החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2025-050603
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ה, 28.1.2025, בנושא:
המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו"ל (דוח שנתי 66ג) - ישיבת מעקב
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - אתמול העולם ציין את יום השואה הבינלאומי. על פי פרסומי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית - שנת 2024 הסתמנה כשנת שיא מבחינת האירועים האנטישמיים ברחבי העולם. חלה עלייה של 340% באירועים ביחס לשנת 2022 ועלייה של 100% ביחס לשנת 2023.
האירועים כללו הפגנות בהן הוצגו דעות אנטישמיות, תעמולה בעלת גוון אנטישמי ואירועי אלימות.
לצערי הרב השנה חלה התדרדרות קשה בביטחונם האישי של יהודים במדינות, כגון: ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. כמו כן מדינות כמו סין וקוריאה הדרומית, מדינות שהיו בטוחות עד כה ליהודים, הצטרפו למועדון המדינות המסוכנות שיש בהן תכנים אנטישמיים ברשתות, הכחשות שואה ועוד. המקרים והאירועים ידועים לכולם ומציפים את התקשורת ואת הגופים העוסקים בנושא זה זמן רב.
הדיון האחרון בוועדה התקיים ביוני 2024, ודנו בתאום הגופים האמונים על התחום: מטה ההסברה הלאומי, המטה ללוחמה בטרור, משרד החוץ ומשרד ההסברה והתפוצות. ניסינו להבין מי הגוף המתכלל באירוע הזה ועד כמה הקבינט המדיני בטחוני דן ועוסק בנושא באופן שוטף. יש אמצעים אך אין עבודת צוות.
אין מסר מדיני אחיד, כל שר אומר מה שהוא רואה לנכון. במלחמה זו, שהיא אחת מהמוצדקות בהיסטוריה שלנו, אנחנו מפסידים את דעת הקהל ויש עלייה דרמטית באנטישמיות.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – החשיבות לעיסוק בנושא זה, בעת הזו במיוחד, היא עליונה. אנו נמצאים בשלבים אחרונים של כתיבת דוח בנושא. אלמלא עיכוב שדרש השלמה של דובר צה"ל, הדוח היה כבר מתפרסם.
יש עיסוק משמעותי של תפקוד מערך ההסברה במשרד רה"מ. כיצד הממשלה נערכה ותפקדה בתחום ערב המלחמה ולאחר פרוץ המלחמה, כולל עיסוק במעגלים מהותיים, כמו: כניסה לרשתות החברתיות, החברה האזרחית ועוד. ידוע היום שיש שינויים תקציביים בנושא כתוצאה מתקציב נוסף שאמור לקבל משרד החוץ. מה הסטטוס התפקודי של מערך ההסברה הלאומי? האם חל שינוי במערך הארגוני? מידי יום אנו שומעים על המציאות של חיילי צה"ל בעולם. יש שאלות רבות שנמצאות בחזית הנושאים שדורשות מעקב וטיפול.
משרד רה"מ צריך לתת תשובות לכל הפערים שקיימים. היתה תפיסה ממשלתית שלמה, שסוכמה גם בהחלטת ממשלה, וביסודה עומד גוף ששמו מערך ההסברה הלאומי. כיום אין ראש מערך הסברה לאומי וגם מנהל המטה אינו מאויש. יש 7 תחומים במערך, מתוכם מאוישים רק 2-3 תקנים. התפיסה הארגונית כיום היא חלולה לחלוטין, וכדי לשפר את המצב יש גורמים שצריכים לומר איך הם מתכוונים לכוון את הספינה בהמשך הדרך.
מרכז המחקר והמידע – רוני הרשקוביץ-רכז תחום (תחקר ומידע) – שיתופי הפעולה בין המשרדים במהלך המלחמה היו טובים יותר לעומת העבר. החלטת הממשלה משנת 2007 התייחסה להקמת מערך ההסברה, אולם היא אינה מעודכנת ולא עונה על הצרכים הנוכחיים של ההסברה בהיבט הטכנולוגי, הואיל ויש כיום ניו-מדיה ואתר אינטרנט שאינו רלוונטי. יש התייחסות בהחלטה גם לגבי מאגר מתדרכים ומדיה מסורתית (טלוויזיה). אוכלוסייה גדולה אינה צופה בטלוויזיה, ופלח גדול ממנה נמצא בקמפוסים. יש ליצור סינרגיה של המדיה המסורתית יחד עם ניו-מדיה.
