חומר רקע
:בין סביבה לדמוגרפיה
משבר הפסולת ואובדן
שטחים פתוחים
מאיה שדה ואור סימן טוב
המחקר נערך בתמיכתה הנדיבה של יד הנדיב
סדרת מחקרי סביבה ובריאות של מרכז טאוב
2024 , ירושלים, כסלו תשפ"ה, דצמבר4 'מחקר מס
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, 1982-מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל נוסד ב
הנרי טאוב וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי
-סקסון-קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'יין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר
הלוק, קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז מקבל גם תמיכה
שנתית נדיבה מתורמים פרטיים, מקרנות ומפדרציות יהודיות.
מפלגתי ובלתי תלוי העורך מחקרים איכותיים בנושאי חברה -מרכז טאוב הוא מכון מחקר על
וכלכלה בישראל. המרכז מציג בפני מקבלי ההחלטות המובילים ובפני כלל הציבור בישראל
תמונה רחבה המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית מדיניות ציבורית. הצוות
תחומיים, הכוללים חוקרים וחוקרות בולטים -המקצועי של המרכז ועמיתי המדיניות הבין
בתחומם באקדמיה ומומחים ומומחיות מובילים בתחומי המדיניות, עורכים מחקרים מבוססי
כלכליים מרכזיים שעל סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים -נתונים בנושאים חברתיים
אסטרטגיים לטווח ארוך וחלופות מדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות
בתקשורת, תוכנית פרסומים פעילה, כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל.
הפרסומים של מרכז טאוב הם על דעתם ועל אחריותם של מחבריהם בלבד. אין בהם כדי
לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו.
היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות
היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות של מרכז טאוב היא מיזם משותף של הפורום לבריאות
וסביבה, יד הנדיב ומרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. היוזמה עוסקת במחקר
יישומי ובקידום מדיניות במגוון נושאים סביבתיים, בהם שינויי אקלים והסביבה הבנויה, איכות
האוויר והמים, חשיפה לכימיקלים והטיפול בפסולת, תוך התייחסות מיוחדת להשפעתם על
בריאות האוכלוסייה בישראל.
מטרת היוזמה לסייע בקידום המדיניות הציבורית בתחום הסביבה והבריאות באמצעות ביסוס
ידע יישומי והנגשתו לקובעי המדיניות ולמקבלי ההחלטות. את פעילות היוזמה מלווה ועדת
היגוי המורכבת מאנשי ונשות אקדמיה מובילים המחויבים לקידום ויישום מדיניות אפקטיבית
בתחום הסביבה והבריאות בישראל. בוועדת ההיגוי חברים אנשי הוועדה המייסדת של פורום
בריאות וסביבה ונציגים של יד הנדיב והנהלת מרכז טאוב.
ראשת היוזמה: ד"ר מאיה שדה, חוקרת בכירה במרכז טאוב.
חברי ועדת ההיגוי: פרופ' דוד ברודאי, ד"ר תמר ברמן, פרופ' איתמר גרוטו, פרופ' חגי לוין,
פרופ' מיה נגב, אנדי בניקה, מירה גולן, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' אבי וייס, פרופ' אלכס וינרב,
ניר קידר.
אנא צטטו מחקר זה כך:
Sadeh, M., & Siman-Tov, O. (2024). Between Environment and Demography: The
Waste Crisis and the Loss of Open Spaces. Taub Center for Social Policy Studies in
Israel. https://doi.org/10.5281/zenodo.14568464.
:בין סביבה לדמוגרפיה
משבר הפסולת ואובדן
שטחים פתוחים
מאיה שדה ואור סימן טוב
מבוא
, השנה נמשיך 2023 בהמשך לפרק שעסק בסביבה ובריאות בדוח מצב המדינה לשנת
להעמיק בסוגיות סביבתיות מרכזיות המשפיעות באופן ישיר על איכות החיים ובריאות
הציבור בישראל. חשוב לציין שכל דיון על נושאי סביבה ובריאות צריך להביא בחשבון
את המגמות והאתגרים הסביבתיים והדמוגרפיים העיקריים בתחום, ובראשם עליית
הטמפרטורה וגידול האוכלוסייה בישראל. קצב העלייה של שני המדדים הללו גבוה פי
שניים מקצב העלייה העולמי הממוצע.
פרק זה עוסק בשתי סוגיות עיקריות המשקפות את האתגרים המשמעותיים ביותר
בתחום הסביבה והבריאות: משבר הפסולת בישראל, תוך התמקדות בגז החממה מתאן
הנפלט ממטמנות פסולת ובשריפות פסולת בלתי חוקיות, על השלכותיהם הסביבתיות
והנטל הבריאותי והכלכלי הכרוך בהם; וכריתת עצים, שנוכחותם בתוך הערים ומחוצה
להן הכרחית על מנת להתמודד עם שינוי האקלים ולהפחית את ההשלכות הבריאותיות
של עליית הטמפרטורה. זרקור קצר מאיר את נושא ניטור הכימיקלים בישראל ותרומתו
להפחתת סיכונים בריאותיים.
ד"ר מאיה שדה, חוקרת בכירה וראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב; אור סימן טוב,
*
חוקר וחבר צוות ביוזמת סביבה ובריאות. החלק שעוסק בפליטות מתאן נכתב בשיתוף גאורגי מדבינסקי
מאוניברסיטת תל אביב. המחקר נערך במסגרת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות של מרכז טאוב,
שפעילותה נתמכת על ידי יד הנדיב.
4
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
משבר הפסולת בישראל
משבר הפסולת הוא אחת הסוגיות הסביבתיות הבוערות ביותר במדינה. על אף המודעות
הגוברת לחשיבותה של מדיניות סדורה לניהול וטיפול בפסולת ולנזקים שיכולים להיגרם
בהיעדר מדיניות שכזאת, ישראל עדיין נמצאת בפיגור בתחום זה בהשוואה למדינות
מפותחות אחרות.
הטמנת פסולת
, OECD-ישראל מתאפיינת בשיעורים גבוהים במיוחד של ייצור פסולת לנפש. לפי נתוני ה
ק"ג 534 ק"ג לשנה, לעומת691 עמד משקל הפסולת הממוצע לנפש על2020 בשנת
). כיום רוב הפסולת 2023 , (המשרד להגנת הסביבהOECD-לשנה בממוצע במדינות ה
, לעומת 80% ) המיוצרת בישראל מועברת להטמנה – כמעטMSW( העירונית המוצקה
). לפי הערכות של 2022 , (מבקר המדינהOECD- בלבד במדינות ה40%-ממוצע של כ
מיליון טונות בשנה. 4.5-ב), היקף ההטמנה עומד על כ2020( המשרד להגנת הסביבה
שיעורי ההטמנה הגבוהים של פסולת עירונית יוצרים עומס באתרי ההטמנה ושטחי
). מצב זה משמש כר 2022 ,הקרקע הזמינים להטמנה הולכים ואוזלים (מבקר המדינה
א). על מנת להסדיר את הפעילות 2024 ,פורה להשתלטות עבריינית על התחום (רינת
בענף הפסולת ולמגר את הפשיעה וההון השחור בתחום הוצע בטיוטת התוכנית הכלכלית
לחוקק חוק לאסדרת משק הפסולת, תוך בחינת אפשרות להטיל את יישומו 2025 לשנת
). אחד מיעדי התוכנית הוא להפחית 2024 ,על רשות רגולטורית עצמאית (משרד האוצר
שנה 20-. בכך למעשה נדחה ב2050 עד20%-את שיעורי ההטמנה של פסולת עירונית ל
, להוריד 2030–2021 היעד שנקבע בתוכנית האסטרטגית למשק פסולת בר קיימא לשנים
(המשרד להגנת 2050 ולשיעור אפסי עד2030 עד שנת20%-את שיעורי ההטמנה ל
ב). 2020 ,הסביבה
טונות בשנה 300,000-לצד זאת קיימת תופעה של השלכה בלתי חוקית של פסולת – כ
). בשל הקושי לאמוד את כמויות הפסולת המושלכת באתרים פיראטיים 2024 ,(אלון
ייתכן שהכמויות האמיתיות גדולות עוד יותר. לכל אלה יש השלכות סביבתיות, בריאותיות
וכלכליות כבדות משקל.
5בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
1פליטות מתאן
אחת ההשלכות החמורות ביותר של הטמנת פסולת (חוקית ובלתי חוקית) היא פליטה של
) הוא גז חממה בעל עוצמת חימום גבוהה במיוחד, והוא מהווה גורם CH₄( מתאן. מתאן
הגיעו רמות המתאן באטמוספרה 2020 מרכזי בשינוי האקלים. על פי הערכות, בשנת
לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנות השמונים של המאה העשרים, והוא
המתאן נשאר באטמוספרה פרק זמן 2. מהעלייה בטמפרטורה העולמית20%-אחראי לכ
) ולכן השפעתו על ההתחממות הגלובלית CO₂( חמצני-קצר יחסית בהשוואה לפחמן דו
25 שנה נזקיו מוערכים ביותר מפי100 משמעותית יותר בטווח הקצר, אולם אפילו על פני
א). נוסף 2020 ,; המשרד להגנת הסביבה2023 ,חמצני (אילון ואחרים-בהשוואה לפחמן דו
על חלקו של המתאן בשינוי האקלים הוא גם תורם ליצירת שכבה של אוזון טרופוספרי
(סמוך לפני הקרקע), מזהם אוויר בעל השפעות חמורות על בריאות האדם.
. המקור העיקרי 13%-תרומתו של המתאן לסך הפליטות של גזי חממה בישראל היא כ
מן הפליטות, ולשאר אחראים ענף גידול 77%-לפליטות הוא מגזר הפסולת, האחראי לכ
) (המשרד להגנת 8%-) ומכוני טיפול בשפכים והפקת גז פוסילי (כ15%-בעלי חיים (כ
א). 2024 ,הסביבה
מאז המהפכה התעשייתית עלו ריכוזי המתאן באטמוספרה פי שניים ויותר, והם מוסיפים
נרשמה עלייה 1996 ). גם הפליטות בישראל תורמות לכך. מאזUNEP, 2021( לעלות
משמעותית בפליטות המתאן המקומיות, ויש להניח שהסיבה העיקרית לכך היא גידול
, קצב העלייה של 1 האוכלוסייה והעלייה בנפח הפסולת המיוצרת. כפי שרואים בתרשים
סך פליטות המתאן ושל פליטות שמקורן במטמנות דומה.
.חלק זה נכתב בשיתוף גאורגי מדבינסקי מאוניברסיטת תל אביב
1
!?, האו״ם קבע שחייבים להפחית את פליטות גז המתאן: אבל מה זה בכלל מתאןGREENPEACE ראו באתר
2
6
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
2022–1996 ,. פליטות מתאן בישראל1 תרשים
הערה: לא כולל פליטות מתאן שמקורן בשרשרת האספקה של הגז הטבעי.
מקור: מאיה שדה, מרכז טאוב, וגאורגי מדבינסקי, אוניברסיטת תל אביב | נתונים: הלמ"ס
CO2 . השאר הם בעיקר50%-חלקו של המתאן בכלל הגזים הנפלטים ממטמנות הוא כ
). גזי המטמנות VOCs( וכמויות קטנות של גזים אחרים, בהם תרכובות אורגניות נדיפות
מתחילים להשתחרר כשנה עד שנתיים לאחר הטמנת הפסולת וממשיכים להשתחרר
לאורך כל חיי המטמנה ואף לאחר שהיא נסגרת. כמות פליטות המתאן תלויה בכמות
הפסולת המוטמנת, בהרכבה ובשיטות ניהול הפסולת.
