חומר רקע
בס"ד
1
ו' שבט התשפ"ה
4.2.2025
נייר עמדה לוועדה
תיקון חוק זכויות הסטודנט (תיקון- מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד-
2024
אנו, השדולה למען האישה החרדית והדתית בכנסת ישראל ,ה פועלת רבות לחיזוק מעמד האישה
,באשר היא ושמירה על זכויותיה
,ודואגת למתן מענה לצרכי האישה החרדית והדתית בישראל
מברכות על תיקון חוק זכויות הסטודנט
(תיקון- מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד-
2024, ה בא
לתקן עוול היסטור י.ותומכות בו
תיקון החוק פועל להפסקת
הדרת והפליית מגזרים שונים , רק בשל כך, שאמונתם וערכיהם שונים
מהמגזר הכללי– אשר כ.ופה את ערכיו על הכלל דבר המנוגד לאופ
י.יה הדמוקרטי של מדינת ישראל
תיקון זה מבקש ל
ה
שלים ולה גשים
את עקרון הש
ו
ויון המהותי גם בהשכלה הגבוהה בישראל ,
ואת
החובה
לכבד כל אדם
, ו את.חירותו לבחור לרכוש השכלה גבוהה, בהתאמה לערכיו ואורחות חייו
להלן עיקרי
הדברים בנייר עמדה זה:
1.
:חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו,
מכיר בזכותו החוקתית לכבוד האדם. כבוד האדם משמעותו
אנושיותו של אדם וחירותו של
ה" .אדם לכתוב את סיפור חייו...
ברור ומקובל כי לכל אחד
הזכות החוקתית זכות אשר כנגדה עומדת חובתה של הכנסת, הממשלה ובתי המשפט–
"לשיוויון בחינוך...
.(אהרון ברק). אין דמוקרטיה ללא שיוויון.שיוויון מהותי
2.
,הזכות לתרבות
אשר גם היא הינה חלק מהזכות לכבוד, משמעה כיבוד האוטונומיה במקומות
בו בחר האדם או הקהילה להתבדל, להתרכז, ולבחור את דרכו , גם אם בכללה פרקטיקת
.הפרדה מגדרית הנהוגה בתרבותו
3.
מ
דינה החורטת על דגלה את קדושתו של כבוד האדם וחירותו, ואת חופש הבחירה
ומתן
האוטונומיה לאזרחיה, נדרשת לנקוט באמצעים שיגנו על תרבויות על מנת שיוכלו להמשיך
ולהתקיים בחברה הנתונה לשלטון הרוב. היא מחוייבת לאפשר להם, באשר הם להתפתח,
להתקדם ולהשתלב בחברה בהשכלה ובתעסוקה וזאת מבלי לדרוס את ערכיהם
ואת
הפרקטיקות הנהוגות באורחות חייהם.
.לאפשר ולא להגביל
4.
ישנ
ן חברות ליברליות רבות המאמצות מגוון רחב של הפרדה, במיוחד מגדריות , מתוך רצון
לקדם יתרונות של קבוצות הומוגניות שיהנו מחירויות שאינן אפשר.יות בקבוצות מעורבות
5.
ישנם גם מקרים שפרקטיקות הפרדה מגדרית מתקיימות אך קיומן לא נתפס כמשפיע על ערכי
.השיוויון בכלל ומתקבל ללא התנגדות, כמו הפרדה בשיעורי וענפי ספורט ועוד
כך שפרקטיקה
זו כמובן לא "פסולה" מיסודה, כטענת המתנגדים לה. אף הם נוהגים בה, אך.""כרצונם
6.
,לאור האמור לעיל
הזכות להשכלה גבוהה , אשר הינה חלק מהזכות לכבוד הקבועה בחוק
,יסוד:כבוד האדם וחירותו היא זכותו הבסיסית, החוקתית של
כל אדם , ללא מגבלות או
בס"ד
2
,חסמים אשר פוגעים בזכותו לכבוד, זכותו לתרבות, בזכותו לשיוויון, בזכותו לחופש הדת
בזכותו לחופש הע.יסוק, בזכותו לשיוויון הזדמנויות ועוד
7.
