חומר רקע
11
דצמבר
2019
י"כ כסלו תש"פ
לכבוד
ח"כ אבי ניסנקורן, יו"ר הועדה המסדרת, כנסת ישראל
:הנדון
הצעת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושלוש (הוראות מיוחדות), התש"ף–
2019
אנו מבקשים להתנגד להוראות הנוגעות למימון מפלגות בהצעת החוק הנדונה .ההוראות
המתייחסות למימון כוללו
ת שני הסדרים בעייתיים :א. הגדלה בהוראת שעה של ה
מימון
שהמפלגות יקבלו לצורך מימון הוצאותיהן לבחירות לכנסת ה-
23
;ב .הקלה על מפלגות
בהחזר ההלוואות שנטלו מאוצר המדינה לקראת מערכות הבחירות הקודמות וכן הגדלת
המקדמות שהן יקבלו לקראת הבחירות הקרובות.
1.
עקרונות היסוד של שלטון החוק אינם מתיישבים עם שינוי כללי מימון
המפלגות בשל נסיבות שקשורות למערכת בחירות ספציפית ,זמן קצר לפני
הבחירות ותוך מחטף של הרגע האחרון .כל חקיקה כזו, גם אם תהיה סביבה
הסכמה רחבה בכנסת ,נגועה אינהרנטית בניגוד עניינים ובחשד כבד לכך שכל עניינה
הוא ק
ידום האינטרסים של המפלגות על חשבון האינטרס הציבורי .מדובר במקרה
קלאסי של "החתול השומר על השמנת."
2.
שנית ,ברור כי תיקון החוק באופן זה כעת יעניק למפלגות תמריץ חזק להוציא
בעתיד כספים רבים (כספי ציבור ,כמובן ,)ללא התחשבות במגבלות החוק וללא
תכנון כלכלי נכון
–
מתו
ך ידיעה שהמחוקק צפוי לסייע להן לאחר מכן ;זאת ,
מעבר לנטייה שלהן ,הקיימת ממילא ,להתנהג כך .בהקשר זה יצוין שכבר עם
התפזרות הכנסת ה-
21
במאי
2019
נחקק חוק שהקל על המפלגות בכל הנוגע
לקבלת מקדמות לבחירות לכנסת ה-
22
ולהחזר הלוואות שנטלו .גם אז היה מדובר
בחקיקה פסו
לה ,אך היה לפחות אפשר לטעון שמדובר במקרה יוצא דופן ,שלא היה
כמותו בתולדות הפוליטיקה הישראלית ,ולכן הוא דורש פתרונות חריגים .לא זה
המצב כיום :מאז פיזור הכנסת ה-
21
,ובוודאי לקראת הבחירות לכנסת ה-
22
בספטמבר
2019
,היה ברור לכול שהקדמה נוספת של הבחירות היא אפשר
ות
סבירה .ראוי היה שהמפלגות יביאו זאת בחשבון כשתכננו את התנהלותן
הכלכלית .אם המפלגות לא עשו זאת
– האחריות מוטלת עליהן בלבד.
מעבר לטיעון שהעקרוני שפורט לעיל ,קיימים טיעונים ספציפיים נגד הגדלת מימון
המפלגות:
3.
הגדלת מימון המפלגות על ידי הכנסת ,באמצעות הגדלת כמ
ות יחידות המימון
בהוראת שעה ,פירוש
ה עקיפה ברורה של המנגנון שנקבע בחוק מימון מפלגות
לקביעת סכום המימון שהמפלגות זכאיות לו
–
החלטה של ועדה ציבורית בלתי
תלויה .הרציונאל של המנגנון הזה ברור :למנוע ממפלגות להגדיל את מימון המפלגות
כרצונן ,תוך ניגוד עניינים ולא ב
הכרח מסיבות ענייניות ומוצדקות
–
בדיוק מה שהן
עלולות לעשות כעת.
