חומר רקע

‏25‏ מרץ‏2020 לכבוד ‏ ח"כ גבי אשכנזי יו"ר ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים ועדת החוץ והביטחון הזמנית הכנסת ‏ ‏ הנדון:‏ 'החלטת ממשלה מס4916 מיום24.3.2020 : הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש א. הקדמה ביום‏17‏ במרץ ‏2020‏ התקינה‏הממשלה‏את‏תקנות‏שעת‏חירום‏(הסמכת‏שירות‏הביטחון‏הכללי‏ לסייע ‏במאמץ ‏הלאומי ‏לצמצום ‏התפשטות ‏נגיף ‏הקורונה ‏החדש), ‏התש"ף ‏- 2020‏ (להלן:‏ "התקש"ח"").‏התקנות‏הסמיכו‏את‏שירות‏הביטחון‏הכללי‏(להלן:‏ השב"כ ")‏לקבל,‏לאסוף‏ולעבד‏ מידע‏טכנולוגי‏לשם‏ביצוע‏בדיקה,‏בנוג ע‏לתקופה‏של‏14‏ ימים‏שקדמו‏ליום‏אבחונו‏של‏אדם‏חיובי‏ לנגיף‏הקורונה‏החדש.‏ ‏ .מדובר באחת הפגיעות הקשות ביותר בפרטיותם של אזרחי ישראל מאז ומעולם לכן ‏נוכח‏ חריגותה‏של‏הסמכות‏הוגבל‏תוקפן‏של‏התקש"ח‏עד‏ל‏30.3.20‏ .‏ התקש"ח‏היו‏במוקד‏מספר‏עתירות‏לבג"ץ‏(בג"ץ‏2109/20,‏2135/20,‏2141/20)‏שבעקבותיהן‏ הניחה‏הממשלה‏בפני‏הוועדה‏בקשה‏לאשר‏את‏החלטתה‏שבנדון‏(החלטה‏מספר‏4916‏ מיום‏ 24.3.20 ",‏להלן:‏ החלטת הממשלה ").‏החלטת‏הממשלה‏מבקשת‏לבטל‏את‏התקש"ח‏ולהרחיב‏ את‏סמכות‏השב"כ‏לפי‏חוק‏שירות‏הביטחון‏הכללי,‏התשס"ב‏2002‏"(להלן:‏ חוק השב"כ ").‏ ‏ נקדי ם ונאמר: אין לנו התנגדות לעצם השימוש בטכנולוגיות איכון כדי להתמודד עם התפרצות .המחלה בשנת2020 טכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מסל הכלים של ההתמודדות. השעה היא שעת חירום ויש לנסות ולסייע בידי מערכות הבריאות להעניק לכלל המטופלים טיפול מיטבי .ולהציל חיים השאלה .היא כיצד נעשה המעקב, על ידי מי, מה היקפו ומהי מידת הפיקוח עליו ‏ 2 ב. ?מדוע יש צורך במעקב המוני (לאיכון‏המוני‏למטרות‏"מעקב‏מגעים"‏Contact Tracing)‏ישנן‏שתי‏תכליות.‏ ‏ התכלית‏האחת‏ ה יא‏לזהות‏את‏נתוני‏המיקום‏ונתיב‏תנועת‏חולה‏קורונה‏מאומת‏ו אז‏לזהות‏את‏ האנשים‏שבאו‏עמ ו‏במגע‏קרוב ‏ ארבעה‏עשר‏יום‏לאחור ‏ ולחייב‏אותם‏להיכנס‏לבידוד‏ולמעקב‏צמוד‏ יותר;‏ ‏ התכלית‏השניה‏היא‏ לאפשר‏למערכת‏הבריאות‏ לקבל‏תמונת‏מצב‏שתאפשר‏החלטות‏אחראיות‏ למשק‏כולו‏וגם‏לבתי‏החולים‏ולארגוני‏בריאות‏הציבור;‏כלומר‏להיערך‏סביב‏אפשרות‏הימצאותם‏ (של ‏"מפיצי ‏על" ‏Super-Spreaders )‏ , ‏ פוטנציאל ‏חולים, ‏ה חלטות ‏לגבי ‏בידוד ‏או ‏סגר ‏אזורי,‏ ות יעדוף‏בדיקות‏בחת כים‏שונים.‏תכלית‏זו‏תאפשר‏הן‏התארגנות‏מנקודת‏הראות‏של‏המערכת‏ הרפואית‏(למשל,‏מיקוד‏בתי‏חולים)‏והן‏התארגנות‏ברמת‏עומק‏ההגבלות‏שיוטלו‏על‏האוכלוסיה‏ כולה‏או‏חלקים‏ממנה.‏ ג. הטענות שלנו בתמצית ההסדר‏המוצע‏הוא‏להשתמש‏בסמכות‏חריגה‏המתירה‏פגיעה‏בזכות‏היסוד‏לפרטיות,‏ללא‏צו‏בית‏ משפט‏ומאפשרת‏מעקב‏אחר‏אזרחים‏מן‏השורה‏ שאינם נחשדים בכל עבירה .‏‏ גם‏בעת‏הקשה‏ .הזאת,‏יש‏לפעול‏לאימוץ‏הסדר‏שפגיעתו‏בזכויות‏הפרט‏לכבוד‏ולפרטיות‏היא‏פחותה ‏ עוד ‏נזכיר ‏כי ‏גם ‏במ דינות ‏ דמוקרטיות ‏ כמו ‏דרום ‏קוריאה ‏וטייוואן, ‏שבהן ‏נעשה ‏שימוש ‏באמצעי‏ מעקב‏דיגיטליים‏כאלה,‏הם‏פחתו‏ככל‏שחובות‏הבידוד‏והסגר‏הוחמרו.‏לכן,‏החל‏מתאריך‏25‏ למרץ,‏אם‏יכנסו‏אזרחי‏ישראל‏לבידוד‏כמעט‏מוחלט,‏הצורך‏בהמשך‏השימוש‏באמצעי‏המעקב‏ לצורך‏חקירה‏אפידמיולוגית‏והיערכות ‏ המערכת‏הרפואית,‏מצטמצם‏עד‏מאד.‏ אנחנו ‏סבורות ‏שהן ‏מבחינה ‏מעשית ‏והן ‏מבחינה ‏חוקתית, ‏הנתיב ‏המוצע ‏על ‏ידי ‏הממשלה ‏–‏ הסמכת‏השב"כ‏ מכוח‏סעיף‏7‏ לחוק‏השב"כ‏והרחבת‏סמכויותיו ‏–‏ איננה‏הדרך‏הראויה,‏המידתית‏ והרצויה‏בעת‏הזו.‏ ‏ 1. לתפיסתנו ‏אין ‏כל ‏צורך ‏להיזקק ‏לצעד ‏הקיצוני ‏של ‏הסמ כת ‏השב"כ ‏כדי ‏להשיג ‏את‏ התכלית‏-‏‏ החשובה‏והמוצדקת‏-‏‏ של‏הצלבות‏המיקום‏של‏חולי‏קורונה‏והאנשים‏שבאו‏ עמם‏במגע.‏ 2. העברת ‏התפקיד ‏לביצוע ‏השב"כ ‏היא ‏טעות ‏ברמה ‏החוקתית ‏וברמה ‏הציבורית. ‏היא‏ מהווה‏תקדים‏מסוכן‏לשימוש‏בסמכויות‏קיצוניות‏במקרים‏שלא‏נקבעו‏בחוק,‏והיא‏תפגע‏ באמון ‏ הציבור ‏ברשויות ‏ותגרום ‏לכך ‏שאנשים ‏פשוט ‏יפסיקו ‏ללכת ‏עם ‏הטלפון ‏שלהם‏ .לצדם ‏ 3. כבר ‏כעת ‏אנו ‏יכולות ‏להצביע ‏לפחות ‏על ‏שתי ‏מערכות ‏אזרחיות ‏שניתן ‏לעשות ‏בהן‏ שימוש‏אפקטיבי‏לצורך‏ביצוע‏התפקיד,‏האחת‏של‏חברת‏Duality ‏ והאחרת‏של‏חברת‏ NSO .‏לא‏יעלה‏על‏ הדעת‏שחברות‏ישראליות‏ימכר ו‏מוצר‏דומה‏לזה‏שלשמו‏נעשתה‏ הפניה‏אל‏השב"כ‏במדינות‏אחרות‏בעולם,‏בייחוד‏במדינות‏אירופה‏שבהן‏קיימת‏הקפדה‏ על‏הגנת‏הפרטיות‏בשל‏תקנות‏הGDPR,‏והמוצרים‏האלה‏לא‏ייבדקו‏בכלל‏בישראל.‏ 3 4. כפי‏שהראינו‏בחוות‏דעתנו‏שנשלחה‏לפני‏מספר‏ימים.‏ באף‏אחת‏מן‏הדמוקרטיות‏אין‏ פניה ‏אל ‏ה שירותים ‏החשאיים ‏לצורך ‏ביצוע ‏המשימה1, ‏ובכלל ‏זה ‏ גם ‏בקרב ‏ אלה‏ המצליחות ‏להתמודד ‏ולהכיל ‏את ‏המחלה ‏באמצעות ‏מעקב ‏המוני ‏כמו ‏דרום ‏קוריאה‏ וטייוואן.