חומר רקע

01/25 | מזון ומים 2050 בטחון מזון הערכה כלכלית־סביבתית ד"ר אורנה רביב פרופ' אופירה אילון פרופ' אייל שמעוני סימה ציפרפל נעמה שפירא דוח ביניים במסגרת פרויקט 2050 ביטחון מזון ישראל בטחון מזון2050 – הערכה כלכלית - סביבתית דוח ביניים במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל2050 ד"ר אורנה רביב , פרופ' אופירה אילון , פרופ' אייל שמעוני, סימה ציפרפל, ונעמה שפירא ינואר , 2025 2 תקציר המגמות בעולם לאבטחת אספקת המזון בעשורים הקרובים מתמקדות בהגדלת ייצור מקומי בר - קיימא והקטנת היבוא, הפחתת הפליטות ושינוי תהליכי הייצור באופן ש יפחית את ה השפעות עקב שינוי האקלים. ,בישראל ה יכולת להגדיל את הייצור המקומי ולה בטיח אספקת מזון בשנים הקרובות תלוי ה ב שלושה אתגר ים מרכזיים ב תחום הייצור ו הביקוש למזון - 1. שיטות ה עיבו ד החקלאי משנות משמעותית את העלות והתועלת בייצור מזון ותלויות באתגרים של שינוי האקלים וב יעדים להפחתת השפעות חיצוניות 2. משאבי הטבע הם חסם מרכזי להרחבת ה רוצ יי - היקף הקרקע והמים , כולל המושבים, לא מספ יק לייצור מקומי של המזון בעשורים הבאים, על פי מאפייני הייצור והביקוש הקיי ם מי 3. הרגלי התזונה של הצרכנים משפיעים הן על מאפייני הביקוש בכל קבוצת- מזון והן על אופן ה ניהול של שימושי הקרקע הקיימים וקבלת ההחלטות לגבי ייצור המזון בעתיד הדו"ח נוגע ב ניתוח של שלושת ה אתגרי ם המרכזיים בעיצוב בטחון המזון בישראל וב תלות ההדדית ביניהם . כך לדוגמא - התלות של שיטות העיבוד בניהול ה משאבים, ובפרט ב זמינות והאיכות של קרקע ו מים בשנת 2050 ; ההשפעה של זמינות הקרקע והמים וה תלות בשינוי האקלים על היקף המזון ואיכותו , ובפרט על היכולת לייצר מספוא וחלבון מהחי ו ; לבסוף, ה שינוי ב תזונה וב ביקוש לסוגי מזון שונים והשפעתם על היקף ה ייצור המקומי , ניהול המשאבים ושיטות העיבוד , והיכולת לבסס בטחון מזון בישראל . הנתונים מבהירים שבשיטות הקיימות העלות להפקת ק"ג מזון ב גידולי בע"ח גבוהה בהשוואה לגידול הצמחי – הן בעלות הישירה והן בעלות הסביבתית . כמו כן ברורה ה תלות הקריטית של הגידול הצמחי באיכות משאבי הטבע. תוצאות הניתוח בדוח זה מבהיר ות שניתן, לאחר שינויים בתמהיל הגידולים , בניהול הקרקע ובשיטות העיבוד , לספק את רוב המרכיבים התזונתיים המומלצים עבור האוכלוסייה . המנועים שיאפשרו ביסוס של בטחון מזון באופן בר- קיימא הם ע"י הגדלת ההיצע ושינוי הביקוש: • מעבר ל שיטות עיבוד של חקלאות מדייקת ומחדשת כתנאי מקדים לניהול יעיל של משאבי הטבע - העברה של גידול ה ירקות ו חלק -המ פירות לחוות עירוניות שמבוססות על גידול מנותק קרקע ובקומות. ה גידול בחוות -עירוניות יפנה קרקע חקלאי ת לגידולי- שדה שנדרשים בעתיד. • שינוי תמהיל הגידולים על קרקע חקלאית ו התאמ ת שיטות העיבוד לשינוי האקלים - מעבר לגידולים בהשקייה חכמה )פחות גידולי בעל (, ו במידת הצורך גידול בבתי צמיחה כדוגמת חממות, מנהרות ובתי - .רשת שיפחיתו את הסיכון משינוי האקלים • שינוי הביקוש - מעבר לתזונה ים -תיכונית , ש תפחית פגיעה במשאבי הטבע ו הוצאות בריאות , וכן תעודד חדשנות מקומית ו הגדלת ה ייצור של חלבון מהצומח . בניתוח התקבל שהעלות ה ממוצעת לייצור המזון הנדרש בשנת 2050 בשני סוגי התזונה- רגילה וים-תיכונית, היא דומה ותהיה כ- 42 .(מיליארד שקל בשנה )על פי ערך נוכחי העלות ת היה דומה 3 למרות ש בתזונה ים -תיכונית נדרש ייצור של כ - 14 מ י ליון טונות מזון בשנה ב השוואה כ- 12 מ י ליון טון בשנה בתזונה הקיימת . תזונה ים תיכונית מאפשרת יצור בעלות נמוכה יותר לכל ק "ג יבול . העלות הזהה מתאפשרת הודות ל שינוי ב אופן פיזור ההשקעה וה חלק היחסי של העלות המושקעת בייצור של כל אחת מקבוצות המזון . המיקוד בתזונה הים - תיכונית י פנה משאבים לפיתוח קבוצות המזון של הדגים, הירקות, הקטניות והביצים, בעוד ש התזונה ה קיימת מ פנה את רוב המשאבים לייצור בשר, ש ו מן מן החי ודגנים. התועלת מה מעבר ל תזונה הים- תיכונית צפויה לגדול ככל ששיטות גידול המזון יתייעלו והעלות לגידול טון מוצר תקטן, בפרט במזונות המרכזיים בתזונה ים - תיכונית, שהם ירקות, גרעינים וקטניות – ש ב כולם ניתן לייעל את שיטות - העיבוד ב חקלאות מדייקת ובהתאמה לשינוי האקלים . התועלת מה שינוי הודות לשלושת המנועים מתבטאת גם ב עלויות הסביבתיות המופחתות, הן הודות להפחתת היבוא וגידול בעלי-החיים והן הודות להפחתת עלויות הבריאות שנ גרמות מה תזונה הקיימת. 4 תוכן עניינים תקציר ................................ ................................ ................................ ................................ ................................ .............. 2 מבוא ................................ ................................ ................................ ................................ ................................ ................. 6 1 . שיטות עיבוד – עלות ותועלת ................................ ................................ ................................ ........................... 6 1.1 עלות ישירה ................................ ................................ ................................ ................................ ...7 1.2 תועלת כלכלית - סביבתית ................................ ................................ ................................ ....................... 8 2 . אתגר משאבי-הטבע – העלות העקיפה ................................ ................................ ................................ ....... 9 2.1 קרקע לחקלאות ................................ ................................ ................................ ................................ . 10 2.2 מים ................................ ................................ ................................ ................................ . 12 2.3 אנרגיה ................................ ................................ ................................ ................................ . 13 2.4 מערכות אקולוגיות ................................ ................................ ................................ ................................ . 13 3 . המנועים - תלות הדדית ................................ ................................ ................................ ................................ ...15 3.1 התייעלות בשיטות העיבוד וניהול המשאבים ................................ ................................ .................. 16 3.2 המעבר לתזונה ים - תיכונית מבוססת ייצור מקומי ................................ ................................ ......... 19 3.3 ניהול המשאבים ואיכותם תלוי בביקוש ................................ ................................ ............................ 21 4 . מסקנות והמלצות ................................ ................................ ................................ ................................ .............. 23 מקורות ................................ ................................ ................................ ................................ ................................ .......... 24 נספח ................................ ................................ ................................ ................................ ................................ .............. 29 5 רשימת איורים: איור 1 :ממוצע העלות לייצור או ] טון אלפי - ליטרים [ של מוצרי- מזון ................................ ................................ 7 איור 2 :הערכת התרומה של המערכות האקולוגיות לאספקת המזון בשנת 2015 ................................ ..... 8 איור 3 :שטחי החקלאות בישראל – בשדות ובחממות , במרעה ובים ] באלפי דונם = [ ר" קמ .................. 10 איור 4 :השימוש היחסי בקרקע ומים פי על סוג הגידול ושיטת העיבוד ................................ ....................... 12 איור 5 :שיעור המוצרים הצמחיים ומוצרים מן החי בעיבוד -חקלאי מקומי ובפליטות גזי החממה ) כולל יבוא מזון לבע " ח ( ................................ ................................ ................................ ................................ ......................... 14 איור 6 :השינוי בפדיון בשנת 2050 בהתחשב בהשפעות שינוי האקלים וההתייעלות בשיטות העיבוד החקלאי ................................ ................................ ................................ ................................ ................................ ......... 17 איור 7 :שיעור ההשקעה בכל קבוצת מזון פי על ערך נוכחי ממוצע לייצור מזון בתזונה קיימת ובתזונה ים - תיכונית ................................ ................................ ................................ ................................ ................................ ....21 איור 8 :ההשפעה על משאבי הטבע בתזונה ים -תיכונית בהשוואה לקיימת ................................ .............. 22 איור 9 :עלויות מינימום כדוגמא בייצור מזון בחקלאות ................................ ................................ ...................... 29 איור 10 :התפלגות הוצאות התפעול החקלאות ................................ ................................ ................................ 29 איור 11 :תשומות מינימום למתקן מדגה ................................ ................................ ................................ .............. 30 רשימת טבלאות טבלה 1 :אסטרטגיה ליישום המעבר לתזונה ים -תיכונית והאמצעים הנדרשים בטווח הקצר .............. 20 6 מבוא המגמות בעולם לאבטחת אספקת המזון בעשורים הקרובים מתמקדות ב הגדלת ה ייצור החקלאי ה מקומי באופן רב -קיימא , כך ש שינוי שיטות העיבוד יביא להפחתת ה השפעות על החקלאות עקב שינוי האקלים ול הפחתת הפליטות מהחקלאות וההשפעה על משאבי הטבע . האתגרים בהגדלת ה תוצרת החקלאית נוגעים בעיקר לזמינות ואיכות המשאבים הנדרשים לשם כך, ובפרט – המחסור בקרקע חקלאית פורייה, איכות וזמינות המים בתלות בשינוי אקלים , השימוש באנרגיה נקיה בתהליכי ה עיבוד , ו איכותן של ה מערכות האקולוגיות ביבשה ובים שמ , אפשרות את זמינות המשאבים לחקלאות גם בעתיד (FAO, 2024) . בישראל, האסטרטגיה ל ב י טחון המזון בשנת 2050 כוללת לצד ה יעדים ל אספקת -מזון באופן בר-קיימא גם יעדים בתחום ה תזונה , במטרה ל הפח ה ת א תי השפעות על ה סביבה לאורך כל מחזור החיים של ייצור המזון )המשרד להגנת הסביבה, 2023 ( . ה דו"ח נוגע בש לושה מנוע י ם מר כזיים ש יעצבו את הדרך למימוש בטחון המזון בישראל – )1 ( השינוי בשיטות העיבוד החקלאי, )2 (אופן ניהול משאבי-הטבע , ובפרט הזמינות והאיכות של קרקע ו מים , ו- ) 3 (השינוי בתזונה . 1. שיטות עיבוד – עלות ותועלת ה עיבוד החקלא י דורש משאבים ו השקעה שחשוב לקחת בחשבון בתכנון של משק המזון בשנת 2050 . ה שינויים באוכלוסי יה , באקלים ובציפייה להפחתת פליטות מניעים שינויים ב שיטות העיבוד ובהתאם כך ל גם ל שינוי ב עלות ו ב תועלת ל ש כל שיטה . שני גורמים מרכזיים משפיעים על שיטות העיבוד- העלות והתועלת . העלויות בעיבוד החקלאי כוללות עלות ישירה ו עלות עקיפה - • עלות ישירה- .שכוללת הון, חומרים והוצאות תפעול עלויות ההון כוללות את ההשקעה במיכון, בבתי הצמיחה )בתי רשת או חממות(, בתי האריזה והקירור. עלות התפעול כוללת את השימוש בקרקע ו מים, עלות האנרגיה והניטור , כוח האדם וה חומרים הנדרש ים בתהליכי הייצור , כולל האבסה ומספוא לבעלי החיים . • עלות עקיפה – סביבתית , שכוללת את ה שימוש בקרקע ומים ואת ה השפעות של ייצור המזון על הסביבה , ובפרט על הקרקע והמים ש נדרשים ל המשך ה עיבוד החקלאי . העלות העקיפה תפורט ב תת- הפרק שנוגע ל אתגר המשאבים . בהתאם להשקעה )העלות( קיימות תועלות , ש כוללות תועלת ישירה – הודות למוצרי המזון, ותועלת סביבתית – הודות ל תרומה של המערכות האקולוגיות החקלאיות לרווחת האדם . 7 1.1 עלות ישירה שיטות העיבוד החקלאי מגוונות מאוד גם בין סוגי הגידולים וגם בגידול של אותו מוצר בשיטות שונות. הן נבדלות בעיקר ב אמצעים ובעלו יו ת לספק לצומח ולחי את התנאים הנדרשים במטרה להגדיל את איכות וכמות היבול , ו כן ב שיטות ל הגנה על היבול מהשפעות חיצוניות . כ ך ל דוגמ א בהגנה מפני השינוי ב כמות המשקעים - באמצעות השקיה, הגנה משינויי הטמפרטורה ואירועי קיצון- באמצעות בתי צמיחה למיניהם או ניטור הטמפרטורה בשורשים , וכן בהגדלת מחזורי הגידול והיבול - באמצעות דשן, חדשנות ושיטות - .עיבוד מתקדמות העלויות משתנות מאוד על הסקלה בין גידול בעל בשדה עם יבול פעם בשנה ל יבול במספר מחזורים בשנה בחממה או בחווה- .הידרופונית מנוטרת ומדייקת דוגמאות ל שינוי בעלויות בהתאם לשיטות העיבוד מפורטות ב נספח . ל פיכך ה , עלות ה ממוצעת ל ייצור מקומי של טון מוצר משתנה מקבוצ ת מוצרי -מזון אחת לשנייה , מגידול לגידול ומשיטת גידול אחת לשנייה . ה עלות הממוצעת ל ייצור מקומי של יבול ב גידול צמחי נמו כה בהשוואה לגידול בעלי- חיים ומוצריהם , ברוב קבוצות המזון, מלבד האגוזים )איור 1 .( ,כמו כן בתחום החלבון מהחי, ממוצע העלות- הישירה להפק ה מקומית של ק"ג בשר-בקר בשיטות הקיימות נמו ך מהעלות להפקת ק"ג דגים ועוף, אך גבו ה בהשוואה לייצור ביצים וחלב 1 . ,עם זאת הממוצע באיור- 1 לא כולל עלויות עקיפות שנוגעות ל השפעות ה חיצוניות עקב התהליכים החקלאיים ו הצורך ב יבוא מספוא ל הזנת בעלי- ,החיים ש ב ם פוג יעד המרכזי ל בסס ייצור מקומי כחלק מהאסטרטגיה ש ל ב י טחון המזון )הלמ"ס, 2023 ,; משרד החקלאות2025 (. העלות העקיפה ן ידו ת בפרק המשאבים . איור1 :ממוצע ה עלות ל ייצור טון ]או אלפי- [ליטרים של מוצר י-מזון עיבוד מוסד שמואל נאמן לע לות גידול על פי נתוני משרד החקלאות והלמ" ס )משרד החקלאות ובטחון המזון, 2023 ; מכון מחקר הכנסת, 2022 ( .הנתונים כוללים התייחסות רק לתוצר מקומי )גם זה ה מבוסס על מספוא מיובא( . 1 1 חלבון מהחי מצוי גם בביצים וחלב , שעלות ם באיור נמוכה מבשר. עם זאת, קשה יותר להשוו ת את מחיר ה ביצים והחלב לזה של בשר מאחר ו ביצים מוערכות על פי מספרן ו חלב על פי נפחו )ליטר(, ו לא על פי משקל ם. לכן הערך הממוצע הוא הערכה קרובה ככל האפשר ל יחידת השוואה. 8 1.2 תועלת כלכלית- סביבתית התועלת עקב ההשקעה בגידול חקלאי היא מגוונת ומשתנה בתלות בשיטות הגידול ובמשאבי הטבע והמערכות האקולוגיות. המערכות האקולוגיות בחקלאות הן מערכות תרבותיות, שנוצרו על ידי האדם בהסתמך על משאבי הטבע )שיפורטו ב פרק הבא( ., ויש להן תרומה משמעותית לרווחת האדם ה תרומה של ה חקלאות ביבשה ובים ניתנת לכימות כתועלת כלכלית - סביבתית הודות לשלוש קבוצות של "שרותי המערכת האקולוגית" – שירותי האספקה, הוויסות והתרבות, שניתן להתייחס אליהן בהתאמה כתרומה כלכלית, בריאותית וחברתית. • התרומה הכלכלית ,מתקבלת הודות לאספקה של ירקות ופירות טריים דגים, יין ושמן זית , והיא תלויה במערכת האקולוגית )חי וצומח( באופן ישיר. התרומה הגבוהה ביותר בישראל היא ב גידולים הצמחיים ובמרעה. בשר וביצים מבעלי חיים שאינם במרעה נחשבים כעיבוד מזון, מאחר ותזונתם מבוססת על תוצרי החקלאות הצמחית )איור 2 .( איור2 : הערכת התרומה של המערכות האקולוגיות לאספקת המזון בשנת2015 עיבוד מוסד שמואל נאמן לנתוני המאר"ג )פליישר & בקר, 2018 (. תרומה- א מבטאת את ערך התרומה של המערכות האקולוגיות מתוך סך ההכנסות ומחושבת כהכנסות-פחות- .הוצאות מתוך כך, מערכות המזון היבשתיות, שמספקות את מירב המזון בישראל, הן אלה שהכי חשופות לסיכון עקב פגיעה אפשרית במערכות האקולוגיות עליהן הן נשענות. ככל שגדלה התלות של אספקת המזון במערכות האקולוגיות כך גם גדל הסיכון להמשך האספקה במידה ותהיה פגיעה במערכות אלה עקב ש ינוי האקלים, צמצום במשאבים וצפיפות בשימושי הקרקע )טופורוב, פרל, גרינהוט, & לוינגרט, 2019 ( . • התרומה הבריאותית מתקבלת הודות ליכולת של מערכות אקולוגיות לווסת, לסנן ולטהר את האוויר, המים והקרקע, שנדרשים בתהליכי הייצור . לדוגמא – הודות ליכולת של מערכות אקולוגיות לספוח אליהן פחמן ומזהמים מהאוויר ולסנן מים שזורמים דרכם ; השפעה עקיפה אחרת היא על בריאות האדם. 9 התרומה הבריאותית והחברתית מבוססות על תועלת שקצת קשה יותר לכמת, ולכן בדרך כלל האומדן שלהן מבטא ערכי מינימום, ונחשב כהערכת - .