חומר רקע
1
שלישי ,א' באלול התשפ"ד
3 בספטמבר
2024
לכבוד
המועצה להשכלה גבוהה
,שלום רב
:הנדון
התייחסות ל
טיוטת ה תכנית
הרב-
שנתית להנגשת ההשכלה הגבוהה
לאוכלוסייה החרדית
תשפ"ד-תשפ"ח - שפורסמה להערות הציבור
" :המועצה להשכלה גבוהה (להלן
המל"ג ") פרסמה את" :הטיוטה שבנדון (להלן
התכנית המוצעת )"
להערות
.הציבור
להלן הערותינו והתייחסות
נו לאמור בה:
לאחר ש קראנו את התכנית המוצעת,בעיון רב מ
צאנו
כי
התכנית המוצעת
שוב חוטאת למטרותיה, ומדברת בשני
קולות,
מחד
מצהירה בריש גלי
על
דאגה ורצון להנגיש את ההשכלה למגזר החרדי
וכן על חשיבות קידום אינטרס
המדינה לשילובו בהשכלה ותעסוקה ,ומנגד דורסת ברגל גסה זכויות אדם בסיסיות של מגזר זה
ו
יוצרת
קשיים
משמעותיים לבוגרי החינוך החרדי לבוא בשערי האקדמיה ולצלוח את לימודיה ם, בכך שהיא מטילה מגבלות
וחסמים
אשר במישרין או בעקיפין מונעות ממנו להיכנס בשעריה ולרכוש השכלה גבוהה
, תוך שהיא מציינת
בעקביות
(סעיף7
)בתכנית המוצעת "
עדיין, שיעור ההשתתפות של חרדים באקדמיה נמוך ביחס לשיעורם
באוכלוסייה
..." (ולא בכדי!). זהו נתון לא מפתיע, שכן
,כאמור המל"ג מציגה יעדים להגדלת מספר
הסטודנטים, אף שבאופן אירוני, במבחן המציאות, היא זו שמחבלת וחוסמת מהמגזר החרדי מלרכוש השכלה
.גבוהה
,יתרה מכך
היסודות עליהם מושת
ת ת ה
תכנית המוצעת כמו גם התכנית הקודמת
,שגויות ביסודן, טועות ומטעות
ועל בסיס
ם המל"ג מסיק
ה מסקנות ומקבל
ת
החלטות הפוגעות באופן חמור ביותר בזכותו של מגזר זה לממש
את זכותו לרכישת השכלה גבוהה .
,כפועל יוצא המל"ג
גורמת לפגיעה קשה באינטרס מדינ
ת
ישראל
ו לשילובו
.של מגזר זה בתעסוקה ובחברה הישראלית
ההאטה והקיטון במספר הנרשמים ללימודי ההשכלה הגבוהה
במגזר
כ.תוצאה מתכנית זו, נתן ונותן את אותותיו גם בימים אלו
כמו כן נציין
כי
הנשים
, אשר הינן הנושאות בנטל הפרנסה
,העיקרי במגזר החרדי
נפגעות שבעתיים.
:בפתיח התכנית המוצעת מוצהר "
המל"ג רואה ערך רב במתן הזדמנות מלאה לבוגרי החינוך החרדי
המעוניינים בכך להשתלב במערכת
ההשכלה הגבוהה ופועלת רבות לשילובם המיטבי."
התכנית המוצעת, לא זו בלבד שהיא לא נותנת הזדמנות, אלא היא חוסמת באופן ברור ומובהק סטודנטים
וסטודנטיות רבים להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה, פוגעת ביעדיה שלה, במגזר החרדי, ובאינטרס מדינת
.ישראל, כפי שנפרט בהמשך
2
אנו מבקשות בדחיפות, לבצע ,תיקונים התאמות ושינויים הכרחיים, על מנת שתכנית זו אכן תגשים את
מטרותיה
תצמצם את
אי השוויון ב
הנגשת
ההשכלה הגבוהה
ל
מגזר החרדי
בכלל ובתכנית
זו בפרט ו לא תהיה
.מנוגדת להחלטת הממשלה ולאינטרס המדינה לשילובו של מגזר זה
מבוא
שילוב ה מגזר
החרדי
בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה
ינו ה
כאמור אינטרס מובהק ויעד לאומי
של מדינ .ת ישראל
המל"ג
הצהירה לפני כ– 8
שנים- בתכנית הרב שנתית של המל"ג/
ות"ת להרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה
למגזר החרדי תשע"ז- תשפ"ו
:(להלן"ה
תכנית הקודמת"):
..."
שילוב החרדים בהשכלה
הגבוהה הוא אינטרס מובהק של המדינה, ומל"ג-
ות"ת הן האחראיות למציאת
,האמצעים להוצאתו אל הפועל. ההשכלה הגבוהה הפכה לתנאי בסיסי להשתלבות ולהצלחה בשוק התעסוקה
וחלק ניכר מתחומי העיסוק במשק המודרני חסומים בפני מי שחסרים השכלה זו. שיעור ההשתתפות הנמוך של
האוכלוסייה
החרדית בשוק התעסוקה פוגע לא רק במעמדם הכלכלי האישי, הוא גם מאט את ההתקדמות
הכלכלית של המשק בכללותו. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הצביעו בבירור על שיעור תעסוקה גבוה מאוד
של בעלי תארים אקדמיים מקרב הציבור החרדי בהשוואה לנעדרי-תואר, ולפער משמעותי מאוד ברמת ה הכנסה
בין שתי הקבוצות הללו".