‏ איננו‏קוראות‏לממשלה‏לטמון‏את‏הראש‏בחול‏ולא‏לנקוט‏צעדים‏נדרשים,‏אלא‏ ההיפך‏–‏ ראוי ‏לנקוט ‏אותם ‏אבל ‏בדרך ‏סבירה ‏המערבת ‏את‏רשוי ות ‏הבריאות, ‏חברות‏ הסלולר,‏ויתכן‏שגם‏ פיקוד‏העורף‏ו המשטרה.‏ ‏ 5. ‏ השימוש ‏בהסמכה ‏שבחוק ‏השב"כ ‏ משקף, ‏וגם ‏יעצים ‏ עוד,‏ את ‏"ראיית ‏המנהרה"‏ ( tunnel vision )‏ שאינה‏מאפשרת‏למקבל י‏ החלטות‏לבדוק‏חלופות‏טכנולוגיות‏פוגעניות‏ פחות‏בטרם‏הם‏רצים‏אל‏השב"כ,‏בבחינת‏–‏ "מי‏שיש‏בידיו‏פטיש‏ ,‏יטה‏לראות‏בכל‏ בעיה‏מסמר".‏ אנו‏מתנגדות‏לניתוב‏של‏ מקבלי‏ההחלטות‏לשיטת‏פעולה‏מסוימת,‏אפילו‏ בלי‏לבחון‏אם‏המאבק‏במגיפה‏דורש‏את‏השימוש‏במגוון‏היכולות‏הטכנולוגיות‏הסודיות‏ הללו,‏והאם‏יש‏דרכים‏הפוגעות‏פחות‏על‏מנת‏להשיג‏את‏המטרות‏ההכרחיות‏הנדרשות.‏ 6. יתכן,‏שבמסגרת‏ה בלגן‏שבו‏נדרשה‏מדינת‏ישראל‏להיערך‏בזמן‏קצר‏להתמודדות‏עם‏ הקורונה,‏היה‏טעם‏בפניה‏מוגבלת‏בזמן‏אל‏השב"כ.‏אבל‏השיתוק‏שנכפה‏על‏המשק‏ הישראלי‏מיועד‏לאפשר‏למערכת‏לקבל‏זמן‏להתארגנות.‏זמן‏זה‏צריך‏להיות‏מושקע‏לא‏ רק‏ברכישת‏ציוד‏ומכונות‏הנשמה,‏ אלא גם במציאת פתרונות מעקב מידתיים לשבועות ולחודשים המתרגשים עלינו ‏ .‏ 7. למותר‏לציין‏ש העברת‏התפקיד‏לשב"כ‏יצרה‏מהומה ‏ משפטית .‏היא‏חייבה‏בזבוז‏משאבי‏ זמן‏–‏ של‏בכירי‏משרד‏הבריאות,‏של‏אנשי‏הייעוץ‏המשפטי‏לממשלה,‏של‏בג"ץ,‏של‏ חברי ‏הכנסת, ‏ושל ‏ארגוני ‏החברה ‏האזרחית ‏-‏ שיכולים ‏היו ‏להיות ‏מופנים ‏למקומ ות‏ חשובים‏יותר‏ומועילים‏יותר.‏ ד. :סדר הדברים בחוות‏הדעת‏נעסוק‏ראשית,‏בחלופות‏אפשריות‏להסמכת‏השב"כ‏לביצוע‏ contact tracing.‏ לאחר ‏מכן ‏נעסוק ‏בהצעות ‏למסגרת ‏החוקית ‏ליצירת ‏הסמכה ‏לשב"כ. ‏בשלב ‏השלישי, ‏נעסוק‏ בהערות‏פרטניות‏בנוגע‏להחלטת‏הממשלה‏ובראשן‏הצורך‏בפיקוח‏אפקט יבי‏של‏וועדת‏השב"כ‏ על‏התהליך‏ובשקיפות.‏ ‏ נשמח‏לעמוד‏לרשותכם‏בכל‏הבהרה‏או‏עזרה‏נוספת‏שתידרש.‏ ‏ בכבוד‏ובברכה ‏ ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ , עו"ד לילה מרגלית התוכנית‏לדמוקרטיה‏בעידן‏המידע ‏ והתוכנית‏לביטחון‏לאומי‏ודמוקרטיה ‏ המכון‏הישראלי‏לדמוקר‏ טיה ‏ 1‏ בעניין‏זה‏ראו‏את‏הסקירה‏המשווה‏המקיפה‏ששלחנו‏מוקדם‏יותר.‏ 4 .א חלופות להסמכת השב"כ לביצוע מעקב המוני כפי‏שכתבנו‏כבר‏בחוות‏דעתנו‏הכללית‏בעניין‏פרטיות‏בימי‏קורונה,‏מיום‏15.3.2020,‏הסמכת‏ השב"כ‏כמוצע‏בהחלטת‏הממשלה,‏מאפשרת‏לו‏בפועל‏לבצע‏מעקב‏המוני‏אחר‏כל‏אזרחי‏ישראל.‏ הזכות‏לפרטיות‏הינה‏זכות‏יסוד‏המעוגנת‏בסעיף‏7לח ‏ וק‏יסוד:‏כבוד‏האדם‏וחירותו‏ופגיעה‏בה‏ יכולה‏להיעשות,‏בשגרה‏ובחירום,‏רק‏בהתאם‏להוראות‏פסקת‏ההגבלה‏שבחוק‏היסוד.‏כלומר,‏ עליה‏להיות‏מידתית‏ולתכלית‏ראויה.‏ ‏ גם‏אם‏התכלית‏ראויה,‏הסמכת‏השב"כ‏כמוצע‏בהחלטת‏הממשלה‏אינה‏עומדת‏לדעתנו‏בדרישת‏ המידתיות.‏ א. חלופות במדינות אחר ות בדרום‏קוריאה , שנכון ליום25 במרץ2020‏ דיווחה‏על‏9,137‏ חולה‏קורונה‏מאומתים‏ו‏–‏126‏ (מקרי‏מוות,‏מבצע‏המרכז‏לשליטת‏ולמניעת‏מחלות‏Korea Centers for Disease Control and Prevention), ‏המופעל ‏על ‏ידי ‏משרד ‏הבריאות ‏והרווחה, ‏מעקב ‏תנועה ‏אחר ‏כל ‏חולה ‏קורונה‏ מאומת,‏הכו לל‏בחינת‏האיכון‏הסלולרי‏שלו‏ועסקאות‏שביצע‏באשראי.‏על‏בסיס‏מימצאי‏המעקב‏ .נשלחות‏הודעות‏אזהרה‏למכשירי‏הסלולר‏של‏האנשים‏שהיו‏בסביבתו2‏‏‏ ‏ בסינגפור,‏שנכון‏ליום‏25‏ במרץ‏2020‏ דיווחה‏על‏558‏ חולה‏קורונה‏מאומתים‏ושני‏מקרי‏מוות,‏ השיקה ‏הממשלה ‏אפליקציה ‏ייעודית ‏בשם ‏TraceTogether‏ העושה ‏שימוש ‏בטכנולוגיית‏ Bluetooth‏ על‏מנת‏לאמוד‏את‏המרחק‏בין‏משתמשי‏האפליקציה‏ואת‏משך‏פגישתם.‏המידע‏ נשמר‏באופן‏מוצפן‏על‏גבי‏מכשיר‏הסלולר‏האישי‏ורק‏אם‏יש‏צורך‏בחקירה‏אפידמיולוגית‏מועבר‏ למשרד‏הבריאות‏כאמצעי‏להתגבר‏באופן‏מהיר‏ומיידי‏על‏הקושי‏הטבעי‏של ‏ אדם‏לשחזר‏את‏כל‏ צעדיו‏ופגישותיו‏במהלך‏14‏ הימים‏שקדמו‏לאבחון.‏סירוב‏בלתי‏סביר‏להעברת‏המידע‏בעת‏חקירה‏ אפידמיולוגית ‏צפוי ‏לעונש ‏לפי ‏החוק. ‏המשתמשים ‏מסכימים ‏למעקב ‏באמצעות ‏האפליקציה‏ ורשאים‏לחזור‏בהם‏מהסכמתם‏בכל‏עת.‏בנוסף,‏בעת‏הרישום‏לאפליקציה‏מקבל‏מכשיר‏הסלולר‏ ש ל ‏המשתמש ‏מספר ‏זיהוי ‏ייחודי ‏שהוא ‏שיועבר ‏בין ‏המכשירים ‏העושים ‏שימוש ‏באפליקציה‏ (בהתאם‏לפגישותיו‏של‏המשתמש).‏זאת‏כדי‏למנוע‏האזנת‏סתר‏ושימוש‏במידע‏על‏ידי‏גורמים‏ שאינם ‏מורשים. ‏כמו ‏כן ‏האפליקציה ‏מוגבלת ‏אך ‏ורק ‏לאותו ‏ה- Bluetooth‏ של ‏המכשיר ‏ואינה‏ נגישה ‏למידע ‏נוסף ‏כגון ‏ איכון ‏סלולרי, ‏ ‏אנשי ‏הקשר, ‏תמונות ‏או ‏הודעות ‏תוכן. ‏האפליקציה‏ מתוכנ ת.ת‏כך‏שתחדל‏מפעילות‏עם‏סיום‏מצב‏החירום‏עקב‏התפרצות‏נגיף‏הקורונה3‏ 2 Max S. Kim, South Korea is Watching Quarantined Citizens with a Smartphone App, MIT TECHNOLOGY REVIEW (March 6. 