חומר רקע

הכנסת הכנסת העשרים-וחמש מושב שני 'פרוטוקול מס3 מישיבת ועדת המשנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות ( יום רביעי, ז' באייר התשפ"ד15 במאי2024 ), שעה10:30 סדר היום: השפעת הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה :נכחו חברי הוועדה : אורית פרקש הכהן– היו"ר מוזמנים : יפעת סיטרואן – מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד העבודה איתמר גזלה – מנהל מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יוסף גדליהו – מנהל רגולציה בינה מלאכותית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה סא"ל אלעד דביר – ,רע''ן בינה מבצעית ,צה"ל משרד הביטחון מירב זרביב – מנהלת אגף מו"פ ניסויים ויזמות, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך זיו קציר – ראש התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות ד"ר אלה שחר – חטיבת המחקר, בנק ישראל רועי גולדשמיט – ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניל נמיר – יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי דניאל מילבאוור – ממונה תחום אסטרטגיה- ,תשתיות וקרנות מחקר מל"ג/ות"ת ערן בר עוז – ,ראש מערך דוברות וקשרי ממשל מל"ג/ות"ת ד"ר שמואל )(מולי סן – המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית ד"ר מורן קורן – ,מרצה וחוקר, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול אוניברסיטת בן גוריון 'פרופ יוסף אורן – מרצה וחוקרAI וסייבר, אבטחת המרחב המוגן, אוניברסיטת בן גוריון דניאל שרייבר – מנכ״ל חברת למונייד דוד וויד – שותף,, מנהל פיתוח טכנולוגיות מסחר חברת גולדמן סאקס יריב קסנר – ,עו"ד ,שותף, ראש תחום הי טק והון סיכון 'פירון ושות הילה היבש – ,עו"ד יועצת משפטית ראשית, מיקרוסופט ישראל נועה גבעון – מנהלת קשרי ממשל ואחריות תאגידית, מייקרוסופט ישראל עדן פרבר – חוקרת, תכלית- המכון למדיניות ישראלית ד"ר אסף פתיר – כלכלן ראשי, מכוןRISE אריאל סובלמן – חוקר בכיר, המכון למחקרי ביטחון לאומיINSS סיון נויפלד – מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי יקי חלוצי – יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט והייטק, ההסתדרות החדשה אביב דרור – מייסד וסמנכ״ל מוצר, חברתOneAI סמדר איצקוביץ–סונגו– מנכ"לית, המעבדה החייה בישראל עבור ערים חכמות מוזמנים באמצעים מקוונים: ד"ר תומר סיימון – מדען ראשי, מיקרוסופט ישראל, חברות הייטק רב-לאומיות ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 2 מנהל ת הוועדה: איילת חאקימיאן רישום :פרלמנטרי אורי פנסירר רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי- .דיוקים והשמטות ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 3 השפעת הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה :היו"ר אורית פרקש הכהן בוקר טוב לכולם, שלום לכל המשתתפים, אנחנו מתחילים דיון נוסף בנושא: אתגרי עולם התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית. אגיד כמה מילים לפני שנעבור כמובן למשתתפים שהם עיקר הדיון הזה. את הדיו ן הזה אנחנו עושים במעבר מאוד חד , מ ימים לא פשוטים, יום הזיכרון ויום העצמאות, ואנחנו פותחים היום דיון נוסף בו ו עדה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמ ות בכנסת. הפעם הדיון בנושא שמעסיק את עולם המחקר והטכנולוגיה לאור מפץ הבינה המלאכותית והוא – אתגרי עולם התעסוקה בעידן הזה. את הדיון הזה אני מקיימ ת בהמשך לכמה דיונים אסטרטגיים שוועד ת ה משנה הזו כבר קיימה. עשינו דיון בנושא כללי האתיקה והרגולציה ש ראויים בתחום הזה, לאור מה שנקרא המפץ שקורה בתחום הזה מבחינת קצב ההתפתחות. עשינו דיון על היכולת לעשות מניפולציה בתודעה ברקע ה"דיפ- "פייק ודברים שראינו בבסיס של טכנולוגיה מלאכותית בתקופת מלחמת חרבות.ברזל קיימנו כאן דיון מרתק – אני רואה פה את ריא א ל סובלמן שהציג בדיון הקו דם בנושא ה עצמאות הטכנולוגית והמרוץ הגאו- פוליטי שיש בתחום התשתיות בעולם הטכנולוגיה בעידן הבינה המלאכותית. והדיון היום הוא לא שונה במובן הזה שהוא מאוד-מאוד שורשי ואסטרטגי והוא עוסק בעוד דילמה חשובה שמעסיקה את העוסקים בתחום הזה, שו כבר עוסקים בה חוקרים בתחום כלכלת העבודה, וגם חברות הטכנולוגיה וההייטק עצמם כפי .שנראה חשוב לי להדגיש ש דיון הזה הוא לא דמיוני והוא לא כל כך עתידני כמו שאפשר היה לחשוב. הוא כבר כאן .הבינה המלאכותית – גם בעקבות הקורונה שהייתה ,האי צה תהליך ומאי צה תהליך של ביטול מקצועות, משלחי יד, משרו ת בתחומי תעסוקה של מ ים בטווח הקרוב והבינוני. לפי מחקרים שונים כ- 47% מהשכירים בארצות הבר ית נמצאים בסיכון גבוה להחלפה ע ל-ידי אוטומציה בעשורים הקרובים, ובישראל תיכף נשמע במה מדובר. מדברים איתי כאן על33% מהמשרות, אבל בוא ו נראה, יציגו לנו כאן אנשים נתונים ראשונ יים. אני רואה חשיבות מאוד גדולה בדיון הזה. הוא יציף בעצם בפעם הראשונה, צריך להגיד את האמת, בדיון ממשלתי כלשהו את הסוגיה הזאת ויראה ל נו אולי איז ה תמונת מראה, איפה אנחנו בסיפור הגדול הזה. השאלות שנדון בהם היום יהיו: איך משפיע ה מהפכת הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה? האם ההשפעה הזו תוביל לאבטלה טכנולוגית המונית? כמובן שזו גישה אחת או היא בעצם פשוט תעשה שינוי כיוון ותייצר מקומות עבודה אחרים וחדשים. מה ההשלכה של הדבר הזה על הכלכלה ועל החברה שלנו? איך אמורה ממשלה בכלל וממשלת ישראל ב פרט להיערך לשינוי כזה? האם צריך להיערך לכך? מה תהיה ההשפעה לזה לאור מאפייני התעשייה בישראל? האם צריך ואיך להגן על העובדים וכוח העבודה? מה חלקו של השוק הפרטי בעניין הזה? וכו.לי כמו שאתם רואים, זה לא עוד דיו ןAI של איך מתחילים, ואיך עובדים ב להטמיע את הטכנו לוגיות בישראל. זה פחות הדיון שבו אנחנו נמצאים, אלא השאלה היא באמת– מה יקרה לכמות העובדים בכלל? איך הדבר הזה ישפיע על התעשייה המסורתית, תעשיות ההייטק, ,הצמיחה ?ורווחת האזרחים אני מלאת הערכה למשתת פים בדיון הזה שהביעו את הסכמתם להקדיש את הזמן ולהציג. הדוברי ם יהיו ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של חברת מיקרוסופט, שלא רק חובב ו עוסק בנושא הזה הרבה, אלא הוא גם מייעץ להרבה מדינות שמכינות תוכניות ואסטרטגיות היערכות ל- AI . ידבר דניאל ,שרייבר מייסד ושותף של חברת למונייד, אחד מהחברות המצליחות שאנחנו מכירות בתחום הביטוח. ידבר ד"ר מולי סאן, חוקר כלכלת עבודה מהאוניברסיטה העברית. יהיה כא ן שותף בכיר , מנהל פיתוחי טכנולוגיות מסחר מגולדמן סאקס, מר דיוויד וייד שהגיע מלונדון. הכלכלן הראשי שלrise ., ד"ר אסף פתיר עורך הדין, יריב קסנר, שהוא ראש תחום היי-טק במשרד עורכי הדין פירון. וכמ ובן, גורמי הממשלה מזרוע .העבודה, מבנק ישראל, כמובן מרשות החדשנות נציג אתכם אחד-אחד כ ש יגיע התור. יפעת כבר פה? עוד .לא, בסדר ואני מודה לכם שבאתם. ד"ר אלה שחר., מבנק ישראל כאן? יופי זה באמת יהיה מאוד- מאוד מעניין לראות את הנתונים הראשו .ניים כמובן לגבי ישראל אבל נתחיל באמת באנשים מהתעשייה שיציגו לנו את המחשבות של .הם תומר, בבקשה, הבמה .שלך :תומר סיימון .תודה רבה ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 4 )(הצגת מצגת תודה רבה ל חברת הכנסת אורית פרקש הכהן , יושבת- ,ראש הוועדה אני חושב שזה כבוד וזכות לכל אזרח לדבר מול הכנסת וזה ,מאוד מרגש, ובטח בתקופה הזאת. ואני חושב שכמו דברי הפתיחה שלך אני חושב שצריך להגיד לכולם שאנחנו חיים בתקופה מאוד-מאוד שונה וחריגה של אי-יציבות ושל אי- וודאות להרבה מאוד אספקטים. אבל אחר כך חשוב להגיד שאנחנו בפתחו של עידן חדש של הבינה המלאכותית שזו הטכנולוגיה המגדירה של התקופה. ופה זו אותה מהפכה שגם כמו שאמרת, היא לא בעתיד, היא כבר כאן, והיא לא רק עכשיו התחילה במהפכה של נובמבר2022 עם השירות שלchatGPT ותחילת ה- generative AI ., אלא כבר מספר שנים בזה אני עוסק עוד לפני שנכנסתי למייקרוסופט. אני עוסק בתחום הזה של ה שפעת הבינה המלאכותית והאוטומציה על שוק העבודה, בערך מאז2016 . נסעתי גם למסע מסביב לעולם כדי לפגוש ולראות את התעשיות האלה. אשתף במבט מאוד מהיר בגלל אילוצי ה זמן קצ ת ממה שקורה. מה שאנחנו כן נראה שבכל רחבי העולם אנחנו כ ן רואים שמתחוללת תחרות אינטנסיבית מאוד בי ן המדינות המבקשות ליטול בה חלק וליהנות מהפירות של המהפכה הזאת. ומה שהמדינות האלה יודעות זה שזה מה שמוטל על הכף. מי שלא ישכיל להתייצב בחזית המהפכה הזאת וינצל אותה לטובתו, ימצא את עצמו משתרך מאוחר. ואני רגע פותח פה כבר חזית– הפוטנציאל של ישראל? יש לה את כל הכלים ואת כל הפוטנציאל להשתתף בתחרות הזאת על העיצוב, מהעתיד של הטכנולוגיה ועל פני .העיצוב של הכלכלה ולהיות שחקנית מובילה מאוד בנושא הזה כל זה מתחבר ישירות לציטוט שאני רוצה להתחיל דווקא עם קארל פולני שאמר: אין שום דבר טבעי ב- Laissez-faire , השוק החופשי לא נוצר באופן טבעי, בדיוק כפי שיצרני הכותנה נוצרו בעזרת מ ;כסים, מגנים, מענקי יצוא, סובסידיות ועקיפת שכרLaissez-faire נאכף ונוצר על ידי המדינה. מה שחשוב פה בציטוט הזה הוא שהוא מדגיש שללא ההתערבות הממשלתית והתכנון המדויק, שוק חופשי בעצם לא יכו ל להתקיים. אתם תראו שזה הולך להתקיים, מרגישים שזה קורה מסביב לעולם ואציג כמה .דוגמאות ופה אני שוב חוזר לישראל כדי שנוכל להפוך למעצמת בינה מלאכותית, על הממשלה שוב, לקחת ,תפקיד פעיל ולהבטיח שהפיתוח והשימוש בבינה המלאכותית ייעשו מצד אחד בצורה בטוחה ואחראית מצד שני לטובת כלל .המשק וכלל הסקטורים כדי להבטיח פה צמיחה ושגשוש אני רוצה להתחיל במבט היסטורי, אנחנו קוראים לזה מהפכות תעשייתיו ת . אנחנו במהפכה התעשייתית הרביעית שהתחילה ממש עכשיו, אפשר לתארך אותה לשנת2014 .. אבל שוב, היא הרביעית הראשונה בתחילת המאה ה- 19, שזה ממש הגיע לשיא של מפעלים. תחילת המאה ה- 20 , המהפכה שתמיד מזכירים בה את הנרי פורד, אבל המהפכה התעשייתית, חשמל, חלוקת העבודה– אמצע המאה ה- 20 שזה בעצם שנות השישים של המאה ה- 20 , מהפכת המחשוב והאלקטרוניקה, ברמה ש גם הדיבור עבר אוטומציה. אפילו בן גוריון עסק ודיבר על זה בעשור ה ראשון, האמת חצי שנה אחרי שהמציאו את המונח הזה של בינה מלאכותית ב- 56 ', הבין בן גוריון ועסק בזה פה והבין שזה חלק מהעוצמה והחובה של ישראל .לעסוק בזה וכמו שאנחנו מסתכלים על המהפכה התעשייתית הרביעית וזה חלק מאותו שינוי עולמי ש אנו רואים, זה להבין שתעשיות עוברות שינויים מקיפים מאוד. מנועי צמיחה קרקעית מתפתחים והעולם מחובר יותר מאי- .פעם. זה היה חלק מהמבוא אני רוצה להתחיל מהיסטוריה קלה, אני מצטער שאני עושה את זה מהר, אני רוצה שלפחות תחוו גם את המבט המהיר הזה של הנעשה בעולם. האוטומציה הראשונה– עוד מעט אגדיר מה זה אוטומציה– ,זה ממש ציטוט מקורי, ויליאם לי, אם אנחנו חוזרים לאנגליה, בריטניה של המאה ה- 16 , תעשיית הטקסטיל היא התעשייה הכי חזקה של אנגליה עד אמצע שלהי המאה ה- 20 . אבל ויליאם לי, ממציא בריטי, מגיע למלכה ב- 1589 :, ואומר לה: המצאתי את המכונה הזאתstocking frame knitting machine , שלמעשה הולך לייעל ו ל העלות את הפרודוקטיביו ת בערך ב- 800% של ייצור גרביים או כל מוצר אחר של הכותנה. יש פה ציטוט ישיר של המלכה: אתה מכוון גבוה, מר לי, תחשוב מה ההמצאה הזאת תעשה לנתינים המסכנים שלי. היא בטוח תיקח מהם את העבודה ותהפוך אותם לקבצנים. ופה אנחנו רואים ,שפעם ראשונה שלאוטומציה הזאת המדינה התנגדה. וחלק מהמטרה של מדינה, כשאנחנו חושבים על זה אחד זה כמובן אותו חוזה מפורסם, אבל לספק כלכ ל ה, תעסוקה ושגשוג ואפשרויות צמיחה. ופה הם ראו את זה הפוך. אבל אותה המצאה של ויליאם לי התחילה והי יתה המבוא לאותה מהפכה תעשייתית ואנגליה נהפכה בזכות אותה המצאה למעצמה טכנולוגית, מעצמה תעשייתי ת .שהובילה על כל אירופה אנחנו עוברים כ- 180 שנה לאחר מכן, רק חוק אחד מעניין, שהפרלמנט מעביר חוק בפרלמנט הבריטי שמי ש הורס טכנולוגיה– עונש מוות. ועם זה אנחנו מגיעי ם למהפכה התעשייתית הראשונה, שאם אתם רואים פה, זו אותה מכונה, זה הלודיטים, ב- 1811 ממש לפני213 שנה, פורצת המהפכה התעשייתית ,הראשונה. גם מילים נוצרות, מונחים נוצרים בזמן מהפכות תעשייתיות. אבל מה שקרה במהפכה הזאת נקרא לזה גרסה10 , אבל זאת התפתחות על אותה המצא ה של ויליאם לי, נהפכה תעשיית חדשנות שלמה סביב הטקסטיל באנגליה. ופה זה הגיע לשלב כבר שה- cottage economy של אנגליה, שהיה מבוסס על זה ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 5 שאני מעסיק עובדים, עובדות, שעובדים מהקוטג'ים שלהם, מהבתים שלהם, ומייצרים את העבודה מהבית, פתאום מגיעים המפעלים האלה של המהפכה התעשייתית הראשונה, ומשנים את כל תרבות .העבודה הם מחייבים את העובדים לצאת מהבית וללכת למפעלים. זאת אחת הסיבות העיקריות למהפכה ,הזאת ולחשש הזה מאוטומציה. כמו שאמרתי50 שנה לפני עוד מועבר חוק. הבריטים, אחד הכוחות או הדברים החזקים שלהם, זה ביישום אכיפת חוק י פ נים בתוך הגבולות שלה. הם פורסים את הצבא הבריטי ובכוח הזרוע, בכוח הנשק הם עוצרים את אותה מהפכה. אבל חלק ממה שאתם רואים פה בדיאגרמה הזאת, אלה אותם לודיטים שבאו לשרוף את המפעלים ולשבור אותם, פעם הכפכפים, נעלי העבודה, מגפי העבודה שלהם היו מעור ופלדה, אז הכפכפי ם האלה היו מה שהיו מוכרים בהולנד, כפכפי ה עץ האלה. זוהי סתם אנקדוטה היסטורית נחמדה. בצרפתית קוראים להםsabot . ואת אותםsabot , אותם כפכפי עץ הם זרקו לתוך גלגלי השיניים של המכונה ושברו את המכונות. והמילה סבוטאז' בעצם הומצאה במהפכה הזאת. "סבאטור" בין אם ז ה מיש הו שעושה חבלה או חבלה עצמה, המילה הומצאה במהפכה פה. זה חלק .מהנושא הזה כשאנחנו מסתכלים אל תוך המאה ה- 20 , אנחנו רואים שינוי גדול מאוד. אם ניקח300-200 שנה אחורה, מרבית האנושות עבדה בחקלאות. ותעשיית השירותים ה ת פתחה רק לאחרונה במאה ה- 20 . הייצור – אנחנו רואי ,ם במהפכה התעשייתית של הייצור, אבל בגדול, רוב המדינות10% של ייצור, סין אנחנו יכולים לראות30% . התהליך שנוצרו המון המון משרות, בתהליך הזה של שינוי הטכנולוגיה. וזה היה חלק .מאותם פחדים כשאני מתקדם לתחילת המאה ה- 20, אז הנרי פורד, מהווה את כל התשתי ת של שוק ה עבודה ומערכת העבודה של היום. הרבה מאוד דברים הומצאו במפעלים של הנרי פורד. חוץ מפס הייצור, שזה כולכם כנראה למדתם, הוא עשה עוד הרבה מאוד דברים שחלק מזה זה מה שאנחנו קוראים היום "האדרת כישורים". הוא המציא את ה- deskilling – כלומר, לא משנה מה למדתם, אתם באים לע שות משימה דיסקרטית על .פס הייצור. אתה שם את הגלגל, הבן אדם הבא מסובב את המברג ימינה ואחר כך שמאלה זאת בעצם משימה דיסקרטית שאין- - - הכשרה. כל תעשיית המזון המהיר בנויה על הדבר הזה שאני לא ,צריך לעשות עכשיו הכשרות כי בעצם תחלופת העובדים היא מהירה מאוד לתהלי ך הזה. כמובן גם מושג ,הקריירה הומצא שם ,שלמעשה אנשים אחרי שסיימו את הלימודים, ולא משנה אם זה היה עשר שנים שמונה שנים או12 שנה, הם נכנסים לעבוד במפעל של פורד, ולמעשה עד הפנסיה עבדו באותו מפעל. ככה התחילה המאה ה- 20 . אני רוצה לעבור למהפכה התעשייתית השנייה, וזו כתבה ממעריב אפריל1963 , ממש לפני60 ,שנה אנחנו מגיעים בשנות ה- 60 שזה העשור השני של הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית החלה על ידי אלן טיורינג, ב- 1950, ב- 1956 על ידי מרווין מינסקי ומקבלת את השם של זה. כמו שאמרתי, דוד בן גוריון, עסק בזה, דיבר על ז ה, קרא על זה, פיתח גם ה"ויצק" המחשב השני בעולם, היה פה בישראל, והוא הבין את החשיבות של ההובלה הטכנולוגית. אבל מה שקרה במקביל לאותה מהפכה טכנולוגית, החלה להתעורר סערה בעולם, כי פתאום התחיל העשור של שנות ה- 60 :, הנקראthe end of jobs . היה פחד חזק מאוד שתבוא א וטומציה שתיקח לנו את כל העבודות . ומה שאנחנו יכולים לראות, בין אם בכתבה הזאת ובין אם ,בכתבות אחרות, שפה למעשה, המעסיקים התנגדו להכניס את האוטומציה הזו. הם אמרו: רגע, אני מנהל אני באתי לנהל אנשים, לא מכונות. זה כל המשמעות שלי, כל הכבוד שלי, כל המשמעות של התפ קיד. הם התנגדו להכנסה הזאת. אבל אפילו פסטיבל וודסטוק של סוף שנות ה- 60 , היה סביב זה. אותו פסטיבל של שחרור ענק, כי למעשה אנחנו משוחררים מהאילוצים של העבודה, ואנחנו יכולים ללכת לחיות את החיים .שלנו ,אני רוצה להראות לכם ציטוט מעניין מאוד13 בדצמבר1969, של ד וד בן גוריון, ואני שוב חוזר למחויבות של המדינה להתעסק בזה. אני רוצה להסתכל על החלק השני: אולם הפתרון היחיד שאני רואה ,לסכנה זו היא טכנולוגיה משוכללת שתאפשר לעובד אחד המשתמש באמצעים טכנולוגיים משוכללים לעשות את העבודה שצריכה עכשיו לעשרה עובדים או יותר. ולדע תי זה מחייב מהפכה גמורה בכל מקצועות העבודה, וזה תלוי בממשלה. אם ממשלתנו תעשה זאת או תבין זאת– .איני יודע זה כבר60 שנה שאנחנו רואים את הדבר הזה, וכמובן זה רק חלק מהמשמעות שהוא דיבר על אחד לעשר, אבל הבין רגע את המשמעות והוא עסק בבינה מלאכותית פה, כבר במדינ ה ו עסק ב.חשיבות הזאת כשאני מסתכל לתוך המאה ה- 20 ,או מבט קצר אנחנו רואים שבזינוק של המאה ה- 20 והמאה ה- 21 ., זה ההשפעה של הטכנולוגיה על חברה מוצג פה ,המדד להתפתחות חברתית כלומר, כמה חברות .אזרחיות מפתחות טכנולוגיות וכמה זה משפיע עליהם בחזרה אנחנו פתאום במקום מקבילים לציר "איקס" ב- 4,000 בכל שנות ההיסטוריה, פתאום אנחנו כמעט מקבילים לציר "ווי" ורובנו כנראה מרגישים את זה גם בקצב החדשות, בקצב ההתקדמות של הטכנולוגיה, ואולי אף חלקנו מסוחררים אפילו .