חומר רקע
י"א ב
שבט
תשפ "ה
9 ב
פברואר
2025
לכבוד
ח"כ יעקב אשר
"יו
ר וועדת הפנים והגנת הסב
יבה
שלום רב ,
:הנדון התייחסות
מקורות ל הצעת חוק התוכנית הכלכלית2025
– פרק ט' תכנון ובנייה
תיקונים להצעת
חוק התכנ ון והבנייה
סימוכין: ה צעת
החוק ש
פור
סמה ברשומות ב יום4.12.2024
בהמשך להתייחסות מקורות
:חברת מים בע"מ (להלן""מקורות)
שניתנה לנוסח הצעת המחליטים, ולקראת
הדיונים בתיקון המוצע לחוק התכנון והבניה תשכ"ה–
1965
:(להלן ""חוק התכנון והבניה או
"ה"חוק )
בועדת
הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת , להלן התייחסות מקורות .לתיקון המוצע בחוק התכנון והבניה
מקורות נדרשת לתיקון חקיקה ייעודי על מנת שתוכל לתמוך ברפורמת המים והביוב המקודמת בועדת הכלכלה
במסגרת חוק ההסדרים. מקורות נדרשת לפעול ללא דיחוי על מנת לוודא הסרת חסמי בניה , לאחר שפתרונות
.אחרים אותם ניסתה הממשלה לא צלחו
לשם כך,
יש צורך בייעול הליכי הסטטוטוריקה הנדרשים כאשר תיקוני חוק התשתיות הלאומיות לא נתנו את
.הפתרונות הנדרשים
ככלל, התיקון המוצע מתייחס להסמכת רשות הרישוי הארצית בכל הנוגע לתמ"א1
ומדובר בתיקון מרכזי
למקורות שכן הצורך המיידי הוא רישוי בראיה ארצית התואם לתשתיות ארציות ואיזוריות עליהן מופקדת
מקורות (ולא עירוניות) תוך הסרת חסמים ואינטרסים מקומיים, שהינם מרובים וסותר .ים זה את זה
במקביל מתבצע תיקון פרק מים וביוב בתמ ''א1
.והתאמתו לצרכים כאמור. התיקון כבר נמצא בשלבים סופיים
ב
דיון ב ועדת הכלכלה (שהתקיים ביום3.2.2025
)
הובהר, כי על אף הדחיפות היתירה בביצוע הרפורמה
לאפשר
פעילות מקורות ל הסרת חסמי ביוב כאמור, תיקון החקיקה וביצוע הרפורמה לא יהיה אפשרי ללא ביצוע תיקון
החקיקה לצורך הסדרת הסטטוטוריקה במקביל בועדת הפנים
. לפיכך,
הבהיר יו''ר וועדת הכלכלה (לאחר
)התייחסות משרד האוצר לכך שהנושא מצוי על סדר יומה של ועדת הפנים,
כי יש להחיש את תיקון החקיקה
.שבנדון בועדת הפנים והגנת הסביבה
על כן, מבוקש לקבוע דיון דחוף בוועדת הפנים לתיקון חוק התכנון והבניה
כמבוקש .
א.
מטרת תיקון החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
רקע
1.
חברת מקורות משמשת כרשות המים הארצית מכוח חוק המים, תשי"ט–
1959
. במסגרת תפקידיה נדרשת
מקורות להקים, לתחזק ולטפל בקווי ומתקני מים כדי להפיק ולספק את צורכי המים של מדינת ישראל. כחלק
מתוכנית הפיתוח של משק המים נדרשת מקורות להוציא לפועל פרוייקטים בהיקפים כספיי ם של כ-
1-2
בשנה. בנוסף, לעיתים, נדרשת מקורות לבצע משימות הקמה₪ מיליארד
ו תחזוקה של קווי ומתקני מים בעלי
.חשיבות ודחיפות לאומית או מחוזית, בלוח זמנים מידי בכל רחבי הארץ
2.