,התיקון לחוק כפי שנרשם לעיל הינו מחוייב המציאות ו יביא להגשמת כבודו וחירותו של כל
אדם באשר הוא , לרכוש השכלה גבוהה, ללמוד, להתפתח ולהגשים את עצמו, בין אם הוא
שייך לשלטון הרוב, ובין אם הוא שייך למיעוט, ללא אפליה וללא מגבל
ות שיחסמו את דרכו .
היבטי ייצוג הנשים בשדולה בנושא הפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה:
1.
הפרדה מגדרית
בתואר ראשון למגזר החרדי אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה לראשונה
בשנות ה-
2000
. מאז ועד היום המספרים ההולכים וגדלים של הסטודנטים מהמגזר החרדי
ומשתלבים בתעסוקה
מדברים בעד עצמם .
.מספרים אלו יכלו להיות גדולים הרבה יותר
2.
,לצערנו)המועצה להשכלה גבוהה (להלן המל"ג אשר אמונה על גיבוש והתוו
י ית מסלולי
,ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי
מדברת בשני קולות סותרים, מחד-
מסבירה את הצורך
והחשיבות שבהנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי ובשילובו בתעסוקה
ומציבה "יעדי
,גידול עיקביים" במספר הסטודנטים "בוגרי החינוך החרדי" בתארים השונים
ומאי
דך ,
המדיניות השגויה ותוכניות הפעולה להגעה ליעדים שקבעה המל"ג באותן התוכניות עצמן, לא
מגשימות את המטרה, ולהיפך, הן חוסמות את דרכם של סטודנטים חרדים ודתיים רבים
.מלממש את זכותם ללימוד השכלה גבוהה, בחסות תוכניות החומש
3.
פירוט על כך ראו ב"נייר עמדה לקראת גיבוש
תוכנית החומש לאוכלוסיה החרדית תשפ"ד-
.תשפ"ח" המצורף לנייר עמדה זה, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו
תמצית
ה חסמים
העי
קריים בתכנית חומש
למגזר החרדי שאושרה- עומדים בעינם:
1.
הגבלת סטודנטים חרדים מללמוד -
"הגדרת "מיהו חרדי הזכאי ללמוד בהפרדה מגדרית
שנקבעה על ידי המל"ג מצומצמת ולא מאפשרת
ל כל אדם שאורח חייו חרדי
לל מוד
בהפרדה
.מגדרית היא מדירה
סטודנטים חרדים ודתיים
מזרמים שונים מללמוד, כגון
עולים חדשים, חב"ד, צאנז, חוזרים בתשובה וכ
ן סטודנטים דתיים לאומיים (
הם יוכלו
להיכנס רק כ"חריגים" ו במכסה קצובה– לא ברור מדוע הם חריג
ים?
.)
יש לבטל הגדרת "מיהו חרדי" של המל"ג ולאפשר לכל סטודנט חרדי ודתי ללמוד
.במסלולי הפרדה המגדרית
2.
איסור על
לימודי תואר שני
,בהפרדה מגדרית בכל מוסד אקדמי גם
במקצועות טיפוליים.
ישנם לימודי תואר שני אשר מהווים תנאי סף חובה לכניסה לשוק העבודה , והגבלת
הסטודנט החרדי והדתי מללמוד, מונעת ממנו לעסוק במקצוע, ומהווה פגיעה בחוק חופש
העיסוק, בחוק ש
יו ויון הזדמנויות בעבודה וחוקים נוספים, וכן לא מאפשרת לו לגשת
.למכרזים שונים בשירות המדינה אשר בהם תואר שני הוא תנאי סף חסימה בהשתלבות
.בתעסוקה
בפרט ב
תחומי לימוד טיפוליים המאופיינים ב
חשיפה רגשית ונפשי ,ת
שהשוני התרבותי
והעירוב המגדרי לא יאפשרו את לימודם בעירוב מגדרי.
התיקון לחוק
.יפתור פגיעה חמורה זו
3.
הגבלה בפתיחת מסלולי לימודים בהפרדה מגדרית למוסדות אקדמים –
ובכך מסלילה
סטודנטים חרדים ודתיים
למקצועות מסויימים
ומונעת מסטודנט חרדי ודתי לבחור מה
.ללמוד
בס"ד
3
התיקון לחוק יאפשר
לכל
מוסד אקדמי , בכל מסלול תואר כלשהוא, לפתוח מסלול לימודים
בהפרדה מגדרית ולא רק בהתאם ל
תארים שקבעה המל"ג.
