית
ואפקטיבית משולחן השרטוט ועד
.בפועל למימוש
מרחבים תפקודיים חזקים יהפכו לאזורי ביקוש ויצמיחו במשולב מרכזי חיים חדשים בנגב ובגליל, לצד המרכז
היחיד הקיים היום, למען מדינה מאוחדת וחזקה בשנת המאה ומעבר לה.
2
,מנהל התכנון תכנית אסטרטגית מרחבית למדינת ישראל)
2024
,(תנועת אור,
תכנון אזורי–
תפישה מבוססת מרחבים תפקודיים)
2024
(
צמיחה כלכלית ועידוד תעסוקה בנגב ובגליל
"מודל הפיתוח האזורי, האמור לעיל, מציג מכלול "לבני .יסוד הכרחיות להפיכת אזור לכדי לאזור ביקוש משמעותי
צמיחה כלכלית )ועדיף שזו תהא ,מכלילה(, הכוללת תעסוקה איכותית בפריון גבוה
הינה
אחת מלבני היסוד בילתן
.כמעט בלתי אפשרי להוביל לפיתוח הרצוי
צמיחה כלכלית ובתוך כך אפשרויות התעסוקה ואיכות ההון האנושי, מהווים גורם "ראשון בין שווים" במשיכת
אוכלוסייה לאזור ובאפשרות התפתחותו וצמיחתו לכדי אזור ביקוש ומרחב המתאפיין בתפקוד גבוה . הגורמים
,הישירים המובילים לצמיחה כלכלית הם אלו המייצרים ערך ברור למעסיקים ולמועסקים, במיוחד בכל הנוגע לפיריון
לחדשנות, לעלות כ
ו ח העבודה ולמיומנותו לעלות תנועה ותובלה, לאיכות סביבת העבודה ועוד. השקעה במכלול נכון
וממוקד של גורמים באזור )ולא במיקוד לוקאלי( הינה בעלת משמעות קרדינלית ליצירת ערך מובהק למשקיעים
ולמעסיקים ולקידום צמיחה בת-
.קיימא מכלילה
כלכלת ישראל, ובמסגרתה שוק העבודה המקומי, הוכיח
ו
חוסן מרשים בשנים האחרונות. זאת, בייחוד אל מול
טלטלות אשר עברו על מדינת ישראל במרוצת השנים האחרונות ובייחוד משבר הקורונה והמלחמה אשר פרצה לאחר
אירועי ה-7
באוקטובר ואשר נמשכת גם עתה ואשר לה השלכות משמעותיות על הצמיחה הכלכלית, הגירעון
התקציבי, החוב, מצב שוק .התעסוקה, צמיחת ענף ההייטק ועוד
לצד
חוסנ
ו
של
שוק התעסוקה , ניכרים פערים משמעותיים בין הנגב והגליל לבין אזור המרכז בבחינת הנתונים
והעמיקו הלכו רק אלה פערים כי ,ברי .אותם המאפיינים הכלכליים
לאחר אירועי ה-7
באוקטובר, מאחר שהנגב והגליל
היו ועודם האזורים אשר נפגעו באופן הקשה ביותר
גם
בפריזמה הכלכלית . תמונת
ה פערים בשוק התעסוקה
הישראלי
, מתאפיי
נת
ב"דואליות כלכלית" המתבטאת בין השאר גם בהבדלים מהותיים בין על בדגש ,אזורים
הפערים בין אזור ה
מרכז אל מול אזורי הפריפריה הגיאוגרפית ,מקום בו
השכר בגובה משמעותיים פערים קיימים
הממוצע למשרות שכיר, מרבית תעשיית ההייטק והפיננסים ממוקמו
ת במרכז בעוד ש הכלכלה נשענת ובגליל בנגב
ב
עיקר על הענפים המסורתיים, מרבית חברות ההזנק פעילות במרכז הארץ
.וכך גם מרבית עובדי ההייטק
לאורך השנים, הושקעו בידי ממשלות ישראל משאבים עצומים לצמצום הפערים בין אזורים אלה ובתוך כך, גם
.ובגליל בנגב משמעותית כלכלית צמיחה לקידום
לצד פעילות
ו
השוטפת ,זה בתחום הגליל ,הנגב לפיתוח המשרד של
והחוסן הלאומי
התקבלו לאורך השנים ,החלטות ממשלה רבות נ ובהם קבעו סעיפים מרכזיים בתחום הצמיחה
.הכלכלית והתעסוקה לצד היבטים מסוימים בהם ניכר שיפור וצמצום פערים, תמונה כללית זו לא השתנתה ועדיין
.מהווה אחד האתגרים המשמעותיים עבור מדינת ישראל
דברים אלה, מקבלים משנה תוקף מאז ה-
7
.באוקטובר
תנופת צמיחה כלכלית אזורית
, אינה אפשרית ב
מסגרת מהלכים בודדים ו תהליכים
מהירים. מדובר בתהלי
כי
צמיחה
אסטרטגיים
ארוכי טווח , תכנון
מותאם ו
השקעה תקציבית משמעותית ביותר .
