חומר רקע
הנושאים המרכזיים שבכוונתנו להעלות בדיון ביום ב' , 30/3
בנושא הלימוד המקוון – תכנים, קשיים ומשוב
כבר בשנת 2003, במסגרת ההכנות שבוצעו טרם תקיפת צבא ארה"ב בעירק, במערכת החינוך התכוננו לקראת אפשרות של השבתת בתי הספר במקרה של התקפה מצד עיראק.
אז נקבע שאם ייבצר מהתלמידים להגיע לבתי הספר לאורך זמן, מערכת החינוך תפעיל מערך של לימוד מרחוק לשעת חירום.
על פי שיטת הלימוד האסינכרונית, התלמידים לומדים בעזרת מערכת של קורסים קבועים שהוכנו מראש ומתפרסמים באתרי אינטרנט. התלמידים יכולים לשאול שאלות באתר, והתשובה של המורה תתקבל לאחר זמן קצר, אם באמצעות צ'ט מקוון או בפורום.
על פי התוכנית, בנוסף לנאמר לעיל, כל כיתה תפעיל אתר אינטרנט משלה עם פורום ותכניי לימוד שיאפשרו לתלמידים ללמוד דרך האתר.
שיטת הלימוד הסינכרונית מאפשרת לתלמידים ללמוד און ליין, כאשר הם יושבים מול מחשב בביתם והמורה, שנמצא במקום אחר בארץ, מעביר להם את השיעור באמצעות מצגת, וידאו-צ'ט, לוח וירטואלי ואמצעים נוספים.
מרחב למידה דיגיטלי כיתתי הוא אמצעי להפעלת הכיתה במשימות בחירום ובשגרה. הוא מאפשר למורה לעמוד בקשר רציף עם התלמידים באמצעות צ'אט או וידאו, לשלוח משימות לימודיות, לשתף קבצים ולעקוב אחר הלמידה.
המרחב הכיתתי הדיגיטלי מאפשר למידה בעת חירום, כאשר התלמידים אינם יכולים להגיע פיזית לבית הספר ונאלצים ללמוד מרחוק. (גם במסגרת "כיתה הפוכה" ולמידה מעורבת Blended Learning).
המרחב הכיתתי הדיגיטלי מאפשר הנגשת משימות למידה מגוונות כגון סרטונים ומשחקים, קישורים ותרגילים.
המרחב הכיתתי הדיגיטלי מזמן טיפוח אוריינות דיגיטלית של התלמידים באמצעות האפשרות לכתוב במסמכים משותפים, לבנות תוצרי ידע דיגיטליים שיתופיים, לנהל ידע ולארגנו בכונן רשת.
מרחב למידה מאפשר למורה לקיים שיעור א-סינכרוני באמצעות:
הזמנת התלמידים למרחב הלמידה הדיגיטלי הכיתתי
שליחת תוכני לימוד בנושא השיעור המתאימים ללמידה עצמית או בקבוצה.
צירוף משימה אישית או קבוצתית והצעת תמיכה ללומדים
מתן משוב לתלמידים על ביצוע המשימה ועידודם לכתוב רפלקציה
קיימות כמה אפשרויות ליישום שיעור א-סינכרוני במרחב למידה כיתתי:
באתרי בית הספר (אם ישנם).
בתוכנת ניהול פדגוגי שבית הספר משתמש בה. (תמיכת ספקי התוכנות).
ב-Classroom של גוגל – מדריך קצר לפתיחת מרחב.
ב-Teams של מיקרוסופט – מדריך קצר לפתיחת מרחב.
במודל משרד החינוך לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה – לומדה לפתיחת מרחב בוואטסאפ.
תירגול המערכת:
בתרגיל כלל ארצי, שנערך בנושא זה בראשית תש"פ, נקבעו הנושאים והפעולות הבאות לתרגול:
1. נוכחות- בדיקה נוכחות התלמידים המשתתפים בתרגיל.
2. למידה- ביצוע מטלת למידה מתוקשבת או פעילות ווירטואלית שהמורים ינגישו לתלמידים במרחב מקוון והתלמידים יבצעו את מטלת הלמידה ויגישו למורה באותו מרחב מקוון .