מהטכנולוגיה ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 6 השקף הבא, זה אומר ה- Bank of America ש מסתכל על הטכנולוגיות. לא אעמיק בו. אבל שוב פעם, בקצב הפיתוח, מצד שמאל בכחול, זה טכנולוגיות, מצד ימין באדום, פריצות דרך מדעיות. אבל אפשר ,במסגרת הזאת, את הטכנולוגיות שהולכות להוביל אותנו קדימה בתהליך הזה. וכמובן בינה מלאכותית ,ביולוגיה סינטטית- - -, מטאברס שדיברנו עליו. המון דברים קורים. מה שזה אומר שהעולם מסביבנו משתנה. העולם הפיזי, אנחנו רואים את זה, רכבים אוטונומיים, רחפנים רבי לה ,ב, הדפסות תלת מימדיות כל מיני ד ברים שקרו לנו פה לאחרונה. ואפילו בשנה האחרונה, אחרי20 שנה כמעט, פתאום גם חומרים חדשים. העולם הביולוג י , כמובן הקורונה, הביא את החיסון של ה- mRNA . פתאום יש לנו עריכה גנטית בביולוגיה סינטטית. ונראה עוד הרבה פריצות דרך קדימה. בישראל קוראים לזהvaio convergence . על העולם הדיגיטלי– אני לא צריך לדבר. וכמובן אפילו בעולם התרבותי, אתם רואים את מה שקורה מסבי ב .לעולם, אבל זה לא רק באספקט הזה .בחודש וחצי האחרונים הייתי אורח של ממשלת ברזיל, של מממשלת גיאורגיה, ושל ממשלת יוון ושם אנחנו רואים את הדבר הזה. ואפילו אנקדוטה, בנטפליקס, הם רואים פאודה, הם רואים סדרות ישראליות, שליסל אפילו, ואנחנו פה רואים בטן יער או כל מיני סדרות של משחקי הדיונון. פתאום העולם .מאוד מאוד שונה בתהליך הזה ואם אני ח ו זר רגע לחינוך, וזה חלק חשוב, הוא חלק בלתי נפרד מהמהפכה הזאת, החינוך למעשה לא משתנה בגדול, וזה המהפכות לעומת האבולוציה. בגדול, בתי הספר הומצאו ופותחו בשיטה הגרמנית עבור המהפכה התעשייתית הראשונה. הכיתות, המבנה שלהם, הזמן, ה- 45 דקות, המקצועות. המקצועות היו להכין את האזרחים להיות עובדים פרודוקטיביי ם בחברה ובתעשייה. לזה בעצם המפעלים. ולכן בתי הספר נראים כמו מפעלים של לפני200 שנה. ב- 1809 ממוצא הלוח השחור, הלוח והגיר. ב- 1940 עוברת המ הפכה הבאה שהוא נהפך משחור לירוק. היום זה לוח מחיק. בגדול, אנחנו במדע בדיוני עוד לא המצאנו מכונת זמן. אבל יש לנו. היום כשתלמידים נכנסים לכיתה הם קופצים200 שנה לאחור. והם מבינים שזה לא רלוונטי. כל החוויה שלהם כצרכנים וכאזרחים, לא קשורה לחוויה שהם חווים במער כת החינוך. ואיך אנחנו מכינים את האזרחים שלנו לשוק העבודה המשתנה, לטכנולוגיות האלה בה תהוות , זה שינוי גדול .מאוד מפה אני רוצה לעבור לשינויים שקורים, ואעבור כארבע או חמש תעשיות בשנים האחרונות של שינוי בשוק העבודה. אני חושב שגם בפעם הראשונה אני מציג את זה כך בציבור. אני רוצה שתראו כמה ,תעשיות. ואלה תעשיות שמשתנות, ואני אומר כבר, זה לא עכשיו, כשאנחנו מדברים על עתיד שוק העבודה מדברים על2040-2030 ., העתיד כבר כאן .וכמו הציטוט המפורסם: הוא פשוט לא מחולק בצורה שוויונית לוקח זמן לעשות את האדוות האלה של החדשנות, של ה .אוטומציה ושל ההשפעות לפני שאנחנו מתחילים בדיון, אני רוצה שנגדיר אוטומציה כי בעברית המילה הזאת מבלבלת מאוד. אוטומצי ,ה היא גם אוטומטית וגם אוטונומית. הכוונה כשמדברים על בינה מלאכותית ורובוטיקה היא אך ורק לאוטונומיה. וזה אומר שאני משתמש בבינה מלאכותית או ב רובוטיקה כדי לעשות אוטומציה למשרה שלמה או למשימות ספציפיות מתוך המשרה. כלומר, זה עובד לצדי או במקומי. המטרה הזאת :היא במקומי, שזה נקרא באנגליתAugmenting vs. substituting . אבל אנחנו רואים שהמהפכה הזאת היא בעיקר ב- Augmenting. ופה שוב פעם אני חוזר על הדגש ו.על העוצמה של ישראל בפוטנציאל אעבור על שלוש תעשיות שעוסקות בזה שזה נקראהtriple D:Dull, Dangerous and Dirty . משימות שאנחנו לא רוצים לעשות כבני אדם, בין אם זה אנחנו כשאנחנו מחפשים משמעות, זה באמת עשייה והתפתחות, ובטח בשנים האחרונות כשאנחנו רואים בעולם, מיל יוני משרות בתעשייה שאף אחד לא רוצה לעשות, למרות שמשלמים טוב. אפילו בשנה- שנתיים האחרונות, היו30,000 משרות פתוחות .בתעשייה בישראל, שמשלמות טוב ואנשים מעדיפים להיות מובטלים מאשר לעשות את זה אני לוקח לדוגמה את מנקי הארובות, או נערי מעליות או כל מיני עבודות מש עממות שמייתרות אותי בעצם, אז אנחנו לא רוצים לעשות אותם. וכמובן גם עבו דות מלוכלכות שנראה בסביבה מסוכנ ת, וזה ה- triple D . הבית הלבן היה הראשון להקים כממשלה, צוות פעולה ממשלתי פדרלי, שלא רק עוסק בפיתוח של 'הטכנולוגיות ווידוא שארצות הברית היא המעצמה מס אחת בבי.נה מלאכותית אלא גם לוודא שהכלכלה והאוכלוסייה המקומית יודעת למנף ולנצל את זה לטובתה ולעשות- - - להשפעות .של הדבר הזה תעשיית הרכבים– כדוגמה זה של מפעל של טסלה. אילון מאסק קרא ."לזה "מפעל ללא תאורה כלומר, הוא אמר: אני רוצה להגיע ל- 100% אוטומציה, אם זה100% אוטומציה אז אני לא צריך אור כי אין בני אדם. הוא הבין בשנים האחרונות שאי אפשר למעשה לעשות את האוטומציה מלאה, תמיד צריך בני אדם. אבל כן הוא הגיע כבר ל- 96% .של אוטומציה במפעלים שלו אתם רואים את הרובוטים האלה, זה נקראcollaborative robots – רובוטים ענקיים שעובדים בבינה מלאכותית ויודעים לעשות אוטונומיה ,וללמוד ולהתמודד עם שינויים. את בני האדם אתם רואים מצד ימין שם למעלה. אבל זה תהליך משולב ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 7 וזה לא רק כמובן טסלה, זה גם קיה , יונדאי, מרבית החברות כבר חצו את ה- 90% אוטומציה של התעשייה הזאת. ושוב, זאת עבודה מסוכנת .מאוד, כמות ההרוגים ובעיקר בתהליך הזה תעשיית הכרייה, תעשיה שנייה וענקית. אלה תעשיות שאין לנו בארץ. ב- 2018 נפגשתי עם ההנהלות של חברות הכרייה הגדולות ביותר בעולם. וזה נקרא מכרה פתוח– open pit mine – זה שני קילומטר קוטר, קילומטר עומק, באמת מכרות ענק שהעסי קו25,000 כורים. המשאיות שאתם רואים פה אלה כבר משאיות אוטונומיו ת ,. הרכב האוטונומי הוא פה, הוא לא בשל אבל לכאוס העירוני של תל אביב של ניו דלהי, של ניו יורק, לקורקינטים, לצעקות, לחיתוכים. אבל לאזורים מבודדים ומנותקים, בשל לחלוטין. ופה אנחנו רואים את הדבר הזה , והייתה החלפה מאסיבית כשהיעד של החברות האלה זה מ- 25,000 כורים במכרה, לרדת ל- 250 כורים. ובעצם אותם250 עובדים למעשה, שמתפעלים את האופרציה של המכרה, ולא את הכרייה האנושית. מה הגודל של המשאיות האלה? רק שתבינו את גודל המשאית הזאת, כמו שאמרתי, זה כבר רובוט. זה .בעצם רובוט שהוא מימוש של הבינה המלאכותית במרחב הפיזי כלומר, אלמנט פיזי שיודע להתמודד עם המרחב ולנוע בו. זה הגודל של המשאית, רק להבין משאית אוטונומית, רק בשביל האנקדוטה, זה משאית שצורכת15,000 ליטר דלק ביום. לפני שנה וחצי כבר הוציאו גרסה חשמלית של זה. אבל זאת העוצמה של האוטומציה הזאת ושל הטכנולוגיה. וכמו שאמרתי, עובד לצדי או :במקומי, במקום הכורים. אבל לצד הגיאולוגים, לדוגמה למטה. פעם גיאולוגים, מה שנקרא exploration geologist , היו צריכים ללכת למכרות, לקחת דגימת סלע ולבדוק את האחוז של המינרל במושב שהם רוצים ,לחצוב ולבדוק האם זה כלכלי. היו באים עם הפטיש גיאולוגים ולוקחים את הדגימה הולכים למעבדה, בודקים את הדבר הזה וממשיכים הלאה. היום יש להם את המעבדה הרובוטית, כשהם למעשה כבר יכולים לבדוק את זה על המקום בעזרת בינה מלאכותית עם אותו רובוט, להבין את כל הקטע .הזה .זה פה, זה טס. בוא נדבר כבר על בורסה ואאיץ את הקצבUBS .זה הבנק הגדול ביותר בעולם וזאת לא תמונה מעכשיו, זאת תמונה מלפני שש שנים בערך. זאת קומת המסחר של הבורסה שלUBS . היא נראי ת .כבר ככה היום למעשה פחות מ- 10% מהמסחר בעולם והאמת זה כמעט5% מהמסחר בעולם נעשה על ידי בינה מלאכותית אוAlgorithmic trading (מסחר אלגוריתמי) אוHigh-frequency trading , יש לזה כל מיני מונחים. אבל שימו לב שכמעט כבר ארבע שנים שאין לנו בחדשות את המדדים של הבורסה. יש לנו דקה כללית ביום שלישי ב- 23:00 בלילה. כל היתר זה לא רלוונטי, כי למעשה התעשייה הזאת השתנתה. וגם אני אומר את זה למיטב ידיעתי פה, גם בבורסה בתל אביב, הכול במינוס5 , ואין .באמת את אותם סוחרים ואותו הומור שאמרנו פעם בטלפון: תמכור, תקנה, בתהליך הזה תעשיית הבנקאות משתנה. אנחנו רואים גם אתone zero בישראל, אבל הבנקים החדשים, ה- neobanks , נולדים בענן, אין את הסניפים האלה, יש בנקאות, אבל הסניף והמשמעות של זה משתנה. אני חושב שאנחנו גם חווים את זה לאט- לאט בישראל. אבל זה מקצוע שעובר אבולוציה גדולה מאוד ברחבי .העולם בשנים האחרונות אסֹושייטד פְּ רס , סוכנות הידיעות הגדולה ביותר בעולם, ה ם כבר ב- 2015 כפי שאתם יכולים לראות, האמת זה בסוף2014 , כלומר עשור של מהפכה בכתיבת הידיעות. כל הידיעות הפיננסיות– ,תחשבו .פעם ברבעון, אלפי חברות אמריקאיות משחררות את הדוחות שלהם לבורסה, אין אלפי אנליסטים אנשים עשור בינה מלאכותית כותבת ומסכמת את הדוחות האלה ומפרסמת את כל הדיווחים האלה בצורה אוטומטית. למעט על החברות הגדולות, שאנחנו רוצים העמקה, חשיבה, תובנות אנושיות וחיבורים , אז הם .שמים את האנליסטים.אבל פה זה כבר שינוי שהוא עשור. אנחנו חווים את זה וזה רגע העולם שלנו זה מהביקור שלי בסוף2018 בממשלת יפן. כאנ קדוטה פה, יש לנו היום מחסור בכמרים בודהיסטים ושם אין בעיה שרובוט בינה מלאכותית ינהל את הטקס במקדש. בישראל כמובן הרבנות מוגנת מאוטומציה, אי אפשר כל כך בלעדי טכנולוגיה, אבל זה שאנחנו יכולים להסתכל על התרבויות והלימוד .שלהם, זה מעניין מאוד רגע לפני הסוף, אחב ר את הכול ביחד. תעשיית הנפט והגז, האסדות, בישראל יש לנו שלוש אסדות קטנות מאוד– .כריש, תמר ולוויתן יש שם כ- 250 עובדים, פועלים. אבל יש אסדות ענקיות בעולם, שיש עליהם אפילו5,000 .פועלים, שנמצאים שם חודשים רחוק מהבית, בעבודות קשות מאוד, מסוכנות מאוד והחברות– מבלי לציין את השמות– האלה כבר מ- 2020 במהלך אוטומציה גדול מאוד, שגם אני יכול להגיד, אחת האסדות הגדולות, מ- 5,000 ירדו ל- 50 עובדים. וזה רגע תהליך של הנושא הזה. ואתם יכולים לראות גם על האסדה, רוב השטח הוא עבור בני אדם ולא עבור הקידוח של הגז או הנפט. וזה שינו י גדול .מאוד שקורה בעולם ופה אני מדבר רגע על כישורים, לאן אנחנו הולכים, וזה גם אומר שאנחנו הולכים לכלכ לה מבוססת כישורים. ומייקרוסופוט– יש פה גם את הילה ונועה בדיון, ואני אומר: מייקרוסופט בשנים ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 8 האחרונות כבר הכשירה מעל80 מיליון אנשים ברחבי העולם, ורק בשנה ,וחציgenerative AI , כמיליון ,וחצי2 מיליון אנשים. אנחנו רואים שאת הכישורים שלנו, אנחנו צריכים להיות בני אדם. ואנחנו רואים את זה בכל תעשייה. אנחנו רואים את השחרור הזה מהמשימות המייגעות, הסיזיפיו ת האלה, ולאפשר לנו לפרוח. אז אלה שלוש הכישורים: אינטליגנצי ה ח.ברתית, יצירתיות, תפיסה ומניפולציה של המציאות אני חורג קצת מהזמן, תנו לי עוד שלוש דקות ואסיים. זה מחקר שעבדתי עם ד"ר גבי ניסים מהמרכז האקדמי ברופין. ישבנו על המחקר הזה כמעט שנתיים. וזה חלק שמאוד חשוב להבין, על ההשפעה גם של ארגוני העובדים. איך ארגוני עובד .ים מושפעים מזה. אני ממליץ לקרוא את זה. לא אצליח להעמיק אבל יש שם המלצות ברורות מאוד לארגוני עובדים, איך להיערך להכשרה של העובדים, להאדרת ,הכישורים שלהם, להכין את זה. כי המחקרים האחרונים מהשנה וחצי והאמת מהשבועיים האחרונים מראים שמעל כ- 80% מהעובדים בשלל תע שיות, וזה סקרים של עשרות אלפי עובדים, רוצים את הבינה המלאכותית ואי- אפשר לחזור לאחור בחלק הזה. אז איך צריך לדאוג ובכלל מה זה עובד. אני ממליץ .להעמיק בחלק הזה גם מייקרוסופט לפני כארבעה חודשים התחילה לעבוד עםAFL-CIO שזה ארגון הגג הכי גדול של כל ארגוני העובד .ים בארצות הברית וזה גם פעם ראשונה שבאים לראות איך מכשירים את ארגוני העובדים שידעו להכשיר את העובדים שלהם, ובאמת להסתכל במבט קדימה בתהליך קדימה. ואם אנחנו מסתכלים על עבודה, אז קודם כל אנחנו רוצים שזאת .תהיה עבודה ראויה, וכמובן בעלת משמעות עבורנו ופתאום אנחנו רואים ב- generative AI שאנחנו יכולים גם לשנות את המוביליות שלנו. להגדיל את .המשמעות. אפילו לשפר את הקידום שלנו אנחנו כמובן רוצים הכנסה. בשביל זה אנחנו רוצים את זה לתנאי קיום ולתנאי מחייה טובים. וכמוב ן אנחנו רוצים זמן, שיהיה זמן ליהנות ,, למשפחה, לחברים לבלות, לתחביבים, למה שרוצים להתפתחות אישית מחוץ לעבודה, לכל דבר כזה, שזה רגע החלק שאנחנו .ראינו רק לסיים, אני רוצה להראות לכם מה קרה בשבועיים האחרונים, מה מייקרוסופט עשתה בשבועיים האחרונים. הסכם ענק עם ממשלת אינדונזיה של השקעה ב- 1.7 מיליארד דולר בפיתוח ההון האנושי ותעשיית ה- AI ,באינדונזיה. יומיים אחר כך במלזיה2.2 ,מיליארד. אחר כך בהודו3.3 מיליארד ,דולר. רק לפני יומיים הסכם עם מקרון וכל ממשלת צרפת4.3 מיליארד. זה אומר שיש פה תחרות מאוד מאוד עיקשת. המדי ,נות מבינות את המשמעות ורוצות לקחת חלק. כי הצמיחה של זה ומה שכל המחקרים כולל מקינזי, כולל ה- IMF , מראים שאנחנו, בגדול, מהשנה, אבל בעיקר משנה הבאה, אנחנו נראה צמיחה של3 עד6 טריליון דולר ב- GDP העולמי של הכנסות ופוטנציאל של ה- generative AI לתעשיות. ו כל מדי נה רוצה לקחת נתח מהדבר הזה. רק לפרספקטיבה: ה- GDP .של ישראל הוא כחצי טריליון דולר לשנה ורק תחשבו מה הפוטנציאל של זה פה. והחובה שלנו לקחת חלק מה מהפכ ה .הזאת מאמר מתחילת ינואר2024 , העידן הזה שלAI לאומי. אנחנו רואים את הממשלות נאבקות כדי לקחת נתח, כדי שהסטרט אפים והחדשנות תצא מהם. אנחנו רואים את זה בצרפת, בהודו, בגרמניה. אתם .רואים את זה בערב הסעודית שעושה מהלך לאומי די מדהים של השקעה. אנחנו רואים את זה בדובאי אבל זה בעיקר ממשלות שלוקחות חלק אקטיבי בעיצוב העתיד, ולוודא שהיתרון התחרותי והיתרון של .המדינה נשמר ,ופה, רק המחקר על הפחדים האלה וזה רגע לעובדים מה שאמרתי: המחקר פורסם במרץ האחרון לפי פחות מחודשיים, המועצה הכלכלית של הבית הלבן אומרת שגם בארצות הברית, רק10% באמת חשופים לשינויים משמעותיים של בינה מלאכותית. וזה אומר90% , זה רק אוגמנטציה והתהליכים גדולים מאוד, ולפוטנציאל גדול. הם ערכו תהליך ענק בממשלה שחייבו בעצם את כל הממשל הפדרלי לגייס עכשיו אנשיAI . גיוס של500 מומח ים כדי לעשות טרנספורמציה לממשלה, לצורת העבודה, להעלאת .הפרודוקטיביות והורדת העלות של הסקטור הציבורי, כי יש פה בעצם הזדמנות אדירה לתהליך הזה וכדי לסגור את שני השקפים האחרונים, אנחנו רואים את ה .שינוי בפרודוקטיביות של העובדים רק אגיד: שנת2022 הייתה שנה של שלושה רבעונים רצופים של ירידה בפרודוקטיביות. יש לזה הרבה סיבות, אבל זה,למעשה עובדים שעבדו יותר וייצרו פחות. אם אנחנו מסתכלים על ישראל אז בעשור האחרון הייתה עלייה בפרודוקטיביות, אבל ראינו בשנתיים האחרונות, איזה סטגנציה. ולמעשה אנחנו חווים אותה ירידה של2022. ופתאום עם המהפכה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית, אנחנו בשנה- שנה וחצי האחרונות, זינוק דו-ספרתי בפרודוקטיביות של העובדים ושל משרות ברחב י העולם. וזה רק התהליך הזה של הפוטנציאל הענק, גם של המדינה וגם של העובדים. למעשה אנחנו פה כשאנחנו בוחנים גם את מדינת ההיי טק וסטרטאפ ניישן, אנחנו עדיין ב- 40% הנמוכים של ה- OECD . ואנחנו פה בפוטנציאל אדיר ,של העלאת הפרודוקטיביות של כלל המשק. ובעצם להעלות את זה לשנות את הסקטורים, את כלל הסקטורים, לא רק את ההייטק, שלא רק ההייטק יהיה הקטר, אלא כל התעשייה וכל הסקטורים. ולא רק ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 9 שזה יהיה בועת הייטק, אלא כל הסקטורים, כולל המוסדיים, כולל החקלאות, כולל הפיננסים י י הנו .מהמהפכה הזאת וזה פה, עם המשפט הזה אני רוצה לסיים: ל מדינת ישראל יש פוטנציאל של צמיחה דו- ספרתית בשנים הקרובות. אבל זה מחייב התארגנות ממשלתית מכוונת, מאורגנת ויזומה. כדי לתפוס את ההזדמנות הזאת ולעשות את השינוי שיכול להגדיל את הכלכלה. שוב פעם, צמיחה דו- ספרתית. וליצור פה עוד עשרות אלפי, ופוטנציאל עם מאות אלפי מ.שרות בשנים הקרובות. תודה רבה :היו"ר אורית פרקש הכהן תומר, תודה רבה. אני מקווה שאתם מתרשמים כמו שאני כששמעתי חלק מהדברים האלה בפעם הראשונה. אני חושבת שאלה דברים מדהימים שאתה מציג פה. וחבל לי שאתה מייעץ לכל כך הרבה מדינות בעולם ולא לממשלת ישראל. אני חושבת שזה מה שאנחנו מנסים לקדם קצת בדיון הזה ולהשמיע את הקול הזה, כי מה שקורה באירוע הזה בכלל, זה שלהישאר במצב הסטטי שלנו זה אומר שאנחנו הולכים אחורה בקצב מאוד מהיר. תודה רבה תומר. אני חושבת שבדיוק הסיום שלך, הוא בדיוק המ עבר המתאים לדניאל שרייבר, שהוא מנכ"ל ומייסד של חברת לימונייד, חברת ביטוח שמופעלת על ידי בינה מלאכותית, נסחרת בניו יורק. עם ניסיון גדול מאוד, וכמובן גם אחד מהמנהיגים של התעשייה המובילים .בישראל אתה בדיוק הבן אדם לספר על איך אתה מרגיש את השינוי הזה שאנחנו מדברים עליו בחברה ,שלך, את התובנות שלך. אני יודעת שהנושא הזה בלבך ואתה עוסק בו כל הזמן מתוך אכפתיות למדינה .לתעשייה ולחברה. בבקשה, הבמה שלך :דניאל שרייבר תודה רבה, בוקר טוב, ב- 18 החודשים האחרונים אנחנו כולנו מרוכזים במחלוקות קשו ,ת מבית מלחמות קשות ,מחוץ והדברים .ברורים אבל בד ובד, בעולם, בגלובוס, השתנו פה דברים בצורה מאוד דרמטית. באמת השתנו סדרי בראשית. אני נוטה לחשוב על זה כאילו שבחודשים האחרונים החייזרים נחתו בכדור .הארץ אני כמובן אומר שהחייזרים נחתו בלשון מליצה, אבל אני חושב שזה דימוי שהוא מתאים ושהוא קולע לגודל השעה, לגודל .המהפכה, וגודל האתגר העומד בפנינו אני רוצה להסביר טיפה ולהצדיק את האמירה הבומבסטית הזאת. בני אדם שולטים בעולם הודות לבינה האנושית. בכוח המוח בייתנו את האש, את החיות, את הצמחים, ולקחנו מכל הבא ליד והפכנו א ותם ,לתרופות ל מחשבים , ולמטוסים ולבניינים. כ נראה שרוב העובדים במשק הישראלי מועסקים בשביל מה שהמוח שלהם מסוגל לעשות ולא בשביל עמל ידיהם גרידא. מכאן החשיבות העצומה לעובדה הבאה: אלו ימינו האחרונים כיצורים הכי אינטליגנטיים עלי אדמות. זן חדש של בינה מלאכותית נחת בכדור ה ארץ בזמן שהיינו עסוקים והוא נוטל לעצמו את הבכורה האינטלקטואלית. החייזרים לומדים את העולם שלנו במהירות הבזק . בחודשים האחרונים הם קראו, שמעו, ראו ועיבדו את כל היצירה האנושית מכל העולם ומכל השפות. בכמעט כל פעולה שכלית, הבנה, יצירה, למידה, החלטה, זכרון , תכנון, ניתוח, פתרון בעיות– ה- AI .