חומר רקע
ש
ירותי בריאות הנפש בזמן משבר הקורונה
ימים אלו מביאים עמם אתגרים נפשיים
רבים המושפעים מלחצים כלכליים ,משפחתיים ותחושות
בדידות
שרבים חווים .אתגרים אלו מועצמים בעבור מתמודדי נפש ,ומגדילה את הצרכים של אלו שכבר טופלו במסגרות
בריאות הנפש ,ורבים שנוספו מאז תחילת המשבר .אנו רואים עליה דרמטית בפניות למוקדי הסיוע ,בהן פניות
רבות שמעידות על מתחים נפשיים .
מצב זה עבור מתמודדי נפש עלול לאורך זמן
להוביל להחמרה במצבם
ואף
לסכנה קיומית אמיתית עבורם ;מרבית השירותים הסוציאליים בבריאות הנפש עשו התאמות למצב
החדש
באופן יחסית מהיר ,אך ישנם עדיין פערים בשטח :סגירת מפעלים מוגנים; הפסקת טיפולים פסיכולוגיים ,
חוסר
קבלה של מטופלים חדשים לטיפול; החמרה
בתנאי כניסה לאשפוז מייצרים חוויית מצוקה קשה עבור
המטופלים ,הנשארים ללא מענה החירום שלהם .
1.
ציוד
מיגון ו
בדיקות למטפלים -
כיום בדיקות ניתנות לצוות אך ורק אם מגלה
תסמינים בעוד שוירוס
הקורונה
מדבק עוד בטרם הופעת תסמינים .
כמו כן ,
גם כאשר יש
תסמינים לוקח ימים רבים עד
שהתשובות
מגיעות .כאשר בעלי התסמינים הם מתמודדי נפש ,אנשים המתמודדים עם חרדות רבות גם בשגרה ,
המתח
בזמן
ההמתנה
לתשובות הבדיקה הופך לבלתי
ניתן להכלה .עניין
זה מקשה מאד על ההתמודדות
בהוסטלים ,המורכבות גם כך בימים אלה .
זאת ועוד ,הצוותים
המטפלים בבריאות
הנפש בבתי החולים ,בהוסטלים ובמסגרות
נוספות שממשיכות
לפעול פרונטלית ,פוגשים מספר רב של מטופלים ופוטנציאל ההדבקה נרחב .על כן יש לדאוג לכמויות
בדיקות מספקות למען קיום בדיקות בשגרה לצוותים המטפלים וכן על ציוד מיגון מתאים בכמויות
מספקות בכלל המסגרות .
בנוסף ,ישנן מסגרון אשר בהן עובדים רבים הנמצאים בבידוד וממתינים לתוצאות הבדיקות ויש לדאוג
לקבלת תשובות מהר ככל הניתן על מנת להגביר את מצבת כוח האדם בצוותים.
2.
תפוסה במסגרות אשפוז:
א.
תפוסה וקבלה במסגרות - קצב הקליטות בהוסטלים
נמוך מהרגיל ,זאת עקב הצורך לאזן בין הצורך
במענים פסיכיאטריים לבין הכרח להימנע מהדבקה .עניין זה יכול להשתפר בעזרת בדיקות
למתמודדים חדשים שנקלטים ,וביצירת
מענה של הוסטל ייעודי לדיירים
בקליטה.
ב.
בתי חולים פסיכיאטריים- מאז
תחילת המשבר
היו שחרורים רבים מבתי
חולים פסיכיאטריים ,גם
עבור מטופלים חסרי קורת גג קבועה אשר לא היה להם לאן להשתחרר .בנוסף ,ישנם מאושפזים
המרצים תקופת מאסר בבתי חולים פסיכיאטריים אשר שוחררו לפני תום תקופת המאסר .
ג.
אשפוזי יום- אשפוזי
היום קוצרו לבין יום
ליומיים בשבוע ,ומרחוק. יש להערך ל"שגרה חדשה "בה יש
צורך במענה אינטנסיבי בדומה למרכז יום ,ולא רק קשר מרחוק .מיגון מתאים ,חללים
מרווחים
והקטנת הקבוצות הם רק דוגמאות לקריטריונים שניתן לקחת בחשבון
בתכנון המענה.