פליטות המתאן הנובעות מפעילות אנושית 2030 על פי תרחישים עולמיים, עד שנת
מיליון 380 ולהגיע לכמעט2010 בהשוואה לרמות של15%-צפויות לעלות ביותר מ
, Höglund-Isaksson et al., 2020( 2020- לעומת הרמות ב8% טונות בשנה – עלייה של
מיליון טונות בשנה, צפויה במגזרי 13-). העלייה הגדולה ביותר, כUNEP, 2021 בתוך
).UNEP, 2021( הפסולת והשפכים בשל היעדר מערכות מתקדמות לניהול פסולת
בישראל, פליטות המתאן נגרמות בעיקר כתוצאה מהכמות הגדלה של פסולת עירונית
ב מראים כי פליטות 2-א ו2 המועברת למטמנות ולמתקני טיהור שפכים. תרשימים
המתאן בישראל עולות באופן די ליניארי וכי הן מקושרות באופן מובהק לכמות הפסולת
המוטמנת, שבעצמה נובעת מגידול האוכלוסייה.
0
2
4
6
8
10
12
1996
2000
2003
2005
2007
2009
2011
2013
2015
2017
2019
2021
2022
סך
הכול
פליטות
מתאן
פליטות
מתאן
ממטמנות
מיליוני טונות
7בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
2022–2014 ,. כמות הפסולת המוטמנת, גידול האוכלוסייה ופליטת מתאן2 תרשים
2024 , מקור: מאיה שדה, מרכז טאוב, וגאורגי מדבינסקי, אוניברסיטת תל אביב | נתונים: הלמ"ס
- מתאר את הקשר בין כמות הפליטות של גזי החממה העיקריים – פחמן דו3 תרשים
. כפי שרואים בתרשים, מאמצי 2022–2003 חמצני ומתאן – ובין גידול האוכלוסייה בשנים
עלו יפה והצליחו לנתק את הקשר בין גידול האוכלוסייה CO2 הפחתת הפליטות של
). לעומת זאת, פליטות המתאן לא הופחתו והן נמצאות R2 = 0.004( לכמות הפליטות
).R2 = 0.883( בקשר חזק עם גידול האוכלוסייה
א. לפי גידול האוכלוסייה
ב. לפי כמות פליטות המתאן
אוכלוסייה (במיליונים)
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
R² = 0.7346
9.4
9.6
9.8
10.0
10.2
10.4
10.6
4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 4.8
)פסולת (מיליוני טונות בשנה
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
R² = 0.9426
4.0
4.1
4.2
4.3
4.4
4.5
4.6
4.7
4.8
8.2
8.4
8.6
8.8
9.0
9.2
9.4
9.6
9.8
)פסולת (מיליוני טונות בשנה
מתאן (מיליוני טונות בשנה)
8
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
2022–2003 ,. פליטות גזי חממה וגידול האוכלוסייה בישראל3 תרשים
שנה).100 (פוטנציאל התחממות גלובלית לטווח שלGWP 28 הערה: בהשוואה נעשה שימוש במקדם
2024 ,מקור: מאיה שדה, מרכז טאוב, וגאורגי מדבינסקי, אוניברסיטת תל אביב | נתונים: הלמ"ס
מתאן – השפעות בריאותיות עקיפות
מעבר לתרומתו של המתאן לעליית הטמפרטורה העולמית, הוא משתתף בשרשרת של
חמצני ומזהמים אורגניים אחרים באוויר, במיוחד באזורים -ריאקציות כימיות של חנקן דו
האוזון הקרקעי 3.) באוויר בקרבת הקרקעO3( חמים וצפופים, אשר מובילות ליצירת אוזון
גורם למגוון רחב של בעיות בריאות הקשורות למחלות בדרכי הנשימה, בהן גירוי של
מערכת הנשימה, החמרה באסתמה וירידה בתפקודי הריאות. כמו כן הוא מגביר את
הסיכון לדלקות במערכת הנשימה כגון דלקת ריאות וברונכיט ולהחמרה של מחלת ריאות
). מחקרים מצביעים גם על קשר Donzelli & Morales Suarez-Varela, 2024( חסימתית
). Jiang et al., 2023( בין חשיפה לאוזון ובין אירועים לבביים ומחלות לב
לנוכח תפקידן הקריטי של פליטות המתאן בהאצת ההתחממות הגלובלית וביצירת
אוזון קרקעי, חשוב לרכז מאמצים בצמצום הפליטות של מתאן. על פי דוח של התוכנית
הסביבתית של האו"ם, מאמץ עולמי ממוקד להפחתת פליטות המתאן יכול להוביל לצמצום
. התוצאה המיידית תהיה האטת קצב ההתחממות 2030 בפליטות עד שנת45%-של כ
- ק"מ מעל לפני הקרקע, אשר מגינה עלינו מקרינה אולטרה35–15 בשונה משכבת האוזון הנמצאת בגובה של
3
.) הוא מזהם אוויר מסוכן לבריאותtropospheric or ground level ozone( סגולית מסוכנת, האוזון הקרקעי
חמצני-א. פחמן דו
ב. מתאן
56
58
60
62
64
66
68
70
72
74
6.7 7.0 7.2 7.6 7.8 8.1 8.5 8.8 9.1 9.7
2022
2003
2012
0
2
4
6
8
10
12
6.7 7.0 7.2 7.6 7.8 8.1 8.5 8.8 9.1 9.7
2003
2022
)אוכלוסייה (במיליונים
אוכלוסייה (במיליונים)
חמצני -פליטות פחמן דו
(מיליוני טונות בשנה)
פליטות מתאן
(מיליוני טונות בשנה)
9בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
מעלות צלזיוס עד שנות הארבעים של המאה הנוכחית, ובמישור0.3 הגלובלית בכמעט
ביקורים 775,000- מקרי מוות בטרם עת וכ255,000-הבריאותי ההפחתה עשויה למנוע כ
בבתי חולים הקשורים לאסתמה. תועלות נוספות שיצמחו מהפחתה זו הן שיפור בפריון
מיליארד שעות עבודה עקב חום קיצוני, ושיפור 73 העבודה על ידי מניעת אובדן של
מיליון טונות של יבולים חקלאיים ברחבי 26 הביטחון התזונתי על ידי מניעת אובדן של
). UNEP, 2021( העולם
לצד הפחתת הפליטות ניתן להפוך את המתאן שמקורו בפסולת למקור של אנרגיה
מתחדשת. פליטות המתאן במטמנות מתרחשות בתהליך ביולוגי של פירוק פסולת
אורגנית בתנאים אנאירוביים (ללא חמצן). במדינות רבות באירופה ובמקומות נוספים
בעולם עושים שימוש במתקני עיכול אנאירוביים לטיפול בפסולת עירונית אורגנית לצורך
ייצור אנרגיה. שיטה זו מאפשרת "לתפוס" את המתאן הנפלט מהפסולת האורגנית ולנצל
אותו להפקת חשמל, ובאותה הזדמנות ניתן גם להפחית מעט את הביקוש לאנרגיה
ב). 2020 ,ממקורות פוסיליים מתכלים (המשרד להגנת הסביבה
אסטרטגיות להפחתת שיעורי ההטמנה
הפחתת שיעורי ההטמנה נעשית בדרך כלל באמצעות שילוב של כמה אסטרטגיות:
הגדלת נפחי המיחזור והקומפוסטציה, שריפת פסולת והשבת אנרגיה מפסולת באמצעות
). באירופה, הפרדת פסולת במקור (מיחזור) היא המנגנון WTE( שריפה בתנאים מבוקרים
העיקרי לעמידה ביעדי הטיפול בפסולת – היעד שקבע האיחוד האירופי למדינות החברות
). בישראל, 2018 , (המשרד להגנת הסביבה2030 הטמנה עד שנת10% ) הואEU-28( בו
הפרדת פסולת במקור קשורה גם בירידה במפגע של שריפות בלתי חוקיות (נרחיב על
ניתן לראות כי בנפות שבהן שיעורי הפסולת הממוחזרת גבוהים 4 כך בהמשך). בתרשים
יותר, מספר השריפות קטן יותר: בנפת עכו, ששיעור המיחזור בה עומד על מעט יותר
שריפות לאלף נפש, ולעומת זאת בנפת תל אביב, שבה שיעורי 30 , יש כמעט10%-מ
, אין כמעט שריפות. 35% המיחזור עומדים על
10
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
, נפש לפי אחוז הפסולת הממוחזרת1,000-. שריפות פסולת בלתי חוקיות ל4 תרשים
2021–2020
.2.61 :. סטיית תקן0.25- :הערה: מתאם מקדם פירסון
מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים: רשות הכבאות; הלמ"ס
לצד המיחזור, בעשור וחצי האחרונים הפך השימוש במתקנים להשבת אנרגיה מפסולת
לפרקטיקה נפוצה למדי לטיפול בפסולת במדינות בעלות כלכלה מפותחת או רגולציה
מהפסולת העירונית מומרת לאנרגיה באמצעות 50% מחמירה. בהולנד, למשל, מעל
). לשיטה זו יתרונות סביבתיים 2018 , (המשרד להגנת הסביבה70% שריפה, וביפן אף מעל
רבים, החל בצמצום שיעורי ההטמנה והפחתת פליטות של גזי חממה וכלה בחיזוק משק
האנרגיה המקומי.
על כן, בטיוטת התוכנית הכלכלית נקבע כי תקודם הקמתם של מתקנים להשבת אנרגיה
). המטרה בשריפת פסולת היא לצמצם 2024 ,מפסולת באמצעות שריפה (משרד האוצר
את נפחה ומשקלה ולהפיק אנרגיה. תהליך הבעירה מתבצע באופן מבוקר בתא שבו
מתרחשת שריפה בטמפרטורה גבוהה. החומרים שניתנים למיחזור – כגון פלסטיק, נייר
וקרטון, זכוכית, מתכות וחומר אורגני – מחולצים קודם לכן באמצעות הפרדה במקור
גולן
ירושלים
כנרת
חיפה
רחובות
רמלה
תל
אביב
צפת
השרון
פתח
תקווה
חדרה
אשקלון
באר
שבע
עכו
יזרעאל
0
5
10
15
20
25
30
35
40
45
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
40%
נפש1,000-מספר שריפות ל
אחוז הפסולת הממוחזרת
11בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
או במתקני מיון, והפסולת השיורית שאינה ניתנת למיחזור מועברת לשריפה במתקן
ההשבה. האנרגיה המופקת בתהליך ההשבה משמשת לייצור חשמל או חום, והפסולת
). 2018 , ממשקלה (המשרד להגנת הסביבה20%- מנפחה ולכ10%-מצטמצמת לכ
הודיע אגף החשב הכללי באוצר על הקמת מתקן מיון וטיפול בפסולת 2023 בנובמבר
4, אלף טונות פסולת בשנה350-באמצעות השבת אנרגיה ברמת חובב שיאפשר טיפול בכ
5. הודיע המשרד להגנת הסביבה על הקמת מתקן דומה בתחומי העיר ירושלים2024 וביוני
בהקשר זה ראוי להעיר כי מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת אמנם יעילים בטיפול
בפסולת, אך יש לזכור כי בתהליך שריפת הפסולת, גם אם הוא נעשה בצורה מבוקרת,
נפלטים מזהמים לאוויר ולכן על פתרון זה להיות משולב בפתרונות למיחזור ולהפחתה
במקור, לצד פעולות של חינוך והסברה לשינוי דפוסי הצריכה. יש גם לציין כי הטיפול
בפסולת באמצעות מתקנים להשבת אנרגיה הוא פתרון שנוי במחלוקת. המתנגדים
טוענים כי בסופו של דבר יועברו למתקנים אלו כמויות פסולת גדולות מהמתוכנן על
חשבון העברה למיחזור – אם בשל היעדר מערך מיחזור ראוי לשמו ואם בשל חוסר
הכדאיות הכלכלית של מיחזור לעומת שריפה. נוסף על כך הם מביעים חשש כי בהיעדר
פיקוח ואכיפה קפדניים מתקנים אלו יובילו לפליטת מזהמים שיסכנו את בריאותם של
). מכל מקום, לאור העלויות הגבוהות הכרוכות 2020 ,תושבי היישובים הסמוכים (אשכנזי
), יש ליצור מנגנון Assamoi & Lawryshyn, 2012( בהקמה ובתפעול המתקנים הללו
מימון שיבטיח את היתכנות ההקמה והכדאיות הכלכלית של מתקנים מסוג זה בישראל
). 2018 ,(המשרד להגנת הסביבה
התוכנית הכלכלית אינה מתייחסת להפחתה במקור של פסולת ואינה מציעה צעדים
והביא לירידה 2021 פעמיים שהוטל בנובמבר-קונקרטיים, כמו החזרת המס על כלים חד
). זאת ועוד, 2023 , בצריכתם בשנה הראשונה ליישומו (אשכנזי וטייטלבאום34%-של כ
המס שהוטל הניב תועלות נוספות, בהן הגדלת תקציב המדינה, חיסכון כלכלי בטיפול
נקבע בין 2022 ממרץ1282 בפסולת והפחתת הזיהום. לעומת זאת, בהחלטת ממשלה
האמצעי להשגת 6.2030 מהפסולת העירונית עד12% השאר יעד הפחתה במקור של
יעד זה, כפי שנכתב בהחלטה, הוא גיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון ותוכנית לאומית
להפחתת פסולת הפלסטיק והגדלת מיחזורה. מבדיקת סטטוס היישום של תוכניות אלו
עולה כי גיבוש התוכנית הלאומית להצלת מזון נמצא בביצוע וכי אין התקדמות 2024 ביולי
ב). 2024 ,בהפחתת פסולת הפלסטיק (המשרד להגנת הסביבה
. פרויקט חיוני לאומי- נאות חובב- ראו באתר משרד האוצר, מתקן השבת אנרגיה מפסולת עירונית
4
ראו באתר המשרד להגנת הסביבה, ָלְָךְ ירושלים: הממשלה אישרה היום את הצעת המחליטים של המשרד
5
.להגנת הסביבה לקידום הקמת מתקן לטיפול בפסולת והשבת אנרגייה בתחומי העיר ירושלים
, תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ופליטות 14.3.2022 מיום1282 'ראו החלטת ממשלה מס
6
.גזי החממה בישראל – תכנית יישום
12
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
שריפת פסולת
מגמות
שריפת פסולת יוצרת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, כהגדרתו בחוק אוויר נקי,
, ולכן היא מהווה עבירה על החוק. למרות זאת, בעשורים האחרונים 2008-התשס"ח
הפכו שריפות הפסולת לחלק אינטגרלי מהמציאות הסביבתית בישראל, והיקפן נאמד
תופעה 7. מסך הפסולת המיוצרת5%-), שהן כ2018 טונות בשנה (נכון לשנת250,000-בכ
זו נפוצה בעיקר באזורים שמתגוררת בהם אוכלוסייה מוחלשת ובאתרי פסולת פיראטיים,
שבהם נעשה ניסיון להיפטר מחומרים שאינם ניתנים למיחזור או שעלות הפינוי שלהם
גבוהה. השריפות הללו גורמות לפליטת חומרים מזהמים לאטמוספרה ומשפיעות באופן
ישיר על בריאות התושבים באזורים הסמוכים.
