חומר רקע
14/4/2020
לכבוד
חה"כ עאידה תומא-סלימאן
יו"ר הועדה הזמנית לענייני רווחה ועבודה
כנסת ישראל
הנדון : מחסור בשירותים בבריאות הנפש באוכלוסייה הערבית
החמרה חריפה לאור משבר הקורונה
אני פונה אליכם כמנהלת מרכז מענה- מרכז לעזרה נפשית והדרכה בביה"ח האנגלי בנצרת להעלות בפניכם את הקשיים והעומסים שנציבים בפנינו כאוכלוסיה ערבית באופן כללי ובתקופה זו של משבר הקורונה בפרט. לצד זאת אציג, הצעות ומחשבות על התארגנות.
1. רקע
משבר הקורונה הציב את כולנו מול מציאות חדשה, לא מוכרת ומבלבלת שהנה קרקע פוריה להתעוררות של חרדות ומצוקות נפשיות שונות החל מחרדה לשלום הגוף, חרדות כלכליות, חרדות המתעוררות לשלומם ובריאותם של יקירינו ועוד. אלו עלולים להציב את כולנו בתחושות מועקה, רגשות מורכבים של כעס, חוסר אונים ותחושות דכאוניות.
למרות שאף אחד אינו חסין בפני טראומה ומצוקה, השתייכות לקבוצת מיעוט כבר תועד בספרות כגורם סיכון להתפתחות של סימפוטומים פוסט טראומטיים.
בנוסף, מצב סוציואקונומי נמוך יותר, צפיפות מגורים, משפחות מרובות ילדים הנם רק חלק מגורמי הסיכון והמצוקה של האוכלוסיה הערבית.
כך, קבוצות המיעוט של ערבי ישראל אשר נתונה מלכתחילה במצב של חסר משאבים יחסי, ואפליה על רקע לאומי פגיעה יותר לכל צורה של דחק ואובדן משאבים נוסף. ועקב כך תהיה גם צפויה לגלות קשיי התמודדות ומצוקה פסיכולוגית מוגברת .
חיזוק חוסנה הנפשי של האוכלוסיה באופן כללי והאוכלוסיה הערבית בפרט, הנו חיוני ביותר . זאת לצד של חשיבות בניה של תוכניות של איתור, התערבות וטיפול נפשי. מכאן שתמיכה במערכת הבריאות הנפשית הנו צו השעה.
חשוב לציין כי למרות שהאוכלוסיה הערבית מהווה כ-20 % מהאוכלוסיה , רק 1.4% מהפסיכולוגים במדינה הם ערבים כך שישנו חוסר קריטי במספר המטפלים הערבי.
2. מאפיינים ספציפיים נוספים של משבר הקורונה והשפעתו של המצב הנפשי:
חשוב לציין כי הבידוד והריחוק החברתי שהנו חיוני ביותר ע"מ להשתלט על התפשטות המחלה מציב אותנו מול קשיים נפשיים נוספים ככל שהוא מתארך יותר. תחושות דכאוניות, חרדה, בדידות כואבת, כעס, אלימות ומצוקה מוגברת הנם רק חלק ממגוון רחב של בעיות הנלוות לריחוק החברתי.
לצד כל המצוקות הנפשיות, ההגבלות של המרחק ושמירה על כללי הבידוד והסגר, הציב אותנו -אוכלוסית המטפלים- בפני צורך למצוא אלטרנטיבות לטיפול המסורתי של פנים מול פנים .
כמו כן, הצוות הרפואי בבתי החולים הנו אוכלוסייה שהכי מועדת למצוקה ובסיכון להתפתחות של סימפטומים פוסט- טראומטיים ומכאן התערבות עם הצוות הרפואי ותמיכה נפשית בהם הנה הכרחית ביותר.
3. הצעות התערבות משבר הקורונה:
א. ברובד הקהילתי
1. העלאת המודעות הציבורית באופן כללי ובאוכלוסיה הערבית בפרט לחשיבות השמירה על הבריאות הנפשית כחלק אינטגרלי מבריאותנו דרך פרסום חומר מקצועי ע"י אנשי מקצוע באתרי אנטרנט, הופעות בתקשורת והרצאות כלליות.