חסר הערכת התרומה של המערכות החקלאיות בישראל לרווחת האדם החל לפני כעשור וסיפק ערכים ראשוניים ושיטות אומדן שניתן להסתמך עליהן . כך לדוגמא, ב חוף ה כרמל קיימים כ - 24,660 דונם של מטעים שכוללים בעיקר עצי אבוקדו, זית ובננה. התרומה השנתית של המטעים בחוף הכרמל בתחום וויסות איכות האוויר, האדמה והמים – הוערכה ב לפחות 9 מיליו ן ₪ 2 הודות לספיחת פד"ח ובכ- 3.5 מיליו ן הודות לספיחת חומצה ₪ גפרתית )Raviv, Zemah Shamir, Izhaki & , Lotan, 2021 ( . • התרומה החברתית מתקבלת הודות לערך של עושר המינים בים וביבשה, נוף השדות ו ההנאה מ השטחים החקלאיים הפתוחים בפעילויות תרבות, פנאי ונופש )שאלתיאל - ,'הרפז, שגיא, צבן, & חוב2022 ( . כך לדוגמא, התרומה החברתית של השדות החקלאיים בתחום הפנאי והנופש הוער כה בישראל בכ - 2.5 מיליון שקלים בשנת2015 . החישוב מבוסס על מדגם מייצג שלפיו כל בית אב בישראל מוכן לשלם בין 130-660 בשנה בעבור המשך קיומם של השדות החקלאיים₪ . ערכם של המטעים הוא הגבוה מבין כל הגידולים ) 660 ) לשנה לבית אב( בהשוואה לגידולי שדה וירקות בשדה פתוח₪ 400-465 ₪ בשנה( ובהשוואה לגידולים בחממה ולמתקני בעלי- ) חיים130 לבית אב בשנה(, שערכם הוא הנמוך₪ ביותר )פליישר & בקר, 2018 ( . במחקר עדכני בכרמל הוער כה התרומה של הנוף החקלאי בגבה של 60 שקלים בשנה ל בית אב , בהסתמך על הנכונות של התושבים לשלם עבור ה ם קיו וההנאה מ הנוף החקלאי , ב אמצעות תוספת מיסים . לפיכך, התרומה הכוללת עבור התושבים המקומיים וכלל תושבי המדינה המבקרים, הודות לחשיבות הנוף החקלאי באזור הכרמל , מסתכמת במ י ליוני שקלים בשנה (Raviv, Tchetchik, Lotan, Itzhaki, & Zemah-Shamir, 2021) . עם כל הנאמר, העיבוד החקלאי, על כל שיטותיו, תלוי תלות קריטית בקיום משאבי טבע מספיקים ואיכותיים שיאפשרו את קיום החקלאות. במדינה צפופה כמו ישראל – האתגר הוא איך ל נהל את משאבי הטבע בצורה שתאפשר חקלאות בת קיימא לאורך זמן לצד בטחון מזון . 2 . אתגר משאבי-הטבע – העלות העקיפה ה תועלות מהגידול החקלאי תלויות במשאבי ם בהם נעשה שימוש - קרקע פורייה, מים , אנרגיה ומערכות אקולוגיות שלא נפגעות לאורך זמן. כמו כן , קיימת תלות הדדית וקריטית בין המשאבים הנדרשים לבין עצמם, ובעולם סימנו את הקשר בשם WEFE Nexus ) Water-Energy-Food-Ecosystem (. כך לדוגמא, ייצור המזון תלוי ב מערכות האקולוגיות ובמים; זמינות ואיכות המים תלויה באספקת האנרגיה הנדרשת למפעלי השאיבה, 2 .ההערכה הכלכלית של שירותי הבריאות תמיד מהווה הערכת חסר מאחר וקשה לכמת את כל התועלות באופן מדויק 10 ההתפלה, טיוב המים והשפכים; שיטות עיבוד- חקלאי מתקדמות תלויות ב אנרגיה; ו ל כולם ביחד קיימת ה שפע ה על המערכות האקולוגיות ביבשה ובים , באופן שעלול להפחית את היכולת שלהן לספק את אותם שירותים שנדרשים לייצור מזון גם בעתיד (UN, 2023) . בנוסף , השפעות שינוי האקלים באגן הים התיכון עד שנת 2050 צפויות לגרום לירידה בתוצרת, עקב ירידה בזמינות המים, הקרקע החקלאית ושטחי המרעה. הקרקע והמים מתדלדלים עקב ירידה בכמות ואיכות המשקעים, עלייה בסחף הקרקע ובאירועים של טמפרטורות - קיצון שפוגעים בתהליכי ההבשלה של הפ ירות והירקות (FAO, 2022) . ,לכן ניהול המשאבים כולל את אופן הניהול היעיל של כל משאב לצד הניהול של התלות ביניהם ך כ , שישמשו ביחד מנוע ל ביסוס בטחון מזון בישראל. 2.1 קרקע ל חקלא ות בישראל קיים מגוון רחב של "קרקע ," ות שמשמשות משאב ב תהליכי ייצור המזון – חלקן בשדות ובמטעים, חלקן בחממות על מצע חלופי שאינו אדמה, חלקן באזורי מרעה ביערות ובשטחים פתוחים, וחלקן חקלאות ימית בימים ובאגמים )איור 3 .( אומדנים קיימים לגבי שימוש בקרקע בחקלאות מתארים רק את השדות החקלאיים כקרקע לחקלאות, שמשתרעת על כ- 4.2 מ י ליון דונם . עם זאת, חקלאות קיימת גם ב שטחים פתוחים )מרעה( ובים )חקלאות ימית( 3. ,כמו כן כאשר מדובר ביבוא , לא נדרשות תשומות קרקע בישראל . האתגרים המרכזיים ב ניהול הקרקע ה ם צפיפות שימושי-הקרקע , עיבוד אינטנסיבי ו שינוי האקלים . איור3 : שטחי החקלאות בישראל – בשדות ובחממות, במרעה ובים ]באלפי דונם = קמ"ר[ עיבוד מוסד שמואל נאמן לנתוני משרד החקלאות )הדס, הלר, דותן, & אחרים, 2021; שאלתיאל - ,'הרפז, שגיא, צבן, & חוב 2022 ( 3 בעולם קיימת גם חקלאות מנותקת קרקע בחוות-בקומות בעיר, כפי שיפורט ב פרק3. 11 • צפיפות ו גידול אוכלוסין על פי הערכות של משרד החקלאות – על בסיס הצפי לגידול באוכלוסייה ובהינתן ייצור חקלאי ב שיטות דומות ל קיים, הדרישה לקרקע לייצור חקלאי צמחי תסתכם בשנת 2030 בכ- 4,580 אלף דונם ()קמ"ר – תוספת של 180 אלף דונם מעבר לקיים, ולקראת2050 בכ- 6,480 אלף דונם – תוספת של 2,080 .אלף דונם מעבר לקיים במקביל תהליכי העיור ו ה צפיפות בשימושי-הקרקע מצמצמים את ה היקף של שטחי החקלאות. ,לפיכך בשנת 2030 ובמיוחד בשנת2050 לא תהיה בישראל קרקע חקלאית שתיתן מענה לצורכי האספקה )הדס, הלר, דותן, & אחרים, 2021 ( . • שינוי האקלים השינוי ב כמות ומשרעת ה משקעים, גלי חום וגלי קור, התגברות אירועי קיצון )לרבות שיטפונו ת( צפוי לגרום לירידה בזמינות קרקע נאותה לחקלאות בעשורים הקרובים. זאת, בפרט עקב המלחה של קרקעות, מחסור במשקעים באזורים שחונים שאין בהם קווי השקיה, המלחת אקוויפר באזורים חופיים , עליית פני הים ו הצפות בשפכי נחלים ומקומות נמוכים )המשרד להגנת הסביבה, 2024 ; ,טופורוב, פרל, גרינהוט, & לוינגרט2019 ( . ,שטחי הבעל והמרעה חשופים יותר להשפעות של צפיפות בשימושי הקרקע ושינוי האקלים. זאת עקב התלות האבסולוטית של שיטת הגידול במשקעים ובתנאי מזג האויר, ועקב יכולת מועטה למזער את השפעת השינוי ואת ההתדלדלות לאורך הזמן )הנקין, שטרנברג, פרבולוצקי, & גורליק, 2020 ( . גם משק החי צפוי להיות מושפע משינוי האקלים במגוון דרכים – פחיתה ביצרנות של חלב, בשר ו ביצים , השלכות על הבריאות והפוריות של חיות המשק , ירידה בזמינות מזון לבעלי חיים וחוסר יציבות במחיר י יבוא, עלייה בתצרוכת המים והאנרגיה לצינון , וכן החמרה של אתגרים וטרינריים בגלל גורמי מחלה המתואמים טוב יותר לתנאי האקלים )המשרד להגנת הסביבה, 2023 ( . ככלל, ענפי החקלאות חשופים לשכיחות מוגברת של אירועי אקלים קיצוני שיפגעו בתוצרת ובתשתיות, ולעליית מחירי הביטוח. • עיבוד אינטנסיבי עיבוד אינטנסיבי הביא לכך ש כ- 70% מכלל השטח המעובד בישראל מצוי בסכנת הגרעה )degradation ) ( וסחיפהerosion ( בינונית עד חמורה. הגרעת קרקע ופגיעה בפוריותה נובעות מפגיעה בשלוש מערכות בקרקע – הביולוגית, הכימית והפיזיקלית, המעלה את כמות הנגר והסחיפה. תהליכים אלה מובילים לירידה ביכולת היצרנות של הקרקע ולפגיעה במערכת האקולוגית ובסביבה על- .ידי זיהום מקורות מים ואוויר ופליטת גזי חממה לאטמוספרה תופעת המדבור מוגדרת כמצב מתמיד של יצרנות ביולוגית נמוכה בהתייחס לפוטנציאל התמיכה של הקרקע ביצרנות, בעיקר זו בעלת הערך הכלכלי. כמו כן, יש היזון חוזר שמאיץ את התופעה - אזורים שהתרחש בהם תהליך מדבור וגריעת קרקעות הם חשופים יותר לנזקי האקלים, ואזורים החשופים יותר לשינויי אקלים חשופים יותר למדבור )מנהל התכנון, 2024 ( . כדי להתמודד עם בעיית הגרעת הקרקע והפגיעה בפוריותה מתבצעת הטמעה של ממשקי עיבוד מחדש או משמר )קרקע ומים( , הכוללים ממשק אי-פליחה או מינימום - עיבוד, תוספת זבל אורגני לקרקע, הקמת מתקנים הנדסיים בשדות ועוד . מבחינת התועלת לחברה, ממשקים משמרי קרקע 12 כדאיים כלכלית-סביבתית כבר בטווח זמן של חמש שנים , ומבחינת החקלאי וההשקעה הנדרשת – הכדאיות היא בעיקר לטווח של 10-25 שנים )פרחה, הדס, ניומן, & אחרים, 2020 ( . 2.2 מים צרכי הקרקע והמים משתנים מגידול לגידול ו בהתאם לשיטת העיבוד. כך לדוגמא , פירות דורשים פי-שניים יותר מים מירקות וגידולי בעל מסתמכים על משקעים- בלבד ולכן מאפשרים גידול רק פעם בשנה. בהתאם לכך, דרישות הקרקע של גידולי הבעל הן גבוהות מאוד ביחס לכל שאר הגידולים וביחס להיקף היבול )איור 4 .( האתגרים המרכזיים באספקת מים לחקלאות הם התלות בכמות המשקעים ו באנרגיה. איור4: השימוש היחסי בקרקע ומים על פי סוג הגידול ושיטת העיבוד עיבוד מוסד שמואל נאמן לנתוני שנת 2018 ממשרד החקלאות )הדס, הלר, דותן, & אחרים, 2021 ( המחסור במשקעים הביא לפיתוח פתרונות טכנולוגיים כגון טכניקות השקיה מתקדמות בחקלאות מדייקת ומיחזור- .מים מפעל השפד"ן מטפל במי השופכין של מטרופולין גוש דן, ומעביר אותם לנגב המערבי להשקי י ת השדות. פתרונות מקומיים ו אזוריים מצמצמים את היקף ההשקעה ב תשתית צינורות ארוכה ו קיימים , לדוגמא , בהפניית מים מושבים מ ה מכון ל טיהור שפכים של חיפה לשימוש חקלאי בעמק יזרעאל וחבל התענ ך )בן אשר, 2022 ( . התוכנית לניצול מי השפכים בחקלאות מוערכת כב - 5 מי ות ₪ ליארד אפשר ניצול מלא של מצאי הקולחים עד לשנת 2050, עם תוספת של 1,400 מלמ"ק )רשות המים, 2023 (. מבחינת העלות והתועלת ל ציבור ה , טיפול במים הכרחי טרם השבתם לטבע , ולכן , בכל מקרה, עלות הטיפול במים היא חלק מ כלל ה עלות לאורך מחזור החיים של אספקת המים . גורם שישפיע על מחיר המים ה ו א התלות באנרגיה – החל בשאיבת מי- התהום או ההתפלה של רוב המים בישראל, לטיפול במי השופכין והחזרתם לשימוש בחקלאות ו המשך בהובלתם לשדות. לכן, עלות אנרגיה גבוהה ושימוש באנרגיה ממקור מחצבי - תשפיע על העלות הישירה והעקיפה של המים. 13 ,עם זאת הערכות משרד החקלאות הן כי עם אוכלוסייה של 15 מיליון נפש , צריכת המים לחקלאות בשיטות הקיימות תסתכם בכ- 2,609 מלמ"ק ו תהיה גבוהה מ מצאי המים ה אפשרי מכל המקורות הקיימים . ,לפיכך על פי הערכות משרד החקלאות, לקראת שנת 2050 ישראל תאלץ לבחור ב דרכים חלופיות – לפתח שיטות גידול חדשניות לגידול פירות וירקות באופן ש מייעל את השימוש במים , ל הגדיל זמינות מים מושבים ולשקול ל התפ י ל מים עבור השימוש ב חקלאות, או לייבא פירות וירקות מהעולם בהיקף נרחב )הדס, הלר, דותן, & אחרים, 2021 ( . 