ראוי לחשוב על התמודדות עם אלגוריתמים שונים, גופים שמתעסקים בהסברה מנסים לפרוץ לקהלים שאינם בהכרח תומכי מדינת ישראל.
בתחילת המלחמה היתה פעילות ענפה ע"י החברה האזרחית, אולם הפעילות הלכה ודעכה תוך מס' חודשים. יש לחשוב על כלים להפעלת מערך זה במידת הצורך, בניהולו של משרד ההסברה.
תופעת הפייק-ניוז היא תופעה דרמטית שנוגעת לתחומים רבים, והפעלה של מדינות זרות היא חלק מכך. אבקש לדעת האם מתגבשת פעולה שתדע להתמודד עם שת"פ פנים-ממשלתיים וחיצוניים.
התקינה אינה מספקת ואינה מיואשת במערך ההסברה. בהחלטת הממשלה נקבע שמערך ההסברה ישתתף בישיבות הקבינט רלוונטיות, אולם למעשה אין נציג של מערך ההסברה שמציג את הפרספקטיבה בישיבות הקבינט.
ההסתדרות הציונית העולמית – ד"ר רחלי ברץ-יו"ר המחלקה למאבק באנטישמיות - בדיון הקודם דווח שנרצחו 6 יהודים מחוץ לגבולות ישראל בגלל אירועי אנטישמיות, כיום המס' עלה ל- 10 אנשים. ברשתות החברתיות יש היעדר רגולציה והשפה יוצרת מציאות. התבטאויות פוליטיות שהיינו מכילים בעבר הופכים להיות כיום לאירועים אנטישמיים (קריאה לרצח יהודים ושלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית).
ההיסטוריה חוזרת על עצמה בנוגע לגלי האנטישמיות בקמפוסים. לכן ראוי לחקור את האירועים ברמה אקדמית. ראוי לתכלל את העבודה בהיבט החינוכי, הכלכלי והרגולטורי. יש צורך באיסוף מידע כדי שלא נהיה אחרי ארגוני הטרור. חברות ישראליות יודעות לעשות בדיקה על אירועי הטרור, אך אין קשב לכך.
משרד החוץ – דן אוריאן-מנהל מחלקת דיפלומטיה אזרחית – לראשונה תקציב גדול ומשמעותי ניתן לענייני הסברה בסך 545 מיליון ₪ לשנה והוא יאפשר מתן כלים – הדרכה. אנו מחויבים להחלטת ממשלה, ולפיה המשרד שמטפל בדה-לגיטימציה ובאנטישמיות הוא משרד התפוצות וסגנית שר החוץ, שרן השכל, עוסקת בנושא האקדמיות. מתקיימים מפגשים עם חברות טכנולוגיות ומשפיענים, וכל ארגון קיבל הזדמנות לפנות עם הצעות לפעילות כדי לשתף כמה שיותר גורמים אזרחיים. יש 109 נציגויות ברחבי העולם, ונעשה מאמץ גדול בכל התחומים. הסברה הוא כלי להגיע ליעדים מדיניים ויש מאמץ אדיר בדיגיטל. שיפור משמעותי חל בשת"פ בין משרדי הממשלה האחרים. אנו פחות עובדים עם מתנדבים, אלא עם קבוצות שלמות של שגרירים צעירים.
שרון רפפורט פלגי-מנהלת קהילות יהודיות – יש 109 נציגויות ברחבי העולם והן עוסקות באופן שוטף באנטישמיות. יש עבודה מתמשכת עם ארגונים רבים בינ"ל, שישראל קרובה אליהם, כדי לשקף את המסרים ברמה המקומית ומחוצה לה. ראינו התנדבות אדירה של מתנדבים בסך מיליארד דולר. אנו מקבלים קבוצות רבות ומתדרכים אותם במסרים. אין יבשת בעולם שלא מתקיים בה טקס לזכר השואה. הקב"טים בנציגויות בקשר שוטף עם גורמי האכיפה.