בכך יתאפשר לכל סטודנט
לבחור איזה מקצוע חפצה נפשו ללמוד –
.והוא לא יוסלל על ידי המל"ג
4.
הגבלת
למוסדות אקדמיים לא מתוקצבים לפתוח תארים למגזר החרדי – על אף שא ינם
.נשענים על כספי המדינה
ה
תיקון לחוק יפתור גם חסם זה
.ויאפשר למסלולים נוספים להיפתח
4.
נציין כי לאורך השנים והדיונים אודות נושא זה, מוצגים חדשות לבקרים תוצאות סקרים
ומחקרים
שונים בנושא השכלה גבוהה בהפרדה מגדרית ,
אשר
לא משקפים את המציאות
הקיימת במגזר החרדי. לעיתים נדמה כי תוצאות הסקר ידועות מראש ,. לאור כך אין ביטוי
לביקוש הגבוה שרק הולך וג
ובר מיום ליום , ללימודי תואר ראשון ותארים מתקדמים בהפרדה
.מגדרית
ביקוש שאין לו מענה במיוחד
בתארים המתקדמים .
5.
בחלק נרחב בציבור הדתי לאומי ה
לימודים בהפרדה מגדרית חשובה מאד. פרקטיקת ה הפרדה
ה מגדרית היא
חלק בלתי נפרד מערכיו ו.אורחות חייו
המצב הקיים כיום חמור מאד . מעבר לעובדה המעציבה שציבור איכותי זה מרגיש ש"אינו
"נספר
...והמציאות מדברת בעד עצמה
כמעט ולא קיימת עבורו אפשרות לרכוש השכלה גבוהה
.במסלולי לימוד בהפרדה מגדרית
הוא נאלץ לנסות להתקבל למוסדות החרדים המועטים הקיימים (שבחלקם מותאמים
.לתרבותו), אך על פי רוב מפאת חוסר המקום, הדלת נסגרת והוא נשאר בחוץ
6.
מצב זה עוצר ו/או
מעכב התפתחות מקצועית של המעונייני ם ללמוד, והממתינים אולי ימצא
"...להם מקום בהפרדה מגדרית... "כעני המחזר על הפתחים
מגוון המקצועות ללימוד, העומדים לרשותו מצומצ
ם
, שכן אין מסלולים
.בהפרדה מגדרית
תואר שני בהפרדה –
,שאינו קיים גם במגזר החרדי
לא קיים גם בציבור הדתי לאומי
(מלבד
)בחינוך –
כך
שנחסמת עבורם האפשרות ללמוד ולהתמקצע -
מה שגורם לרמה מקצועית נמוכה
.יותר, פגיעה בחופש העיסוק ובשיוויון הזדמנויות.מאלצים אותם לוותר מראש
במקרים הגרועים יותר לדידם ,הם נאלצים ללמוד
במקומות מעורבים עם כל הקשיים הערכיים
,הכרוכים בכך וזאת
על מנת להתקבל למשרות ש בהם
נדרש תואר שני
או כדי לעסוק בעיסוק
.אשר מחייב תואר שני
7.
ת
יקון לחוק זה
ישחרר חסמים והגבלות אלו ויאפשר לכל אדם ללמוד, להתקדם ולממש את
עצמו–
ולא להיות "אנוס" ללמוד תואר מתקדם בעירוב מגדרי במקרים מסויימים, תוך דריסת
.ערכיו ואמונתו
8.
הפרדה מגדרית אינה הדרת
נשים -
הצגת ההפרדה המגדרית כאפליה מגדרית היא שגויה
ומטעה . ההפרדה
אינה כופה על נשים היעדר השכלה
, לה
י פך–
היא מאפשרת לנשים חרדיות
ודתיות
לרכוש השכלה
, בסביבה התואמת את אורחות חייהן.
9.
הנתונים מראים כי נשים חרדיות משתלבות בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה בשיעורים גבוהים
יותר מגברים חרדים , דווקא בזכות מסלולי הלימוד בהפרדה. הדרישה למסגרות מעורבות
תפגע בעיקר בנשים
, שכן היא תוביל לכך ש
פחות נשים חרדיות יבחרו בלימודים אקדמיים.