2020)‏ .‏ 3 Stegania Palma, How Singapore Waged War on Coronavirus, FINANCIAL TIMES (March 22, 2020);‏Tang See Kit & Aqil Haziq Mahmud, Singapore Lanunches Trace Together Mobile App to Boost COVID-19 Contact Tracing Efforts, CNA (March 20, 2020)‏ .‏ 5 ב. "אפליקציית "מגן– חלופה חלקית אפליקציית‏"מגן"‏שהשיק‏משרד‏הבריאות‏בתחילת‏השבוע‏מהווה‏דוגמא‏מצוינת‏לביצוע‏contact tracing‏ תוך‏כי‏ ב וד‏הזכות‏לפרטיות.‏עם‏התקנתה‏על‏ידי‏המשתמש‏מתחילה‏האפליקציה‏לאגום‏ נתוני ‏מיקום ‏והיסטוריית ‏רשתות ‏אלחוטיות. ‏בעתיד ‏יתכן ‏שיתווספו ‏גם ‏נתוני ‏קירבה ‏למכשירים‏ אחרים‏וכן‏ישולבו‏נתוני‏מיקום‏משירותי‏גוגל‏שיספקו‏תמונת‏מעקב‏מלאה‏גם‏לתקופה‏שלפני‏ התקנת‏האפליקציה‏על‏ידי‏המש ת מש.‏הנתונים‏אינם‏מועברים‏אלא‏נשמרים‏על‏מכשיר‏הסלולר.‏ מידי‏שעה‏שואבת‏האפליקציה,‏באופן‏חד‏צדדי,‏את‏נתוני‏המיקום‏האנונימיים‏של‏חולי‏קורונה‏ שמעודכנים‏על‏ידי‏משרד‏הבריאות,‏ומצליבה‏אותם‏על‏המכשיר‏עצמו‏עם‏הנתונים‏שאגמה‏על‏ המשתמש.‏משתמש‏שנחשף‏לחולה‏קורונה‏יקבל‏הו ד עה‏וקישור‏לאתר‏משרד‏הבריאות.‏ ‏ בהתאם‏לפרסומים‏בעתיד‏אולי‏תאפשר‏האפליקציה‏לחולה‏מאומת‏לשלוח‏מרצונו‏את‏המידע‏ שאגמה‏האפליקציה‏למשרד‏הבריאות.‏משתמש‏שאינו‏מעוניין‏עוד‏באפליקציה‏רשאי‏להסירה.‏ עם‏הסרתה‏ימחק‏כל‏המידע‏שאגמה.‏ ‏ אפליקציית‏"המגן",‏על‏כל‏יתרונותיה,‏אינה‏ י כולה‏לתת‏מענה‏מלא‏לצורך‏במעקב‏המוני‏הן‏משום‏ שהיא‏מבוססת‏על‏הורדה‏וולנטרית,‏והן‏משום‏שהיא‏לא‏מאפשרת‏לרשויות‏הבריאות‏להיערך‏ לקראת‏"מפיצי‏על".‏אבל,‏כפי‏שכתבנו‏למעלה,‏קיימים‏מוצרים‏טכנולוגיים‏אחרים‏שיכולים‏להפוך‏ לשמישים‏בזמן‏קצר,‏‏ואינם‏מחייבים‏מעורבות‏השירות ‏י ם‏החשאיים.‏ ‏ ג. מערכות הקיימות בשוק האזרחי ישראל‏היא‏סטארט‏אפ‏ניישן.‏בכירי‏המומחים‏בעולם‏והחברות‏המובילות‏בעולם‏בתחומי‏הצפנת‏ מידע;‏שימושים‏מבוקרים‏במידע;‏הגנת‏פרטיות;‏ניתוח‏מאגרים‏–‏ נמצאים‏אצלנו‏ועליהם‏גאוותנו‏ .ומכספי ‏המיסים ‏של ‏הרווחים ‏שהן ‏מייצרות ‏כולנו ‏נהנים ‏ המומחיות, ‏הידע ‏והמוצרים ‏בחזית‏ העולמית‏לחלוטין‏אינם‏נמצאים‏רק‏בתוך‏מערכות‏הביטחון,‏אף‏שיש‏לשער‏כי‏הם‏נמצאים‏גם‏ שם.‏ ‏ מבדיקה ‏קצרה ‏ולא ‏ממצה ‏שערכנו, ‏קיימות ‏לפחות ‏שתי ‏חברות ‏המסוגלות ‏לתת ‏שירות ‏יעיל‏ לתכליות‏שפורטו‏לעיל‏–‏Duality ‏ וכן‏NSO.‏אין‏לנו‏קשר‏עסקי‏או‏אחר‏ ע ם‏החברות‏האלה,‏ובעת‏ שגרה‏אנו‏מבקרות‏לא‏מעט‏לפחות‏את‏חלקן...‏ ‏ :אבל,‏מערכות‏אלה‏מספקות ‏ רשימה‏ממוקדת‏ומתועדפת‏של‏החולים‏הפוטנציאליים‏על‏פי‏פוטנציאל‏החשיפה‏למחלה;‏יכולות‏ ניתוח ‏ואנליטיקה ‏לטובת ‏בניית ‏"עצי ‏הדבקה" ‏ברזולוציות ‏של ‏ מיקום ‏חולים, ‏מיקום ‏נקודות‏ הדבקה,‏מ י קום‏פוטנציאלים‏להדבקה;‏יכולות‏ניתוח‏ברמת‏הפרט‏(חקירה‏אפידמיולוגית‏–‏ עם‏מי‏ חולה‏נפגש,‏מתי‏ואיפה)‏והכרעה‏האם‏מדובר‏ב"מפיץ‏על";‏עדכונים‏רוחביים‏מול‏כלל‏החולים‏ ומול‏חייבי‏הבידוד.‏ ‏ 6 כל‏זאת‏תוך‏כך‏שמפעילי‏המערכים‏אינם‏חשופים‏לנתונים‏מזהים‏של‏פרטים,‏מסדרי‏הנתונים ‏ עוברים‏באופן‏אנונימי‏(מדובר‏בנתוני‏חברות‏הסלולר‏–‏ מיקומו‏של‏אדם‏על‏פי‏cell ID‏ ,‏זמני‏ ההימצאות‏שלו‏במקומות‏שונים,‏ומזהה:‏מספר‏מנוי‏IMSI,‏ומיסוך‏שלהם)‏ובתוספת‏מנגנוני‏זיהוי‏ קבועים‏(מי‏יכול‏לפתוח‏את‏"השחרת‏הנתונים"‏ולאלו‏תכליות).‏ ‏ כעולה‏מן‏הדברים,‏אין‏שום‏סי‏ ב ה‏שחברות‏אלה‏ימכרו‏מוצרים‏במדינות‏אחרות,‏ אבל‏בישראל‏ יעשו‏זאת‏השירותים‏החשאיים.‏גם‏אם‏נדרש‏זמן‏להתארגנות,‏מכל‏מקום‏אפשר‏לקצוב‏את‏הזמן‏ שבו‏השב"כ‏יבצע‏את‏הפעילות‏בשבועיים,‏ולאחר‏מכן‏ייכנסו‏לפעילות‏מנגנונים‏שייקבעו‏על‏ידי‏ משרד‏הבריאות‏וחברות‏הסלולר.‏‏ ‏ ‏ 7 .ב ס המ גרת החוקית– אין לבחור בחלופה של הרחבת סמכויות השב"כ מכוח סעיף7 לחוק השב"כ אם‏על‏אף‏כל‏אלה,‏תשתכנע‏הוועדה‏כי‏הגוף‏היחיד‏המסוגל‏לבצע‏את‏המשימה‏הוא‏השב"כ,‏‏ ‏י אז לתפיסתנו‏החלופה‏המוצעת‏כעת‏על‏ידי‏הממשלה‏היא‏החלופה‏הרעה‏מבין‏שלוש‏חלופות.‏ ‏ אנו‏קוראות‏לוועדה‏ל‏ ת בוע‏מן‏הממשלה‏לבחור‏בחלופה‏הראשונה‏או‏השני ‏י ה,‏ולא‏לבחור‏בחלופה‏ השלישית,‏שהיא,‏לתפיסתנו‏תוספת‏רע‏על‏רע,‏כפי‏שנפרט‏להלן.‏‏ ‏ 1. :חלופה ראשונה להוסיף תיקון חקיקה מיוחד ל חוק השב"כ", שיסמיך את השב כ לבצע .את המעקבים כהוראות שעה תיקון‏לחוק‏השב"כ,‏ י סמיך‏את‏השירות‏–אב‏ ופן‏חריג‏וכהוראת‏שעה‏ מוגבלת‏בזמן‏-‏ להעניק‏את‏ הסיוע ‏הנדרש ‏ על אף שהוא לא בא בגדר ייעוד השב"כ על פי חוק , ‏או ‏בגדר ‏התפקידים‏ שהממשלה‏והוועדה‏רשאים‏להטיל‏עליו.‏חלופה‏זו‏של‏תיקון‏מפורש‏לחוק‏עדיפה‏הן‏משום‏ שלא‏ תחייב ‏פתיחת ‏מדרון ‏חלקלק ‏של ‏ הסמכת ‏הארגון ‏לטפל ‏בבעיה ‏אזר‏ ח‏י ת, ‏והן ‏משום ‏ש חקיקה‏ תאפשר ‏ בחינה‏ציבורית‏מפורש ת‏ של‏השאלה‏ ה אם‏אכן‏מדובר‏בצעד‏ראוי‏ונחוץ.