חומר רקע
הכנסת
הצוות המשפטי
לוועדת החוץ והביטחון
,ירושלים'י בכסלו התש"ף
8 בדצמבר
2019
לכבוד
חברי ועדת החוץ והביטחון
,נכבדיי
:הנדון
סקירה בנושא דיווח
מערכת הביטחון'בהתאם לפרק ג1 לחוק שירות ביטחון
אל מול
יעדי הגיוס
(חומר הכנה לקראת דיון
בוועדת החוץ והביטחון בנושא נתוני גיוס חרדים לצה"ל
ביום09.12.2019
)
1.
בימים האחרונים, פורסמו
באמצעי התקשורת
דיווחים שונים לפיהם מס פר החרדים שהתגייסו לשירות
צבאי
נמוך מזה שדווח
לווע
תד החוץ והביטחון. מחר ,
9
בדצמבר2019
, תקיים
ה עד הו דיון בנושא
.זה
רקע היסטורי להסדרים לגיוס תלמידי ישיבות
2.
הסדר דחיית
גיוסם
של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים נמצא שנים רבות במרכזו של
.דיון ציבורי .בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה, הנושא לא הוסדר בחקיקה ייעודית בשנים אלה
דחה
שר הביטחון
את שירות
ם
של תלמידי ישיבות מכוח סמכותו הכללית הקבועה בסעיף36
לחוק שירות
.ביטחון
3.
ב-
1986
.הוגשה עתירה נגד השימוש שעשה שר הביטחון בסמכות זו בית המשפט קבע כי שר הביטחו ן פעל
במסגרת סמכותו לפי סעיף
36, והפעלת שיקול דעתו הייתה במסגרת מתחם הסבירות,
אך לצד זאת כי
לא יהא ניתן לעשות שימוש בסמכות זו כשמדובר בהיקפים גדולים", וכי "הכמות עושה איכות (
פסק דין
)רסלר הראשון.
4.
בשנת1998
קבע
בג"ץ,
ה כי
שימוש של שר הביטחון ב סמכותו הכללית
ש בסעיף36
,
לדחות את מועדי
שירותם הצבאי של
עשרות אלפי
תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם", אינו כדין(פסק דין רובינשטיין.)
5.
בעקבות פסק דין רובינשטיין
, נ
חקק
בשנת2002
חוק טל. חוק זה עיגן לראשונה בחקיקה ראשית את
סמכותו של שר הביטחון
לדחות את שירות
ם לש מיועד ים
לשירות ביטחון הלומדים בישיב ה .
חוק טל
נחקק כהוראת שעה ל-5
שנים, ועם חקיקתו הוגשו עתירות לבג"ץ אשר תקפו את חוקתיותו. בשנת2006
קבע ביהמ"ש העליון כי החוק אמנם פוגע בזכות לשוויון של מי שמשרתים בשירות ביטחון, ואינו עונה על
,תכליתו
אך אין לבטלו בשל זמניותו (פסק דין התנועה לאיכות השלטון הראשון.)
6.
בשנת2007
,החליטה מליאת הכנסת על הארכת תוקפו של חוק טל בחמש שנים נוספות וזאת ל עד שנת
2012. נגד הארכה זו הוגשו עתירות נוספות לבג"ץ . בשנת2012
קבע בג"ץ כי החוק עדיין לא מגשים את
תכליתו, ואינו חוקתי, ועל כן הכנסת לא תוכל להא
ריכו בשנית
.)(פסק דין רסלר השני
7.
בעקבות פסק דין
זה , נחקק בשנת2014
'פרק ג1
( לחוק שירות ביטחון
הידוע גם כ תיקון19
לחוק שירות
ביטחון).
הדיונים התנהלו
בו
ועדה מיוחדת שהוקמה בכנסת לצורך זה (בראשות חה"כ איילת שקד)
, אשר
דנה ב
מנגנון חדש בנוגע לגיוס תלמידי ישיבות ,
עליו יפורט
בהמשך סקירה זו
. מיד לאחר אישורו
של תיקון
19
בכנסת הוגשו מספר עתירות לבג"ץ.
עוד בטרם
הכריע בג"ץ
בעתירות אלה חוקקה הכנסת בנובמבר
2015
'את תיקון מס21
לחוק שירות ביטחון
, אשר גם ביחס אל
י
ו הוגשה עתירה
.נוספת
הכנסת
הצוות המשפטי
לוועדת החוץ והביטחון
8.