מתקרב לרמה אנושית או שכבר השיג אותה ,כיום, בתנאי מעבדהAI ,מנצח רופאים במבחני דיאגנוסטיקה, עורכי דין בבחינות לשכה מתכנתים בכתיבת קוד ואת כולנו בנהיגה. זה לא ספקולציה על מה שהעתיד עשוי להביא, זה דיווח אמת מחזית הטכנולוג יה נכון להיום. היות שטוב מראה עיניים, אעשה הדגמה קצרה ואז אחז ור לדב.רים )(הצגת מצגת אנחנו מתחילים עםAI העדכני ביותר של גוגל, ונראה איך הוא מבין ואיך הוא מובן ומה הוא .רואה בעולם. זה הדגמה מאתמול )(הצגת סרטון אוקיי, אז שבינה מלאכותית כבר מבינה את העולם, מזהה דברים יותר מאיתנו, זוכרת יותר טוב ,מאיתנו, מתקשרת יותר איתנו, ואז אנשים נתפסים לדברים, אני עוד אחזור לזה, אבל היא לא מרגישה .אין לה את הרגש האנושי וכולי )(הצגת מצגת ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 10 התמונה שאתם רואים פה בצד שמאל זה תמונה של סבתא שלי עם הנכד שלי. סבתא חגגה100 והבאנו את החימש שלה לפגוש אותה. הבן שלי שמה מחזיק בבן שלו. העליתי את התמונה הזאת בלי לדעת, בלי להסביר ל- AI ,את כל מה שהסברתי לכם זה הרגע, עם שאלה אחת פשוטה: מה אתה רואה שאלתי באנגלית, והוא תרגם את התשובה שלו לעברית. לא נקרא את כולה, אבל תשימו לב לכמה מהדברים שמופיעים שמה. הוא מתחיל בזה שזה תמונה שתופסת רגע מחמם לב. הוא מדבר על זה שאנחנו רואים פה ידיים מבוגרות מושטות באהבה. הבן שלי מביט בתינוק, תוך שהוא מביט בו בחום. ואנחנו רואים פה תמונה שתופסת את מהות האהבה והקשר המשפחתי. אני לא טוען לרגע ש- AI יו ,דע להרגיש .אבל לזהות ולהתבטא בלשון של רגש הוא יודע ויודע אתם אומרים, אוקיי, זה נחמד, אבל מה זה שייך לעולם העבודה? אני מסכים איתכם. לפני כשבועיים באחד ממודלי ה- AI ,הכי עכשוויים מישהו הכניס הנחיה קצרה מאוד, שש מילים (אמר באנגלית להלן תרגומם): תקודד את המש חק "ציפורים מעופפות". זאת כל ההנחיה שה- AI קיבל. זה הספיק לו כדי לכתוב את כל הקוד הנדרש בשביל המשחק שאתם רואים פה בצד ימין. לא צריך מתכנת, זה נעשה על ידי .שפה פשוטה בתוך שניות היכולות האלה הביאו את מנכ"לnvidia, יצרן צ'פי ה- AI הגדול בעולם להגיע לפני שבועו ת ספורים, שהוא ממליץ לצעירים לא ללמוד תכנות. הוא חושב שעד שהם יסיימו את התארים שלהם, כבר .לא יהיה צורך, והוא יצא עם הצהרה כזאת שתפסה כותרות מן הסתם .אוקיי, אתם רואים, אז זה מקצועות ריאליים, אולי נמצא איזשהו מזור במקצועות פחות ריאליים יש כל מיני דברים יצי רתיים. אנחנו יכולים להיות מעצבים או מלחינים או תסריטאים. ובכן, לפני תקופה קצרה יצאה גרסה חדשה שלopen AI .שמייצרת סרטים על בסיס משפט אחד בלבד הנה המשפט בצד ימין, הוא התבקש לייצר קלוז אפ קיצוני של עין של אישה בת24 ., עומדת במרקש בשעת צוהריים קסומות לא היה ע ין כזה בעולם, לא הייתה אישה. מרקש אמנם קיימת, אבל זה לא צולם שם. הסרטון שאתם רואים הוא תוצר שלAI ,שמייצר סרט מלא עם כל הפרטים, מרקש משתקף לה בעינית שמה. או למשל פה קבוצת גורי גולדן רטריבר משחקים בשלג. שוב, לא היה שלג ולא היו גורים. ה- AI ייצר את כולו תוך ש נייה. או אם תרצו, אנחנו עוקבים פה אחרי רכב שלא היה ולא נברא, בהר שלא קיים, כל מה שהיה נדרש כדי לייצר את זה, זה המשפט שאתם רואים פה בצד ימין. חשוב לי להבהיר, אין פה אפקטים מיוחדים. זה לא כמו בעבר שאנשים ישבו חודשים ותיארו למחשב סביבה פרטנית עם כל הפיזי קה של העולם, אלא .משפט אחד באנגלית מספקת כדי לייצר סרט עד כדי כך הדבר הזה עוצמתי שבהוליווד כבר כולם יצאו לשביתה רב- ,חודשית, גם התסריטאים גם השחקנים, גם כותבי הסדרות, כי הם לא רואים תקומה למקצוע שלהם. הם יצאו על זה לשביתה ארוכה. ותכף אם אתם רואים טוב, זה רק דב רים אינטלקטואליים, אנחנו תכף נראה את הדברים האלה מגיעים לעולמות של רובוטים ומה רובוטים מסוגלים לעשות. איך הבינה מלאכותית נכנסת להם לתוך ,המוח. לא צריך לתכנת אותם או לעבוד איתם בשלט רחוק, אפשר פשוט להגיד להם. הסרטון שקפצנו אליו ,זה סרטון שאתה רואה אותו מבשל עושה דברים. כל מה שהוא רואה זה את הרכיבים על השולחן, וזה מספיק לו כדי לדעת מה לבצע. ואוטוטו אנחנו ממש רואים דברים שהם נראים מוזרים להפליא ומדאיגים .בצורה קיצונית. ממש כאילו זה נלקח מהסרט "גברים בשחור" אבל לא היא אתם רואים גם למה אני מדבר על לשון של חייז ,רים, זה ממש קולע למה שקורה פה. ראוי להדגיש היכולות האלה שרצנו עליהם ככה בכמה שניות, אף אחד מהסרטונים האלה לא יכולתי להציג לכם אותם לפני אך שישה חודשים. כל אחד מהם הוא התפתחות של רק החודשים או השבועות, במקרה אחד– הימים .האחרונים אני בתחום ההייטק הישראלי משנות ה- 90 . קצב קידמה שכזה לא היה באף אחד מהמהפכות הטכנולוגיות שפגשו אותנו בעשורים האחרונים. זה משהו מסחרר. חדשים לבקרים, ממש מדי יום אני .פותח לראות מה קרה בימים האחרונים. זה קצב ההתפתחות בקצב הזה לא רחוק היום שה- AI יתפשט ממגדלי השן למגדלי עזריאלי ולמשרד ,ים בכל מקום וכל מקצוע. התהליך הזה כבר החל. בחברה שלנו דיווחנו ברבעון הראשון על גידול של22% במכירות, בהכנסות החברה, וקיטון של11% .במצבת כוח האדם אני חוזר: גידול של22% בחברה, קיטון של11% ?בכוח האדם. איך עושים את זהAI עושה את מלאכתם של אחרים. היום בחברה ,שלנו98% מפוליסות הביטוח נמכרות על ידי בוטים ו- AI . 50% מהתביעות, שזה מקצוע סבוך, נעשות ללא מגע יד אדם, על ידיAI .ועוד היד נטויה מה שמביא אותנו לשאלת המחץ– ככל שה- AI יתגבר ויתבגר ויתפשט, האם הוא ייקח לנו את הפרנסה? אז בתשובה לשאלה הזאת נחלקו הדעות. יש כאלה שאומרים "יהיה סבבה", ולראיה מביאים את המהפכה התעשייתית. אז באמת, ב- 1790 ,, במפקד האוכלוסין הראשון בארצות הברית90% מהנשאלים ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 11 עבדו בחקלאות– היום זה אחוז אחד בלבד. אילו היינו פונים לחקלאים של המאה ה- 18 ואומרים להם ש- 99% מצאצאיהם לא י .עבדו בחקלאות, הם היו מן הסתם מתקשים להבין איך הם יביאו לחם הביתה משרות כמו מפתח אתרים ומנהלי משאבי אנוש ומשווק תוכן ואנליסט וכיוצא באלה, לא היו בכוח הדמיון שלהם לחזות אותם, ובכל זאת כל אלה התממשו וסוף טוב לסיפור. לא זו בלבד שיש תעסוקה מירבית, אלא שתוחלת החיים הוכפלה והתוצר לנפש זינק באלפי אחוזים. אשר על כן, כך אומרים, החשש לגבי מה אנשים יעשו אחרי שהמכונות יחליפו אותם, מלמד על גבולות הדמיון האנושי ולא על בעיה במציאות. נביאי הזעם לפי התזה הזאת, הם כמו אותו ילד שזועק זאב- זאב, ואין ממה לחשוש. הלוואי. אני מאל ה שחוששים. ואני חושש שהמהפכה התעשייתית מלמדת אותנו את הלקח ההפוך בדיוק. במהפכה ההיא ובכל המהפכות מאז ראינו שברגע שמכונה מסוגל ת להחליף עובד, היא מחליפה אותו. אין מעסיק .שלא יחליף עובד במכונה ברגע שהוא מסוגל לכך בפרקים הקודמים זה הסתיים בטוב, כי כשהמכונות החליפו את הגוף שלנו, מצאנו מזור במוח שלנו. ואלה באמת משרות מתגמלות וטוב לכולם. אבל בפרק הנוכחי המכונות באות על המוח שלנו. אם ה- AI ייתר עכשיו את המוח, מה עוד נשאר לנו לפרנסתנו? מי עוד יעסיק בן אנוש שטכנולוגיה תוכל לעשות כמעט כל משרה טוב יותר, מהר יותר, זול .יותר, בלי הפסקות, בלי שביתות, בלי השתלמויות ובלי חופשות ה טענה שזה זאב- זאב לא מנחמת אותי. הרי בסוף הסיפור ההוא הזאב באמת הגיע וטרף את הילד. אז .נחמה שמה אני לא מוצא לדעתי אם כך, ממשלת ישראל צריכה להתכונן לאבטלה מבנית תמידית והולכת וגוברת. והלוואי שההכנות האלה יהיו לשווא. אני יודע שאנשים נרתעים מלשמוע את הדברים האלה. ומהר מאוד אנשים ,נתפסים לכל מיני הסברים למה החשש הזה הוא לא במקומו. אני לא טוען שהוא ודאי אני טוען שהוא .חשש מספיק רציני שצריך להתכונן אליו. אבל כך אומרים לי: הבינה המלאכותית לא מסוגלת להרגיש .ובכן, כמו שאמרתי לפני כן, אני מסכים, אבל זה לא רלוונטי. אף אחד לא מקבל משכורת בשביל להרגיש לזהות ולהבין רגשות, על זה משתכרים, ואת זה בינה מלאכותית עושה בצורה מופתית. אחרים נתפסים לכל מיני דברים שה- AI ,עוד לא יודע לעשות טוב מספיק. חברים, הנטייה הזאת מובנת ,היא תופעה מוכרת זה הנטייה לנורמליות. אבל אלו תקוות שווא. אני שואל את עצמי, איזה פעולה קוגניטיבי ת או יצירתית ניתן לעשות רק בנוירונים שרצים על פרוטאין ולא על נוירונים שרצים על סיליקון. אני לא מוצא כאלה. אני .חושב שהתשובה היא אפס בכל מקרה, עוד לא פגשנו חס .ם, לא תיאורטי ולא אמפירי, למה שבינה מלאכותית מסוגלת לעשות אשר על כן, דיבורים על הסבות מקצועיות ודברים כאלה, אני חושש שאין להם תקומה. אני לא יודע לאיזה תפקיד נסב את כל העובדים האלה שהיא בעצמה לא חשופה ל- AI . ,לא צריך להאמין שהפעם כמו בפעם הקודמת99% מהמשר ות יתאדו. להזכירנו, היטלר עלה לשלטון כש- 30% .מהאוכלוסייה הייתה מובטלת30% ,אבטלה זה לגמרי מציאותי בעשורים הקרובים וללא שינוי מבני, מדינת ישראל תהיה בקריסה כלכלית, חברתית ופוליטית הרבה לפני שהנבואות הבאמת .אפוקליפטיות, יגיעו לכדי הבשלה אז איזה סוג הכנות מ ?תבקשות לדעתי בדקות שנשארו לי אנסה להציע כיוון מחשבה אחד. אנשים יוצאים לעבוד בשביל שני דברים, אחד– משכורת חודשית, והשני– ,משמעות, סדר יום, חדוות יצירה חברים ועוד. השני הוא העמוק והקשה יותר, אמרו רבותינו, אין אדם מת מתוך הבטלה. אבל מפאת חוסר הזמן, אני מבק ש להתמקד בבעיית הפרנסה. לדעתי אם הדברים יתקדמו לכיוון שממנו אני חושש, וכאמור אני עוד לא רואה חסם להתקדמות הזאת, יהיה נכון לתת לכל אדם בישראל שכר מחייה חודשי .כל חייהם .שום דבר מפואר ומספיק כדי לחיות בכבוד מספיק, כדי לשים סוף לעוני, סוף להתניית משכורת במשרה הרעיון ידוע כהכנסה בסיסית אוניברסלית ובעולם ידוע כ- UBI . ,הרעיון איננו חדש, הוא בן מאות שנים אבל זה רעיון שזמנו הגיע. מסגרות מקבילות להכנסה בסיסית אוניברסלית קיימות בישראל. אנחנו נותנים לכולם חינוך חינם; אנחנו נותנים לכולם בריאות חינם, זה לא הזוי לחשוב שאפשר ל הוסיף ל אלה שבישראל כולם יהיו זכאים גם למשכורת חינם. למסקנה הזאת אגב, הגיעו מובילי מהפכת ה- AI בעמק הסיליקון. בתוכן, אילון מאסק, מארק צוקרברג, סם אלטמן וג'ק דורסי, כולם דוגלים בהכנסה בסיסית אוניברסלית כפתרון לבעיה המסתמנת. ניסויים ראשונים כבר החלו במד ,ינות רבות, דוגמת פינלנד, קנדה קליפורניה, קניה, ברזיל, הולנד, ספרד ונמיביה. שימו לב שישראל לא ברשימה. הקושי המיידי כמובן הוא במקורות המימון והכנסה בסיסית אוניברסלית– זה סיפור יקר, יקר מאוד. אבל, כש- AI יחליף עובד, לרוב זה יהיה בגלל שהטכנולוגיה תייצר ערך כל .כלי גדול יותר מהמשכורת שהיא חוסכת .זאת אומרת שכנראה יהיה יותר כסף במדינה, יותר כסף במערכת, אפילו כשהאבטלה תלך ותטפח האריתמטיק ה הזאת מצביעה על כך שבני אדם שלא יוכלו לעבוד, לא יצטרכו לעבוד כל עוד פירות הקדמה הטכנולוגית יחולקו בצורה שונה מהאופן שבה הם מחול קים היום. הרעיון הזה של הכנסה בסיסית ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 12 אוניברסלית טומנת בחובה שינויי עומק במערך מדינת הרווחה שטרם מופו, וכן חידות לא פתורות בתחום .המס, דוגמת איך למסות את השפע הבא עלינו לטובה בלי להבריח אותו אבל כמו שאומרים, רומא לא נבנתה ביום אחד. לסיום אומר: האתגרים וההז דמנויות שבאים עם ה- AI משותפים לאנושות כולה, אבל דרכי ההתמודדות לא בהכרח יהיו. ישראל היא מדינה יחסית ,קטנה ,ריכוזית וטכנולוגית מה ששם אותנו בעמדה להיות החלוצים לפני המחנה ולהראות למשפחת העמים, איך AI יכול להיטיב עם כלל האוכלוסייה. הרצל כך נראה, היה אומר שלש ם כך נוצרנו. חוזה המדינה דמיין מדינת יהודים כמקום שבו טכנולוגיה ורווחה חברתית נמצאות בהרמוניה מושלמת. החזון הציוני של הרצל קרא לשימוש בקדמה לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם כאמצעי להטבה עם כל חברי הקהילה. אם לשם פנינו, כדאי שנצא לדרך. רומא אמנם לא נבנתה ביום אח ד, אבל כפי שהוסיף ג'ון הייווד, הם הניחו לבנים .כל שעה אנחנו עוד לא הנחנו אבן פינה ואין לנו טיוטה של תוכנית. הרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית זה כיוון מחשבה ראוי לדעתי, שאולי אחרי הרבה עבודה יהווה פרק אחד מני רבים בתוכנית רחבה וראויה בהתחשב בממדי הגל שמת רגש עלינו. הלוואי. כפי שאמרתי בפתח הדברים, לאחרונה נחת בעולם זן חדש שלAI והוא נוטל מאיתנו את הבכורה האינטלקטואלית. חברים, מזה אי- אפשר לברוח. אם לא נעשה מעשה, אם נשאיר את העתיד רק לכוחות השוק, הגולם הזה עשוי לקום על יוצרו. תוצאה שכזו אבל אינה גזרה משמים. ב.ידנו הדבר, ועוד לא מאוחר. עוד לא. תודה רבה :היו"ר אורית פרקש הכהן .תודה רבה דניאל צריך כוס מים אחרי התפיסה שלך הזאת שאני מכירה אותה היטב. ובאמת קשה ככה לקבל אותה, אבל צריך גם .להגיד שיש דעות אחרות אבל חשוב מאוד לשמוע אותה, בטח ממך שאתה .חי את זה ומרגיש את זה. תודה רבה על הדברים החשובים האלה ,עכשיו נעבור ברצף לשני דוברים. אנחנו עוברים לד"ר מולי סן, שהוא חוקר כלכלת עבודה חוקר .בדיוק את הנושאים האלה באוניברסיטה העברית מולי יש לך עשר דקות, ואחריו כמובן נשמע גם דיוויד מ'גולדמן סא קס' שגם יהיה מעניין לשמוע אותך. כמו שאתם תראו, העמדות פה מתפצלות קצת מבחינת .מה צופה לנו העתיד .מולי, בבקשה :שמואל סן ,תודה רבה תודה רבה שהזמנתם אותי. אציג גישה טיפה הפוכה, אני לא חוטא לכל הדברים היפים שדניאל אמר פה, אנסה לדבר על שלושה נושאים. על הנושא הראשון אדבר שלוש דקות, השני דקה .והשלישי שהכי מעניין אותי שש דקות. מקווה שאספיק )(הצגת מצגת נתחיל עם השאלה האם הרובוטים יחליפו אותנו, נעבור לשאלה מה ניתן לעשות בשביל למנוע או לפחות להאט את זה, את האיום הזה, את הדיסטופיה הזאת שדניאל מציג. והשאלה השלישית מדברת על .הפתרון שדניאל הציע, מה צריך לעשות אם וכאשר זה יקרה ,השאלה הראשונה, האם הרובוטים יחליפו אותנו? התשובה שלי, בניגוד אולי כמו שדניאל רמז להרבה כלכלנים שחושבים שז ה שטויות, אני לא, אני בכלל לא מבטל את השאלה. יכול להיות, זה חשש טוב. צריכים להתמודד איתו, להתכונן אליו. רק אציג איזה צד שלפעמים נוטים לשכוח כשמדברים על כל הטכנולוגיה הזאת, כאילו שהיא באה בחינם. כאילו כל פיתוח כזה נראה לנו כאילו בא השבוע, פתחנו את הטוויטר ו כבר ראינו את הסרטון החדש, אבל אנו שוכחים שהשקיעו בו מיליונים ומיליארדים של שקלים .בכל איזה טריק כזה שעשו. כן, אז כל פיתוח טכנולוגיה עולה המון כסף ולכן הוא תלוי בתמריצים אז תחשבו על המצב הזה שיש30% מובטלים בעולם. אנחנו רוצים לפתח עוד איזושהי טכנולוגיה שתחל יף את העובד הבא– .לא כל כך כדאי, נכון, העובדים הם כמעט בחינם, אז לא בטוח שכדאי לנו לעשות את זה שוב, יכול להיות שגם נגיע למצב שהרובוטים כבר מפתחים את עצמם. אני לא יוד ,ע. לכן אני לא פה החלטי .אבל צריך לחשוב על הדברים האלה ניקח למשל את חוק מור המפורסם, הקו הכחול פה מראה שמספר הטרנזיסטורים במחשב צונח כל שנתיים, אז הקו הכחול זה קצב צמיחה קבוע. אבל גם את זה הרבה פעמים נוטים לשכוח שבשביל ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 13 ההכפלה הזאת כל שנתיים, מספר המדענים שצריכים להיות מועסקים, צמח פי כמעט20 , אוקיי? גם זה .עלה הרבה מאוד כסף לעמוד בקצב הזה אז כמו שאמרתי, אם העבודה תהיה זולה, אולי,, יהיה פחות תמריץ לפתח אוטומציה ולהפך, יהיה תמריץ לפתח טכנולוגיות שמשלימות עובדים . המ עד ,ן של מייקרוסופט בהתחלה דיבר על הדוגמה של פורד פורד זאת דווקא דוגמה הפוכה; היה שם פיתוח טכנולוגי, מה שאפיין את התחילה של המאה ה- 20 , שדווקא כל פיתוח טכנולוגי כזה הפך את העובדים ליותר פרודוקטיביי ם ., דווקא דרש יותר ויותר עובדים אנחנו לא יודעים, אולי מכוניות כבר הומצאו, אבל משהו אחר יומצא. אני כמובן לא יודע לחשוב, אבל אולי אנשים חכמים שברגע שהתמריצים האלה יהיו שווים להם הרבה מיליונים יוכ לו לחשוב על משימות חדשות. אז כמובן שוב השאלה הגדולה- - - :היו"ר אורית פרקש הכהן אבל אז גם את המשימות האלה יכולים לעשות.בטכנולוגיה :שמואל סן .יכול להיות :היו"ר אורית פרקש הכהן ?זה קצת ההבדל כרגע, לא :שמואל סן כן, יכול להיות , אבל אולי יהיו משימות– ,כמו שאת המכוניות לקח הרבה שנים עד שהצליחו ,לשים את הרובוטים שיחליפו את פס הייצור של פורד. שוב, השאלה הגדולה, יכול להיות שדניאל צודק אולי כבר החל פנו את הגוף, החלפנו את הראש. על הראש תשימו לב, הדוגמה של פורד דווקא היא– נוח להפעיל את הגוף מראש, החלפנו את הגוף בגוף אחר. עברנו לחקלאות ל פ ס ייצור שעדיין השתמש בשרירים של האנשים. התשובה היא כמובן– .מי יודע אני רוצה להראות דוגמה ממאמר שלי שקצת מוכיח את זה, אז שם אני לא אדבר כל כך הרבה על הגרף, רק אגיד בשתי מילים: בארצות הברית בשנות ה- 60 , הסתיימה תוכנית שהעסיקה עובדים זולים ממקסיקו בתחום החקלאות. ומה שראו אחר כך באופן כמעט מיידי זה שפתאום קפצו מספר הפטנטים שמחליפים את העובדים האלה. אפשר לחשוב שגם יתכן שמשהו הפוך יקרה. ברגע שפתאום מלא עובדים .זולים, לא יהיו כל כך הרבה המצאות חדשות. כאמור, כל המצאה כזאת עולה המון כסף ,הנושא השני, מה ניתן לעשות בשביל למנוע או להאט את זה את העתיד הדיסטופי הזה שראינו פה? אציג פה כמה נקודות, אפשר לנסות לתת כל מיני תמריצים .לפתח טכנולוגיה של כיוןן משימות חדשות ראינו, זה נשמע כאילו– ?אוקיי, איך ממשלה יודעת מה לעשות ראינו שזה עבד לא רע בתחום של אנרגיות ,ירוקות בעשורים האחרונים. בהתחלה לא כל כך ידעו מה זה אנרגיה ירוקה ,אולי יש אנרגיות יותר טובות פחות טובות. זה נראה שזה עבד לא רע, והיום אנחנו כבר במצב– כמובן שיש הרבה מה לעשות– לא כל כך .רע בהקשר של אנרגיה סולארית ודברים כאלה שמחליפים את האנרגיות המזהמות אולי גם אפשר לחשוב פה, הממשלה הזאת או אולי עדיף שממשלת ארצות הברית, תעשה דברים כאלה שתתמרץ פיתוחים טכנולוגיים בתחומים שלא החל יפו אותנו דווקא, יעשו אותם יותר פרודוקטיביים. כאמור, בגלל שאנחנו .