,לאור הקשיים בפיתוח תשתיות הביוב, החיוניות לפיתוח המשק, ובמיוחד לפיתוח שטחי מגורים חדשים
התבקשה מקורות לשקול את האפשרות לקבל לאחריותה גם פיתוח של מערכת הביוב הארצית. על מנת
שמקורות תוכל לקבל על עצמה משימה זו, יש לייעל את הליכי הרישוי במשק המים, הן בנוגע לק ווי ומתקני
.מים והן בנוגע לקווי ומתקני ביוב
המצב החוקי הקיים
3.
סעיף261
(ד) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה–
1965
(להלן: "החוק") פוטר את מקורות מהצורך להוציא היתר
בניה לעבודות להקמה של קווי תשתית תת קרקעיים ומתקנים נלווים הנדרשים במישרין להפעלתם, ובלבד
שהעבודות נעשות על פי תכנית מפורטת מאושרת . מקום בו מדובר במתקנים בהיקף מצומצם יחסית
המפורטים בתמ"א1
, מוציאה מקורות היתרים מכוח תמ"א1
.
במקום שאין תכנית מאושרת ומדובר במתקנים
גדולים יותר מאלה המפורטים בתמ"א1
, מקדמת מקורות תוכניות מתאר מקומיות או תוכניות לתשתית
.לאומית
4.
על פי המצב החוקי היום, רשות הרישוי הארצית מוסמכת לדון בהיתרים מכוח תוכניות תשתית לאומית. בנוסף
רשות הרישוי הארצית מוסמכת לדון בהיתרים מכוח תכנית מתאר ארצית שכוללת תשריט, או תכנית מתאר
לתשתיות לאומיות שאושרה בועדה המחוזית , אולם רק אם חלפו8
חודשים מיום שההיתר נקלט ברשות
.הרישוי המקומית ולא אושר
הקשיים במצב החוקי הקיים
5.
קווי ומתקני מים וביוב כמעט שלא מטילים מגבלות בניה על סביבתם. איסור הבניה מעל קווי מים וביוב הינו
מצומצם ביותר וכולל מספר מטרים מכל צד של הצינור. עיבוד חקלאי שלא כולל בניה או נטיעה אפשרי גם מעל
.הצינור ממש
6.
למרות שמדובר, כאמור לעיל, בתשתית המטילה מגבלות בניה מינימליות על הסביבה,, נתקלת מקורות
במסגרת הליכי הרישוי של הפרויקטים השונים , עיכובים למכביר
בהליכי הוצאת ההיתר. העיכובים נובעים בין
,היתר :מכמה סיבות)לעיתים רבות קו תשתית אחד (והמתקנים הנלווים לו ,
מעצם מהותו ,כתשתית אורכית
;עובר במספר רב יחסית של מרחבי תכנון מקומיים ונדרש להיתר מכל אחת מהוועדות המקומיות בנפרד
,העיכובים נגרמים, לעיתים, בשל העובדה שבוועדות המקומיות חסר כוח אדם שמיומן בטיפול בתשתיות
ולעיתים משום שהוועדות המקומיות שוקלות שיקולים שלא ממין העניין או מתנות את קידום הבקשה בתנאים
.לא רלוונטיים כאמור, די בעיכוב על ידי ועדה אחת לאורך הקו כדי לעכב את הרישוי של הקו כולו. למותר
,לציין כי עיכובים אלה עוד מתגברים בשל המצב הביטחוני שכן די במחסור של גורם מקצועי אחד רלוונטי
המתמחה בתחום תשתיות, בוועדה מקומית אחת לאורך הקו, כדי לעכב היתר בניה לקו באורך קיל ומטרים
רבים.
7.