,דהיינו
כבר ב
שנת
2017
המל"ג
היתה
מודעת לכובד משקלה ואחריותה בנקיטת צעדים אופרטיבי
י ם ומקדמים
ל סיוע ועידוד
השתלבות מגזר זה
ובפרט כאשר
ה השכלה הגבוהה הפכה לתנאי בסיסי להשתלבות בשוק
התעסוקה. בתכנית ה קודמת המל"ג הציבה יעד של19,000
סטודנטים , בו בזמן שבפועל מספר הסטודנטים
החרדים בתארים השונים
הגיע ל -
16,550
סטודנטים. היעד
הוגשם חלקית., ולא בכדי
,כפי שניווכח כאמור
ב
תכנית ה
קודמת ו
בתכנית ה
מוצעת -
המל"ג מדברת
בשני קולות סותרים , מחד-
מסבירה
את הצורך
והחשיבות בש
הנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי ובשילובו בתעסוקה ו מציבה"
יעדי גידול
עיקב
ים י"
במספר הסטודנטים ""בוגרי החינוך החרדי,בתארים השונים ו
מאידך , המדיניות השגויה ותוכניות
הפעולה להגעה ליעדים ש קבעה המל"ג
באותן התוכניות עצמן, לא מגשימות את המטרה , ולהיפך, הן
חוסמות
את דרכם של סטודנטים חרדים רבים מלממש את זכותם ללימוד השכלה גבוהה , בחסות תוכניות
אלו, ו על כך
.נפרט בהמשך
3
רקע
המגזר החרדי מאופיין בשונות תרבותית.
אורח החיים החרדי
אינו מתיר לימודים מעורבים בין גברים לנשים ,
ופרקטיקת ההפרדה המגדרית היא חלק בלתי נפרד ממהותו ודרכו של האדם החרדי, משחר ילדותו ועד זקנה
ושיבה.
שגתה המל"ג כאשר יצאה מנקודת הנחה כי
.פרקטיקה זו משתנה לאחר סיום לימודי תואר ראשון או אחר על
,סמך הנחה שגויה זו קיבלה החלטות בעלות השלכות קריטיות בתהליך שילובו של מגזר זה בהשכלה הגבוהה
בתכנית הקודמת ו
בתכנית ה
מוצעת .
ה איסור על לימודים
בעירוב מגדרי
הוא
חסם על ואינו נעלם בשלב זה או אחר בחיי האדם החרדי , וככזה יש
.לתת לו את עיקר המשקל בתהליכי קבלת החלטות וקביעת מדיניות הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי
,בנוסף קיים
פער ברקע ההשכלתי - היעדר תעודת בגרות -
בחלק
ממוסדות המגזר .פער זה הוא זמני ,
לא
רלוונטי ל
כל המגזר החרדי ,
והוא מצטמצם
ונעלם
.במהלך לימודי המכינה והתואר הראשון
הרציונל השגוי
שעמד בבסיס "התרת" הלימודים בהפרדה לציבור החרדי על ידי המל"ג, נשען לדידה על שני
נדבכים מצטברים, בעלי משקל זהה ולטענתה, רק צירוף ש :ל שניהם מתיר את הלימוד בהפרדה מגדרית
האחד
- פער ההשכלה של ציבור זה לעומת הציבור הכללי ופער ההשכלה במגזר בין הגברים לנשים (פער זמני) ,
והשני
- אורח החיים החרדי ו בכללו איסור לימודים בעירוב מגדרי
של גברים ונשים (
פער
תמידי).
,לשיטת המל"ג אם אין פער השכלתי (כדוגמת חרדים שלומדים במוסדות עם בגרויות) או עם צמצום הפער
.ההשכלתי (על פי רוב לאחר תואר ראשון), אזי הסטודנט החרדי כבר לא נצרך ללימודים בהפרדה
כאן שורש הטעות!! הפרדה מגדרית בזרמים השונים בציבור החרדי זוהי פרקטיקה קיימת ומחוייבת
.המציאות, בכל גיל, ולא תלויה ברקע ההשכלתי של הסטודנט
הוכחה לכך ראינו גם בסקרים השונים שבוצעו בעניין זה (
גלעד
מלאך
, לי כהנר)
, כאשר המשותף להם היה
התמיכה במסקנה שלפיה לימודים שלא בהפרדה מהווים חסם משמעותי מפני השתלבות במוסדות הלימוד
בהשכלה הגבוהה בפני נתח מ
שמעותי של האוכלוס
י
יה החרדית. כמו
כן, בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה
של כניסת אוכלוסיות שמרניות יותר להשכלה הגבוהה, המדגישה ביתר שאת
את הצורך במסגרות נפרדות.
