חומר רקע

הצעה להקמת קרן אימפקט מטרה: .קרן שתשמש לסיוע ישיר לחברות שעומדות בקריטריונים החברתיים שהוועדה תחליט ליישם הקרן יכולה להשקיע בחברות בוגרות שעונות על דרישות הוועדה לאימפקט, ו/או להקים חברות .שיענו לצרכים הללו .הקרן תעבוד עם המגזר הפרטי והרשות לחדשנות הקרן תנוהל בשקיפות וללא כוונות רווח, ותהווה עוגן להשקעות נוספות של המגזר הפרטי ו/או .מוסדות שרוצים לתרום לחברה באמצעות הקמת חברות שיעשו אימפקט אמיתי איך זה נעשה איך מייצרים מבנה של קרן אימפקט שבה כל רווחיה חוזרים לקרן הוא מודל פיננסי שבו הקרן משקיעה במיזמים עם מטרה חברתית או סביבתית, והכנסות או רווחים שמתקבלים מההשקעות האלה אינם .מחולקים למשקיעים אלא חוזרים לקרן בדרך כלל, המטרה היא להרחיב את הפעילות החברתית או הסביבתית של הקרן, או לממן השקעות נוספות בפרויקטים דומים. המודל הזה שונה מקרנות הון סיכון או קרנות ה ון פרטיות, שבהן משקיעים מצפים לקבל תשואה על ההשקעה, ולא בהכרח תוצאה חברתית או סביבתית. בחזרה לקרן, הרווחים משמשים להעצמת הפעולה החברתית או להמשך צמיחת הקרן. דגשים עיקריים למבנה כזה כוללים: 1 . מיקוד במטרות חברתיות/סביבתיות: הקרן מתמקדת בהשגת מטרות חיוביות עבור החברה או הסביבה, ולא בהפקת רווח כלכלי למשקיעים. 2 . חזרת רווחים: כל הכנסות שמתקבלות מההשקעות (כמו דיבידנדים, מכירת מניות או רווחים מהשקעות) לא נשלחות אל המשקיעים אלא חוזרות לקרן. 3 . ממשלתיות או פרטיות: המבנה יכול להיות של קרן פרטית, אך יש גם קרנות אימפקט הנמצאות תחת פיקוח או מקבלות תמיכה ממשלתית או ציבורית. דוגמה לכך יכול להיות קרן שתומכת במיזמים בתחום חינוך, בריאות, או קיימות, כאשר הרווחים שהקרן מפיקה משולבים מחדש כדי להאיץ את המיזמים או לפתח פרויקטים חדשים עם השפעה חיובית על הקהילה. מודל הניהול של קרן אימפקט ש בה כל רווחיה חוזרים לקרן, מתנהל באופן שמחייב איזון בין יעדים פיננסיים ויעדים חברתיים/סביבתיים. הניהול מכוון לא רק להפקת תשואה כלכלית אלא גם להשגת מטרות שימור ושיפור חברתי או סביבתי. כמה מהמאפיינים העיקריים של מודל ניהול כזה כוללים: 1 . הגדרת מטרות חברתיות ברורות הקרן מחויבת להשגת מטרות חברתיות או סביבתיות מדויקות וברורות, שהן חלק מהייעוד שלה. ניהול הקרן מתמקד בהשגת מטרות אלו, ולעיתים מטרות חברתיות או סביבתיות נתפסות כחשובות יותר מהתשואה הפיננסית. לדוגמה, אם הקרן משקיעה במיזמים בתחום הקיימות, חשוב לה לחזק את האימפקט הסביבתי של המיזמים, כמו הפחתת פליטות פחמן או קידום שוויון. 2 . הערכת האימפקט החברתי והסביבתי על מנת לוודא שהמיזמים עונים על המטרות החברתיות/סביבתיות, הקרן מבצעת מדידה ומעקב קבועים של האימפקט. זה כולל ניתוח של התוצאות החברתיות והסביבתיות של ההשקעות, כד י לוודא שהן אכן מממשות את המטרות שהוגדרו מראש. פעמים רבות הקרן תשתמש במדדים כמותיים ואיכותיים כדי )להעריך את הצלחת ההשקעות (לדוגמה, שיפור במדדי בריאות, חינוך, או צמצום פערים כלכליים. 3 . החזר השקעות וחידוש הקרן כל הרווחים שנוצרים מההשקעות– בין אם מדובר ברווחי ם פיננסיים, דיבידנדים או חיסכון משירותים או מוצרים שהמיזם מספק– אינם מחולקים בין המשקיעים אלא נשארים בתוך הקרן. הכספים האלה יכולים לשמש לצורך:  הרחבת ההשקעות במיזמים נוספים עם השפעה חברתית/סביבתית.  