ד.
הוסטלים - למיטב ידיעתנו אין קבלות חדשות.
בימים בהם הצרכים עולים יש לאפשר למתמודדי הנפש הזקוקים לאשפוז לקבל את הסיוע במסגרת
המתאימה להם ובכמות הנדרשת ולא לקצר תהליכים ואשפוזים נדרשים.
3.
תחבורה ציבורית- העובדים הממשיכים להגיע ולתת שירותים ממקום העבודה נחשפים מדי יום
ומסכנים
עצמם בתחבורה הציבורית ,אשר צומצמה משמעותית ויש פחות אפשרויות תחבורה .יש לדאוג לדרכי
תחבורה ייעודיות לצוותים .
4.
שירותים בסל שיקום-
א.
ועדות סל שיקום כרגע פועלות במתכונת מצומצמת באמצעים מקוונים .זה לא מספק את הצורך וכך
אנשים הזקוקים לסל שיקום לא מקבלים אותו ,דבר אשר ייצר עומס גם לאחר החזרה לשגרה .
ב.
כרגע חלק מן ה
שירותים אשר ניתנים בסל שיקום למתמודדי נפש הופסק
ו .יש
למצוא פתרונות
בריאותיים וכלכליים על מנת לתת מענה לעבודת הסומכות
שחלקה הופסקה ,בין היתר כי לא
ניתן
היה להבטיח את בריאותן ובריאות המטופלים. יש לוודא כי שירותי תעסוקה ופנאי אלו
שירותים שמופעלים מיידית ובשלב הראשון
בחזרה המדורגת
לשגרה.
5.
מענים בקהילה- המענים בקהילה כגון מרפאות ברה"ן ו
מרפאות קופות החולים הן קריטיות לסיוע למתמודדי
הנפש ,בשגרה ובוודאי בימים אלו ,וחשוב שיישארו
פעילות ובמתכונת מלאה ככל שהמשבר יימש
ך ,ואף יזכו
לתגבור לקראת "היום שאחרי "שיזמן אליו
אוכלוסייה שאינה בהכרח "מאובחנת "אך בעלת תסמינים
פוסט
טראומתיים של דכאון חרדה ולחץ מוגברים.
6.
תיקון במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש- במסגרת הרפורמה ,על מנת לקבל מענה נפשי יש לקבל אבחנה
פסיכיאטרית .בעקבות המשבר ניתן לצפות כי לא רק שיהיו עומסים עקב השינויים והצמצומים בתקופה זו ,
אלא תהיה עליה צפויה במצוקה נפשית ואף אובדנות .ניתן לשער כי אנשים רבים מחזיקים עצמם כעת בזמן
המשבר ולאחריו תהיה התפרקות ,ויש להערך לכך מבחינת משאבים נדרשים .רבים אשר יצטרכו סיוע לא
יוגדרו באבחנה פסיכיאטרית .יש להחליט מי נותן מענה לאוכלוסיות אלו ומה המענים הניתנים כמניעה
לאנשים החווים התמודדות נפשית ללא אבחנה פסיכיאטרית .
7.
טיפול במטפלים- ישנה יוזמה קיימת כיום של טיפולים לתמיכה בעו"ס ופסיכולוגים להתמודדות עם האתגרים
המגיעים עם טיפול בתקופה מורכבת זו .יש לבחון מתן מענה בחסות המדינה או תקצוב היוזמה הקיימת .
8.
תקשורת מול גוף מרכזי אחד- אנו צופים כי התאמה טיפולית למציאות החדשה תייצר שאלות ובקשות שונות .
בנוסף ,על אוכלוסייה זו ,
גם בשגרה ,אמונים לעיתים
ש
לושה גופים –
משרד הרווחה ,משרד הבריאות
והרשויות המקומיות . על כן ,וש
על מנת למנוע היגררות של הליכים בירוקרטיים ,נבקש כי לאורך התקופה
הזו תוקם ועדה בין משרדית שתוכל לספק מענים תקציביים ומקצועיים לאנשי המקצוע המטפלים
באוכלוסייה זו .