חומר רקע
:נייר עמדה מוגש ל
הוועדה המיוחדת
לענייני רווחה ועבודה
:בנושא א
לימות במשפחה בעת משבר הקורונה
רקע
החברה הערבית חי ה כרגע שגרת חירום כפולה, משבר הקורונה ממשיך את שגרת החירום המדממת
בחברה הערבית
ואף מגביר אותה . התפקוד הלקוי של רשויות המדינה וההזנחה ארוכת השנים של
החברה הערבית על-ידיהן
באים לידי ביטוי גם במהלך ,משבר הקורונה כאשר נגיף הקורונה מאיים
להדביק כל אחד מאיתנו וכו
לנו על .ולים לגרום להתפשטות המגפה החברה הערבית פגיעה יותר
ל
השלכות
.המגפה מאשר החברה היהודית סיכויי ההדבקה והתחלואה גדולים יותר בקרבה
.כתוצאה מעוני, אופן מגורים, תרבות, סגנון חיים ואמון נמוך במערכת
,בתקופה הנוכחית
ממדי תופעות האלימות והפשיעה, בהן ירי ושימוש בנשק; סחר בסמים; אלימות
חמורה ורצח; דמי חסות ותופעות נוספו ת הולכים וגדלים לנגד עינינו, ומותירים את האזרחים
.הערבים במציאות יומיומית של חירום ואיום מתמיד
,יתרה מזאת
ה משבר
גם
גורם לעליה
.באלימות מסוגים מסוימים, ובראשם אלימות כלפי נשים וכלפי ילדים
:המציאות הקשה היא תולדה של גורמי עומק, בהם
1.
חוסר מעש בקרב צעירים–
שיעור חסרי המעש בקרב צעירות וצעירים ערבים בני22
-
18
עומד
על40%
בקירוב אשר אינם לומדים או עובדים במסגרת יציבה ורציפה. מסיימי התיכון
הערבים ניצבים מול עתיד מעורפל שבו הזדמנויות התעסוקה ומסגרות ההכשרה המקצועית
מצומצמות. הם אף אינם מוכנים כהלכה ללימודים אקדמי ים. על כך יש להוסיף את מיעוטם
של המרכזים הקהילתיים, של מתקני הספורט ושל אפשרויות הבילוי. מציאות זו של שעמום
וחוסר תוחלת היא כר פורה להצמחת התנהגויות אנטי-
.חברתיות, ונדליזם ואלימות
2.
נוכחות דלילה של הרשויות הממשלתיות–
ביישובים הערביים בולטים בהיעדרם שירותים
בסיסיים כמו בתי חולים, תחנות אוטובוס מרכזיות ותחנות רכבת, תחנות כיבוי והצלה
ותחנות מגן דוד אדום. משרדי ממשלה ("קריית ממשלה") גם הם כמעט אינם קיימים
ביישובים. היעדר זה משריש תחושה של היעדר חוק, של אי-
סדר ושל חוסר אכפתיות מצד
.המדינה כלפי האזרחים הערבים
3.
נגי שות מוגבלת להון ולאשראי–
התפתחות חיובית של יזמות, מסחר ובניה ביישובים
הערביים יוצרת ביקוש
להון ולאשראי שאינם זמינים ל חברה הערבית. כך, אזרחים ערבים
רבים פונים להלוואות בריבית גבוהה, אשר מניעות תופעה של גביית חובות תוך שימוש
.באלימות ולסחיטת דמי חסות
4.
עוני ו אבטלה–
הקשר בין מחסור וקשיים כלכליים לבין תופעות של אלימות ופשיעה ידוע
בעולם כולו וגם בישראל. מחצית מכלל המשפחות הערביות בישראל מוגדרות כעניות וכמעט
שני שלישים מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני. היישובים הערביים מצויים בתחתית
הסולם הכלכלי-חברתי ורבים מהם סובלים מתת-
פיתוח ניכר, מאבטלה נרחבת, ממערכות
.חינוך ורווחה חלשות ומתשתיות פיזיות רעועות
5.
מאבק על משאבים: קרקע ומשרות–
,המעמד המיוחד של הקרקע והקשר הרגשי אליה
בצירוף המחסור החמור בה ונדירותה ההולכת וגוברת, מעמיקים קונפליקטים בין משפחות
ואף בתוכן. בה בעת הי צע זעום של תפקידים ומשרות בישובים הערבים מחריף את התחרות
על כל משרה, תחרות שהופכת למאבק שמשפחות שלמות מתגייסות אליו. זוהי גם סיבה
מרכזית למאבקים הקשים הנלווים לבחירות המוניציפליות, מאבקים שלרוב אינם קשורים
כלל למצע אידיאולוגי או לישוב עצמו אלא למה שנתפס כש ,ליטה על מאגר של משרות
.בבחינת שלל הצפוי ליפול בחלקם של המשתייכים לקבוצת המנצח
6.