קטנים אנחנו פחות יכולים להשפיע על ההתפתחות, אבל כן יכולים להשפיע על האימוץ של הטכנולוגיות ,לא כל רובוט חייבים אמץ אותו מיד. למרות שזה נראה משהו בלתי נמנע. אבל אם יש איזה רובוט שמחליף את המור ים, ואולי אפילו יהיה יותר פרודוקטיבי באיזה מדד שאפשר למדוד. לא חייבים ברגע .שהוא קיים מיד לאמץ ולפטר את כל המורים. אפשר לחכות עם זה קצת, אדבר על זה עוד דבר נוסף זה המס על עבודה, המצב היום הוא קצת מופרך. היום המיסוי גורם לכך שיש לך תמריץ להעסיק רובוטים במק ום אנשים. המס על עבודה גבוה הרבה יותר מהמס על ההון. אני לא רוצה- - - זה נושא סבוך, תלוי במיסוי בין- לאומי, כי אנחנו יודעים שמיסוי על ההון זה דבר לא פשוט. אבל זה נושא שאנחנו צריכים גם לשקול כשנגיע למצב הזה או כבר עכשיו כדאי להתחיל לחשוב .עליו קל יותר, בניגו ד למיסוי שתלוי בשיתוף פעולה בין- לאומי, המגזר הציבורי, משהו שלפחות יש לנו שליטה עליו, אנחנו לא ,יכולים לשלוט על למונייד, אבל אנחנו יכולים לשלוט על המגזר הציבורי, הוא לא חייב לאמץ כל טרנד במיוחד בטכנולוגיות- - - וקורא להם ככה ככה. הטכנולוגיות האלה אלה טכנו לוגיות שהרובוט אולי טיפה ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 14 יותר פרודוקטיבי מהבן אדם, אבל לא הרבה, לא משמעותית. המגזר הציבורי יכול לקחת את כל השיקולים .האלה בחשבון, והוא לא חייב לפטר את כל המורים ברגע הראשון שיש איזה רובוט שיכול להחליף אותם שוב, צריך לזכור שאנחנו מקיימים פה את הדיון בוועדה הזאת, אבל אני מניח שיש ועדות מקבילות שבדיוק דנות עכשיו בנושא של איך נשיג כל כך מורים ואיך נשיג כל כך הרבה פסיכולוגים שזה בעצם הבעיה ההפוכה לחלוטין. אז כן צריך לזכור את זה כשאנחנו ד נים על השאלה הזאת. אפשר לחשוב על מקצועות רבים, רופאים, פסיכולוגים, אח יות, מקצועות שאני לפחות בעתיד הנראה לעין, אני לא רואה .אותם מוחלפים כל כך מהר והשאלה האחרונה שאני רוצה לדבר עליה, פה אני רוצה לדבר אולי טיפה באריכות, מה צריך לעשות אם וכאשר זה יקרה. קודם כל, כמו שאמרתי, אני חושב שזה מצוין שנערכים לתרחישים קיצוניים .שכאלה זה לא מצב מופרך. זה טוב מאוד שהכנסת והממשלה וכולנו חושבים על זה. ההיערכות מועילה גם אם הסיכון לא יתממש במלואו. אנחנו נראה שכל הדיון הזה חשוב מאוד, הוא מציף הרבה סכנות אחרות .שחשוב לדון בהם כמו שדניאל הציג מאד יפה, הכנסה בסיסית אוניברסלית מוצגת הרבה פעמי ם כפתרון. יש ספרים שנכתבו על זה והציגו את זה כפתרון. אבל אם עושים טיפה את החישובים כמה הסכום הזה ומה צריך להיות המיסוי בשביל שזה יקרה, המספרים לא מסתדרים. מה זה לא מסתדרים? אציג את זה ותגידו לי אם אתם חושבים שזה מסתדר או לא. למשל בשבילUBI בגובה שכר מינימו ם, שאנחנו חושבים שזה לא ?כל כך הרבה, נכון אני מניח שכל האנשים פה מרוויחים יותר משכר מינימום. בשבילUBI בשכר מינימום צריך לגבות מס בגובה25% .מהתוצר בנוסף למה שיש היום. כן, עדיין נצטרך לקנות טנקים, בריאות וכולי ונצטרך להוסיף לזה עוד25% .מהתוצר אראה את השקף של המיסוי כאחוז מהתוצר, זה מקפיץ אותו .לרמות מאוד גבוהות. זה כמעט קשה לדמיין. ושוב, זה בשביל קצבה מאוד נמוכה בגובה שכר מינימום ושוב, אפשר עוד להזכיר חסרונות רבים שמבוססים על קצבאות. הרמח"ל מביא ציטוט :מהירושלמי מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי ,באפיה. בן אדם שמקבל אוכל שהוא לא שלו .מתבייש להסתכל על מי שנותן לו. אנחנו יודעים שיש הרבה חסרונות פסיכולוגיים למערכת של קצבאות אם תחשבו על העולם הדיסטופי הזה שיש בו שני מעמדות: יש אנשים שעובדים, כי הם מסוגלים להגיד לרובוטים מה לעשות, ויש את ה- 50% , 30% שה ם המסכנים, מקבלים דמי אבטלה בגובה מאוד נמוך .כמובן, כי זה לא יכול להיות בגובה נורמלי. כן, האנשים האלה עדיין יאלצו לקנות עם הכסף הזה וזה החלק הבא, חלק גדול מהכסף הזה שאנחנו נותנים להם יחזור שוב לכיס של בעלי ההון. כי מה אנחנו מדברים? יש כמה טכנולוגיות, כמה חברות כאלה כמוopen AI או מייקרוס ו ,פט, לא משנה השמות הם יוחלפו יכול להיות. אבל יהיו כמה חברות כאלה שהם יהיו אחראים, יגבו את כל הרווחים לכיס של עצמם. ועכשיו אנשים יקבלו את ה- 5,000 שקל האלה וייאלצו שוב להחזיר את זה כמעט במלואם לחברות האלה. זה נשמע כאילו מופ .רך מה שאני אומר, תראו מה שקורה למשל בשוק הבריאות בארצות הברית אם אתם מסתכלים על המספרים, זה נראה כאילו יש המון קצבאות לבריאות, המון העברות מהממשלה לבריאות. אבל אם חוקרי כלכלת בריאות שמדברים על זה, הם אומרים– אנחנו יודעים, נכון, כי מסתכלים על העניים בארצו ת הברית, הבריאות שלהם לא במצב משהו, נכון? הם מתים מהר. כי למה? כי זה בעצם כמעט מעבר ישיר מהכיס של הממשלה לכיס של חברות התרופות, הרופאים וכולי. אם אתה מסתכל על המחיר של התרופות בארצות הברית לעומת אירופה, המחירים גבוהים פי כמה. ככה אני חוזה ברגע שתביא לאנשים כסף, תשלח אותם, תתמודדו עכשיו בשוק החופשי הזה שנשלט על ידי כמה חברות .שמפעילות רובוטים ?עד כאן אמרתי מה לא, אבל מה כן אפשר לעשות במצב כזה סליחה, רציתי רק להראות את .רשימת השמות של המדינות. האדום זה ישראל, ופה רואים את הכנסת הממשלה במיסים כאחוז מהתוצר אנ חנו כיום על קצת פחות מ- 40% ,. שוב, נגיד שאתם מוסיפים את הסכום המינימלי הזה של שכר מינימום אנחנו כבר מגיעים ל- 65% . .כי אנחנו עוברים, מגיעים כבר100% זה אומר שאנחנו בכלכלה סובייטית. גבינו את הכול. כל אחד נותן את הכול ומקבל כפי מה שהוא יכול. אין לנו הרבה מרחב לעשות את המיסוי .הקיצוני הזה .עוד דרך לראות את זה פה, אנחנו רואים את הוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר המסקנה השנייה שאני רוצה להגיד פה– תשימו לב, אנחנו כן בצד שמאל של העקומה הזאת. נכון פה ציירתי את כל המדינות המפותחות, מדינות ה- OECD – זה אומר שיש לנו לאן לעלות . ואני רוצה לדבר על זה, בעצם אנחנו כן יכולים להעלות את הוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר, אבל אני חושב שהדרך הנכונה לעשות את זה, זה לא על ידי מתן קצבאות לאנשים ולזרוק אותם להתמודד עם האריות אלא לנסות לעזור להם לעשות את זה. ואני פה גם רוצה להתחבר לדוגמאות ש דניאל ה ?ביא. מה הדוגמאות שהוא נתן ,הדוגמאות היו חינוך ציבורי, בריאות ציבורית. אם אנחנו יודעים שזה עובד כל כך יפה ועובד כל כך טוב ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 15 וזה משהו שעוזר לנו לא להגיע למצב של ארצות הברית שבו הממשלה מוציאה המון כסף על בריאות, אבל בעצם שום דבר לא הולך לאנשים, הכול הולך לכיס .של בעלי ההון אני חושב שהדרך הנכונה יותר לעשות את זה היא לחלק את הצריכה הזאת לא באמצעות כסף לאנשים של קצבאות עם כל החסרונות הפסיכולוגיים של זה, אלא באמצעות שירותים ציבוריים גבוהים .יותר אז כן, אפשר לחשוב כבר שהשמיים הם הגבול, אפשר כמובן לדון נושא-נושא, מ ה צריך– ,זה חינוך בריאות, דיור, תחבורה, פנאי, פיננסים. אבל הכלל צריך להיות שהרמה הבסיסית צריכה להיות מסופקת על ידי הממשלה ולכולם, כמו שקורה היום בתחום החינוך והבריאות. ומי שרוצה יותר, אנחנו לא רוצים להגיע כמובן למצב סובייט י מלא, אנחנו לא רוצים להגיע למצב ש- 100% מהצריכה שלנו מסופקת על ידי הממשלה. מצד שני, אנחנו לא רוצים להגיע למצב נמוך מדי, שבו כאמור שכל כסף שתביא לאזרחים, יחזור ,מיד לכיס של בעלי ההון של חברות הטכנולוגי ה .האלה אפשר לחשוב על הרבה דוגמאות, אולי נדבר על דוגמה שאני חושב שתסבר לנו את האוזניים. בכל מקרה, גם בין אם תסכימו איתי, בין אם תסכימו עם דניאל, מה שאנחנו צריכים לחשוב עכשיו זה איך אנחנו מעלים משמעותית את המיסוי. וכן, כאמור בעיקר על הון ועושר, משהו שאנחנו צריכים גם בתיאום בין- ,לאומי, וגם ליצור את המנגנונים והנתונים הקיימים. למשל, מס על ירושה מס על עושר, הרבה דברים שלא קיימים בישראל והם הכרחיים לעתיד הזה, איך שלא נחשוב עליו, זה משהו .שחייבים כבר להתחיל לקדם אותו :היו"ר אורית פרקש הכהן .תודה, מולי :שמואל סן ?אפשר עוד דקה :היו"ר אורית פרקש הכהן עוד דקה? תסיים, נו קדימה. עכשיו אני צריכה טיפה- - - :שמואל סן .דקה, בסדר :היו"ר אורית פרקש הכהן .כן :שמואל סן לא אס פיק לדבר על הדוגמאות השליליות, אבל אדבר על דוגמה חיובית. ארוחות בבית ספר– דמיינו שבכל בית ספר יש מטבח שמכין את הארוחות ומחלק לתלמידים שלו. זה נשמע לכם מופרך, אבל זה המצב בצרפת ביפן למשל. תסתכלו בשמאל יש תמונה מצרפת, בימין מיפן. תחשבו על היתרונות הגדולים ש זה עושה מבחינת האי- שוויון, מבחינת הבריאות שזה נותן. כאילו, מה עדיף? לתת לאנשים לבשל להם ארוחת צוהריים לילדים שלהם או לתת להם כסף ושהם ייאלצו לקנות. אנחנו רואים בארצות הברית .מה קורה כשמביאים להם כסף, הם קונים לילדים שלהם מקדונלד'ס. תודה רבה :היו"ר אורית פרקש הכהן .תודה רבה אתה כאן .באמת מתייחס לסוגיה הזו של הכנסה כללית אוניברסלית שמדברים עליה .אתה מצביע על החסרונות שאתה רואה בזה אני רוצה להוסיף את החסרונות הפוליטיים, כשאני חושבת שכל הכספים האלה, אתה אחרי זה, זה תלוי מאוד בממשלה ובמנהיגות, איך היא מחלקת את הכסף הזה ואם היא מעדיפה באופן שיטתי סקטורים מסוימים. ולהקדיש את זה יותר לשירותים, לדברים שהם .התשתית של השירותים במדינה, זה גם באמת רעיון. מאוד מאוד מעניין. תודה רבה .נעבור לדיוויד, בבקשה. יש לך עשר דקות ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 16 :דוד וויד .נראה לי שאני היחידי שידבר כאן היום באנגלית. תודה רבה שהזמנתם אותי היום. אדבר באנגלית (אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם :החופשי) תודה רבה לכם על ההזדמנות לדבר פה היום. שמי דוד וויד. אני שותף ב-"גולדמן סאקס" וג ר בלונדון. אני מפקח על האנליטיקה, האלגוריתמיקה והחלקים הכמותיים של העסק השיווקי שלנו, אבל כחלק מכך אני גם מסייע באסטרטגיה של ה בינה המלאכותית הגנרטיבית בתחום השיווקי ובחברה באופן יותר רחב . ,מן הסתם הבינה המלאכותית חשוב ה ,מאוד בימים האלה לעסקים ולממשלות. ב ,מציאות בגולדמן סאקס, אנחנו משתמשים ב בינה מלאכותית מזה כמה שנים, מ הימים הראשונים שלMachine- Learning, דרך Deep-Learning ועד ב בינה מלאכותית גנרטיבית כיום . היום, אני אתמקד ב בינה .מלאכותית גנרטיבית :בזמן שיש לי, אני הולך להתמקד בלתת סקירה ברמה גבוהה של ,'א איך הכלכלנים שלנו רואים את ההשפעה המאקרו-כלכלית של אימוץ ה בינה המלאכותית הגנרטיבית; ,ב', מה אנחנו כחברה גדולה, עושים בתחום, אילו דברים מצאנו, אילו דברים אנחנו צריכים להגדיר , מהם הסיכונים .המעורבים ואילו שיעורים שלמדנו קודם כול, לגבי ההשפעה המאקרו- ,כלכלית במהלך השנה האחרונה, או קצת יותר, הכלכלנים ,שלנו הציגו מספר אנליזות שבוחנות את ההשפעה הפוטנציאלית של אימוץ הבינה המלאכותית הגנרטיבית ,ומתמקדות בגדילה בייעול ובתעסוקה. בעוד ויש כמות משמעותית של אי- ודאות בכל תחזית, הממצאים ה התחלתיים מצביעים על השפעות מהפכניות , בסופו של דבר . אם מסתכלים דרך העדשה של ארצות הברית, הכלכלנים שלנו חוזים שאימוץ נרחב של בינה מלאכותית גנרטיבית יכול להגביר את צמיחת פריון העבודה בארצות הברית ב- 1.5% בשנה, לאורך תקופה של10 שנים. כמובן שזה יכול להיות גבוה או נמוך יותר במעט, כתלות בשיעור האי מוץ והיכולות, אבל זו כמות גדולה. באופן גלובלי, הכלכלנים שלנו חוזים שהעלייה ב ייעול כתוצאה מהבינה המלאכותית הגנרטיבית תוכל להוביל לעלייה של7% ב- GDP העולמי לאורך התקופה הזו; מדובר בעלייה של כ-7 .טריליון דולר בתפוקה השנתית אומנם, ב- 10 השנים הללו לא נראה קו י שר– ההשפעה הרחבה ועיקר היתרונות יגיעו רק בעוד כמה שנים, אבל זה משמעותי אף על פי כן. בעוד ואנחנו נמצאים בשלב מוקדם יחסית בסיפור של הבינה המלאכותית הגנרטיבית, הכלכלנים שלנו רואים עדויות ל רווחים הגדולים בייעול , לאור מחקר אקדמי– שצריך להילקח בזהירות, כי אלה שנבחרים לדווח, בדרך כלל, הם לא אלה שיהיו הכי מושפעים– שמ צביע על עלייה ממוצעת של25% ועלייה מיידית של16% ביעילות העבודה ,כתוצאה מאימוץ הבינה המלאכותית .עם דו"חות חברה אנקדוטליים שמראים דמיון בממצאים המשמעותיים הללו בנוסף, יש אובדן עבודה שעולה מכך , וכרגע אני אומר שההשפעה על שוק העבודה היא חלשה ,באופן יחסי. אם כבר, יש עלייה מתונה בדרישה לכוח עבודה, עם אובדן עבודה מינימלי כך שהאיזון בשוק העבודה הוא חיובי בטווח הארוך. הכלכלנים שלנו מצאו שבערך שני שליש מהמקצועות הקיימים היום חשופים במידה כלשהי לאוטומציות מונעות בינה מלאכותית; בעיקר עבודות שמתפעלות שפה, כמו המגזר המשפטי, עבודות אדמיניסטרטיביות, אדריכלות, .ומקצועות דומים אחרים שחשופים לכך באופן דומה כאשר מעריכים זאת באופן גלובלי, הכלכלנים שלנו צופים כי בערך300 מיליון עבודות במ שרה מלאה יוכלו .להיחשף לרמה כלשהי של אוטומציה גם דניאל דיבר על כך שחשוב לקחת בחשבון את הניסיון ההיסטורי. הגלים הקודמים של אוטומציה הובילו לה חלפה ה של .עובדים, אבל זה התקזז על ידי היצירה של עבודות חדשות יש מחקר בולט שנערך על ידי דיוויד אות'ר ואחרים, שבו הס תכלו על ארצות הברית וראו ש- 60% מהעובדים הנוכחיים עובדים בעבודות שלא היו קיימות לפני1940 . כשלוקחים את זה בחשבון, הכלכלנים שלנו חוזים כי אותם עובדים שהוחלפו על ידי אוטומציות בינה מלאכותית ימצאו עבודות חדשות ישירות, דרך אימוץ הבינה המלאכותית או דרך הפריון המ .וגבר שהכלכלה כולה תקבל כתוצאה מכך לגבי גולדמן וסאקס והשימוש שלנו בבינה מלאכותית, ובבינה מלאכותית גנרטיבית בפרט: כפי שציינתי קודם, אנחנו משתמשים בטכניקות מגוונות של בינה מלאכותית במשך שנים רבות, כדי לפתור בעיות רבות. אפילו יש לנו צוות מסור של בינה מלאכו תית יישומית ,שפועל מעל ארבע וחצי שנים שהוא חוד החנית שמוביל את התחום של ,בינה מלאכותית מסורתית כדי לפתור ,דברים החל מאוטומציות מסחר דרך התאמת תוכן ובעיות של ניהול סיכונים, ועד בניית תשתיתNLP לעיבוד שפה. יש לנו מסגרת ניהול סיכונים מפותחת סביב המודלים האלה; בינה מלאכותית היא לא דבר חדש עבור גולדמן וסאקס , אבל מה ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 17 שלמדתי במהלך השנה וחצי האחרונות היא שכשאנשים מדברים על בינה מלאכותית– הם מתכוונים .בעיקר לבינה מלאכותית גנרטיבית, וההתקדמות נעשית בתחום הזה בעודנו נכנסים לעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית– למרות שאנ חנו נמצאים בשלב יחסית מוקדם– :ומנסים לתת את הכלים האלה לכוח העבודה שלנו, אנחנו מתמקדים בשלושה תחומים שונים הראשון הוא לתת לצוותים שעובדים מול לקוחות להשתמש בכלים האלה כדי שהם יוכלו לשפר את הפרודוקטיביות ואת היכולות שלהם, לשרת את הלקוחות בצורה טובה יותר ול נהל סיכונים בצורה טובה יותר. השני– וזהו תחום חשוב במיוחד, כפי שכבר צוין פה– הוא לשפר את הפרודוקטיביות שלנו. זה כולל את הגברת המהירות והפחתת העלות הנדרשת לבניית אפליקציות, לבחינתן וכו'. התחום האחרון נוגע לשיפור היעילות התפעולית שלנו, על ידי הפחתת המאמץ וה .עלות של משימות תפעול שנעשות באופן ידני בעשותנו זאת, אנחנו רואים שהיבט חשוב של טכנולוגיות כוח עבודה– וזה חשוב במיוחד בתאגידים גדולים– הוא בינה מלאכותית אחראית. יש הרבה מאוד מודלים שמתמזגים אל תוך הארגון שלך, ולכן אנחנו מציבים במקום מפקח ., שהוא מעורב מאוד בהגיענו מ התעשייה הכלכלית , אנחנו מהווים סביבה מפוקחת ,מאוד ו אנחנו צריכים לחשוב טוב כיצד אנחנו משתמשים בסוג זה של טכנולוגיה כדי לוודא שיש לנו את הסטנדרט האפשרי הגבוה ביותר של .ביטחון והגנה לשם כך, הוקמו פורומים חדשים המאפשרים לאנשים לתקש ר, אבל גם ועדות להבטחת סיכונים, כדי לוודא שאנחנו מנהלים סיכונים בשליטה, ושאנחנו מתואמים עם הטכנולוגיה של הבינה :המלאכותית, כי למעשה יש הרבה מאוד סיכונים שמעורבים בטכנולוגיה הזו. אני אתן לכך דוגמה תחום אחד שאנחנו ממוקדים בו– ואני בטוח שכך גם רוב התאגידים– הוא אבטחת נתונים ופרטיות, במיוחד עם .מודלי צד שלישי של בינה מלאכותית גנרטיבית למעשה, השקענו הרבה זמן בפיתוח המסגרת כדי לוודא שיש לנו את הגבלות המידע הנכונות, ושהמידע הנכון נשאר אצלנו. בעוד ובהתחלה מצאנו שנדרש מאמץ רב לבנייתה, מצאנו, למעשה, שכתאגיד גדול– זה האיץ מאוד את התהליך, כי בעקבות כך יכולנו לפרוס את .הכלים האלה בצורה בטוחה ורחבה יותר בעודי פונה למקרי שימוש, כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בשלב ראשוני במסע שלנו, והרבה מהשימושים שלנו הם עדיין ניסיוניים. אנחנו מכסים מקרי שימוש כמו פרודוקטיביות של פיתוח, ועד מקרי שימוש של משקיעים ושל בנקים. יש הרבה חשיבה קדימה בנושא הזה, אבל כדי לעזור לכם להבין את ה גודל של מקרי השימוש שאנחנו מוצאים כי עילים ביותר– .חשוב לזכור על מה המודלים האלה מאומנים כרגע, אנחנו משתמשים בעיקר( במודלי שפה גדוליםLLM's), שמאומנים על שפה כתובה . אי- לכך, הישגי פרודוקטיביות יושגו על ידי אלה שמשתמשים בשפה כתובה. זה מתיישר עם התחזיות של הכלכלנים שלנו .לגבי סוג העבודות שיושפעו מכך הכי הרבה ,מעבר לכך( "אנחנו ממוקדים מאוד במקרי שימוש של "טייס משנהCopilot ). המודלים האלה יכולים לספק תוכן לא נכון, ולכן חשוב לנו מאוד שיהיה אדם שיסתכל על הפלט ויאשר אותו. הדבר המרכזי שאנחנו מתמקדים בו– וכולם דיברו עליו כרגע– הוא ב פרודוקטיביות של פיתוח; להפוך את .האנשים לטובים יותר בדרך שבה אנחנו משרתים לקוחות, מתפתחים ומנהלים סיכונים ,כפי שאמרתי אנחנו נמצאים בשלב מוקדם יחסית, והרבה ממקרי השימוש שלנו עדיין נמצאים בשלבים ניסיוניים, ולכן אין הרבה עובדות או מספרים שאני יכול לשתף בהם, אבל תחום אחד שבו התחלנו להשתמש בבינה מלאכותית באופן נרחב יותר הוא פרודוקטיביות של פיתוח. יש לנו פיילוט שהרא ה עלייה בפרודוקטיביות של הפיתוח של בין10% ל- 40% . מן הסתם, זה תלוי במקרה השימוש והמפתח, אבל זו כמות גדולה בכל .חלק של הטווח מעבר לכך, מצאנו שאלה שהסתגלו לכך יותר קיבלו הישגים גבוהים יותר. היתרונות מתעצמים .