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות – הדס מימון-ראש תחום בכיר - המשרד הקים משל"ט לאומי לניטור אירועי אנטישמיות ברשתות החברתיות, דה-לגיטימציה ותנועות חרם ברחבי העולם. בשנה האחרונה איתרנו 1,300 אירועים. למשרד התפוצות אין רגל מבצעית, ולכן המידע מועבר לגופי ביטחון, לשותפים ולמשרדים כדי לנסות למנוע חלק מהמקרים. המשרד אינו גדול והוא חולש על נושאים רבים בזירה.
בשבוע השני למלחמה הוקם אתר הסברה לאומי באנגלית. אחד מהאתגרים היה מול הפלטפורמות היות והקמפיינים יורדים מהאוויר בגלל שהם עוסקים בנושאים רגישים, כמו הסברה. אנו משקיעים תקציבים רבים בקידום ממומן כדי להתגבר על הקושי. בנוסף לזה, הקמנו כבר בחודש מאי אתר בנושא אונר"א ומאז אנחנו מקדמים אותו בתוצאות החיפוש של גוגל, ואכן פעולה זו פגעה משמעותית בתרומות שניתנות לו.
בתקופת המלחמה המשרד העביר כ-30 מיליון ש"ח סיוע לארגוני חברה אזרחית בתחום ההסברה ותדמית מדינת ישראל כדי להרחיב את הפעולות של היוזמות האזרחיות.
למשרד יש נפח של תקציב, שאינו צבוע, לתפוצות ולדה-לגיטימציה, והוא אפשר גמישות במלחמה בזמן מאוד קצר להסטת תקציבים מאוד משמעותיים. 30 מיליון שקלים הועברו לסיוע לחברה אזרחית, וכ-30 מיליון נוספים הועברו לקידום ממומן על מנת להתגבר על התהודה ולפרסם את התכנים ואת המתרחש בישראל כלפי חוץ.
טרם המלחמה המשרד הביא לארץ כוחות ביטחון וכוחות שיטור מקומיים כדי לקיים עבורם הכשרה, והם סיירו ביד ושם ובעוטף. ראינו שמדובר בכלי אפקטיבי כי לעיתים יש פער בין השטח ובין מקבלי ההחלטות. פעולה זו מתרחבת לקהלי יעד נוספים, כמו מערך חירום והצלה, משפטנים ואנשי אקדמיה.
מערך ההסברה הלאומי – אריה שליקר-ראש אגף בינלאומי – תופעת האנטישמיות היא רחבה. הפעולות שמדינת ישראל עושה הן בגדר פלסטר. ראוי שכל המשרדים יפעלו תחת ראש המערך, ומשרדי החוץ, התפוצות והמל"ל ימשיכו להיות שותפים. ללא ראש מערך - אנשים לא נותנים מענה. למערך ההסברה יש 4.5 תקנים. המערך מוציא קמפיינים באופן עצמאי ועובד עם משפיענים רבים ברשת. ראוי שיהיה דובר מטעם המדינה שידבר לאזרחים ויעדכנם. פעלנו מול קהלים למימוש מטרות המלחמה. מערך ההסברה הוא הגוף המתכלל בסופו של דבר.
מל"ל – אפרת שיטנברג-רמ"ד אירו אסיה - אנו פועלים עם המשרדים האמונים על הנושא (חוץ ותפוצות) לצורך טיפול, תכלול מסרים ומידע שמועבר.
הליגה נגד השמצה – קרול נוריאל-מנכ"לית – אנו מזהים עליה רציפה בתופעת האנטישמיות במשך כמה שנים. רצח יהודים הוא אינדיקטור שאנו בבעיה גדולה. 46% מאוכלוסיית העולם מחזיקה בעמדות אנטישמיות משמעותיות, סטריאוטיפים שקיימים במדינות וחברות, והמצב הוחמר החל מה- 7 באוקטובר. פחות מ- 48% מאוכלוסיית העולם מכירה באמיתות ההיסטורית של השואה. 57% מאוכלוסיית העולם מאמינה שאנטישמיות היא בעיה רצינית ויש לטפל בה. יש אמצעים חדשניים שניתן להשתמש בהם כדי לטפל בתופעה: פעילות מאסיבית של דיגיטל וסייבר.