תפיסה שגויה זו מתעלמת מהעובדה כי חסם התרבות המחייב את פרקטיקת
,ההפרדה של הסטודנט החרדי
אינו תלוי השכלה והשלמת פערי הידע, ולא משתנה בעקבות "בשלות לממשק עם העולם הכללי" לאחר לימודי
התואר הראשון, אלא
זהו אורח חייו כאמור, מינקות ועד שיבה - פער תמידי.
כיום א
נו נמצאים
בצומת קריטית
ומשמעותית בה נגשת ההשכלה הגבוהה לציבור
החרדי
ובשילובו של מגזר
.זה בתחומים לאומיים נוספים בחברה הישראלית
ה תכנית
הקודמת וה
תכנית ה
מוצעת מצהירות על כוונות טובות
אך בפועל במבחן המציאות
.פוגעות במגזר ובסטודנט החרדי תפיסת העולם העומדת ביסודה והחסמים,מבית היוצר שלה
לא יאפשרו לעמוד ביעדים הלאומיים
הללו.
4
:)התיקונים הנדרשים בתכנית המוצעת (יפורטו בהרחבה בהמשך
1.
עדכון"הגדרת "מיהו חרדי –
כך שכל אדם
שאורח חייו חרדי יוכל ללמוד בהפרדה מגדרית.
כיום הגדרת
המל"ג לחרדי - שנקבעה באופן שרירותי
וטכני
לפני כעשור ואינה מתייחסת למהות –
היא
מצומצמת, אי נה
מתיישבת עם
הגדרת "מיהו חרדי" הרחבה ב
החלטת הממשלה
והאינטרס הלאומי, מדירה סטודנטים
חרדים מלהיכנס בשעריה ובכללם עולים חדשים., ופוגעת בזכויות אדם בסיסיות
2.
,התרת לימודי תואר שני בהפרדה מגדרית בכל מוסד אקדמי
.ולא רק בתחום פסיכולוגיה וטיפול באומנויות
3.
מתן אפשרות לכל מוסד אקדמי, בכל מסלול תואר כלשהוא, לפתוח מסלול לימודים בהפרדה מגדרית ולא
.רק בהתאם למקצועות נדרשים שקבעה המל"ג
4.
התרה
למוסדות אקדמ
י
ים לא מתוקצבים לפתוח תארים למגזר החרדי
ללא הגבלה, שכן הם אינם נשענים
.על כספי המדינה
חשוב לציין
כי פעילות
ה מל"ג אל מול האוכלוסייה
החרדית ב
מהלך השנים
יצרה אמון והערכה הדדית בין
הציבור החרדי ומערכת ההשכלה הגבוהה. ל אמון זה יש חשיבות רבה בהמשך השתלבות האוכלוסייה החרדית
בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה והגשמת יעדי המל"ג והאינטרס הציבורי.
כל פעולה של סגירת או צמצום מסגרות חרדיות, או תמריץ (גם כספי) ועידוד סטודנטים חרדים להמיר את
הלימודים לפי פרקטיקת ההפרדה הנהוגה במסגרות ייעודיות לציבור זה
ללימודים בעירוב מגדרי
כדוגמת
תכניות לתואר שני-
"שוב תציף את החשש הגדול מ"כור ההיתוך
ומכך שההשכלה הגבוהה מתעתדת לשנות
.את פני החברה החרדית מבפנים ולפגוע בציבור זה
פעולות אלו יחבלו קשות ב תהליך הארוך והאיטי של האמון
שנרקם, ויסיג את שילוב
האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה שנים רבות
אחורה
והנזק עשוי להיות בלתי
.הפיך
לכן
חשוב
לפעול לחיזוק האמון.ולהימנע מצעדים כגון אלו
הרחבה והסבר אודות ה
כשלים העיקריים הו פתרונות
ה
מוצעים:
1.
הגדר
ה מצומצמ ת
וטכנית ל ""מיהו חרדי-
מידור וחסימת
סטודנטים מ זרמים שונים במגזר החרדי מהנגשת ההשכלה הגבוהה
1.1
המל"ג קבעה
באבחנה טכנית
, ומבלי להתייחס למהות
)(אורח חיים חרדי בפועל ,
הגדרה ל"מיהו
חרדי"
לצורך קבלה למסגרות הנפרדות . האבחנה העיקרית שנקבעה בעבר
היא
שלימודי הסטודנט במוסד
האחרון שלמד היו
..."
,במוסד בעל אורחות דת ותפיסת עולם חרדית המצוי בפיקוח אחר של משרד
החינוך."
5
,כלומר אם המוסד הוא בעל אורחות דת ותפיסת עולם חרדית, אך" טכנית הוא לא מצוי בפיקוח אחר
"של משרד החינוך –
מבחינת המל"ג הוא אינו חרדי, על אף
שבמהות המוסד חרדי באופן מובהק .
לצערנו, במקום לקבוע
א
בחנה מהותית
, בחרה המל"ג באבחנה טכנית , אשר
מפלה ופוגע
ת
בזכויות יסוד
בסיסיות של
הסטודנט החרדי .