,לפיכך תיקון החוק האמור
יפסיק את הדרת ה
נשים החרדיות מההשכלה גבוהה .
בס"ד
4
כפועל יוצא יפתחו יותר כיתות לימוד בהפרדה מגדרית לנשים ולגברים, כך
ש
לרשות
המרצות
–
תהיינה יותר משרות ללימוד
ומצבן יוטב . בשונה מהמצב כיום, כאשר לטענתן יש מחסור
במשרות
עבורן.
10
.
ההתנגדות להפרדה נובעת מתפיסה
פטרונית ו
כפייתית ולא ממניעים פרקטיים -
אין שום
עדות לכך שהפרדה באקדמיה מחלחלת למרחב הציבורי
.ואין שום סיכון בכך
הפרדה באקדמיה
קיימת כבר מעל ל20
!שנה
להיפך, כאשר חרדים רוכשים השכלה גבוהה בתנאים המאפשרים
זאת, הם נפתחים בהדרגה לעולם התעסוקה הכללי
.ומשתלבים בו
11
.
.האקדמיה היא מקום של חופש בחירה
סטודנטי
ות שאינן דתיות יכול
ות לבחור
ללמוד
במסלולים מעורבים, ואילו
סטודנטי
ות חרד
יות ודתי
ות זכאי
ות גם הם לבחור - ב מסלולים
.המאפשרים להם לרכוש השכלה בהתאם לאורחות חייהם
12
. השקעה במסלולים בהפרדה היא אפקטיבית ומשתלמת כלכלית -
ההשקעה בהפרדה
משתלמת כלכלית, היות והיא מאפשרת ליותר חרדי
ות לרכוש השכלה ולהצטרף לכוח העבודה.
העלות של
אי שילוב חרדי
ות בתעסוקה גבוהה בהרבה. המדינה מעוניינת בשילוב חרדי
ות
בשוק
העבודה כדי לחזק את הכלכלה הישראלית, ולכן היא מוכנה להשקיע את המשאבים הנדרשים
כדי לאפשר זאת.
הצבת חסמים לרכישת השכלה הגבוהה– פוגעת בכלכלת מדי.נת ישראל
13
.
כמו כן גם
במגזר שאינו דתי , נשים לעיתים ,מעדיפות ללמוד תחומים שונים (לדוגמה: ספורט
)מקצועות טיפוליים
בהפרדה מגדרית. תיקון חוק זה יאפשר להן לממש חופש בחירה זה, מה
.שנמנע מהן עד היום
,לסיכום
המאבק נגד ההפרדה המגדרית בהשכלה הגבוהה
אינו נובע מרצון אמיתי
לשוויון מהותי ,
אלא
מניסיון
לכפות תפיסת עולם מסוימת על ציבור שאינו מעוניין בכך. חטא ה.פטרונות
,תיקון החוק האמור יאפשר ,לכל איש או אישה באשר הם
ל ממש
את זכות
ם
הבסיסית לכבוד
וחירות על פי תפיסת הטוב של
הם הו
פרקטיקות הנהוגות באורחות חיי.הם
,בנוסף
תיקון החוק יתן מענה למגזר החרדי והדתי
, יגשים
את עקרון הפלורליזם של המל"ג, והוא
מידתי ולתכלית ראויה וחשובה מאין כמוה -
הגברת שילוב הציבור החרדי והדתי בעולם ההשכלה
הגבוהה ובשוק העבודה בכלל, והאיכותי בפרט ,. הוא מקיים שיוויון מהותי, שיוויון הזדמנויות
מסיר חסמי ם ומאפשר לכל
אחד ו
אחת להגשים את עצמו
ולממש את הפוטנציאל
שלו.
אי תיקון החוק האמור–
ימשיך את מניעת השכלה גבוהה
מאוכלוסיות אלו ,
אם באופן ישיר או
,עקיף וזאת
על ידי הצבת חסמים , הגבלות, ומכסות .הנהוגות כיום
הדרה זו תפגע קשות ביעדים שמדינת ישראל הציבה לעצמה ו
ת,רמוס את האינטרס הציבורי
דבר
שאינו מתקבל על הדע.ת