2. פיתוח מרכזי חוסן נפשי לאוכלוסיה הערבית: בעבר ולאחר מלחמת לבנון השניה, הקימה וסבסדה המדינה בביה"ח האנגלי מרכז חוסן שעבד על החיזוק הנפשי המתמשך של האוכלוסיה דרך סדנאות והכשרת צוותים ומטפלים, עבודה אינטנסיבית עם המועצות ועוד. לצערי המרכז נסגר בשל בעיות תקציביות. מודל הפעלת מרכז חוסן יכולה לשמש דוגמא להתערבות ממוקדת וחיובית.
3. איתור אוכלוסיית מצוקה וסיכון והפנייתה לטיפול. האיתור יעשה ע"י מערכות החינוך והרווחה.
ב. ברובד הטיפולי- פרטני
1. חיזוק והכשרה לצוות הטיפוליים: הכשרה מטפלים והתמקדות בלמידה והדרכה על עבודה במצבי חירום, עזרה ראשונה נפשית וטיפול רגשי מרחוק.
2. מעבר לטיפול מרחוק: אחזקה והמשך טיפול של המטופלים שלנו באמצעות שימוש בשיחות טלפוניות ובשיחות וידיאו. יש לוודא שלכל המטופלים תהיה נגישות לאמצעים אלקטרוניים מתאימים. הרחבת היקף תכנית "מחשב לכל ילד".
3. הפעלת קווי תמיכה ועזרה נפשיים: קו למתן עזרה ראשונה נפשית לכלל האוכלוסיה בשפה הערבית והעברית. מאחורי הקו יעמדו צוות רחב של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומטפלים רגשיים.
ג. התערבות עם הצוותים הרפואיים
בניית תכנית התערבות עם הצוות הרפואי שכוללת :
1. הרצאות שונות להעלאת מודעות בנושא חרדה, טראומה, חוסן נפשי ועוד. ההרצאות מתקיימות דרך שיחות וידאו של ZOOM.
2. הקמת ועדה רב תחומית לבניית תכניות התערבות נפשית מותאמות לסקטורים ומחלקות השונות
3. התערבות עם חולי הקורונה בביה"ח דרך שיחות טלפוניות ו/או שיחות וידיאו
4. קשיים ואתגרים:
כפי שכבר ציינתי התערבות נפשית הנה הכרחית ביותר בתקופה ויש להפעיל תכניות רבות בהתאמה באוכלוסיה/ גילאים וסקטורים שונים.
כבר בתקופה לפני משבר הקורונה רשימות ההמתנה לטיפול רגשי היו ארוכים מאוד ומספר המטפלים באופן כללי ולאוכלוסיה הערבית בפרט הנו נמוך מאוד ורחוק מלענות על הצרכים.
מרכז "מענה" הנו מרפאה לבריאות הנפש ושייך לביה"ח נצרת, שהינו מוסד ללא כוונות רווח אשר עושה את כל שביכולתו לספק את הטיפול הטוב ביותר לאוכלוסיה וכבר התחיל ביכולותיו המצומצמות וללא תמיכה ממשלתית לבצע חלק מההצעות שהוזכרו לעיל.
התערבות ותמיכה כלכלית ממשלתית מתמשכת בחיזוק מערכות הבריאות הנפשית דרך תשלום בגין הטיפולים והוספת תקנים הינה חיונית ביותר ע"מ להגיע לטווח רחב של מטופלים וע"מ לבצע את תכניות ההתערבות השונות שציינתי לעיל.
כולי תקוה כי יימצאו המשאבים המתאימים במדינה בבעיות הנפשיות כשהם עוד בהתחלה על מנת לשמור על חברה בריאה נפשית ונחסוך עלויות גבוהו, מיותרות וארוכות טווח של הזנחת הטיפול הנפשי שהחברה כולה תסבול ממנו.
בכבוד רב,
נג'לא אסמר
פסיכולוגית קלינית בכירה
מנהלת מרכז מענה- ביה"ח האנגלי