לשם הובלת תהליכים משמעותיים יש
:לרבות היבטים במכלול להשקיע,פיתוח אזורי תעשיה ותעסוקה עידוד מעבר של חברות
ומפעלים, השקעה בחברות
,הזנק
,תמיכה בעסקים עידוד ,הכשרות עובדים
השקעה בהתמחויות אזוריות המבוססות על יתרונות ועל מינו ף
נכסים אזוריים3
,, השקעה במרכזי מו"פ ובמרכזי חדשנות הקמה או הרחבה של מוסדות אקדמיים, הטמעת תוכניות
לימודים
מותאמות לתחומי ההתמחות האזוריים , פיתוח קלאסטרים כלכליים ייחודיים4
.ועוד
3 ראה לעניין זה מפ
ות תחומי ההתמחויות בחלוקה לאזור הדרום ולאזור הצפון.
4 לעניין זה
הוקמה מנהלת הצמיחה הכלכלית כמיזם משותף בין
משרד הכלכלה והתעשייה לבין 'וי ג נט תבת למימוש
התוכנית הלאומית
לצמיחה
כלכלית ובבסיסה מודל הקלאסטרים התחרותיים, כמודל הצמיחה הכלכלית הלאומי
.של המשק הישראלי
כחלק מעבודתה , סימנה
את
נוסף
לאמור לעיל , אין מדובר בהיבט הפועל בפני עצמו אלא הדורש תהליכים מקבילים התומכים ומאפשרים אותו
כגון–
הנחת תשתיות ,הכרחיות מרחבי מחיה מותאמים, איכות
שירותים גבוהה, ביטחון אישי ועוד. חברות
ועובדים
,משכך .קיימים אינם אלה בו במרחב מושבם מקום את ייקבעו לא איכותיים עידוד התעסוקה בנגב ובגליל אינו עומד
.(בפני עצמו, אלא דורש השקעה משמעותית בעוד מכלול שלם של תחומים )כאמור לעיל במודל הפיתוח האזורי
להצע בהתאם
ת תקציב
הקרן לאזרחי ישראל לשנת2025
,תקציב פיתוח הנגב והגליל
יהוו16%
בלבד מתקציב
הקרן ו
יעמוד בשנה
זו
על סך של
30
₪ מיליון אשר יופנו למטרות שונות , זאת חרף האתגרים העצומים העומדים
.בפני אזורים אלה משכך, ברי, כי הסכום אשר יוקצה לעידוד התעסוקה באזורים אלה, יהווה רכיב מצומצם מאד
,מתוך כל הנדרש על מנת להוביל למהלך משנה מציאות ומשכך בחירת
אפיקי ההשקעה נדרשת להיעשות בקפידה
ו
בשום שכל ,
משמעות להשפעה להוביל בהם שיש בכאלה
ית.