. התרשים מצביע 2024–2012 מציג את כמות שריפות הפסולת בשנים5 תרשים
על עונתיות מובהקת בשריפות פסולת: בחודשי החורף כמות השריפות יורדת,
ובאביב – ובמידה רבה גם בסתיו – היא עולה. מגמת העלייה באביב תואמת את
בפסולת המועברת 10%-נתוני המשרד להגנת הסביבה המצביעים על עלייה של כ
8,000- התרשים מראה עוד שלאחר כמעט עשור של כ8.למטמנות לקראת חג הפסח
נרשם זינוק במספר השריפות 2021- ו2020 שריפות פסולת בממוצע בשנה, בשנים
, בהתאמה. המשרד להגנת הסביבה 13,300- וכ11,200-ברחבי הארץ והוא הגיע לכ
נבע ממצב החירום שהוכרז 2020 מעריך שחלק מהעלייה במספר השריפות בשנת
עקב התפשטות נגיף הקורונה: בתקופה זו ירד היקף המיחזור, בין השאר משום
שמשרד הבריאות הגביל את כמות הבקבוקים הריקים שניתן למחזר באמצעות
בפסולת האריזות 30%-רשתות השיווק מחשש להפצת הנגיף, ונצפתה עלייה של כ
). בשנים שלאחר מכן חלה ירידה מסוימת במספר שריפות הפסולת אך 2021 ,(נסים
. 2023 בשנת11,400- וכ2022 שריפות בשנת11,200-המספרים נותרו גבוהים – כ
.2018 קריאות לכיבוי שריפות פסולת בשנת6,166 :, מכת מדינהinfospot ראו באתר
7
.ראו באתר המשרד להגנת הסביבה
8
13בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
. שריפות פסולת בישראל5 תרשים
הנתונים כוללים גם מדורות ללא השגחה על פי ההגדרה החדשה של רשות הכבאות.2022 הערה: משנת
מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים: כבאות והצלה לישראל
מציג את מספר שריפות הפסולת בישראל לפי מחוז. מהתרשים ניכר בבירור 6 תרשים
שרוב השריפות הן באזורי הפריפריה – במחוזות הצפון והדרום. באזורי הצפון והדרום
). 2024 ,מתרחשת גם רוב ההשלכה הבלתי חוקית של פסולת (אלון
. שריפות פסולת בישראל, לפי מחוז6 תרשים
0
100
200
300
400
500
600
ינואר
2012
יולי
ינואר
2013
יולי
ינואר
2014
יולי
ינואר
2015
יולי
ינואר
2016
יולי
ינואר
2017
יולי
ינואר
2018
יולי
ינואר
2019
יולי
ינואר
2020
יולי
ינואר
2021
יולי
ינואר
2022
יולי
ינואר
2023
יולי
דצמבר
דן
דרום
חוף
ירושלים
מרכז
צפון
לא היו נתונים מלאים ומכאן השברים בסדרה.2023- ו2021 הערה: עבור השנים
מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים: כבאות והצלה לישראל
0
500
1,000
1,500
2,000
ינואר
2012
יולי
ינואר
2013
יולי
ינואר
2014
יולי
ינואר
2015
יולי
ינואר
2016
יולי
ינואר
2017
יולי
ינואר
2018
יולי
ינואר
2019
יולי
ינואר
2020
יולי
ינואר
2021
יולי
ינואר
2022
יולי
ינואר
2023
יולי
מרץ
2024
פסולת
מדורה
ללא
השגחה
מספר השריפות
14
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
מקור חשוב נוסף של זיהום משריפת פסולת הוא זיהום אוויר חוצה גבולות בשטחי יהודה
אתרי 123 היו בשטחי יהודה ושומרון2022 ושומרון. לפי דוח מבקר המדינה, בשנת
בעלי השפעה 77 סילוק פסולת לא מוסדרים שבהם נשרפה פסולת פלסטינית, מהם
חוצת גבולות. המבקר העריך את כמות הפסולת הפלסטינית המעורבת שנשרפה ביו"ש
טונות. על פי הדוח, 180,000- ויצרה זיהום אוויר חוצה גבולות משמעותי בכ2022 בשנת
באותה שנה בערו גם מאות שריפות פיראטיות של פסולת חשמלית ואלקטרונית בעלות
השפעה חוצת גבולות באזור דרום הר חברון. המבקר ציין כי זיהום האוויר שנגרם כתוצאה
). 2024 ,משריפות אלו אינו מדווח בדוח מרשם הפליטות לסביבה (מבקר המדינה
ההשפעות הבריאותיות של שריפת פסולת
שריפות פסולת מתבצעות לרוב בתנאי בעירה בלתי מבוקרים הגורמים לפליטה של
חומרים מזהמים המהווים סכנה חמורה לבריאות האדם. תהליך הבעירה בטמפרטורה
חמצני, תרכובות אורגניות -נמוכה משחרר לאטמוספרה גזים רעילים כגון פחמן חד
) ודיוקסינים – חומרים כימיים רעילים במיוחד שנחשבים למסרטנים VOCs( נדיפות
בדרגה הגבוהה ביותר. כמו כן, בעירה של חומרים פלסטיים או אלקטרוניים משחררת
מתכות כבדות כמו עופרת, ארסן, קדמיום, כרום וכספית, שיש להן השפעות נרחבות על
הלב ועל מערכת העצבים.
חשיפה לחומרים רעילים אלו מגבירה את הסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים (ריאות,
Dabrowska( גרון, שלפוחית השתן) וכן לאסתמה, התקף לב, כשל נשימתי ומומים מולדים
). לדוגמה, בקוריאה הדרומית, בעקבות שריפה במפעל צמיגים נצפתה עלייה et al., 2023
בפליטת חלקיקים נשימים ותחמוצות גופרית ונרשמו גידול בהיארעות מחלות של דרכי
בפניות למיון עקב מחלות ריאה מגורמים חיצוניים 800% הנשימה העליונות, עלייה של
Han, C. et( ועלייה במחלות עור באזורים שהיו חשופים לעשן לעומת אזורים שלא נחשפו
). מחקר קנדי מצא כי בזמן שריפת פסולת נצפתה עלייה בריכוזים של חלקיקים al., 2024
). עוד נמצא באותו מחקר כי בזמן השריפהWeichenthal et al., 2015( נשימים עדינים
ריכוז הדיוקסינים באוויר – תרכובות רעילות מאוד העלולות לגרום לפגיעה 66 זינק פי
בהתפתחות העובר ובמערכת הרבייה, להפרעה למערכת ההורמונלית ואף לסרטן –
ונרשמה גם עלייה בריכוז הבנזן, שהוא מסרטן ודאי בבני אדם. עם זאת, הממוצע היומי
חמצני בזמן השריפה לא היו גבוהים מאשר -של ריכוזי מזהמים אחרים כגון אוזון וחנקן דו
, עקב שריפה במגרש גרוטאות בחוף שמן 2024 בזמן שגרה. בהקשר המקומי, בדצמבר
וריכוזי חלקיקי הפיח 9, בריכוז הבנזן20 בחיפה נמדדה בדרך העצמאות בעיר עלייה של פי
10.8 הרעילים קפצו פי
.American Cancer Society ראו באתר
9
.21.12.2024 , הזמן הירוק: סיכום השבוע בסביבה10
15בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
ישנם מחקרים שמצביעים על מתאם ועל קשר סיבתי בין חשיפה לזיהום סביבתי
Grove & Sanchez, 2022; Rana et( להיארעות סרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין
גוריון בנגב ואוניברסיטת אילינוי בארצות -). במחקר משותף של אוניברסיטת בןal., 2021
הברית נמצא כי הסיכון של ילדים המתגוררים באזורי מיחזור מתכות המופקות משריפת
פסולת אלקטרונית בכפרים הפלסטיניים בדרום הר חברון ללקות בלימפומה גדול פי
). מחקרים Davis & Garb, 2019( בהשוואה לילדים שחיים באזורים אחרים4 עד פי2.8
אחרים מצאו קשר בין חשיפה לזיהום אוויר, לחומרי הדברה ולאורגנוכלורינים אחרים ובין
). Infante-Rivard & Weichenthal, 2007; Jones, 2024( לוקמיה חריפה בילדות
הוקמה בישראל עמותת "אזרחים למען אוויר נקי", המפעילה מוקד דיווחים 2016 בשנת
על מפגעים של ריחות פסולת ועשן. חלק מהדיווחים כוללים גם תלונות על תסמינים כמו
קשיי נשימה, צריבה בעיניים, סחרחורת, כאב ראש ובחילה. הדיווחים מועברים אל מוקד
המשרד להגנת הסביבה ואל שאר הגורמים הרלוונטיים לטיפול במפגע.
ואולם הנזק הסביבתי של שריפות פסולת אינו מסתכם רק בזיהום אוויר. החומרים
הרעילים שנפלטים בתהליך השריפה נושרים לקרקע ונספגים בה ומובילים לשינוי ההרכב
הכימי שלה. תופעה זו פוגעת בפוריות הקרקע וגורמת נזקים ליבולים חקלאיים, משבשת
את המערכת האקולוגית המקומית ופוגעת בצמחייה ובבתי הגידול של בעלי החיים. נוסף
על כך, החומרים הרעילים נשטפים עם הגשמים, מגיעים למי התהום ולנחלים ומזהמים
את מקורות המים.