‏ ‏ ניסיון‏העבר‏המלמד,‏כי‏במקרים‏דחופים‏ניתן‏לקדם‏תיקון‏חקיקה‏ בפרקי‏זמן‏קצרים‏מאוד,‏הנעים‏ בין‏יום‏אחד‏לכמה‏ימים.‏לתקופת‏הביניים‏שעד‏לחקיקת‏החוק,‏וכאמור,‏מדובר‏בתקופה‏שיש‏ ‏לתח ום‏לימים‏ספורים,‏יכולה‏הממשלה‏להשתמש‏בכלי‏המוגבל‏של‏תקנות‏שעת‏חירום.‏ ‏ פעולה‏זהה‏מתבצעת‏ממש‏בשעות‏אלה‏ביחס‏למשטרה,‏כאשר‏ה וכן‏תזכיר‏חוק‏לתיקון‏חוק‏נתוני‏ תקשורת ‏ ביום‏24‏ למרץ,‏ ה ונח‏להערות‏הציבור‏של‏24‏ שעות ,‏ויובא‏לחקיקה‏של‏הכנסת‏בימים‏ הקרובים ‏ .‏ אנו‏מציעות‏לפ ך‏ כי חקיקה‏ראשית‏של‏הכנסת‏בהוראת‏שעה ‏ לתקופה‏מוגבלת‏שתיקבע ,‏ ברוח‏ התיקון ‏לחוק ‏נתוני ‏תקשורת, ‏ואשר ‏ ת קבע ‏הגבלות ‏על ‏ מטרות ‏ האיסוף‏ , ‏תבהיר ‏מי ‏אוסף ‏את‏ המידע,‏מיהם‏המוסמכים‏לגעת‏במידע,‏בדיוק‏באילו‏סוגי‏מידע‏מדובר,‏מהם‏השימושים ‏ והעיבודים‏ ‏ שייעשו‏בו,‏מתי ‏ הוא ‏ יימחק‏ואיזו ‏מ ערכת‏של‏פיקוח‏תושת‏עליו.‏‏‏ ‏ 2. חלופה שניה : תקנות לשעת חירום הכוללות פיקוח הדוק של וועדת חוץ וביטחון )(השב"כ של הכנסת בהתאם‏לח ל ופה‏זו‏ייעשה‏ שימוש ‏ בתקנות‏שעת‏חירום,‏ לפרק‏זמן‏מוגבל‏ביותר‏ ,‏ותוך‏פיקוח‏ישיר‏ של‏וועדת‏ה שב"כ‏ של‏הכנסת,‏ ש ייקבע‏ כחלק‏אינטגרלי‏מן‏.התקנות ‏ על ‏ אף‏הבעייתיות‏הרבה‏ הכרוכה‏בשימוש‏תקנות‏שעת‏חירום,‏יש‏ בה‏לפחות‏ אמירה‏מפורשת,‏כי‏אנו‏חורגים‏מהמקובל‏ בדמוקרטיה‏כדי‏להתמודד‏עם‏מצב‏חירום‏מיוחד‏המונח‏לפתחנו ,‏ אבל‏בהתאם‏ל‏ כללים‏המיועדים‏ לשימוש‏בשעת‏חירום ‏ .‏ 8 היתרון‏של‏תקנות‏לשעת‏חירום‏על‏פני‏ההסדר‏המוצע‏כרגע‏הוא בש ‏ קיפות,‏גם‏אם‏החלקית‏ שלהן.‏אם‏מדובר‏בהסמכת‏השב"כ‏ללא‏חקיקה‏או‏תקש"ח‏כל‏התהליך‏כולו‏הופך‏להיות‏חסוי‏ מעין‏הציבור‏ומעין‏הביקורת.‏זהו‏דבר‏הרסני‏בהינתן‏העובדה‏שמדובר‏בארוע‏אזרחי‏ובמעקב‏אחר‏ אזרחים‏שאין‏נגדם‏שום‏חשד.‏ ‏ ההתמודדות‏עם‏תופעות‏טבע‏או‏עם‏איומים‏על‏ברי אות‏ הציבור‏דוגמת‏הקורונה,‏לעומת‏זאת,‏ אינה דורשת סודיות:. ‏להיפך היא ‏דורשת ‏שקיפות ‏שבכוחה ‏לבסס ‏את ‏אמון ‏הציבור ‏בצעדים‏ הננקטים‏בידי‏הממשל.‏היא‏דורשת‏התגייסות‏אזרחית‏רחבה‏וחיובית‏לטובת‏המאבק‏המשותף‏–‏ התגייסות‏ הנפגעת ‏ ממעורבותו‏של‏גוף‏חשאי.‏ ‏ 3. החלופה השלישית: הרחבת ה פרשנות הרגילה של סעיף7 חוק השב"כ, באופן העלול .לגרום למדרון חלקלק. אנו קוראות לוועדה לא להסכים לחלופה זו לש ירות ‏הביטחון ‏הכללי ‏–‏ ארגון ‏ביטחוני ‏חשאי ‏הפועל ‏הרחק ‏מעינו ‏המפקחת ‏של ‏הציבור ‏–‏ הוענקו‏סמכויות‏מרחיקות‏לכת,‏החריגות‏ב דמוק רטיה.‏הוא‏רשאי‏בין‏היתר‏לבצע‏ה אזנות‏סתר,‏ לעשות‏שימוש‏גורף‏בנ תוני‏תקשורת‏ולערוך‏חיפושים‏סמויים‏בחצרים‏ובכלי‏רכב‏–‏ ללא‏כל‏צורך‏ .באישורים‏שיפוטיים4‏ כלליו‏ונהליו‏חסויים‏והוא‏נהנה‏מפטור‏גורף‏מהוראות‏חוק‏חופש‏המידע,‏ השתנ"ח- 1998.‏אף‏הפיקוח‏עליו‏נעדר‏שקיפות:‏ח לות‏ עליו‏חובות‏דיווח‏שונות‏לראש‏המ משלה,‏ ליועץ‏המשפטי‏לממשלה‏ולוו עדה‏זו‏–‏ אולם‏אפילו‏מידע‏בסיסי‏ביותר‏על‏אופן‏הפעלת‏סמכויותיו‏–‏ כגון‏על‏מספר‏האזנות‏סתר‏המבוצעות‏על‏ידו‏-‏.איננו‏מתפרסם‏בציבור5‏ ‏ סמכויות ‏חריגות ‏אלה ‏–‏ הפוגעות ‏באופן ‏קשה ‏בזכויות ‏אדם ‏בסיסיות, ‏לרבו ת ‏הז‏ כות ‏לפרטיות‏ והזכות‏לכבוד‏-נית ‏"נו‏לשב כ כדי להגן על ביטחון המדינה מפני איומים חמורים .‏סעיף‏7‏ לחוק‏ השב"כ,‏המגדיר‏ותוחם‏את‏ייעוד‏השירות‏ותפקידיו‏–‏ ומגביל‏גם‏את‏יכולת‏הממשלה‏להטיל‏עליו‏ תפקידים‏נוספים‏-‏ בא‏להבטיח‏שהכלים‏הקיצוניים‏שהוענקו‏לו‏אכן‏ישמשו‏אך‏ורק ‏ למט רה‏זו‏ ושלא‏תהיה‏גלישה‏לתחומים‏ אחרים,‏בהם‏לא‏ראוי‏שיפעל‏ארגון ‏ ביטחוני‏חשאי‏בדמוקרטיה.‏ ‏ לפי ‏סעיף ‏7(א) ‏לחוק, ‏"השירות ‏מופקד ‏על ‏שמירת ‏ביטחון ‏המדינה, ‏סדרי ‏המשטר ‏הדמוקרטי‏ ומוסדותיו,‏מפני‏איומי‏טרור,‏חבלה,‏חתרנות,‏ריגול‏וחשיפת‏סודות‏מדינה."‏אלו‏תפקידי‏הליבה‏של ‏ השב "כ: ‏להגן ‏על ‏ביטחון ‏המדינה ‏ועל ‏,סדרי ‏המשטר ‏הדמוקרטי ‏ומוסדותיו ‏ מפני ‏האיומים‏ הביטחוניים‏הקונקרטיים‏המפורטים‏בסעיף.‏ ‏ הסיפא‏של‏הסעיף‏–‏ העומד‏במרכז‏דיוניה‏של‏הוועדה‏לעת‏הזו-‏ ממשיך‏וקובע‏כי‏בנוסף‏על‏כך,‏ "יפעל‏השירות‏לשמירה‏ולקידום‏של‏אינטרסים‏ממלכתיים‏ חיוניים אחר ים לביטחון הלאומי של המדינה ,‏ו הכל ‏ כפי‏שתקבע‏הממשלה‏ובכפוף‏לכל‏דין".‏ ‏ 4 סעיף‏4‏ לחוק‏האזנת‏סתר,‏התשל"ט- 1979,‏סעיפים‏10-11‏.לחוק‏השב"כ ‏ 5 ראו לעניין זה עע"מ 4349/19 האגודה לזכויות האזרח נ' משרד ראש הממשלה( 20.7.2015 ). ‏ 9 דרישה‏זו‏–‏"כי‏יהיה‏מדובר‏בפעילות‏הנוגעת‏ל ביטחון הלאומי "‏של‏המדינה,‏ולא‏סתם‏פעילות‏ לקידום‏אינטרסים‏ממלכתיים‏חיוניים‏של‏המדינה‏שאינם‏נוגעים‏ל"ביטחון‏הלאומי"‏-‏ היא‏דרישה‏ מהותית, ‏אשר ‏נוס פה ‏ל‏ חוק ‏במהלך ‏הדיונים ‏עליו ‏בכנסת; ‏ הצעת ‏החוק ‏המקורית, ‏שפורסמה‏ בשנ ת‏1998 .,‏לא‏כללה‏דרישה‏זו6‏ ‏ הדרישה‏הזו‏ נועדה‏להבטיח,‏כי‏גם‏כאשר‏הממשלה‏מטילה‏תפקידים‏נוספים‏על‏השירות,‏יהיה‏ מדובר ‏ בתפקידים הקשורים לייעודו הביטחוני המקורי ‏–‏ אותו ‏ייעוד ‏אשר ‏הצדיק ‏מתן ‏כוחות‏ מיוח דים‏ לשירות‏והחרגתו‏מכללי‏השקיפות‏ה חלים‏על‏הרשויות‏ציבוריות‏אחרות ‏ .