2.3 אנרגיה אנרגיה היא בסיס הכרחי לחקלאות ממוכנת. החל מפעולות בסיסיות של חריש וקציר והמשך לעבר חקלאות מתקדמת ומדייקת , להשקיה, ניטור והגנה מפני מפגעי שינוי האקלים. .העלות הישירה והעקיפה של האנרגיה תלויה בעיקר במקור האנרגיה בנוסף, העלות החיצונית )עקיפה, סביבתית( של מקור אנרגיה מתבטאת בפליטות לאורך כל מחזור החיים של האנרגיה – מהייצור ועד השימוש. כלי - עבודה ותחבורה מבוססת חשמל תיחשב לנקייה בתלות במקור הדלק להפקת החשמל )Sovacool, Kim & , Yang, 2021 ( . השימוש באנרגיה נקיה בשדה החקלאי תהווה אמצעי להפחתת הפליטות ול מעבר לחקלאות מדייקת. האתגר ים המרכזי ב ים תחום האנרגיה הם בביזור הייצור והמעבר לאנרגיה ממקור מתחדש ונקי. מקור אנרגיה מתחדש כדוגמת השמש והשימוש ב פאנלים סולאריים הוא בר קיימא ונפוץ כיום על גגות מבני משק בישובים כפריים. חשמל ממקור מתחדש הוא זול בהשוואה למקור אנרגיה מחצבי כי מקור האנרגיה הוא זמין ו אינו כולל עלות נוספת של דלק ותנודות במחיר עקב שינויים במחירי השוק. לאחרונה מקדם משרד החקלאות את ההתקנה של פאנלים סולאריים בשדות חקלאיים כדו- שימוש להפקת מזון וחשמל ביחד. כך , החשמל הנקי יהיה זמין לצרכי זריעה, ניטור וקטיף וי היה זמין לשימוש בשעות היום ובעלות נמוכה. כמו כן – חשמל ממקור מתחדש תורם להפחתת מחיר החשמל. מצד שני, יש חשיבות ל סוג הפאנלים ומיקומם כך שלא ייפגעו ביבול החקלאי , שדורש קיום פוטוסינתזה עם קרני השמש , ולא ייפגעו בנוף השדות , למתבונן על השדה מן החוץ. התועלת הגבוהה לחברה משילוב חשמל סולארי בשדות תתקבל בפרט עם ה שימוש ב פאנלים שקופים שמאפשרים פוטוסינתזה ומפחיתים את ההשפעה על הנוף . לשם כך נדרשת רגולציה שתעודד את ביזור ייצור החשמל הנקי ממקור מתחדש אך תגביל פגיעה ביבול או בנוף )זווית, 2024 (. מתקנים פוטו-וולטאיים ואגרו- סולאריים דורשים מימון וידע שמושג ב דרך- כלל ב אמצעות חברות אנרגיה אך דורש ניהול חכם של משאבים. 2.4 מערכות אקולוגיות השפעות סביבתיות של כלכלה אינטנסיבית עלולות למוטט בתי גידול ומערכות אקולוגיות )חי וצומח( שעצם קיומן קריטי להמשך הפקת המזון ולרווחת האדם בטווח הקצר והארוך. גם ב תהליכים 14 ב חקלאות קיימת עלות סביבתית יש ש לה תג מחיר , ולכן בניו-זילנד ו ב דנמרק קיי מת רגולציה להפחתת ה פליטות ב חקלאות )POLITICO, 2024 ( . ההשפעה של הפליטות על משאבי הטבע תלויה בכל שלבי מחזור- החיים של המוצר – החל מייצור התשומות הנדרשות לייצור או לגידול החקלאי, דרך העיבוד והשינוע ועד השימוש במוצר והטיפול בפסולת. כך לדוגמא , בתחום גידול בעלי - החיים – החל בשלב ייצור ה תזונה לבע"ח ו תפעול הרפת ו הלול, דרך אחסון המזון והזבל, טחינת המזון ופיזור הזבל על קרקע חקלאית, ועד שלבי הטיפול בפסולת ובשפכים ושריפת הפגרים )המשרד להגנת הסביבה, 2016 ,; חיים וסביבה2023 ( . שני גורמים מרכזיים מכומתים כעלות סביבתית – גזי חממה ומזהמים . • פליטות גזי חממה ,כך לדוגמא ב ייצור המזון המקומי בחקלאות נפלטים כ- 51% מגזי החממה בתהליכי העיבוד בקרקע חקלאית, 37% עקב תסיסה במערכות העיכול של בע"ח, ו - 12% בתהליכי הטיפול בזבל בע"ח . הפליטות הן ברובן )65% ( של חנקן תת-חמצני – שמקורו לדוגמא בעיבוד של זבל לקומפוסט ובתהליכי פילוח הקרקע , ובחלקן ) 35%( פליטות מתאן - שמקורן בעיקר ב גידול בקר , אך גם בגידול עופות וצאן וגם עקב שימוש באנרגיה )המשרד להגנת הסביבה, 2023 ( . לאור ך העשור של 2011-2020, חלקם של הגידולים הצמחיים וגידול בעה"ח מכלל היבול נשאר זהה , אבל חלקם היחסי של גידולי בעה"ח בפליטות עלה לצד ירידה בפליטות בתחום הגידול הצמחי )המשרד להגנת הסביבה, 2021 ( . הפליטה של גזי חממה לטון מוצר מהחקלאות הצמחית קטנה בהשוואה לפליטה מטון מוצר בגידול בעלי חיים )איור 5 .(כך לדוגמא , ההשפעה הסביבתית עקב ייצור חלבון ב גידול אפונה תהיה כרבע בהשוואה ל השפעה ב ייצור חלבון מבשר- ,בקר ובפרט אם הבקר הוזן בחיטה שהגיע ה מיבוא והבשר מובל ו נשמר ב קירור עד השימוש בו. איור5 :שיעור המוצרים הצמחיים ומוצרים מן החי ב עיבוד- חקלאי מקומי וב פליטות גזי החממה ) כולל יבוא מזון לבע"ח( עיבוד מוסד שמואל נאמן ל נתוני הלמ"ס והמשרד ל ה גנת הסביבה לשנת 2021 ,)המשרד להגנת הסביבה2023 ,; הלמ"ס2023 ( 15 • פליטות מזהמים לקרקע , לא ויר ו ולמים ריסוס ודישון פוגעים באיכות הקרקע , ממליחים ומדלדלים אותה כך שלא תוכל להתאים לעיבוד חקלאי לאורך זמן. רעיה לא מתואמת ושימוש בחומרים כימיים בשיטות ה גידול , פיזור בוצה לא מטופלת על קרקע חקלאית והשקיה בקולחין לא מטוהר -כולם מזהמים קרקעות, נחלים ומקורות מים . התוצאה היא ש קרקעות רבות לא ראויות לעיבוד ו- 50% מקידוחי המים נפסלים עקב זיהום הבוצה ב חנק ה ו דשן חנקתי )רשות המים, 2024 ( . בנוסף לקרקע ולמים, קיימת גם העי פג במגוון המינים של החי והצומח ש מערער ת את האיזון במערכות אקולוגיות . כך במקרה של שטחי חקלאות ענקיים בעלי גידול אחד שולט )ולא מגוון( , ריסוס ודישון אינטנסיבי שקוטל מיני צומח וחי , דייג לא מורשה ו צייד של זנים בסכנת הכחדה )בן אשר, 2022 ; ,פליישר & בקר2018 .( ,לדוגמא בגידול פרות לחלב השימוש במשאבי ה קרקע וה מים ובאנרגיה הוא בעיקר בשלב גידול ה מספוא ל האבסת בעלי החיים. לעומת זאת , שלב ה גידול של ח"ה בע וייצור ה חלב הוא התורם העיקרי ל זיהום ה מים . שלב זה מהווה כ- 80% מסך פליטות גזי החממה לאורך שרשרת אספקת החלב )טריקי & קיסינגר, 2019 ( . ,לסיכום קיימים אתגרים בשיטות הייצור הקיימות שמ סכנים את המשכיות ייצור המזון עקב ה תלות ה קריטית ב איכות משאבי הטבע . האתגרים המרכזיים בשמירה על איכות משאבי הטבע הם – • זמינות ואיכות ה קרקע – מצומצמת עקב גידול האוכלוסייה, שינוי האקלים ועיבוד אינטנסיבי • אספקת מים – תלויה ב כמות משקעים משתנה ו ב זמינות של אנרגיה להתפלה וטיהור • שימוש ב אנרגיה נקיה – דורשת את ביזור הייצור והתייעלות עם המעבר לאנרגיה מתחדשת • איכות המערכות האקולוגיות )הצומח והחי( – נפגעת עקב פליטת גזי חממה ומזהמים . העלות העקיפה ת פחת ככל שתהליכי הפקת המזון יהפכו לבני -קיימא וי שלבו שיטות חקלאות ש מייעלות את השימוש במשאבים ו מחדשות את האיכות של המערכות האקולוגיות לאורך זמן . 3 . ה מנועים - תלות הדדית הת ובנות העולות מהפרקים הקודמים בדוח זה מבהירים ש - 1. קיימת השפעה של שיטות הגידול על העלות והתועלת ועל המוכנות לאתגרים של שינוי האקלים 2. ניהול המשאבים הוא קריטי ל תהליך התוויית האפשרויות להגדלת היבול בשיטות השונות 3. קיימת השפעה של הצפיפות בישראל ו הרגלי התזונה של הצרכנים על שימושי הקרקע הקיימים ו קבלת ההחלטות מה לגדל ואיפה בנוסף לכך , מהנתונים עולים גורמים נוספים יש ש לקחת בחשבון בתכנון האסטרטגיה ו השינוי – 16 • העלות הממוצעת בשיטות הקיימות להפקת ק"ג מזון מהחי גבוהה מהעלות להפקת ק"ג מזון מגידול צמחי )איור 1 ( • קיימת תלות קריטית של הגידול הצמחי במשאבי הטבע ואיכותם )איור 2 ( • ה יקף ה קרקע לחקלאות הוא סופי והגדלת היבול אפשרי ת הודות ל אמצעים חדשניים של גידול בבריכות, בים, בשיטות מנותקות-קרקע ואחרות )איור 3 ( • גידולי הבעל פחות יעיל ים באופן ה שימוש ב קרקע ביחס לתרומתם ל כמות ה יבול , ו כן גידול הפירות פחות יעיל באופן ניצול המים ב השוואה לירקות )איור 4 ( • הפליטות והזיהום בגידול בעלי-החיים גבוה בהשוואה ל גידול הצמחי, בשיטות הקיימות ובהתחשב בכך שגידול בעלי החיים כולל את שלב גידול המספוא להזנתם )איור 5 ( ,לכן הרחבת ייצור ה מזון ה מקומי תחייב התחשבות בגורמי ההשפעה וב ניהול התלות ההדדית בין המנועים השונים . כך לדוגמא , התייעלות ב שי טות -העיבוד כדוגמת המעבר ל חקלאות מדייקת י אפשר ו גידול ב יבול הצמחי , הנדרש לתזונה ים -תיכונית ו ; חקלאות מקומית מנותקת קרקע ת פחית את התלות במשאבי הטבע, תהיה מותאמת לשינוי אקלים ות חזק לאורך זמן את משאבי הטבע . בנוסף להתייעלות בשיטות העיבוד, חשו בה גם ההתייעלות בתחום צמצום אובדן ו בזבוז המזון החל מ שלב העיבוד החקלאי ו ל עד שלב ה צריכה . ממצאי דו"ח אובדן מזון והצלת מזון 2022 מצביעים על אובדן מזון בהיקף של 2.6 מיליון טונות, עלייה של כ - 1.5% באבדן מזון בהשוואה ל שנת 2021 , שמסתכמת בעלות של כ - 23 מי ליארד שקל )לקט ישראל, 2022 (. המשמעות של בזבוז המזון היא , בין היתר, שקיים צורך ל נהל נכון את השימוש ב משאבי הטבע בתחום ייצור המזון. התלות בין המנועים ו אופן היישום האפשרי שלהם ב מרחב השינוי מפורט ים בסעיפים הבאים. 