סוגי הסרטן 15-לאומית של שיעורי ההיארעות והתמותה מ- מציג השוואה בין7 תרשים
הנפוצים ביותר בילדים ובמבוגרים. מהתרשים עולה כי ברוב סוגי הסרטן ההיארעות דומה,
ובישראל השיעורים אפילו נמוכים יותר. לעומת זאת, ההיארעות של לימפומה שאינה
הודג'קין גבוהה יותר בישראל ביחס למדינות דרום אירופה, גם במבוגרים וגם בילדים.
16
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
נפש, ישראל ומדינות100,000-. שיעורי היארעות ותמותה מסרטן ל7 תרשים
2022 ,דרום אירופה
הערה: מדינות ההשוואה הן בעלות תזונה ואקלים דומים לאלה שבישראל. הנתונים בתרשים הם לאחר ִתִ קנון
.לדפוסי הגיל העולמיים
Global Cancer Observatory :מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים
לנוכח הקשר המסתמן בין חשיפה לזיהומים שמקורם בשריפת פסולת בישראל ובין
היארעות מחלת הסרטן, אנחנו סבורים שהעלייה בהיקפים של שריפת פסולת בעשור
האחרון עשויה להוביל לעלייה בהיארעות סרטן מסוגים שונים בעתיד. לפיכך חשוב
.לעקוב אחר מגמות לאורך זמן בשיעורי התחלואה באוכלוסייה באזורים גיאוגרפיים שונים
היארעות
+85–20 גיל19–0 גיל
דרום אירופה
דרום אירופה
תמותה
ישראל
ישראל
ריאה
שד
המעי הגס
ערמונית
לבלב
שחלות
קיבה
מוח ומערכת העצבים
כבד
דם
שלפוחית השתן
לימפומה שאינה הודג'קין
רחם
צוואר הרחם
כליה
מוח ומערכת העצבים המרכזית
דם
לימפומה שאינה הודג'קין
כבד
כליה
שחלות
אשכים
לימפומה מסוג הודג'קין
בלוטות הרוק
ראש וצוואר
המעי הגס
לבלב
ריאה
עור
שלפוחית השתן
נפש100,000-היארעות ותמותה ל
נפש100,000-היארעות ותמותה ל
17בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
הנטל הכלכלי של שריפת פסולת
העלות הכלכלית בגין שריפת פסולת בשטחים פתוחים כוללת שני רכיבים: עלויות
חיצוניות, המבטאות את הערך הכספי של פגיעה בבריאות כתוצאה מפליטות מזהמים;
ואובדן הכנסות מהיטל הטמנה וממס ערך מוסף. הערכת העלויות החיצוניות של שריפת
פסולת נשענת על אומדן של כמות הפסולת הנשרפת. מחקר של מרכז המחקר והמידע
– הנאמדת 2017 ) העריך את כמות הפסולת הנשרפת בשנת2019 ,של הכנסת (אזנקוט
טונות. על סמך 25,000- מכמות הפסולת שלא נאספת במרחב הכפרי – בכ60%-בכ
הערכה זו אמדו החוקרים את העלויות החיצוניות בגין שריפת פסולת הנובעות מתחלואה
ש"ח 2,300- מיליון ש"ח (כ58-ומתמותה – קרי אובדן תוצר ועלויות טיפול רפואי – בכ
מיליון ש"ח, 30.6-לטונה), ולכך יש להוסיף אובדן הכנסות מהיטל הטמנה בהיקף של כ
בדוח מבקר המדינה שהוזכר לעיל, 11.ועוד כמה מיליוני ש"ח בגין הפסד הכנסות ממע"מ
שעסק בזיהום אוויר שנוצר עקב שריפת פסולת פלסטינית ביהודה ושומרון, הוערכה
העלות החיצונית של נזקי זיהום האוויר חוצה הגבולות למדינה כתוצאה משריפות אלו
12.)2024 , מיליארד ש"ח (מבקר המדינה1.06- מיליון ש"ח ל640 בסכומים שבין
הזיהום שמגיע מיהודה ושומרון ממחיש את האלמנט המרחבי שבמשבר הפסולת. לדוגמה,
רעות, חריש ושוהם מתקבלים דיווחים רבים על ריחות של עשן -מכבים-ברשויות מודיעין
ותסמינים בריאותיים בעקבות שריפות פסולת מעבר לקו הירוק. כתוצאה מכך התושבים
נחשפים לזיהום אוויר מתמשך שגורם לפגיעה משמעותית בבריאותם ובאיכות חייהם.
אוכלוסיות פגיעות אחרות הן ערבים וחרדים. ביישובים במגזרים אלו לעיתים קרובות
מצטברת אשפה במרחבים הציבוריים בשל עומס על מערכות הפינוי הקיימות (רינת,
ב). נוסף על כך, ביישובים אלו שיעורי המיחזור נמוכים יחסית (למשל מרק ואחרים, 2024
) והדבר מוביל להצטברות פסולת שאינה מטופלת כראוי. מעבר להבדלים במיקום2016
הגיאוגרפי ובמאפיינים הדמוגרפיים של היישובים, תושבי רשויות מסוימות סובלים
ממפגעי עשן וריח יותר מתושבי רשויות אחרות בשל הבדלים בין הרשויות מבחינת
).2021 ,תשתיות לטיפול בפסולת והיעדר מנגנוני אכיפה אפקטיביים (אליהו
סוגי מזהמים, בהם חלקיקים נשימים עדינים16 העלות החיצונית הכוללת היא סכום העלות החיצונית של11
חמצני, תחמוצות חנקן, אמוניה ועוד. החישוב-), פחמן דוPM10( ), חלקיקים נשימים גדולים יותרPM2.5(
,)Global Burden of Disease, GDB( נשען על מתודולוגיית המחקר של פרויקט נטל התחלואה העולמי
המביאה בחשבון אובדן שנות חיים כתוצאה מתמותה ותחלואה ועלויות טיפול רפואי.
חשוב להדגיש שהערכות אלו נוגעות לשריפת פסולת בלבד. הנטל הבריאותי והכלכלי הכולל של משבר 12
.כלכלית אינה ידועה-הפסולת בישראל לא נחקר ועלותו הבריאותית
18
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
אמצעי מדיניות להפחתת פליטות גזי חממה והיערכות
לשינוי האקלים
הפחתת שיעורי ההטמנה היא מאמצעי המדיניות החשובים להפחתת פליטות גזי חממה
והיערכות לשינוי אקלים. על פי המשרד להגנת הסביבה, לצורך עמידה ביעדים הלאומיים
של ישראל בנושא הפחתת גזי חממה יש לצמצם את היקפי הייצור של פסולת, להקים
מפעלים למיחזור והפרדת פסולת ולסבסד ייצור חשמל מביוגז. לצד זאת יש לעשות
שינויים במשק החשמל, התחבורה והתעשייה ולנקוט צעדים רוחביים הכוללים שילוב של
תוכניות פעולה בתחומים שונים. מדוח מעקב של המשרד אחר יישום החלטת ממשלה
(התוכנית הלאומית למניעה וצמצום זיהום האוויר ופליטת גזי החממה בישראל) 1282
עולה כי יש עיכוב ביישום של חלק ניכר מאמצעי המדיניות שגיבשה הממשלה לצורך
נמצאים בביצוע, 33% , בוצעו25% , אמצעי המדיניות שנקבעו241 עמידה ביעדים. מתוך
ב). 2024 , לא התקבל דיווח (המשרד להגנת הסביבה34% לא התחילו בביצוע ועבור8%
מיליארד ש"ח אושרו0.4 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה, רק6.7 אף שהוקצו לתוכנית זו
. העיכוב מורגש במיוחד בתחום הפסולת, אשר 2023 לתקצוב או הושקעו בפועל עד סוף
מיליארד ש"ח מתקציב המדינה אך בפועל לא הושקעו כספים כלל, אך גם 5.3 לו הוקצו
המסר הברור שעולה מן העיכובים האלה הוא שישראל אינה נוקטת 13.בתחומים אחרים
מספיק צעדים להיערכות לשינוי האקלים ולהפחתת הגורמים להתחממות.
EPS העיכוב ביישום מדיניות הממשלה בא לידי ביטוי בציון של ישראל במדד
במטרה לבחון את מידת OECD-) – מדד שפותח בEnvironmental Policy Stringency(
יישומם של אמצעי מדיניות סביבתית, תוך התמקדות בהפחתת פליטות ובהיערכות לשינוי
" מצביע על היעדר מדיניות או 0" , כאשר6–0 האקלים. הציונים במדד נעים בסולם של
, 8 " מצביע על מדיניות נוקשה ומחמירה. כפי שניתן לראות בתרשים6"-מדיניות מקילה, ו
בהשוואה למדינות אחרות באגן הים התיכון, ישראל נמצאת במקום הנמוך ביותר ביישום
מדיניות סביבתית מלבד טורקיה. יש לציין כי מדינות שקיבלו ציונים גבוהים במדד היישום
). Nachtigall et al., 2024( מדגימות ביצועים סביבתיים טובים יותר בפועל
מיליארד ש"ח3.5 הצעדים להתמודדות עם משבר האקלים הוקצו לתחבורה מקיימת100 לדוגמה, בתוכנית13
. מיליון ש"ח150 אך בפועל הושקעו רק
19בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
לאומית- למדיניות סביבתית, השוואה ביןEPS . מדד8 תרשים
0
1
2
3
4
5
6
2018
2019
2020
2021
2022
האיחוד
האירופי
הולנד
פורטוגל
איטליה
יוון
ישראל
טורקיה
הערה: מדינות ההשוואה הן בעלות אקלים דומה לזה של ישראל.