.על פי המצב החוקי הקיים רק היתרים מכוח תכנית תשתית לאומית מגיעים ישירות לרשות הרישוי הארצית
היתרים מכוח תמ"א1
לא מגיעים כלל לרשות הרישוי הארצית שכן היא לא כולל
ת
תשריט. היתרים מכוח
תוכניות שאושרו בועדה מחוזית מגיעים לטיפול רשות הרישוי הארצית רק אם חולפים8
חודשים מיום שנקלטו
בוועדה המקומית וטרם ניתנה בהם החלטה. מצב דברים זה יוצר קשיים רבים מאוד בקידום פרויקטים של
.מים וביוב
התיקון המוצע בחוק ההסדרים
8.
התיקון המוצע בחוק ההסדרים כולל שני תיקונים לסעיף6
ב לחוק. האחד–
הפחתת הזמן המינימלי שצריך
לעבור עד שניתן להגיש היתר לרשות הרישוי הארצית משמונה חודשים מיום הקליטה לשישה חודשים מיום
ההגשה; השני-
הורדת הדרישה בסעיף6
ב לפיה כדי שרשות הרישוי הארצית תוכל לדון בהיתר מכוח תכנית
מתאר ארצית, זו חייבת להיות תכנית מתאר ארצית שכ וללת תשריט. תיקון זה יאפשר לרשות הרישוי הארצית
לדון בהיתר גם מכוח תמ"א1
, אולם, כאמור, רק בחלוף שישה חודשים מיום שהבקשה הוגשה לוועדה
.המקומית
הפערים בתיקון המוצע
9.
מעבר לתיקונים
המוצעים בחוק ההסדרים ,
מב וקש לבצע תיקונים נוספים
כדי לתת מענה לאתגרים
הגדולים
של משק המים והביוב העומדים בפני מקורות , וזאת
משלושה
.טעמים
(א)
האחד – תקופת ההמתנה של שישה חודשים,, כמוצע בהצעת החוק
מרגע שהיתר מוגש לועדה מקומית ועד
שניתן להעבירו לרשות הרישוי הארצית, יוצרת בעיות קשות. לדעת מקורות יש לתת סמכות מקבילה
לרשות הרישוי הארצית לדון בהיתרים בנוגע לקווי ומתקני מים וביוב בלי תקופת המתנה כלל. כלומר יש
לאפשר למקורות את הגמישות להגיש היתר לוועדה המקומית או לרשות הרישוי הארצית, בדיוק כפי
.שהמצב החוקי בהיתרים המוצאים מכוח תוכניות תשתית לאומית
(ב)
השני–
יש לקבוע שתמ"א1
היא תכנית מפורטת לצורך סעיף261
(ד) באופן שניתן יהיה לבנות מתקנים
נלווים לקו תשתית בפטור מהיתר מכוח תמ"א1 .
(ג)
השלישי–
יש למצוא מנגנון למקרים דחופים וחריגים שמאפשר לתת פטור מתוכנית והיתר לעבודות
.דחופות וחריגות
התיקון המבוקש על ידי חברת מקורות
10
. כדי לענות על הפערים המתוארים לעיל ו לאפשר למקורות את הגמישות הנדרשת לצורך מילוי תפקידה מוצע
:לתקן את חוק התכנון והבנייה כדלקמן
א.
להוסיף לסעיף1
לחוק הגדרה של "חוק המים" כדי לאפשר הפניה לחברת מקורות כ-
"רשות המים
הארצית" על פי חוק המים; להוסיף הגדרה של "מי
ם " שתכלול בתוכה גם
קולחי
ם ; להוסיף הגדרה של
ביוב שתכלול בתוכה שפכים מטופלים ובלתי מטופלים; וכן
הגדרה של "מתקן
מים וביוב" ו-
"קו מים
וביוב".
מוצע כי הגדרות אלה תהיינה
מבוססות על ההגדרות ב תמ"א1
.בשינויים הנדרשים
ב.
להוסיף לסעיף6
ב לחוק הוראה לפיה רשות הרישוי שנקבעה בסעיף6
(ב1
) לחוק תהיה רשות הרישוי גם
לעניין מתן היתר למתקני מים וביוב המוקמים על ידי רשות המים הארצית , בלי קשר לשאלה מכוח איזה
תכנית הם מוקמים .