3.1 התייעלות בש יטות העיבוד וניהול המשאבים העלייה הנדרש ת בתוצר ת וההתמודדות עם האתגרים מחייב ת מעבר מוגבר ל שיטות עיבוד יעילות יותר כדוגמת חקלאות מדייקת ומשמרת שמצמצמות את השימוש במים וקרקע, מפחיתות פגיעה באיכות משאבי-הטבע , ומעודד ו ת התאמה לשינוי אקלים באמצעות ה שקיה בשדות בעל , שימוש ב מצע- ,חלופי לקרקע וכן קירוי ב חממות , בתי-רשת ומנהרות . הצפי הוא שעקב שינוי האקלים חלק גדול מהקרקעות ישודרגו לעיבוד בהשקיה ואחרות יוסבו לחקלאות מדייקת ב בתי צמיחה , כפי שנראה במגמות באזור חוף הכרמל (Raviv, Zemah Shamir, Izhaki, & Lotan, 2021) . העלות והתועלת )פדיון( הודות לייצור המזון בישראל ת שתנה מהותית בתלות בשיטות העיבוד ובסיכונים כדוגמת שינוי האקלים . תוצאות מודל כלכלי )Raviv ,, ואחרים2024 ( שבחן את נושא התלות בין המשאבים וההשפעות לקראת שנת 2050 )איור6 ( מחדד את התובנ ות ש – • בחקלאות בעל- צפויה ירידה ביבול ב חקלאות שדות ללא השקיה עקב שינוי האקלים ו תתכן עליה קלה ביבול לאחר הטמעה של שיטות עיבוד חדשניות כגון פיתוח זנים עמידים לתנאים המשתנים ו השקיה בטפטוף כדוגמא לשיטות ה חקלאות ה מחדשת . 17 • ב חקלאות מושקית - וב פרט בשיטות של חקלאות מדייקת )פירוט בהמשך( , צפויה להיות עליה משמעותית ביבול משמעותית לקראת 2050 , בהסתמך על התייעלות בשימוש ב קרקע ומים , באנרגיה ובכ חו-אדם, לצד הפחתת ההשפעות של שינוי האקלים ו הפחתת הפליטות . איור6 : השינוי בפדיון בשנת2050 בהתחשב בהשפעות שינוי האקלים וההתייעלות בשיטות העיבוד החקלאי עיבוד לנתוני המחקר במיקוד חקלאות בעל ושלחין )השקיה( בישראל בשיטות עיבוד שונות (Raviv, et al., 2024) . המחקר לוקח בחשבון את השפעות שינוי האקלים על הפדיון בחקלאות ובהסתמך על זמינות מי גשם, מים מושבים ומים מותפלים. הניתוח נעשה באמצעות מודל כלכלי GTAP ובהתבסס על נתוני שינוי אקלים שלIIASA . המעבר לשיטות עיבוד חדשניות ובנות - קיימא מיושם ב עיקר באמצעות - 1 ( חקלאות מדייקת ומחדשת – חקלאות מדייקת היא גישה חדשנית לניהול חקלאי המשלבת טכנולוגיות מתקדמות, נתונים ותהליכים כדי לייעל את ייצור המזון ולשפר את איכותו. הדיוק בחקלאות הוא באספקה יעילה ו מנוטרת של התנאים הנדרשים ל צמח או לבעל - החי באופן שיגדיל את היבול ו לא יפ גע באיכות משאבי הטבע או בכושר הייצור בעתיד )אילון, פרוינד - ,קורן ליבס, & זרביב - ,ציון2016 (. כך לדוגמא , בגידול הפ י רות והירקות בחממות, בהן מנוטר ת ו הטמפרטורה ו אספקת המים ו הדשן באופן שמטייב את התוצר ו מפחית עלויות ישירות וסביבתיות לאורך זמן . ניתן ליישם חקלאות מדייקת גם בשדות פתוחים ב אמצעות ניטור ומיפוי מהאוויר על יד י רחפ ן, בהטמנת אמצעי ניטור בקרקע ועוד. שילוב החקלאות המדייקת והמחדשת מתבסס , בין השאר, על – • חדשנות מקומית ועולמית ב פיתוח זנים עמידים ומתאימים לישראל, פיתוח חלבון ממקור צמחי ג , ידול פטריות ואצות )סיקורה, 2024 ( . • טכנולוגיה לניטור מצב הצמח ואספקה מבוקרת של מים ו חומרי הזנה , וכן מיפוי ושימוש ברחפנים לאיתור מחלות )הלר & ברזון, 2021 (. תוצאות הניטור מנותחות ונעשה בהם שימוש לשיפור תהליכי העיבוד לאורך כל מחזורי הגידול . • העשרת הקרקע ואיכות המשאבים – כדוגמת התהליכים להעשרת הקרקע ב חנקן באמצעות גיוון הגידולים ושילוב גידולי קטניות ב מחזורי ה גידול , בעיקר בחוות קטנות וכן הפחתת הפילוח של הקרקע למניעת פגיעה בחומר האורגני שמזין אותה . • הפחתת פליטות ואצירת פחמן- כדוגמת ה שימוש בפטריות ו שיטות עיבוד שמפחיתות פליטות , כדוגמת צמצום פילוח קרקע )Groundwork BioAg, 2024 ( , ר וטי נ של הפליטות מהתהליך במטרה להפחית פליטה של גזי חממה ומזהמים שיפגעו במשאבי הטבע. 18 2 ( חוות -חקלאות-בקומות בעיר – ההתמודדות עם שינויי האקלים וחשיבות ההתייעלות ב אספקת מזון ומים לאוכלוסייה הגדלה, למרות השינוי הצפוי בשימושי הקרקע והיבול, הביא לפיתוח של חוות חקלאות בקומות )חח"ק, vertical farming ( בעיר. הגידול החקלאי מתקיים במבנים מקורים בהם מנוטרים תנאי הגידול ובשיטות כדוגמת ההידרופוני קה 4 ,או גידול על מצע חלופי כדוגמת קומפוסט , שאינן תלויות בקרקע חקלאית )FAO, 2020 ( . היתרונות ב שיטות גידול אלה רבים וכוללים )הלר & ברזון, 2021 ,; זקס, ואחרים2021 ( – • ה פחתת ה דריש ה ל קרקע, מים ודשן בכל מחזור גידול – ללא שימוש ב קרקע חקלאית, בי רקות עלים השימוש הוא ב - 15% מ צריכ ת ה מים ו - 25% - 50% מהשימוש בדשן וחומרי הדברה בהשוואה לגידול מסורתי . מפעל הידרופוני עירוני מקטין את עלות השימוש בקרקע ובמים לק"ג מוצר בהשוואה לחקלאות מסורתית (Chen, Zhu, Kim, Brown, & Huang, 2020) . • הגדלת היבול- מאפשרות מספר מחזורי גידול לאורך השנה . בירקות עלים ניתן לגדל פי עשרה יותר בשנה )ליחידת שטח וליחידת זמן( בהשוואה לחקלאות מסורתית • הגדלת שטח הגידול הודות לגידול בקומות ו על קירות ועמודים • הפחתת ההשפעה של האקלים ואירועי הקיצון על היבול הודות לגידול במבנה מקורה ומנוטר • הפחתת הפליטות לאדמה ולאוויר הודות להתייעלות בשימוש ב מים, באנרגיה, ב דשן והדברה • אבטחת אספקת מזון טרי הודות לגידול ירקות ופירות קרוב לאזורי- הביקוש בעיר • זמינות של כוח האדם הנדרש לחקלאות – התפעול בחוות מבוסס מיכון ו נדרש לכך כוח אדם מיומן ומשכיל, הנמצא בעיר הקרובה • פינוי קרקע חקלאית לגידולים שלא ניתן לגדל בחח"ק כדוגמת חיטה )גרינהוט & לוינגרט, 2019 ( . החסרונות האפשריים, יחסית לגידולים בשדות, הם – • השקעת הון ראשוני שנדרש להקמה ו כן הצורך באספקה של אנרגיה נקיה וזולה . עם זאת, השימוש באנרגיה לק"ג תוצר יורד הודות לעליה ביבול וההשקעה לאורך זמן לא צפויה לשנות את המחיר לצרכן . העלויות פוחתות בפרט עם המעבר להפקת אנרגיה מתחדשת והיכולת לייצר יותר זנים בשיטות חדשניות (NatureTech, 2024) . • המיקוד הנוכחי בירקות – חח"ק מיושמות כבר באירופה, בארה"ב ובמזרח ומגדלים בהם בעיקר ירקות עלים לצד עגבניות וי ר קות-שדה אחרים וכן חלק מהפירות כדוגמת אוכמניות ותותי -שדה )Goodman & Minner, 2019 ( . ,עם זאת לאחרונה הוחל גם בגידול מספוא לבעלי - ח יים בשיטות הידרופוניות )FAO, 2021 ( ו נעשו ניסיונות לגדל הידרופונית גם סורגום, אורז, סויה, תבואה ותירס (Cole, et al., 2021) (Malhi, Kaur, Sharma, & Gupta, 2020) (Thomas & Thomas, 2021) . בישראל שיטות הידרופוניות מיושמות כיום בעיקר על קרקע חקלאית וטרם יושמו במפעל בעיר. עם זאת , גידול עגבניות וחסה בשדה מושקה פעם בשנה שונה בעלות ובתועלת מגידול בחממה או 4 חקלאות הידרופונית מסתמכת על המים כגורם ההזנה המרכזי בתהליכי העיבוד ולכן אין צורך בקרקע חקלאית וניתן לגדל בקומות במפעל בעיר או בכל מקום קרוב לצרכנים. 19 במפעל - ירקות הידרופוני על קרקע עירונית שמספק יבול במספר מחזורי- גידול בשנה, כפי שנעשה במקומות רבים בעולם (Freight Farms, 2024) . 3.2 ה מעבר ל תזונה ים -תיכונית מבוססת ייצור מקומי המשמעות של תזונה ים - תיכונית היא צריכה גבוהה של פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות, שמן זית, ו דגים; צריכה מתונה של עוף, ביצים ומוצרי חלב )בעיקר יוגורט וגבינות( ; וצריכה מועטה של בשר אדום )משרד הבריאות, 2021 ( . משרד החקלאות בדק היתכנות לייצור מקומי מלא של המזון בישראל ו מצא כי לאחר שינויים קלים בתמהיל הגידולים ניתן כיום לספק מייצור צמחי בלבד את רוב המרכיבים התזונתיים המומלצים עבור האוכלוסייה, פרט לשומן ולסידן. עם זאת, בשנת 2035 צפוי מחסור בקלוריות, בחלבון ובחלק מהוויטמינים והמינרלים. המחסור הצפוי בשומן נוגע לכך שחלק גדול מצריכת השומן מגיע משמנים מיובאים ומצריכת בשר ומוצרי חלב )טופורוב, גרינהוט, לוינגרט, & אחרים, 2018 (. עם זאת, המחקר של משרד החקלאות התבסס על גידול צמחי בקרקע חקלאית בלבד , בעוד שכיום ניתן להקים חוות חקלאות עירוניות מנותקות -קרקע וקיימת התייעלות בשיטות העיבוד, כדוגמת החקלאות המדייקת, שמאפש רות יותר יבול , גם של דגים ואצות בים ובבר י כות, ובאופן שמפחית את התלות ב משאבים של מים וקרקע . כמו כן, התזונה המומלצת כיום אינה מ תב ססת על יבול צמחי בלבד. היתרונות במ עבר לתזונה ים-תיכונית בתחום ניהול משאבי הטבע כוללות - • הפחתת גידול