חסך מתמשך בשירותי שיטור הולמים– עשרות שנים של 'שיטור-
חסר' המתבטא בהזנחת
,הטיפול בפשיעה בחברה הערבית מצד המשטרה; אכיפה רופפת, היענות איטית לקריאות
שיעור פיענוחים נמוך, הקצאה בל תי מספקת של תקנים ומשאבים למשטרה לטיפול בפשיעה
ואלימות בתוך החברה הערבית. בה בעת נוקטת המשטרה 'שיטור-
יתר' המתבטא בשימוש
באלימות בלתי מידתית כלפי אזרחים ערבים ושימוש בפרקטיקות מעין-
צבאיות כלפיהם בין
.שהרקע למעשים הוא פלילי ובין שמדובר בפעולות מחאה והפרת סדר המתח בין שיטור-
החסר ושיטור-
היתר מקורו בדרך שבה תופסת המשטרה את אזרחי ישראל הערבים בשני
הקשרים: הקשר אזרחי שבמסגרתו היא אמורה לספק להם שירותי שיטור יעילים, והקשר
ביטחוני אשר במסגרתו היא רואה בהם (או בחלקם) איום פוטנציאלי על המשטר ועל הסדר
הציבורי. סתירה זו בין שני המישורים של תפקידי המשטרה ביחס לערבים זורעת אי-
אמון
עמוק בין הצדדים, ומקשה מאוד על המשטרה לשרת את האזרחים הערבים ולהילחם
.בפשיעה ביישוביהם
7.
היעדר האמון במשטרה מחריף לאור הניסיון המתמיד של המשטרה לגייס סייענים
("משת"פים ") לצרכים ביטחוניים. כך, לעתים קרובות, אזרח ערבי אשר מגיע לתחנת
המשטרה על מנת להגיש תלונה או לבקש את סיוע המשטרה, יידרש לספק מידע על גורמים
עברייניים שאינו קשור לנושא התלונה בתמורה לעזרת המשטרה. הניסיון של המשטרה
לסחוט מידע מאזרחים ערבים, גורם לכך שאזרח ער בי הפונה למשטרה נחשד אוטומטית על
ידי סביבתו "כסייען". כתוצאה מכך, אזרחים רבים מעדיפים להימנע מכל קשר עם המשטרה
.ובלבד שלא להיחשב לסייענים, גם במחיר של היעדר ביטחון אישי
אל
ימות כלפי נשים :
הנחיות משרד הבריאות להישאר בבתים לא לוקחות בחשבון את העובדה
שהבית א.ינו מקום בטוח כלל עבור נשים וילדים רבים
בתקופה זו, כאשר נשים לא יכולות לצאת
.מהבית, הן מוצאות עצמן כלואות עם בן הזוג האלים לדוגמא הרצח של זמזם מחאמיד, בת19
מאום אלפאחם על-ידי בני משפחתה ב-
18.3.2020
, הינו דוגמא לאופן שבו מצב החירום מנוצל
לצורכי הפעלת אלימ.ות כלפי נשים
,לפי נתוני משטרה שפורסמו בכלי התקשורת
המשטרה מדווחת על עליה משמעותית בתלונות
של
נשים בשבועות האחרונים עקב אלימות במשפחה .
עם זאת, ברור כי נשים רבות יחששו לדווח
למשטרה ויתקשו לעשות זאת כאשר הן תחת עינו.הפקוחה של בן הזוג האלים
מצוק ת האבטלה
והעוני
ההולכות וגדלות ומשפיעה על החברה הערבית יותר מאשר על החברה
היהודית, יגבירו גם הן את המתח ואת החיכוכים בתוך הבית.
כמו כן, חלק הארי של עובדי הניקיון ועובדי כפיים בבתי החולים הם נשים
ממשפחות במעמד
סוציו-אקונומי נמוך. עבור אותן נשים
, לעתים קרובות מקום עבודתן הוא המפל ט היחידי שלהן
מפני האלימות בבית, הן משום שהוא מאפשר להן לצאת
מהבית בשל סיב ה "מוצדקת" והן בזכות
.המשכורת שעבודתן מכניסה למשק הבית
ואולם, במציאות הנוכחית, מקום העבודה מסכן את
בריאותן .ומגדיל את סיכוייהן להידבק בקורונה
כמו
כן, חלקן סובלות מ"שיימינג" מצד תושבים
ביישוב המגורים שלהן אשר רואים בהן חשודות פוטנציאליות להדבקה של אנשים אחרים ביישוב
.בנגיף הקורונה כך, הן חיות במציאות בלתי אפשרית המאלצת אותן לבחור בין "שיימינג" וסכנה
בריאותית לאלימות מתמדת
.מצד בן הזוג
נוסף
ל
הצטרפותנו ל
המלצות של ארגונים הפועלים כנגד אלימות כלפי נשים
(דוגמת תגבור מקלטי
הסיוע והיערכות של מקלטים לנשים אשר צריכות לשהות בבידוד), להלן
המלצות:ינו
תגבור מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות
הערביות במיוחד בימים אלו יש לתגבר את
מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות על מנת לתת מענה ל
גידול במספר הנשים וה ילדים
הסובלים מאלימות .במשפחה
הנגשת קווי
ה סיוע לנשים שסובלות מאלימות במשפחה, למשל
באמצעות
חלוקת עלונים
ב
סלי המזון המחולקים למשפחות נזקקות
, או יציר
ת שם קוד לאלי מות אשר תאפשר
לנשים לדווח שהן סובלות מאלימות מבלי לומר זאת מפורשות באינטראקציה עם
רוקחים
.ות בבתי המרקחת ,
עם.'רופאים.ות וכד
חלוקת סלי מזון לנשים
שאינן מוכרות לרווחה
, כגון יא
מהות חד הוריות, רווקות מבוגרות
ועוד .
על המדינה להוסיף ולתמוך בעת הזאת
בארגוני החברה האזרחית המעניקים מענה ל נשים
הסובלות מאלימות.מצד בני הזוג שלהן בחברה הערבית
ליצירת קשר עם
המנהלות השותפות
:של מיזם "קהילות בטוחות" ביוזמות אברהם
עולא נ
ג'מי-יוסף |
[email protected]
|
7545948
-
054
רות לוין-
חן[email protected]
|
5883698
-
054