OECD :מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים
אין צל של ספק שצריך צל: כריתת עצים בישראל
לעצים יתרונות רבים, בייחוד בתקופה של שינוי אקלים. בראש ובראשונה הם ממלאים
חמצני, ובכך תורמים להפחתת ריכוז גזי החממה -תפקיד חשוב בקיבוע פחמן דו
באטמוספרה. כמו כן, בעידן שבו הטמפרטורה נמצאת בעלייה מתמדת, להצללה בעונת
Chudnovsky( הקיץ יש חשיבות מכרעת במיתון הטמפרטורה ובהפחתת איי חום עירוניים
). מחקרים מראים שעצים יכולים להפחית את טמפרטורת האוויר הממוצעת et al., 2023
Brown et al., 2018; Schubert( ואת הטמפרטורה בזמן גלי חום בסביבה העירונית
&). מעבר לתחושת הרווחה הכללית שנובעת מהפחתת Grossman-Clark, 2013
הטמפרטורה, להפחתת איי חום עירוניים יש גם תרומה משמעותית למניעת החמרתם
של מצבי בריאות כמו יתר לחץ דם ואסתמה, מחלות לב ומחלות נשימה, לצד השפעה
). 2023 ,נתן-על היכולת לבצע פעילות גופנית בחוץ ועל בריאות הנפש (שדה ושפרן
מחקר שנעשה בתל אביב מצא כי פארקים עירוניים עם עצים בעלי חופה צפופה יכולים
מעלות צלזיוס ולהוריד את ערכי הנוחות 3.8-להפחית בקיץ את טמפרטורת האוויר בכ
). נוסף על כך, ההצללה מובילה לירידה Cohen et al., 2012( מעלות18-התרמית בכ
מבנית ולהפחתת עומס החום המורגש בחללים סגורים, ובכך היא -בטמפרטורה התוך
). לעצים Mavrogianni et al., 2014( מביאה לחיסכון באנרגיה הדרושה לקירור המבנים
יש גם ערך אסתטי ותרבותי והשפעה חיובית על בריאות האדם, הן במרחב העירוני והן
במרחב הכפרי. חשיפה לסביבה ירוקה בכלל ולעצים בפרט נמצאה קשורה להפחתת
20
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
תמותה מכל הסיבות, לרבות תמותה ממחלות לב וכלי דם, וכן לשיפור בתוצאי לידה כגון
Donovan( משקל לידה נמוך ולידה מוקדמת, לשיפור בדיכאון, להפחתת השמנה ועוד
). תפקיד et al., 2013; Markevych et al., 2017; Sadeh et al., 2024; Xie et al., 2024
חשוב נוסף של עצים בסביבה העירונית הוא בשיפור איכות האוויר. מחקרים מצביעים
על מתאם שלילי בין עצים במרחב העירוני ובין רמות זיהום האוויר החלקיקי (התחבורתי
והתעשייתי): מעבר לעובדה שבאזורים ירוקים יש פחות מקורות זיהום, לעצים יש יכולת
Grundström & Pleijel, 2014;( להפחית את זיהום האוויר על ידי ספיחת חלקיקים
). Grylls & van Reeuwijk, 2022; Kroeger et al., 2014; Markevych et al., 2017
– כך, לדוגמה, באזורים שיש בהם עצים נמצאו רמות נמוכות יותר של תחמוצות חנקן
). Grylls & van Reeuwijk, 2022( גז רעיל בעל השפעות חמורות על בריאות האדם
עם זאת, המחסום הפיזי שעצים יוצרים עלול לפגוע בהסעה של מזהמים ובכך ליצור
Grylls & van Reeuwijk, 2022;( מוקדים שבהם רמת זיהום האוויר החלקיקי גבוהה יותר
).Steffens et al., 2012
מלבד התועלת הסביבתית והבריאותית הברורה שלהם, לנוכחותם של עצים יש גם
השפעה כלכלית על ערכם של נכסים. מחקרים שבדקו כיצד השפיעה ירידה בכמות העצים
או בכיסוי החופה שלהם עקב אירוע חיצוני (מזג אוויר סוער, מחלות) על מחירי הנכסים
באזור, מצאו שהייתה ירידה בערכם. לדוגמה, מחקר שנערך בהולנד העריך כי כאשר עץ
Bouwknegt & Rouwendal,( 1.19%- מטרים מהנכס, ערכו של הנכס ירד ב75 נכרת עד
). בטורונטו, מחקר על ערכם של עצים במרחב העירוני בחן בין השאר את השלכות 2023
, הניזונות מעלי עצים. החוקריםEmerald Ash Borer פגיעתה של מכת חיפושיות מסוג
נקודות אחוז בכיסוי 7 מצאו כי באזורים שנפגעו באופן הקשה ביותר הייתה ירידה של
). Han, L. et al., 2024( במחירי הנכסים7% חופת העצים, והדבר הוביל לירידה של
ישנן מגוון שיטות להערכת התועלת הכלכלית של עצים. השיטה הנפוצה בישראל היא
המביא בחשבון את סוג העץ (שנקבע על ידי מומחים), היקף 14,i-tree באמצעות מודל
מ'), מצב חופת העץ ומיקומו (עצים הנמצאים באזורים עירוניים 1.40( העץ בגובה החזה
צפופים הם בעלי ערך רב יותר מאשר עצים הנמצאים באזורים שצפיפות האוכלוסייה
בהם נמוכה יותר). בהתבסס על מודל זה העריכו מומחים את הנזק מהשריפה בכרמל
Michael( מיליון דולר33- עצים), בכ8,120 , בשטח העירוני בלבד (שבו נשרפו2006-ב
). מבקריה של שיטה זו טוענים כי היא אינה מביאה בחשבון שאובדן העצים et al., 2018
כרוך באובדן תועלות נוספות כמו ספיחת מזהמים, הצללה וקירור בניינים, ולכל אלה
עלויות חיצוניות מגוונות, בריאותיות ואחרות (למשל עלויות ניהול מי הנגר).
מודל המספק כלים לניתוח יערות עירוניים וכפריים ולהערכת יתרונותיהם, שפותח בידי שירות היערות של14
.ארצות הברית
21בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
)2022 ,תועלת שנערך במועצה הלאומית לכלכלה (משרד ראש הממשלה-ניתוח עלות
לקראת השקעה בעצי רחוב כאמצעי להצללה ולקירור המרחב העירוני הראה שמדובר
בהשקעה כדאית מבחינה כלכלית, וזאת אף ללא שקלול התועלות העקיפות שמתקבלות
מהם. בניתוח זה, על סמך נתונים אקלימיים מערים בארה"ב בעלות מאפייני אקלים
דומים לאלה של ישראל הוצע כ"כלל אצבע" להוסיף להערכת התועלת הישירה של העצים
, שיבטאו את התועלת העקיפה שתצמח מהם. מבדיקה שערך משרד החקלאות 7%-כ
להערכת עלויות ותועלות של אלמנטים שונים בתכנון המרחב הציבורי הבנוי עולה כי
ש"ח בשנה, והם 1,386 עצים על מדרכה – היא4- מ"ר עצים – כ100 עלות התחזוקה של
). 2023 , ש"ח בשנה (אשכנזי4,212 יניבו תועלת של
רגולציה ונתונים מהשטח
למרות כל ההוכחות לתרומתם של עצים למיתון הטמפרטורה המקומית ולשיפור איכות
האוויר שאנחנו נושמים, ועל אף יתרונותיהם הבריאותיים והתרבותיים המוכחים, בשנים
עצים ברישיון, ומעבר לכך ההערכה 631,147 נכרתו בשטח הבנוי בישראל2021–2013
,2022 היא שבכל שנה נכרתים עוד כמה עשרות אלפי עצים ללא רישיון. נכון לשנת
אכיפת איסור כריתת העצים בישראל נעשית על ידי שני פקחים בלבד בכל הארץ (המרכז
). גורמים מקצועיים מעריכים שעל כל חמישה עצים שנכרתים 2024 ,להעצמת האזרח
15.עקב פרויקטים של התחדשות עירונית בישראל, ניטע עץ אחד
השמירה על עצים בוגרים בישראל נסמכת על שני חוקים: פקודת היערות, המגדירה
מהם עץ בוגר ואילן מוגן הטעונים רישיון כריתה או העתקה; וחוק התכנון והבניה,
, המגדיר את מעורבותו של פקיד היערות בשלבי התכנון והרישוי (משרד 1965-התשכ"ה
). על מנת לכרות עץ בישראל נדרש רישיון של פקיד 2019 ,החקלאות ופיתוח הכפר
רשויות מקומיות, ומבחינה 16-היערות העירוני או האזורי. פקידי יערות עירוניים קיימים ב
מקצועית הם כפופים לפקיד היערות של משרד החקלאות.
רוב בקשות הכריתה שמוגשות לפקידי היערות הן לצורכי בנייה ופיתוח תשתיות. מניתוח
מן 74%- עולה כי בממוצע, כ2023–2021 נתוני רישיונות הכריתה שניתנו בשנים
ניתנו לצורך הסרת סיכון בטיחותי, ושיעור דומה 16%-הרישיונות ניתנו לצרכים אלו. כ
). 9 ניתן בשל מחלה או מוות של העץ (תרשים
. הדברים נמסרו בשיחה עם אישיות בכירה ביד הנדיב15
22
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
2023–2021 ,. כריתת עצים לפי סיבה9 תרשים
הערה: ללא חקלאות וכריתות קק"ל.
מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים: פקיד היערות, משרד החקלאות
פקיד יערות שמקבל בקשה לרישיון כריתה עשוי לאשר אותה, לדחותה (כלומר לקבוע
שהעץ מיועד לשימור) או להורות על העתקת העץ – פעולה שעלותה גבוהה (עד כחצי
לעץ גדול). בשל מגבלות 60%-מיליון ש"ח) ואחוזי ההצלחה שלה נמוכים יחסית (כ
טכנולוגיות של מערכת המחשוב פקיד היערות אינו מוסר מידע על אחוז בקשות הכריתה
), אך הנתונים מראים שרובן המכריע (בגין כל הסיבות) – 2019 ,המקבלות אישור (טרואן
– מאושרות. 85%-כ
על בקשות כריתה שנדחו על ידי פקיד היערות האזורי רשאי מגיש הבקשה (היזם) לערער
לפקיד היערות הממשלתי. באופן דומה, לציבור שמורה הזכות לערער לפקיד הממשלתי
על רישיונות כריתה שנתן הפקיד האזורי, אולם הנתונים מלמדים על שימוש מועט בלבד
2019–2017 בזכות זו. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העריך כי בשנים
בלבד מרישיונות הכריתה וההעתקה שניתנו, ככל הנראה משום 2%-הוגשו עררים על כ
). זאת ועוד, שיעור גבוה מן העררים שכן מוגשים 2019 ,שהמידע אינו נגיש דיו (טרואן
להלן, מתוך כלל העררים שהוגשו על ידי 1 אינם מתקבלים. כפי שניתן לראות בלוח
בממוצע 66%-, כ2023–2019 הציבור על רישיונות שניתנו לצורכי בנייה ותשתיות בשנים
התקבלו. כרבע מהעררים התקבלו חלקית. 9% נדחו ורק
בטיחות
בנייה
)
תשתיות
(
מחלה
של
העץ
סיכון
לבריאות
מוות
של
העץ
בנייה
)
מגורים
(
2021
2022
2023
23בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
,. עררים שהגיש הציבור על רישיונות כריתה לצורכי בנייה ותשתיות1 לוח
2023–2019
שנה
סך הכול עררים
שהוגשו ע"י הציבור
נדחו
התקבלו
התקבלו חלקית
2019
50
33
5
12
(66%)
(10%)
(24%)
2020
59
34
7
18
(58%)
(12%)
(30%)
2021
116
75
14
27
(65%)
(12%)
(23%)
2022
115
80
9
26
(70%)
(8%)
(22%)
2023
106
72
5
29
(68%)
(5%)
(27%)
)%( ממוצע66%
9%
25%
מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים: משרד החקלאות, אגף יער ואילנות
משרדי בנושא ייעור עירוני, התקבלה החלטת ממשלה -, בעקבות דיון בין2022 בינואר
ובה נקבע בין השאר כי מידע על בקשות לקבלת רישיונות כריתה או העתקה הנוגעות
לעצים במרחב הציבורי יפורסם גם באמצעות כרזות בסמיכות לעצים. עוד נקבע כי תוקם
מערכת דיגיטלית מתקדמת לניהול רישיונות כריתת העצים, שתאגד ותציג לציבור הרחב
באופן ברור את כל רישיונות הכריתה שניתנו, ובשלב הבא תאפשר לבעלי העניין לקבל
לאחרונה הודיע משרד החקלאות 16.התראות בדחיפה לגבי רישיונות שניתנו באזור מסוים
ויש לקוות שכעת, בעקבות הנגשת המידע בצורה שקופה ונוחה 17,על השקת המערכת
יגדל מספר העררים שיוגשו על ידי הציבור, ועקב כך – מספר העצים שיינצלו מכריתה.
, הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת היערכות לשינויי1022 החלטת ממשלה16
.23.1.2022 האקלים, מיום
ראו באתר משרד החקלאות וביטחון המזון, מהיום: ניהול רישיונות כריתת העצים עובר לדיגיטל!17
24
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
כריתת עצים לצורך בנייה בישראל
, ישראל היא בין המדינות המובילות בגריעת שטחים פתוחים OECD-לפי דוח עדכני של ה
). גידול Tesnière et al., 2024( לצורכי פיתוח, לצד קוריאה הדרומית, אינדונזיה ופורטוגל
האוכלוסייה המהיר בישראל אמנם מחייב בניית מבני מגורים והרחבת תשתיות, ומובן
שמילוי צרכים אלו עלול לבוא על חשבון הטבע והשטחים הפתוחים; ואולם מחקרים
מראים שלמרות המדיניות המוצהרת של מינהל התכנון להעדיף ציפוף של המרחבים
העירוניים הקיימים ולעודד הקמת מרחב עירוני גמיש המאפשר שינויים לאורך זמן
ומעודד הליכתיות, מגוון וקישוריות, התכנון הרווח בפועל הוא של שכונות כיחידות
נפרדות על קרקע לא מפותחת, בצפיפות נמוכה ותוך הסבה של שטחים פתוחים וקרקע
), 2022 , (המארג2022 ). לפי דוח מצב הטבע לשנת2024 ,חקלאית לבנייה (אלפסי וסויה
קמ״ר של שטחים פתוחים (שטחים טבעיים, מיוערים 72- נגרעו כ2020–2017 בשנים
קמ״ר בשנה) – שטח גדול יותר 18-וחקלאיים) לטובת שימושי קרקע שונים (ממוצע של כ
קמ״ר לשטחים בנויים (שטח 32- קמ"ר), מתוכם כ58.7( משטחה של העיר ראשון לציון
בגודל העיר הרצליה).
