חומר רקע
1
24/3/20
נייר עמדה :פערים דיגיטליים והשפעתם על מצב התלמידים בחברה הערבית
משבר הקורונה תובע ממערכת החינוך לעבור להוראה מקוונת ,מרחוק ,באמצעים טכנולוגיים .מורים ,
תלמידים והורים נדרשים כעת לעשות שימוש במחשבים ,אפליקציות וכלים פדגוגיים מקוונים .החברה
הערבית ,שסובלת מפערים ואפלייה מתמשכת בתחום החינוך מקום המדינה ועד היום, נמצאת בפער דיגיטלי
מן החברה היהודית והיא נכנסת לתקופה זו ללא משאבים פיזיים
מספקים
וללא מיומנויות נדרשות .
כל אלה
מצביעים על כך שאתגר החינוך בתקופת הקורונה ישאיר אותם שוב מאחור
ואף יגדיל
את הפער.
יוזמות אברהם פועלת בשדה החינוך שנים רבות .לאורך
שנות הפעילות עם מורים ותלמידים מבתי ספר
ערבים ויהודים עולים באופן תמידי הפערים הדיגיטליים בין שתי החברות .
עתה עם פרוץ הקורונה הופכים
פערים אלה לבעלי משמעות אקוטית .משיחות שערכנו עם מנהלי בתי ספר ומורים ,
עולה כי תלמידי בתי
הספר הערבים סובלים ממגו
ו
ן בעיות ה גורמות לכך שרבים מהם אינם יכולים לממש את האפשרות של
למידה מרחוק.
פערים דיגיטליים התגלו הן ברמת הנגישות הפיזית למשאבים והן ברמת היכולת לעשות בהם שימוש
אפקטיבי בתחום הלמידה מרחוק.
הגורמים ל
פער הדיגיטלי של החברה הערבית
נגישות למחשבים - קיים פער בין החברה הערבית ליהודית בנגישות למחשב ובהתאם ,
גם לנגישות
לאינטרנט מהמחשב ,אשר מתמשך לאורך השנים ומצטמצם בצורה איטית. בסקר של הלמ"
ס71%
מהאזרחים הערבים דיווחו שהם משתמשים באינטרנט בטלפון ,
ורק43%
מהם דיווחו שהם משתמשים
במחשב בבית ,
לעומת77%
מהאזר
חים היהודים .
המחשב האישי הוא כלי למידה איכותי יותר מהטלפונים
הסלולריים שהינם זמינים יותר איך שימושיים פחות ללמידה .
החברה הערבית ענייה יותר מן החברה
היהודית ורכישת מחשבים הינה מותרות .
נגישות למחשבים ואינטרנט בקרב תלמידים בדואים בדרום:
מדובר על
מחסור חמור במיוחד :
על פי
המידע ש יש בידינו בנגב ישנם102,224
תלמידים.
36,000
מהם מתגוררים בכפרים הלא מוכרים או
בכפרי המועצות האזוריות נ
ו וה מדבר או אלקסום
ללא תשתיות.
20,000
מתגוררים בשכנות בעיירות
הקיימות–
גם כן ללא
תשתיות .
30,000
תלמידים מתגוררים בשכונות עם תשתיות אך הם בנים של
משפחות עם8 ילדים לפחות ועם מחשב אחד בבית בלבד.
מכאן ניתן ללמוד שלמחצית מתלמידי הנגב אין
תשתיות אינטרנט .
כדי להתמודד עם מצוקה זו ניתן לספק את הציוד (טאבלט)
במקומות שהם יש רק תשתית
סלולרית.