שם ל
ההמחשה-
שני בחורים חרדים, גרים בבני ברק, דירה צמודה
ל ,דירה ,לשיטת המל"ג האחד
י חשב חרדי ויוכל ללמוד בהפרדה, והשני לא
י חשב חרדי וימודר מללמוד
.בהפרדה! וכל זאת על אף ששניהם חרדים באורחות חייהם ובתפיסת עולמם ה ,חרדי עם תעודת הבגרות
"יאלץ להוכיח על פי כללי המל
ג כי הוא זכאי להיכנס ל"מכסת
)החריגים" (תוסבר בהמשך , ואם המכסה
,מלאה, כפי שקורה תדיר, הוא לא יוכל ללמוד לימודים לתואר אקדמי בהפרדה מה שאומר שהוא לא
ילמד!!בכלל
1.2
כתוצאה מהגדרה זו-
ישנם זרמים שונים במגזר החרדי שמודרים מתכנית ההנגשה, וכל זאת כי לא
עמדו
באבחנה הטכנית
)(תלוי מוסד -
:לדוגמה חוזרים בתשובה
שלא למדו במוסד חרדי שנקבע, או מי
שלמדו במוסדות חרדים שיש בהם
לי
י מוד ליבה/בגרות , כמו
חב"ד, צאנז
, הישוב החדש
וכד' וכן עולים
חדשים
חרדים .שלמדו במוסדות חינוך חרדיים בהפרדה בחו"ל
1.3
כש המל"ג
ב
וחנת
האם
ה"חריגים" יחשבו "חרדים" היא פ
ונה לאבחנה המהותית -
האם אורח חייהם
.חרדי
אם כך, מדוע אינה בודקת את
כל
ל הסטודנטים החרדים
,שאינם עומדים באבחנה הטכנית
באבחנה המהותית כחלופה? אלא רק קוצבת להם באופן שרירותי ומביש ?אחוז מסויים הדרה זו
חוסמת סטודנטים רבים מלהגיע לשער
י ההשכלה הגבוהה , ומרחיקה את המל"ג מהיעדים
ש.הציבה לעצמה
1.4
בהתאם לתכנית ה
מוצעת ,הסטודנטים שנכנסים במכסת החריגים ,לא יזכו למימון
שמקבלים אלו
שאינם חריגים ב.מגזר החרדי ומופלים לרעה
1.5
עידוד המל"ג באופן עקיף וישיר
להגדלת פער ההשכלה
בחברה החרדית-
קיים חשש
ממשי
שאם לא
יאפשרו לסטודנט ללמוד בהפרדה מגדרית בגלל
העובדה שלמד במוסדות המגישים לבגרות ,הוא י עבור
ללמוד בשלב התיכון
במוסדות שאינם מגישים לבגרות - ב
כדי ש ..."בעתיד יכלל בהגדרת המל"ג כ"חרדי
האם זוהי המטרה הלאומית של המל"ג? העמקת פע?רי ההשכלה במגזר החרדי והאם
אין זה אבסורד
שדווקא בעלי תעודת הבגרות, המבוקשים יותר מכל במוסדות האקדמ
ם יי-
?דווקא הם יודרו מללמוד
1.6
עולים חדשים -
לאחר מאורעות7.10.23
, עליית יהודים מהתפוצות גוברת ,מה ש
יוביל
לעליה במספר
הסטודנטים
שהם עולים חדשים חרדים .
לפי הגדרת המל"ג עולים אלו
אינם
חרדים! ולכן יאלצו להיכנס
דרך פרוצדורה מפלה ומסורבלת במסגרת מכסת החריגים שנקצבה. נציין שספק אם כולם "י "זכו
"להיכנס למכסת "החריגים ,שכן היא מוגבלת .וימצאו את עצמם מחוץ לשערי ההשכלה הגבוהה מצופה
מהמל"ג לפע ול בדחיפות ולעדכן הגדרה מפלה זו, אשר לא מעודדת עליית
סטודנטים יהודים
חרדים
מהתפוצות לארץ ישראל,', נותנת להם להרגיש אזרח סוג ב
וזאת.בלשון המעטה
6
1.7
( כבר בתכנית הקודמת2017
) המל"ג הבינה ששגתה לעניין
הגדרת מיהו חרדי
וכי יש לתת מענה גם
,לזרמים אלו בציבור החרדי אך במקום לשנות את המדד מאבחנה טכנית לאבחנה מהותית כלפי
כלל
ציבור זה
היא בחרה לקצוב באופן משפיל,
,שרירותי ובריוני
לציבור חרדי ומודר זה מכסה של10%
סטודנטים "חריגים" אשר יוכלו ללמוד בהפרדה מגדרית .
בעדכון מדיניות המל"ג מיום30.4.2020
,קבעה המל"ג חריגים בשיעו ר מצומצם של15%
ובכך הותירה
שוב מחוץ למעגל ההשכלה הגבוהה כאמור
סטודנטים רבים
,מהמגזר החרדי במקום לבטל לחלוטין את
קטגוריית החריגים , ובכך לאפשר את קבלתם של הסטודנטים בדלת הראשית על בסיס היותם חרדים
.)באורחות חייהם (אבחנה מהותית
בתכנית המוצעת כיום ,
בסעיף11.2
המל"ג
מציינת כי: "
בבחינה מעמיקה שנערכה בשנים2024
-
2023
ולקראת עדכון המדיניות נמצא כי היקף החריגים בפילוח הקבוצות השונות הינו גבוה מכפי ששוער
בעבר והוא מגיע לכדי כ-
20%
מן הסטודנטים החרדים בממוצע ."
