חומר רקע
P.O. Box 8921 Haifa 31090 Israel Tel: (972)-4-950-1610 Fax: (972)-4-950-3140
ـــ ح يــفا31090
، ص.ب8921
هــاتــف9 5 0 1 6 1 0
-
0 4
فاكس9503140
-
04
ח י פ ה
3 1 0 9 0
,ת.ד .
8 9 2 1
ט ל פ ו ן
0 4
-
9 5 0 1 6 1 0
פ ק ס
0 4
-
9 5 0 3 1 4 0
Email: [email protected] http://www.adalah.org
19.4.2020
לכבוד
"ח
כ גבי אשכנזי
יו"ר ועדת
החו ץ
והבטחון הזמנית בכנסת
ב
דואר אלקטרוני:
[email protected]
,שלום רב
:הנדון תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–
'נתוני תקשורת) (תיקון מס6)
(קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראת הבידוד), התש"ף2020
הריני לפנות
ך אלי בזאת
בבקשה להורות על אי קידום הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-
נתוני
'תקשורת) (תיקון מס6)
(קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראת הבידוד), התש"ף2020
:(להלן
)""הצעת החוק בהיותה פוגע
ת
בזכויות
ה
יסוד לכבוד,
לפרטיות ולהליך הוגן בפלילים.ובאופן לא מידתי
1.
,מחר
20.4.2020
,
תדון ועדת החוץ והבטחון הזמנית
ב
הצעת
החוק דנן אשר אמורה להחליף את תקנות
שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-
2020
.
אמנם התכלית של שמירה על בריאות הציבור והאזרחים
,הינה תכלית לגיטימית וראויה
אך
האמצעי אשר אומץ
בהצעת החו
ק
הינו גורף, קיצוני ואיננו עומד
.במבחן המידתיות
2.
הצעת החוק מבקשת להעניק סמכויות רחבות ביותר לאסוף מידע פרטי על אזרחים ותושבים ללא
פיקוח וללא צו בית משפט ,תוך כדי קביעת הגדרות רחבות ביותר ומתן שיקול דעת כמעט מוחלט
לפקידי ממשל ,ללא יידוע האזרחים או התושבים אודות הבקשה לאסוף לגביהם מידע ותוך כדי
הסמכה לשמירת המידע לתקופה ארוכה מהנדרש לתכלית ההצעה .
3.
מדובר בתיקונים מוצעים לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת ,)תשס"ח –
2007
(להלן" :החוק )"ומסמיכ
ים "קצין מוסמך ,"לפי בקשת שוטר וללא צו של בית משפט ,להפעיל
סמכויות על פי החוק ולהתיר קבלת נתוני מיקום ממאגר מידע של בעל רישיו
ן בזק - (מי שקיבל
רישיו
ן כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ,לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי לפי
חוק התקשורת ומי שקיבל רישיון לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש ,]התשל"ב-
1972
.)
4.
סמכות הקצין לבקש מידע על פי הצעת החוק
נועדה לאפשר קבלת
נתוני מיקום של "
אדם החייב
"בבידוד- אדם החייב לשהות בבידוד בית לפי
סעיף2
או2ב לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש )
(בידוד בית והוראות שונות( (הוראת שעה ,)התש"ף-
2020
.
סעיף1
לצו האמור מגדיר "אדם המצוי
2
"בבידוד
כ-
:א" .חוזר "
- מי שהגיע לישראל מחוצה לה ,למעט מי שהגיע מהגדה המערבית או מחבל
עזה ולא היה במדינה אחרת במהלך
14
הימים האחרונים שלפני הגעתו לישראל; ב .מי שהיה במגע
הדוק עם חולה ;ג .מי שרופא קבע לגביו כי היה במגע הדוק עם חולה ב־14
הימים האחרונים.
הצו
" מגדיר "מגע הדוק- כל אחד מאלה:
)(א חשיפה במוסד רפואי לחולה, ובכלל זה כל אלה: טיפול ישיר
בחולה, עבודה יחד עם עובדי בריאות שחלו, ביקור חולה או שהייה בחדר עם חולה
והכול אם בוצעו
בלא מיגון לפי הנחיות משרד הבריאות;
)(ב
עבודה בסמוך לחולה או שהייה בכיתה עם חולה;
)(ג
נסיעה עם חולה בכל אמצעי תחבורה ובמרחק של עד שני מושבים ממקום מושב החולה;
)(ד בני ביתו
של חולה ); (ה
כל מגע קרוב עם חולה שמעלה חשש להידבקו (סעיף 1 לצו).
