חומר רקע

כפר עציון9091200 | :טל02-5700480 :; פקס02-5700490 | :דוא"ל[email protected] ל כבוד והספורט התרבות ,וךðחברי ועדת החי " ו לבקשðאין לך חופש הראוי לשמו אלא רק זה בלבד, המרשה ל וðו אðו לפי דרכðו אðאת טובת" " ,)ג'ון סטיוארט מיל על החירות ," 'ס, עמðהוצאת מאג26 .( :דוןðה ט )תיקוןðהצעת חוק זכויות הסטוד– פרדים(, התשפ"דð מסלולי לימוד- 2024 " "פורום חירות וכבוד האדם בישראל תומך ותיה שלðבעקרו דוןðהצעת החוק שב– הצעת חוק ל ,יברלית המקדמת את ערכי החירות , ומיה וðהאוטו.ו המשטרית והמשפטיתðהשוויון שבבסיס שיטת 1. " "פורום חירות וכבוד האדם בישראל )ע"ר( ה י א עמותה הפועלת לקידום ליברליזם קלאסי ובכלל זה ה עלðלהג חירות הפרט ועל זכותו לכבוד ומיהð, לאוטו ולשוויון. כן פועל הפורום לק י םוד י ומבוסס עובדותðייðדיון ציבורי ע . 2. :הðפתח בשורה התחתוð ים בחברה הðההפרדה בין המי חרדית וה דתית ,בכלל ,יעותðמטעמי צ לא מעוררת, כשהיא לעצמה, כל קושי משפטי ,כן על אשר . אין הצדקה להגביל את חירותם של פרטים לבחור בה. הצעת חוק שתרחיב תו ואת ארחות חייוðאת חירותו של הפרט לבחור במסלול התואם את אמו – מבורכת יðכשלעצמה, עוד לפ התייחסות למישו ,ר התועלת ל טרס הלאומי האדירðאי ש בשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה . 3. :מיותר לציין ה לðותן מעð הדין ה ;פליה בכל הקשר שהוא קודתיים תיווצר הפליהð אם במקרים – במסלולים פרדים כמו בכל אתרð אחר– י מי שðשערי בתי המשפט פתוחים בפ רואה עצמו מ ופלה לרעה. אין כל הצדקה ליצירת ,הגבלות מיוחדות ."מסלול מיוחד" לטיפול ביהודים דתיים ובארחות חייהם 4. הצעת החוק שעל הפרק מקדמת ,ערכי יסוד ליברלים מקדמת חירות , ומיה ושוויוןðאוטו – ð שמת אפה של .הדמוקרטיה הישראלית ושל שיטת המשפט שלה י, אמורה לקבל את ברכתםðהצעה מהסוג הזה, באופן עקרו של יםðליברלים, שוחרי חירות, מכל המגזרים והמי .בלבד דתיים של הפרטי םðייð; היא לא ע טיðיצבת שאיפה אð גדðמ - ליברלית לכפות השקפות .ה. זה הסיפור כולו על רגל אחתðעל הזולת באמצעות כוח הזרוע של המדי ד' בשבט תשפ"ה 2.2.2025 2 5. כון; לכתוב בעצמו את סיפורðלבו של כבוד האדם הוא החופש המסור לו לחשוב, להאמין ולפעול כפי שהוא מוצא ל ת רשות לאישðיתðחייו, בלי ש – בוודאי לא לשלטון – להתערב בבחירותיו ולכפות עליו אורח חיים. השיטה הליברלית בכלל, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בפרט, מגבילים עד מאוד את כוחו של השלטון להתערב בבחירותיו של הפרט; כל עוד האחרון לא מפר חוק – ו, תהא אשר תהא דעתו של בעלðהוג כרצוðהוא רשאי ל .השררה על צדקת דרכו 6. ת מאליה; היא גובשה דרך תמורות ומהפכותðה מובðה ליברלית זו איðתוב כתבה בדםð, ו . המאבק בין חירות ו בין מצאות היוםð ושן, הפושט ולובש צורות לאורך ההיסטוריה. בשלב שבוð וך מחדש" הוא מאבק ישןðכפיה ו"חי שכופר מי כמעט אין ,מערביות דמוקרטיות– במוצהר– טייתð בערך היסוד שבבסיסן: ערך החירות. ואולם, אותה "הðכוðושית להשליט על הכלל את "הדעה הðלב א– עלמה לשום מקום; פעמים רבות היא מסתתרת מאחוריð לא "ח "שוויוןðהמו– לוויתðות. כך, בשם השוויון ובחסות העמימות המושגית הðות ומגווðויות שוðח שסובל פרשðמו לו– טיðמבקשים גורמים א - .