חומר רקע

המרכז הבינתחומי הרצליה | בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ת.ד. 167 הרצליה, 46150 | www.idc.ac.il | טל: 09 9602919 | פקס: 09 9527377 | [email protected] | בית ספר סמי עופר לתקשורת 18 באפריל, 2020 לכבוד חה״כ גבי אשכנזי, יו״ר ועדת החוץ והבטחון, חברי ועדת החוץ והבטחון, הצוות המשפטי של ועדת החוץ והביטחון שלום רב, הנידון: הערות להצעת חוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת( )הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש( )קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד( התש״ף - 2020 משבר הקורונה יצר צורך לשימוש באמצעים טכנולוגיים חריגים, אשר בימים כתיקונם לא היו כלל עולים על שולחן הכנסת לדיון. מצד אחד עלינו להשתמש באמצעים אלה, ומצד שני עלינו לייצר איזונים המאפשרים, עדיין, את השגת המטרות שלשמן נכתבה הצעת חוק זו. אני משמשת כחוקרת מידע וחברה במרכז הבינתחומי הרצליה, ובמסמך זה אבקש להציג מס׳ הערות עיקריות לצמצום נזק הפגיעה בפרטיות, ולייעול תהליך ניהול המידע בהצעת החוק, לקראת הדיון בוועדה ביום א׳ ה- 19.4.2020 . איסוף מידע: רק לגבי כאלה שנמצאה אי התאמה למקום הבידוד – הצעה להסדר חלופי עפ״י נוסח הצעת החוק )סעיף 4א.)ב(, וסעיף 4א.)ג((, המשטרה מבקשת מבעל רישיון בזק, נתוני מיקום של מדגם מהחייבים בבידוד. ניתן, לדעתי, לבנות הסדר שמטרתו פגיעה מצומצמת יותר בפרטיות ) Privacy By Design (, וזאת ע״י הגבלת איסוף המידע להכרחי בלבד. הכוונה היא שהמשטרה תעביר לבעל רישיון בזק זהות של מנוי וכתובת, ובעל רישיון הבזק יחזיר נתוני מיקום אחרון, רק לגבי אלה שהייתה לגביהם אי-התאמה בין מקום הבידוד הרשום להיכן שששהו בפועל. מפירסומים בתקשורת עולה כי המשטרה טענה כי 10% בלבד הם מפירי בידוד. הסדר שכזה יאפשר לאגור מידע רק על אותם 10% מפירי בידוד, בעוד 90% ששמרו על ההנחיות, לא יכללו במאגר המידע הזה. זהו הסדר שמוריד את פוטנציאל הנזק בצורה משמעותית, ועדיין שומר על מטרת ההצעה – לשמש ככלי הרתעתי, לאכוף פיקוח על מבודדים ולצמצם את סכנת ההדבקות של שוטרים בנגיף. באם הסדר כזה יתקבל, הדבר ייתר את מחיקת המידע תוך 14 ימים של תואמי מיקום בידוד )סעיף 4א.)ז()2((, שכן מלכתחילה הם לא ייאגרו במאגר מידע. מהלך שכזה גם יחסוך כסף למדינה, שכן על פי סעיף 10 להצעה, בעל רישיון בזק יהיה רשאי להחזר הוצאות גם בעד העברת נתוני מיקום . עפ״י הצעתי, זה יחסוך העברת מידע של נתוני מיקום לבערך 90% מהנדגמים מחוייבי הבידוד, ועל כן יוזיל את ההליך. איסוף מידע: הצעה לדגימה אוטומטית, אקראית, בלתי רציפה ובלתי מתמשכת בצדק הצעת החוק מדגישה את החשיבות בדגימה ״באופן מדגמי בלבד ובאופן שאינו מתמשך או רציף כדי לאזן את הפגיעה בפרטיות״ )סעיף 4א.)ב(). ראשית, חשוב להוסיף בהצעת החוק עצמה את היות הדגימה אוטומטית )כרגע זה מופיע רק בדברי ההסבר(. מצד אחד, היות הדגימה אוטומטית עדיין תאפשר דגימת איזורים ״מיוחדים״ )כאלה שדורשים יותר אירועי דגימה מההתפלגות האקראית הרגילה(, ומצד שני תצמצם את ההתערבות של בעלי תפקיד בתהליך ותאפשר אכיפה לא-בררנית, ויותר שוויונית. המרכז הבינתחומי הרצליה | בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ת.ד. 167 הרצליה, 46150 | www.idc.ac.il | טל: 09 9602919 | פקס: 09 9527377 | [email protected] | בית ספר סמי עופר לתקשורת שנית, כרגע הצעת החוק מתייחסת לשיטת המדגם בנוהל, שלמיטב הבנתי עוד לא פורסם. כחוקרת אמפירית, אבקש לציין, כי יש חשיבות עליונה לכתיבת עקרונות הדגימה בחוק עצמו, וזאת כדי לאפשר שקיפות מקסימלית והן לוודא ששיטת הדגימה היא אוטומטית, אובייקטיבית, ושוויונית ככל הניתן. במחקר ישנן אמות מידה מקובלות למדגם. למשל עבור אוכלוסיית מבודדים של 10,000 איש, עם בטחון של 95% ומרווח טעות של 5% , צריך לדגום כ- 375 אנשים. כרגע, על פי הצעת החוק ניתן