חומר רקע
פברואר2023
נייר עמדה בנושא החשש מפסילת תכנים להט"בים במערכת החינוך
"בני נוער להט ב נאלצים להתמודד עם תהליך גיבוש זהות מורכב ומאתגר בגיל צעיר, ובכוחות עצמם. זאת לצד
משימות התפתחותיות נוספות עימן מתמודדים בני גילם. אתגרים אלה, כאשר אינם נתמכים ומוכלים על ידי
מבוגרים משמעותיים כדוגמת הורים וסביבה חינוכית, משאירים את הילד לבד בהתמודדות של ,בושה והסתרה
.והופכים לגורמי סיכון נפשיים משמעותיים שעלולים להגביר דחק, חרדות, דיכאון ואף אובדנות בקרב בני נוער
בעקבות גורמי סיכון אלו, מערכת החינוך נקטה בצעדים זהירים אך משמעותיים והעמידה לרשות בתי ספר
הזקוקים ומעוניינים, אפשרות לקבלת כלים וידע ליצירת סבי בה בטוחה לנוער להט"ב, כמו גם מעטפת חינוכית
וטיפולית על פי הצורך. צעדים אלה היוו בשנים האחרונות הצלת נפשות של ממש, ותרומתם לרווחה הנפשית של
.אוכלוסיית הלהט"ב משמעותית לאין שיעור
עם זאת, ברצוננו לשקף את התמונה כולה כפי שאנו עדים לה כפסיכולוגים במערכות החינוך
.השונות
1.
לצערנו הרב, גם בימים אלו, אנו עדים ל
רמות גבוהות מאוד של אלימות כלפי נוער להט"ב ,, בבתי הספר
,בדרך אליהם וברשת: לפי סקרי אקלים בקרב נוער להט"ב (איגי2021
)
77%
"השיבו כי הביטוי "הומו
( כקללה נאמר בתדירות גבוהה94%
מ ,)המורים דיווחו כי שמעו הערה הומופובית בכיתתם43%
השיבו
,כי הם שומעים בתדירות גבוהה הערות כלפי בנים שאינם מתנהגים בצורה גברית מספיק31%
חשים
,חוסר ביטחון בבית הספר עקב הנטיה המינית שלהם31%
הוטרדו מינית בשנה האחרונה ו-
9%
דיווחו
שהותקפו פיזית. אלו חלק מהנתו .נים העגומים שעלו בדוח מחקר אקלים בית ספרי של ארגון איגי
תלמידים להט"ב בישראל, סובלים מרמות אלימות חריגות, גם בהשוואה לתלמידים הטרוסקסואלים
,(איגי2021
) ברוב מדדי האלימות, כמו אלימות מילולית, אלימות קשה, אלימות חברתית, דיגיטלית
.ומינית
הצקות, הטרדות וגיל ויים ישירים של אלימות מהווים גורם לחץ המפחית את הדימוי העצמי, מה שעלול
.לתרום לשנאה עצמית ולבדידות חברתית
2.
גיל היציאה מהארון
בישראל ירד בשנים האחרונות. בשנת1998
גיל היציאה מהארון היה25
, בשנת
2012
הגיל היה16
ובשנת2021
הגיל הממוצע הוא13.8
,. לצד זה
גיל הג
ילוי העצמי -
כלומר הגיל
החציוני אשר בו לראשונה שמו לב בני הנוער למשיכתם לבני אותו המין, ושמרו על כך בסוד, היה גיל11
(מתוך
אבני דרך בגיבוש הנטייה המינית של לסביות, הומואים וביסקסואליות/ים בגיל הנעורים, בבגרות
הצעירה ובבגרות/ אורי עייק, גיא שילה, שי הרץ, ע ,נבל קצף, אילון סלייטר2018
,; סקר אקלים איגי
2021
.)