ג.
להוסיף לסעיף261
()(ד2
) הוראה לפי העבודות המנויות בסעיף פטורות מהיתר גם אם הן מבוצעות על ידי
רשות המים הארצית מכוח פרק המים של תמ"א1 .
ד.
להוסיף סעיף266
ו הקובע כי שר הפנים יהיה מוסמך, במקרים חריגים שבהם הקמה של מתקן מים או
ביוב נדרשת בדחיפות, והמתקן הוא בעל חשיבות לאומית או מחוזית, לקבוע בצו פטור
מתוכנית ו מהיתר
לפי פרק ה' לחוק, לעבודות או השימושים .הנדרשים להקמת אותו מתקן
11
. להלן יובא נוסח תזכיר החוק המוצע, דברי ההסבר וכן
השינויים המוצעים
בחוק ב פורמט "עקוב אחר
."שינויים
ב.
להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תיקון סעיף1
1.
בסעיף1
לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-
1965
1
:)"(להלן: "החוק
(א)
:אחרי הגדרת "בטיחות הטיסה" תבוא ההגדרה הבאה
"ביוב "
–
פסולת שמקורה בפעילות סניטרית, תעשייתית או חקלאית
ה ,מורחקת על ידי זרם מים
שפכים, מטופלים ובלתי מטופלים ."
(ב)
:אחרי הגדרת "חוק המהנדסים והאדריכלים" תבוא ההגדרה הבאה
"חוק המים "
–
חוק המים, תשי"ט-
1959
"
(ג)
:אחרי הגדרת "יישוב מיעוטים" תבואנה ההגדרות הבאות
"ם מי"
–
מים המוזרמים במערכת ההולכה והאגירה הארצית, האזורית
,והמקומית, שבמידת הנדרש עברו טיפול או מיהול, ובכלל זה מים מותפלים
,מי קידוחים
,לרבות מי קידוחים הנדרשים לטיפול
,מי כנרת, מים מליחים
מי
,שפד"ן
מי קולחי
ם ,
,מי קולחים להשקייה ללא מגבלות
מי רכז המסולקים
.לאחר הליך טיפול, ומי נגר ושיטפונות
"מיתקן מי
ם וביוב "
–
באר (קידוח), תחנת שאיבה, בריכה, מאגר, מתקן
התפלת מי ים, מתקן התפלה למים מליחים, מתקן טיהור שפכים, אתר
החדרה, מתקני טיפול וטיוב, מדידה ניטור ובקרה, מתקן ייצור חשמל לצריכה
עצמית למתקן מים או ביוב
, סוללה, מגדל מים, וכל מתקן נלווה, מבנה או קו
,הדרוש לתפעול, להגנה ולתחזוקת מערכת הפקת המים שאיבת המים או
,הביוב הולכתם, ניטורם והטיפול בהם , לרבות קו
מים וביוב .
"קו מי
ם וביוב "
-
צינור, תעלה או מנהרה להולכת כל הסוגים של מי
ם או
ביוב.", והמתקנים הנלווים הנדרשים לתפעולם, אחזקתם, ניטורם ושדרוגם
תיקון סעיף6
ב
2.
בסעיף6ב(ב) לחוק, לאחר המילים "או על פי תכנית מפורטת לתשתיות לאומיות
:שאישרה ועדה מחוזית" יבואו המילים
"או לעניין מתן היתר לקוי ומתקני מי ם או ביוב המוקמים על ידי רשות המים
."הארצית כהגדרתה בחוק המים
תיקון סעיף261
3.