כשמדובר בצוותים לעומת אינדיווידואלים לכן, טכנולוג יה זו היא טכנולוגיה שככל שאתה משתמש בה יותר– אתה משיג יותר. זו שאלה שאני נשאל כל הזמן, ולכן חשבתי שכדאי להתייחס אליה– אתם משתמשים בבינה מלאכותית גנרטיבית ומאמנים את המודלים הגדולים האלה כדי לקבל תובנות וכן הלאה, וההתמקדות שלנו היא לא בכך, כרגע. על מנת לא מן את המודלים האלה על סוגי מידע שונים, כמו נתונים כלכליים, נדרש מאגר נתונים גדול ובאיכות גבוהה מאוד, ושני מומחים טכנולוגיים עם הבנה עמוקה מאוד ,, במיוחד אם אתה הולך לאמן את המודלים על מאגרי נתונים שונים וסוגי מידע שונים. לבסוף נדרשת כמות אדירה של משאבים– כ לכליים ואנרגטיים. למעשה, אנחנו משתמשים במודלים חיצוניים מצד שלישי, או בקוד פתוח, כדי להנגיש פרודוקטיביות ב צורה פשוטה יותר; השגת תוצאות לא חייבת להיות מסובכת עד כדי כך. אנחנו חושבים שזה דפוס שהרבה חברות– במיוחד חברות גדולות– יישמו .בסופו של דבר ,לסיכום בקצרה, אנחנו ממוקדים ב- א', לחנך את הלקוחות שלנו על היתרונות הפוטנציאליים של בינה מלאכותית גנרטיבית עבור העסקים שלהם; ב', התעשייה נעה בקצב גבוה מאוד. יהיה צורך עולה .וגובר לשלב בין טכניקות מעמיקות יותר לבין פלט בעל אנרגיה גבוהה יותר אנחנו רואים הזדמנו יו ת ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 18 פר סומי ות רבות, שמשפיעות על ההון כתוצאה מכך. לבסוף, אנחנו נשתמש במחקר הכלכלי שאנחנו מבצעים על מנת לייצר שיח מניב יותר, בעוד שיותר ויותר אימוצים ייעשו, מודלים חדשים יאומנו על מידע חדש ויותר תעשיות .יהיו מעורבות יותר בבינה מלאכותית גנרטיבית :היו"ר אורית פרקש הכהן תודה. תודה רבה דיויד, אתה בעצם הב את את נקודת המבט של גולד ן ס מ אקס למול הלקוחות. אם אני יכולה ככה טיפה לארוז את זה. ובעצם מה שאתה אומר שאתם מחנכים קצת יותר את הלקוחות להשיא יותר רווח, שהשימוש בטכנולוגיה, יש בו גם משמעות של רווח, מה שדניאל דיבר עליו, שיהיה גם ?קיטוב בהכנסות. מולי, גם אתה דיברת על זה, נכון שהדבר הזה יגיע אליהם בצורה של .רווח באמת תודה רבה. גם גולדמן ס אקס, אני מבינה שאתה הזכרת את המחקר שהחברה פרסמה בנושא שוק התעשייה שגם מדברת על אובדן דו-ספרתי של מקומות עבו דה. ובאמת תודה רבה, תודה רבה .על נקודת המבט הזו ועכשיו נעבור לשני הדוברים הבאים. נעבור לאסף פתיר. יריב– אתה תדבר על המצב המשפטי מבחינת העובדים, לדעתי אחרי הנציג של ההסתדרות, אם זה בסדר? אני בונה את זה. אסף, הכלכלן הראשי של מכוןrise, שזה נורא יהיה מעניי ן, גם אתה חושב טיפה פחות אפוקליפטי מדניאל שרייבר, נשמע .אותך. ואחריו נעבור טיפה לראות את התפיסה במאקרו כלכלה קודם של הממשלה ונתחיל לרדת יפעת, אפשר לתת לבנק ישראל לדבר לפניך? כן, כי את היית עם בעיית זמן. אחרי אסף תדבר ד"ר אלה שחר. כי אתם יש לכם נתוני מאקר ו מבחינת כל המשק, מבחינת חשיפה של השוק הישראלי לשינוי .הזה. ואז כמובן יפעת, שאת סמנכ"לית אסטרטגיה בזרוע העבודה במשרד העבודה כל הסיפור הזה מונח על כתפיכם לא מעט, ואז כמובן נמשיך לרשות החדשנות ולגורמים האחרים. הבנתי שיש כאן נציג של משרד הביטחון, נשמח לשמוע א.ותך .בבקשה, ד"ר אסף פתיר ואחריה ד"ר שחר :אסף פתיר אני מציע לחלק את הדיון באופן כללי בנושא הזה לשניים, והדיון היום היה בעיקר על החצי הראשון. אני חושב שיש שני דיונים שאפשר לנהל. דיון אחד הוא על החלק הספקולטיבי יותר של ההשפעות ה- AI על שוק התעסוקה. ובנושא הזה יש אנשים עם דעה אפוקליפטי ת מאוד לגבי איפה זה יוביל את שוק התעסוקה. ויש אנשים שהם קצת יותר סקפטיי ם. אני לא חושב שהאנשים עם הדעה האפוקליפטי ת .טועים אני חושב, וזה משהו שחשוב לי להגיד בתור כלכלן– יש לנו המון שנות מחקר על הנושא הז ה, עם המון מאמרים שהסתכלו על הרבה מאוד אספקטים ויודעים למדוד כל מיני דברים קטנים כמו עליות של כל מיני דברים וכמו השפעות של זה על שוק העבודה, אנשים עם מיומנויו ת גבוהות ואנשים עם מיומנויו ת .נמוכות .וכולי כשאנחנו סקפטיים, זה לא שאנחנו סקפטיים כי אנחנו לא מב ינים מה זהAI ואנחנו נאיביים, אני חושב שזה מבוסס על הרבה מאוד ניסיון ומחקר היסטורי. ואנחנו מכירים מספיק את ההיסטוריה של הנושא הזה כדי להכיר מספיק דוגמאות של אנשים שאמרו בעבר שהנה העבודה הולכת להיגמר. ואנשים מאוד מאוד רציניים, אדם סמית' מתייחס לזה ב'עושר הא 'ומות ב- 1776. ג'ון קיינס אומר ב- 1930 שעד סוף המאה, שבוע העבודה יהיה של15 שעות. אגב, חלק מהאנשים החשובים בתחום הזה בכלכלה הם כלכלנים ישראליים כמו יוסי זעירא שכתב על זה הרבה מאמרים חשובים בשנות ה- 80 . יש לנו הרבה ניסיון והרבה סיבות להיות סקפטיים. ואומרים לנו– כן, אבל הפעם זה שונה. ומאוד יכול להיות שהפעם זה שונה, אבל .גם את זה אמרו בעבר הרבה מאוד פעמים .זה מה שאני אומר לגבי זה הסוגיה הזאת של איך להתמודד במשק שבו לא צריך יותר את כוח העבודה של50% ,מהאנשים וכל מיני הצעות, בין אם זה הכנסה ,אוניברסלית, בין אם זה הספקה יותר של שירותים ציבוריים. אגב בהקשר למה שאמר שמואל, קיינס חשב שאחת הבעיות תהיה שאנשים צריכים לעבוד, שיש צורך חברתי- פסיכולוגי מאוד חזק לעבוד, לכן הוא הציע שהרבה מהפתרון יהיה לתת לאנשים האלה עבודות, כשאנחנו יודעים שהם ייצרו מוצרי ם שאולי השוק לא מעוניין בהם, אבל זה לפחות ייתן להם איזושהי תחושה שהם .לא מקבלים את הקצבה שלהם בחינם אז חשבתי על זה שאפשר לקחת כמה עשרות אלפי אנשים ולתת .להם ללמוד תורה על חשבון המדינה, בתור פתרון אפשרי, מהפכני ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 19 :היו"ר אורית פרקש הכהן .אסף, אני הפוליטיקאית בדיון הזה :אסף פתיר ,יש מספר כיוונים, אפשר לדבר על קיצור שבוע עבודה, אפשר לדבר על קיצור שנות העבודה .שאנשים יצאו לפנסיות. אבל אני חושב שהדברים האלה הם ראשית מאוד ספקולטיביים בשלב הזה שתיים, אני חושב שהם לא יקרו בבת אחת. אימוץ של טכנולוגיות, הפער בין טכנולוגיה שמומצאת לזה .שהיא נכנסת לשימוש נרחב, הוא מאוד רחב .ראינו את זה עם האינטרנט, ראינו את זה עם המחשב האישי יש אגב דוח של המועצה הלאומית לכלכלה של ארצות הברית שיצא לפני חודשיים שמראה מאוד יפה את הזמנים האופייניי ם לדבר הזה, וזה קשור מאוד לעלויות .ששמואל דיבר עליהם :היו"ר אורית פרקש הכהן ?ומה לוחות הזמנים שמדברים בדוח הזה של המועצה :אסף פתיר נגיד, העלייה בפריון שקרתה בעקבות האינטרנט והמחשב האישי, היא בין עשר ל- 15 שנה אחרי .שהטכנולוגיה הפכה להיות מסחרית :היו"ר אורית פרקש הכהן ?אבל השאלה שוב היא האם אנחנו לא מדברים בעולם אחר מבחינת הקצבים :אסף פתיר .יכול להיות :היו"ר אורית פרקש הכהן זה מה שאמר כאן דניאל. והנקודה הזאת של הקצבים היא נכונה מאוד. אנחנו פה בקצבים אחרים .שלא הכרנו :אסף פתיר אם הטכנולוגיה שלAI תייצר החלפה המונית של עובד ים, זה לא יקרה קודם בישראל. אני חושב שהדיון הזה הוא קצת יותר מתאים בשלב הזה במכוני מחקר, באוניברסיטאות, בחדרי סמינרים. אני לא בטוח שהוא נורא דחוף לממשלה להתעסק עם זה בשלב הזה, כי אני חושב שזה קצת מידי ספקולטיבי וקצת מדי רחוק. מה שלא אומר שלא צריך לעשות על זה עבודה מכינה ומחשבה וכולי. אבל אני לא בטוח שזה צריך להיות בסדר עדיפויות של הממשלה. מה גם- - - :היו"ר אורית פרקש הכהן ?גם לא במערכת החינוך ילדים שיצאו לשוק העבודה בעוד20 שנה מהיום, אתה לא חושב שהם צריכים לקבל כישורים שיכינו?אותם למה שיקרה :אסף פתיר אני רוצה להפריד בין איך שאנחנו- - - :היו"ר אורית פרקש הכהן .אז תפריד, תדייק ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 20 :אסף פתיר נושא אחד זה איך נראה המשק שבו50% מהאנשי ם אין להם עבודה. נושא אחר, ובגלל זה אני חושב שכדאי להתמקד בו, כי המשאבים .בנושא הזה הם אחד על חשבון השני קצת, ומה שבוודאות יקרה ומה שבוודאות יקרה, זה כמו עם מכונות האריגה שלא הורידו את הצורך בעובדים במאקרו, אבל האנשים שעבדו בתחום הזה איבדו את מקום עבודתם ו הם הפסידו. האוטומציה שקרתה ב- 50 שנה האחרונות ברחבי העולם, גם המתפתח וגם במפותח, יצרה קיטוב בהכנסות, הגדילה את האי-שוויון. הקיטוב ש- AI ,צפוי לייצר, ופה אני מאוד מסכים עם דניאל הוא קיטוב אחר מאשר בין גוף למוח. זאת אומרת שכאן אנחנו הולכים לראות סיטואציה שבה י ש מקצועות מסוימים שיש בהם הרבה פחות צורך ומקצועות שיש בהם הרבה יותר צורך. והמקצועות שיש בהם הרבה פחות צורך, זה לאו דווקא המקצועות של עבודה פיזית כמו שאנחנו רגילים לעבודת אוטומציה, אלא מקצועות שבהם המטלות הן יותר רפטטיביות, מטלות שבהן המשימות- - - אגיד באו פן כללי: יש דברים ש- AI יודע להחליף יותר מאחרים. ויש כאן עבודת נמלים .שעושים במקומות אחרים בעולם וצריך לעשות אותם, כדי לאפיין משלח יד פר משלח יד :היו"ר אורית פרקש הכהן מה הם המקצועות שיותר חשופים לסיכון של החלפה? אתה כרגע אומר מקצועות יותר .רפטטיביים, יותר טכניים. למרות שדניאל הראה כאן את התכנות גם, זה פחות טכני :אסף פתיר הדוח הנשיאותי מדבר על זה ש- 10% מהעובדים בארצות הברית להערכתם, ואני מניח שהמספר דומה בישראל ואולי קצת יותר גבוה בישראל בגלל שכוח העבודה שלנו קצת שונה. אבל10% מהעובדים נמצאים בסכנה שהעבודה שלהם תיותר, לא יהיה צורך בעבודה הזאת יותר. אבל בחלק גדול מאוד מהכלכלה יש משלחי יד שיש טכניקה אחת שעושים את זה, יש מן טבלאות כאלה של אנשים שבנו בעבודת נמלים כל משלח יד, מה המ ,טלות האופייניות לאותו משלח יד. בין היתר, דיוויד אוטור כותב על זה הרבה ומעריכים מה החשיפה שלהם ל- AI כתוצאה מאיזה מטלות סביר ש- AI יוכל להחליף בעשור הקרוב. וכאן אנחנו רואים שיש הרבה מאוד משלחי יד שבהם חלק ניכר מהמטלות שלהם יושפעו. זה לא אומר שהמשלח יד הזה יי עלם, אבל זה אומר שהאנשים האלה יצטרכו ללמוד לעבוד עםAI . ויכול להיות שיהיה צריך פחות מהם כתוצאה מזה. אבל אלה דברים– זה בדיוק, כאן מערכת החינוך נכנסת, כאן כל מערכת ההכשרה המקצועית נכנסת. זאת אומרת שאנחנו צריכים להבין איזה מקצועות. אולי אנחנו צריכים להפסיק ל הכשיר אנשים לתפקידים האלה. באיזה מקצועות אנחנו צריכים לקחת אנשים שהם- - :היו"ר אורית פרקש הכהן .לתמרץ אנשים למקצועות :אסף פתיר - - מוכשרים לתפקידים האלה וללמד אותם איך לעבוד יותר טוב עם מערכו .ת של בינה מלאכותית .כל הדברים האלה, יקרו בוודאות. ואני חושב שפה צריך להיות הפוקוס :היו"ר אורית פרקש הכהן .אבל גם זה חלק מהערכות ממשלתית שכרגע היא לא על השולחן, בוא נגיד ככה :אסף פתיר זה צריך.להיות המוקד של ההיערכות הממשלתית בעיני :היו"ר אורית פרקש הכהן תודה רבה אסף. אתה נתת כאן את הדגש שמדבר על הצורך בלהיערך לשינוי משלחי היד ולבדיקה יותר נקודתית של ישראל לגבי איך נראית מפת העובדים של ישראל. כי יש כאן שינוי שעד עכשיו דיברנו עליו ברמת המאקרו. וכמו ששמענו את תומר סיימון ממייקרוסופט שעוזר למדינות ספציפיות להכין .אסטרטגיית בינה מלאכותית, אשמח לעבור עכשיו ולהתחיל לשמוע התייחסות של גורמי הממשלה ראשונה תהיה ד"ר שחר מבנק ישראל. חוקרת בכירה באגף מאקרו כלכלה ומדיניות. תודה שהסכמ תם ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 21 להגיע לדיון הזה. אני יודעת שהעבודה שלכם היא עוד ככה בעבודה והיא בעצם במהלך העשייה. אבל ממה .שאני ראיתי, יש לכם מה לומר. בבקשה לרשותך עד עשר דקות. ואחרייך יפעת ממשרד העבודה. בבקשה :אלה שחר שלום לכולם, תודה על ההזמנה לדון בנוש א כל כך חשוב. נאמר כבר רבות על ה ה אצה בשימוש בבינה מלאכותית בכלכלה וכמובן שזה יביא לשינויים בשוק העבודה עם הטמעה מלאה של ה- AI בכלכלה צפויים השפעות על שוק העבודה, על התעסוקה, על השכר, על פריון העבודה, על הכנסות מעבודה. נכון כמו שנאמר קודם, חשוב שהמדינה תתמקד ותקדם מדיניות שתתמוך בתהליכים אלה. קודם כל גם כדי לשמור .על רמת התחרותיות של המשק הישראלי וגם כדי לתמוך בעובדים שהולכים להיות מושפעים מהתהליך )(הצגת מצגת אני רק רוצה להוסיף כמה מספרים לדיון. אלה כמובן מספרים ראשוניים, אסף פתיר קצת התייחס לחלק מהדברים. ה שאלה עד כמה ישראל חשופה לתהליך, ועד כמה היא מוכנה לחדירת ה- AI לכלכלת ישראל. את זה אנחנו יכולים למדוד משני מדדים חדשים שנערכו על ידי קרן המטבע. ונוכל לראות את זה בהשוואה למדינותOECD . אתחיל במדד ,החשיפה וכמו שאסף הסביר, מ דד החשיפה מראה את מלוא הפוטנציאל של אימוץ ,הבינה המלאכותית בסוף התהליך. והוא מחושב כך: לוקחים כל משלח יד, מחלקים אותו לאוסף משימות לגבי כל משימה מחליטים האם אפשר לבצע אותה על ידיAI ברמת הפיתוח הנוכחי, ואז קובעים את שיעור החשיפה של כל משלח יד. מחלקים את כל מ שלחי היד לשלוש קבוצות, אלה שלא יושפעו באופן מהותי ואלה שכן הושפעו. אז אלה שהושפעו, אלה שחשופים ל- AI ברמה גבוהה, כש- AI משלימה את פעולות העבודה. אז כאן אנחנו מבינים שאין דאגה לתעסוקה. ואלה שחשופים בחשיפה גבוהה ל- AI, כש- AI יכול להחליף את העובד. לוקחים את ההת פלגות של עובדים בשוק העבודה לפי משלח יד ומחשבים בממוצע במשק מה אחוז האנשים עם חשיפה גבוהה ל- AI , בין אם חשיפה עם אפקט תחלופה או אפקט החלפה. מה שאנחנו רואים בממוצע של מדינות ה- OECD , 57% מהאנשים יהיו חשופים לשימוש ב- AI בסוף התהליך– זה פוטנציאל כאשרAI יכנס ב.אופן מלא למשק מה שניתן לראות כאן הוא שכרבע מהעובדים הם בעצם חשופים, הם עובדים במשלחי יד עם חשיפה גבוהה ש- AI משלים את העבודה שלהם. ושליש מהמועסקים בממוצע שלOECD , ניתן להחליף אותם על ידיAI . :היו"ר אורית פרקש הכהן זה שונה או יש?חפיפה? שליש בכלל יאבדו עבודה, ורבע :אלה שחר לא בהכרח שהם יאבדו עבודה, יכול להיות שיעשו הסבה מקצועית ל מ.קצועות אחרים :היו"ר אורית פרקש הכהן .כן, אבל את מדברת על תמונת המבט שלך :אלה שחר הפוטנציאל, כן. מכלל המועסקים במשק, שליש כנראה ניתן יהיה להחליף אותם על ידיAI . זה לא אומר שהם יאבדו את עבודתם. זה גם תהליך שייקח שנים. מדובר היום על15-10 שנים, יש שאומרים חמש שנים. צריך להגיד שאין פה הסכמה הרחבה לגבי כל המספרים, גם מספרים שהוזכרו קודם. יש הרבה .סימני שאלה אם נסתכל, זו מתודולוגיי ת החישוב. נסתכל על ישראל, לישראל יש פוטנציאל גבוה. יש חשיפה גבוהה לכניסה לשימוש בבינה מלאכותית– כשני שליש מהעובדים יש להם משלחי יד היום שבעתיד, אחרי כניסה רחבה שלAI לכלכלה, הם יושפעו מה- AI . ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 22 :היו"ר אורית פרקש הכהן ?את יכולה לפרט את בעצם אומרת שישראל היא חשופה מאוד מבחינת שוק העבודה שלה להשלכות על כמות המשרות בהנחה שמטמיעים את הבינה, את ה- AI . אבל באיזה משלחי יד בעיקר? הרי מה שאנחנו רואים זה כבר את העיבוד של כל הנתונים שלכם ואת כל ההנחות שלכם. איפה היו המקומות ?הרגישים במיוחד, או שיפעת תציג את זה :יפעת סיטרואן .לא דרך המחקר הזה, אבל כן, אפשר :אלה שחר סיווג משלחי יד, הסיווג הבין- לאומי הוא אחיד. זאת אומרת, אלה ש- - - שימו לב, שהיתרון של ישראל שהפער בין ישראל ל- OECD הוא בעיקר בגלל החשיפה למשלחי יד עם השלמה שלAI . זה אומר שעובדים ימשיכו לעבוד ויוכלו להשתמש בכליAI .בעבודה שלהם אם אנחנו רוצים דוגמה, אפשר לחשוב על יועצים, על מש פטים, חשבונאות, תכנות, כל האנשים .שיוכלו להשתמש בכלים אלה :היו"ר אורית פרקש הכהן ומה הדוגמה למשלחי יד שנמצאים בשליש האלה שאמרת שהם בסכנה שהטכנולוגיה תחליף ?אותם :אלה שחר למשל, מקצוע ראשוני זה שירות לקוחות. כשכבר היום אנחנו מתכתבים עם צ'ט בוט, בעתיד הם ידברו איתנו. אני מניחה שתישאר קבוצה של אנשים שמתמחים במקרים מאוד ספציפיים וקשים, אבל רוב האנשים יוחלפו, גם בתרגום- - - :היו"ר אורית פרקש הכהן זה לפי הערכה שלכם, שליש?מהעובדים :אלה שחר זה מדד של קרן המטבע הבין- .לאומית :היו"ר אורית פרקש הכהן ?אבל לגבי ישראל :אלה שחר הנתונים של הקרן הן לגבי ישראל. הם חישבו את המדד עבור כל המדינות, ואנחנו הכנסנו את מדינות ה- OECD .כאן לאור החשיפה הגבוהה של כלכלת ישראל, החשיפה הגבוהה נובעת מהמבנה של כלכלת ישראל ומבנה התעסוקה של ישראל. השאלה עד כמה אנחנו, עד כמה הכלכלה מוכנה לכך? לכך יש גם את מדד המוכנות שפותח על ידי קרן המטבע. המדד אומר שיש ארבעה תנאים בסיסיים לחדירה שלAI .לכלכלה התנאים האלה הם: תשתיות טכנולוגיה מתאימות; הון אנושי; חדשנות ורגולציה. כשלוקחים בחשבון את כל ארבע התנאים הבסיסיים אנחנו רואים שהמדד הזה בממוצע של ה- OECD עומד על0.67 , וישראל נמצאת במקום13, שזה יותר גבוה מהמ מוצע של מדינות ה- OECD . אבל אם נשווה את זה עם המקום הגבוהה של החשיפה הפוטנציאלית ל- AI ., כנראה מיקומה של ישראל לא מספיק גבוה ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 23 :היו"ר אורית פרקש הכהן זה בעצם הדירוג של הבינה, שהוא נראה הדירוג הרגיל שאנחנו מכירים אותו, היא לא נמדדת אל .מול רמת החשיפה. זה מה שזאת אומרת. הכוונה לישראל :אלה שחר כל מדינה, החשיפה שלה תלויה בהתפלגות של משלחי יד. התפלגות של משלחי יד תלויה במבנה הכלכלי של המדינה. בישראל יש משקל גדול של הייטק. הריAI .בא לבצע פעולות קוגניטיביות קוגניטיביו ת אלה פעולות שמבצעים אנשים משכילים . ויש לנו ענפים שלמים ששם מבצעים פעולות כמו .הייטק ברמת טכנולוגיה גבוהה ששם כנראה תהיה השפעה רק נקודה אחרונה שרציתי לדבר וכבר הזכירו כאן, זה הוזכר לגבי אחד התנאים הבסיסיים לשימוש ב- AI, זה המיומנות הטכנולוגית – הידע והכישורים הדיגיטליי ם . כאן אני מביאה השוואה בין- לאומית ומתבססת על סקר בין- לאומיPIAAC, שמשווה מיומנויו ת של אנשים. בסקר הזה משתתפות הרבה מדינות, והוא נערך פעם בעשר שנים. הנתון האחרון עבור ישראל הוא ל- 2015 . יש כאן מבחנים שבדק ו את היכולת לפתור בעיות בסביבה ממוחשבת. וכאן אנחנו רואים שישראל נמצאת נמוך מהממוצע של ה- OECD, שזה מראה שיש עוד דרך ארוכה שצריכים לעשות אותה בשיפור של כישורים דיגיטליי ם . נתון שני מעניין מהסקר הזה הוא שרבע מהנסקרים ביצעו את הסקר באמצעות טופס נייר , הם בחרו לענות לא במחשב. הנתון הזה לא שונה מהממוצע של ה- OECD ?, זה קרוב. אבל איפה השוני כשאנחנו מסתכלים על התפלגות קבוצות הגיל, כמה ישראל שונה מממוצע ה- OECD . יש לנו הרבה יותר .