5.
ההגדרות הנ"ל הינן רחבות ביותר ויכולות לכלול אלפי ואף עשרות אלפי,, אם לא יותר אזרחים
ותושבים שבמרביתם
אף
אינם חולים מאומתים ואינם מודעים להיותם חייבים בבידוד .
6.
כאמור ,הסמכויות הדרסטיות על פי הצעת החוק
יופעלו
ללא צורך בצו בית משפט ,ללא פיקוח ולפי
שיקול דעתו הרחב של "הקצין המוסמך"
. אמנם קיימת
חובת דווח אחת לשלושה ימים מטעם
אגף
חקירות במשטרה ליוע
ץ המשפטי לממשלה, אך חובת דווח זו אינה עולה לכדי פיקוח .ה
צעת החוק
אף לא קובע
ת מיהו "קצין מוסמך ,"כיצד הוא ממונה ועל ידי מי .
7.
יתירה מכך
,וכאמור המידע הטכנולוגי המופק הינו לדרישת שוטר כאשר לא נקבעה מסגרת להפעלת
סמכויותיהם של השוטרים בעניין. כגון, מהו מנגנון קבלת ההחלטה לבקש מידע ,מהו מקור הנתונים
בבסיס בקשת שוטר לבקש את המידע הטכנולוגי וכד .'בהעדר מסגרת להפעלת שיקול דעתו של שוטר
לבקש מידע מ"קצין מוסמך "ובהעדר פיקוח כלשהו על מנגנון זה ,ניתן שיקול דעת רחב יותר הן
לשוטרים והן ל"קצין המוסמך "ללא מסגרת מנחה ,מגבילה ומפקחת .
8.
נוסיף ,כי הצעת החוק אף לא קובעת מנגנון יידוע לאזרח או התושב אודותיו מופק המידע ,לא בטרם
הפקתו ,או המהלך הפקתו ואף לא אחרי .דבר זה מונע מהאזרח או התושב להתנגד ולהפקת המידע
ולדאוג למחיקתי לאחר מעשה.
9.
הצעת החוק קובעת, כי"
נתוני מיקום לפי סעיף זה יימחקו בהקדם אפשרי
ולכל ה מאוחר עד90
ימים
לאחר תום תקופת תוקפו של חוק זה, למעט נתוני מיקום שעשויים לשמש בהליך פלילי; על אף
האמור, נתוני מיקום מתאימים יימחקו לכל המאוחר עד14
ימים לאחר קבלתם." תקופות זמן אל ה
לשמירת המידע הינן ארוכות ביותר ומעבר לזמן הדרו
ש לצורך תכליתה של הצעת החוק.
10
.
,בנוסף שמירת המידע לצורך 'הליך פלילי' פוגעת היא בזכות להליך הוגן
ו בכך שהיא פותחת פתח
.לאיסוף ושמירת ראיות שישמשו בהליכים פליליים שונים
שמירת המידע בהקשר הזה ה אינ
מתיישב
ת
עם תכלית החוק המוצע- שמירה על בריאות הציבור ומאבק בהתפשטות מגפת הקורונה -
.ומהותן של הסמכויות הפיקוחיות המוענקות במסגרתו ואשר מופעלות בהעדר חשד לפלילים
11
. הענקת סמכויות לרשויות המנהל לאסוף מידע אודות מיקו מם של
אזרחים ותושבים על פי ה צעת
החוק
הנדונ
ה מובילה לפגיעה חמורה ביותר בזכותם לכבוד .
