חומר רקע
הצהרה על פי חוק: יש דין הוא ארגון שעיקר מימונו הוא מישויות מדיניות זרות. רשימת התורמים לנו מפורטת באתר רשם
העמותות ובאתר
האינטרנט שלנו. יש דין גאה להיות ממומן על ידי מדינות שסבורות כמונו, שהכיבוש הוא לא עניין פנים-
ישראלי ותורמות לקידום זכויות האדם.
נייר עמדה- "
,הצעת החוק לביטול ההפליה ברכישת מקרקעין ביהודה והשומרון
התשפ"ג–
2023
,"
וכן ,הצעת חוק לביטול הפליה ברכישת מקרקעין ביהודה והשומרון
התשפ"ה–
2024
(
/פ3468/25
/; פ5090/25
)
מבוא
ב-
29.1.25
,
הכנסת
ה צביע ה
בקריאה טרומית על "
הצעת חוק לביטול ההפליה ברכישת מקרקעין
ביהודה והשומרון, התשפ"ג–
2023", שתי הצעות חוק פרטיות כמפורט לעיל
. הצע
ו
ת החוק נועד
ו
להקל
ואף לעודד אזרחים .ישראלים לרכוש קרקעות בגדה המערבית
בדברי ההסבר להצע
ו ת החוק נכתב כי
הן נועד
ו
לתקן עוול מתמשך של הפליה לכאורה נגד ציבור
.המתנחלים ה
מציאות
הפוכה לגמרי, שכן
בפועל ה הפליה
ה עמוקה ובוטה במשטר הקרקעות בגדה
המערבית, פועלת באופן מובהק נגד התושבים הפלסטינים ולטובת ציבור המתנחלים הישראלים .
אם החקיקה תושלם היא תעמיק את ה.הפליה הקיימת גם כך
בנוסף, ולא פחות חשוב מכך,
חקיקה של כנסת ישראל כלפי השטח הכבוש היא מעשה של החלת
ריבונות ישראלית על ה שטח
הכבוש ., תוך הפרה של החוק הבינלאומי האוסר על סיפוח
:המצב החוקי היום בנוגע לרכישת מקרקעין
החוק בשטחי הגדה המערבית–
אשר הינה שטח כבוש הנתון לדיני התפיסה הלוחמתית בהתאם
למשפט הבינלאומי מורכב משני רבדים משפטיים עיקריים: הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי
המהוו
ת
;מסגרת נורמטיבית עליונה החלה בשטח
ו הוראות הדין המקומי אשר קדם לתקופת הכיבוש
של כוחות
הצבא
את השטח
ו
ממשיכות לחול,
.אלא אם קיימת מניעה מוחלטת לעשות כן
בגדה
.המערבית החוק המקומי שקדם לכיבוש הישראלי הוא החוק הירדני לצד אלה,
כוחות
הצבא
וגורמים
הפועלים מטעמם כפופים גם לעקרונות המשפט המ
י .נהלי הישראלי
החוק
ה ירדני
הרלוונטי לענייננו
הוא 'חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס40
לשנת1953
,
)"(להלן: "החוק הירדני . חוק זה
מתיר מכירת מקרקעין בגדה מהערבית לגורמים ירדנים או
פלסטינים או ממוצא
ערבי . יוער, כי החוק הירדני אינו מגביל דווקא ישראלים או יהודים (יהודים
ירדנים למשל, או אנשים ממקור ערבי כן יכולים לבצע רכישות כאמור), אלא מבקש לייחד את
,השימושים לאזרחים ירדנים, פלסטינים או בעלי מקור דומה. ההגבלה זהה ביחס לגורמים נורווגים
.אוסטרלים, איטלקים, ברזילאים וכיו"ב
ביחס ל"זרים", כלומר מי שאינו עונה על הוראות החוק הירדני, סעיף3
לחוק הירדני מאפשר רכישת
מקרקעין, אולם בהגבלות מסויימות ובכפוף לגורמים המוסמכים. אין מדובר בהוראה חריגה ביחס
להוראות דין הנוגעות לרכש מקרקעין
ה מבקשות להעניק לרשויות שליטה ובקרה ביחס למכירה
,ועסקאות במקרקעין עם גורמים זרים
מ מדינות .שונות
ב-
1971
המפקד הצבאי ערך תיקון במטרה לעקוף את האיסור ולאפשר ליהודים לרכוש קרקע בגדה .