ניתן לראות את המגמות האלה ברישיונות הכריתה. על פי נתוני משרד החקלאות, בשנים
) 35%( מהעצים84,000- עצים. כ242,000- ניתנו רישיונות לכריתה של כ2023–2021
)21%( עצים51,500- עצים ומעלה, וכ1,000 – נכרתו במסגרת רישיונות גדולים במיוחד
א). בחינה של הרישיונות הגדולים 10 עצים (תרשים9–1 במסגרת רישיונות כריתה של
ב). לעיתים רישיונות 10 מצביעה על כך שרובם ניתנים על ידי משרד החקלאות (תרשים
עצים 2,300 ניתן רישיון לכריתת2021-אלו ניתנים לצורך פיתוח תשתיות – לדוגמה, ב
, עצים 5,850 ניתן רישיון לכריתת2023-לצורך הנחת קו מים של חברת מקורות, וב
וולטאי בגליל המערבי – אך על פי רוב הרישיונות הגדולים -לצורך הקמת מתקן פוטו
ניתנים לצורכי בנייה חדשה. המספר הגדול של עצים שנכרתו במסגרת רישיונות גדולים
מצביע על המשך המגמה של דחיקת השטחים הפתוחים בישראל לטובת בניית שכונות
חדשות. עם זאת, אין להקל ראש באלפי הרישיונות שניתנים מדי שנה בישראל לכריתת
עץ בודד או מספר עצים בלב אזור עירוני, לאור ערכם הבריאותי, האסתטי והתרבותי.
25בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
2023–2021 ,. מספר העצים שנכרתו לצורך בנייה ותשתיות10 תרשים
א. לפי מספר העצים ברישיון
מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים: פקיד היערות, משרד החקלאות
מציג את נתוני הכריתה לפי ערים בישראל. ניתן לראות שהערים המובילות 11 תרשים
). בחלק מן 8,253( ) וירושלים10,346( ), תל אביב10,695( בכריתת עצים הן ראשון לציון
הערים יש שונות רבה בין השנים, ככל הנראה בהתאם ללוחות הזמנים של בניית שכונות
חדשות.
ב. לפי הגורם המאשר ומספר העצים ברישיון
0
10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 70,000
פתח
תקווה
)פקיד
יערות
עירוני
(
תל
אביב
)פקיד
יערות
עירוני
(
ירושלים
)פקיד
יערות
עירוני
(
ראשון
לציון
)פקיד
יערות
עירוני
(
משרד
החקלאות
)פקיד
היערות
הממשלתי
(
+1,000
999–250
249–100
99–25
24–1
+1,000
999–500
499–100
99–50
49–10
9–5
4–1
26
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
2023–2021 ,. כריתת עצים בישראל לפי ערים11 תרשים
0
1,000
2,000
3,000
4,000
5,000
6,000
7,000
8,000
9,000
יבנה
הוד
השרון
גבעתיים
באר
שבע
נתניה
רחובות
חיפה
פתח
תקוה
רמת
גן
ירושלים
תל
אביב
ראשון
לציון
2023
2022
2021
.הערה: ערים שיש להן פקיד יערות עירוני
מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים: פקיד היערות, משרד החקלאות
בהיעדר מיפוי מלא של מצאי העצים העירוני, הערכנו את מצאי העצים בכל רשות לפי
מדד כיסוי חופת העצים הממוצע בכל אזור סטטיסטי המשויך לרשות מקומית (תרשים
). ניתן לראות כי הערים אשר כרתו הכי הרבה עצים ביחס למצאי העצים בשטחן היו 12
.ראשון לציון, תל אביב וירושלים
27בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
. ממוצע כריתה שנתי של עצים לצורכי בנייה ותשתיות לפי אחוז כיסוי12 תרשים
2023–2021 ,חופת העצים
הערה: ערים שיש להן פקיד יערות עירוני.
מקור: מאיה שדה ואור סימן טוב, מרכז טאוב | נתונים: פקיד היערות, משרד החקלאות; המרכז למיפוי ישראל
מדיניות בנושא כריתות ונטיעות עצים בישראל
שנזכרה לעיל, בעניין הצללה וקירור של המרחב העירוני 2022 בהחלטת הממשלה מינואר
100-באמצעות עצי רחוב, הוחלט לקדם פעולות להגדלה משמעותית של כיסוי הצל ב
450,000 רשויות מקומיות שיהיו מעוניינות בכך. במסגרת התוכנית יינטעו ברשויות אלו
מיליארד ש"ח. היעד שנקבע 1.4 מיליון מטרים של רחובות בהשקעה של3 עצים לאורך
. 2040 כיסוי צל במדרכות ברחובות בעלי פוטנציאל הליכתיות משמעותי עד שנת70% הוא
רשויות אלו יקבלו סיוע בהגדרת יעד כיסוי צל העצים המקומי ברחובות בעלי פוטנציאל
ההליכתיות המשמעותי ביותר מבחינתן ועזרה בגיבוש מתווה מעשי לייעור עירוני. לצורך
קידום התוכנית הוחלט על מספר צעדים מיידיים, בהם בין השאר מיפוי כיסוי צל העצים
ברשויות באמצעות כלי דיגיטלי ייעודי שיפותח במרכז למיפוי ישראל; גיבוש אסטרטגיה
עירונית ברשויות המקומיות לביצוע התוכנית; הגברת כיסוי צל העצים בתוכניות בניין עיר,
בתוכניות חדשות ובהיתרי בנייה; ושמירה על עצים קיימים בתוכניות חדשות.
ראשון
לציון
תל
אביב
ירושלים
רמת
גן
פתח
תקווה
חיפה
רחובות
נתניה
גבעתיים
הוד
השרון
יבנה
0
2,000
4,000
6,000
8,000
10,000
12,000
9%
11%
13%
15%
17%
19%
21%
28
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
עולה כי עד כה יושמו רק2024 מדוח מעקב אחר יישום החלטת ממשלה זו מספטמבר
– לא 58% – יושמו חלקית. יותר ממחצית הסעיפים19%- מסעיפי ההחלטה, ו23%
,). כך2024 ,יושמו כלל, ובהם כמה מהסעיפים המרכזיים ביותר (המרכז להעצמת האזרח
. כמו כן, 70%–33% לדוגמה, שום רשות מקומית לא התחייבה לאחוזי כיסוי גבוהים של
רשויות מקומיות שינסחו תוכנית מעשית לקידום עצי רחוב בתחומן 100 מתוך היעד של
רשויות בתהליך זה. יתרה 21- העניק המשרד להגנת הסביבה תמיכה רק ל2030 עד
מהרשויות השלימו סקר עצים מפורט הכולל מידע על מספר העצים ברשות, 9% מזו, רק
18.מיקומם ומצבם
החלטת הממשלה בנוגע להצללה וקירור המרחב העירוני לא נדרשה כלל לשימור עצים
בחצרות הבתים, למרות יתרונותיהם הרבים, הכוללים גם הצללה של הרחובות. לפי
הערכות, כמחצית העצים במרחבים העירוניים הם במגרשים פרטיים. רבים מעצים אלו
38 בינוי ותמ"א-נכרתים עקב תהליכי התחדשות עירונית – בעיקר פרויקטים של פינוי
). אף שמדובר בפרויקטים חיוניים במסגרת ההיערכות לרעידות אדמה, חשוב 2021 ,(נרדי
לתת את הדעת גם לאובדן העצים הבוגרים הכרוך בפרויקטים אלו ולחשוב על פתרונות
כבר בשלב התכנון. הניסיון מלמד שלעיתים די בשינוי קל בתוכנית כדי להציל עץ מכריתה.
195-לדוגמה, במסגרת פרויקט להנחת קו ביוב חדש בכרמיאל הוגשה בקשת כריתה ל
עצים, אך פקיד היערות שבדק את הבקשה בשטח קבע שניתן לשמר את רוב העצים
19. עצים124 באמצעות שינויים והתאמות בתוכנית המקורית, וכך נמנעה כריתתם של
מעבר לכך ניתן להיעזר בניסיון שצברו מדינות אחרות בפיתוח בתי גידול שמאפשרים
20.לעצים לגדול ולשגשג בסביבה הבנויה
חשוב לציין כי לצד היוזמה הממשלתית בתחום הייעור העירוני, ישנן מספר ערים שמקדמות
תוכניות לנטיעת עצים בתחומן מתקציביהן שלהן. כפר סבא, למשל, הכריזה על פרויקט
ותל 21," במסגרת תוכנית ההיערכות העירונית לשינויי אקלים2030 "עץ לכל תושב עד
22. עצים בעשור הקרוב100,000 אביב הודיעה שהציבה לעצמה יעד לנטיעת
. ראו באתר יער עירוני דיגיטלי18
. ראו באתר משרד החקלאות וביטחון המזון19
. ראו למשל את ילקוט פתרונות לבתי גידול שפיתח אגף יער ואילנות במשרד החקלאות20
. ראו באתר עיריית כפר סבא21
. ראו באתר עיריית תל אביב22
29בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
מה ניתן לעשות
על פי נתוני הכריתה שהוצגו לעיל, ואם כריתת העצים בישראל תימשך באותו קצב,
צפויים להיכרת בישראל יותר ממיליון עצים, הן בשטחים פתוחים והן 2040 עד שנת
במרחבים עירוניים. נתונים אלו מדגישים את הצורך הדחוף בקביעת מדיניות להגנה
על עצים בוגרים (מעבר לפקודת היערות). בפרט, יש לחייב יזמים בפרויקטים במרחבים
עירוניים להציע חלופות לעצים שנכרתים באמצעים שתוארו לעיל, וכן לקדם תוכניות
להגדלת היצע הדיור בתוך הערים תוך צמצום גריעתם של שטחים פתוחים לטובת בניית
שכונות חדשות. כמו כן, חשוב להקצות משאבים נוספים להתמודדות עם הכריתה הבלתי
חוקית של עצים.
לצד כל אלה חשוב לוודא שמאגרי המידע הזמינים לציבור יכללו גם אפיון איכותי של
התועלות של עצים במרחב העירוני, מעבר לאפיון הכמותי הקיים כיום, כמו גם מידע או
הערכות בדבר כריתה בלתי חוקית וגיזום עצים בצורה מוגזמת. שקיפות המידע בתחום זה
והנגשתו לציבור – ובפרט המידע על רשיונות הכריתה שניתנו כדי שלציבור תהיה הזדמנות
להגיב – חשובות במיוחד לאור השפעתה הרבה של סביבה ירוקה וטבעית על בריאות
האדם ותרומתה לאיכות החיים, ולנוכח העובדה שלוקח לעץ עשרות שנים להגיע לגודל
שמממש את מלוא יתרונותיו הבריאותיים.
30
זרקור
-הפחתת סיכונים בריאותיים
סביבתיים באמצעות ניטור
ומדיניות
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
ניטור ביולוגי הוא כלי להערכת רמת החשיפה של בני אדם לכימיקלים
מסוכנים לבריאות. התהליך מבוסס על איסוף וניתוח דגימות ביולוגיות,
כגון דם ושתן, המשמשות למדידת ריכוזים של מזהמים בגוף האדם.
ארצות הברית החלה להפעיל תוכניות לניטור ביולוגי באמצע שנות
השבעים. מאז הצטרפו אליה עוד ועוד מדינות, וכיום תוכניות אלו הן
מרכיב מרכזי בתוכניות בריאות הציבור בכל העולם.