‏ כדי‏להבטיח‏פיקוח‏פרלמנטרי‏מהותי‏על‏החלטת‏הממשלה‏להרחיב‏את‏תפקידי‏השב"כ,‏סעיף‏ 7 ()(ב6)‏לחוק‏קובע‏ בנוסף ‏ כי‏החלטה‏זו‏טעונה‏אישורה‏של‏הוועדה.‏ ‏ מה‏הפרשנות‏הראויה‏של‏המושג‏"ביטחון‏לאומי"‏ בהקשר‏הספ ציפי ‏ של‏סעיף‏7‏ לחוק‏השב"כ ?‏ בהודעה ‏ המשלימה ‏ש הגישה ‏לבית ‏המשפט ‏העליון ‏מסגרת ‏בג"ץ ‏2109/20‏ בן ‏מאיר ‏נ' ‏ראש‏ הממשלה ,‏המדינה‏טענה‏כי‏מדובר‏במושג‏רחב,‏חובק‏עולם,‏העשוי ‏ להשתרע‏על‏מגוון‏רחב‏של‏ אינטרסים ‏חשובים ‏של ‏המדינה ‏–‏ אזרחיים, ‏כלכליים ‏ואחרים. ‏לביסוס ‏טענה ‏זו ‏היא ‏הפנ תה‏ למקורות‏שונים,‏בהם‏נעשה‏שימוש‏ב‏ מונח‏"ביטחון‏לאומי"‏בהקשרים‏מגווני‏ ם‏–‏ שאינם קשורים כלל לשאלות סמכויותיו הראויות של ארגון מודיעין דוגמת השב"כ ‏ .‏ כך ‏למשל ‏הפנת ה ‏המדינה ‏למסמכים ‏שונים, ‏העוסקים ‏בתפיסת ‏הביטחון ‏הלאומי של ‏מדינת‏ ישראל,‏והמציינים‏כי‏גם‏עניינים‏כמו‏החוסן‏הכלכלי-חברתי‏של‏המדינה,‏הלכידות‏החברתית‏ שלה‏ והמשאבים‏האנושיים‏שלה‏–‏.הם‏חלק‏מהביטחון‏הלאומי‏שלה‏במובן‏הרחב7‏ באופן‏דומה‏הפנתה‏ התגובה ‏לטריבונאלים ‏בינלאומי ים ‏אשר ‏הכירו ‏במשברים ‏כלכליים ‏כעניינים ‏הקשורים ‏לביטחון‏ המדינה‏(בתחום‏של‏בוררות‏הגנה‏על‏השקעות),‏ולמדינות‏שהגדירו‏את‏סקטור‏שירותי‏הבריאות‏ .כסקטור‏מוגן‏במסגרת‏ההגנה‏על‏הביטחון‏הלאומי8‏ ‏ לצערנו‏הרב,‏מדובר‏בטיעון‏שיש‏בו‏ניסיון‏לאחז‏עיניים.‏זאת,‏משום‏ש משמעות‏המוש ג‏"ביטחון‏ "לאומי היא ‏תלוית ‏הקשר. ‏החוסן ‏החברתי ‏של ‏המדינ ה, ‏העמידות ‏הכלכלית ‏שלה, ‏ומערכות‏ הבריאות,‏הרווחה‏והחינוך‏שלה,‏הם‏בוודאי‏חלק‏חשוב‏מהיסודות‏עליהם‏מושתתת‏תפיסה‏רחבה‏ ואנושית‏של‏הביטחון‏הלאומי.‏ ‏ ואולם,‏השאלה‏העומדת‏על‏הפרק‏היא‏אחרת:‏ מה הם אותם אינטרסים חיו ניים לביטחון הלאומי של המדינה, ששמירתם וקידומם ראויים להיות מוטלים על ארגון מודיעין חשאי במדינה דמוקרטית ‏ ?‏ 6 הצעת‏חוק‏שירות‏הבטחון‏הכללי,‏השתנ"ח- 1998,‏ה"ח‏2689‏ .‏ 7 ראו‏סעיפים‏29-31‏.להודעה ‏ 8 ראו‏סעיפים‏36-40 .‏ 10 על‏משמעות‏הביטחון‏הלאומי‏ בהקשר‏הספציפי‏של‏חוק‏השב"כ ‏ יש‏ללמוד‏מהרישא‏של‏סעיף‏7,‏ המגדיר ‏את ‏תפקידי ‏הליבה ‏של ‏השירות ‏–‏ והעוסק ‏באיומים ‏חמורים ‏על ‏הביטחון, ‏ ש מקורם במעשיהם המכוונים של גורמים אנושיים עוינים .‏בהקשר ‏ זה,‏גם‏פגיעות‏חמורות‏באינטרסים‏ כמו‏בריאות‏הציבור,‏כלכלת‏המדינה,‏הסביבה‏וכו'‏עשויות‏להיות‏עניין‏לטיפול‏השב"כ‏–‏ אך‏זאת‏ רק אם מדובר בפגיעות שמקורן במעשי טרור. 9‏ ‏ השילוב‏בין‏שני‏אלמנטים‏אלה:‏ חומרת‏האיומים ‏ע ל‏הביטחון,‏והעובדה‏שמדובר‏ באיומים הנעוצים בעיקרם במעשי ם חמורים ובלתי חוקיים של בני אדם ,‏הוא‏אשר‏מצדיק‏את‏החשאיות‏הכבדה‏ והחריגה,‏האופפת‏את‏התנהלות‏השב"כ,‏ואת‏הסמכויות‏הקיצוניות‏הניתנות‏לו.‏ ‏ עיון‏ראשוני‏בסעיפי‏הייעוד‏של‏ארגוני‏מודיעין‏מקבילים‏במדינות‏דמוקרטיות‏אחרות‏–ב‏ ‏ מגבלות‏ הזמן‏שעמד‏לרשותנו‏להכנת‏חוות‏דעת זו‏ ‏-‏ מראה‏כי‏גם‏הם‏מגבילים‏עצמם‏לעיסוק‏באיומים‏על‏ .הביטחון,‏שמקורם‏במעשיהם‏העוינים‏של‏בני‏אדם10‏ ‏ גם ‏ אם ‏במקרה ‏זה ‏תושג ‏שקיפות ‏מסויימת, ‏ויוטלו ‏סייגים ‏על ‏אופן ‏התנהלות ‏השב"כ ‏-‏ עצם‏ "ההחלטה‏לאמץ‏פרשנות‏מרחיבה‏של‏המושג‏"ביטחון‏לאומי ‏ לצורך‏הטלת‏תפקידים‏נוספים‏על‏ הש‏ ב"כ ‏ עלולה‏לייצר‏תקדים‏מסוכן,‏שעלול‏להוות‏פתח‏להרחבה‏ניכרת‏של‏תפקידי‏השירות‏גם‏ הרבה‏אחרי‏שתחלוף‏מגפת‏הקורונה.‏ ‏ הרחבה‏כזו‏עלולה‏לכרסם‏בעקרון‏המושרש‏לפיו‏הסמכויות‏הקיצוניות‏של‏השב"כ‏–‏ לעקוב‏אחר‏ אזרחים‏באופן‏גורף,‏לבצע‏חיפושים‏ס מויים‏ועוד‏-‏ שמורות‏לתחום‏הביטחו ני‏הצר‏בלבד.‏היא‏עלולה‏ לפתוח‏פתח‏להסמכת‏השירות‏לעסוק‏בעוד‏ועוד‏עניינים‏אזרחיים‏בעתיד‏–‏ בהחלטות‏חשאיות‏ שכלל ‏לא ‏יובאו ‏לידיעת ‏הציבור. ‏ על הוועדה לקחת בחשבון את השלכות הטווח הארוך של .החלטותיה 9 "ראו‏ההגדרה‏של‏"מעשה‏טרור בסעיף‏2‏ לחוק‏המא בק‏בטרור,‏התשע"ו- 2016 .‏ 10 ראו‏למשל‏את‏סעיף‏12לח ‏ וק‏‏הקובע‏כי‏על‏השירות‏לאסוף‏ולנתח‏מידע‏הנוגע‏לפעילויות‏לגביהם‏יש‏ יסוד‏סביר‏להניח‏שמהווים‏איומים‏על‏ביטחונה‏של‏קנדה.