( ביום כ"א באלול התשע"ז12
בספטמבר2018
)
פסק
בג"ץ בעניין
ההסדר הקבוע
ב'פרק ג1
בו נקבע כי
ההסדר פוגע בשוויון
באופן המקים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם
וכי ההסדר אינו מגשים את
תכליתו .
עוד נקבע כי
ההסדר יבוטל ובטלותו
תיכנס לתוקף
בתום שנה ממועד מתן פסק הדין .
9.
נכון לעת הזו, על פי החלטת בג"ץ, הוראות הפרק ממשיכות לעמוד בתוקפן עד ליום ה-
02.01.2020
.
'הוראות פרק ג1 לחוק שירות ביטחון
: יעדי הגיוס ומי נכלל בספירתם
:יעדי הגיוס
10
.
'פרק ג1 לחוק שירות ביטחון ,, שעדיין עומד בתוקפו קובע את המסגרת
החוקית
לשילובם של תלמידי
ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות צבאי, בשירות לאומי-
אזרחי וכן קובע הסדרים לשילובם
.בתעסוקה
11
.
במסגרת הוראות הפרק
עוגנה חובתה של
הממשלה לפעול להגדלה הדרגתית של מספרי המתגייסים בפועל
לשירות סדיר ולשירות לאומי-אזרחי .לשם כך, נקבע כי עליה להחליט
:על
•
יעד שנתי לגיוס לשירות סדיר;
•
יעד שנתי לגיוס לשירות לאומי-אזרחי (בחלוקה לשירות אזרחי-ביטחוני ושירות אזרחי-חברתי);
•
יעד שנתי מצטבר הכולל את שני
ה יעדים
לעיל .
נזכיר כי החוק קובע כי שנת הגיוס היא מיולי של אותה שנה ועד ל סוף יוני של השנה הבאה: כך למשל
,שנת גיוס2017
מתחילה ב-1
ביולי2017
ומסתיימת ב-
30
ביוני2018
.
12
. במקביל לדיונים ב תיקון19
הש תקיימו בוועדת שקד ,ובטרם חקיקתו
התקבלה החלטת ממשלה
'מס638
ש
קבעה את יעדי הגיוס המספריים . החלטת
זו ליוותה את הדיונים בהצעת החוק ו קבעה את היעדים החל
משנת הגיוס2013
ועד לשנת הגיוס2016
בחלוקה ליעדי גיוס לצה"ל, ליעדי הגיוס לשירות לאומי ול יעדים
שנתיים מצטברים.
.היעדים מופיעים בטבלה שבנספח ב' לסקירה
13
.
בהקשר זה יצוין כי 'בהחלטת ממשלה מס2698
מיום09.01.2011
נקבעו יעדים
שנתיים קלנדריים לגיוס
לצה"ל
,ולשירות האזרחי
לשנים
2011
עד
2012
). (תוצר של ועדת גבאי היעדים מופיעים בטבלה שבנספח
ב' לסקירה.
מי נכלל במסגרת היעדים:
14
. במסגרת היעדים יכללו בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים:
•
בוגרי ישיבות "
-
בוגרי ישיבות, שהישיבות הוכרו על ידי שר הביטחון בהתאם.לתנאים שנקבעו
•
"בוגר מוסד חינוך חרדי" -
מי שלמד בין הגילאים14
עד גיל18
,, שנתיים לפחות במוסד חינוך שהוא
:אחד מאלה
(1)
מוסד חינוך
תרבותי ייחודי -
,מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות ט' עד י"ב, כולן או חלקן
שניתן בו חינוך שיטתי הנובע מאורח חיי
ה של
קבוצת האוכלוסייה החרדית שתלמידיה לומדים
בישיבה לימודי קודש לפי ההלכה היהודית ו המוסד קיבל הכרה משר החינוך באישור ועדת החינוך
התרבות והספורט של הכנסת.
הכנסת
הצוות המשפטי
לוועדת החוץ והביטחון
(2)
מוסד לימוד חרדי או ,חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים
שנקבע בצו שר הביטחון
ו
שאושר על ידי ועדת החוץ והביטחון .
15
. ב
הקשר זה ראוי להזכיר כי בפרשת התנועה לאיכות השלטון, התייחס בית המשפט העליון
להגדרה זו
וציין כי "הגדרה
זו יכולה להוביל לכך שגם מתגייס שאינו חרדי ביום,גיוסו
ייחשב כחרדי לצורך
.בדיקת העמידה ביעדי הגיוס....עובדה זו מעוררת קושי הן במי שור של מספר המתגייסים הן במישור
של התאמתן של ההוראות הרלוונטיות בחוק להשגת תכליותיו."