.לא מדובר בנתון חדש
זהו נתון
ידוע ו צפוי, הרי.אנחנו במגמת עליה כל הזמן
חוות הדעת והסקרים הן רק אומדן, בפועל, מספר הסטודנטים שלא מתקבל ים בעקבות קביעת המכסה
הוא ,הרבה יותר גבוה. אלו שמתייאשים מלכתחילה לעבור את כל מסכת הייסורים במסגרת המכסה
כלל לא נספרים בחישוב
אחוזי המכסה...
המל"ג
בתכנית המוצעת
שוב ,חוזרת על אותה שגיאה חמורה
ממשיכה להפלות
וגוזרת גזר דין ממדר
וחוסם על סטודנטים חרדים רבים המעוניינים להיכנס בשעריה , בכך שמותירה את האפליה והמידור
על כנם., ופוגעת ביעדיה שלה, במקום לבטל את מוסד החריגים לכאורה
הם לא חריגים!!
הם חלק בלתי נפרד
מהמגזר החרדי,
!!לכל דבר ועניין
מדוע
,לדוגמה
אות
ה סטודנט
ית
)חרדית (שלא כלולה בהגדרת המל"ג כחרדית , גרושה עם ילדים קטנים
שמגדלת אותם לבדה, המעוניינת להתקדם וללמוד השכלה גבוהה למרות כל קשייה האישיים
והכלכליים, צריכה לעבור מסכת ייסורים על מנת שהמל"ג יאשר לה ללמוד?? והכל כי
כבר נגמרה מכסת
הסטודנטים "החריגים"! מדוע המוסד הלימודי שאליו היא פנתה, צריך להיות מוטרד ולהתעסק
בבירוקרטיה מסורבלת , לשלוח מכתבים ולהצדיק את הצורך בקבלתה ללימודים, להמתין לוועדה של
המל"ג שאולי תאשר לו, ורק אם יהיה בטווח של בין15%
-
25%
.הוא יקבל אישור חריג
??ומה יהיה עם הסטודנט החרדי הבא אחריה מהפריפריה שירצה גם ללמוד
!!הרי המכסה כבר נגמרה
?איך יהיה גידול במספר הסטודנטים, אם הם נחסמים מלכתחילה
!אבסורד שאין כדוגמתו
7
לנוחיותכם ציטוט מהתכנית המוצעת לענין הסר בול וההפליה המובנית בקבלת אותה
סטודנטית:
:על המוסד הלימודי להגיש בקשה כדלקמן"
הבקשה תכלול את הנימוקים הייחודיים, פירוט מספר
הנרשמים שעונים על ההגדרה ומספר הנרשמים שאינם עונים, והיא תובא בפני ועדת ההיגוי להנגשת
ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית להחלטה, בהתבסס על השיקולים הבאים: דירוג תחומי הלימוד
הנ
למדים במוסד בהתאם לסדר העדיפות שקבעה המל"ג, מיקום המוסד וצרכיו
הייחודיים, הצורך
המוכח בהגדלת שיעור החריגים במוסד תוך פירוט הטעמים שבגינם מתבקשת ההגדלה.
מכל מקום לא
תאושר חריגה מעבר ל-
10%
)תוספת לאחוזי החריגה המאושרים
הוועדה תקבע את שיעור החריגה
הספציפי למ וסד בהתאם לקריטריונים בטווח של15-25%
(".
מדוע
ל
סטודנטית חילונית, כל הדלתות פתוחות ו אילו הסטודנטית החרדית שלעיל צריכה לעבור
מסכת ייסורים כדי שהמל"ג תאשר לה להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה, ב
כפוף למכס
ה?
?היכן ההלימה ליעדי המל"ג? היכן ההנגשה למגזר החרדי
1.8
נציין כי בין השנים2017-2021
התקיים דיון בבג"צ בדבר מדיניות מל"ג ות"ת להנגשת ההשכלה הגבוהה
לחברה החרדית
. בין הנושאים שנדונו, היתה הבקשה להרחבת הגדרה המפלה של "מיהו חרדי"
. בפסק
הדין השופטים קבעו בדעת רוב כי אינם רואים לנכון להתערב בהגדרה שנקבעה על ידי המל"ג
והותירו
זאת לפתחה. כלומר, מקצועית, הם לא מצאו לנכון להתערב בהגדרה שנקבעה
והשאירו זאת לשיקול
דעתה של המל"ג .לפיכך, אין כל הוראה או הנחייה שמונעת מהמל"ג ל
בטל
את ההגדרה המפלה
והבריונית
שהיא בעצמה קבעה, אשר שגויה מיסודה ואינה רלוונטית
. צורך אקוטי זה לתיקון המ חדל
וביטול ההגדרה המפלה בחלוף השנים מתגבר שבעתיים לאור האמור.הנ"ל
פתרון מוצע 'מס1
:
עדכון הגדרת
""מיהו חרדי -
כך שתאפשר
לכל
הסטודנטים החרדים ללמוד לימודי תארים בהפרדה
מגדרית ומגזרית ,
בהתאם
לאבחנה מהותית (אורח חייהם-
פער
קבוע )ולא
לאבחנה
טכנית
(תלוי מוסד לימודי
קודם-פער זמני .)