שינויים אלו, שנעשו דרך תהליכים ארוכי שנים, מעידים על סביבות שהלכו והפכו בטוחות יותר מבעבר
עבור להט"ב, בעקבותיהן התאפשר לבני נוער רבים יותר לחוות תקופת התבגרות בריאה יותר ולחוות
יותר קבלה עצמית וחברתית בג.ילאים קריטיים של ההתבגרות
"משמעות נוספת היא שתהליך גיבוש הזהות הלהט"בית מתרחש באופן גלוי יותר בתוך ה"מגרש החינוכי
-
ברוב המקרים בגילאי סוף יסודי ותחילת חטיבת הביניים, והצוותים החינוכיים מבקשים פעמים רבות
כלים וידע, כיצד ראוי להגיב. הידע והאוריינטציה של אנ שי החינוך לקבלה והכלה של ילדים ונוער להט"ב
מהווים גורם מפתח משמעותי מאין כמותו ברווחתם הנפשית, ואין ביכולתו של ידע זה כדי להשפיע ו\
או
.לשנות נטייה וזהויות של בני נוער אחרים שאינם להט"ב
3
.
לצד זה, המענה במסגרות החינוכיות כיום הינו חלקי בלבד, וגורמי הסיכון הבאים עדיין קיימים
:במערכות החינוך השונות
o
גם טרם האיום על הסרת התכניות מבית הספר, לצערנו הרב רק חלק קטן מסך כל בתי הספר
מזמינים פעילות שכזו (לדוגמה בשנת2021
: תל אביב יפו רק28%
מבתי הספר הזמינו פעילות
,שכזו20%
,בראשון לציון25%
,בגבעתיים10%
,בבאר שבע
10%
,באשדוד23%
,בחדרה0%
)בטבריה
o
.בני נוער רבים אינם משתפים את המבוגרים המשמעותיים בחששות או התלבטויות שלהם
,בסקר אקלים של איגי (איגי2021
) נמצא כי רק11%
,הרגישו נח לשתף את המחנך/ת שלהם
5%
את המנהל/ת, ו12%
.את היועצת/פסיכולוגית
o
התלמידים אינם פונים למבוגרים, ומאידך אין הכשרה מסודרת לצוותי חינוך וטיפול שעובדים
בבתי הספר. אנו משוכנעים כי ככל שהמבוגרים המשמעותיים בסביבת הילדים יהיו בעלי ידע
וניסיון, הם יחושו ביטחון להוות גורם תמיכה משמעותי לפיתוח של מרחב
מכיל ולא שיפוטי
לשיתוף והתלב.טות
o
יש לזכור כי תמונה זו של אוכלוסיית הלהט"ב בבתי הספר אינם בחלל ריק, אלא בתוך מציאות
של דרישות ועומסים אדירים על צוותי החינוך, מחסור חריף בכח אדם ועומסים בלתי רגילים
(כמו לדוגמה פסיכולוג חינוכי לכל1000
תלמידים) על פסיכולוגים ויועצות שעובדים בבתי
הספר, ש.במידה ויוכשרו יוכלו לסייע לתלמידים, הורים ולצוותי החינוך
המסקנה משילוב הגורמים היא כי בהינתן רמת אלימות גבוהה, רמת תמיכה זמינה נמוכה, וגיל יציאה מהארון
שהולך ויורד היא שאין להתפלא כי אנו עדים להתפתחות של פסיכופתולוגיה משמעותית בקרב נוער להט"בי (כמו
בדי.)דות, חרדה, דיכאון, פגיעות עצמית, אובדנות ועוד
מאידך, מחקרים מראים כי תמיכה משפחתית, חברתית וחינוכית משפרת את איכות החיים, ומביאה לירידה
( במצוקהHiga et al, 2014
.)
לפיכך, הפגיעה בתכניות חינוכיות המעלות מודעות לנושאי להט"ב בקרב תלמידים ומורים עלולה לגזור ה חמרה
דרמטית ברווחתם הנפשית של תלמידי מערכת החינוך המשתייכים לקהילת הלהט"ב בגילאים השונים. כפי
שחזרנו והדגשנו לאורך המסמך, ההשתייכות לקהילת הלהט"ב, מלווה בתחושת שונות וחריגות שכאשר אינה
נראית, מוכלת ומטופלת מהווה גורם סיכון נפשי ממשי. בכוחן של תוכניות חינוכ יות ומענים טיפוליים פרטניים
,ומערכתיים מדויקים, לשנות באופן דרמטי גורלם של רבים ורבות. על כן אנו חוזרים, מתריעים ודורשים שלא
.לפגוע בתוכניות חינוכיות בתחום הלהט"ב
הסתדרות הפסיכולוגים בישראל