יש בהליך האמור
כדי פלישה לחייהם
הפרטיים של חולים וציבור
גדול ביותר
של אזרחים .הוא נוהג
במבודדים בדרך
לא שגרתית ולא
אופיינית לטיפול
ומעקב
רפואי בהם .הוא מציג ציבור המבודדים
והחולים
כציבור שהוא נושא למעקב
וכחשודים
, בניגוד קיצוני לחוק זכויות החולה ,התשנ"ו -
1996
. לפיכך ,הפגיעה הנ"ל מגיעה לדרגה
3
של השפלה ולפגיעה באוטונומיה הבסיסית והאישית של הפרט. על כן מדובר בפגיעה בגרעין של כבוד
האדם. (לזכות לכבוד ראו :בג"ץ
6824
/
07
ד"ר עאדל מנאע נ' רשות המיסים (
2010
).)
12
. בנוסף ,מעקב ואיסוף מידע כגון דא פוגעים קשות בזכותו החוקתית של האדם לפרטיותו המעוגנת
בסעיף (7א )לחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו ומוגדרת כעוולה אזרחית וכעבירה על פי חוק הגנת
הפרטיות ,תשמ"א-
1981
.הסמכויות המוענקות על פי ההצעה מפשפשות ועוקבות אחרי תנועתו
ומיקומו
של האדם .פרטים על חייו האישיים של האזרח והתנהלותו היומיומית במרחבו הפרטי
והאינטימי נמצאים במעקב ונאספים .(ראו :ע"א
8954
/
11
פלוני נ 'פלונית, פ"ד סו(3
)
691
(
2014
;)
בג"ץ
3809
/
08
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ 'משטרת ישראל
(2012)
;עע"מ
398
/
07
התנועה
לחופש המידע נ 'מדינת ישראל, פ"ד סג(1)
(2008)
עבודה ע"ע
90
/
08
ענבר נ 'מדינת ישראל (
2011
.))
13
. הצעת החוק הנדונה בחרה באמצעי הקשה ביותר בו עוקבים אחר מיקומ ם של
אזרחים ותושבים,
.תוך כדי הענקת סמכויות מנהליות רחבות ביותר וללא פיקוח שיפוטי מה גם שההגדרות
הרחבות
והעמימות במונחים שבהצעת החוק פותחת פתח ליחס גורף וקיצוני ביותר .גם עניין סודיות המידע
והשמירה עליו לפי הצעת החוק ו הינ
בעייתי ופוגעני
ביותר .
14
.
הדברים הנ"ל מקבלים משנה תוקף לאור
המגבלות הרחבות ביותר אש
ר
הטילה הממשלה על תנועתם
את אזרחי ותושבי המדינה בכלל .
הלכה למעשה מוטל כיום מעין סגר על כלל האזרחים
והתושבים באמצעות תקנות שעת חירום והוראות רבות המגבילות את היציאה מהבתים
ו המגע החברתי בין האנשים, לרבות הגבלת ההגעה אל מקומות עבודה. אכיפתן של הגבלות
אלו, מייתרת באופן משמעותי את המעקב נשוא הצעת החוק דנן .ו במאזן בין התועלת לנזק
יוצא כי התועלת השולית, אם בכלל, העולה מתכלית הצעת החקיקה אינה עולה על הנזק
.האדיר שהיא מייצרת
15
. בהקשר הזה נזכיר, כי במס גרת עתירתנו(בג"ץ
2141
/
20
עדאלה נ 'ראש הממשלה ש
אוחד עם בג"ץ
2901
/
20
עו"ד שחר בן מאיר נ 'הכנסת ובג"ץ
2135
/
20
האגודה לזכויות האזרח נ 'ראש הממשלה
(תלוי
))ועומד כנגד תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף–
2020
-
אותן מבקש תזכיר החוק
להחליף - ו
תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום
התפשטות נגיף הקורונה החדש )התש"
ף–
2020
" , העיר בית המשפט העליון, כי ככל שתתקבל
,החלטה בדבר הטלת סגר כללי לפני יום שלישי24.3.2020
, ניתן יהיה אז לשוב ולבחון את
"הצורך בהפעלת הסמכויות על פי תקנות השב כ]…[
"
(החלטת בית המשפט מיום
19.3.2020
)
.הגיונם של הדברים נכון גם לעניין הצעת החוק הנדונה.
לאור כל האמור לעיל ,אבקש
ך לפעול ל.אי קידומה של הצעת החוק דנן
,בכבוד רב
סוהאד בשארה
, עו"ד
[email protected]