ה בקר והצאן תפחית גם את הצורך בגידול תבואה למספוא ותפנה שטחים לגידולי חלבון אחרים, כדוגמת הקטניות והגרעינים • מירב הבשר והמספוא לבקר מגיעים כיום ביבוא - הפחתת היבוא תפחית עלויות חיצוניות של זיהום עקב הצורך בתעבורה אווירית, קירור ואחסון ארוך- טווח • הפחתת הייצור המקומי של בשר בקר וצאן והחלפתו בדגים ועוף תפחית את הפליטות לאוויר הנגרמות בעיקר בגידול ה בקר • המעבר לחלבון חלופי בייצור מקומי תגדיל את ההשקעה בתחום בישראל, ותניע את החדשנות וההתייעלות בייצור החלבון ה חלופי בישראל. החסרונות האפשריים הם – • קצב ה שינוי בתזונה באוכלוסייה – ובפרט השינוי בביקוש לתזונה ים - תיכונית בהתאם לשינוי בהיצע ב חקלאות המקומית בגידול הצמחי והחלופי ל בשר בקר ועוף. במידה והשינוי בתזונה יהיה איטי מהצפוי – ההשקעה בחקלאות צמחית ייתכן ו תואט ותהווה חסם למנוע המרכזי לשינוי • הגדלת התלות בייצור מקומי מהצומח – בבחינת ההנחה של כל הביצים ב ד אח סל , תפחית את הגיוון ותגדיל את הסיכון במקרה של מפגע מקומי שיפחית ייצור מזון באופן פתאומי. לדוגמא, במקרה של מגפה )שפעת העופות או מ חלה שקוטל ת גידולים צמחיים( . ,לכן השפעת השינוי בשיטות הגידול ת תעצ ם ככל ש התזונה ת שתנה לתזונה מבוססת חלבון חלופי ממקור מגוון – צמחי, דגים, ביצים וכדומה, ב דומה לעקרונות התזונה הים -תיכונית . 20 טבלה1 מפרטת את האסטרטגיה האפשרית ל יישום של יצור מקומי של מזון במסגרת האתגרים והמגבלות הקיימות מבחינת משאבי הטבע . על פי הטבלה, נדרש יישום מאסיבי של חקלאות מנותקת-קרקע בערים , השקיה בחקלאות בעל משמרת ו פיתוח חקלאות ימית )כדוגמת אצות( כדי לקדם תזונה מבוססת חלבון חלופי מגוון שמפחית את התלות בבשר בקר אך לא יוצר תלות חדשה בחלבון שמקורו ב צומח בלבד . טבלה1 :אסטרטגיה ל יישום ה מעבר לתזונה ים- תיכונית והאמצעים הנדרשים בטווח הקצר שינוי בשיטות העיבוד עקרונות תזונה ים-תיכונית : תוואי אפשרי ליישום # ממצאי עלות ותועלת ב פרקים הקודמים יותר פירות וירקות יותר קטניות , אגוזים ושמן זית יותר דגים פחות עוף, ביצים חלב ובשר בקר 1 חקלאות מדייקת משפרת את ה כמות ו ה איכות של היבול עליה ביבול הודות ל חקלאות מדייקת אפשרית בירקות ופירות , גם בעיר הוס פת יבול תתאפשר עם ה השקיה של גידולי בעל הוס פת יבול אפשרית כחלק מ חקלאות ימית הפחתת ייצור המספוא ת ה פנ משאבים לגידול חלופי מועד ף 2 עלות ישירה וסביבתית ב ייצור בשר ועוף היא גבוהה בהשוואה י לפ רות וירקות גידול ב ביקוש לו ויטמינים מפירות וירקות , פחות עלות ישירה ו סביבתית גידול בביקוש לחלבון מהצומח ושמן איכותי פיתוח חדשנות לייצור מקומי של חלבון חלופי מהחי הפחתת עלות ישירה וסביבתית , הן ביצור מקומי והן עקב היבוא 3 מערכות אקולוגיות הן קריטיות עבור גידול צמחי ולכן הסיכון עקב פגיעה בהן גבוה מעבר לחקלאות מנותקת קרקע בקומות תפחית זיהום והשפעה שילוב קטניות ב מחזור י גידול של חקלאות מחדשת תעשיר קרקע בחנקן הגדלת תוצר מהים ת חזק את ה תוצר ביבשה ות בזר סיכון הסיכון לאספקת מזון יפחת עם הפחתת התלות ב בשר בע "ח 4 יעילות השימוש בקרקע בגידולי הבעל נמוכה ביחס לכמות היבול של הם חקלאות מדייקת, בקומות ומנותקת מצע תפחית ביקוש לקרקע חקלאות משמרת בהשקיה תגדיל יבול בהשוואה ל בעל יבול מהים י עשיר את מגוון היבול ו יהיה בנוסף לגידול יבשת י הפחתת ייצור המספוא ת ה פנ קרקע לגידול מועד ף ,לכן ב מידה ו המשאבים ל עיבוד חקלא י יהיו זמינים , תהיה ל כך השפעה על העלות והתועלת . ,עם זאת סיכום העלות לייצור המזון הנדרש בשנת 2050 בשני סוגי התזונה- רגילה וים- תיכונית , יהיה דומה ו עלותו ה ממוצע כ ה הי ת ת- 42 מ י ליארד שקל בשנה )על פי ערך נוכחי( . העלות לייצור של שתי אפשרויות התזונה תהיה זהה למרות ש בתזונה ים -תיכונית נדרש ייצור של כ- 14 מי ליון טונות מזון בשנה ב השוואה ל תזונה רגילה שבה נדרש לכאורה פחות יבול – כ - 12 מי ליון טון בשנה )איור 7 (. 21 הדבר מתאפשר הודות לחלוקה שונה של המשאבים בין קבוצות המזון השונות , כך ש החלק היחסי של העלות המושקע ת בייצור של כל אחת מקבוצות המזון י שתנה . המיקוד בתזונה הים - תיכונית יהיה בקבוצות הדגים, הירקות, הקטניות ו הביצים , בעוד התזונה הרגילה תתמקד בבשר, שמן מן החי ו דגנים . איור7 : שיעור ההשקעה בכל קבוצת מזון על פי ערך נוכחי ממוצע ל ייצור מזון ב תזונה קיימת וב תזונה ים- תיכונית עיבוד מוסד שמואל נאמן על פי נתוני הצריכה השנתיים הצפויים ב שנת 2050 ) איור8 בפרק התרחישים ( ו העלות הנוכחית הממוצעת לייצור קבוצות המזון השונות ) איור 3 בפרק זה . ( העלויות בפרק ז ה הן רק של שלב הגידול החקלאי, ולא כוללים .את עלות העיבוד התעשייתי התועלת מהתזונה הים - תיכונית צפויה לגדול ככל ששיטות גידול המזון יתייעלו והעלות לגידול טון מוצר תקטן, בפרט במזונות המרכזיים בתזונה ים- תיכונית, שהם ירקות, גרעינים וקטניות – שאת כולם ניתן לייעל בשיטות החקלאות המדייקת. 3.3 ניהול המשאבים ואיכותם תלוי בביקוש השילוב של חקלאות מדייקת , מחדשת ומשמרת ו המעבר לתזונה מבוססת חלבון חלופי תקדם גם את הפחתת העלות העקיפה ו את הפחתת ההשפעות על הסביבה והבריאות ותחזק את הביסוס של חקלאות בת -קיימא . עם זאת, השינוי בהיצע תלוי בשינוי בביקוש בהתאם לתזונה . כבר בשנת2016 נחקר ההבדל בין תזונה מערבית לים-תיכונית ו הממצאים היו ברורים לגבי ה השפעה הנמוכה ע ל משאבי טבע בתזונה הים -תיכונית בהשוואה למערבית , בכל קטגוריה )איור 8 ( – • בשימושי הקרקע • בצריכת המים • בצריכת האנרגיה • בפליטות גזי החממה 22 בכול הקטגוריות הגורם המרכזי לעלות הסביבתית הגבוהה בתזונה המערבית הם מוצרי החלב ובשר הבקר (Saez-Almendros, Obrador, Bach-Feig, & Serra-Majem, 2016) . העלות הסביבתית פוגעת באיכות משאבי הטבע ומהווה ס יכון להמשך השימוש בהם בעתיד. איור8: ההשפעה על משאבי הטבע בתזונה ים-תיכונית בהשוואה ל קיימ ת מקור: עיבוד מוסד שמואל נאמן לתוצאות המאמר שתורגם לעברית (Saez-Almendros, Obrador, Bach-Feig, & Serra- Majem, 2016) . המחקר נערך ב ספרד ומתייחס לנתונים שנאספו בספרד ו לא בישראל. בנוסף, קיימות תועלות רבות למעבר לתזונה ים- תיכונית בתחום הבריאות, שמפחיתות את העלות הנדרשת בתחום הבריאות לטיפול בנזקים. כך למשל , התפריט הים תיכוני עשיר ומסייע לגוף בהגנה מפני רעלים , חיזוק מערכת החיסון והלב , הפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2 ,הורדת רמת הכולסטרול הרע בדם , ו עזרה בשמירה על משקל תקין . בנוסף, צריכה של שמן זית ודגים המכילים אומגה 3 , מסייעת להגנה על בריאות העין והראיה ואף מפחיתה את הסיכון לשבץ, בעיקר בקרב גילאים מבוגרים )משרד הבריאות, 2021 (. מבחינת הפחתת סיכוני בריאות - אכילה של פירות וירקות, במקום בשר מהחי, צפיה להביא ל ירידה של 33% בסיכון היחסי לתמותה בעת צריכה של800 גרם ליום של פירות וירקות, ו ל ירידה של 28% בסיכון היחסי בצריכת500 גרם ליום של ירקות )אמיר & אלקבץ, 2022 ; Aune ,, ואחרים2017 ( . ההפחתה המשמעותית ביותר בסיכון בריאותי הייתה הודות לגידולים שמהווים חלבון חלופי לבקר כדוגמת טמפה וסויה, אפונה ושעועית (Springmann, 2024) . כל אלה מפחיתים את עלויות טיפולי הבריאות וההשקעה במערכת הבריאות שנדרשת כדי לטפל בהם . ככל שהשינוי בביקוש יגדל והתזונה הים - תיכונית תאומץ, כך יופחת הלחץ על משאבי הטבע ויבסס המשכיות של ייצור מקומי לאורך זמן. 23 4 . מסקנות והמלצות הסיכון ל בי טחון המזון בישראל ת לוי באופן ישיר ב היקף ה גידול החקלאי המקומי, מצד אחד, ובקיום משאבי הקרקע והמים הנדרשים כדי לספק מזון לאוכלוס י יה גם בשנת 2050 . ה רחבת היקף ה ייצור של מזון מקומי תהיה ברת השגה בפרט עם ההתייעלות בשיטות היצור - המעבר לחקלאות מדייקת , חקלאות בקומות וחקלאות ימית, שמצמצמ ו ת את הביקוש למשאבי טבע , וכן עם המעבר לתזונה מבוססת חלבון מן הצומח – כדוגמת התזונה ה ים - תיכונית , שמפחיתה את יבוא הבשר והמספוא ומעודדת התייעלות וחדשנות בשיטות העיבוד החקלאי המקומי. כדי ל בסס בטחון מזון בישראל נדרש ת התי יעל ות ועידוד של ה מנוע ים הבאים: • הגדלת היבול באמצעות חקלאות מדייקת ומחדשת ו העברה של ה ירקות ו חלק מה פירות לגידול בחוות עירוניות בגידול מנותק קרקע ובקומות. הדבר יפנה שטח חקלאי לגידולים אחרים שנדרשים בעתיד. • שינוי תמהיל הגידולים על קרקע חקלאית והתאמה לשינוי אקלים - כך שרובם יהפכו לגידולים בהשקיה חכמה )פחות גידול י בעל( ו חלקם יועברו במידת הצורך לגידול בבתי צמיחה כדוגמת חממות, לרבות גידולים מנותקי קרקע, מנהרות ובתי -רשת . • עידוד המעבר לתזונה ים- תיכונית והגדלת השימוש בחלבון מהצומח ש תפחית עלויות בריאות ותעודד חדשנות מקומית לייצור של חלבון חלופי ממקור מגוון . חיזוק הייצור המקומי בעיקר בגידולים המרכזיים הנדרשים לתזונה מבוססת חלבון צמחי ובהסתמך על שיטות עיבוד ה מושפעות פחות משינוי האקלים, ת בסס כלכלת מזון בת- קיימא שתוודא קיום של משאבים איכותיים לייצור מזון לאורך זמן ולביטחון מזון בישראל. * * * 24 מקורות Aune, D', Giovannucci, E', Boffetta, P', Fadnes, L', Keum, N', Norat, T . . . ,'Tonstad, S ) .' 