,התיקון, שנעשה באמצעות צו צבאי
מאפשר ביצוע רכישת קרקע גם לחברות שנרשמו במרשם
.החברות במינהל האזרחי
כלומר, כיום ישראלים יכולים לבצע רכישה של מקרקעין בגדה המערבית
באמצעות חברות שנרשמו במרשם החברות במינהל האזרחי, ובכפוף לקבלת היתר עסקה ופיקוח של
.גורמי המינהל האזרחי
:החקיקה המוצעת
הצעת החוק '(פ3468/25
)
:כוללת שני סעיפים
סעיף1
מבקש לבטל את ה
חוק הירדני (והתיקון שעשה בו המפקד הצבאי ב-
1971
) המתיר מכירת
.מקרקעין בגדה המערבית רק לחברה שרשומה בגדה
החוק למעשה מורה למפקד הצבאי–
אשר על פי
הוראות המשפט הבינלאומי הינו חליף הריבון בשטח -
לתקן את הוראות החוק הקיימות בשטחי
.הגדה המערבית
סעיף2 מבקש לאפשר ל"כל אדם"
.לרכוש קרקע בגדה המערבית
/הצעת החוק (פ5090/25
:) כוללת שלושה סעיפים
סעיף1,
( סעיף המטרה, אשר רואה בחוק הירדני כחוק אשר הינו גזעני ומפלה כנגד יהודים ט ענה
שאינ
ה
נכו
נה ), כפי שהוסבר לעיל
סעיף2
:
מבקש להורות למפקד הצבאי על
ביטו
ל
החוק הירדני (בדומה לסעיף1
/להצעת פ3468/25
)
סעיף3
: מבקש לקבוע כי כל אזרח ישראלי וכן כל מי שזכאי לעילה מכוח חוק השבות, התש "י-
1950
.רשאי לרכוש ולהחזיק בזכויות במקרקעין
:משמעויות והשלכות
•
סיפוח אסור.
עצם חקיקה של הכנסת ביחס לשטח המצוי תחת כיבוש, משמעה סיפוח. הכנסת
אינה יכולה לחוקק מחוץ לשטחי מדינת ישראל ביחס למקרקעין המצויים בשטח הכבוש. עצם
החקיקה אודות השטח ואודות ההסדרים הקיימים בשטח משמעו סיפוח של שטח, דבר האסור
.על פי המשפט הבינלאומי, ואף עשוי להעלות כדי פשע פלילי בינלאומי
בעניינ נ ו, הכנסת עצמה מבקשת להורות למפקד כוחות
הצבא
בגדה המערבית, המהווה את חליף
,הריבון, להורות על שינוי דבר החקיקה בשטח הכבוש, וזאת בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי
הן באשר למישור הסמכות והן באשר למישור המהות.
זאת
כיוון ששינו י י חקיקה ביחס לשטח
כבוש, מוגבלים אך ורק
למקרים בהם הם
נדרשים והכרחיים על פי תקנה43
לתקנות הנלוות
לאמנת האג בדבר דיני ומנהגי המלחמה ביבשה משנת1907
.
יוער, כי
ה עמדה ש חקיקה של הכנסת ביחס לשטח הכבוש מהווה סיפוח אסור על פי המשפט
,הבינלאומי ו
ניתוח
השלכותיה השונות גם ביחס למשפט הבינלאומי הפלילי, הועלתה בעבר על ידי
היועץ המשפטי לממשלה וגורמים נוספים מטעם היעוץ המשפטי למערכת הביטחון במסגרת
הדיונים שהתקיימו במסגרת חקיקת ,החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון2017
(בית
המשפט העליון מצא לקבוע כי החוק אינו חוקתי ודינו פסלות, במסגרת פסק הדין בבג"ץ2055/17
'מועצת הכפר עין יברוד ואח' נגד הכנסת ואח [
2018
.], נבו
,כאמור לעיל מלכתחילה החוק הירדני אינו מפלה נגד יהודים (בניגוד לאמור בסעיף1
/לפ
5090/25
). כמו כן, ב מצב הקיים כיום החקיקה החלה בשטח מאפשרת לישראלים, לרכוש
מקרקעין בשטח. משכך, אין כל הכרח אופרטיבי בשינוי המצב המשפטי הקיים, למעט עצם
.החלתה העקיפה של ריבונות הכנסת בשטח אשר מצוי מחוץ לתחום שטחה של מדינת ישראל
•
הפרת חובות המפקד הצבאי על פי המשפט הבינלאומי.