לדוגמה: מרחב כיתתי באתר הבית ספרי או סביבות ענן מוודל, גוגל או מיקרוסופט, מערכת ניהול בית ספרית, צפייה בשידור אקדמיה ברשת וניהול דיון ומשימה מתוך אתר ספק תוכן.
3. תקשורת- ביצוע שיח מקוון בין המורים לתלמידים.
מכיוון שמשרד החינוך, נמנע מפרסום תוצאות התרגיל ולקחיו לציבור הרחב (בדיוק כמו שנהג גם בתרגילים שבוצעו בשנים קודמות), אין לנו אלא להסתמך על הדיווחים מהתקשורת, שטענו שהתרגיל נכשל והמערכת המכוונת, קרסה.
על רקע זה, נפלה החלטת ממשלת ישראל ביום 12 מרץ 2020, ט"ז באדר התש"פ, לסגור את מוסדות החינוך (בשלב ראשון את בתי הספר ויומיים מאוחר יותר צורפו גם גני הילדים וכול מוסדות החינוך המיוחד, שהוחרגו בהוראה הראשונה), כחלק מתבקש מהמאבק במגפת נגיף הקורונה, שהתפשטה בעולם כולו ובישראל.
משרד החינוך, הודיע והנחה את כול מערכת החינוך (בתי הספר וגני הילדים) לעבור ללימוד מרחוק.
הינה כי כן, חרף הודעות משרד החינוך מהשבוע האחרון, שהגדיר את "הלימוד מרחוק", כהצלחה עצומה, בראיית הורי ותלמידי ישראל, התמונה, שונה בתכלית.
מערכת הלימוד מרחוק, החלה לפעול, ב-15 מרץ 2020.
בתאריך 16 מרץ, הודיע משרד החינוך, ש- 100 אלף ילדים/תלמידים עשו שימוש במערכת.
למחרת, ב-17 מרץ, לשיטתם, המספר עלה ל 350 אלף.
כול זאת מתוך 2.3 מיליון תלמידים. אבל גם אם נוריד את ילדי הגנים, זה נתון עלוב.
כבר בשלב זה, חוו התלמידים והוריהם (שהרי לתלמידים בכיתות הראשונות בבית הספר היסודיים כמו גם, לילדי הגנים, אין את היכולת להיכנס למערכת בעצמם):
ניתוקים בלתי פוסקים.
הודעות על עומס שלא מאפשר התחברות (ראו דוגמא).
כול זאת לפני הפערים העצומים בין המשימות שניתנות בין מחנכים באותו מוסד חינוכי, בין בתי ספר באותה העיר ובין ערים.
האתר קרס ולא היה נגיש למרבית התלמידים, הילדים והוריהם.
להלן דוגמא להודעה של מחנכת ״הי לכולם, אני מתנצלת על חוסר הזמינות...האתר כרגע תחת עומס משמעותי ולכן אינו עובד. אמור להסתדר בקרוב..אני זמינה מעכשיו לכל בקשה..יום נפלא❤״.
בבתי הספר לא היו תכניות חלופיות וכל בית ספר אילתר משהו.
קיבלנו עדויות רבות שטענו שהשקיעו שעתיים ויותר על עבודה שאמורה הייתה להימשך חצי שעה לכול היותר, כי המערכת קורסה כל הזמן (וזה במקרה הטוב).
בבית הספר היסודי בלב השרון, נטען שהמורות לא טכנולוגיות. ולכן רק שתיים, שלוש עשו שימוש באפליקציית "זום" והאחרות התחילו רק ב-17/3/2020 הכשרת בזק מהבית לשימוש ב"זום".
לעומת זאת, קיבלנו גם משוב אחר באשר למורים שלימדו את כיתתם באמצעות אותה אפליקציה כגון: "... בבתי הספר בחוף השרון עשו לימודים מקוונים מול התלמידים בכל בוקר עם סדר יום של שני שיעורים ביום זה עבד מדהים...".
דוגמא נוספת (חיובית): "...הבן שלי בכיתה ו' מחכה לתשע בבוקר פגישה כיתתית עם המורה. הגדול ב- י"א עבר שיעור לשון וכימיה ומתמטיקה. כששמע שזה נפסק התחרפן. זה מקבע לו את היום נותן קרש הצלה לנשום שגרה...".