בסעיף261
לחוק, לאחר סעיף261
()(ד2
( ) יבוא סעיף2
:א) כדלקמן
("
2
( א) על אף האמור בסיפא לסעיף קטן2
), יראו
עבודות המבוצעות על ידי רשות
המים הארצית כמשמעותה בסעיף46
לחוק המים, בהתאם להוראות פרק המים
בתמ"א1, כ
עבודות שמבוצעות מכוח תכנית מפורטת מאושרת ש
הוראות סעיף קטן
(2) חלות עליהן ; בסעיף זה, "תמ"א1
"
–
תכנית מיתאר ארצית מקיפה לתכניות
."מיתאר ארציות לתשתיות ולשטחים פתוחים
1
'ס"ח התשכ"ה, עמ307
.
הוספת סעיף266
ו
4.
אחרי סעיף266
ה יבוא סעיף266
:ו כדלקמן
"
266ו נוכח שר הפנים, במקרים חריגים, כי קיים צורך להקים, על ידי רשות המים
הארצית כמשמעותה בסעיף46
לחוק
המים, מתקן מי
ם או ביוב בעל חשיבות ודחיפות
לאומית או מחוזית, שלשם הקמתו נדרשים עבודות או שימושים שאם ביצועם יותנה
באישורה של תוכנית או קיומו של היתר, לפי העניין, לא יהיה ניתן להקים את המתקן
במועד הדרוש, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות ועם המועצה
הארצית, לקבוע בצו
פטור מהיתר לפי פרק ה' ומתוכנית לעבודות או לשימושים
הנדרשים להקמת אותו מתקן, ובלבד שיקבע תנאים לביצוע העבודות והשימושים
."הנדרשים
ד ב ר י ה ס ב ר
כללי-
חברת מקורות הוסמכה כרשות המים הארצית לפי חוק המים, תשי"ט –
1959
. בתפקידה זה נדרשת
חברת מקורות לקדם תוכנית פיתוח שאפתנית ביותר בהיקפים גדולים מאוד ובלוחות זמנים קצרים. במסגרת
הליכי הרישוי של הפרויקטים השונים נתקלת מקורות בעיכובים רבים בהליכי הוצאת ההיתר . לעיתים אף
.נדרשת מקורות להקמת קו או מתקן מים בדחיפות רבה ללא תוכנית או היתר
,לאור הקשיים בפיתוח תשתיות הביוב, החיוניות לפיתוח המשק, ובמיוחד לפיתוח שטחי מגורים חדשים
התבקשה מקורות לשקול את האפשרות לקבל
לאחריותה גם פיתוח של מתקנים וקווים של
מערכת הביוב
הארצית. על מנת שמקורות תוכל לקבל על עצמה משימה זו, יש לייעל את הליכי הרישוי במשק המים, הן בנוגע
.לקווי ומתקני מים והן בנוגע לקווי ומתקני ביוב
כדי
לאפשר למקורות את הגמישות הנדרשת לצורך מילוי
תפקידה, ולאפשר מתן מענה במקרים דחופים בעלי חשיבות לאומית או מחוזית, מוצע לתקן את חוק התכנון
והבנייה במספר היבטים .
סעיף1 – לצורך השינויים המוצעים בחוק מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות בחוק הגדרה של
חוק המים וכן הגדרה
של מי
ם, ביוב , ובנוסף
הגדרה של מתקן מי
ם וביוב וקו מי
ם וביוב . הגדרות אלה
מבוססות על ההגדרות ב תמ"א
1
.בשינויים הנדרשים
סעיף2 –
חלק ניכר מההיתרים שמוציאה חברת מקורות לקווי ומתקני מים מוצאים מכוחה של תמ"א1
. רשות
הרישוי הארצית שסמכויותיה נקבעו בסעיף6
ב לחוק לא מוסמכת לדון בהיתרים לפי פרק המים של תמ"א1
שכן לפרק המים של תמ"א1
.לא נלווה תשריט
בנוסף, סמכות רשות הרישוי הארצית לדון בהיתרים מכוח
תוכניות מתאר ארציות או תוכניות שאושרו בוועדה המחוזית מוגבלת רק למקרים שבהם חלפו8
חודשים מיום
קליטתו של ההיתר ברשות הרישוי המקומית וטרם התקבלה בנוגע אליו החלטה. בנוסף על השינוי הכללי
המוצע בסעיף6
,ב מוצע ל הוסיף לסעיף6 ב התייחסות פרטנית ל קוי ומתקני מים וביוב ול קבוע כי בנוסף על
האמור בסעיף6
ב, רשות הרישוי הארצית תהיה רשות הרישוי לעניין מתן היתר ל
קוי ו מתקני מים או ביוב
המוקמים על ידי מקורות , וזאת כסמכות כללית, מקבילה לסמכות הועדות המקומיות ורשויות הרישוי
המקומיות, בלי קשר לשאלה מכוח איזה תכנית מבוקש ההיתר וללא כל מגבלה של חלוף פרק זמן ללא טיפול
הועדה המקומית ורשות הרישוי המקומית בהיתר.