הכימיקלים הנמדדים בתוכניות לניטור ביולוגי כוללים מתכות כמו
ארסן, קדמיום, כרום, עופרת וכספית – חומרים הידועים בהשפעותיהם
השליליות על מערכות הלב, העצבים והאינטליגנציה וביכולתם לגרום
). מלבד מתכות Lanphear et al., 2005; Parida & Patel, 2023( לסרטן
(המשמשים A מנוטרות גם תרכובות אורגניות כגון פתאלטים וביספנול
בייצור פלסטיק), חומרים מעכבי בעירה, חומרי הדברה ופחמימנים
Blum & Ames,( ), הידועים כמסרטניםPAHs( טבעתיים-ארומטיים רב
). כימיקלים 1977; Mastrangelo et al., 1996; Shen et al., 2024
נוספים שמנוטרים הם בנזופנונים (רכיבים במסנני קרינה), שנמצאו רעילים
למערכת הרבייה, לפריון ולמערכת האנדוקרינית ואף מסווגים כמסרטנים
). מעבר להשפעותיהם Mustieles et al., 2023( אפשריים בבני אדם
הבריאותיות, כל החומרים הללו משפיעים גם על המערכת האקולוגית,
והדבר הוביל לאיסור השימוש בהם במדינות מסוימות.
31בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
2016–2015-, ב2011 בישראל נערכו סקרי ניטור ביולוגי בשנת
השיק משרד הבריאות תוכנית לאומית 2020 . בשנת2020–2019-וב
, 2021–2020 :לניטור ביולוגי, והיא מתוכננת לפעול בשלוש פעימות
לאומית ישראל שותפה לשני -. ברמה הבין2030–2029- ו2025–2024
23.PARC- וHMB4EU ,מאגדי ניטור ומחקר אירופיים
11–4 ילדים בני166 נדגמו2021 ליוני2020 בסקר הניטור שנערך בין יולי
ומעלה במדגם נוחות, תוך שמירה על ייצוג מגדרי, 18 מבוגרים בני233-ו
מגזרי, גיאוגרפי ויישובי (יישוב כפרי ועירוני). בסקר נמדדו ריכוזי קוטינין,
המשמש סמן לחשיפה לעשן טבק, מתכות כבדות כגון עופרת, כספית,
כרום, קדמיום, ארסן וניקל, וכן חומרי הדברה מקבוצות הפירתרואידים
והזרחנים האורגניים. כמו כן נמדדו ריכוזים של סמנים תזונתיים כמו
יוד וסלניום. במקביל לאיסוף הדגימות נאספו נתונים דמוגרפיים, נתוני
חשיפה סביבתית ותדירות צריכה של מזונות שונים.
השפעת האסדרה על חשיפה לחומרי הדברה: תובנות
מניטור ביולוגי
מעבר למידע על ריכוזי המזהמים בגוף, הניטור הביולוגי מאפשר להעריך
את השפעתם של מדיניות וצעדי אסדרה שנועדו להפחית סיכונים
בריאותיים. לדוגמה, חשיפה לחומרי ההדברה כלורפיריפוס ודיאזינון
(מקבוצת הזרחנים האורגניים) נקשרה לסיכונים בריאותיים משמעותיים,
כולל ירידה במנת המשכל של העובר עקב חשיפת האם במהלך ההיריון,
). 2023 ,יצחקי ואחרים-קיצור תקופת ההיריון ומשקל לידה נמוך (ברנט
לנוכח סיכונים אלו, ובדומה לרגולציה שהונהגה באירופה ובארצות הברית,
2007 הוחלט לאסור בהדרגה את השימוש בחומרים אלו בישראל: בשנת
נאסר השימוש בגינות נוי פרטיות 2009 נאסר השימוש הביתי, בשנת
נאסר השימוש בכלורפיריפוס בגידולים חקלאיים.2022 וציבוריות ובשנת
.European Environment Agency להרחבה ראו באתר23
32
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
בשלושת סקרי הניטור שנערכו בישראל נמצא שחלה ירידה מובהקת
), ובשני 13 בריכוזים של חומרי הדברה בשתן בקרב מבוגרים (תרשים
הסקרים האחרונים גם בקרב ילדים. הירידה מיוחסת להגבלות שהוטלו
). עם זאת, 2023 ,יצחקי ואחרים-על השימוש בחומרים אלו (ברנט
-המגמות שנצפו היו מגוונות: ככלל, נצפתה ירידה בממוצע ובטווח הבין
רבעוני של החומרים הנמדדים. בקרב נשים בהיריון ותינוקותיהן תועדה
), Ein-Mor et al., 2018( 2016–2012 ירידה מובהקת בריכוזים בשנים
ולעומת זאת נצפתה עלייה חריגה (שתי סטיות תקן מעל הממוצע) בקרב
אנשים שצרכו פירות וירקות בכמות גבוהה מהממוצע.
. ריכוזים של חומר ההדברה כלורפיריפוס בשתן בקרב 13 תרשים
מבוגרים בישראל
3 , תרשים2023 ,מקור: ברמן ואחרים
) (מק"ג לליטרTCPy ריכוזי
2011
2016–2015
2021–2020
שנים
0
5
10
15
33בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
מהילדים והמבוגרים עדיין חשופים90% למרות השיפור, מעל
מהמבוגרים, רמות החשיפה 2.2%- מהילדים ו6% לכלורפיריפוס. בקרב
יצחקי -עולות על ערך הסף שמעורר חשש להשפעות בריאותיות (ברנט
). ואולם לאור הירידה שחלה בעקבות ההגבלות שהוטלו 2023 ,ואחרים
על השימוש בכלורפיריפוס ובדיאזינון, נראה שבסקר הניטור הבא, שייערך
לאחר יישום איסור השימוש בחקלאות, אפשר לצפות להמשך מגמת
הירידה בחשיפה לחומרים אלו.
סיכום
בפרק זה התעמקנו במשבר ההולך ומחריף בתחום הפסולת בישראל – משבר שהשלכותיו
הבריאותיות אינן נחקרות, נמדדות ומכומתות די הצורך. כמויות הפסולת המוצקה
המיוצרות כיום בישראל הן מן הגבוהות בעולם המפותח, והן הולכות וגדלות בהתאם
, מועברת להטמנה (לעומת 80%-לקצב גידול האוכלוסייה. רוב הפסולת המיוצרת, כ
). אחת ההשלכות החמורות של הטמנת פסולת היא OECD- במדינות ה40%-ממוצע של כ
פליטות המתאן הגבוהות הכרוכות בה; ריכוזים גבוהים של מתאן באטמוספרה מובילים
להאצת ההתחממות הגלובלית, ולא פחות חמור – המתאן תורם להיווצרות שכבה של
אוזון קרקעי, מזהם בעל השלכות נרחבות על התחלואה והתמותה. לצד זאת גוברת
תופעת השריפות הבלתי חוקיות בשטחים פתוחים שבמהלכן משתחררים לאוויר חומרים
רעילים המהווים סכנה ממשית לבריאות ומזהמים גם את הקרקע ואת מקורות המים.
נושא נוסף שעסקנו בו הוא כריתת עצים לצורכי בנייה ופיתוח. תפקידם המכריע של עצים
בהפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספרה, במיתון הטמפרטורה ובהפחתת עומסי חום,
כמו גם השפעתם החיובית על בריאות האדם, הוכחו במחקרים רבים. למרות כל זאת,
בגריעת שטחים פתוחים לצורך בניית שכונות OECD-ישראל היא מן המדינות המובילות ב
חדשות. כמו כן, במיזמים של התחדשות עירונית נכרתים עצים בוגרים בשכונות קיימות
בלי להציע פתרונות חלופיים. לבסוף סקרנו בקצרה את הניטור הביולוגי – פרקטיקה
המשמשת להערכת רמת החשיפה של בני אדם לכימיקלים מסוכנים לבריאות – ואת
המצב בישראל בתחום זה.
34
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
כדי להתמודד עם האתגרים שהצבענו עליהם בפרק זה ניתן לנקוט מגוון פעולות. בראש
קיימה שיהפכו את הפסולת ממטרד למשאב – לדוגמה, -ובראשונה דרושים פתרונות בני
ניצול גז המתאן הנפלט ממטמנות לצורך ייצור אנרגיה במקום להניח לו להשתחרר לאוויר
ולסכן את בריאות הציבור. כמו כן יש להשקיע מאמצים מתמידים בהפחתת כמויות
הפסולת המיוצרות ובצמצום הכמויות המועברות להטמנה, בד בבד עם שיפור וחיזוק
תשתיות הפינוי והמיחזור; להגביר את הפיקוח והאכיפה ולפעול בכל האמצעים להפחתת
שריפות הפסולת וההשלכה הבלתי חוקית של פסולת, במיוחד באזורים המועדים לפשיעה
סביבתית; ולהשקיע בחקיקה וביישום המדיניות הסביבתית על מנת לצמצם את הפער
. לצד כל אלה דרוש מחקר שיבחן לעומק את EPS במדדOECD-בין ישראל למדינות ה
ההשלכות הבריאותיות של משבר הפסולת על מנת להבטיח שהפתרונות המוצעים אכן
ישפרו את הבריאות ואיכות החיים בישראל.
בתחום כריתת העצים חשוב לגבש מדיניות סדורה להגנה על עצים בוגרים, שתכלול
התייחסות לעצים שנכרתים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית והגדלת היצע
הדיור, תוך יישום המדיניות הקיימת של ציפוף המרחבים העירוניים וצמצום הבנייה של
שכונות חדשות על חשבון השטחים הפתוחים.
35בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
מקורות
). אומדן העלות הכלכלית בגין שרפת פסולת. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. 2019( 'אזנקוט, מ
). חישוב פליטות מתאן משרשרת 2023( 'אילון, א', לב און, מ', לב און, פ', שפירא, נ', ורביב, א
האספקה של הגז הטבעי. מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.
.Ynet . באפריל). השלכה לא חוקית של פסולת – התופעה שעולה לנו ביוקר19 ,2024( 'אלון, ר
). הסדרת משק הפסולת ביישובים הערביים, הדרוזיים והבדואיים – עדכון. 2021( 'אליהו, א
הכנסת, מרכז המחקר והמידע.
). בין חדשנות, אדפטיביות ותכנון שכונות עירוניות בישראל. תכנון, 2024( 'אלפסי, נ', וסויה, י
.17–1 ,)1(21
באוגוסט). בעיית הפסולת בישראל הופכת דחופה משנה לשנה, האם11 ,2020( 'אשכנזי, ש
מתקני שריפת פסולת הם הפתרון הנכון? גלובס.
ביוני). במקום לשתול עוקרים: לאן נעלמו העצים בערי ישראל? כלכליסט.14 ,2023( 'אשכנזי, ש
פעמיים הקטין את הצריכה - בינואר). המס על כלים חד8 ,2023( 'אשכנזי, ש', וטייטלבאום, ש
. כלכליסט.34%-ב
). חשיפה של ילדים ומבוגרים בישראל 2023( 'יצחקי, ז', רורמן, א', וגרויסמן, ל-ברמן, ת', ברנט
לחומרי הדברה מסוג זרחנים אורגנים (כלורפיריפוס) ופירתרואידים. משרד הבריאות.
). שימוש בניטור ביולוגי לבחינת ההשפעה 2023( 'יצחקי, ז', ברמן, ת', רורמן, א', וגרויסמן, ל-ברנט
של שינויים רגולטוריים על חשיפת האוכלוסייה בישראל לחומרי הדברה מסוג זרחנים
). 3(14 ,אורגניים. אקולוגיה וסביבה
: כרך מגמות ואיומים. המארג: התוכנית הלאומית 2022 ). דוח מצב הטבע2022( המארג
להערכת מצב הטבע.
רחוב: דוח ביניים.-). הצללה וקירור עירוניים באמצעות עצי2024( המרכז להעצמת האזרח
). מסמך מדיניות לקידום הקמת מתקנים להשבת אנרגיה 2018( המשרד להגנת הסביבה
מפסולת עירונית בישראל.