ביטול מוסד החריגים
!!
שמהווה חסם מרכזי בהנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי ואינו הולם חברה
מתוקנת, במיוחד בתקופה בה אנו נמצאים. כך
תימנע הפליית הסטודנט -
על בסיס הזרם לו הוא משתייך
במגזר החרדי או על בסיס מוסד לימודים קודם בו למד
ויוכל ל
ממש את זכותו ללימודי השכלה גבוהה .
עדכון הגדרה זו תסייע למל"ג לעמוד ביעדים אותם הציבה בתכנית ה
מוצעת -
הגדלת מספר הסטודנטים
החרדים– ו הגשמת.האינטרס הלאומי
8
2.
איסור לימודי תואר שני ותארים מתקדמים בהפרדה מגדרית ומגזרית
2.1
,כפי שהוסבר לעיל
ה
מגזר החרדי מאופיין בשונות תרבותית ופרקטי
ק ת הפרדה המגדרית היא חלק
בלתי נפרד מאורחות חייו מינקות ועד שיבה.
לכן חסם תרבות זה אינו תלוי השכלה והשלמת פערי
הידע, ולא משתנה בעקבות "בשלות לממשק עם
העולם הכללי" לאחר לימודי התואר הראשון . החסם
ממשיך וחל גם על לימודי שאר התארים, כדרך חיים. לאור הנ"ל, איסור על לימודי תואר שני ותארים
מתקדמים בה
פרדה מגדרית, פוגע בסטודנט החרדי ,
בערכיו וזכויותיו הבסיסיות כאדם, מונע ממנו
באופן ישיר ועקיף את זכותו
להשכלה גבוהה, פוגע ביעדי
המל"ג ב
תכנית המוצעת , ולא מאפשר לו
,להשתלב בהשכלה ובתעסוקה במדינה. כלומר
תוצאת תכנית ה
מוצעת
בעקבות האיסור וההגבלה
,ללימודי השכלה גבוהה בהפרדה
אשר נבעה מתפיסה מוטעית של חסם התרבות בעיני המל"ג,
היא
הרסנית ומנוגדת לכוונות הטובות שהוצה .רו בה, לשילוב והנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה החרדית
2.2
יציאת הסטודנט החרדי לשוק העבודה, לא מעלימה כבמטה קסם את,חסם התרבות אשר
הינו חלק
ממהותו של הסטודנט החרדי. לעיתים , על מנת לגדר את עצמו בסביבת
ה עבודה
ה
כללית
בשל החשש
מהשפעתה עליו , חסם זה אף
עשוי לה.תחזק
2.3
,יתרה מכך
ישנם לימודי תואר שני אשר מהווים תנאי סף חובה לכניסה לשוק העבודה , והגבלת
הסטודנט החרדי מללמוד, מונעת ממנו לעסוק במקצוע, ומהווה פגיעה בחוק חופש העיסוק,
בחוק
שיוויון הזדמנויות בעבודה וחוקים נוספים, וכן לא מאפשרת לו לגשת למכרזים שונים
בשירות המדינה
אשר בהם תואר שני הוא תנאי סף . לדוגמה-ב
תחומי ה לימוד
ה
טיפוליים
(ולא רק בפסיכולוגיה וטיפול
באומנויות כפי שמופיע בתכנית המוצעת –
?למה להגביל) המאופיינים ב
חשיפה רגשית ונפשי ,ת
שהשוני
התרבותי והעירוב המגדרי לא יאפשרו את לימודם. ב תכנית
הקודמת הוזכרו תחומים אלו וכן ה צורך
ה ,אקוטי באנשי מקצוע חרדים. ילדים רבים במגזר החרדי לא מקבלים טיפול ,כבר שנים רבות בעקבות
המחסור הגדול, מה שעולה
במחיר כבד של
נפש
ות ילדים רכים. המל"ג יכל
ה
.למנוע זאת כבר אז
2.4
כמו כן ,בתחום החינוך - האקדמיזציה של אנשי חינוך היא אינטרס חשוב של
מדינת ישראל ושל
החברה
החרדי ת. מה גם שאופי הסטודנטים החרדים הלומדים מקצועות אלו שמרני יותר ביחס לשאר
הסטודנטים
במגזר ורובם ה
מכריע שבים עם תום לימודי
הם לעבוד בתוך הקהילה.
אם לא יהיו להם
.מסגרות ייעודיות ונפרדות, הם לא ילמדו תואר שני
.גם על כך עמדו בתכנית הקודמת, ולא קודם דבר
2.5
קיימים מסלולי לימוד בהפרדה בתואר.שני שאינם מתאימים למגזר החרדי
לא ברור מדוע המל"ג
מפלה ומאשרת לימודי תואר שני בהפרדה, אך
אוסרת זאת
.למגזר החרדי
אי השיוויון זועק לשמיים .