‏"איום‏על‏ביטחונה‏של‏קנדה"‏מוגדר‏בחוק‏כשורה‏ של‏מעשים‏חמורים,‏העלולים‏לפגוע‏בביטחונה‏של‏קנדה,‏ כגון‏ריגול‏וחבלה:‏“Threats to the security of Canada means: (a) espionage or sabotage that is against Canada or is detrimental to the interests of Canada or activities directed toward or in support of such espionage or sabotage, (b) foreign influenced activities within or relating to Canada that are detrimental to the interests of Canada and are clandestine or deceptive or involve a threat to any person, (c) activities within or relating to Canada directed toward or in support of the threat or use of acts of serious violence against persons or property for the purpose of achieving a political, religious or ideological objective within Canada or a foreign state, and (d) activities directed toward undermining by covert unlawful acts, or directed toward or intended ultimately to lead to the destruction or overthrow by violence of, the constitutionally established system of government in Canada, but does not include lawful advocacy, protest or dissent, unless carried on in conjunction with any of the activities referred to in paragraphs (a) to (d).”;‏כן‏ראו ף‏ עי‏ ס‏1 ( 3)‏ל- Security Service Act 1989‏ באנגליה,‏המגדיר‏את‏ייעוד‏ ארגון‏ה- MI5,‏בהתייחס‏לאיומים‏חמורים‏הנשקפים‏מגורמים‏אנושיים‏–‏ ומבהיר‏בין‏היתר‏כי‏ מתפקיד הארגון‏להגן‏על‏ה רווחה‏הכלכלית‏של‏המדינה‏-א ך‏זאת ‏ ממעשיהם‏או‏כוונותיהם‏של‏בני‏אדם.‏ ‏ 11 אסור שהחלטות הכרחיות, המוצדקות בעת חירום, יהפכו לכלי לגיטימי במשטר דמוקרטי, גם .בימים כתיקונם ‏ 12 ג. עיגון הסדרים לצורך מילוי הצורך ב פיקוח ושקיפות השב"כ‏הוא‏גוף‏חשאי‏הכפוף‏ישירות‏לראש‏הממשלה‏ואינו‏כפוף‏לחוק‏חופש‏המידע‏ולעקרונות‏ של‏שקיפות.‏יתרה‏מכך,‏הניסיון‏מלמד‏שהפיקוח‏–‏ הן‏של‏הכנסת,‏הן‏של‏ב תי‏המשפט‏–‏ עליו ‏ בהקשרים‏של‏מעקבי‏ ם‏דיגיטליים‏גם‏בעתות‏שגרה ,‏מועט ‏ מידי .‏ מדינת‏ישראל‏לא‏השכילה‏בשנים‏ האחרונות‏לגשר‏על‏הפער‏שבין‏הקדמה‏הטכנולוגית‏לבין‏יכולות‏הפיקוח‏על‏השימושים‏באיסוף‏ דאטה11,‏ואת‏התוצאות‏הקשות‏אנחנו‏מקבלים,‏בין‏השאר,‏עכשיו.‏ ‏ משום‏כך,‏יש‏חשיבות‏ עליונה‏בשקיפות‏בנוגע‏לנהלי‏אופן‏ המעקב,‏פירוט‏סוגי‏המידע‏הנאספים,‏ אופן ‏עיבודם, ‏העברתם, ‏שמירתם ‏בידי ‏השב"כ ‏והכללים ‏בדבר ‏מורשי ‏הגישה ‏למידע. ‏אין ‏מקום‏ להותרת‏הנושא‏לנוהל‏חסוי‏וסודי‏שיקבע‏על‏ידי‏השב"כ‏ויאושר‏על‏ידי‏היועץ‏המשפטי‏לממשלה‏ בלבד.‏ ‏ לפיכך,‏אנו‏מציעות‏ קב ל וע‏ב חקיקה,‏בתקש"ח‏או‏ב החלטת‏הממש לה‏את‏ההוראות‏הנורמטיביות‏ הנוגעות‏לשימוש,‏השמירה,‏ההעברה‏והמחיקה‏של‏המידע‏הטכנולוגי‏ .‏לתפיסתנו‏ מדובר‏בהוראות‏ נורמטיביות‏ולא‏טכניות-מקצועיות‏והגדרת ן‏ הברורה‏הכרחית‏לשם‏ביסוס‏נחיצות‏ההסדר,‏מדתיותו‏ והתאמתו‏להגשמת‏התכלית.‏יתרה‏מכך‏ ,‏הבאת‏הוראות‏אלו‏לידיעת‏הציבור‏ חיונית‏לשם‏השגת‏ אמון‏הציבור‏ושיתוף‏הפעולה‏שלו‏עם‏הנחיות‏משרד‏הבריאות‏והממשלה.‏ ‏ קיימת ‏חשיבות ‏עליונה ‏בשמירה ‏על ‏שקיפות ‏פעילות ‏רשויות ‏האכיפה ‏בכל ‏הקשור ‏למאבק‏ בהתפשטות ‏נגיף ‏הקורונה. ‏שקיפות ‏זו ‏חשובה ‏לשם ‏רכישת ‏אמון ‏הציבור ‏בפעולות ‏המ משלה‏ והשגת‏שיתוף‏פעולה‏מירבי‏מצי דו.‏כדאי‏לזכור‏כי‏ככל‏שתתקבל‏בציבור‏התחושה‏שהמעקבים‏ נעשים ‏בצורה ‏נרחבת ‏מידי ‏או ‏ללא ‏שקיפות, ‏אי ‏הציות ‏–‏ בדמות ‏הותרת ‏מכשיר ‏הטלפון ‏בבית‏ כאשר‏מתבצעת‏הפרת‏הבידוד‏–‏ יהיה‏רחב‏יותר.‏ ‏ מדינות‏אסיה‏הדמוקרטיות‏שלהן‏ניסיון‏עשיר‏בהתמודדות‏ע ם‏מגפות‏מידבקות‏כגון‏מגפת‏הסארס‏ בשנת‏2003‏ ושפעת‏החזירים‏(שפעת‏H1N1)‏בשנת‏2009‏ שבות‏וחוזרות‏על‏נחיצות‏שקיפות‏ .פעולות‏הממשלה‏לשם‏השגת‏שיתוף‏פעולה‏ציבורי12‏ ראוי‏שבהקשר‏זה‏תלמד‏מדינת‏ישראל‏ מניסיונן‏של‏מדינות‏אלו.‏ ‏ חקירה‏אפידמיולוגית‏אינה‏יכולה‏להיעשות‏במחשכים‏מ בלי‏ליידע‏את‏החולה‏והאנשים‏שבאו‏ עמו‏ במגע.‏הסתרת‏"פעולות‏הסיוע",‏כהגדרתן‏בהחלטת‏הממשלה,‏מפני‏הציבור‏תוביל‏דווקא‏לפגיעה‏ בשיתוף‏הפעולה‏שלו‏עם‏ניהול‏החקירה.‏ ‏ 11‏ ראו‏עמיר‏כהנא‏ויובל‏שני,‏רגולציה‏של‏מעקב‏בדין‏הישראלי‏ובדין‏המשווה,‏המכון‏הישראלי‏לדמוקרטיה,‏ 2019‏ .‏ 12 כך,‏למשל,‏ממשלת‏טיוואן‏חוזרת‏ומדגישה‏את‏שקיפו ת‏פעולותיה‏בניגוד‏למשטר‏הסיני‏הטוטליטרי‏ הסמוך‏לה.‏רא ו‏Kathrin Hille & Edward Whife, Containing Coronavirus: Lessons From Asia, FINANCIAL TIMES (March 16, 2020)‏ .‏ 13 אם‏השב"כ‏אינו‏יכול‏לספק‏הסברים‏כאמור‏באופן‏גלוי‏שכן‏הדבר‏יפגע‏ביכולתו‏לפעול‏בתחומים‏ חשובים‏אחרים‏שהם‏ע יקר‏עיסוקו‏אזי‏הוא‏אינו‏הגוף‏המת אים‏לנהל‏את‏הליך‏ה‏contact tracing‏ עתה.‏ ו אכן ,‏ מתוך‏הכרה‏בכך‏ שאין‏מדובר‏באיום‏ביטחוני ‏ מהסוג‏המטופל‏בדרך‏כלל‏בידי‏השב"כ‏-‏ הוחלט‏לחרוג‏מכללי‏הסודיות‏החלים‏בהקשר‏זה:‏לפרסם‏את‏החלטת‏הממשלה,‏לקיים‏את‏דיון‏ הוועדה‏בדלתיים‏פתוחות,‏ול‏ פרסם‏את‏(מרבית)‏פרוטוקול‏הדיון.