לדגום כ- 9000 מתוך כ- 10000 איש, ועדיין ניתן יהיה לקרוא לזה ״מדגם״. אני מניחה, שזו לא הכוונה של מחוקקי החוק. כלומר יש לייצר תהליך סדור מראש שבו יהיה מענה לשאלות – כמה יש באוכלוסיית חייבי הבידוד, איך נבחר המדגם: בצורה אקראית, או על פי אשכולות במידה ויש אזורים שמחייבים התייחסות מיוחדת, ואם כן, מהם אותם איזורים, האם חייב בידוד שהפר בידוד ייבדק בכוונה שוב )ללא קשר למדגם( וכד׳. שלישית, יש לשקול, החלפת ההסדר של בקשת נתוני מיקום, בבדיקה פשוטה יותר ) low-tech (, למשל צלצול בפעמון הדירה ותהליך זיהוי, באם המדגם ירד למספר נמוך )למשל מתחת ל- 50 ליום(. איסוף המידע: יידוע חייב הבידוד לגבי בדיקה של המשטרה מוצע ליידע את חייבי הבידוד שנתוני המיקום שלהם נבדקו ע״י המשטרה, וגם את תוצאת הבדיקה באם הייתה התאמה או אי-התאמה במקום למקום הבידוד. פעולה שקופה זו תגביר את אמון הציבור בפעולות המשטרה. מי רשאי לאסוף ולגשת למידע? הצעת החוק מאפשרת לכל קצין מוסמך במשטרת ישראל לקבל נתוני מיקום של חייב בבידוד )סעיף 4א.)ב((. על מנת לצמצם את האפשרות לשימוש שניוני לא ראוי בנתונים, אני מציעה לצמצם את מס׳ בעלי התפקידים המוגדרים, שיכולים לקבל ניתוני מיקום, ו/או רשאים לגשת למידע ולעשות בו שימוש. מספר זה צריך להיות מצומצם ככל האפשר ולא לכל קצין מוסמך במשטרת ישראל. שמירת המידע: לכמה זמן? סעיף 4א.)ז()1(מציע כי נתוני המיקום יימחקו לכל המאוחר בתום 90 ימים מתום תקופת הוראת השעה. כלומר, אנו מדברים על נתונים שנשארים חשופים לגישה כשישה חודשים. מוצע להוריד את התקופה הזו לחודש )30 ימים( מתוך תקופת הוראת השעה. דיווח ובקרה: הגברת תכיפות, היקף ונמעני הדיווחים ראשית, על פי ההצעה יש לדווח כל שלושה ימים ליועץ המשפטי לממשלה )סעיף 4א.)ו((, ופעם בחודש לוועדה המיוחדת בעניין התמודדות עם נגיף הקורונה )סעיף 4א.)ח((. אני מציעה כי הדיווח בכל שלושה ימים יהיה גם ליועץ המשפטי לממשלה וגם לוועדה המיועדת לפקח על יישום החוק. שנית, בסעיף סעיף 4א.)ט(, דוח השקיפות, המוצע לציבור, מפרסם רק את מס׳ החייבים בבידוד שנתוני המיקום שלהם נדגמו. יש להוסיף לכך את מס׳ האנשים מחוייבי הבידוד ליום זה, וכם טת מס׳ האנשים שנמצאו עם אי התאמה לגבי מיקום שהייתם, האם וכמה היו טעויות בהליך, הצעדים שננקטו בעקבות מקרי אי-ההתאמה, וכן חריגות בשימוש במידע. שלישית, הצעת החוק לא מטפלת בשאלה האם תוצר המידע שהתקבל מהמשטרה )התאמה או אי- התאמה של נתוני מיקום לחייבי בידוד( מועבר גם למשרד הבריאות, ואם כן, איזה פריט מידע מועבר? יש צורך להסדיר את הקשר בהליך זה בין המשטרה לבין משרד הבריאות בכל הקשור לתוצרי ההליך. רביעית, מי כמוכם מבין את חשיבות השקיפות בימים אלה, כמקדם אמון ותמיכה על ידי הציבור. בנוסף ליועץ המשפטי לממשלה, מוצע להנגיש את הדו״ח גם לכלל הציבור. זהו משבר אזרחי, ואין סיבה לשמור דו״ח זה חסוי. כל מידע שהציבור יקבל, יאפשר לו להבין את המערכה בצורה טובה יותר. המרכז הבינתחומי הרצליה | בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ת.ד. 167 הרצליה, 46150 | www.idc.ac.il | טל: 09 9602919 | פקס: 09 9527377 | [email protected] | בית ספר סמי עופר לתקשורת פעולות בעקבות אי-התאמה וערעור על אי-התאמה ראשית, יש לקבוע בחקיקה ולא בנוהל מה קורה במידה ואדם התגלה כמי שהפר את הבידוד. שנית, יש להניח כי בהליך תהיינה טעויות. כך למשל, יש להניח כי תתרחשנה טעויות בהזנת נתוני זיהוי לבעל רישיון בזק, או זיהוי אי התאמה של מחוייב בידוד כשבפועל איש משפחה אחר משתמש במכשיר הסלולרי, או טעות באיכון ע״י ספק הסלולר. על כן יש להוסיף לחקיקה מנגנון ערעור, שבו מחוייב בידוד יוכל לקבול כנגד החלטה על אי התאמה שנקבעה עבורו ע״י המשטרה. את פרטי המנגנון יש לפרט, כגון: מול מי מערערים, מי בודק את הערעור, כמה זמן ניתן לערער וכד׳. תודה לכם על תשומת הלב, בברכה פרופ׳ קרין נהון