ליברלים לכפות את דעתם על הכלל 7. ח שוויון מכוון לשוויוןðו, המוððייðטי לעðבמובן הרלוו בערך האדם י האדם שווים בערכםðכאדם; לכך שכל ב .ות ואימצה הציוויליזציה המערביתðושי. שוויון זה הוא רעיון יהודי עתיק, שאימצו דתות שוðהא מקורו בבריאת האדם– אדם כל – " :בצלם אלוקים םָתֹא אָרָבּ הָבֵקְðוּ רָכָז תוֹֹא אָרָבּ יםִהÏֱא םֶלֶצְבּ מוְֹלַצְבּ םָדָאָה תֶא יםִהÏֱא אָרְבִיַּו " ()בראשית א', כ"ז ; "תוֹֹא הָשָׂע יםִהÏֱא מוּתְדִבּ םָדָא יםִהÏֱא אֹרְבּ יוֹםְבּ םָדָא תֹדְתּוֹל רֶפֵס הֶז('" )בראשית ה', א . שוויון זה עומד בבסיס הדמוקרטיה וביסוד השיח הליברלי של זכ וי החריף השמור בשיטותðויות האדם. מכאן הגי לרעה אדם להפליית ליברליות משפט רק יחהðעל יסוד השתייכותו הקבוצתית, לגזע או ללאום, למשל. הפליה כזו מ יðשו בערך חðגשת חזיתית עם רעיון השוויון. מובן זה של המוðהאדם כאדם בשל השתייכותו הקבוצתית, ולכן מת שוויון הוא ו של השוויון כזכות חוקתיתðמוב.י הדוק לכבוד האדםðייð; הוא שוויון הקשור קשר ע 8. ו כזהות אוðים ל"שוויון" אחר. זהו השוויון במובðהמבקשים לכפות איסור הפרדה, בשם הזכות לשוויון, מכוו ו רק בהפליה לרעהðי אדם. על פי תפיסת שוויון זו, הפסול איðכאחידות בין ב עקב השתייכות קבוצתית, כי אם ב עצם השיוך לקבוצה ; בעצם קיומן של קבוצות ובעצם הðההבח .בהן ,לפי שיטה זו הקטגוריות עצמן – ,וððייðבע קטגוריות המין – פסולות ומפלות. קיומן של קטגוריות, על פי תפיסה זו, מייצר ומשמר– בהכרח – היררכיות ,ה בהשתייכות של אדם לקטגוריהðובע, כי כל הבחð שית. מכאןð "חיתותð"ות" גברית וðו, "עליוððייðיות, ובעðדכא מסוימת לקבוצה– גם כ הðלווה לה טיפול שוð ובעת מתפיסות פסולות בדבר ערכו כאדם וגם כאשר לאð הðאשר אי – ה כזו פוגעת, אפריוריות, ב"זכות לשוויון". תפיסת שוויון זðכל הבח ו– ,מקורה בתיאוריות חברתיות רדיקליות פוסט- ,יותðמודר שלא זה המקום להרחיב עליהן .ו הוא, שððייðהעיקר לע זה וðלשוויון במוב אין ולא יכול להיות כל קשר עם המשפט . 9. ה להשתמש בכוח הכפיה שלה כדי לשלול מאזרחיה את החירות לבחור בהפרדה, עושיםðמי שמבקשים מהמדי חðשימוש בעובדה שאותו מו– שוויון– שהשוויון העובדה .בתכלית יםðים שוðסובל מוב– וðבמובן הראשון שהזכר – וצלת כדי לטעון שפגיעה בשוויוןðעלה, בעל מעמד חוקתי, מð הוא ערך– י, הזר לחלוטין למשפטðבמובן הש – היא פגיעה בזכות חוקתית. באופן הזה , בשם "שוויון" זר למשפט, שחקתð ה הליברלית היסודית בדבר חירותðהתוב הפרט וגע לðו בðית זו עמד בית המשפט המחוזי, בפסק דיð. על תופעה אורווליא ודעת, בהפרדה, שלð אותה הופעה מץðהזמר מוטי שטיי" :בעפולה א ו מחויביםðות חשובים, תוך פגיעה באוכלוסיות שאðו ללכת שבי אחר עקרוðל ל ותðו מתרצים את הפגיעה באותן אוכלוסיות באותם עקרוðות, תוך שאðלדאוג לכך שיחסו אף הם בצל אותם עקרו " ) עת"מ23791-08-19 ) ' עיריית עפולהð ארבל14.8.2019 ( , 'עמ7 פסקה2 .