תשתיות שאינן מאפשרות למידה מרחוק -
מצב תשתיות
האינטרנט ביישובים ערבים רבים הוא רעוע ,
ורוחב הפס לא מאפשר שימוש רציף במשאבים של רשת האינטרנט העכשווית ,המתאפיינת בשימוש מרובה
בתכני וידאו וגרפיקה ויזואלית .בדו"
ח שהוכן על ידי איגוד האינטרנט הישראלי
כבר ב-
2018
נכתב כי נדרש
להשוות את תשתיות האינטרנט והסלולר בישובים הערביים לתקן
ולמצ
ב
הקיים ביישובים היהודים
והמעורבים .ללא תשתית מתקדמת ויציבה ,בפס רחב ,
לא ניתן יהיה לקדם דיגיטציה
משמעותית שתשפר את
נגישות התלמידים והמורים למשאבי הוראה ולמידה1
.
1 איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ שמשרד התקשורת יחייב את:
א. ספקי תשתית התקשורת(בזק/
HOT
/
מיזם
הסיבים האופטיים Unlimited
)
להתקין תשתיות אינטרנט מתקדמות בכלל הישובים הערביים במסגרת
2
בתי הספר הערביים אינם מסוגלים לערוך הטמעה של שימוש קבוע בטכנולוגיה
בהיעדר תשתית
יציבה. על
כן ,לא ניתן לצפות מתלמידים ללמוד בשגרה תוך שימוש באינטרנט ,
וכך בהשוואה התלמידה
הערבייה
והמורה
הערבייה הינן דיגיטליות פחות מקבילותיהן היהודיות .
חסר במיומנויות של מורים בהוראה דיגיטלית - בבתי
ספר רבים בחברה הערבית אין
כאמור אמצעים
בכל
כיתה המאפשרים שימוש דיגיטלי קבוע בהוראה(כגון :מחשב ומקרן) ,
ועל כן
עד
כה
לא נעשה באמצעים
אלה שימוש בהוראה .עובדה זו גורמת לכך שהמורים והתלמידים מגיעים למשב
ר
הקורונה ללא הרגלי
עבודה מתוקשבת .
למשל ,
מורים צריכים עתה ליצור
לראשונה מצגות
ולייצר
כלי עבודה דיגיטליים .זאת,
לעומת מורים יהודים שעובדים עם משאבים אלה שנים ארוכות.
חסר במיומנויות תלמידים והורים בשימוש בכלים דיגיטליים לטובת הוראה -
על פי סקרים שנערכו
בשנים האחרונות, הערבים אזרחי המדינה,
ובתוכם
תלמידי
בתי הספר
והוריהם, הינם
בעלי מיומנויות של
שימוש באינטרנט לטובת רשתות חברתיות
ותרבות פנאי ,ולא למידה .אין הם מורגלים בשימוש במחשב
לצרכים פדגוגיים
תכנים מצומצמים שמעמיד משרד החינוך ל
טובת החברה הערבית – עם פרוץ המשבר ,משרד החינוך
מעמיד פורטל למידה נרחב לתלמידי מערכת החינוך בשפה העברית ומערכת שידורים מקוונים .
קיימים
תכנים מקבילים במידה מסויימת גם בשפה הערבית ,
אך עיון השוואתי
מגלה
כי המשרד
מעמיד אמצעים
מצומצמים ב
שפה
הערבית
לעומת העברית .זאת,
הן מבחינת היקף שעות ההוראה(
ישנן באופן קבוע פחות
שעות לימוד
עבור ערבים )
הן מבחינת היקף המקצועות הנלמדים(אין חומרי לימוד בכל תחומי הדעת )
והן
מבחינת איכות
חומרי ההעשרה (
למשל הצגות מצולמות הניתנות בשידור המקוון בעברית אך לא בשידור
בערבית.)
במעקב בנושא שפת הפורטל ניכר שמשרד החינוך עושה מאמצים להנגשת החומרים בערבית .
זהו מהלך
חשוב ואנו ממליצים להמשיך ולהנגיש את כולו ,
תוך שילוב דוברים–
דמויות
מהחינוך הערבי .
