חומר רקע
14.4.2020
,לכבוד
יו"ר ועדת הרווחה, העבודה והבריאות,
חה"כ
עאידה תומא סלימאן
חברי ה
ו
ועדה
:הנדון שירותי בריאות הנפש במדינת ישראל בתקופת משבר
נגיף הקורונה ולאחריו
מטרתו של נייר עמדה זה למפות את החולשות והאתגרים העומדים במערך שירותי בריאות הנפש במדינת
.ישראל בתקופת משבר הקורונה, ולאחריו
בתקופה ז
ו
ישנם קשיים נקודתיים הפוגמים ביכולת של האזרח לקבל
.טיפול פסיכולוגי ראוי
בנוסף , אנו צופים משבר קשה
גם בשלבי
ההתמודדות הבאים ועם החזרה ההדרגתית
.לשגרה לאורך החיים, ישנן נסיבות המהוות
"טריגר" לפנייה לטיפול .תקופת המשבר הנוכחי
תהווה טריגר
שכזה עבור
אזרחיות ו
אזרחים רבים , שיזדקקו לטיפול פסיכולוגי ,באופן שיעלה את הביקוש הגדול ממילא
ובאופן .באופן ששירותי בריאות הנפש המדולדלים לא יוכלו לספק לו מענה
שירותי בריאות הנפש
שירותי בריאו ת הנפש נמצאים במשבר עמוק מזה עשרות שנים. טרם הרפורמה בבריאות ,הנפש מערך זה יובש
מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי במשך20
שנה. הרפורמה בבריאות הנפש הייתה אמורה כביכול להוביל
.לשיפור מאות מיליוני שקלים הוקצו במסגרתה לתחום בריאות הנפש הקהילתי, והאחריות על מערך בריאות
הנ
פש עבר
ה
.מידי המדינה לידי קופות החולים. אולם, כצפוי, רפורמה זו נחלה כישלון חרוץ
המשמעות היא כ-
700,000,000
ימ ליון ₪
בשנה האמורים להגיע לטיפול אמבולטורי בבריאות הנפש. מדובר על
לכל הפחות בגידול של350%
ביחס לתקציב השירות .טרם הרפורמה,למרות הגידול העצום בתקציב
משרד
הבריאות מדווח לאורך השנים על גידול של כ-
15%
בלבד במספר המטופלים. במקביל, מספר המ
ג עים הממוצע
למטופל ירד בכ-
30%
, וחלק משמעותי מהמגעים
מתבצעים במסגרת של מסלול המטפלים העצמאיים, היינו
בתשלום של כ-
140₪
.לפגישה
בקופות החולים מאוחדת ומכבי לדוגמה מדובר בכ-
35%
כאשר מתייחסים לכלל
שירותי בריאות הנפש, ובלמעלה מ-
50%
להע
רכתנו כאשר מדו
בר בטיפולים פסיכולוגיים .
כלומר–
למר ות
,הגידול בתקציב נראה כי מספר המטופלים הזוכים לטיפול פסיכולוגי ללא עלות לא גדל כלל, או גדל באופן
.מינימלי
זמני ההמתנה לטיפול נותרו ארוכים עד מאוד– זמן ההמתנה הממוצע לטיפול פ סיכותרפויטי (במקומות שבהם
האפשרות קיימת) הוא כ-
150
ימים. זאת לאחר שהסתיימה תקופת ההמתנה לאינטייק ראשוני שעומדת על כ-
50
ימים. כלומר סה"כ200
ימים בממוצע. כפי הנראה מדובר בהערכת חסר של זמן ההמתנה האמיתי ,שכן
יש
קושי מתודולוגי לכלול בסטטיסטיקה את כל אותם מטו ,פלים ששומעים ברגע הפנייה את זמן ההמתנה הארוך
ומתוך מצוקה ונואשות מהמערכת הציבורית, מחליטים לוותר על האפשרות לקבלת סיוע נפשי, או, לפנות
לטיפול פרטי, או, לטיפול אלטרנטיבי באפיק אחר כגון מערכת החינוך או הרווחה. כלומר, אל מול הצורך
הממשי, זמני ההמתנה המציאותי.ים ארוכים בהרבה
על מתן מענה פסיכולוגי ראוי בתחום בריאות הנפש אמונים כ-
1450
פסיכולוגים קליניים בחצי משרה. מדובר
בתת-תקינה חריפה ביותר. חסרים כיום כ-
2000
,פסיכולוגים קליניים בחצי משרה בשירות הציבורי הקהילתי
.לא כולל חסרים חמורים במערכת האשפוזית
ללא גיוס חירום של מאות פסיכולוגים קליניים לשירות הציבורי לא יהיה ניתן לתת מענה לצורך הציבורי
.המאסיבי הצפוי להיווצר לאחר תקופת המשבר
:במקביל, בתקופת המשבר עולים קשיים נקודתיים הפוגעים ביכולתו של המערך הקיים לתת מענה
•
חלק גדול מהמקומות כלל
אינו ערוך לאפשר עבוד .ה מהבית
•
.בחלק מהמקומות לא ניתנות הדרכות לסטודנטים ומתמחים
•
במקומות בהם מתאפשרת עבודה מהבית ניתן תשלום רק עבור פגישות עם מטופלים, ולא ניתן תשלום
.על כתיבה, עבודת צוות, התייעצויות, הדרכות, ישיבות וכדומה
•
כפועל יוצא של הסעיף הקודם, לא מתאפשרת עבודת איתור, מ"ניעה וreaching out
."