צעירים שבחרו לעשות את הסקר בצורה מודפסת ולא ממוחשבת היו"ר אורית פרקש :הכהן הסקר הזה כולל את כל האוכלוסייה בישראל? אם אני ממש אדייק, אז למשל- - - כולל ?אוכלוסיות שלא לומדים ליבה בכלל וכולי :אלה שחר כן, כן. הוא מייצג את כל האוכלוסייה מגיל16 עד65. בקרוב, בסוף השנה נקבל נתונים של גל נוסף ונדע את הנתונים המעודכנים. אבל זאת כנראה התמונה, שהצעירים שלנו יש להם כישורים נמוכים יותר בתחום הדיגיטל י . :היו"ר אורית פרקש הכהן ?טוב, צריך לסיים. הגעת לסיכום, נכון :אלה שחר כן , אני רק רוצה לומר לסיכום שדוח קרן המטבע מראה שבהינתן החשיפה הגבוהה של המשק הישראלי, שרגישות של שוק העבודה לפיתוחיAI , מקומה של ישראל ברמת המוכנות שלה לחדירה שלAI , לא מספיק גבוהה. ויש ארבע תנאים חיוניים לאימוץ שלAI: תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, הו ן אנושי מימון, חדשנות ורגולציה בתחוםAI . והנתונים שהראיתי מחדדים את האתגר המיוחד שיש לנו בתחום החינוך, בפיתוח כישורים דיגיטליי ם , כי זה הבסיס לשימוש בטכנולוגיות שלAI .. תודה :היו"ר אורית פרקש הכהן תודה, תודה רבה. זה היה מעניין מאוד. אני חושבת שזו פעם ראשונה שאנחנו לא רק מקיימים כזה דיון, שאם אני הבנתי גם מכם, אתם רק מתחילים ללמוד את הדברים האלה בבנק ישראל. אני מניחה .שהדברים עוד יעמיקו, כי יש צורך בעבודת מיקרו שתרד לעומק הדברים ולמסקנות :אלה שחר אלה נתונים ראשוניים , פשוט היה חשוב להשתמש במתודולוגיה אחידה לכל המדינות כדי שנוכל .להשוות. לכן היא לא מותאמת לשוק הישראלי ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 24 :היו"ר אורית פרקש הכהן ,תודה. אני מעריכה מאוד את זה שהסכמתם לבוא ולהציג עבודה שאני יודעת שהיא באמצע שאת ם עובדים עליה, כי הנושא הוא מאוד חשוב. וגוף כמו בנק ישראל צריך להיות שחקן בשיקולים .ובתגובה הממשלתית למה שאנחנו שומעים בדיון הזה נעבור אילך יפעת, מזרוע העבודה– לא הבנתי, אין כבר זרוע עבודה? כשאני הייתי שרה הייתה זרוע עבודה במשרד הכלכלה, היא חזרה למשרד ה.עבודה :יפעת סיטרואן .זה במשרד, זה משרד כמו שזה היה בעבר :היו"ר אורית פרקש הכהן בסדר גמור. אני לא רוצה לבזבז את הזמן– עשר דקות לרשותך. מבחינתי אשמח מאוד שתשתפי אותנו באיזשהו פילוח ראשוני ,שאת עושה לגבי איך נראית ישראל מבחינת משלחי יד, מבחינת חשיפה מבחינת מה שדובר כאן. כמה אנשים עובדים בעבודות רפטטיביות. אנחנו בהתחלה של דיון, אבל אני תמיד אומרת את זה– מבחינתי זה דיון שצריך להתכונן ולהציג אותו, גם אם זה טיפה מוקדם אסף, זה דיון שצריך להתקיי ם ברמת ראש ממשלה, לא בוועדה בכנסת. ואנחנו כאן רוצים לעזור לדיון הזה, להדהד .לממשלה. בבקשה :יפעת סיטרואן אני רק רוצה להתחבר שהשנה אנחנו עסוקים המון במה קורה בשוק עבודה, מה ההשפעות של "ההטמעה של הטכנולוגיות. אבל באמת אני מתחברת לד ר אסף פתיר, שאנחנו מתייחסים יותר לטווח היותר קרוב, לטווח שבאמת משפיע ומה השינויים שאנחנו מצפים שיקרו, אנחנו כרגע לא מתייחסים לאיזשהו שינוי טוטאלי בשוק העבודה של באמת אנשים שייצאו לגמרי ויפסיקו לעבוד. לכן אנחנו גם לא .בונים קרן עכשיו של הכנסה בסיסית לאזרחים אנחנו באמת מסתכלים על מה אפשר לעשות כדי לעזור לאנשים להתמודד עם השינויים שהתחילו עוד לפני ה- generative AI ., והם מתעצמים עכשיו )(הצגת מצגת אציג קצת רקע, קודם כל שנבין איפה אנחנו עומדים בישראל, קצת נתונים ענפיים שיעשו איזשהו ,פילוח של איפה עיקר הכוח שלנו איפה יש בעיקר הרבה עובדים או הרבה עסקים. קצת ניתוח על השפעות AI .וסיכום שלנו קודם כל אחבר אותנו למגמות בשוק העבודה היום. זה המצב היום, זה נכון למרץ2024 , ככה נראה שיעור התעסוקה בישראל, הוא במצב טוב מאוד. אגיד שגם אחרי המלחמה הייתה ירידה מאוד משמעו תית בתח ילת המלחמה, ב-7 באוקטובר ולאט לאט שוק העבודה התאושש. אפשר לראות פה גם את הקורונה. אבל בסוף אנחנו בשיעורי תעסוקה די גבוהים, גם ביחס לעולם. אז כן חשוב להבין שהאתגרים והכול, עוד לא רואים אותם בשוק העבודה בישראל מבחינת נתוני מאקרו. עוד שנייה ניגע קצת יותר ברמת .משלחי יד ונראה איפה האתגרים גם באבטלה, לא רואים הרבה אנשים מובטלים, שיעורי אבטלה יחסית נמוכים, גם בהשוואה בין- לאומית. כלומר, מי שרוצה לעבוד, ומחפש עבודה, כנראה ימצא. לא בטוח עדיין במיומנויו ת שלו, וביכולות שלו, אבל הוא יכול למצוא עבודה ואת זה אפשר לראות גם בנתונים– .שיעורי אבטלה מאוד נמוכים עכשיו קצת ניתוח, שבכלל נבין איפה עיקר הכוח בשוק העבודה, איפה עיקר העובדים ואיפה עיקר .העסקים אפשר לראות שהצהוב בגרף זה אחוז המעסיקים. אגיד בעל פה שיש אחוז גבוה מאוד של מעסיקים בעולמות המסחר הסיטונאי והקמעוני שדווקא ש ם יש אחוז נמוך יחסית של עובדים. מה שאומר שהענפים האלו שמוקפים, זה מסחר סיטונאי, זה שירותים מקצועיים ובינוי. אלה ענפים עם מעט עובדים .והרבה מעסיקים, כלומר זה עסקים קטנים :היו"ר אורית פרקש הכהן ?בבינוי יש מעט עובדים והרבה מעסיקים ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 25 :יפעת סיטרואן .כן :איתמר גזלה .יש מעט עובדים ישראליים :יפעת סיטרואן אחריג פה שבעצם כל הנתונים כאן- - - :היו"ר אורית פרקש הכהן עובדים ישראליים, תדי.יקו :יפעת סיטרואן את צודקת. כל הנתונים שלנו, שמתייחס בדיוק לעניין הזה שבענף הבינוי שהוא ענף מוטה פלסטינים ועובדים זרים. זה לא תמיד נסקר טוב בסקרי הלמ"ס. הנתונים האלה מבוססים על סקר כוח אדם וצריך להבין שזה ענף .שהוא בחסר מבחינת ההסתכלות כן אפשר לראות שאלה ענפים שמוטים יותר לעסקים קטנים-בינוניים. צריך לשים לב שעסקים קטנים- בינוניים לפעמים יהיה להם יותר קשה להטמיע .טכנולוגיות מבחינת העלויות והיכולת שלהם להתארגן :היו"ר אורית פרקש הכהן יפעת , בהינתן השקף הקודם, אותנו יותר מעניין הענפים שבהם יש הרבה עובדים. ואותם את לא .הקפת, כלומר הקפת את ההפך. אנחנו רואים שזה בריאות, תדגישי את זה :יפעת סיטרואן אקריא אותם: חינוך, שזה ענף שיש בו הרבה עובדים. ענף שיש הרבה טכנולוגיות ושינויים שצריכים להיכנס. אבל בעיקר אני חושבת לדור ההמשך, כלומר, לא רק שהמורים יעשו אלא דור ההמשך שאני גם אדבר על זה ,בהמשך קצת בנגיעה. ענפים נוספים שיש הרבה עובדים זה שירותי בריאות, רווחה אלה שירותים שילכו ויגדלו. אנחנו צופים מכל הניתוחים וגם מה עולם, אלה דברים שרק ילכו ויגדלו .ויצטרכו שם עוד עובדים ענף אחרי זה הוא מסחר סיטונאי, שיחסית יש שם הרבה עובדים. יש שם לא מספיק תשומת לב .ממשלתית בכל עולמות המסחר :היו"ר אורית פרקש הכהן ,יש לך גם תעשייה, כרייה, חציבה, מינהל מקומי .ביטחון, ביטוח לאומי :יפעת סיטרואן נכון. דווקא בתעשייה המדינה משקיעה. כן אפשר לשים לב, כדי לזקק איפה צריך את עיקר תשומת הלב, זה באמת יכול להיות או בענפים מוטים לעסקים קטנים- בינוניים או מקומות שיש בהם הרבה עובדים, ואז צריך לראות .מה עושים עם אותם עסקים מבחינת שינוי בכמות מועסקים, פה אפשר לראות איפה עיקר הענפים– אלה נתונים בין2017 עד 2022 – ורצינו לראות איפה יש את עיקר השינוי שכבר חל . איפה יש גידול בכמות עובדים, לעומת קיטון בכמות עובדים. ואפשר כבר לראות שיש ענפים שאולי אנחנו לא בהכרח היינו רוצים שהם יגדלו, למשל מינהל מקומי, זה ענף שגדל; מידע ותקשורת זה ענף שגדל, וגם בהתערבות ממשלתית שפשוט דוחפת ,שהענף הזה עוד יגדל; שירותים מקצועיים. ומהצד השני יש ענפים שקטנו מאוד, כמו חקלאות, תעשייה שירותי אירוח ואוכל. זה קצת ניתוח של איפה עיקר .העובדים, לאן הם הולכים הם הולכ ים דווקא יותר לענפים– או למינה ל .מקומי ושירותי ציבור או למידע ותקשורת ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 26 מבחינת פילוח גילאים, מה שאפשר דווקא בנתונים שהציגו לנו בנק ישראל, אפשר לראות שגם הצעירים אולי לא היו מספיק מתקדמים. בגדול החשש שלנו יהיה בעולמות של בינה מלאכותית ושל כל האוטומציה, יהיה יותר נטייה לחשוב שענפים ש הם מבוגרים, כלומר שרוב העובדים שלהם הם עובדים מבוגרים, כנראה שיהיה יותר קשה להטמיע טכנולוגיה. בכל זאת, אנשים כבר יות ר קשה להם לשנות את שיטת העבודה. ואפשר לראות שיש פה ענפים שהם "ענפים מבוגרים" זה אומר שמעל50% ,מהעובדים הגדרנו את זה45 פלוס, אבל אפשר גם לנתח את זה בגילאים יותר מאוחרים, שיש לנו פה65 פלוס. א פשר לראות שתעשייה, חקלאות, שירותי בריאות, שירותי תחבורה, דואר, א לה ענפים שבהם העובדים יותר .מבוגרים :היו"ר אורית פרקש הכהן .זה הצד השמאלי ?כל הצבעים הירוקים, נכון :יפעת סיטרואן .נכון :היו"ר אורית פרקש הכהן .ירוק ושמאלה .פה מועסקים יותר מבוגרים. עשית חתך גילאי :יפעת סיטרואן כן. ולמטה זה הענפים היותר צעירים. פה במקרה רואים שזה מינהל מקומי וציבורי. הרי יש גם שירותי אירוח ואוכל, מידע ותקשורת, אלה ענפים יותר צעירים. ככל הנראה יהיה יותר ק ל להטמיע שם .טכנולוגיות .משהו שהוא חשוב מאוד לנו במשרד, ואנחנו שמים עליו דגש כל הזמן, זה שילוב של אוכלוסיות יש פה איזשהו ניתוח של איזה ענפים יש בהם אחוז ייצוג יתר לאוכלוסיות. וצריך לזכור שהאוכלוסיות הרבה פעמים יותר קשה להטמיע טכנולוגיות, מכל מיני פערים שנוצרו עוד לפני. ענפים שאנחנו רואים ייצוג גבוה מאוד לאוכלוסיות זה ענף הבינוי. זה לא רק הפלסטינים ועובדים זרים, יש גם הרבה עובדים ישראליים מהאוכלוסייה הערבית שעובדים בענף הבינוי, וחשוב לראות איך בכל זאת מצליחים להטמיע שם טכנולוגי ה, למרות שאולי יכול להיות שיהיו יותר אתגרים. גם בענף הבינוי אנחנו רואים, גם בשירותי .בריאות, יש הרבה ייצוג יתר בשיטת הניתוח שלנו מנתחים את אותם ענפים שיש בהם אוכלוסיות ומנסים לתת דגש ולעזור לאותן אוכלוסיות, גם להשתלב בענפים אחרים, אבל גם באותם ענפים, לרא ות איך אנחנו מצליחים לשלב .אותם בצורה יותר טובה ולעזור להם להטמיע טכנולוגיות זה היה קצת רקע להתחבר לנתוני מאקרו ולהבין איפה האתגרים. אדבר קצת על השינויים בשוק העבודה, אנחנו מנתחים נתונים מדוחות בין- לאומיים ורואים מה נאמר ומה אנחנו משווים את ישראל ביחס למ דינות אחרות, מסקרים. יש לנו סקר של הפורום הכלכלי העולמי, הם עשו סקר שסקרו בהם מדינות מכל העולם. סקרו הרבה עסקים בכדי להבין איך הם רואים את זה– זה קצת מזכיר את הניתוח שהציגו פה מקרן המטבע– .ולנתח איפה עיקר ההשפעה תהיה, על אילו ענפים או על איזה משלחי יד אפשר לראות שבאופן כללי יש צפי להעברת של חלוקת המשימות בין אדם למכונה, מנתחים את זה פה ומראים שעד שנת2025 , הרבה מהמשימות יעברו מהאנשים למכונות, וזה מה שמצריך עוד כישורים, אותם מיומניות שדיברו כאן מקודם בסקרPIAAC ,שבדק את זה בשנת2015 ונעשה בימים אלו סקר ח דש, להבין איזה כישורים אנחנו נדרשים בהם בישראל. ועולה באופן מובהק הכישורים הדיגיטליי ם , והכישורים שלAI, ו- ."ביג דאטא" זה מצד אחד, כל הכישורים האלו שהם כישורים של קידמה וטכנולוגיה ומהצד השני: המנהיגות, ההשפעה החברתית, חוסן, גמישות. כלומר, כישורים שהם יותר ב ין- אישיים, שגם .הם צוברים תאוצה ורואים את זה בעולם וגם במדינת ישראל לפי הנתונים של הסקר הזה :היו"ר אורית פרקש הכהן רגע, אתם לא יכולים להעלות את המשך השקפים שלה? מה קרה? איך שעוברים לצד של הממשלה, יש בעיות טכנולוגיות. אני פשוט מסתכ לת על השקפים שלכם, הם מאוד מעניינים. אני לא מבינה למה לא- - - אהה, אתה לא יכול להגדיל אותם? אז למה היא לא מציגה? אהה, יש בעיה ב- PPT , בסדר. אז ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 27 אולי תדברי גם על המקצועות. בעבודה שהכנת, את מראה מהם המקצועות שצומחים ומהם המקצועות .שדועכים ,אוכל לעזור לך: המקצועות בדעיכה הם פקידות, מזכירות שירותי חשבונאות, קופאיות ו ,טלרים פס ייצור, פקידי דואר, נציגי מכירות, שירות לקוחות, הנה, זהו. ובצמיחה יש לך נהגי משאיות– שזה לא כל כך מסתדר עם מה שתומר הראה לנו בכרייה, אבל נגיד– מורים לחינוך מקצועי, מומ ,חים לפיתוח עסקי מרצים באוניברסיטה, מהנדסי אלקטרו- ,טכנולוגיה, מורים לחינוך מיוחד טרנספורמציה דיגיטלית, מומחי .קיימות, פועלי בניין :יפעת סיטרואן רק אתייחס ל ש מה.אנחנו מציגים פה הנתונים האלה הם נתונים מהפורום הכלכלי העולמי, מאותו סקר שנערך על11 מיליון עובדים. אלה לא נתונים של ישראל. תכף אציג מה אנחנו רואים כבר במגמות בישראל. אלה הנתונים שהם כבר מזהים. אגיד שהצד השמאלי של המקצועות בדעיכה, אפשר לראות שהמקצועות היותר רפטטיביים, ומק .צועות שהם פחות מצריכים מיומנות מיוחדת, הם באמת בדעיכה .אראה איך זה נראה בישראל מהנתונים שלנו איך זה נראה בישראל? זה העדויות שלנו לביקושים בשוק העבודה בישראל. אפשר לראות שהמקצועות שראינו בצמיחה, אלה מקצועות כמו בעלי משלח יד בתחום המכירות; מסדי נ תונים; תח ום הרשתות; תחום המינהל; עובדי ספורט וכושר; עובדים בתחום הבריאות ובתחום מדעי חיים. קודם כל אלה מקצועות שאנחנו עשינו ניתוח מה מידת השינוי באותה קבוצת משלחי יד, בין שנת2014 לשנת2020 . ,וראינו שאותם משלחי יד, הם משלחי יד שהם משלחי יד שהם בצמיחה משמעותית מאוד זה שיעור השינוי שלהם. לעומת זאת, משלחי יד שראינו בדעיכה ובקיטון בכמות העובדים באופן יחסי בצורה די משמעותית :הם פועלים בלתי מקצועיים– שימו לב בתעשייה– ;מפעלים של מתקנים ומכונות נייחים; מנהלי מכירות פועלים בלתי מקצועיים בכרייה ובבנייה; עובדים בלתי מקצועיים בתחומים אחרים, ומפעילי מתקנים לעיבוד של מתכות. אלה מקצועות שאנחנו כבר רואים בהם את הירידה. שוב, אלה נתונים עד2020 . אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הנתונים האלו. אבל באמת כבר אפשר לראות את הירידה בביקושים שהיא כבר בשטח. זה כבר לא בתיאוריה, זה כבר בשטח, איך זה נר.אה :היו"ר אורית פרקש הכהן אבל לא בהכרח שהשינויים האלה הם מבטאים את ה- generative AI . :יפעת סיטרואן זה לא ה- generative AI . :היו"ר אורית פרקש הכהן .בסדר, אבל זה הדיון :יפעת סיטרואן זה לפני ה- generative AI . מבחינת הפוטנציאל, איך החברות תופסות את קצב אימוץ טכנולוגיות - - - :קריאה .אבל זה נכון לפני שלוש שנים, ארבע שנים :יפעת סיטרואן זה רק ממשיך, כן, זה עוד לפני ה- generative AI . מבחינת אוטומציה וטכנולוגיות חדשות, אפשר לראות שכבר התחילו לאמץ את הטכנולוגיות החדשות. מרבית הארגונים והחברות כבר טוענים שהם צפויים לאמץ את הטכנולוגיות בחמש השנים הקרובות. זה משהו שרק צפוי להתגבר. אחד הח סמים המשמעותיים שהעסקים מדווחים עליהם זה פערי מיומנויו ת וחוסר יכולת למשוך כשרונות ומסגרת רגולטורית מיושנת. אלו הדברים שאנחנו שמים עלינו במשרד, כלומר, פערי המיומנויו ת – זה הדגש שלנו. אנחנו עושים הרבה פעילות סביב הנושא הזה. בעיקר סביב אוכלוסיות, אבל לא רק, ב עצם לעזור להם לרכוש את אותן מיומנויו ת שחסרות. וגם לגבי מסגרת ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 28 רגולטורית מיושנת, אנחנו מתחילים לבחון מה אפשר לעשות כדי לסייע בכל מה שאפשר שהחסם לא יהיה .חסם רגולטורי :היו"ר אורית פרקש הכהן .יפעת, צריך לסכם. תודה יפעת:סיטרואן ,לסיכום, כמו שקצת התייחסו פה לפני, היו בעבר מהפכות מידע, ואנחנו לא צופים עכשיו שינוי לפחות מבחינתנו, שהוא ברמה שבאמת אנשים יפסיקו לעבוד. אנחנו מאמינים שהשינוי יהיה משמעותי והוא ישפיע וישנה את שיטת העבודה, והוא יחליף מקצועות, יעלים מקצועות קיימים, יצור מקצועות חדשים. אנחנו בעד ההטמעה של הטכנולוגיות, אנחנו חושבים שזה ייעל מאוד וישפר את שוק העבודה ואת התוצר במשק. אבל מה שאנחנו שמים עליו דגש כל הזמן, זה לשמור ולדאוג שאוכלוסיות שעומדות להיפלט משוק העבודה, אם הם לא יעברו איזושהי הכשרה והם לא יקבלו את הכישורים והמיומנויו ת , שהם לא יישארו בחוץ, וצריך להכשיר אותם אפילו בזמן שהם לא יגיעו למצב שהם יהיו מובטלות. אלה דברים שכן .צריך לחשוב עליהם כבר עכשיו :היו"ר אורית פרקש הכהן ואתם עושים את זה כבר או רק מבינים את זה כרגע ?בעצם :יפעת סיטרואן אגיד בסוף שהיכולת שלנו מוגבלת בתקציב. כרגע התיעדוף שלנו הוא עובדים שלא עובדים או .עובדים מקרה אוכלוסיות ששמים עליהם דגש גם אם הם עובדים וגם אם לא :היו"ר אורית פרקש הכהן בסוף צריך ממשלה להניע תהליך אסטרטגי כזה. כלומר, דרג של שרים שצריך להתחיל ולהעביר .תוכנית כזו :יפעת סיטרואן - - - לגבי החלטה. הדבר הנוסף שאני חייבת לציין פה זה כולל לימודיSTEM ,באנגלית והמיומנויו ת - - היו"ר אורית:פרקש הכהן .החינוך :יפעת סיטרואן - - שזה לא רק אצלנו, זה חייב .להתחיל כבר במשרד החינוך :היו"ר אורית פרקש הכהן .נכון. תודה רבה נמשיך ונעשה את זה יותר קצר– חמש דקות. זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. אתה אורח כבוד כאן, עבדתי איתך. דווקא בדיון הזה רציתי לתת קצת דגש אחר. יש לרשותך חמש דקות. אחרי זה נעבור לזווית של דיני עבודה שיכולה להיות מעניינת. יש כאן נציג של ההסתדרות, מי זה? אני מקווה שאתם אל מ?תכוונים להתחיל שביתה כללית במשק עם מה ששמעתם פה. מי זה :יקי חלוצי אם אפשר נעשה.שביתה ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 29 :היו"ר אורית פרקש הכהן ,כן. אתה יודע, מה שמצחיק אותי בימים אלה. נשמע אותך חמש דקות. ביקשנו במיוחד שתבוא גם ,להיות ערניים חלק מהדיון הוא על זה שאולי איגודי העובדים יצטרכו טיפה לחשוב מחדש על התפקיד שלהם ועל המקום שלהם במקום הזה. ולפניך יהיה עורך הדין יריב קסנר, שיד בר על איך החוק מתייחס לדבר הזה, שבעצם הולך לשנות את כל יחסי העבודה. ואחרי זה יהיה בדקות ספורות, מ ה שמך שוב? אלעד דביר ממשרד הביטחון. זה בכלל יהיה טוב. וכמובן דוברים אחרונים עם כל אחד מהם. גם מייקרוסופט רצתה כאן להציג את הפעולות שמייקרוסופט עצמה עושה בשוק העבודה בישראל. ניתן לה את המקום הזה .לאור העבודה החשובה שלהם .נתחיל לרוץ כאן עם סבב של חמש דקות.זיו, בבקשה :זיו קציר יפה. אדבר שתי דקות ואשאיר את השלוש הנותרות. אגב, דיון מרתק היום, בעיקר מגוון הדעות .ומגוון האפור :היו"ר אורית פרקש הכהן .אני רושמת את זה. מחמאה מרשות החדשנות, אחרי שהייתי השרה שלכם .