פיתוח תכניות חדשות, מימון של פרויקטים נוספים, או חיזוק המיזמים הקיימים.  תיקון או אופטימיזציה של האסטרטגיות העסקיות כך שההשפעה החברתית תגדל. 4 . תשואות פחות גבוהות, אבל יציבות לטווח ארוך המשקיעים בקרן לא בהכרח מצפים לתשואות פיננסיות גבוהות מיידיות, אלא ממתינים לתשואות יציב ות לטווח ארוך. התשואות עשויות להיות פחות מפתות מבחינה כלכלית בהשוואה להשקעות פיננסיות רגילות, אך התמורה היא האימפקט החברתי/סביבתי. לפעמים, מודל זה מבוסס על משקיעים שמבינים שהשפעה חברתית חשובה יותר מרווח פיננסי מיידי. 5 . 5. שקיפות ודיווח למחזיקים קרן אימפקט כז ו נדרשת לשמור על שקיפות רבה ולהנגיש למחזיקים שלה (המשקיעים) מידע על השפעת ההשקעות והכיצד הרווחים משמשים להרחבת הפעילות החברתית. הדיווחים יכולים לכלול דו"חות כספיים ודו"חות על אימפקט חברתי וסביבתי, כדי להבטיח שהמטרה החברתית נשמרת. 6 . מ ועצת מנהלים או דירקטוריון שמנחה את הקרן במקרים רבים יש לקרן מועצת מנהלים או דירקטוריון שמנחה את הפעילות העסקית של הקרן, מבצע פיקוח ומפקח על פעילותה האסטרטגית. גוף זה יעסוק בקביעת מטרות ארוכות טווח, קביעת מדיניות השקעות, וכן יקבע את האסטרטגיות לתמיכה בהשפעה החברתית/סביבתית של המיזמ ים. 7 . הון סיכון או אשראי בריבית נמוכה חלק מהקרנות משתמשות במודלים של הון סיכון או מימון בריבית נמוכה כדי לעודד את המיזמים להמשיך ולהתפתח. המיזמים המקבלים את ההשקעות אינם חייבים לשלם ריבית גבוהה או מצפים לפצות את הקרן עם רווחים גבוהים, מה שמאפשר להם לפתח פתרו נות חברתיים עם זמן ארוך יותר להחזר. 8 . שיתוף פעולה עם גופים ציבוריים ועמותות קרנות אימפקט עשויות לפעול בשיתוף פעולה עם גופים ציבוריים, רשויות מקומיות, או עמותות שלא תמיד מעוניינות ברווח כלכלי ישיר, אלא במימוש מטרות ציבוריות. שיתוף פעולה כזה יכול להרחיב את הא ימפקט ולהפחית את הסיכון הכלכלי למיזמים החברתיים. באופן כללי, קרן אימפקט כזו פועלת בצורה שמספקת שילוב בין פיתוח כלכלי לבין השגת מטרות חברתיות משמעותיות, תוך שמירה על יציבות פיננסית ויצירת אימפקט לטווח הארוך. איך מתגמלים את מנהלי הקרן תגמול מנהלי קרן אימפקט שבה רווחיה לא מחולקים (כלומר, כל הרווחים נשארים בקרן ולא מחולקים למשקיעים) בדרך כלל שונה מזה של קרנות הון סיכון או קרנות פרטיות רגילות, שבהן המנהלים עשויים להרוויח מחלק מהרווחים כ"שכר הצלחה" (carried interest) .או תמריצים פיננסיים ישירים במקרה של קרן אימפקט, שבו הדגש הוא על מטרות חברתיות או סביבתיות, יש מספר דרכים אפשריות לתגמול המנהלים: תמריצים מבוססי אימפקט+ שכר בסיסי במקום תמריצים פיננסיים מיידיים על רווחים, מנהלי קרן אימפקט עשויים לקבל שכר בסיסי המהווה את החלק העיקרי בתגמול שלהם. תוספות לשכר זה עשויות לכלול תמריצים המבוססים על הצלחה של מטרות חברתיות/סביבתיות, ולאו דווקא על תשואה פיננסית. לדוגמה:  מדדים של הצלחה חברתית או סביבתית: ככל שהקרן מצליחה יותר בהשגת מטרותיה החברתיות או הסביבתיות (כגון השפעה חיובית על קהילות מסוימות, הפחתת פחמן, שיפור בתנאי חיים), המנהלים עשויים לקבל בונוסים על הצלחה זו.  