הצעות הח
וק שומט
ו ת ומאיינ
ו ת את
שיקול הדעת של המפקד הצבאי
ומור ות
לו לבצע מעשה חקיקתי על פי האינטרסים של מדינת
ישראל. כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בישראל בשלל פסקי דין, למפקד הצבאי אסור
להתחשב ב אינטרסים של מדינת ישראל (לאומיים, כלכליים וכו') במסגרת פעולותיו שלו, בוודאי
לא במסגרת עיצוב
החקיקה אשר בסמכותו
. החוק
ים המוצע
ים
מבקש
ים
במוצהר לפעול למען
/אינטרסים (לכאורה) של מדינת ישראל ו/או יהודי התפוצות (במסגרת פ5090/25
), ובכך מנוגד
ים
ל
חובות
המשפטיות
החלות על
המפקד הצבאי, אשר מהוה את .חליף הריבון באופן זמני בלבד
•
החוק עצמו הינו בלתי חוקתי.
,מבחינת חוקתית, ובהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
מהלך של ביצוע חקיקה על ידי הכנסת החלה מחוץ לגבלותיה של מדינת ישראל, באופן אשר יש בו
כדי להשפיע על זכויותיהם וחובותיהם של מי שאינם אזרחי מדינת ישראל ואינם יכולים לבחור
נציגים לרשות המחוקקת
, אינו חוקתי . החקיקה המוצעת אף
תורמת ל העמקת ההפליה כ נגד
פלסטינים
מכיוון ש מעמדם ומעמד רכושם
נ
דחק
,לטובתה של אוכלוסיה מסויימת
אולם
.הפלסטינים אינם יכולים לקחת חלק בעיצוב הנורמות המשפטיות והפוליטיות החלות עליהם
•
:החקיקה מנוגדת לחוק יסוד הצבא
. על פי חוק יסוד זה , הצבא נתון למרות הממשלה והשר
,הממונה הינו שר הביטחון. החקיקה המוצעת מבקשת למעשה לשנות את חוק יסוד: הצבא
ולקבוע כי מפקד כוחות
הצבא
בגדה המערבית–
אשר הינו חלק מהצבא–
,יהיה כפוף לכנסת
.ולמרותה החקיקתית
•
שינוי ארוך טווח בשטח הכבוש שתכליתו
קיבוע בעלות
ישראלית
על ה
קרקע.
בניגוד להוראות
הדין הבינלאומי, הצע
ו ת החוק
נועד ו
ליצור שינוי של קבע בבעלויות על קרקע
ות
.בגדה המערבית
זאת משום שבעלות על קרקע שנרכשה היא קבועה ולא זמנית. כיום ,
מרבית הקרקעות שבהן
הוקמו התנחלויות רשומות כרכוש ציבורי (אדמות מדינה) ולא כרכוש פרטי, והמינהל האזרחי
מקצה אות ן לגורמים ישראלים
,באופן זמני, אשר לפחות על פניו
מותיר פתח
ל .שינוי המצב
הצעות החוק נועד
ו
לעודד
ישראלים
לרכוש קרקעות בגדה המערבית באופן שירחיב משמעותית
את כמות הקרקעות שיהיו
בבעלות
פרטית וקבועה של
ישראלים
.בגדה
כלומר זה
ו
עוד ממד של
קיבוע הנוכחות הישראלית תוך הפרה של הדין הבינלאומי.
•
העמקת ההפליה נגד פלסטינים והעמקת העליונות היהודית.
מדיניות ישראל, המיושמת
באמצעות המינהל האזרחי, בכל הנוגע לקרקעות בגדה המערבית מאופיינת בהפליה בוטה לטובת
,מפעל ההתנחלויות, תוך הפלייה וקיפוח מתמשך של התושבים הפלסטינים. כך למשל
מכלל
אדמות הציבור בשטחC
שהוקצו על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש במינהל האזרחי
בין1967
ל-
2011
, רק0.7%
הוקצו לגורמים פלסטינים, בעוד שיותר מ-
99%
הוקצו לצרכי מפעל
.ההתנחלות. לכך מתווספים נישול פלסטינים מאדמתם, הפקעת קרקעות ופרקטיקות נוספות
המשך חקיקת החוק
ים המעמיקים את
ההפליה נגד האוכלוסיה הפלסטינית בתחומי הגדה
המערבית, מהווה חיזוק משמעותי לטענות בדבר קיומו של משטר אפרטהייד בגדה המערבית,
או
לכל הפחות, משטר אשר הינו בעל מרכיבי הפלייה ברורים המנוגדים להוראות המשפט
הבינלאומי הפומבי, כפי שנקבע על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק בחוות דעתו המיי
עצ ת מיום
19.7.2024
, בנוגע ל השלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל
בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות
ירושלים המזרחית .