2017 .( Fruit and vegetable intake and the risk of cardiovascular disease, total cancer and all-cause mortality—a systematic review and dose-response meta-analysis of prospective studies . International Journal of Epidemiology , 46 ) 3 ,( 1029 – 1056 . doi:https://doi.org/10.1093/ije/dyw319 Chen, P', Zhu, G', Kim, H', Brown, P & ,'Huang, J ) .' 2020 .( Comparative life cycle assessment of aquaponics and hydroponics in the Midwestern United States .Journal of Cleaner Production , 275:122888 . Cole, D', Kobza, S', Fahning, S', Stapley, S', Bonsrah, D', Buck, R & ,'Hopkins, B ) .' 2021 .( Soybean Nutrition in a Novel Single-Nutrient Source Hydroponic Solution .Agronomy , 11 ) 3 :( 523 . FAO ) . 2020 .( Simple non-circulating hydroponic method for vegetables . אוחזר מתוךFAO: https://www.fao.org/agriculture/crops/thematic- sitemap/theme/climatechange0/methyl-bromide/alt/hydro/en / FAO ) . 2021 .( Hydroponic fodder production: an innovative solution in times of drought . אוחזר מתוך FAO: https://www.fao.org/newsroom/story/Hydroponic-fodder-production-an- innovative-solution-in-times-of-drought/en FAO ) . 2022 .( The State of Land and Water Resources for Food and Agriculture in the Near East and North Africa region – Summary report . מתוך אוחזר FAO: https://doi.org/10.4060/cc1137en FAO ) . 2024 .( Land & Water . אוחזר מתוךWater–energy–food nexus: https://www.fao.org/land- water/water/watergovernance/waterfoodenergynexus/en / Freight Farms ) . 2024 .( Urban farming 101 מתוך אוחזר . freightfarms.com: https://www.freightfarms.com/urban-farming Goodman, W & ,'Minner, J ) .' 2019 .( Will the urban agricultural revolution be vertical and soilless? A case study of controlled environment agriculture in New York City .Land Use Policy , 83:160 – 173 . Groundwork BioAg ) . 2024 .( אנו רוצים להחזיר את הפחמן למקום הראוי שלו בקרקע באמצעות פטריות . אוחזר מתוך כלכליסט: https://groundworkbioag.com / Malhi, G', Kaur, M', Sharma, K & ,'Gupta, G ) .' 2020 .( Hydroponics technology for green fodder production under resource deficit condition .Vigyan Varta , 1 ) 5 :( 68 - 65 . NatureTech ) . 2024 .(דור חדש של חקלאים: הידרופוניקה בחקלאות העירונית כרעיון עסקי . אוחזר מתוך NatureTech: https://naturetech.co.il/hydroponics/%D7%93%D7%95%D7%A8- %D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C- %D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9D- 25 %D7%94%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7 %A7%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA/ POLITICO ) . 2024 .( Denmark sets first carbon tax on agriculture . אוחזר מתוךPOLITICO: https://www.politico.eu/article/denmark-sets-first-carbon-tax-on-agriculture/ Raviv, O', Palatnik, R', Castellini, M', Sirota, J', Gusperti, C', Vergalli, S & ,'Shechter, M ) .' 2024 .( Synergies of CGE and IAM modelling for climate change implications on WEFE nexus in the Mediterranean .Climate Risk Management Journal , 44 ) 100608 .( Raviv, O', Tchetchik, A', Lotan, A', Itzhaki, I & ,'Zemah-Shamir, S ) .' 2021 .( Direct and indirect valuation of air-quality regulation service as reflected in the preferences towards distinct types of landscape in a biosphere reserve .Ecological Economics , 180 : 106835 . Raviv, O', Zemah Shamir, S', Izhaki, I & ,'Lotan, A ) .' 2021 .( The effect of wildfire and land-cover changes on the economic value of ecosystem services in Mount Carmel Biosphere Reserve, Israel .Ecosystem Services , 49 : 101291 . Saez-Almendros, S', Obrador, B', Bach-Feig, A & ,'Serra-Majem, L ) .' 2016 (. המדרך הסביבתי של דפוסי תזונה שונים, תפריט ים תיכוני מול תפריט מערבי: לא רק יתרונות בריאותיים לתפריט הים תיכוני. אקולוגיה וסביבה , 7 ) 2 (. אוחזר מתוךhttps://magazine.isees.org.il/?p=16139 Sovacool, B', Kim, J & ,'Yang, M ) .' 2021 .( The hidden costs of energy and mobility: A global meta- analysis and research synthesis of electricity and transport externalities .Energy Research &Social Science , 72 ) 101885 מתוך אוחזר (. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2214629620304606 Springmann, M ) .' 2024 .( A multicriteria analysis of meat and milk alternatives from nutritional, health, environmental, and cost perspectives .PNAS , 121 ) 50 ( e2319010121 . doi:https://doi.org/10.1073/pnas.2319010121 Thomas, S & ,'Thomas, U ) .' 2021 .( Standardisation of seed rate and harvest schedules for fodder crops grown under hydroponic system .College of Agriculture; Vellayani-695522; India . UN ) . 2023 .( Water-food-energy-ecosystem nexus . אוחזר מתוךUNECE - sustainable development: https://unece.org/environment-policy/water/areas-work- convention/water-food-energy-ecosystem-nexus אילון, א', פרוינד- קורן, ש', ליבס, ע', & זרביב- ) .'ציון, מ2016 .( סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה - מסמך עמדה עשירי- תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל. מוסד שמואל נאמן. אוחזר מתוך מוסד שמואל נאמן: https://www.neaman.org.il/Innovative- agricultural-tech-industry-Israel-2016-HEB / ) .'אמיר, ר', & אלקבץ, ע2022 .( השפעת ביטול מכסים ומגבלות יבוא של ירקות ופירות על שכיחות ישראל. אזרחי בקרב מחלות מתוך אוחזר רייכמן. אוניברסיטת https://www.runi.ac.il/media/lkrj4hay/sickness-and-taxes-policy-paper.pdf ) .'בן אשר, ע2022 .( .מיפוי החקלאות בישראל אוחזר מתוך משרד החקלאות ובטחון המזון: https://storymaps.arcgis.com/stories/715ac1ce1f344837974c47c1a29a9d63 26 ) .'בנימין, ע2024 .( מתקן ההתפלה שורק2 זכה בפרס על כך שהוא הירוק בעולם — חבל שהוא לא פעיל דה מתוך אוחזר . - :מרקר https://eur03.safelinks.protection.outlook.com/?url=https%3A%2F%2Fwww.themarker. com%2Fdynamo%2F2024-12-15%2Fty-article%2F.premium%2F00000193-ca41-d63a- abf3- dadb361f0000%3Futm_source%3DApp_Share%26utm_medium%3DAndroid_Native%2 6utm_campaign%3DShare & data=05% ) .'גרינהוט, צ', & לוינגרט, ע2019 .(. היערכות חקלאות ישראל לשינוי האקלים אקולוגיה וסביבה , 10 ) 4 :( 39 – 45 . אוחזר מתוךhttps://magazine.isees.org.il/?p=16720 ) .הדס, א', הלר, א', דותן, ש', & אחרים2021 .( היבטים כלכליים של חקלאות עירונית לעומת החקלאות בישראל. הכפרית מתוך אוחזר GOV.IL: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/economic_aspects_of_urban_agriculture/ar /botanical_gardens_gardening_and_ornamental_gardens_economic_aspects_of_urban_ agriculture_compared_to_rural_agriculture_in_israel.pdf ) .הטכניון2024 .( חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון גילו כי לשילוב עמילואידים במזון מעובד משמעותיים ובריאותיים תזונתיים יתרונות יש הטכניון: מתוך אוחזר . https://www.technion.ac.il/blog/%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f- %d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%90%d7%99%d7%9f- %d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%91%d7%94%d7%9c / ) .הלמ"ס2023 .( מזון אספקת מאזן 2021 . :הלמ"ס מתוך אוחזר https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2023/21.ShnatonAgriculture/st21_20x.p df ) .'הלר, א', & ברזון, ע2021 .( .