סעיף3 -
על פי המצב החוקי הנוכחי הקבוע בסעיף261
)(ד לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-
1965
,
עבודות להקמת
קו תשתית ומתקנים נלווים המשמשים במישרין את קו התשתית, המבוצעות על ידי חברת מקורות, אינן
טעונות היתר, אם הן נעשות בהתאם לתכנית מפורטת מאושרת. פרק המים של תמ"א1
כולל הוראות מפורטות
להקמתם של קווי ומתקני מים. מוצע
להוסיף לסעיף261
()(ד2
) הוראה מפורשת לפיה, על אף האמור בסיפא
לסעיף זה, יראו את פרק המים בתמ"א1
( כתוכנית מפורטת לעניין סעיף קטן2
.)
הדבר יאפשר למקורות
להתגבר על הקושי בהוצאת היתר
מכוח תמ"א1
בוועדות המקומיות
וברשויות הרישוי המקומיות ו לקצר מאוד
את לוחות הזמנים
.לביצוע עבודות חיוניות לפיתוח משק המים
לסעיף4 –
מוצע להוסיף את סעיף266
ו לחוק שיעניק סמכות לשר הפנים, במקרים חריגים, שבהם נדרשת רשות
המים הארצית להקים מתקן
ם מי
או ביוב
בעל חשיבות ודחיפות לאומית או מחוזית, לפטור את הקמת המתקן
מתוכנית ו מהיתר, בכפוף להתייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות ועם המועצה הארצית, ולקביעת תנאים
.לביצוע העבודות והשימושים הנדרשים
ג.
להלן השינויים המבוקשים בסעיפים6ב ו-
261
(ד) לחוק
על רקע החוק הקיים בפורמט של "עקוב אח ר
"שינויים
השינויים המבוקשים בסעיף6
:ב לחוק
6ב.
(א)
עב ניני
ת נכ ון ובניה של תשתיות לאומיות יהיו לועדה לתשתיות כל הסמכויות והתפקידים
של המועצה הארצ תי.