2.6
בתכנית הקודמת
הצורך בתואר שני בהתאמה לאוכלוסיה החרדי
ת ,
לפחות בתחומים
האקוטים לעיל ,
היה
מוסכם ו ידוע ,ובמקום לפעול כבר אז..."המל"ג עצמה עיניים והתחייבה "לשוב ולדון
:ונצטט
"
קיימת אפשרות, ככל שיעלה הצורך, לשוב ולדון במדיניות זו בשנים הקרובות, וזאת בייחוד בנוגע
לתארים מתקדמים במקצועות טיפוליים שלא ניתן לעסוק בהן ללא תואר שני ושיש בהם צורך קריטי
במגזר החרדי."
9
לצערנו , משנת2017
ועד היום (כ-8
)!! שנים , לא
קודם
כמעט דבר,בנושא זה
מלבד הצהרת המל"ג "לשוב
,ולדון"... שוב אבסורד הצורך הקריטי
ש
היה קיים כבר אז ורק התגבר ו
החמיר .
לרגע נחשוב, כמה אלפי נפשות של ילדים
נפגעו בעקבות החלטת המל"ג ?? כמה ...יכולנו להציל מאז
.כמה אנשי מקצוע היו לנו כבר היום, אם לא היינו חוסמים לימודים אלו
מדוע להמשיך במדיניות
ההגבלות המפלות??ככל ומדובר בציבור חרדי
,יתרה מכך לאחר מאורעות7.10.23
., לצערנו, הצורך הלאומי במקצועות הטיפוליים התגבר שבעתיים
בתכנית ה
מוצעת ו ,המתיימרת להנגיש את ההשכלה הגבוהה
מסתמן ש
ה מל"ג לא שינתה את מדיניותה
השגויה מלבד האפשרות ללימוד פסיכולוגיה וטיפול באומנויות בהפרדה בתואר השני. ב נוסף בתכנית
המוצעת היא
מציבה יעדי גידול גם ב
זכאים לתואר שני במגזר החרדי ,
כאשר,מנגד
היא
חוסמת את
דרכו של ה סטודנט חרדי
מ
ללמוד תואר שני במוסדות השונים
בכך
שאינה מנגישה ו לא מאפשרת לו
ללמוד בהפרדה
, ובכך אף מונעת את עיסוקו בתחומי עיסוק קריטיים.
,מעבר לפגיעה החמורה בזכויות הסטודנט
יש כאן פגיעה חמורה עוד יותר באוכלוסייה החרדית
בכללותה, בילדים, בנשים, במבוגרים שלא זוכים לקבל טיפולים, לעיתים
.ההשלכות בלתי הפיכות
פתרון מוצע
'מס2
:
התרת
לימודי תואר שני בהפרדה, מגדרית ומגזרית, במסגרת הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי
בכל
המקצועות .צעד זה יאפשר למל"ג לעמוד ביעד י הגידול של הסטודנטים
ה
זכאים לתואר שני במגזר החרדי
(בניגוד לאיסור הקיים כיום והמקטין את כמות הסטודנטים לתואר שני) וכן תתאפשר כניסת אנשי מקצוע
,רבים לשוק בעיקר
במקצועות הטיפוליים
,)השונים (ולא רק פסיכולוגיה וטיפול באומנויות שבהם הצורך
הקריטי ממשיך להתגבר ומחמיר
. כך גם
לא תיפגע זכותו וחירותו של כל סטודנט חרדי, לדבוק בתרבותו
ובפרקטיקות הנהוגות בה
, וללמוד כל תואר שני ש
יחפוץ מבלי שיכפו עליו
ללמוד בקמפוס הכללי בניגוד
.לערכיו
3.
הגבלת מוסדות אקדמי
י ם מלפתוח מסלול לימודים בהפרדה:מגדרית
,בתכנית הקודמת
המל"ג י
ה צר מצג שווא
שממנו עולה כי אינה שוללת את מרחב ההחלטה מהגופים
:המנהלים במוסדות, ולכאורה, כל מוסד יכול להתנהל בנושא זה כראות עיניו "
...
במישור המוסדי–
מל"ג
וות"ת אינן כופות על המוסדות להשכלה גבוהה דבר, ואינן שוללות את מרחב ההחלט ה מהגופים המנהלים
במוסדות אלה. ההחלטה האם לקחת חלק בתכניות לאוכלוסייה החרדית נתונה בידי כל מוסד. מוסד שיבחר
שלא לפתוח תכניות או מסלולים ייחודיים לא ייפגע בשום דרך שהיא."
מה שלא כך במציאות - מוסדות לא יכולים לפתוח מסלולי לימוד לחרדים בהתאם להחלטתם .
המל"ג
.קבעה מספר מקצועות נדרשים, ואשר לפיהם היא מאשרת פתיחת מסלול לימוד אקדמי, למוסדות השונים
כלומר, אם סטודנט חרדי ירצה ללמוד תואר כלשהוא, שלא נכלל במקצועות אלו, הוא לא יוכל ללמוד אותו
בהפרדה ובהתאמה לאורח חייו.