חלק גדול ביותר (אלפי מורות) בחרו לפעול בצורה אחרת, כגון, בהעברת הודעות בנוסח הבא: "... במחברת חשבון נא להתקדם עד עמוד 119 עד יום שישי...".? כלומר, אין כל העברת ידע או שיתוף.
מערכת הלימוד מרחוק, ומשרד החינוך, לא נתנו את הדעת ולכן גם לא ניתן מענה לילדים שאין להם מחשבים בבית או שמחשב אחד הקיים, צריך לשמש את כל ילדי המשפחה.
בחטיבות (חט"ב ועליונה) נכנסו ל-3 אתרים שונים ללמידה וכולם היו איטיים להחריד ולאחר מכן הרשת נפלה והיה צריך להתחיל מהתחלה (ילקוט דיגיטלי, גוגל קלאסרום, סמארט סקול ), אלו שלושת האתרים שבהם צריך לבצע משימות ללמידה מרחוק.
באשר לשיעורים המוקלטים , ו/או המשודרים מאולפני השידור באתרים של משרד החינוך, הרי שהתגובות היו מעורבות אבל חלק גדול מהן היו דוגמת התגובה המצורפת:"...מה ששלחת לפחות בכיתה ו' היה מתחת לכל ביקורת. לא ברמה של הילדים, לא תואם גיל. מאד עצבן אותו (את הילד) לצפות בזה...".
הדרכות לילדים והמחשה הלכה למעשה לא נעשה .
עלתה טענה הן מצד ההורים והן מצד המורים, שהמורים לא הוכשרו להפעלת המערכת טכנולוגית.
לדוגמא בביה"ס יסודי ממ"ד במודיעין, יש כמה מורות שאין להן אפילו ווטסאפ, רק טלפון כשר. מקבלים אימייל יומי עם כמה קישורים. הקשר הכי אופליין שיכול להיות.
כמו כן , המורים לא הוכשרו לכך פדגוגית.
מי שכן לימד בצורה מקוונת, השתמש בכלים אחרים, בדרך כלל חינמיים, כמו "זום".
לא היה מאגר אמיתי, ממופה ומסווג לנושאים וגילאים של מדיה מוכנה. בעיקר שלחו קישורים לכל מיני סרטוני יוטיוב ואתרים שהמורים מצאו.
לא לכל המורים יש בכלל תשתית מתאימה, מחשב או רשת משלהם.
לא לכל התלמידים יש בכלל תשתית מתאימה, מחשב או רשת.
גילאי הגן בכלל מחוץ למשחק הלימוד מהמקוון:
אין ממש למידה מרחוק בגנים.
אין תכנית מסודרת ודרישות מינימום.
כל גננת עושה מה שהיא רוצה והרבה מהן לא עושות בכלל.
בעיה מרכזית ומהותית היא שחדרי הזום שפתחו עבור ילדי הגנים מתמלאים בתוך שניות ספורות כי תכולתם המרבית הינה 300 מקומות לכל הארץ.
אין פעילות אחרת שיוזם המשרד עבור ילדי הגנים.
על המשרד להגדיר דרישות מינימום וסוג של פיקוח שאכן מתבצע.
מצטיירת תמונה עגומה (אולי שגוייה) שאין תורה בכלל לאיך בונים יום לימוד כזה. כמה נושאים, מתי? זו לא מערכת שעות רגילה.
ההורים נדרשו להתעסק בקטע הטכני יותר מדי. זאת למרות שיהיו מצבי חירום שבהם יהיה חסר הורה אחד או יותר.
ברצוני להדגיש את החסר בקשר האישי של המחנכת שיוצרת קשר בבוקר... בדגש על ילדי החינוך המיוחד או הילדים בסיכון החיים בחרדות עם משפחות לא מתפקדות. הסבירות שהם יצללו לתהומות שלא ניתן יהיה להרים אותם מהן לדעתי זה פיקוח נפש . ומדובר בקשר היומיומי עם אנשי החינוך המוכרים להם.
ביום ה', 19/3, לאחר שהסתדרות המורים כבר הודיעה על הפסקת הלימוד מרחוק בהשתתפות המורים המאורגנים בה, העלה משרד החינוך את הסרטון בקישור הבא: https://youtu.be/CNcORO7mcjw
הכשל , כפי שהצטייר, עד שבוע שעבר, אצל המשתמשים, היה בקנה מידה קולוסאלי. תעודת עניות עצומה למשרד החינוך שהשקיע סכומי עתק במערכת...