•
הסרת הפיקוח באופן שיקל על זיוף עסקאות רכישת קרקע.
במספר מקרים בעבר עלו חשדות
.כבדים לזיוף רכישת קרקעות בגדה המערבית, במטרה להכשיר בדיעבד מאחזים בלתי חוקיים
אחד
מה
מנגנונים שנועדו לפקח
,ולמנוע זיופים או עסקאות לא חוקיות
'הוא צו מס25
שהוציא
.המפקד הצבאי, בדבר דרישה להיתר עסקה בטרם ביצוע כל עסקה במקרקעין
שתי
הצעות החוק (סעיף2
/בהצ"ח פ3468/25
וסעיף3
/בהצ"ח פ5909/25
)מבקש
ות
למעשה
'לעקוף את הצו הצבאי מס25
, ולאפשר לכל אדם (הצ"ח3468/25
) או
ל
כל אזרח ישראלי ו
ל כל
'אדם יהודי (לפי הצח פ5090/25) לבצע את הרכישה, ללא כל צורך בה
י תרי עסקה ואישורי עסקה
'על פי צו מס25
.ובכך מקעקעות את יכולות המפקד הצבאי לפקח על חוקיות הרכישה
'מעבר לכך, דרישות צו מס25
ואפשרות הבקרה והשליטה של הרשויות באזור על ביצוע עסקאות
מכירה, הינה נגזרת של הממד
ה
בטחוני
הכרוך בשליטה בשטח הכבוש. רכישה של מקרקעין ללא
מעורבות ושליטה של הדרג הצבאי המהווה חליף ריבון בשטח, עשויה להוביל למצב בו הדרג
הצבאי יעמוד מול מצב בו נרכשה חלקת קרקע ללא אישורו והשלכות הרכישה מייצרות אתגרים
.ביטחוניים מבחינת ניהול השטח ושמירה על הסדר
יתרה מזאת ,, כיוון שדברי חקיקה של הכנסת חלים רק ביחס לישראלים ולא ביחס לפלסטינים
אם תושלם החקיקה המוצעת המציאות שתיווצר היא ש 'צו מס25
יחייב רק פלסטינים תושבי
הגדה המערבית
לקבל התרי עסקה לצורה ביצוע עסקאות מכירה , ואילו ישראלים, לא יידרשו
לעמוד
.בדרישות הצו
זהו נדבך נוסף בהעמקת
ההפליה השיטתית בין ישראלים ובין פלסטינים
.בשטח הכבוש האמור
סיכום
הצעות החוק האמורות
מהוות
מהלך
סיפוח של שטח המצוי תחת תפיסה לוחמתית, ו מבקשות להחיל
הלכה למעשה את
ריבונות הכנסת על שטח המצוי מחוץ לשטח הריבוני של ישראל. מהלך חקיק תי
מעין זה
.מהווה סיפוח באופן מוצהר וגם במובן המהותי
בנוסף, הצעות חוק אלה אינן חוקתיות, הן בשל אי עמידה בהוראות חוק יסוד: הצבא, והן בשל עצם
ביצוע החקיקה מחוץ לתחום מדינת ישראל ללא שיתוף התושבים הפלסטינים המתגוררים שם, וזאת
.תוך חתירה תחת עקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
,מעבר לכך, הצעות החוק מבקשות הלכה למעשה דווקא להעמיק הפליה נגד תושבים פלסטינים
ולקבע נוכחות ישראלית קבועה ,בשטח הכבוש
באופן המנוגד להוראות
.הדין הבינלאומי
האמור לעיל מהווה נקודות עיקריות של התנגדות לחוק, וזאת בשים לב ללוחות הזמנים הקצרים
.שעמדו מאז פרסום הצעת החוק ופרסום העברתה לדיון בפני הוועדה