סיכום - המלצות ו
צעדים
עיקריים
שיש
לנקוט
לצמצום הפער בין החברה הערבית ליהודית:
1
)
השוואת מערך הלימוד המקוון של משרד החינוך ,הן בתוכן והן בהיקף .בכלל זה ,על משרד החינוך
להעלות במיידי את
כל
דפי הפורטל בערבית.
2
)
העלאת השיעורים המצולמים גם לערוץ ייעודי דרך צלחת הלווין שנמצא כמ
עט בכל בית בחברה
הערבית ,על מנת לאפשר
לצפות
בשיעורים אלה דרך הטלוויזיה.
3
)
מחשב/
טאבלט לכל ילד– על המדינה לדאוג לציוד קצה אצל כל התלמידים ,תוך מתן עדיפות ליישובים
הבדואיים הדרום שם המחסור חמור במיוחד
עקרונות הפריסה האוניברסלית. ב. ספקי הגישה לאינטרנט ISP
(
,נטוויז'ן/סלקום012
/
,פרטנר, בזק בינלאומי
אקספון)
להקים ולתמוך בפס רחב ובאינטרנט מהיר בכלל הישובים הערביים. לחלופין ניתן להצמיח באופן יזום
ספקי גישה לאינטרנט שיתמחו בשירות לחברה הערבית.
ג. ספקי הסלולר(
סלקום, פרטנר, פלאפון, הוט
מובייל, גולן טלקום) להקים ולתמוך במערך אנטנות ותש תית סלולרית בכלל הישובים הערביים על פי התקן
הקיים בישובים היהודיים והמעורבים.
איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ שמשרד התקשורת יוודא שדרישות
אלה מופיעות בתנאי המכרז של כלל הספקים(ואם לא, יוסיף אותם)
, וינהל ביקורת ומעקב אחר יישומם, תוך
דיווח לציבור אחת לחצי שנה
על ההתקדמות בתהליך.
3
4
)
ה גברת שעות
השידור של השיעורים המקוונים כך ש משפחות שאין בהן מחשב לכל ילד יוכלו לדרג את
השימוש במחשבים בצורה שתאפשר לכולם ללמוד.
5
)
מערך חירום להכשרת החברה הערבית ללמידה מרחוק –
מערך החירום יעסוק בהדרכה בשימוש
בפלטפורמות.טכנולוגיות הן עבור המורים, והן עבור התלמידים וההורים
במסגרת זו, תתקיים למורים
)'הכשרה טכנולוגית בשימוש כלי הוראה מרחוק (כגון בניית מצגות, שימוש בזום וכד
, בנייתן ושימוש בהן ,
ויכלול
הכשרה וליווי עד להטמעת הכלים. כמו כן ,
מומלץ להקים מערך משאבים דיגיטליים שיתופי
שבאמצעותו יוכלו המורים להדביק תוך זמן קצר את הפער שבבניית משאבים דיגיטליים.בערבית
,בנוסף
על מנת להתמודד עם דרישות הלימוד מרחוק יש צורך מיידי שבתי הספר יערכו הכשרות נפרדות להורים
ולתלמידים בשימוש במשאבי הלימוד מרחוק. על משרד החינוך להכין סרטונים בערבית המדגימים את
השימוש במשאבי הוראה, התמודדות עם מטלות מן הבית, כולל מיומנויות של
הדפסה, שמירת מסמך, הכנת
.מצגת עם תשובות התלמיד וכדומה
6
)
צעדים נחוצים בטווח הארוך, על מנת לסגור את הפערים הדיגיטליים בלמידה בין החברה היהודית לערבית:
a)
הנחת תשתיות -
על משרד התקשורת לפעול להנחת תשתיות על פי עקרונות הפריסה של התקן
הקיים ביישובים היהודיים והמעורבים.
b
)
דיגיטציה של בתי הספר –
על משרד החינוך להקצות משאבים לציוד דיגיטלי(מחשב ,
מקרן
וחיבור לרשת )בכל בתי הספר בחברה הערבית.