( 3 10 . אכן ,ההפרדה בין יםðהמי המקובלת ביהדות ובחברה הדתית יהðלגוו ,לא מעוררת ,כשהיא לעצמה, כל קושי וðת השווויון במובðמבחי המשפטי., החוקתי מש י הדבריםðאלה הם פ , אין מקום להגבלות מיוחדות על הבחירה בה, לא בחברה ליברלית-דמוק ר .טית ממילא ה הצעה ,וððמושא דיו המרחיבה את חירות ו של הפרט לבחור , לכתוב וðאת סיפור חייו כרצו – אר ויה ו מבורכת. 11 . יודגש: וðעמדת זו מתייחסת לשאלה יתðהעקרו ,בדבר חוקיותה של עצם ההפרדה בין יםðהמי – כאשר זו יתðרצו )טריתðוולו (יתðושוויו הðמבחי חומרית ;לשאלת חוקיותה של הבחירה בהסדר פרדð ושווה בין יםðהמי מטעמי .דת זו השאלה .ה הכרעה, שכן אין חולק על פסלותה של הפליה חומרית, או על פרקטיקה של כפיהðהיחידה הטעו 12 . כפי שקבע בית המשפט העליון בעבר , אין פסול בהפרדה כשלעצמה, רק ב כפיה שלה, אם קיימת )ועל הפסול שבכפיה ,כאמור , (אין חולק: " ,ה פסולהðית אחת הגורסת כי כל הפרדה מגדרית, מכל סוג שהוא, היðגישה קיצו שים היא מפלה ... '. לדידי בכל הקשור לסוגיה העומדתðית ... 'לא כל הפרדה בין גברים לðהיא גישה פשט הוא חהðי המðו, הקו העקרוðלפתח שהתחשבות בשיקולי דת ובאורח חיים מותרת ועדהð הð, כל עוד היא אי לכפות על אדם אחר את מצוות הדת) " ץ"בג746/07 ' משרד התחבורהð רגן ) 5.1.2011 (, 'סע2 ו של הש' ג'ובראןðלפסק די . ההדגשות כאן ובהמשך הוס פו .( 13 . :יתרה מכך יין הוסיף בית המשפט, כיðבאותו ע ה אסורהðלא זו בלבד שהבחירה בהפרדה אי א לא ש ייתכן שיש סותðל לסייע :הוג בעצמם בהפרדהðבידי מי שמבקשים ל " ה להסדרה חוקית, על קבוצה זו להראותðבהעדר טע הוג כך באופן הפוגעðיין לðו מעוðה כופה את עצמה על מי שאיðהוג איð)בין היתר(, כי הדרך בה היא מבקשת ל ,חותðשים כאמור עומדת בדרישה זו, עומדת באמת ובלא הðגד, ככל שקבוצת אðבזכויותיו ... ומ לא רק שאין סות לסייע בידהðהוג כך, יתכן אף שיש לðיעה משפטית לאפשר לה לðמ– ותיו ובצרכיוðשכן ההתחשבות באמו ות היסוד שלðהדתיים של כל אדם היא מעקרו המשפט הישראלי " )שם , 'פסקה ח שטייןðו של הש' רוביðלפסק די .( 14 . כי ,יצוין העליון המשפט בית של וðפסק די פרדים הקיימיםðביחס למסלולים ה ")בג ץ 8010/16 בר זון 'ואח תð' מדיð ישראל וא'ח ) 12.7.2021 (( התמקד בשאלת המידתיות ולא ב שאלת חוקיות ההפרדה , .כשהיא לעצמה ממילא לא חה בוðהו תשתית .וגדת את האמור לעילðה 15 . ל תייחס בקצרהð י סיוםðפ הðלטע הכללית , כאילו " פרד אבלðשווה " ðלעולם אי ו שווה; כאילו קיימת קביעה משפטית השו ללת ה סדרי פרדים באופן קטגורי, אð ם פילו הם ר יðצו ים ואפי איהðלו ת ם .שווים החומריים הðאין לטע על מה שתס מ ;וך אין מקור בדין לשליל ה קטגורית של הסדרי פ םðר דים ושווים .