מדדים של צמיחה והשפעה: אם הקרן מצליחה להרחיב את מאגר ההשקעות או להרחיב את ההשפעה שלה, המנהלים יכולים לקבל תגמול נוסף. )תמריצים לטווח ארוך (בונוסים המבוססים על הצלחה ארוכת טווח מאחר שמטרת הקרן היא לא רק להרוויח כסף אלא גם ליצור שינוי חברתי או סביבתי משמעותי, יש נטייה לתת למנהלים בונוסים או תגמול המיועד למטרות ארוכות טווח. זה יכול לכלול:  בונוסים על עמידה במטרות טווח ארוך שנקבעות מראש (כמו סיום פרויקטים בהצלחה או )הגדלת השפעה על הקהילה.  )קרנות שיתופיות שצומחות על פי הצלחה מתמשכת (ולא רק על פי רווחים פיננסיים. תגמול על פי הצלחה בקידום השקעות נוספות במקרים שבהם המטרה היא להרחיב את הק ,רן ולגייס כספים חדשים למיזמים חברתיים או סביבתיים המנהלים עשויים להיות מתוגמלים על פי הצלחתם בגיוס משקיעים נוספים או יצירת שיתופי פעולה עם גופים אחרים. הכספים הנוספים יכולים לשמש להרחבת הפעילות של הקרן או למימון פרויקטים חדשים. שילוב של המגזר הפרטי מודל של קרן אימפקט )שבה רווחיה לא מחולקים בין המשקיעים (כלומר, כל הרווחים נשארים בקרן ויש בה השקעות הן מצד גופים פרטיים (כמו חברות או אנשים פרטיים) והן מצד מדינה או גופים ציבוריים. המודל הזה משלב את היתרונות של השקעות פרטיות עם התמיכה של גופים ציבוריים, וי כול לפעול במספר דרכים שכוללות שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי למימוש מטרות חברתיות או סביבתיות. דוגמת קרן כזו יכולה להיראות כך: 1. ההשקעות הציבוריות והפרטיות:  השקעות ציבוריות: ,הקרן יכולה לקבל מימון ממדינה, רשויות מקומיות או גופים ציבוריים אחרים המיועדים לתמוך במיזמים עם השפעה חברתית או סביבתית חיובית. המדינה, במקרה כזה, יכולה לממן את הקרן במטרה לתמוך במדיניות ציבורית כמו שיפור איכות החיים, צמצום פערים, קידום בריאות הציבור, קיימות סביבתית או חינוך.  השקעות פרטיות: גופים פרטיים, כמו קרנות הון סיכון, חברות פ רטיות או אנשים פרטיים, יכולים להשקיע גם הם, מתוך מטרה לקבל תשואה כלכלית לצד ההשפעה החברתית. השקעות פרטיות יכולות להיות במזומן, בהשקעות הוניות או בצורה של מימון בשיעור נמוך, וניתן להתאים את מבנה ההשקעה כך שיתאים למטרות החברתיות. 2. רווחים חוזרים לקרן: למרות שה קרן מקבלת השקעות ממקורות ציבוריים ופרטיים, הרווחים לא מחולקים .בין המשקיעים במקום זאת, הרווחים שמתקבלים מההשקעות חוזרים לתוך הקרן כדי להמשיך לממן פרויקטים נוספים בעלי אימפקט חיובי. כך, במקום לפתח מודל של פיצוי פיננסי למשקיעים, הקרן משתמשת ברווחים כדי להמשי ך ולהשפיע לטווח ארוך. 3. תמריצים שונים למגזר הציבורי והפרטי:  עבור המשקיעים הציבוריים (כמו המדינה), ההשקעה עשויה להיות ממומנת על ידי מימון ציבורי, ואין .להם ציפייה לרווח כלכלי ישיר. המטרה של המדינה היא בדרך כלל להניע שינוי חברתי או סביבתי תמיכתם עשויה להיות גם צורת מימון ישירה (למשל, מענקים או הלוואות בתנאים נוחים) או מימון דרך מכשירים כלכליים מותאמים.  עבור המשקיעים הפרטיים, התמריץ לא יהיה בהכרח תשואה גבוהה ומיידית, אלא יכול להיות תמריץ יותר ארוך טווח הכולל את האפשרות לתמוך במטרות חברתיות או סביבתיות ולהיות חלק ממיזם עם השפעה רחבה. אם יש ציפייה לרווח כלכלי, זה יהיה בדרך כלל תשואה יציבה ובצמיחה מתמשכת, ולא רווחים מיידיים. 