•
המרפאות הממשלתיות שהיו קיימות טרם הרפורמה עדיין מספקות חלק מרכזי במענה בתחום בריאות
הנפש כנגד טופס17
. כיום, יותר מתמיד, ישנו קושי משמעותי לקבל טופס17
מקופות החולים באופן
אשר מהווה חסם משמעותי בפני פנייה לטיפול. דווקא בתקופה זו חשוב
לאפשר לכל מטופל לגשת לכל
.מוסד ממשלתי שמעניק טיפול ולבצע את ההתחשבנות בדיעבד
מערך הטיפול הפסיכולוגי הרפואי והשיקומי
מערך זה ניתן על ידי בתי החולים וקופות החולים ואמור לתת מענה לקשיים הפסיכולוגים הנלווים למצוקות
פיזיולוגיות ורפואיות שונות מהם סובלים מטופלים במערך בריאות הגוף. בנוסף, מערך זה אמון על מתן מענה
.למצוקות נפשיות של צוותים רפואיים
הטיפול הפסיכולוגי השיקומי והרפואי נמצא אף הוא בתת תקינה חריפה ביותר. בנוסף, עולות בעיות ייחודיות
:לתקופת משבר הקורונה
•
נראה שרק כ-
30%
-
50%
.מהפסיכולוגים הרפואיים עובדים כרגע
•
לעיתים קרובות אשפוז היום והטיפול המרפאתי נסגרים עקב המצב.
•
.עקב חשש מקורונה מטופלים לא מגיעים לאשפוז יום שיקומי/טיפול מרפאתי
•
גם בהקשר זה–
במקומות בהם ,מתאפשרת עבודה מהבית ניתן תשלום רק עבור פגישות עם מטופלים
.ולא ניתן תשלום על כתיבה, עבודת צוות, התייעצויות, הדרכות, ישיבות וכדומה
•
,כפועל יוצא של הסעיף הקודם גם במערך זה
לא מתאפשרת עבודת איתור, מ"ניעה וreaching out
."
•
בעיה קבועה שא ף מחריפה בתקופה זו הינה הקושי לקבל טופס17
מקופות החולים לטיפול פסיכולוגי
רפואי/שיקומי.
•
.מטופלים שהשתחררו ממסגרת וטרם נקלטו במסגרת המשך נותרים ללא מענה פסיכולוגי
טיפול פסיכולוגי התפתחותי
,בעיית התקינה החריפה קיימת אף במערך זה, כאשר ישנו מחסור חמור בפסיכולוגים התפתחותיים. בפועל כיום
המכונים להתפתחות הילד נותנים מענה בעיקר לילדים עם עיכובים התפתחותיים חמורים. מנגד, קשיים על
רקע נפשי/רגשי לא מקבלים מענה ומופנים למערך בריאות הנפש, אשר בתורו, מ פנה אותם חזרה להתפתחות
הילד עקב מענה מדולדל ביותר לגילאי0-6
(פחות מעשר מרפאות בכל הארץ לגיל הרך), ועקב מערכת אבחנתית
לא תואמת (לגיל הרך קיים ספר אבחנות מותאם יותר מזה המשמש את מערכת בריאות הנפש, הוא מוכר
במשרד הבריאות אך לא נעשה בו שימוש בקופות). בנוסף, ה דרישה לטופס17
ולאבחנה פסיכיאטרית אינם
מאפשרים מענה טיפולי מניעתי הדרוש כל כך בגיל הרך. כתוצאה, המדינה מפקירה את בריאות הנפש בגילאים
.המשמעותיים ביותר
מצב זה מחמיר סביב משבר הקורונה, ויחמיר אף יותר לאחריו. בתקופה זו אלפי הורים זקוקים למענה טיפולי
.מקצועי על מנת לתווך את המצב לילדיהם ולהציע עזרה ראשונית נפשית. מענה זה כמעט ואינו מתקיים כלל
בנוסף, כבר ידוע שתקופת הבידוד על החרדה הכרוכה בה החמירה והחריפה לח צים משפחתיים, פעוטות וילדים
.צעירים רבים נחשפו למצבי טראומה ואלימות בקרב משפחתם אירועים אלו הינם בעלי השפעה עצומה על
מצבם הנפשי ועל מהלך התפתחותם של הפעוטות, ויחייבו מתן מענה טיפולי מקצועי מיידי, אותו המדינה
.לחלוטין אינה ערוכה לתת
,בברכה
ראשי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית,
,ירדן מנדלסון
יו"ר חטיבת הפסיכולוגים
בהסתדרות המח"ר
,יורם שליאר
יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים
בישראל
אלית מרדו
יו"ר התנועה למען
הפסיכולוגיה הציבורית