אם ניקח בחשבון את הילדים והתלמידים בגנים (כ-460,000) או במוסדות החינוך של דוברי הערבית (כ-280,000) ולנתון זה יש להוסיף את מערכת החינוך של המוכש"ר (חרדים) שאפשר להניח שכ-50% מהם בכלל לא קשורים לתיקשוב, כי אינם בעלי מחשבים ו/או אינם מחוברים לאינטרנט ו/או אינם מיומנים בתחום ולא קיבלו שום הכשרה לכך בטרם הוכרז מצב החירום, הרי שהמערכת, אמורה הייתה לתת מענה מיליון עד מיליון וחצי תלמידים וילדים בלבד, ואפילו בכך, לא עמדה...
האם כך נראית מערכת עם תקציב תקשוב של כמעט 300 מיליון ₪ בשנה, לאורך מספר שנים?
האם כך צריכה מערכת החינוך להיערך למצבי חירום, שסבירותם במזרח התיכון, גבוהה ביותר, גם ללא איום נגיף הקורונה , שהרי כול המדינה מצויה תחת איום טילים ורקטות ארוכות טווח, כולל כול מרכזי האוכלוסייה?
לעומת זאת, ראינו יוזמות עירוניות ו/או של מורות בודדות, לדוגמא:
ראו ריכוז פרטים שבוצעה על ידי מנהל החינוך של העיר הרצליה:
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1ul19hBKI873eRdO-JJWjr5Elw_A6fiS9DKy_fPuWxiM/edit?usp=sharing
שורה תחתונה
1. המערכת לא תוכננה, כראוי, לא הופקו לקחים ולא תוקנו הכשלים מהתרגולים בשנים האחרונות, והמערכת פשוט לא עובדת ולא עומדת בציפיות.
2. האלתורים של חלק מהמורים היו טובים ויצרו אוירה טובה.
3. היה מומלץ להעביר את הסמכות ואחריות למורים, לפתח טכנולוגיה ישימה עם מתודולוגיה שצומחת מהשטח.
מסקנות ראשוניות:
כול מערך הלמידה מרחוק על כול שלושת רבדיו, חיוני למדינת ישראל למערכת החינוך ולאזרחי המדינה.
חשיבות המערך, קריטית במדינה כשלנו, בה מצבי חירום, עשויים להתפתח, ללא כול התרעה מוקדמת, ולא רק בשל נסיבות בריאותיות, אלא בעיקר בשל אירועים ביטחוניים.
יש להכשיר את צוותי ההוראה לסיטואציה שכזו, לתת להם את המיומנות הטכנית (גם במגזרים ספציפיים בהם מיומנות זו, אינה חיזיון נפרץ, כגון במגזר החרדי והערבי).
יש לבדוק, איך ועל מה הוצאו מאות מיליוני ₪ בכול שנה.
יש לבחון בנייה שונה של מערכי השיעור המוקלטים, למשל לבחור את המורה המוכשר ביותר בכול תחום ולכול שכבת גיל, ולהקליט אותו בסיוע העזרים הטכניים המתקדמים ביותר , כמו אילוסטרציות, סרטונים מצוירים ו/או תלת ממדיים, המחזות ועוד, וליצור מאגר שיעורים איכותיים, שימשכו את תשומת ליבם של התלמידים והילדים. לגני הילדים, להכין מערכים מוקלטים של שעת סיפור, הנחיות ושיעורים מודגמים למשחקים, ליצירה ולפעילות גופנית ועוד.
יש לתת מענה למשפחות בהם אין מחשב / טלפון חכם / או אינטרנט, למשל באמצעות רכישת ערוצי טלוויזיה בצווי חירום (שהרי על פי חוק, ערוצי השידור הינם רכוש המדינה, והם רק מושכרים לחברות השונות), בהם ישודרו חלק מהשיעורים, בכול ערוץ ובכול זמן, לשכבות גיל שונות.
יש להכניס להסכמי העבודה עם ארגוני המורים, שבעת שמוכרז מצב חירום ומערכת החינוך מושבתת, הם מחויבים להמשיך בתפקידם מהבית, באותם תנאים, כשימים אילו לא יחשבו במסגרת ימי הלימוד הרגילים בשנה להם הם מחויבים.
זאב