בבקשה זיו :זיו קציר ,כפי שאת מכירה את התוכנית, המיקודים הראשונים שלה עמדו בעולמות של הון אנושי באקדמיה חוקרים. המיקוד השני היה בהבטחת המסוגלות של ההייטק עצמו מבחינת משאבי האנוש שלו וההון .האנושי שלו לקחת נתח ממה שקורה מסביבנו ובאמת התהליך הזה של השפעה על שוק העבודה הרחב ועל מערכת החינוך, הם פרקים חדשים שעדיין לא נוספו בצורה פורמאלית ואנחנו עוסקים בהוספה שלהם .בימים אלה מילה אחת שהיא חשובה– אנחנו מעורבים מאוד בשיח הבין- לאומי. שני פורומים משמעותיים מאוד שקורים סביבנו, האחד הוא פורום ייעודי בעולם שלOECD , שנקראAI Features ופורום שני בהובלתו של פרופ' יהושע בנג'ו, בריטי שבודק את ההשפעה שלgenerative AI על העולם. אחד הפרקים בתוך הדבר הזה .הוא הנושא של שוק העבודה. גם שם אנחנו מעורבים מאוד בפעילות. זהו היו"ר אורית פרקש:הכהן וגם בפעילות שלכם. יש לכם את כל הצד הזה שאתם עוזרים בהטמעת טכנולוגיה בתעשייה בישראל. זה לא בדיוק הדיון של היום. אבל בז.ה אתם עושים עבודה חשובה מאוד .בבקשה :יוסף גדליהו שלום, שמי יוסף גדליהו, מנהל מדיניות ממשלתית לבינה מלאכותית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הצטרפתי למשרד לפני מספר חודשים. אני מצטרף לזיו בתודות, הדיון חשוב, נושא חשוב .מאוד ומשמעותי בכל מה שקשור למדיניות ממשלתית לבינה מלאכותית ,אני רוצה לעדכן שמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בהמשך היסטורי ,להחלטות הממשלה שהוא מוביל את המדיניות הממשלתית בתחום, אנחנו עוסקים לאחרונה גם בהיערכות להשפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה. אנחנו מניעים עבודה לתוכנית משותפת ביחד עם משרד העבודה לעניין הזה. צפויה גם פגישת מנכ"לים בחודש הקרוב. אנחנו מקווים להתחיל להיערך . אנחנו עוקבים כבר תקופה מקרוב אחרי המחקרים והדוחות הבין-לאומיים בנושא, אם זה ה- OECD, קרן המטבע העולמית ה- IMF , הבנק העולמי, ישנם גם פורומים ספציפיים לבינה מלאכותית שעוסקים בזה, את חלקם הזכיר זיו. אנחנו מכירים משם את האתגרים שעלו גם כאן היום בדיון. בגדול אני חושב באפשר לחלק אותם לשלושה: הראשון, החשש מאובדן של משרות כתוצאה מאוטומציה של משימות ומקצועות; השני, ואולי הוא העיקרי, הצורך בהתאמה של כישורי העובדים לשוק תעסוקה ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 30 שמשלב בינה מלאכותית. השלישי, השפעות על השכר,, על שוויון הזדמנויות בעבודה ו בין היתר לשים לב .לאוכלוסיות מבוגרות ולאוכלוסיות שהאוריינות הטכנולוגית שלהם פחותה יותר לאחרונה גם גיבשנו במשרד סקירה פנימית מקיפה של מחקרים עדכניים בנושא. אנחנו מקווים .לפרסם אותה בקרוב. היא משמשת אותנו כבסיס לתחילת העבודה בנושא ביחד עם משרד העבודה בגדול, ההמלצות הראש וניות שאנחנו חושבים עליהם כרגע, בשים לב למה שקורה בעולם, זה קודם לעשות איזשהו מחקר ייעודי לכלכלה הישראלית. לשים לב לאתגרים הייחודיים של הכלכלה הישראלית ולתעשייה, התעשייה הטכנולוגית והבינה המלאכותית המשמעותית שיש פה. התאמה של מערכת החינוך– כמובן בשיתוף פעו לה עם משרד החינוך. והכשרות מקצועיות לעובדים שיושפעו, כולל .איזושהי מעטפת ביטחון עבורם אולי אציין כהערת אגב, שמההתרשמות שלנו בשיח גם מקריאת הדוחות הבין- לאומיים, וגם מהמעורבות בפורמים כמו ה- OECD והפורום שהזכיר זיו, באמת השיח פחות נוטה כיום להיערכות ממשלתית לאובדן טוטאלי של משרות, ויותר מכוון כרגע– שוב, יכול להיות ,שיהיו שינויים תוך שנה אנחנו יודעים שהדברים האלה טסים– לעולמות של התאמת הכישורים של העובדים לעולם שמשלב בין .בינה מלאכותית לאנשים. מדובר באתגר גלובאלי, לכן אנחנו חלק מהשיח העולמי :היו"ר אורית פרקש הכהן .תודה רבה .אני גם מקווה שהדיון הזה יעלה על סדר היום את הנושא הזה בעבודה של כולכם ואתה יודע שבממשלת ה"שינוי" העברנו החלטה של תוכנית לאומית בנושא ההייטק. היא כללה תוכנית דגל שלי ושל שרת החינוך שנקראה "הייטק "קלאס– להגביר את כישורי ה- STEM וההייטק לכל ילד במדינת ישראל בבית הספר. חבל מאוד שהתקצוב של התוכנית הזאת פסק בממשלה הזאת. אשמח שתעלה את זה שם. אני חושבת שאם יש משהו אחד שעליו אין בכלל מחלוקת, זה שצריך לתת דגש אדיר בעולמות החינוך, שהילדים שלנו יקבלו את הכלים שהם צ.ריכים .עכשיו נעבור לשמוע את נציגי תחום העבודה, לא יודעת אם זה בדיוק ככה עורך דין קסנר, שות ף וראש תחום הייטק הון וקרנות השקעה בפירון. חמש דקות לרשותך. ואחרי זה באמת יהיה מעניין אותי לשמוע את נציג ההסתדרות אם באמת חושבים על העולמות האלה או פשוט תעשו שביתה במשק. זה יהיה .מעניין. באמת שזה שינוי שהוא מהותי, הוא תפיסתי. בבקשה :יריב קסנר תודה רבה שהזמנת אותי לפורום החשוב והמכובד הזה. אין ספק שיהיו לנושא של בינה מלאכותית השלכות שיחייבו התאמות חקיקתיות אם אנחנו רוצים לשמור גם על הערכים שלנו. בסוף, מכל מה שאני רואה פה וממה שדובר פה, אני בעיקר שם לב שאין כל כך מחלוקת על התוצאה הסופית. יש הרבה מחלוקת ,על השאלה, האם זה ייקח לנו שנה, חמש שנים20 או15 שנה, וכמה נהיה ערוכים לדבר הזה. ובאמת, הרוב מתייחסים פה לסוגיית ההיערכות. אני לא חושב שיש מח לוקת על סוף הדרך, אני חושב שלרגולציה .ולחקיקה יש תפקיד מפתח בזה שנהיה יותר ערוכים ויותר נוכל לקבל את השינוי הזה בצורה פחות קשה כבר היום דיני עבודה לא מתאימים כל כך למצב שיש לנו היום במשק. זאת אומרת, דיני העבודה שיש לנו היום במדינת ישראל לא מתייחסים עדיין למצבים כמן: עבודה מהבית, עבודה מחו"ל, כל מיני ,הגדרות של שעות נוספות או של תפקידים כמו בהייטק שדורשים זמינות במנעד רחב של שעות מצד אחד .מצד שני יש לנו גמישות כמעט מוחלטת של העובד לנהל את סדר יומו :היו"ר אורית פרקש הכהן כאילו תיאורטית הטמעה של טכנולוגיות שלgenerative AI לעובד מסוים שתדרוש ממנו אולי ?פחות עבודה פיזית, אבל יותר זמינות. הוא יגיד למשל שזה הרעת תנאים, נכון :יריב קסנר זו אופציה אחת מיני רבות. אבל גם היום, המחוקק לא כל כך מתייחס לזה. יש לנו חוקים שנוצרו לפני76 ו- 74 שנים, והוא בעצם משאיר לבתי הדין לומר את דברם. ואז זה יוצר- - - 'קודם כל זה לאט, ב– זה לא מומלץ וזה גם לא עקבי. בהקשר הזה אני חושב שדווקא חשוב שהמחוקק לא יפג ר אחרי המהפכה .המהירה מאוד הזאת כפי שהוא נהג בעבר ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 31 ני גע בכמה דוגמאות קטנות, למשל הנושא של קבלה או גיוס של עובדים לעבודה. יכולה להיות לנו הטיה כלשהי שהיא הטיה שנובעת מזה שהכלי של הבינה המלאכותית שיש לנו, מתמקד בעובדים מסוימים. עובדים שאולי, לא יודע, מבחינתו ולפי החשיבה שלו, רק נשים או רק גברים מתאימים לתפקיד מסוים או הם יותר טובים לתפקיד מסוים ורק אם הם בגיל מסוים. זו צורת חשיבה שהיום בערכים שלנו היא לא מקובלת ובהחלט עשויה להיות לא חוקית. חשוב שתהיה רגולציה שתטפל גם בנושא הזה של .האחריות, לשמור על ערכים, שהיום אנחנו רואים אותם כחלק בלתי נפרד מעולם העבודה עוד דוגמה, נניח שיהיה לי כלי של בינה מלאכותית שבמהלך ראיון מרחוק, בעצם מתיימר או ירצה .לתת לי דרוג על כמה המרואיין אמין למה? כי הוא כלי שלמד לקרוא שפת גוף או שפת פנים. אז האם אנחנו רוצים שכלי כזה ישתף את המידע שלו? אם הוא לא ישתף– איך הוא ילמד? אם הוא ישתף, א ז אולי יש לנו פה בן אדם שנגזרה עליו אבטלה לנצח, כי הוא באותו כליAI לדעתו, איננו אמין. זו סוגיה שצריך– .שוב, יש פה נושא של אחריות ויש פה נושא של ערכים אם כבר אגב מדברים על ערכים, אז אם מחר בבוקר יש מפעל שהוא חושב שיש לו כליAI שיכולים להוריד אחוזים, נני ח30% , 40% ,מכוח העבודה. אבל בצד שני הוא צריך לגייס עובדים לדברים אחרים וכוח העבודה שהוא מוריד, אולי הוא כוח עבודה מאוד, נקרא לזה ותיק, בגילאים45 , 50 – ,אז לפני זה כחלק מהליך, הוא יקבל תמריץ חיובי אם הוא ישאיר את כוח העבודה הקיים במקומות שבהם הוא צריך י לגי ס. שוב, זה כבר יותר בנושא של רגולציה, אבל זה משהו שנמצא בטווח שבין השינוי שמתרגש אלינו .לעוצמת ההתאמה שלנו. זה משהו שיכול לרכך קצת את הדברים ,בנוסף או למשל מה אנחנו נעשה אם יש לנו כליAI שנמצא אצלנו כחלק מסביבת העבודה– דיברו פה קודם על מוקדים וכדומה– שפתאום משתמש בשפה לא הולמת כלפי אנשים בסביבת העבודה או אפילו ?רעילה. אז על מי האחריות? על מי שנתן את הכלי עלי כמעסיק? היום למשל, אם אני מגייס עובד, בסוף כל ,האחריות עלי. אנחנו רוצים שיתחיל איזשהו מרוץ ואולי זה נכון היום יש תחומים בדיני עבודה שבהם יש שני גו פים שאחראים. למשל, מי שמעסיק עובדים שהם בתחום של כוח אדם, דוגמת ניקיו ן וכולי, האחריות במידה רבה מאוד היא גם על המשתמש שיש לו חובת פיקוח וגם על המעסיק האמיתי, זה שהוא אצלו אותו עובד כוח אדם מועסק וממנו הוא מקבל תלוש שכר וכולי. יכול להיות שגם כאן, נידרש לאיז ושהי כפילות מסוימת של אחריות, רק כדי לא להגיע למקומות שהיום, מאוד קל לנו לנתר אותם כמו סביבת עבודה .וכולי :היו"ר אורית פרקש הכהן צריך לסיים. רק אגיד שאתה מעלה כאן הרבה סוגיות שחלקן צריכות ואמורות לבוא לידי ביטוי בכללי הרגולציה והא תיקה. והסוגיות שאנחנו עוסקים בהם גם בדיון הזה, הם עוסקים בהיבטים טיפה ארגוניים אפילו, שידבר עליהם נציג ההסתדרות שפתאום מפעל שלם עובר אוטומטיזצי ה וכולי. כך שיוכלו .לשאול שאלות של עבודה מאורגנת :יריב קסנר חצי דקה ובאמת ר ציתי לסיים עם העבודה המאורגנת. לא אכנס עכשיו לנושא של פרטיות, למרות שברור שיש לנו פה היבטים כבדי משקל וכולי. אומר שבעבר, אני חושב שאם יש פה הזדמנות פז למחוקק כן ללכת קדימה, יש פה הזדמנות פז גם לארגוני עובדים וגם לארגוני מעסיקים שבסופו של דבר אנחנו יודעים ש כל פעם שיש שינוי כזה במקום, אנחנו זוכרים את זה מתחילת שנות ה- 90 כשהגיעו המחשבים האישיים, אז יש הזדמנות פז לבוא ו- - - ברור לנו שלא נוכל להתחמק משינויים טכנולוגיים אם אנחנו .חיים בעולם גלובאלי, אז לעשות את הדברים בשיתוף. תודה רבה היו"ר אורית פר:קש הכהן תודה.רבה נציג ההסתדרות, חמש דקות לרשותך. ואחריו נציג משרד הביטחון. ואז ניתן סבב של דקה. אני מבינה שהרבה רוצים לומר מילים ממש בודדות. יש לנו חמישה כאלה ונסיים. תודה על הסבלנות, זה דיון ארוך מהדיונים הטיפוסיים. אבל הנושא הוא מעמיק ומש .מעותי. בבקשה יש הרבה מאמרים שמדברים על זה שאיגודי עובדים צריכים לחשוב על תפקידם בעולם של המהפכה הזאת. רציתי לשמוע ממך איך הדברים, .אם הם עולים על השולחן שלכם :יקי חלוצי ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 32 ,צוהריים טובים, תודה על ההזמנה שמי יקי חלוצי, אני עומד בראש איגוד לעובדי טכנולוגיות מידע ושירותי תקשורת . אנחנו שמחים על הדיון החשוב הזה, אנחנו חושבים שיש משמעות גדולה מאוד למה שמתפתח– ,תכף אגיד את זה כאן ועכשיו זאת אומרת שאנחנו כבר מתמודדים עם כל מיני היבטים של כניסה של כלים של בינה מל אכותית לתוך עולם העבודה, לא רק בהיבט של החלפת עובדים, אלא גם .בהיבט של מערכת יחסי העבודה אנחנו פנימית במישור האסטרטגי וגם במישור המטא- אסטרטגי, יחד עם איגודים מקצועיים שותפים שלנו בעולם, כן עוסקים בתחום הזה. השורה התחתונה שלי תהיה שדווקא שיתופי הפעולה והשו לחנות העגולים .עם המעסיקים, עם המדינה, יכולים להיות כלי להאצה ולהערכות ככה בשביל הספורט, לקראת הדיון הזה, ביקשתי מ- ChatGPT לכתוב מכתב זימון לשימוע. יצא לא רע. יצא מכתב בסך הכול טוב. וצריך לומר, זה מעלה מספר סוגיות. הסוגיה המרכזית שכולם התייחסו אליה כאן ז ה אובדן המשרות. ובהחלט, המכתב הזה יכול להחליף את המנהל של העובד, הוא יכול להחליף את העורך דין שכותב את המכתב. אבל לא רק. יש פה גם סוגיה מוסרית. כניסה של כלים שקשורים ל- AI בהיבט של הערכה ומדידה של עובדים ואפילו ניהול של עובדים, בסופו של דבר, מי שכותב את האל גוריתמים של אותם כלים להערכה ומדידה, הוא זה שקובע את תרבות הניהול החדשה. וזו סוגיה בפני .עצמה שאנחנו נדרשים אליה ,הוזכרה פה הסוגיה של הפרטיות ושל העברת המידע. לדוגמה, תיקחו מוקדי טלפון ברחבי העולם בארץ זה קצת פחות קיים כי אנחנו לא מדינה דוברת אנגלית, יש כ ללים של- - - השיחה המוקלטת הזאת לטובת הבקרה ושיפור השירות, היא כבר הפכה להיות למצלמת וידאו שמסתכלת על העובד נותן השירות ב מהלך נתינת השירות. היא מכניסה את המידע תוך,כדי השיחה עם הלקוח שמקבל שירות ובעצם נותנת הערכה ומדידה על פי בסיס הקול, על בסיס הבעות הפנ ים. תיקחו את כל הדבר הזה ותכניסו שוב לתוך שאלה של הערכה ומדידה ושאלה מוסרית, וגם שאלה של פרטיותו של אותו עובד– אנחנו מקבלים פה .אינספור דברים שנמצאים כבר כאן עכשיו על השולחן שלנו צריך לומר– בינה מלאכותית ובכלל כל התקדמות הטכנולוגיה הזאת, נמצאת כבר בתוך מערכת יחסי העבודה בארצות הברית. הוזכרה פה מקודם השביתה של התסריטאים והבימאים. אגב, השביתה הזאת הסתיימה בהסכם. ההסכם הזה מסדיר דברים שקשורים לזכויות יוצרים בתוך מערכת יחסי העבודה של תסריטאים ושחקנים במסגרת השימוש בבינה מלאכותית. וגם אצלנו בארץ, הסדרה של עב ודה מהבית, הסדרה של מנגנוני פרטיות כאלה ואחרים שנמצאים בתוך ההסכמים הקיבוציים. זה משהו .שאנחנו מתחילים לראות אותו בתוך מערכת יחסי העבודה והיא נמצאת אחזור לשורה התחתונה של רגע שנייה לאסוף את המסקנות של הדברים: מבחינתנו אנחנו רוצים להציע שולחן עגול. השולחן העגול הזה- - :היו"ר אורית פרקש הכהן .נכון, שולחן עגול, צריך עבודה ממשלתית שאתם באמת תהיו שחקן בתוכה :יקי חלוצי - - .צריך לכלול את המדינה, הוא צריך לכלול את ארגוני המעסיקים שאני לא רואה אותם כאן .אסיים.תודה לך :היו"ר אורית פרקש הכהן .תודה לך. תודה שבאת. אלעד דביר, רע"ן בינה מבצעית במשרד הביטחון ,זה לא בינה מלאכותית .זאת בינה מבצעית :אלעד דביר זה בינה מלאכותית . עניין של תקנים כנראה. בינה מלאכותית במשרד הביטחון. אני מתעסק בבינה מלאכותית בחמש השנים האחרונות בצה"ל, ואני אכן רואה תמורות מסוימות במשרד הביטחון. הדגש הוא פה כמו שאמרו פה קודם, על מעבר של התפקידנים מכאלה שמבצעים פעולות חזרתיות או רפטטיביות לכאלה ש הם מקבלי החלטות. אנחנו לא מייתרים א .ת הבן אדם בקצה, אלא הופכים אותו למקבל החלטות ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 33 המשמעות היא שהוא צריך לדעת יותר על איך המכונה עובדת ועל סמך מה היא מקבלת את ההחלטות, כדי לקבל על בסיס זה החלטות טובות יותר. יש אזורים שבהם יש ממש- - - :היו"ר אורית פרקש הכהן זה מעניי ,ן הוא הופך למין.בקר של העבודה :אלעד דביר נכון, הוא הופך למ י ן בקר של העבודה. זה נותן לו יכולות אחרות, ולדעתי גם יותר מעניינות ממה שהיה לו קודם. זה בדרך כלל מה שקורה. אפשר לראות דוגמה למהפכה באמ"ן, אגב באזורים היותר טכנולוגיים, שם קורות המהפכות היותר גדולות. באמ"ן אפשר לראות שהבינו מתישהו שיש בעיה של מחסום שפה. הסיפור הזה של ערבית זה משהו שהוא יקר מאוד. קשה לייצר כאלה לאורך זמן. ולכן הבינו ש ,צריך להכניס בינה מלאכותית כבר לפני כמה שנים לעולמות השפה. לקחו את אותם אנשים דוברי שפה הפכו את הקורסים לקורסים לתפקידנים דווקא בשפת העברית. זאת אומרת, הקטינו את כמות דוברי ,השפה, הגדילו את כמות דוברי העברית, ולימדו אותם יותר על איך לאחזר מידע מה זהPrecision , מה זהrecall , במובני בינה מלאכותית. המודל בסוף מוציא להם את הנתונים כדי שיבינו על סמך מה המודל ,קיבל את ההחלטה, וישפרו את עצמם ואת השאילתות ואת המודלים בקצה. זאת מהפכה שקרתה באמ"ן .היא לא קורית בהרבה מקומות :היו"ר אורית פרקש הכהן בוא נתרגם– ,כאילו פחות אנשים שיודעים ערבית. ובעצם הם נעזרים בטכנולוגיה בשביל המחקר .בשביל איסוף המודיעין :אלעד דביר נכון. ואנשים מתעסקים יותר בלהבין את העולם המודיעיני שלהם, פחות את השפה, אלא יותר את העולם המו דיעיני ואת התמורות בעולם הזה. ולהבין יותר טכנולוגיה. זה ממש הכשרות שעשינו בהם ,שינויים בשנים האחרונות וזה מה שקורה היום. אגב, נשארו דוברי ערבית ויישארו לעד דוברי ערבית לתמוך בכל מיני דברים ק ,צת יותר מורכבים. המטרה היא להקטין. ולא מקטינים את כוח האדם בכלל ה.סך הכול נשאר אותו דבר. המטרה היא לעשות יותר ולמצות יותר מודיעין עם אותו כוח אדם הסיפור שלgenerative AI לא מספיק חזק בצה"ל מהסיבה הפשוטה שסיפור השפה הוא עדיין מחסום אצלנו. השפות שמעניינות אותנו הם לא השפות שמעניינות בחוץ. זאת גם אחת הסיבות שאנחנו עובדים עם רשות החדשנות על התוכנית הלאומית. אני מקווה שבשנתיים הקרובות זה ישתנה. ולכן אנחנו רק באזורים שהם לא מסווגים כרגע עובדים בעיקר עם מודל השפה. בעולמות של גיוס כוח אדם או אפילו עכשיו במלחמה, כתבנו מודל ראשוני שלוקח ומתאים מילואימניקים וקורות חיים שלהם, למול התפקידים שפתוחים בצה"ל. משהו שהוא יחסית פשוט עם מה שקיים היום. מתחילים לעשות את זה עכשיו כי .מבינים שלא מנצלים כמו שצריך את כוח האדם של המילואים .השלב הבא שעובדים עליו זה היכולת לעשות מיון יותר טוב לתפקידים בכירים- - - עם אנשי כוח האדם בצה"ל. אלה אזורים ,יותר רכים שאולי כדאי להתחיל בהם בבינה מלאכותית. כמו שאמרתי קודם הסיפור של סיווג המידע והתמיכה בשפות שלנו מקשה עלgenerative AI . אנחנו כן מתחילים לעבוד עם .מודלי שפה בתוך הארגון, עם תרגום מאנגלית לעברית וכולי. אבל זה לא קורה מספיק "יש עוד סיפור אצלנו בצה ל שהוא ייעודי, בסוף כוח האדם בצה"ל הוא זול. כוח האדם חובה. ולכן גם קשה למצוא בחלק מהמקרים תמריצים כלכליים חזקים בשביל להחליף את אותם אנשים. ולכן הדבר .הזה קורה יותר לאט הסיפור של מקצועות התוכנה בצה"ל נותן צ'יפ בשנתיים האחרונות יותר גדול לחוקרי בינה מלאכו תית על חשבון מתכנתים רגילים. לדעתי הדבר הזה ילך ויתגבר. רובוטיקה זה תחום משמעותי שנכנס בשנתיים האחרונות לצה"ל. אגב, בגלל אותו אזור מסוכנות שדיבר עליו תומר סיימון, מסוכן מלוכלך וכולי– אצלנו זה בגלל האזור המסוכן. יש הרבה אזורים שהיינו רוצים ל הכניס רובוטיקה ולא בן .