כך קבע , ,למשל ה שיאð ברק בע ייןð קעדאן : " כי ,שהודגש תוך ,['שווה אבל פרדð'] ושא זהðים רבתה הכתיבה בðבמשך הש פרדð לעתים עשוי טיפול יðלהוות טיפול שוויו או למצער, שההפרדה מוצדקת על- אף הפגיעה בשוויון. בעיקר כך, בין השאר, במקום פרד אבל שווה בא מקרבð שהרצון לטיפול קבוצות מיעוט המבקשות לשמור על תרבותן ואורח חייהן , והחפצות ועðלמ'התבוללות כפויה' 'ו של השופט שמגר בפרשת בורקאן, בעמð)כלשו808 שתיðבð; ראו: א' ב פרד אבלð' שווה' בהקצאת מקרקעי ישראל למגורי ם ' וכןD. Days “‘Brown Blues’: Rethinking the Integrative Ideals”; M. Tein “The Devaluation of Nonwhite Community in Remedies for Subsidized Housing Discrimination יחðי להð”(. אכן, מוכן א – בדבר לפסוק בלי– כי פרדð קיימים מצבים שבהם טיפול אבל שווה הוא טיפול חוקי " ץ"בג) 698/95 6 ' מð קעדאן הלðמקרקע י ישראל ) 8.3.2000 ( ) ייןðלעיל ולהלן: ע קעדאן( , ס'ע 30 וðלפסק די שיא ברðשל ה ק.( 4 16 . הדברים יפים בי תר שאת וððייðלע , שכן הה פרדה המדוברת במוסדות א קדמיים– מקורה ברצו םð של שיםðא פרטיים ,בבחיר תם האישית, לא ב יות שðמדי קבעת "מלמעðהל) "יגודðב ל הקצ את קרק עות ðדוðש(יין קעדאןðה בע . כמו כן, ה הפרדה שעל הפרק מתקיימת כאפש רות בלב ד, לצד חלופות "רגילות" ל .רוב 17 . ,למעשה הכרעת בית המשפט העליון ב ייןðע קעדאן סיבותיו הקוðגזרה מð קרטיות שלðהמקרה קבעð, לאחר ש כי פרדðהטיפול ה באותו מקרה וðאי יין הקצאת הקרקעות, ייתכןðית בעðשווה. כלומר אילו יושמה הפרדה שוויו ה; ייתכן שהפרדה כזו היתה מקיימת את עקרון השוויון. ובלשון בית המשפטðשהתוצאה היתה שו : " מצב דברים זה– פרד עשוי להיחשב חוקיð שבו טיפול– ,י טעמים: ראשיתðו, וזאת משðיðו מתקיים במצב הדברים שבפðאי ת ישראל מקצה מקרקעין אלאðייה להקמת יישוב קהילתי לערבים בלבד. בפועל אין מדיðהלכה למעשה אין פ הל כיוםðיות המיðמצא, כי מדיð ... לישובים קהילתיים יהודיים פרדð יקה לערבים בפועל טיפולðמע ולא שווה " ,)שם280-279 .( 18 . " יות ההפרדה עומדיםðיין, כי ביסוד מדיðכבד הוסיף באותו עðיתרה מכך: בית המשפט ה ייםðטעמים בלתי שוויו ;" " כי ות ביתם ביישוב קהילתי באמצעות האגודהðים המייחדים את היהודים המבקשים לבðאין כל מאפיי ה להתיישבות יהודית בלבדðהשיתופית קציר, המצדיקים הקצאת קרקע המדי ," )שם281 ייןð(. כלומר גם בע כבד אתðקעדאן בחן בית המשפט ה הטעמים יות ההפרדה, ולא שלל אðלמדי ת עצם קיו מה, לא פסל אותה אפריו .רית 19 . לסיכום : הפרדה יתðרצו ים מטעמיðבין המי ,דת כלומר מטעמים לגיטימיים יעות ותפיסת עולם באשרðשל צ יםðלאסדרת היחסים שבין המי; איה החומריים שוויםðכאשר ת; .לא מעוררת קושי משפטי כלשהו :יתרה מכך הרחבת חירותו של הפרט של דרך על הרחבת אפשרות הבחירה פרדð במסלול – וזאת לצד מסלולים "רגילים" לרוב – היא מהלך מבורך ות יסוד בשðהמגשים עקרו.ו המשפטית והמשטריתðיטת ,בברכה ורדמן, עו"דð תðצפ כ"לית פורום חירות וכבוד האדם בישראלðמ