חקלאות עירונית יצרנית. משרד החקלאות ופיתוח הכפר אוחזר מתוך GOV.IL: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/urban_agriculture_producer/he/botanical_ gardens_gardening_and_ornamental_gardens_urban_agriculture_producer_12_2021.pdf ) .המשרד להגנת הסביבה2016 .( הוראות נוספות לקביעת שיטת חישוב מיטבית לפליטות והעברות אינטנסיבי עופות גידול פעילות: סוג עבור לסביבה מתוך אוחזר . GOV.IL: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/calculation_methodology/en/prtr_PRTR- Chicken.pdf ) .הסביבה להגנת המשרד 2021 .( .מהחקלאות פליטות מתוך אוחזר GOV.IL: https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2023/1918_agri_environmental_2021/pa rt3_h.pdf ) .המשרד להגנת הסביבה2023 .( דוח מסכם- ועדת יישום היערכות מערכות מזון לשינוי אקלים לקראת 2030 . מתוך אוחזר GOV.IL: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/food-systems- report/he/news_files_2023_food-systems.pdf ) .המשרד להגנת הסביבה2023 .( הספר הירוק: הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות – עלויות חיצוניות חממה. וגזי אוויר מזהמי של מתוך אוחזר GOV.IL: 27 https://www.gov.il/he/pages/green_book_external_costs_air_pollutants_greenhouse_ga ses ) .המשרד להגנת הסביבה2024 .( .תוכניות היערכות של משרדי ממשלה ויחידות סמך לשינוי האקלים אוחזר מתוך GOV.IL: https://www.gov.il/he/pages/national-preparedness ) .'הנקין, ז', שטרנברג, מ', פרבולוצקי, א', & גורליק, ח2020 ,(. מגמות שינוי בהרכב הצומח העשבוני ביצרנות המרעית ובאיכותה על בסיס ניסוי ארוך - .טווח בגליל המזרחי אקולוגיה וסביבה . אוחזר מתוך https://magazine.isees.org.il/?p=16857 ) .זווית2024 .( רפורמת החשמל - ?כמה נחסוך כשהנוף החקלאי יתחלף בחממות עם פאנלים סולאריים זווית: מתוך אוחזר https://www.ynet.co.il/environment- science/article/b1dshmltr?utm_source=ynet.app.android & utm_medium=social & utm_c ampaign=general_share & utm_term=b1dshmltr & utm_content=Header ) .'זקס, מ', אדלר, א', עומרי, נ', גנץ, ש', אמיר, ר', אסקירה, א', & רחמים, א2021 .( חוברת הדרכה- גידול בהידרופוניקה ירקות מתוך אוחזר . GOV.IL: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/growing-vegetables-in- hydroponics/he/Professional_information_growing_vegetables_in_hydroponics.pdf ) .חיים וסביבה2023 .( מפת דרכים מדיניות וחקיקה סביבתית2023 . אוחזר מתוך חיים וסביבה- ,תזונה חקלאות ומערכות מזון: https://www.sviva.net/wp-content/uploads/2023/09/roadmap- Environmental-policy-and-legislation_final_web_WB-2.pdf ) .'טופורוב, ג', פרל, מ', גרינהוט, צ', & לוינגרט, ע2019 .(. היערכות חקלאות ישראל לשינוי האקלים אקולוגיה וסביבה , 10 ) 4 :( 39 – 45 . ) .'טריקי, ש', & קיסינגר, מ2019 (. אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל. אקולוגיה וסביבה , 10 ) 2 (. אוחזר מתוךhttps://magazine.isees.org.il/?p=16618 ) .ישראל לקט 2022 .( ?בישראל לאיבוד הולך מזון כמה מזון: אובדן https://foodwastereport.leket.org/how-much-food-is-wasted-in-israel / .: לקט ישראל ) .מכון מחקר הכנסת2022 .( .תיאור וניתוח שוק הפטם והביצים אוחזר מתוך GOV.IL: https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/a04e595b-122f-ec11-8140- 00155d0401c3/2_a04e595b-122f-ec11-8140-00155d0401c3_11_19556.pdf ) .מנהל התכנון2024 .( תוכנית אסטרטגית מרחבית למדינת ישראל- יולי2024 . אוחזר מתוךGOV.IL: https://www.gov.il/he/pages/spatial_strategic_plan ) .הבריאות משרד 2021 .(ים תזונה -תיכונית מתוך אוחזר . GOV.IL: https://www.gov.il/he/pages/mediterranean-nutrition ) .משרד החקלאות2025 .( גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון המזון- .הצגת תוצרי הביניים אוחזר מתוך GOV.IL: https://eur03.safelinks.protection.outlook.com/?url=https%3A%2F%2Fwww.gov.il%2FBl obFolder%2Fnews%2Fnational_food_security_program_primary_products%2Fhe%2Fnat ional_food_security_program_primary_products.pdf & data=05%7C02%7Corna%40sni.te chnion.ac.il%7C5e010b 28 ) .המזון ובטחון החקלאות משרד 2023 .(תחשיבים מתוך אוחזר . GOV.IL: https://www.gov.il/he/collectors/publications?officeId=920e5116-ca8b-4bb5-b54c- 6a518d3d94b9 & keywords=%D7%AA%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91 ) .משרד החקלאות ובטחון המזון2024 .( תכנית פיתוח לשנת2024 . אוחזר מתוךGOV.IL: https://www.gov.il/he/pages/developmentplanbythemes2024 ) .סיקורה2024 .(סיקורה חוות מתוך אוחזר . seakura: https://seakura.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%97%D7%95% D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A 8% D7%94 / ) .'פליישר, ע', & בקר, נ2018 .(התרומה לרווחת האדם- כלכלה – הפרק המלא. אוחזר מתוך המארג: https://hamaarag.org.il/wp- content/uploads/2022/03/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94- %D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%AA- %D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94.pdf ) .פרחה, י', הדס, א', ניומן, א', & אחרים2020 (. כדאיות כלכלית של שימוש בממשקי שימור קרקע כנגד סחיפה והגרעה של קרקעות בשטחי חקלאות פתוחים. אקולוגיה וסביבה , 11 ) 3 (. אוחזר מתוך אקולוגיה וסביבה: https://magazine.isees.org.il/?p=18772 ) .רשות המים2023 .( תוכנית אב למשק הקולחים2030-2050 . אוחזר מתוךGOV.IL: https://www.gov.il/he/pages/master_plan_for_the_sewage_system ) .רשות המים2024 .( השפעת פעילות אנושית על זיהום מי תהום, שיטות ניטור ושיקום- מיפוי פערי ידע. המים: רשות מתוך אוחזר https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/impact_of_human_activity01/he /מיפוי%20 פ ערי%20ידע%20בנושא%20השפעת%20פעילות%20אנושית%20על%20זיהום%20מי%20 תהו ם,%20שיטות%20ניטור%20 .ושיקוםpdf שאלתיאל- ) .'הרפז, ל', שגיא, ה', צבן, ש', & חוב2022 .( המערכות האקולוגיות החקלאיות – הפרק המלא. המארג: מתוך אוחזר https://hamaarag.org.il/wp- content/uploads/2022/03/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA- %D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA- %D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf 29 נספח פירוט מגוון ה עלויות על פי שיטות העיבוד ] חזרה לפרק העלות [ .עלויות המינימום בכל שיטת עיבוד משתנות בשיטות העיבוד השונות כך לדוגמא במעבר מגידול בשטח פתוח של עצי פרי או קטניות לגידול נשירים בבית רשת ולגידול בחממות של ירקות ופירות. )איור 9 .( איור9: עלויות מינימום כדוגמא בייצור מזון בחקלאות עיבוד מוסד שמואל נאמן ל ערכי מינימום שמציע המשרד לתמיכה בחקלאים – על פי ת כנית פיתוח לשנת 2024 )משרד החקלאות ובטחון המזון, 2024 ( וכן בהבדל ב עלות ה תפעול בין גידול צמחי לגידול בעלי- חיים )הלמ"ס, 2023 ( . כך לדוגמא עלות רכש התשומות להפקת מזון בחקלאות בשנת 2023 מסתכמת בכ- 19.7 , שרובם הוקצו לרכש₪ מליארד מספוא – בגידול בעלי -החיים , וחלקם ל חלפים ותיקונים, ולעלויות חשמל ) איור 10 .( איור10: התפלגות הוצאות התפעול החקלאות עיבוד מוסד שמואל נאמן לנתוני הלמ"ס )הלמ"ס, 2023 ( 30 עלויות נוספות נדרשות בתחום תעשיית המזון, והן כוללות לדוגמא בתחום גידולי הצומח – כ - 750,000 להקמת₪ יקב )כולל מבנה( שמפיק מעל30,000 בקבוקים, וכ- 560,000 להקמת בית בד להפקת₪ שמן זית, שמשרת חקלאים רבים . בתחום גידול בעלי- חיים – נדרשים כ- 750,000 ל₪ מחלבה ל בקר וכ - 250,000 ל₪ מכון חליבה ל עיזים . ,בהשוואה לכך עדר במרעה בשטח הפתוח נזקק להשקעה נמוכה יותר, הן בעלות התשתית והן במזון שבחלקו מגיע ממרעה. התשתית כוללת – מדרך בטון, אבוס, חצר טיפולים, תפס בקר ומאזניים, ו מערכת זיהוי וניהול עדר . ענף המדגה הוא דוגמא הפוכה לגידולי שדה, וקיים בו שוני קטן בעלויות בין גידול בשטח פתוח לגידול במבנה מקורה )איור 11 (. רוב התשומות ) 70% ( מיועדות לחיטוי והשוני בין מדגה פתוח למקורה הוא בעלות המבנה בלבד, שמהווה כ - 10% .מהעלות הכללית של המתקן איור11 : תשומות מינימום למתקן מדגה עיבוד מוסד שמואל נאמן ל ערכי מינימום לתמיכה בחקלאים – על פי ת כנית פיתוח לשנת 2024 )משרד החקלאות ובטחון המזון, 2024 ( ] חזרה לפרק העלות [ * * * ,מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית | קרית הטכניון [email protected] | 04-8292329 . | טל3200003 חיפה neaman.org.il מזון ומים