זוהי עקיפה של "שומר סף "שאמור לשמור על הקופה
הציבורית. אם המפלגות סבורות שבנסיבות הנוכחיות יש להגדיל את המימון הציבורי
שלהן ,יתכבדו ויפנו לוועדה הציבורית הפועלת מכוח חוק מימון מפלגות ,ויבקשו
שתחליט על הגדלת יחידת המימון .זוהי הדרך הראויה .חקיקת הוראת שעה היא
עקיפת הוועדה הציבורית ,כנראה מתוך הנחה שזו לא תסבור שיש צורך בהגדלת
המימון .יצוין כי גם הגדלה עקיפה של המימון ,למשל דרך הגדלה של מספר יחידות
המימון שכל מפלגה זכאית להן (מבלי להגדיל את סכום יחידת המימון ,שעליו
אחראית הוועדה הציבורית)
–
פירושה המעשי הוא הגדלת המימון שהמפלגות
מקבלות מהמדינה ;לכן גם במקרה זה מד
ובר ,בפועל ,בעקיפה של הוועדה הציבורית.
4.
הגדלת מימון המפלגות
– משמעותה בזבוז כספי ציבור .ההגדלה תאפשר למפלגות
להימנע מהפתרון הטבעי והנכון למצב הנוכחי
–
צמצום משמעותי בהוצאות המפלגות
במהלך מערכת הבחירות הקרובה .בהקשר זה יודגש כי יודגש כי לפי מחקר שערכו
פרופ 'אבי בן בסט ופרופ 'מומי דהן במכון הישראלי לדמוקרטיה (כאן בעמוד
159
,)
המפלגות בישראל כבר זוכות בתקופת בחירות למימו
ן ציבורי גבוה במיוחד
בהשוואה ן בי-לאומית. אין לפיכך כל הצדקה להגדיל את המימון הזה.
5.
הגדלת המימון תצמצם את האפקטיביות של הסנקציות שמבקר המדינה יכול
להטיל בגין הפרת החוק .אם הסיעות יכולות גם כך להגדיל כרצונן את המימון
הציבורי לפי רצונן בלבד ,איזו הרתעה גלומה בסמכויות מבקר המדינה לפגוע במימון
המוגדל ?בכך נפתח פתח רחב במיוחד להתנערות המפלגו
ת מחובותיהן לפי חוק
מימון מפלגות ולפגיעה בטוהר המידות.
6.
הפתרון לקשיים הכלכליים הנוכחיים של המפלגות לנוכח מערכת בחירות נוספת
טמון בעיקר בניהול מסע בחירות צנוע וחסכוני ככל האפשר .התנהלות כזו דרושה
לא רק לנוכח מצבן הכלכלי ,אלא גם בשל הגירעון הכלכלי של מדינת יש
ראל ומשום
שמדובר במערכת בחירות שלישית תוך זמן קצר ,כך שהמפלגות כבר הפיצו את
מסריהן וניהלו תעמולה באופן נרחב בשנה האחרונה .במקביל ,המפלגות יכולות
להגביר באופן משמעותי את מאמציהן לגייס תרומות מהציבור
–
תחום שרובן
המכריע מזניחות לחלוטין.
7.
לאחר הבחירות ,אם יתקי
ימו ,רצוי לקדם חקיקה שתתקן כשלים בכל הנוגע לכללי
מימון המפלגות ולהתנהלותן הכלכלית של המפלגות .במסגרת זו יהיה גם צורך
להתייחס למצבן של מפלגות שייקלעו למשבר כלכלי אקוטי .בכל מקרה ,כל
רפורמה ,ובוודאי כזו שתסייע למפלגות להיחלץ ממשברים כלכליים ,צריכה
לכלול בראש ובראשונה את צמצום מימון הבחירות שהמדינה מעניקה למפלגות
ולא את הגדלתו.
,בברכה ובכבוד רב
ד"ר אסף שפירא
ד"ר עמיר פוקס ד"ר גיא לוריא
המכון הישראלי לדמוקרטיה