על רקע האמור לעיל , נציע ,ראשית כי יוגדל שיעור ההשקעה ב
פיתוח ה
נגב ו
ה,גליל מתוך תקציב הקרן. שנית
וביחס
לעידוד התעסוקה באזורים
אלה,
:נבקש להמליץ על השקעת משאבי הקרן באפיקים שלהלן
1.
תמיכה ב פיתוח קלאסטרים כלכליים
מותאמי מרחב :
הקמת מנהל
ו צמיחה ת
כלכלית אזורי
ו ובגליל בנגב ת
לתיאום
,ממשלה משרדי ,מקומיות רשויות בין
אקדמיה
.והמגזר העסקי
פיתוח קלאסטרים כלכליים
מבוססי יתרון אזורי5 –
:לדוגמה
:נגב
אגרו-טק,, אנרגיה מתחדשת ואגירה
,דזרטק ואקלים בניה מתקדמת ו-
HLS
.
גליל: פוד-
,טק
תעשיות ביטחוניות ,
תעשייה
מתקדמת, ביוטכנולוגיה .
הקצאת5-10
התקציב מתוך ₪ מיליון לפיתוח תשתיות מו"פ.יישומיות
:הנגשה של קרנות השקעה אזוריות
ה.שקעות סיד לסטארטאפים מקומיים בתחומים אלו
הקלאסטרים
הכלכליים הנבחרים למשק הישראלי– ייצור
,מתקדם
אגרופודטק ,תעשייה
,בטחונית והגנת המולדת
דזרטק ואקלים ,הייטק ומדעי
החיים והבריאות.
5 ראו בנספח
.ארץ חבלי לפי האזוריים ההתמחות תחומי מיפוי את
2.
תמריצים למעסיקים ולחברות טכנולוגיה :
מענקים של עד30%
מהשכר השנתי לחברות המגייסות .ובגליל בנגב חדשים עובדים
תוכנית ל מעבר חברות: סבסוד של עד50%
מעלויות שכירות/בנייה לחברות שיפתחו שלוחה
.תעסוקתית באזורים אלו
הקמת קרן השקעה בסטארטאפים טכנולוגיים מקומיים, בשיתוף עם קרנות הון-
.סיכון קיימות
3.
הכשרות והשמה במקצועות עתירי ביקוש :
הקצאת10
לתוכניות הכשרה ממוקדת בשיתוף חברות פרטיות₪ מיליון–
AI
,, תוכנה, הנדסה
.אנרגיה ירוקה
) פיתוח מסלולי הכשרה מואצים לחיילים משוחררים6-12
.בעבודה להשמה התחייבות עם (חודשים
מלגות לימוד ומענקי מעבר של עד50,000
לסטודנטים בתחומי₪ה
הנדסה ו
ה מדעים מדויקים
שיעבדו בנגב/גליל
שנתיים
.לאחר סיום הלימודים
4.
תמיכה ביזמות מקומית ועסקים קטנים:
קרן הלוואות עם ריבית מסובסדת של2%
-
3%
.לעסקים קטנים
סבסוד שכירות של עד70%
.לסטארטאפים בתחילת דרכם באזורי פיתוח טכנולוגיים
תקצוב מוצע מתוך
סך תקציב הקרן המוקצה לפיתוח הנגב והגליל:
10
₪ מיליון-
;מרחב מותאמי כלכליים קלאסטרים בפיתוח לתמיכה מיזמים
9
₪ מיליון– הכשרות מקצועיות, כולל תמריצים לחברות ולמלגות ;
6
₪ מיליון– פיתוח אזורי חדשנות ותמר
צים ל
מעסיקים;
5
₪ מיליון–
.השקעה ביזמות מקומית ומענקים לסטארטאפים
,בברכה
עו"ד איתי גורדון
מנהל תחום מדיניות
מפת חבלי ארץ ו
תחומי ההתמחות האזוריים -
צפון
ת מפ חבלי ארץ ו
תחומי ה
ה תמחות האזוריים - דרום