‏ הצוות‏המשפטי‏של‏הוועדה‏אף‏ הציעה,‏באופן‏חריג,‏לפרסם‏את‏החלטת‏הוועדה‏ברשומות.‏כמו‏כן‏הוחלט‏לתחום‏באופן‏חריג‏וגלוי‏ את‏הסמכויות‏שיעמדו‏לרשות‏השב"כ‏לטיפול‏בעניין.‏ראש‏השירות‏אף‏דאג‏להוציא‏מתחת‏ידו‏ הצהרה‏חריגה‏ביותר,‏המסבירה‏באופן ‏ גלוי‏את‏ההחלטה‏לעסוק‏בנושא.‏ כלו מר‏–‏ כשיש‏רצון‏יש‏ גם‏יכולת.‏ ‏ בנוסף,‏לתפיסתנו,‏ החלטת‏הממשלה‏אינה‏ מעגנת‏מנגנון‏פיקוח‏מספק .‏לפי‏ההחלטה‏השב"כ‏ ידווח‏בכתב‏ליועמ"ש‏על‏מספר‏החולים‏שעליהם‏התבקש‏לעקוב‏ומספר‏האנשים‏שאותרו‏על‏ידו‏ במועדים‏שיקבע‏השב"כ‏עצמו‏בנוהל‏חסוי.‏ה דיווח‏יועבר‏לוועדת‏הכנסת‏לע נ ייני ‏ השירות‏אחת‏ ל שבעה‏ ימים.‏ ‏ :לכן ‏  אנו ‏מציעות‏ לקבוע ‏ ‏-‏ בחקיקה, ‏בתקש"ח ‏או ‏בכל ‏מסמך ‏אחר ‏ שעליו ‏יוחלט‏-‏ תנאים‏ ברורים‏וגלויים‏לדיווח‏עיתי‏ בפרקי זמן של כל שלושה ימים ‏ וזאת‏בשלוש‏שכבות‏של‏ שקיפות:‏ ‏ ליוע ץ‏המשפטי‏לממשלה;‏ לוועדת‏הכנסת‏לעניינ י‏הש‏ ב"כ;‏ ו לציבו ‏ר-‏‏ באמצעות‏אתר‏ האינטרנט‏ של‏הוועדה ‏ .‏ מאחר‏אין‏מדובר‏במידע‏סודי‏או‏במידע‏הדרוש‏לצורך‏חקירה ‏ או‏פעילות‏שגרתית‏של‏השב"כ ,‏ניתן‏ לדווח‏על‏היקף‏המעקב‏באמצעות‏נתונים‏מותממים‏ואגרגטיביים‏לציבור ‏ וברמת‏פירוט‏גבוהה‏ככל‏ שניתן,‏להבדיל‏מן‏הקיים‏בהקשר‏זה‏למ של‏בהאזנות‏הסתר‏הבטחוניות.‏ ‏  ‏ל דעת נו,‏הואיל‏ו על‏השב"כ‏למחוק‏את‏המידע‏הטכנולוגי‏שאוסף‏מידע‏לאחר‏העברתו‏ למשרד ‏הבריאות , ‏ יש ‏להוסיף‏לרשימת ‏הנושאים ‏עליהם ‏על‏השירות ‏לדווח ‏לפי ‏סעיף‏ (ג)(א)‏להחלטת‏הממשלה‏גם‏עידכון‏בנוגע‏לסטטוס‏מחיקת‏המידע‏הטכנולוגי‏ותוצריו‏ "על‏ידי‏השב כ.‏ ‏ בנוסף,‏יש‏ל‏ דעתנו‏ ‏ מקום ‏ לקיים‏פיקוח‏באמצעות‏כינוס‏שבועי‏של‏הועדה‏לענייני‏השירות‏על‏מנת‏ להבטיח‏פיקוח‏פרלמנטרי‏שוטף‏על‏השימוש‏באמצעים‏ואין‏להסתפק‏בדיווח‏בלבד.‏ ‏  אנו ‏מציעות ‏כי ‏דיוני ‏וועדת ‏השב"כ ‏המפקחת ‏על ‏המהלך ‏יהיו ‏ ככל ‏שניתן ‏ בדלתיים‏ פתוחות ‏ .‏ 14  בנוסף,‏אנו ‏ מציעות‏כי‏אם‏י‏ תעורר‏הצורך‏בהאר‏ כת‏תוקף ‏ הוראת‏השעה,‏התקש"ח‏או ‏ ההחלטה,‏ יידרש, ‏בנוסף ‏ל אישור ‏הממשלה ‏או ‏ועדת ‏שרים , ‏גם ‏ באישור ‏ועדת ‏הכנסת‏ לענייני‏הש‏ ב"כ ‏ .‏ נדגיש, ‏ש אנו ‏מודעות ‏לכך ‏ש פעולות ‏אלה ‏נוגדות ‏את ‏הדי.אן.אי. ‏הרגיל ‏של ‏השב"כ, ‏אבל‏ הסמכות‏המוענקת‏לו‏כאן‏וגם‏התכלית‏.שלה‏אינן‏נכללות‏בגדר‏הדי.אן.אי ‏ הרגיל.‏מי‏שמבקש‏ להרחיב‏את‏הסמכויות‏באופן‏חריג,‏יתכבד‏ויצור‏פיקוח‏חריג.‏ ‏ ‏ 15 ‏ :הערות מהותיות נוספות לגבי ההסדר המוצע בהחלטת הממשלה ‏ 1. ה גדרות היעדר ‏הגדרות ‏ברורות ‏תורם ‏לעמימות ‏ולחוסר ‏הבהירות ‏הנלוות ‏להפעלת ‏הסמכות ‏וגבולותיה.‏ לפיכך‏יש ‏ לדעתנו‏להגדיר‏מהו‏"מידע‏טכנולו גי"‏שהחלטת‏הממשלה‏מסמיכה‏את‏השב"כ‏לאסוף‏ ולעבד. ‏אין ‏די ‏בקביעה ‏שמידע ‏טכנולוגי ‏אינו ‏כולל ‏"תוכן ‏שיחה ‏כמשמעותו ‏בחוק ‏האזנת ‏סתר,‏ התשל"ט‏–‏1979 (",‏כלשון‏סעיף‏ב1)‏להחלטת‏הממשלה.‏יש‏לפרט‏מהם‏פרטי‏המידע‏שיכללו‏ .במסגרת‏המידע‏הטכנולוגי ‏ ‏ל כאורה,‏לפי‏הגדרה‏זו‏ניתן‏לאסוף‏ה יסטוריה‏של‏שיחות‏טלפון‏או‏של‏הודעות‏טקסט.‏לא‏ראינו‏ בשום‏מדינה‏דמוקרטית‏שמידע‏זה‏נדרש‏ונאסף‏באופן‏המוני‏כחלק‏מהמלחמה‏בקורונה.‏ ‏ ‏ יתרה‏מכך,‏בסעיף‏(ב)‏להחלטה‏נקבע‏שהשב"כ‏יעשה‏שימוש‏במידע‏הטכנולוגי‏ו"בתוצרי‏פעולות‏ הסיוע ‏על ‏סמך ‏המ ידע ‏הטכנולוגיה ‏(להלן: ‏"תוצרי ‏המי דע ‏הטכנולוגי")" ‏רק ‏לתכלית ‏האמורה‏ בהחלטת ‏הממשלה. ‏לא ‏ברור ‏מהם ‏תוצרי ‏המידע ‏הטכנולוגי ‏ומדוע ‏השימוש ‏בהם ‏מותר ‏לפי‏ החלטת‏הממשלה.‏ ‏ בנוסף,‏יש‏לדעתנו‏להגדיר‏אמות‏מידה‏ברורות‏לאנשים‏"שבאו‏במגע‏קרוב"‏עם‏החולה‏ושסעיף‏ (א)‏ להחלטת ‏הממשלה ‏מס מיך ‏את ‏השב"כ ‏לזהותם ‏ולאתרם. ‏אמות ‏ המידה ‏צריכות ‏להיקבע‏ בהתאם‏להגדרות‏משרד‏הבריאות‏המפורסמות‏לציבור‏בנוגע‏לאנשים‏החייבים‏בבידוד‏ביתי‏לאחר‏ ששהו‏בקרבתו‏של‏חולה‏קורונה‏מאומת.‏ ‏ 2. הר ם שאי לעיין במידע , העברת המידע ומורשי גישה לבד‏מהודעת‏היועמ"ש‏לפיה‏"שימוש‏במידע‏הטכנ ולוגי‏ובתוצריו‏שלא‏לצורך‏התכלית‏ האמורה‏ בהחלטה ‏מהווה ‏עבירה ‏פלילית", ‏ההחלטה ‏אינה ‏כוללת ‏ כל ‏התייחסות ‏לאבטחת ‏מידע ‏ולחובת‏ סודיות‏שראוי‏שיוטלו‏על‏כל‏מי‏שיורשה‏לעבד‏את‏ המידע‏הטכנולוגי ‏ .‏ לתפיסתנו, ‏ יש ‏חשיבות ‏בעיגונן ‏של ‏הוראות ‏בדבר ‏חובת ‏סודיות ‏והצורך ‏באבטחת ‏המידע ‏נוכ ח‏ העובדה‏שמדובר‏ במידע אישי רגיש על אזרחים מן השורה.‏ יש‏ לכלול‏ ב תיקון‏החקיקה‏או‏ החלטה‏ עצמה ‏ הוראות‏לעניין‏עיון‏במידע‏ומניעת‏שימוש‏לרעה‏במידע‏ולא‏להותיר‏את‏הנושא‏לנוהל‏ חסוי‏ שי קבע‏על‏ השב"כ ‏ .‏ הוראות ‏אלה ‏יכללו ‏קביעה ‏מי ‏רשאי ‏לעיין ‏במידע ‏ולאלו ‏תכליות ‏ניתן ‏לעיין ‏בו . ‏ לפי ‏החלטת‏ הממשלה‏פניית‏נציג‏משר‏ ד‏הבריאות‏תופנה‏"לראש‏אגף‏בשירות".