אדם בקצה, להקטין את הסיכון לחיילים לסיכום, אני חושב שיש תמורות במשרד הביטחון ויהיו תמורות משמעותיות בשנים הקרובות. הם תהיינה נמוכות יותר מהתעשייה. וצה"ל בסוף יצטרך ליצור מקצועות חדשים כמו שהוא עושה היום ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 34 ולשנות את ההכשרות הקיימות לאור ההתפתחויות הא לה. אגב, ראינו ב-7 באוקטובר מה קורה כשמסתמכים רק על טכנולוגיה. ככה שאנחנו מבינים שלא הולכים להסתמך רק על טכנולוגיה, אלא רק לצד אנשים. לצד מקבלי החלטות. ואנחנו עושים גם הרבה מאוד הכשרות בתוך משרד הביטחון. עשינו כבר אחת כזו, עושים עוד אחת השנה, בשביל ללמד מנ הלים בכלל על פוטנציאל הבינה המלאכותית ומה אפשר לעשות עם הדבר הזה. הבשורה הזאת לא הגיעה למספיק אנשים בצה"ל. אנחנו עושים כזאת הכשרה גם .לבכירים וגם למנהלים זוטרים יותר בשביל לשנות את המציאות הזאת :היו"ר אורית פרקש הכהן .תודה רבה מעניין מאוד. תודה שבאת. ואתה יודע, לצערנו הצבא צריך חיילים עכשיו ולא רק טכנולוגיה. חבל שלא היית גם בדיון הקודם שהיה מאוד מעניין לגבי האתגרים האסטרטגיים מבחינת .היתרון הטכנולוגי הביטחוני שיש לישראל, שגם התחרות בו הופכת לקשה דוברים אחרונים. פתאום הבנתי שיש נציג של משרד החינוך. מירב זרביב, את מה שנקרא "מצטנעת". כמה דקות בודדות. זה לא דיון על החינוך עכשיו לבינה מלאכותית ואיך משרד החינוך שעושה הרבה מאוד דברים כדי להיעזר בבינה מלאכותית כדי ללמד, זה לא הדיון. זה רק לגבי איך אתם רואים את השינויים בעולם התעסוקה. את.ם מודעים לזה, לא מודעים לזה. אני מקווה שהדיון הזה חידש. בבקשה :מירב זרביב אנחנו מאוד מאוד מודעים לשינויים בעולם התעסוקה בעקבות הבינה המלאכותית, בעיקר בעולם של שוק ההייטק, בטח בעולמות האינטלקטואלים שמושפעים, ש- 30% מהעובדים במשק הולכים להיות מושפעים ממנה באופן רדיקלי מאוד. בפן של מוכנות, אנחנו עסוקים בארבעת הממדים של ה- OECD , .בעולמות החדשנות, בעולמות של ההון האנושי, בעולמות של הרגולציה וגם בעולמות של התשתיות .בארבעת התחומים האלה אנחנו כבר מעל שבע שנים עסוקים בניסויי בינה מלאכותית עוד בתפקיד הקודם שלי, כבר ב- 2017 , הקמנו את המעבדה לבינה מלאכותית בחינוך. השקענו בכל העולמות של רובוטים "חברתיים במערכת, בשיתופי פעולה עם האקדמיה, יחד עם מפא ת. עשינו הרבה מאוד עבודה בללמוד איך הבינה המלאכותית משפיעה על הכיתה. אני חייבת לומר שבהתחלה היינו עס ,וקים מאוד בתלמידים העולם של הבינה המלאכותית ישפיע מאוד על תלמידים. ולאט לאט הבנו שהתלמידים זה לא הנושא, כי התלמידים די מהר ובקלות עבדו איתנו וכל ההיבט של המחויבות של התלמידים היה מעמיק מאוד ונכון .מאוד. האתגר המרכזי מבחינתנו היה המורים היו"ר א:ורית פרקש הכהן ?המורים :מירב זרביב .לגמרי. המורים. זה האתגר המרכזי :היו"ר אורית פרקש הכהן אולי .אפשר כמו ביפן איך זה היה? במקום כמרים במקדשים שלהם. כי זה באמת כל כך ,קריטי .אני לא מפסיקה לשמוע את זה. מורים למדעים, מורים לטכנולוגיה, פשוט אין :מירב זרביב גם ההיבט של המחסור במורים, גם בהיבט של גיל המורים והאוריינות הדיגיטלי ת .של מורים הכשירות של בינה מלאכותית של מורים ומתוך זה הכשירות של הבינה המלאכותית. זאת אומרת שאיכות .מערכת החינוך היא כאיכות מוריה :היו"ר אורית פרקש הכהן אבל האם אתם יושבים על התוכניות של החינוך כבר? יושבים כאן אנשים, וכולנו מבינים שהכישורים שתלמידים צריכים לקבל בבית הספר מ שתנים. כישורי גמישות, חשיבה יצירתית, אדפטציה ?לשינויים. לקבל כלים כדי להסתגל לעולם עבודה משתנה. איפה זה בא לידי ביטוי בתוכנית הלימוד :מירב זרביב ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 35 ממש היום יש לי דיון אצל השר בהיבט הזה. כתבנו את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בחינ וך, נשמח להציג אותה בחודש הבא. באונסק"ו השנה הצגנו, ואונסק"ו התעניינו מאוד בהיבט של המחקר ופיתוח בחינוך שעשינו בשנים האחרונות, ובעיקר בעולמות ה- generative AI מאז שה- AI פרץ לתוך מערכת החינוך. אנחנו נמצאים בבחינות בגרות מבוססות בינה מלאכותית. קורסים ממירי בג רות שכבר בנינו השנה, שהם ממירי בינה מלאכותית. הגדרנו את כשירות הבינה המלאכותית במערכת– גם למורים וגם לתלמידים. אנחנו נמצאים לפני כניסה של כל הכשירות הזאת לכל תחומי הדעת. השנה עשינו את זה במקצועות ההומ ניסטיקה, וזה ייכנס לתוך התהליך של הבגרות הגמישה. זה מעס .יק אותנו מאוד .בעולם של החינוך הטכנולוגי, זה עוד יותר מעסיק אותי. אני אחראית על התוכנית של הון אנושי להייטק והתמקדנו- - - :היו"ר אורית פרקש הכהן מה מצבה של תוכנית ה'טק י הי קלאס' המפרפרת? תוכנית שהייתה אמורה להיות כבר בשנה השלישית .ליישום שלה ולהתפרס. אני לא יודעת אם את מכירה אותה, אבל היא יצאה לדרך :מירב זרביב .אני מכירה אותה. למרות שהיא לא הייתה מתוקצבת השנה, נכנסתי לתפקיד ותקצבתי אותה :היו"ר אורית פרקש הכהן זו לא אשמתך שהיא לא מתוקצבת, זה סדרי עדיפויות משובשים של ממשלה, וסליחה שאני טיפה תוקפנית, אבל זה מרגיז אותי. השקענו בזה כל כך הרבה עבודה, כל כך הרבה, אני ושרת החינוך, כדי שבמקום לחמניות ושוקו בקייטנות למדעים, ילדי ישראל ילמדו בבית ספר מכיתה א' את המקצועות .האלה אני צריכה לסיים, נעשה דיון על הדברים. תודה רבה. בואו נקשיב לנציג של אוניברסיטת בן גוריון ויש לו דקה. ואחריו נועם ממייקרוסופט ואביב מ- OneAI .. נסיים בזה .בבקשה :מורן קורן רציתי להעלות נקודה שנגעו בה גם עורך הדין קסנר וגם יפעת, אח ד מהדברים שכבר אנחנו רואים שה- AI משפיע עליו זה הנושא של העסקת עובדים וספציפית מיון קורות חיים. זה יוצר בעיה בעיקר באוכלוסיות שסובלות מתת- ייצוג במאגרי המידע הקיימים. דוגמה לזה אפשר לראות– חברת אמזון בזמנו ניסתה למכן את תהליך מיון קורות החיים שלהם, וכתוצאה מזה מדעניות זוכות פרס מק'ארתור נדחו " בגלל שהיה להם את המילהfemale " בקורות החיים שלהם. מחקר שלי ספציפית עוסק בזה ומראה שיש בעיה נוספת שהיא שאם אני מניח שהמשחק- - - מסודר נגדי, אני פחות אטה להגיש מועמדות למשרות האלה. יש הרבה במחקר, לא אצליח להכניס אותו בדק.ה מה שכן, רגולציה חיצונית כמו שהציעו פה היא כלי פחות אפקטיבי, בגלל שהמערכות הלומדות מתאימות את עצמן. למשל, במקום לעשות אפליה על בסיס גזע, אני יכול לעשות אפליה על בסיס מקום מגורים ובית ספר שלמדתי בו ולהגיע ל- 95% , 98% .התאמה בין הדברים הדרך הנכונה לטפל בב עיה הזאת היא על ידי שיפור הגישה לשוק העבודה של אוכלוסיות שמיוצגות ביתר, בין אם זה על ידי ירידי תעסוקה או הכנות מקצועיות לגבי איך אני מגיש מועמדות למשרה מסוג כזה .וכזה :היו"ר אורית פרקש הכהן עוד פעם, זה צד של הדיון, אבל זה לא מוקד הדיון היום. אני מצטערת שאני חותכת אותך. נעשה את הדיון הזה, זה לא איך, זה משתנה, אלא מה זה יעשה לעבודות? כמה עבודות תהיינה? את הדיונים על .הרגולציה ועל ההטיות וכולי, זה נראה לי במקום אחר :מורן קורן ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 36 .זה משמעותי כי זו בעיה שקיימת היום ואפשר לפתח מדיניות כלפיה היום, לא בעוד חמש שנים :היו"ר אורית פרקש הכהן .נכון, את הכול צריך לעשות היום.תודה רבה. הדוברת הבאה :נועה גבעון נעים מאוד , נועה גבעון מנהלת ק שרי ממשל במי קרוס ו פט ישראל. :היו"ר אורית פרקש הכהן .סליחה שאני קשוחה, מבזק, כי אנשים פה כיבדו וחרגנו מאוד :נועה גבעון אגיד שהיה כאן דיון חשוב מאוד. הדיון התחלק לשתי סוגיות, לטווח הארוך ולטווח הקצר. לטווח הארוך שמענו פה מספר דעות , חלקן נטו יותר להזדמנויות, חלקן דיברו יותר על הסכנות. אבל לטווח הבינוני, הדעה הייתה יותר ממוקדת ויציבה. אני חושבת שנציגת משרד העבודה, יפעת סיטרואן, מיצתה אותה כשהיא אמרה שה- AI לא יחליף במיידי את העובדים, אלא עובדים עם אוריינותAI וכישוריAI יחליפו עובדים נעדרי כישורים כאלה. ובנושא הזה, אנחנו ב מייקרוסופט מאוד ממוקדים דרך קורסים והכשרות למגוון קהלים מגוונים– לא אפרט אותם כרגע– .דרך הפעילות הפילנטרופית שלנו ועוד יש לנו בשביל הפעילות הזאת הרבה משאבים, לאו דווקא כספיים, אם זה התשתית ה טכנולוגית, אם זה היצע הקורסים האינסופי של לינקדין, אם זה ההון האנושי של המומחים שלנו. אבל עדיין, אם אני אציג לכם, לו ,היה הזמן והייתי מציגה לכם את המספרים של האנשים שאנחנו מגיעים אליהם בכל הפעילות הזאת המספרים שלנו, ואני אומרת את זה במלוא הכנות– לא כל כך מרשימים. לא כל כך מרשימים כי אנחנו כאן צוות בטוחות ש .ללא שותף לאומי לנושא הזה, לא נצליח להיות כישוריים מהצד העסקי של חברה מסחרית, ברור לנו שאנחנו זקוקים לגוף ממשלתי שיביט על הפעילות הזאת באופן הוליסטי, שינהל את האופרציה וידע לתעדף את הצרכים ויאפשר לנו לבצע את מה שאנחנו טובים ורוצים להיות שותפים בו. אז אם להיות מאוד פרקטי, וזו השורה האחרונה– נשמח מאוד לשתף ,פעולה עם הגופים שכבר יושבים, עם הגופים הממשלתיים, החל ממשרד החינוך ובואכה משרד העבודה ולחשוב ביחד על השותפות הזאת, כי ברור לנו שזו צריכה להיות .שותפות ציבורית, עסקית בנושא הזה .זהו :היו"ר אורית פרקש הכהן תודה רבה. הדוברת מ- OneAI ? :אביב דרור .זה דובר :היו"ר אורית פרקש הכהן אביב, אני מצטערת לכל שם יש נושא השם ונושאת.השם .בבקשה :אביב דרור שלום, שמי אביב, אני סמנכ"ל מוצר בחברת הסטארט-פא OneAI .וחבר בפורום ההייטק אנחנו כ"סטארטאפיסטים" בצד של ההזדמנות. בינה מלאכותית תפתח מקצועות חדשים והזדמנות לאנשים חדשים להיכנס לשוק העבודה, בדגש דווקא על מגז רים שהרבה פעמים לא משולבים בהייטק, בדגש על ,פריפריה, מגזר ערבי חרדים. אנחנו ב- OneAI פתחנו מחלקת תיוג שזה מחלקה של אנשים שמאמנים את ה- AI. העסקנו בה אנשים מהמון רקעים, סטודנטים, אמהות חד- הוריות, אנשים מהפריפריה. זה באמת פתח הזדמנות מדהימה למקצוע חדש. עם זאת יש גם סיכונים, ברור לנו שה- AI הולך להחליף חלק מכוח האדם במקצועות בהם העבודה בעיקר ברורה וחזרתית. לדוגמה בשנות ה- 60 המרכזניות הידניות הוחלפו .תוך כמה שנים וזה ביטל למעלה ממיליון משרות ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 37 .מי שנפגע מההתקדמות הטכנולוגית הוא מי שימצא את עצמו מאחור כלומר, אם ניתן הכשרה מספקת לאנשים במדינה, בייחוד מכל קצוות התעסוקה ומהפריפריה, נכשיר אנשים לעולם החדש ונוכל .לתפוס את ההזדמנות וזה חשוב מאוד בן גוריון:מוזכר בציטוט בחומר הרקע טכנולוגיות מתקדמות יאפשרו לעובד היחיד המשתמש בטכנולוגיה עילית לבצע פעולות הדור שות כעת פי עשר עובדים. זה ציטוט של בן גוריון מ- 1969 והוא מודע לחשיבות של ההתערבות הממשלתית בנושא, בעיקר בהכשרות. איך באמת עושים את זה? סבסוד ועידוד קורסי הכשרה למקצועות רלוונטיים לעולם ה- AI – זה חשוב מאוד ושוב בעיקר בפריפריה ומרכזים שלא משולבים היום בתעשיי ה או משולבים פחות. ענקי הנבטה לסטארטאפים רלוונטיים, בעיקר לאור המגמה .הגלובאלית והירידה בהשקעות הון סיכון, אנחנו חייבים להישאר מקדימה גם בזה סבסוד של שילוב .עובדים מהפריפריה, הזכיר גם עמיתי עורך הדין קסנר על איך עולם ההעסקה מתמודד עם עבודה מרחוק לדוגמה היו ם גם חברה שמעסיקה אנשים מהפריפריה, תופסים את המרכז של החברה כמקום שבו ,נמצאים המשרדים. אם אנחנו נשנה את זה וניתן מענקי סבסוד להעסקת עובדים מהפריפריה גם מרחוק אז אנחנו נוכל להתאים את עצמנו לעולם העבודה החדש ולשלב הרבה יותר עובדים ממקומות שפחות .משולבים היום וגם השקעה בלימודי ליבה, שזה חשוב מאוד. התלמידים שלנו כשיגדלו יוכלו להשתלב .בעולם העבודה, גם כשהוא ישתנה, אם הם ילמדו פתרון בעיות ולימודי ליבה :היו"ר אורית פרקש הכהן תודה רבה. אני רואה שהדברים מתחילים להיות טיפה רפטטיביים גם בדיון .. אכן חשובים מאוד נעבור לסיכום. תודה רבה וגדולה- - - :ניל נמיר אפשר30 ?שניות :היו"ר אורית פרקש הכהן .אתה כאן? חיפשתי אותך. בבקשה :ניל נמיר ניל נמיר מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח. למרות חילוקי הדעות ששמענו לטווח הביניים, את הזכרת בהתחלה על הכישורים שנצטרך לטווח הארוך– .יש דברים שאנחנו יודעים בוודאות לטווח ארוך אנחנו יודעים שנצטרך פחות נהגים, אנחנו יודעים שנצטרך יותר עובדי גריאטריה בגלל ש- AI ישפר את .אורח החיים ולכן לפי דעתי צריך מבוגר אחראי שלא דיברנו עליו בכלל, שמישהו בממשלה ייתן הכוונה לאיזה מקצועות ייפתחו ויגדלו ואיזה מקצועות לא ילכו. היום המון אנשים מקבלים הכשרות להיות נהגים שלא יצטרכו אותם בעוד20 שנה. לעומת זאת, כשאני אם ירצה ה' אגיע לגיל86 בעוד20 ,שנה לא יהיו .מספיק עובדים גריאטריים לטפל בי. וצריכים מישהו בממשלה שיטפל בזה וייתן לזה הכוונה :היו"ר אורית פרקש הכהן .נכון. תודה :יפעת סיטרואן אני רק רוצה להתייחס למה שהוא אמר, אנחנו ,במשרד העבודה מתעסקים עם זה כבר כמה שנים ויש לנו אתר שמונגש לפרט, הוא לא מספיק מפורסם , אתר שנקרא'עבודטא'. :היו"ר אורית פרקש הכהן .יפעת, הדגש שלו זה מה הטכנולוגיה תוציא. הוא כן דיבר גם בהיבטי הטכנולוגיה :יפעת סיטרואן .אוקיי, אני רק אומרת שמבחינת מידע, הוא מונגש לציבור, הציבור לא מכיר, אבל המידע מונגש ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 38 :היו"ר אורית פרקש הכהן .תודה נסכם– תודה רבה לכל הדוברים על הדיון החשוב מאוד הזה. כמו שאני מקווה שהתרשמתם, זה ,לא עוד דיון שוטף אלא זה נושא שמחייב מחשבה ומערב הרבה מאוד סוגיות של שאלות חברתיות, שאלות אפילו פילוסופיות, כלכליות, שאלות של צדק חלוקתי. וזהו דיון שנוגע בבסיס של החברה ובזהות האישית של "מהו עובד". נושא הבינה המלאכותית נודע בכל תחומי החיים וחייבים להתכונן גם להיבט הזה שהוא .טומן בחובו שמענו בדיון הזה שתי אסכולות ביחס להערכה בשאלה: מה יהיה עתיד העבודה בעידן הבינה המלאכותית. שמענו את הגישה, לא אני כניתי אותה, אבל בואו נכנה אותה אפוקליפטי ת יותר, החייזרים כבר כאן, זהו סוף העידן שבו אנחנו היצורים הכי אינטליגנטיי ם שקיימים. אסכולה שאומרת שמה שיקרה בעולם התעסוקה איננו דומה למהפכה התעשייתית; שהבינה המלאכותית תייצר אבטלה טכנולוגית משמעותית ושחייבים להיערך לעולם כזה ולמשמעות הכלכליות של זה, לרבות תשלום הכנסה .אוניברסלית מנגד יש גישה שרואה בבינה המלאכותית כוח משלים לעובדים האנושיים שאו לי תחליף היבטים מסוימים בעבודה, אבל באותה המידה תייצר מקצועות חדשים ואחרים ככלי עזר שתגביר את .הפרודוקטיביות כך או כך, שמענו כאן את התחלת הנתונים מטעם בנק ישראל ומשרד העבודה, שבעצם ציטטו את דוח קרן המטבע ומזהירים בצורה ברורה כי בהינתן לרמת החשיפה של שוק ה ,עבודה במדינת ישראל היום רמת המוכנות של המשק לאתגרים האלה, היא לא גבוהה דיה. כך או כך גם הבנו שעל הממשלה מוטל .תפקיד באירוע הזה והיא לא יכולה לצפות בו מהצד ולכן, הוועדה מנצלת את הבמה הזאת ואת הדיון החשוב הזה, כדי לקרוא מפה לממשלה לפעול באופן הבא: לגבש אס טרטגיה ממשלתית לאומית בתחום ה- AI כדי לוודא שמדינת ישראל תוכל להשפיע על העיצום ועל ההתפתחות של התפתחות הטכנולוגיות בתחום ה- generative AI .על עולם התעסוקה 'א– על הממשלה במסגרת התוכנית שהיא תגבש לכלול התייחסות למשמעויות התעסוקתיות שיש לפריצה הטכנולוגית של בינ.ה מלאכותית על משלחי היד במדינת ישראל 'ב– לבדוק את המשמעויות הכלכליות 'שיהיו לפריצה הזו על הכלכלה בישראל. ג– לבדוק את המשמעויות שיכולות להיות לעניין הזה על תעשיית 'ההייטק בישראל, ברקע הצורך לשמור על מעמדה של ישראל בעולם הזה. ד– לבחון את רמת החשיפה הספצי ,פית של ישראל ומוכנותה לשינויים האמורים בעולם התעסוקה הזאת לאור מאפייני התעסוקה .פילוח העובדים בישראל, ומאפייני תעשיית ההייטק 'ה– על הממשלה להכין תוכנית לאומית להגברת המוכנות של המשק לשינוי הזה בהיבטי תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, הון אנושי מיומן, הכשרות לעובדים קיימים ועובדים עת ידיים, מחקר, חדשנות ומה 'ההשפעה שצריכה להיות על זה על הרגולציה. ו– על הממשלה לבחון את היערכות מערכת החינוך בישראל לעידן הזה. מה הם הכישורים שהתלמידים של היום יידרשו כדור העובדים העתידי, בדגש על חשיבה ,יצירתית יכולת למידה עצמאית, גמישות ועוד. יש לפעול באופן אקטיבי בתוכנית עם יעדים לשיפור איכות 'החינוך והאוריינות הדיגיטלית בישראל. ז– החלטת הממשלה צריכה לבדוק– בעיני לא פחות– את התרחישים השונים שצפויים ביחס להיערכות התקציבית והפיסקאלית של הממשלה לאירוע הזה. בעיד ן כזה שצפוי לייצר גם כן קיטוב בהכנסות, הגברת חוסר השוויון, הדברים האלו יעלו שאלות בנוגע להמשך המיסוי, האם הוא יכול להיות אותו הדבר בעולם החדש? איך תיראה חלוקת המשאבים הציבוריים במדינה הזאת? האם יש מקום להכניס תוכנית מגרה כגון הכנסה אוניברסלית שהוצעה כאן, א ל מול חלופות אחרות שהציג כאן למשל מולי, של שירות ציבורי מוגבר ותמיכה ממשלתית מוגברת? הדברים 'האלה צריכים להיבחן לעומק. ח– לאור גודל האתגרים, הממשלה חייבת לבחון את הסיכונים ואת 'ההשקעות שהיא צריכה להיות שותפה להם. ט– כמובן, להבטיח יישום בפועל של רפורמות מ בניות .שחייבות להיות כרגע לצורך הכנת התוכנית הממשלתית על ראש הממשלה להקים בהקדם, צוות ממשלתי בשיתוף של כמעט כל הגורמים שדיברו כאן, ביחד עם השוק הפרטי, שיבחנו את הסוגיות ועל בסיס המלצותיהם תגובש האסטרטגיה הממשלתית הנדרשת. וכמובן, בעולם התעסוקה, אני לא היי תי מחכה, וכבר מעמיקה ומתקצבת את ההכשרות לעובדים קיימים וחדשים ושילוב בתוכניות של עובדים קיימים ועובדים עתידיים .בכל התחומים וההיבטים שדיברנו בהם ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות 15/05/2024 39 לבחון בנוסף גם את התפקיד של איגודי עובדים בעולם החדש הזה שיכול לבוא אלינו לפי חלופות מסוימות. ואני קוראת מכאן , נקודה אחרונה, אבל בעיני הכי חשובה: לחדש את התקצוב ללימודי ה- STEM, האנגלית, תוכנית ה'הייטק קלאס' ,כמו שקראנו לה, שהעלתה לראש סדר העדיפויות של הממשלה .בממשלת השינוי של להשקיע בילדים. וכמובן, בכוח החינוך ובמורים שחסרים תודה רבה, אני מקווה שהדיון הזה היה חש .וב ומעניין. ותודה לכולם הישיבה ננעלה בשעה13:18 .