4. תיאום בין הגופים הציבוריים והפרטיים: קרן כזו דורשת שיתוף פעולה הדוק בין הגורמים הציבוריים והפרטיים. לדוגמה:  הגופים הציבוריים (כגון המדינה או ר שויות מקומיות) יכולים להנחות את הקרן להשקיע במיזמים שמיועדים להפעיל מדיניות ציבורית או לפתור בעיות חברתיות. הם עשויים גם להציע תמריצים כמו מענקים, תמיכה רגולטורית או סובסידיות.  ,הגופים הפרטיים יכולים להביא איתם ידע טכנולוגי, יכולות ניהוליות או ניסיון בשוק ולעיתים גם גישה למימון נוסף או ללקוחות שיכולים להרחיב את ההשפעה של הקרן. 5. דוגמת מודל– קרן אימפקט עם השקעות ציבוריות ופרטיות:  קרנות סוציאליות המשותפות למגזר הציבורי והפרטי: לדוגמה, במקרים של השקעות בתחום הבריאות, החינוך או הקיימות, המדינה יכולה להשקיע בכדי לקדם מטרות ציבוריות (כגון צמצום אי שוויון או שיפור איכות הסביבה), ואילו חברות פרטיות או משקיעים פרטיים יכולים להשקיע כדרך להרוויח אך גם לממש את הערכים החברתיים-סביבתיים.  שיתופי פעולה עם תמריצים מיוחדים: קרן כזו יכולה לעבוד עם תמריצים למיזמים שמפגינים הצלח ה במדדים חברתיים. לדוגמה, המדינה יכולה להציע תמריצים למיזמים שמבצעים את הפעולות )החברתיות הספציפיות המבוקשות (כגון צמצום פערים, פיתוח מקומות עבודה לקבוצות מוחלשות. 6. הסכמים והסכמות משפטיות: כדי להבטיח את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים (מגזר ציבורי, פרטי ומ נהלי הקרן), הקרן תדרוש הסכמים ברורים בנוגע למטרות, מדדי הצלחה, חלוקת התשואות (לפי אימפקט ולא פיננסי), וכיצד יחולקו הכספים אם יושגו יעדים מוגדרים. דוגמה קרובה בעולם:  Social Impact Bonds (SIBs): ,מודל שבו משקיעים פרטיים מממנים פרויקטים עם מטרה חברתית והמדינה או גוף ציבורי משלם להם רק אם מתקבלים תוצאות חברתיות חיוביות. במקרה כזה, הקרן יכולה לשמש כמתווכת בין הצדדים, וההכנסות חוזרות לקרן כדי לממן פרויקטים נוספים. לסיכום, מודל של קרן אימפקט ,עם השקעות הן ממדינה והן מגופים פרטיים, שבה רווחיה לא מחולקים מציע פתרון שבו המשקיעים מחויבים למטרות חברתיות/סביבתיות לטווח הארוך, והכספים חוזרים לקרן על מנת להמשיך ולממן את הפעילות החיובית. קרן Bridges Fund Management בריטניה  הוקמה בשנת2002 בסיוע ממשלת בריטניה באמצעות ה- UK Cabinet Office.  המימון הראשוני הגיע בחלקו מהממשלה, א ך הקרן הצליחה לגייס השקעות פרטיות רבות מגופים פיננסיים, חברות ויחידים.  הקרן משקיעה במיזמים עם השפעה חברתית וסביבתית בתחומים כגון חינוך, בריאות, קיימות ואי שוויון כלכלי. קרן Social Impact Investment Fund – ממשלת אוסטרליה  הוקמה על ידי ממשלת אוסטרליה כדי לקדם השקעות חברתיות במודלים חדשניים לפתרון אתגרים חברתיים.  הקרן פעלה כקרן מכוונת אימפקט, עם השקעות מגופים פרטיים, בנקים וקרנות פילנתרופיות. קרן BIG (Blended Impact Growth) – ממשלת הולנד  ממשלת הולנד השיקה יוזמות למימון אימפקט בשיתוף קרנות פרטיות כגון Triodos Bank ו- Rabobank.  הקרן משלבת הון ציבורי והון פרטי כדי לתמוך בעסקים המשלבים רווחיות עם מטרות חברתיות. קרן Alleviating Poverty through Entrepreneurship (APTE) – ארה"ב  חלק מתוכנית USAID לקידום השקעות אימפקט במדינות מתפתחות.  הקרן הוקמה בסיוע ממשלתי, אך משכה הש קעות מחברות פרטיות, קרנות הון סיכון ויחידים.