הוראות הדיווח לכנסת'ולממשלה שנקבעו בפרק ג1
הדיווח לוועדת החוץ והביטחון
16
.
פרק'ג1 לחוק שירות ביטחון ,
קובע מספר חובות
דיווח
.של שר הביטחון לוועדת החוץ והביטחון,נקבע
כי
על
שר הביטחון
לדווח לוועדת החוץ והביטחון ,ביחס לכל שנת גיוס שחלפה, על
מספר המתייצבים
לשירות סדיר בכלל ו על
מספר המתייצבים מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים בפרט;
על
מספר צווי דחיית השירות וצווי הפטור משירות שניתנו לבוגרי הישיבות ומוסדות החינוך החרדיים , וכן
על
השווא
ת הנתונים האלו
.לשנים קודמות
17
. חובת הדיווח שנקבעה בחוק גם מתייחסת לדיווח על
מסלולי שירות המותאמים לשירותם של בוגרי
ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, שנפתחו או הורחבו
ואף כוללת חובת עדכון בעניין ביצוע התוכניות הרב
שנתיות
)(שביצוען נקבע אף הוא בהוראות הפרק לקידום העמידה ביעדי הגיוס .
,בנוסף הוראות הפרק
קובעות כי
שר הביטחון יתייחס
ל גם
השפעת יישומ
ן של הוראות הפרק
על
מעמדן ושילובן של נשים
בשירות
.ביטחון
'ראוי לציין כי פרק ג1
מתייחס גם לחובת ועדת החוץ והביטחון ל
קיים, אחת לשנה,
דיון בדיווחים
שהתקבלו לשם מעקב על ביצוע
הוראות הפרק.
הדיווח לממשלה
18
.
'מלבד הוראות הדיווח לכנסת, נקבעו בפרק ג1
גם הוראות המחייבות דיווח לממשלה
ביחס למספר
המשרתים בכל שנת גיוס, הן בשירות צבאי והן בשירות לאומי-
.אזרחי כך נקבע כי על שר הביטחון
להודיע
לממשלה בתום כל שנת גיוס על מספר המתגייסים לשירות סדיר ויפרסם על כך הודעה ברשומות לא יאוחר
מה-5
.ביולי
19
. הוראות זהות נקבעו בנוגע לשר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי ביחס למס פר המשרתים בשירות
לאומי-
.אזרחי בנוסף, נקבעה חובת דיווח חצי שנתית לממשלה של שר הביטחון ושל השר הממונה לשירות
לאומי-אזרחי ב-5
בינואר בכל שנה ביחס למספר המתייצבים לשירות סדיר ומספר המשרתים בשירות
לאומי-
.אזרחי
20
.
ראוי לציין כי קובע חובת דיווח נוספות
לעניין הפיקוח על מספר התלמידים בנוכחים ישיבות במסגרת
מספר הוראות ייחודיו
ת
.שנקבעו לנושא
הכנסת
הצוות המשפטי
לוועדת החוץ והביטחון
דיווחים
'שהגיעו לוועדת החוץ והביטחון בהתאם להוראות פרק ג1 לחוק שירות ביטחון – מצ"ב טבלה
במהלך השנים שקדמו לשנת2014
21
.
בשנים שקדמו לשנת2014
חובת הדיווח לא נקבעה בחקיקה ראשית של הכנסת . והדיווחים שהועברו
לוועדת החוץ והביטחון במסגרת מספר דיונים שוטפים של הוועדה או ו .)עדות המשנה (ועמ"ש כח אדם
'פרק ג1
לחוק שירות ביטחון ,הוסף לחוק שירות ביטחון במסגרת תיקון19
לחוק אשר חוקק בכנסת בשנת
2014
.
לאחר שנת2014
– חובת הדיווח לוועדה על פי חוק
22
.