‏אולם,‏החלטת‏הממשלה‏לא‏ 16 מתייחסת‏כלל‏לבעלי‏התפקידים‏בשב"כ‏המורשים‏ל ענות‏לבקשה‏ולספק‏את‏המידע‏המבוקש.‏ הוראות ‏אלו ‏קיימות ‏רק ‏ביחס ‏למורשה ‏הגישה ‏למידע ‏במשרד ‏הבריאות. ‏ לתפיסתנו, ‏יש ‏ל עגן‏ בהחלטה‏את‏ הו דעת‏השב"כ‏ לפיה‏ מי‏שיעסקו‏בנתוני‏ה איכון‏יהיו‏מי‏שיוסמכו‏על‏ידי‏ראש‏השב"כ‏ במיוחד‏למטרה‏זו.‏ ‏ במידה‏ ו יוחלט‏לאמץ‏בכל‏זאת‏את‏ההסדר‏המוצע‏בהחלטת‏הממשלה‏יש‏להגביל‏את‏היקף‏המידע‏ הטכנולוגי‏שיועבר‏מהשב"כ‏למשרד‏הבריאות.‏בסעיף‏(ב)‏להחלטה‏נקבע‏שמענה‏לפניית‏משרד‏ הבריאות‏ "יכלול‏רק‏את‏פרטי‏המידע‏הדרושים‏ל צורך‏התכלית‏האמורה‏בהחלטה‏זו‏על‏אודות‏ החולה‏והאנשים‏שבאו‏עמו‏במגע‏קרוב,‏כפי‏שייקבע‏בנוהל‏הייעודי‏כאמור‏בסעיף‏3,‏ולא‏יועבר‏ כל‏מידע‏עודף‏אחר".‏לדעתנו‏אין‏בכך‏די.‏ראשית,‏אמות‏המידע‏להיקף‏המידע‏שיועבר‏צריכות‏ להיות‏ברורות,‏מפורש ות‏קובעות‏בהחלטת‏הממשלה‏ולא‏להיוו תר‏לנוהל‏חסוי.‏שנית,‏יש‏להבהיר‏ שהמידע‏שיועבר‏יהיה‏מצומצם‏ככל‏האפשר‏במטרה‏לשמור‏על‏זכותו‏לפרטיות‏של‏החולה‏ושל‏מי‏ .שבא‏עמו‏במגע ‏ החלטת‏הממשלה‏מגדירה‏שפנייה‏מצד‏משרד‏הבריאות‏לבקשת‏סיוע‏תופנה‏לראש‏אגף‏בשב"כ.‏ אולם‏החלטת‏הממשלה‏אי‏ נה‏מגדירה‏שגם‏מורשה‏הגישה‏למידע‏ב שב"כ,‏כלומר‏לאיסוף‏המידע‏ הנדרש‏והעברתו‏לנציג‏משרד‏הבריאות‏יוגבלו‏גם‏כן‏לראש‏אגף‏בשב"כ.‏כמו‏כן,‏לשם‏הגברת‏ הבהירות‏יש‏לקבוע‏שראש‏האגף‏בשב"כ‏אליו‏יופנו‏הפניות‏יהיה‏מי‏שראש‏השב"כ‏יסמיך‏אותו‏ .במפורש‏לכך ‏ 3. מחיקת המידע החלטת‏הממשלה‏ בסעיף‏ב'‏ מתירה‏לשב"כ‏לשמור‏את‏המי דע‏הטכנולוגי‏ש הוא‏ אוסף‏ומעביר‏ למשרד‏הבריאות‏עד‏תום‏תקופת‏ההסמכה‏לפי‏החלטת‏הממשלה.‏ לטעמנו,‏מאחר‏ומדובר‏במידע‏ אישי‏רגיש‏שלשב"כ‏אין‏בו‏צורך‏לשם‏פעילות ‏ אחרת,‏ יש‏לקבוע‏כי‏השב"כ‏ימחק‏את‏המידע‏מיד‏ לאחר ‏העברתו ‏למשרד ‏הבריאות. ‏המידע ‏ הוא ‏ עניינו ‏ של ‏משרד ‏הבריאות ‏ונדרש ‏ לשם ‏אכיפת‏ הוראותיו‏ והתארגנותו‏.בלבד ‏ המידע‏ש מבקשת‏הממשלה‏לאפשר‏לשב"כ‏לאסוף‏ולנתח‏הוא‏מידע‏יקר‏ערך‏עבור‏מי‏שמבקש‏ לבצע‏מחקרים‏ולאמן‏מערכות‏לומדות.‏ניתן‏להפיק‏תובנות‏חדשות‏במעגלים‏רחבים‏הרבה‏יותר‏ .מאשר ‏אלה ‏הנדרשים ‏לצורך ‏הקורונה ‏ למשל, ‏לבנות ‏ מערכת‏לשיערוך ‏מיקום ‏ מדויק ‏באמצעות‏ זיהוי‏תנועת‏הטלפון ,‏מס ‏י ווג‏(למידה‏עמוקה‏Deep Learning Classifier )‏ שיוכל ו‏ לשמש‏בעתיד‏ ע"י‏השב"כ‏לניטור‏כללי.‏ ההתגייסות‏של‏אגפים‏אחרים‏במערכות‏הביטחון‏להמשיך‏ולשכלל‏את‏ המערכות‏תחייב‏חשיפה‏שלהם‏למידע‏גם‏כן.‏אנו‏חו ששות‏מכך‏מאד.‏לכן,‏לתפיסתנו,‏ התקנ ות‏ חייבות‏לקבוע,‏באופן‏מפורש,‏ שכל המידע וכל נגזרותיו ,‏יימחק ו‏ לחלוטין‏עם‏תום‏תקופת‏תוקפן‏ של‏התקנות ,‏הן‏על‏ידי‏השב"כ‏הן‏על‏ידי‏כל‏גורם‏אחר.‏ ‏ 4. חובת הודעה וסעדים נוספים : 17 נוכח ‏חריגותה ‏של ‏הסמכות ‏המוענקת ‏לפי ‏החלטת ‏הממשלה ‏לשב"כ ‏ המת ירה ‏פגיעה ‏בזכות‏ היסוד‏לפרטיות,‏לל א‏צו‏בית‏משפט‏ומאפשרת‏מעקב‏אחר‏אזרחים‏מן‏השורה‏ שאינם נחשדים בכל עבירה ,‏יש‏לדעתנו‏לחייב‏את‏משרד‏הבריאות‏למסור‏לחולה‏ קורונה‏ הודעה‏בדבר‏פנייתו‏ אל‏ השב"כ‏לעשות‏שימוש‏בנתוני‏המיקום‏שלו .‏ההודעה‏צריכה‏לכלול‏פירוט‏לגבי‏קיומה‏של‏הפני‏ ה‏ לשב"כ,‏תכליתה,‏מהות‏המידע‏המבוק ש‏וזכויותיו‏של‏החולה‏בנוגע‏למידע‏שנאסף‏עליו.‏ חובת‏ מסירת‏הודעה‏היא‏עיקרון‏יסוד‏בדיני‏הגנת‏הפרטיות‏בארץ,‏מכוח‏סעיף‏11‏ לחוק‏הגנת‏הפרטיות,‏ תשמ"א ‏–‏1981‏.ובחקיקה ‏במדינות ‏אחרות ‏ברחבי ‏העולם13‏ הודעה ‏היא ‏דרישת ‏המינימום‏ ההכרחית‏בהתחשב ‏ בכך‏שהמידע‏מושג‏באמצעות‏שיטות‏מע קב‏חשאיות‏ובכפייה‏שלטונית.‏ ‏ ‏‏ ההחלטה‏מעגנת ‏ סמכות‏חריגה,‏וכפי‏שעולה‏מדיווחים‏בתקשורת‏בימים‏האחרונים‏ביחס‏לנתוני‏ איכון ‏המתקבלים ‏מן ‏השב"כ, ‏ישנן ‏גם ‏טעויות ‏הנובעות ‏מסיבות ‏שונות ‏–‏ החל ‏מטעויות ‏אנוש‏ וכשלים ‏טכנולוגיים ‏וכלה ‏במקרים ‏שבה ם ‏מספר ‏הטלפון ‏רשום ‏על ‏ שם ‏אדם ‏אך ‏בפועל ‏נמצא‏ בשימוש ‏בן ‏משפחה ‏אחר. ‏לכן, ‏חובה ‏לעגן ‏נוהל ‏ערעור ‏מהיר ‏על ‏החלטות ‏הנובעות ‏משימוש‏ בנתוני‏איכון.‏לא‏ייתכן‏שיתקבלו‏החלטות‏–‏ בין‏אם‏על‏ידי‏אדם‏בין‏אם‏על‏ידי‏מכונה‏–‏ מבלי‏שניתן‏ יהיה‏לערער‏עליהן‏או‏לבדוק‏לאחור‏מדוע‏התקבלו.‏ ‏ כמו ‏כן, ‏ כדי ‏לאפשר ‏מימ וש ‏אפקטיבי ‏של ‏זכות ‏הערעור, ‏יש ‏ל‏ מסור ‏לאדם ‏פרטים ‏על ‏המידע‏ הספציפי ‏ בגינו ‏ נמסר ‏ לו ‏כי ‏עליו ‏להיכנס ‏ לבידוד ‏(המקום ‏ והמועד ‏בו ‏שהה ‏בקרבת ‏ מס ' ‏חולה‏ )מסויים.‏ אנו ‏מציעות ‏לקבוע ‏אפשרות ‏להגשת ‏ערעור ‏–‏ הן ‏ליועץ ‏המשפטי ‏לממשלה ‏או ‏לחברי ‏וועדת‏ השב"כ‏–‏ שיוסמכו‏לבדוק‏את‏התלונה‏בזמ ן‏מהיר.‏ 13 למשל,‏סעיף‏13ל‏- GDPR,‏סעיף‏4.1,‏4.8ל‏- PIPEDA, Schedule 1 ‏ (חוק‏הפרטיות‏במידע‏בקנדה).‏ ‏