אנו צריכים את גורם אכיפת החוק שיהיה קשוב לקהילה היהודית: הנגשה תרבותית, דיבור על אנטישמיות ופשעי שנאה.
הסוכנות היהודית – בוסתן דורון-ממונה קשרי חוץ – אנחנו פועלים באמצעות השליחים שלנו בשטח, אבל לא משמשים כגוף הסברה. היות והסוכנות לא מוגדרת כ-foreign agent בארצות הברית, יש לנו מגבלות במרחב הפעילות לעומת משרד החוץ. העשייה של הסוכנות היא בקהלים היהודיים בחו"ל ומול משרדים ממשלתיים, גופים וארגונים. עיקר העשייה שלנו במאבק באנטישמיות נעשית על ידי השליחים - בחזית הקשה של הקמפוסים ומול ארגון הלל. אנחנו רואים ושומעים את הקולות של הסטודנטים היהודים / הישראלים וגם את אי הסימטריה בין כמות הפעילות שלנו לכמות הפעילות הנגדית.
אנחנו פועלים בעיקר בארצות הברית, בקנדה, במערב אירופה ודרום אפריקה. בשנה שעברה דווחו בצפון אמריקה 227 מקרים של אלימות או איום באלימות. ואילו השנה אנחנו כבר עם 285 מקרים, ועוד לא הסתיימה שנת הלימודים.
השליחים הקהילתיים של הסוכנות יחד עם ADL מעניקים הכשרות, תוכניות הדרכה וכלים לקהילות היהודיות להתמודד עם התופעה. לסוכנות יש מרכז ידע שיתופי שהוקם בשנים האחרונות בעקבות הקורונה שנקרא JReady, והוא כולל מאגר משתתפים אדיר שרק הולך וגדל.
קרן ביטחון הקהילות פועלת למיגון ואבטחה של מוסדות יהודיים במימון הסוכנות.
מערך הסייבר הלאומי- ליבי עוז-מנהלת אגף דוברות והסברה – המנדט שלנו הוא כלפי האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל ברמת המודעות לסכנות ברשת. בחודש הבא עתיד לעלות קמפיין הסברה נרחב בנושא הפייק ניוז. מדינות זרות מנסות להשפיע על אזרחים באמצעות כלים של פייק ניוז, דיפ-פייק וזריעת בהלה ופחד ברשתות החברתיות. בנוסף לכך יש תוכניות חינוך לתלמידים וסטודנטים באותם עולמות.
בצלמו - שי גליק-מנכ"ל – החל מה- 7 באוקטובר יש נרמול של רצח יהודים בעולם. יש לעצור זאת מיד כדי שלא יחול גידול במס' הנרצחים היהודים על רקע אנטישמי. משרדי הממשלה לא צריכים להתערב בכל מקרה, אולם אין גוף במדינה שניתן לפנות אליו. ראוי שיהיה שולחן עגול לפניות של יהודים ושאינם יהודים מכל העולם לדווח על אירועי הסתה אנטישמיים, שיורכב ממס' משרדי ממשלה. הוא ייתן מענה מסודר וממוסד וידווח לוועדה בכל רבעון על הפניות שהתקבלו ועל הפעולות שנעשו.
כל הארגונים החוץ-פרלמנטריים וכל הארגונים האנטישמיים כמעט לא מקבלים מענה מסודר וממוסד.
בכל משרד ממשלתי יש ממונה למאבק בגזענות, אבל יש חשיבות גדולה יותר למינוי ממונה למאבק באנטישמיות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה הזדעזעה לשמוע כי 10 יהודים נרצחו ואלפים הותקפו בשנה החולפת בגלל אירועים אנטישמיים.
הוועדה ממליצה כי עד שיומנה ראש מערך ההסברה הלאומי, התכלול יעשה ע"י משרד החוץ.
הוועדה מחייבת את משרד החוץ, משרד התפוצות, מטה ההסברה הלאומי והסוכנות היהודית לקיים שולחן עגול ולקבוע דיונים שוטפים אחת לחודש.
הוועדה תוציא מכתב לרה"מ ולמנכ"ל משרדו שנושא מאבק באנטישמיות אמור להיות מתוכלל ע"י מערך ההסברה עפ"י החלטת ממשלה, ויש לאייש את התפקידים במערך.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא.