חומר רקע
תחנות טיפת חלב
29
עיגון בחקיקה של פעילותן של תחנות טיפת חלב (‘תחנות לבריאות
המשפחה’) ותיקצובן
‘תחנות לבריאות המשפחה’) ממלאות תפקיד חשוב בהבטחת זכותם של ילדים לבריאות, - טיפות החלב בישראל (בשמן הרשמי
להתפתחות ולשוויון, באמצעות הנגשת שירותי רפואה מונעת לילדים מלידה ועד גיל שש (אם כי בפועל, מירב השירותים ניתנים
עד גיל שלוש). עם זאת, למרות הפוטנציאל הרב של השירותים הניתנים על ידי תחנות טיפת חלב להביא את זכויותיהם של
התאמה בין היקף כוח האדם והתקציב של טיפות החלב לבין קצב הגידול -ילדים לבריאות, להתפתחות ולשוויון לידי מימוש, אי
באוכלוסייה וצורכיה המשתנים, הביאה לכך שפוטנציאל זה נותר, במידה רבה, בלתי ממומש. בתוך כך, בשנים האחרונות צומצם
14.היקף השירותים הניתן בטיפות החלב ונפגעה איכותם
לפי שעה, שירותי טיפות החלב אינם מעוגנים באופן מלא בחקיקה. ההתייחסות לתחנות טיפת חלב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי,
, היא מזערית. החוק אינו מפרט את התקציב שינתן לטיפות החלב, את כוח האדם הנדרש ביחס לגודל האוכלוסייה, 1994-תשנ”ד
או אילו שירותים על התחנות לספק, מלבד בדיקות שגרתיות וחיסונים. בהיעדרה של חקיקה כזו, המתווה העיקרי לפעילות טיפות
). חוזר זה אומנם קובע סטנדרטים של תקינה (יחסים בין אנשי 2007 החלב מבוסס על חוזר מנכ”ל של משרד הבריאות (משנת
צוות למספר הפעוטות המטופלים), אלא שסטנדרטים אלו אינם מיושמים ואינם מותאמים לקשת המשימות המתעדכנת של
בעת בזכותם של הילדים -אחיות טיפות החלב. לפיכך, העומס המוטל עליהן פוגע, בהכרח, ביכולתן לספק שירות מיטבי, ובה
המטופלים לבריאות ולחינוך.
המלצות:
א. גיבוש וקידום חקיקה ראשית שתסדיר את כלל תפקידיהן של תחנות טיפות החלב.
ב. קביעת מפתח תקינה מתעדכן להיקף כוח האדם בתחנות, בהתאם לגידול הטבעי באוכלוסייה. התוספת התקציבית המתעדכנת
תעוגן בבסיס התקציב השנתי של משרד הבריאות.
ג. התוויית נוהל אחיד ומעודכן המתכלל את הפעילות של כל תחנות טיפת חלב בישראל תחת גורם מאסדר (‘רגולטור’) יחיד, ללא
תלות בזהות מפעיל התחנה. כחלק מבניית מערך הפיקוח, ייקבעו מדדי איכות אחידים, שישמשו כיעדים לכל מפעילי השירות
(וזאת על מנת להבטיח את האוניברסליות, הנגישות והאחידות של השירות).
1
, ‘המערך של טיפות2014 ,ג64 ראה, למשל: דו”ח מבקר המדינה אודות הפגיעה באיכות ובכיסוי השירותים הניתנים בטיפות החלב כתוצאה ממחסור במשאבים (דו”ח שנתי14
.)8.9.2020( 26 ’ תמונת מצב בצל הקורונה, הועדה המיוחדת לזכויות הילד, פרוטוקול מס- ”), וכן: “טיפות חלב647-677 ,’החלב
30
הרחבת היקף השירותים הניתנים בתחנות טיפת חלב
נכון להיום, ובהכללה, טיפות החלב ברחבי הארץ מספקות שירותים מוגבלים ומינימליים. כתוצאה מכך, הן אינן מממשות את
הפוטנציאל שלהן לשמש כמוקד טיפולי הוליסטי ומקיף. השירותים הניתנים בתחנות טיפת חלב הצטמצמו לרוב לחיסונים ולבדיקות
החיוניים, בין השאר, כדי לאתר מצבי - ראייה, משקל וגובה שגרתיות, בעוד השירותים הנוספים, כגון הדרכות הורים וביקורי בית
אינם ניתנים ברבות מהתחנות. אספקת שירותים מצומצמת זו, הקשורה גם היא למחסור במשאבים - סיכון ועיכובים התפתחותיים
בטיפות החלב השונות, מהווה מכשול משמעותי למימוש זכותם של הילדים המטופלים להתפתחות, לבריאות ולשוויון.
המלצות:
א. יישום תוכנית ‘שנות החיים הראשונות’ של משרד הבריאות, באשר לפריסה ארצית של התחנות, לשיפוץ התחנות, להרחבת
זמינות התורים, להקמת מוקד ייעוץ טלפוני, להכשרות, למתווה שכר הצוותים ועוד.
ב. הרחבת מפרט השירותים בתחנות של כלל המפעילים, כך שיתנו מענה מקיף לצרכים של ילדים בשנות חייהם הראשונות.
במסגרת הפעילות בתחנות השונות, ייכללו השירותים הבאים:
רפואיים ותרפויטיים לתינוקות ולפעוטות;-. שירותים פרא1
;. איתור ומניעה אקטיביים של מצבי סיכון בקרב הורים וילדים2
;. שירותי הדרכה ויעוץ להורים ולהורים שבדרך3
15;. מערך ליווי ותמיכה אישי וקבוצתי להורים בחודשים הראשונים אחרי לידה4
;. מידע וסיוע ראשוני להורים לפעוטות עם צרכים מיוחדים5
. עריכת ביקורי בית מובנים (מבחינת מועד, תדירות ואופי הביקור), תוך מתן עדיפות לקבוצות ילדים ו/או לנסיבות, שייקבעו6
;)(למשל, ילד ראשון, ילד פג, ילד עם צרכים מיוחדים וכו’ או בנסיבות בהן המשפחה אינה מגיעה לביקורי שגרה
שיפור שיתוף המידע בין תחנות טיפת חלב לבין שירותים אחרים
המטפלים בילדים
כיום אין מדיניות כוללת המתייחסת להעברת מידע בין תחנות טיפת חלב וגופים אחרים העוסקים בבריאות ילדים ורווחתם (קופות
החולים, בתי חולים ומוסדות חינוך), על אף שמדיניות זו עשויה לסייע בשיפור שירותי הרפואה המונעת הניתנים לילדים. כך למשל,
תחנות טיפת חלב אינן מקבלות מידע על לידות, ולפיכך הן לא יכולות לוודא שכלל התינוקות מקבלים חיסונים ובדיקות שגרתיות,
לאתר עיכובים התפתחותיים מוקדם, או לזהות מצבי סיכון והזנחה. בקרב ילדים. כך גם, ההיסטוריה החיסונית של הילדים אינה
מועברת מטיפות החלב לבתי הספר, וכתוצאה מכך מימוש זכותם של ילדים לרפואה מונעת עלול להיפגע.
מעבר לכך, טיפות החלב המופעלות על ידי שלוש מארבע קופות החולים בישראל, אינן מחוברות למערכת שיתוף המידע הממוחשבת
של טיפות החלב (‘מחשבה בריאה’), המתופעלת על ידי משרד הבריאות. מצב דברים זה מקשה על איסוף מידע ברמה הארצית
על הילדים המטופלים בתחנות טיפת חלב ושיתופו, וזאת לא רק בין טיפות החלב למוסדות אחרים הנותנים שירותים לילדים (בתי
חולים, בתי ספר ועוד) אלא אף בין טיפות החלב השונות למשרד הבריאות, המשמש כרגולטור שלהן.
המלצה:
אינטגרציה של מערך העברת המידע בין בתי החולים, משרד הבריאות, קופות החולים וטיפות החלב לצורך מעקב וטיפול מיטביים
(בייחוד לעניין רישום יילודים, קבלת חיסונים, ביצוע בדיקות סינון ואיתור מצבי סיכון). וזאת, בשים לב לזכותם של ילדים לפרטיות.
2
3
.כמו למשל “אם לאם בקהילה”, תוכנית תמיכה וליווי המיועדת לאימהות בשנה הראשונה לאחר לידה
15
31