להבדיל, מסטודנט חילוני בקמפוס הכללי, שכל התארים.פתוחים בפניו
10
הוראה מקוממת ומפלה זו של המל"ג זועקת לשמים! מדוע סטודנט שאינו חרדי, כל המסלולים פתוחים
בפניו, ולסטודנט החרדי המל"ג
כפטרון קובעת מה הוא יהיה רשאי??ללמוד
המל"ג גם :מסבירה כי"תכנית המל"ג-ות"ת היא תכנית וולונטרית.
במישור האינדיווידואלי–
ההחלטה
האם ללמוד במוסד אקדמי או לא היא החלטה הנתונה לשיקול דעתו של הפרט. בשונה, נאמר, משירות
צבאי
או אזרחי, אין חובה כלשהיא ללמוד."
אם אין לסטודנט החרדי מסלול מותאם שיענה על הצורך של החסם התרבותי הידוע?, כיצד יוכל ללמוד
"
אין חובה
ללמוד"
, אך מחובת המל"ג לאפשר לכל אדם באשר אמונתו היא, לרכוש השכלה גבוהה, בכל
.התארים! כדי לא לפגוע בחופש ובזכות הבחירה שלו
אין לסטודנט החרדי מערכת השכלה גבוהה
אחרת
.במדינת ישראל, הוא קהל שבוי בידם
פתרון מוצע 'מס3
:
התרה לכל מוסד אקדמי, בכל מסלול תואר
כלשהוא, לפתוח מסלול לימודים בהפרדה מגדרית
ולא רק
.בהתאם למקצועות נדרשים שקבעה המל"ג צעד
זה יצור מגוון רחב יותר של תארים שהסטודנט החרדי
יהיה חשוף אליהם, יגדיל את מספר הסטודנטים החרדים
אף מעבר ליעדי המל"ג, לא יפגע בזכויות אדם
בסיסיות של החרדי ובאינטרס המדינה.
4.
הגבלת מוסדות אקדמ
י:ים לא מתוקצבים מלפתוח תארים למגזר החרדי
כיום קיימת הגבלה על מוסדות אקדמ
יים
לא מתוקצבים מלפתוח תארים למגזר החרדי–
אין כל בסיס או
הצדקה להכתיב ל
סטודנט החרדי אלו תארים "מותר" ל
ו ללמוד, על ידי הגבלת מוסדות אקדמ
יי ם אלו
.מלפתוח תארים במיוחד אין הצדקה להגביל
למוסדות לא מתו
ק צבים שאינם נשענים על כספי המדינה ואין
כל סיבה לפגוע באוטונומיה שלהם ללמד כל אוכלוסי
י.ה שהיא
'פתרון מוצע מס 4
:
להתיר למוסדות אקדמ
יים לא מתוקצבים לפתוח תארים למגזר החרדי.
11
:לסיכום
בהתייחסות זו ,לתכנית המוצעת עמדנו על ההבנה
כי חסם התרבות של המגזר החרדי הוא חסם
על
קבוע ,
.להבדיל מחסם ההשכלה הזמני לפיכך, מצופה מהמל"ג לשנות את התפיסה השגויה שבבסיס החלטותיה, כפי
.שהוסבר לעיל
כמו כן, נ
דרש באופן דחוף לעדכן את ה
תיקונים הקריטים
)(הפתרונות המוצעים שפורטו במסמך זה,
בתכנית
המוצעת, כך שבפועל תיווצר מציאות שההשכלה הגבוהה אכן מונגשת לציבור החרדי, ואינה בבחינת מילים
ריקות שביניה
ן
.לבין המציאות אין קשר
אנו בטוחות שהתיקונים ה
הכרחיים הנ"ל יובילו ל שינוי מבורך ועמידה ביעדי
תכנית ה
מוצעת
המתגבשת ואף
,מעבר לה צעד
שי
סייע לח
ברה
.החרדית להשתלב ולתרום להשכלה, לחברה ולכלכלה בישראל
מתן האפשרות
למגזר החרדי להגשים את זכותו הבסיסית לכבוד וחירות על פי תפיסת הטוב שלו
ופרקטיקות
הנהוגות באורחות חייו ,מגשים את עקרון הפלורליזם של המל"ג, והוא
מידתי ולתכלית ראויה וחשובה מאין
כמוה - ה
צלחת שילוב הציבור החרדי בעולם ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בכלל, והאיכותי בפרט.
,מנגד
מניעת השכלה גבוהה מהאוכלוסייה החרדית, באופן ישיר או עקיף, על ידי הצבת חסמים
ומגבלות שרירותיות ,בתכנית המוצעת הן בהגדרה המפלה של מיהו חרדי והן בחסימת לימודי
תואר שני בהפרדה ועוד., אינם עולים בקנה אחד עם יעדי התכנית המוצעת ומנוגדים לה
,בנוסף מניעת השכלה גבוהה מהאוכלוסייה החרדית
תהווה פגיעה קשה,
הרסנית ובלתי
,הפיכה
ביעדים שמדינת ישראל הציבה לעצמה ו תרמוס את
האינטרס הציבורי,
דבר שאינו
מתקבל על הדע.ת
,בברכה
מלכהלי בלוי חנוכה
מנהלת השדולה למען האישה החרדית והדתית
:העתק
מר יואב קיש– שר החינוך ו
יו"ר המועצה להשכלה גבוהה