א). הספר הירוק: הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות.2020( המשרד להגנת הסביבה
: מעבר 2030–2021 ב). אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא2020( המשרד להגנת הסביבה
.2050 לכלכלה מעגלית בשנת
: סקירת הביצועים הסביבתיים של ישראל OECD-). דו״ח ה2023( המשרד להגנת הסביבה
). 2023 ,(גרסה מקוצרת
. 2023 א). מרשם פליטות לסביבה: דוח שנתי לשנת2024( המשרד להגנת הסביבה
.2023 ב). הפחתת פליטות זיהום אוויר וגזי חממה בישראל2024( המשרד להגנת הסביבה
). רגולציה של כריתת עצים במרחב הבנוי. הכנסת, מרכז המחקר והמידע.2019( 'טרואן, י
). פינוי פסולת ברשויות המקומיות והטמנתה. משרד מבקר המדינה.2022( מבקר המדינה
36
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
). זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת באזור יהודה2024( מבקר המדינה
ושומרון. משרד מבקר המדינה.
). בל תשחית: מודעות סביבתית בשכונה חרדית בעיר – 2016( 'מרק, ש', אלפסי, נ', ואומר, י
.152–145 ,)2(7 אשדוד כדוגמה. אקולוגיה וסביבה
: שינויים מבניים. 2025 ). טיוטת התכנית הכלכלית לשנת2024( משרד האוצר
). נוהל עבודת פקיד יערות.2019( משרד החקלאות ופיתוח הכפר
). קידום עצי רחוב בערי ישראל: הצללה וקירור של המרחב 2022( משרד ראש הממשלה
העירוני באמצעות עצי רחוב עצי רחוב כהיערכות לשינויי האקלים. משרד ראש הממשלה,
המועצה הלאומית לכלכלה.
.mako . ביוני). זבל של קורונה28 ,2021( 'נסים, נ
. גלובס.38 במרץ). בסוף נישאר בלי צל: העצים נעלמים לטובת מיזמי תמ"א6 ,2021( 'נרדי, ג
בספטמבר). הטיפול בפסולת במשבר מסוכן: עומס באתרי ההטמנה, היעדר 15 ,א2024( 'רינת, צ
חלופות והשתלטות עבריינית על איסוף האשפה. הארץ.
בנובמבר). תושבי נצרת שורפים את הפסולת המצטברת בעיר עקב חובות 15 ,ב2024( 'רינת, צ
העירייה לקבלני הפינוי. הארץ.
). רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה 2023( 'נתן, ר-שדה, מ', ושפרן
2023 והבריאות בישראל. בתוך א' וייס (עורך), דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
). מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.344–313 '(עמ
Assamoi, B., & Lawryshyn, Y. (2012). The environmental comparison of landfilling vs.
incineration of MSW accounting for waste diversion. Waste Management, 32(5),
1019–1030.
Blum, A., & Ames, B. N. (1977). Flame-retardant additives as possible cancer hazards:
The main flame retardant in children’s pajamas is a mutagen and should not be
used. Science, 195(4273), 17–23.
Brown, H., Proust, K., Newell, B., Spickett, J., Capon, T., & Bartholomew, L. (2018).
Cool communities – Urban density, trees, and health. International Journal of
Environmental Research and Public Health, 15(7), 5–9.
Bouwknegt, L., & Rouwendal, J. (2023). The effect of urban trees on house prices:
Evidence from cut-down trees in Amsterdam. Discussion Paper No. 2023-059/
VIII. Tinbergen Institute.
Chudnovsky, A., Goldshtein, A., Shashua-Bar, L., Yovel, Y., & Potchter, O. (2023).
Bat bio-assisted sampling (BAS) for monitoring urban heat island. Applied
Geography, 155.
Cohen, P., Potchter, O., & Matzarakis, A. (2012). Daily and seasonal climatic conditions
37בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
of green urban open spaces in the Mediterranean climate and their impact on
human comfort. Building and Environment, 51, 285–295.
Dabrowska, D., Rykala, W., & Nourani, V. (2023). Causes, types and consequences
of municipal waste landfill fires — literature review. Sustainability, 15(7), 1–13.
Davis, J. M., & Garb, Y. (2019). A strong spatial association between e-waste burn
sites and childhood lymphoma in the West Bank, Palestine. International Journal
of Cancer, 144(3), 470–475.
Donovan, G. H., Butry, D. T., Michael, Y. L., Prestemon, J. P., Liebhold, A. M., Gatziolis,
D., & Mao, M. Y. (2013). The relationship between trees and human health:
Evidence from the spread of the emerald ash borer. American Journal of
Preventive Medicine, 44(2), 139–145.
Donzelli, G., & Morales Suarez-Varela, M. (2024). Tropospheric ozone: A critical
review of the literature on emissions, exposure, and health effects. Atmosphere,
15(7), 1–14.
Ein-Mor, E., Ergaz-Shaltiel, Z., Berman, T., Göen, T., Natsheh, J., Ben-Chetrit, A.,
Haimov-Kochman, R., & Calderon-Margalit, R. (2018). Decreasing urinary
organophosphate pesticide metabolites among pregnant women and their
offspring in Jerusalem: Impact of regulatory restrictions on agricultural
organophosphate pesticides use? International Journal of Hygiene and
Environmental Health, 221(5), 775–781.
Grove, R., & Sanchez, O. (2022). Human exposure to environmental pollutants and
associations with non-Hodgkin lymphoma: A review. Exposure and Health, 14(1),
99–109.
Grundström, M., & Pleijel, H. (2014). Limited effect of urban tree vegetation on
NO2 and O3 concentrations near a traffic route. Environmental Pollution, 189(2),
73–76.
Grylls, T., & van Reeuwijk, M. (2022). How trees affect urban air quality: It depends
on the source. Atmospheric Environment, 290, 119275.
Han, C., Jang, M., Yoon, J., Lee, B., Kim, J., Jang, H., & Benmarhnia, T. (2024). Estimating
the acute health effects of smoke exposure from an urban factory fire accident:
A case study of a tire factory fire in Korea. Environmental Health Perspectives,
132(8), 87008.
Han, L., Heblich, S., Timmins, C., & Zylberberg, Y. (2024). Cool cities: The value of
urban trees. NBER Working Paper No. 32063. National Bureau of Economic
Research.
Infante-Rivard, C., & Weichenthal, S. (2007). Pesticides and childhood cancer: An
38
2024 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
update of Zahm and Ward’s 1998 review. Journal of Toxicology and Environmental
Health, 10(1–2), 81–99.
Jiang, Y., Huang, J., Li, G., Wang, W., Wang, K., Wang, J., Wei, C., Li, Y., Deng, F.,
Baccarelli, A. A., Guo, X., & Wu, S. (2023). Ozone pollution and hospital admissions
for cardiovascular events. European Heart Journal, 44(18), 1622–1632.
Jones, R. R. (2024). The complexities of PM2.5, greenspace, and childhood cancer.
Journal of the National Cancer Institute, 116(6), 779–81.
Kroeger, T., Escobedo, F. J., Hernandez, J. L., Varela, S., Delphin, S., Fisher, J. R. B., &
Waldron, J. (2014). Reforestation as a novel abatement and compliance measure
for ground-level ozone. PANS, 111(40), E4204–E4213.
Lanphear, B. P., Wright, R. O., & Dietrich, K. N. (2005). Environmental neurotoxins.
Pediatrics in Review, 26(6), 191–198.
Markevych, I., Schoierer, J., Hartig, T., Chudnovsky, A., Hystad, P., Dzhambov, A. M., De
Vries, S., Triguero-Mas, M., Brauer, M., Nieuwenhuijsen, M. J., Lupp, G., Richardson,
E. A., Astell-Burt, T., Dimitrova, D., Feng, X., Sadeh, M., Standl, M., Heinrich, J., &
Fuertes, E. (2017). Exploring pathways linking greenspace to health: Theoretical
and methodological guidance. Environmental Research, 158, 301–317.
Mastrangelo, G., Fadda, E., & Marzia, V. (1996). Polycyclic aromatic hydrocarbons
and cancer in man. Environmental Health Perspectives, 104(11), 1166–1170.
Mavrogianni, A., Davies, M., Taylor, J., Chalabi, Z., Biddulph, P., Oikonomou, E., Das,
P., & Jones, B. (2014). The impact of occupancy patterns, occupant-controlled
ventilation and shading on indoor overheating risk in domestic environments.
Building and Environment, 78, 193–198.
Michael, Y., Lensky, I., Brenner, S., & Tchetchik, A. (2018). Economic assessment
of fire damage to urban forest in the wildland–urban interface using planet
satellites constellation images. Remote Sensing 10(9), 1479.
Mustieles, V., Balogh, R. K., Axelstad, M., Montazeri, P., Márquez, S., Vrijheid, M.,
Draskau, M. K, Taxvig, C., Peinado, F. M., Berman, T., Frederiksen, H., Fernández, M.
F., Vinggaard, A. M., & Andersson, A. M. (2023). Benzophenone-3: Comprehensive
review of the toxicological and human evidence with meta-analysis of human
biomonitoring studies. Environment International, 173.
Nachtigall, D., Lutz, L., Cardenas Rodriguez, M., Maria D’Arcangelo, F., Haščič, I.,
Kruse, T., & Pizarro, R. (2024). The climate actions and policies measurement
framework: A database to monitor and assess countries’ mitigation action.
Environmental and Resource Economics, 87(1), 191–217.
39בין סביבה לדמוגרפיה: משבר הפסולת ואובדן שטחים פתוחים
Parida, L., & Patel, T. N. (2023). Systemic impact of heavy metals and their role
in cancer development: A review. Environmental Monitoring and Assessment,
195(766).
Rana, I., Dahlberg, S., Steinmaus, C., & Zhang, L. (2021). Benzene exposure and
non-Hodgkin lymphoma: A systematic review and meta-analysis of human
studies. The Lancet Planetary Health, 5(9), e633–e643.
Sadeh, M., Fulman, N., Agay, N., Levy, I., Ziv, A., Chudnovsky, A., Brauer, M., & Dankner,
R. (2024). Residential greenness and long-term mortality among patients who
underwent coronary artery bypass graft surgery. Epidemiology, 35(1), 41–50.
Schubert, S., & Grossman-Clarke, S. (2013). The influence of green areas and roof
albedos on air temperatures during extreme heat events in Berlin, Germany.
Meteorologische Zeitschrift, 22(2), 131–143.
Shen, C., Zhang, K., Shi, J., Yang, J., Wang, Y., Li., Z., Dai, H., & Yang, W. (2024).
Association between brominated flame retardants and risk of endocrine-related
cancer: A systematic review and meta-analysis. Toxicology Letters, 394, 11–12.
Steffens, J. T., Wang, Y. J., & Zhang, K. M. (2012). Exploration of effects of a vegetation
barrier on particle size distributions in a near-road environment. Atmospheric
Environment, 50, 120–128.
Tesnière, V., Maes, M. J. A., & Haščič, I. (2024). Monitoring land cover change to
understand biodiversity pressures. Environment Working Paper No. 254. OECD.
UNEP (2021). Global Methane Assessment: Benefits and Costs of Mitigating Methane
Emissions. UN Environment Programme.
Weichenthal, S., Van Rijswijk, D., Kulka, R., You, H., Van Ryswyk, K., Willey, J., Dugandzic,
R., Sutcliffe, R., Moulton, J., Baike, M., White, L., Charland, J. P., & Jessiman, B.
(2015). The impact of a landfill fire on ambient air quality in the north: A case
study in Iqaluit, Canada. Environmental Research, 142, 46–50.
Xie, Y., Fan, S., Luo, Y., Li, J., Zhang, Y., Hu, L., Qiu, H., Zhou, G., Heinrich, J., Zhao, T., Li,
Z., Li, L., Xu, A., Ji, J. S., Zhang, Z., Zhou, Y., Lau, S. S. S., Zou, X., Dong, G., … Yang,
B. (2024). Credibility of the evidence on green space and human health: An
overview of meta-analyses using evidence grading approaches. EBioMedicine,
106, 1–14.