לאחר שנת2014
,ועד כה הגיעו
לוועדת החוץ והביטחון
שני
דיווחים על פי חוק,
בחלקם
חסרים :
דיווח לשנת הגיוס2016
, לפיו גויסו2,850
;חיילים חרדים
דיווח לשנת הגיוס2017
לפיו דווח כי גויסו3,070
.חיילים חרדים
.הדיווחים נמסרו ביחס לשנות גיוס אלה בלבד גם בחלוקה למסלולי הגיוס השונים
הצוות המשפטי
וול עדת
ה
חוץ ו
ה ביטחון
הכנסת
הצוות המשפטי
לוועדת החוץ והביטחון
נספח א': הדיווחים שהגיעו לוועדה בהשוואה ליעדי הגיוס
שנת הגיוס
היעד לשירות
צבאי
מספר המתגייסים לשירות צבאי
האם דווח לוועדה באופן על פי חוק או
באופן אחר לוועדה
הערות
שנת הגיוס
2018
לא נקבע לא דווח לא דווח
שנת הגיוס
2017
לא נקבע
דיווח שר הביטחון לוועדה על גיוס3,070
חיילים חרדים למסלולי
.הגיוס השונים
:החלוקה
*
:מסלולי צעירים1394
-
.נצח יהודה, תומר, ח"צ וקרן ישראל
*
:מסלולי מבוגרים1,084
–
שח"ר, דרך חיים (ישיבות הסדר חרדיות
.טכנולוגיות), עתודה ואקדמיזציה
*
לכלל צה"ל-
592
עוד דווח כי בצה"ל משרתים7,350
חיילים חרדים כאשר570
.חיילים חרדים משרתים בשירות קבע
הגיע דיווח ביחס למשרתים בשירות
צבאי–
.על פי חוק
שנת הגיוס
2016
3,200
דיווח שר הביטחון לוועדה על גיוס2850
חיילים חרדים למסלולי
.הגיוס השונים
:החלוקה
מסלולי צעירים:
1307
.נצח יהודה, תומר, ח"צ וקרן ישראל
מסלולי מבוגרים:
805
חיילים חרדים
.שח"ר, עתודה ואקדמיזציה
מסלול ישיבות דרך חיים:
129
כלל צה"ל :
609
עוד דווח כי בצה"ל משרתים כ-
7000
חיילים חרדים כאשר570
.חיילים משרתים בשירות קבע
הגיע דיווח ביחס למשרתים בשירות
צבאי–
.על פי חוק
'היעד נקבע החלטת ממשלה מס638
מיום
28.07.2013
.
הכנסת
הצוות המשפטי
לוועדת החוץ והביטחון
ש הגיוס
נת
2015
2,700
2475
חיילים חרדים
גוייסו
לא הגיע דיווח על ידי שר הביטחון. הנתונים מתוך מתוך מסמך חובות
דיווח סט טוטריות לועחו"ב מיום28.05.2018
'היעד נקבע החלטת ממשלה מס638
מיום
28.07.2013
הגיוס
שנת
2014
2,300
2280
חיילים חרדים
גויסו (ועמ"ש
)כח אדם
או
2203
חיילים חרדים
גויסו (מסמך
חובות דיווח)לועחו"ב
לא הגיע דיווח על ידי שר הביטחון. הנתונים נמסרו בוועמ"ש כוח אדם
מיום09.11.2015
או ב דיווח מתוך מסמך חובות דיווח סטטוטריות
לועחו"ב מיום28.05.2018
'היעד נקבע בהחלטת ממשלה מס638
מיום
28.07.2013
.
שנת הגיוס
2013
2,000
1,972
חיילים חרדים גויסו
אין חובת דיווח על פי חוק. ה דיווח מתוך מסמך חובות דיווח
סטטוט
ו ריות לועחו"ב מיום28.05.2018
וכן בועמ"ש כ"א מיום
09.11.2015
.
'היעד נקבע בהחלטת ממשלה מס638
מיום
28.07.2013
שנת2012
1500
קלאנדרי
ועמש כ"א, מרץ2014
ומסמך חובות
:דיווח לועחו"ב1447
חיילים חרדים
גויסו
הדיווח לשנה קלנדרית
2012
נמסר בדיון ועמ"ש כ"א מיום10.3.2014
מתוך מסמך חובות דיווח סטטוטריות לועחו"ב מיום28.05.2018
.
יעד לשנה
קלנדרית
'נקבע בהחלטת ממשלה מס
2698
מיום09.01.2011
(אימוץ החלטת ועדת
.)גבאי
שנת2011
1200
קלנדארי
ועמ"ש כ"א
מרץ2014
:
1282
חיילים
חרדים גוייסו
הדיווח לשנה קלנדרית נמסר בדיון ועמ"ש כ"א מיום10.3.2014
.
'החלטת ממשלה מס2698
מיום09.01.2011
)(אימוץ החלטת ועדת גבאי