חומר רקע
07
באפריל
2020
:לכבוד
ח"כ עאידה תומא סלימאן
יו"ר הועדה הזמנית לעבודה, רווחה ובריאות של הכנסת
:הנדון
העלאת נושא
הפסיכולוגיה הציבורית
לסדר היום של הועדה
,שלום רב
אחד הסיכונים המשמעותיים שמביא איתו משבר הקורונה, לצד הסיכון הבריאותי, הוא הסיכון הממשי לבריאות
הנפש של אזרחי המדינה. תקופה ממושכת של בידוד, חוסר וודאות, אבטלה גואה והפגיעה במרקם החיים האזרחי
השגרתי עלולים להשפיע לרעה על מצבם של ילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים ולהוביל לעלייה דרסטית בתחלואה
הנפשית (למשל דיכאון, חרדה, קשיי הסתגלות ועוד). פגיעה עמוקה יותר עלולה להיות למשבר על אוכלוסיות
.פגיעות מלכתחילה כמו ילדים עם צרכים מיוחדים והוריהם, בני נוער בסיכון אובדני, משפחות במצבי סיכון ועוד
במשבר הנוכחי, יש להתייחס גם לאוכלוסיית הצוותים הרפואיים אשר קורסים תחת הנטל הרפואי והנפשי ואינם
זוכים למענה רגשי, דבר א .שר יכול להשפיע על יכולתם לתפקד באופן מיטבי בהווה ובעתיד
משבר הקורונה פוגש את מדינת ישראל עם מערך פסיכולוגיה ציבורית מדולל ומיובש. תורי ההמתנה לטיפול
נמשכים חודשים ארוכים, התקנים בכלל הסקציות אינם מספקים והשירות הפסיכולוגי הציבורי רחוק מלהיות מסוגל
לתת מע נה לצרכי הציבור בשגרה. לצד זאת, מתחילת משבר הקורונה וביתר שאת בימים האחרונים, אנו עדים
לעליה משמעותית במצוקות הנפשיות של אזרחי ישראל. רק לפני מספר ימים פירסם השירות הפסיכולוגי הייעוצי
במשרד החינוך נתונים לפיהם כרבע מתלמידי ישראל מפגינים תסמיני מצוקה בינהם חרדה, דיכאון ומחשבות
.אובדניות. במקביל, דיווחים על קריסת הקווים החמים כדוגמת ער"ן מעידים על הדרמה המתחוללת בנפש הציבור
למרות המציאות הכל כך ברורה ובמקום להרחיב את שירותי הפסיכולוגיה הציבורית בימים קשים אלה, אנו עדים
לפגיעה וצמצום המענים הניתנים על ידי הפס :יכולוגיה הציבורית בישראל ואף לחוסר שימוש במשאבים קיימים
-
במערך בריאות הנפש תורי ההמתנה הם של חודשים רבים ומרכזים רבים כלל אינם מאפשרים המשך
טיפולים מרחוק ובכך קוטעים רצף טיפולי, פוגעים במטופלים
ו בעיקר פוגעים ביכולתם של המטופלים לשוב
לתפקוד בתום המשבר. כמו ת הפסיכולוגים שמלכתחילה היתה מצומצמת אינה מספיקה על מנת לקלוט
.מטופלים חדשים
-
בשירותים הפסיכולוגים החינוכיים ברשויות המקומיות, האמונים על רווחתם הנפשית של הצוותים
החינוכיים, תלמידים במערכת החינוך הרגילה ובחינוך המיוחד ו הוריהם, הוצאו כמויות משמעותיות של
פסיכולוגים לחופשה כפויה ובכך נפגע רצף הע בודה מול המסגרות החינוכיות, ומול ההורים והתלמידים
והצטמצמה מאד יכולתם של הפסיכולוגים החינוכיים, המיומנים כל כך במתן מענים בעתות חרום, לתת
.שירות מותאם ורחב
-
מספר רב של מרפאות להתפתחות
הילד, שגם כך בשגרה כורעות תחת העומס, נסגר, כך שפעוטות וילדים
צעירים עם עיכוב התפתחותי, הפרעות אורגניות או רגשיות אינם יכולים לקבל את המענה הפסיכולוגי הכל
.כך נחוץ להם
-
סקציית הפסיכולוגיה הארגונית-תעסוקתית כמעט והוכחדה מהשירות הציבורי והופרטה לחלוטין. אם ז ה לא
היה קורה, הפסיכולוגים הארגוניים-תעסוקתיים היו יכולים לספק מענה וליווי ,
,לפחות חלקי
ללמעלה ממליון
המפוטרים והעובדים שנמצאים בחל"ת .
.כולנו שותפים לתחושה כי משבר הקורונה הוא משבר בסדר גודל שכמוהו מדינת ישראל לא ידעה בכל שנות קיומה
אולם יש לזכור כי "סוף מ עשה במחשבה תחילה" וכי להעדר חשיבה והשקעה כלכלית בבריאות הנפש תהיינה
השלכות כלכליות לטווח ארוך. חוסנה של חברה נמדד בין היתר בחוסן הנפשי שלה ומערך הפסיכולוגיה הציבורית
בישראל על כלל הסקציות המרכיבות אותו אמון על שמירה על רווחתם הנפשית של האוכלוסיה. אין ספק כ י עמותות
.ומגזר שלישי תורמים את חלקם בסיוע בתחום הנפשי, כולנו מעריכים את התרומה שיש לקווים החמים דוגמת ער"ן
עם זאת יש לזכור כי קו חם מספק מענה ראשוני ורגעי וכי אין ביכולתו לערוך תהליכי עומק או להתמודד עם מצוקה
.נפשית כרונית של הציבור
אנו קוראים ל
ו
ועדה הזמנ ית לעבודה ורווחה בכנסת לדון במצבה של הפסיכולוגיה הציבורית בעת משבר הקרונה
ולערוך חשיבה מעמיקה על האופן בו ניתן להחזיר את השירות הפסיכולוגי הציבורי בארץ לפעילות בהיקף מלא ואולי
.אף בהזדמנות זאת אף לעבות ולחזק אותו
פעולה נכונה כעת תקטין את הפגיעה ותסייע למד
ינת ישראל להתאושש מהר יותר,, נפשית וכלכלית
מהמשבר
הקשה בו היא נמצאת כיום .
,בברכה
ראשי פורום הארגונים למע
ן הפסיכולוגיה הציבורית ,
יורם שליאר
יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים
בישראל
ירדן מנדלסון
יו"ר חטיבת הפסיכולוגים
בהסתדרות המח"ר
אלית מרדו
יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה
הציבור ית