(ב)
לע אף ה ומא ר בפרק ה', לענין מתן היתר לפי אותו פרק על פי תכנית לתשתית לאומית
(להלן–
)תכנית לתשתית לאומית ולעניין מתן היתר לתשתית לאומית על פי תכנית מיתאר ארצית
מפורטת לתשתיות לאומיות ,
תמ"א70
,)/א כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו
התשפ"ב-
2021
,
על
,פי תוכנית מועדפת לדיור או על פי תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית או
לעניין מתן היתר לקוי ומתקני מים
או
ביוב המוקמים על ידי רשות המים הארצית כהגדרתה בחוק
המים או לעניין מתן הרשאה כאמור בסעיף145
()(ו1
)א , תהיה –
(1)
תושר ירה יוש – וי שב ראש הועדה לתשתיות ומתכנן הועדה ולעניין מתן היתר לפי
תכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, תמ"א70
/א כהגדרתה בחוק רכבת
ת
חתית (מטרו), התשפ"ב-
2021
,
על פי תוכנית מועדפת לדיור או לעניין היתר לייעודים או
שימושים נוספים על פי תוכנית לתשתית לאומית בהתאם לסעיף76ב(ב1
)
או על פי תוכנית
מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית
–
גם מהנדס הוועדה המקומית
שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר;
(2)
הו
עדה ה
קמ ו מית–
הועד ה לתשתיות; ואולם הוראות סעיף152
.(א) לא יחולו
השינויים המבוקשים בסעיף261
:(ד) לחוק
261
(ד)
התוויית דרך, סלילתה או סגירתה, וכן הקמתו של קו תשתית תת-
קרקעי ומיתקן נלווה
הנדרש במישרין להפעלתו בעל מאפיינים שקבע שר
הפנים , למעט מערכת הולכה כהגדרתה בחוק משק
הגז הטבעי, שהגז המובל בה דורש עיבוד בטרם ניתן להזרימו לרשת החלוקה, או מערכת הולכה
הפועלת בלחץ שמעל80
( ברbar
), אינן טעונות היתר לפי סעיף145, אם
:מתקיימים לגביהן כל אלה
(1)
:הן מבוצעות בידי אחד מאלה
)(א
;המדינה
)(ב
;רשות שהוקמה לפי דין
)(ג
;גוף הפועל מטעם המדינה לפי דין
)(ד
גוף הפועל מטעם המדינה לאחר שהוסמך לכך לפי החלטת ;הממשלה
)(ה
;חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה בפיתוח מבנים ותשתיות
)(ו
;רשות מקומית
)(ז
תאגיד בבעלות מלאה של רשות מקומית אחת או יותר שעיקר עיסוקו בפיתוח
;מבנים ותשתיות
)(ח
לעניין הקמת רשת חלוקה כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי–
בעל רישיון
;חלוקה כהגדרתו בחוק האמור
(
)ט
לעניין הקמת רשת כהגדרתה בסעיף17
א לחוק התקשורת, למעט הקמת רשת
בבית משותף לפי סעיף21ב(ב1
) לחוק האמור–
ספק מורשה כהגדרתו בסעיף17
א
לחוק האמור ;
(
)י
גורם מפעיל כהגדרתו בסעיף255יד, אלא אם כן קבע שר הפנים אחרת, בצו ;
(2)
הן
נעשות בהתאם ל :אחת מאלה
תכנית מפורטת מאושרת,
תכנית מיתאר מקומית
מאושרת הכוללת ,הוראות של תכנית מפורטת תוכנית עבודה שאושרה לפי סעיפים25
או
25א לחוק משק הגז הטבעי או אישור בהליך מהיר כהגדרתו בחוק האמור ; לעניין זה לא
יראו תכניות כאמור בסעיף145
;(ח), כתכניות שהוראות סעיף קטן זה חלות עליהן
(2
( א) על אף האמור בסיפא לסעיף קטן2
), יראו עבודות המבוצעות על ידי רשות המים
הארצית כמשמעותה בסעיף46
לחוק המים, התשי"ט -
1959
, בהתאם להוראות פרק
המים בתמ"א1, כ
עבודות שמבוצעות מכוח תכנית מפורטת מאושרת ש הוראות סעיף
( קטן2
)חלות עליהן ; בסעיף זה, "תמ"א1
"
–
תכנית מיתאר ארצית מקיפה לתכניות
;מיתאר ארציות לתשתיות ולשטחים פתוחים
(3)
ניתנה הודעה על כך15
ימים לפני תחילת ביצוען של העבודות לרשות המקומית
;ולוועדה המקומית הנוגעות בדבר
(4)
( עם סיום ביצוע העבודות יגיש הגורם המבצע כאמור בפסקה1
) לרשות הרישוי
( מסמכים המעידים על הקמת העבודות בפועל בהתאם לתכנית כאמור בפסקה2
), והכול
במתכונת שיקבע שר
הפנים .
מקורות
חברת מים בע"מ