חומר רקע
קואליציית ארגונים
למען זכויות העובדים בישראל
1
23
באפריל2020
לכבוד
ח"כ עאידה תומא סלימאן
יו"ר ועדת העבודה והרווחה הזמנית
הכנסת
:הנדון
נזקים שנגרמו לעובדות בעקבות התקנת תקש"ח עבודת נשים וביטולן והצעות לתיקונם–
דיון ועדת העבודה ביום.2020
27.4
בהתאם להחלטת בג"ץ
לאחרונה אישרה הממשלה תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (עבודת נשים) התש"ף2020
שעמדו בתוקף במשך11
ימים ובוטלו לאחר הגשת שתי עתירות לבג"ץ. לקראת הדיון בוועדת העבודה
הזמנית של הכנסת ביום
27.4.20
, אנו, עורכות דין מ
הארגונים החברים ב
פורום
ארגונים למען זכויות
עובדים בישראל ,מתכבד
ות
להגיש לכם להלן את רשימת הנזקים שנגרמו לעובדות בתקופה שבה היו
התקנות בתוקף
.וכן את הצעותינו לצעדים שיש לנקוט לצורך לתיקון הנזקים הללו
מבוא
ביום6.4.20
הותקנו ע"י הממשלה תקנות שעת חירום הנ"ל, אשר ביטלו את הדרישה לקבלת היתר
בטרם( הוצאה לחל"ת
כלומר י לפנ פגיעה ב היקף
משר
ה ו
בשכר)
של עובדות סביב הריון, לידה וטיפולי
פוריות, תוך פגיעה חמורה ולא מידתית בהגנה הניתנת לעובדות במצבים פגיעים אלה מכוח חוק עבודת
נשים, התשי"ד-
1954
.
,בעקבות זאת הוגשה עתירה ע"י חלק מהארגונים הח"מ, וכן עתירה נוספת ע"י כב' יו"ר הוועדה דנן
.ח"כ עאידה תומא סלימאן
לאחר הגשת העתירות, בוטלו התקנות ע"י הממשלה ביום17.4.20
.
חרף ביטול התקנות, התקיים דיון בבג"ץ ביום20.4.20
בעתירות הנ"ל. הדיון התמקד בצורך ליתן מענה
.לעובדות שנפגעו מהתקנות בתקופה שהן היו בתוקף
בית המשפט פסק, בהסכמת המדינה, כי יש לדון בנזקים שנגרמו לעובדו ת ולמצוא פתרונות לנזקים
אלו, וכי הדבר יעשה במסגרת ועדת העבודה הזמנית. הדיון האמור נקבע ע"י יו"ר הועדה, ח"כ עאידה
תומא סלימאן, ליום27.4.20
.
קואליציית ארגונים
למען זכויות העובדים בישראל
2
רשימת הנזקים ופתרונות מוצעים
להלן פירוט הבעיות שהתעוררו בעקבות התקנת התקש"ח
אשר דורשות טיפול דחוף, והצעותינו
:לפתרונות
1.
בראש ובראשונה, יש לתת מענה לעובדות מוגנות על פי סעיף9 לחוק עבודת נשים ,
אשר נפגעו
במישרין מהתקנות כיוון שהוצאו לחל"ת
מעילות האסורות על פי חוק
)(וגם על פי התקנות ,
וזאת ללא שום פיקוח של הרשות הממונה. מדובר בשתי:קבוצות של עובדות
א.
עובדות שהוצאו לחל"ת
לאחר
שמעסיקיהן הגישו בקשה למתן היתר אך בקשותיהם
לא נבדקו כלל
עד למועד ביטול התקנות, כך שהלכה למעשה ניתן בהן היתר גורף
(מדובר ,באלפי בקשות, שמספרן המדויק לא ידוע לח"מ
בשל דיווחים
שונים של משרד
.)העבודה
פתרון מוצע : על הממונה ליצור קשר עם כל אותן עובדות ולברר האם ברצונן לקיים
הליך בירור בדיעבד .
לתשומת לב הוועדה הנכבדת, עוד טרם להתקנת התקש"ח הוסדר נוהל
מקוצר
למתן
היתר להוצאה לחל"ת, אולם הנוהל לא פורסם ופרטיו לא ידועי
ם.
מן הראוי כי כעת
יפורסם הנוהל
ונתונים בדבר
הטיפול בבקשות על פיו
יפורסמו ו
יעמדו באופן ש קוף
בל.יקורת הוועדה
כדי
לייעל את התהליך המוצע ,באפשרות
הממונה לפנות לכל המעסיקים אשר הגישו
בקשה להיתר ולא קיבלו מענה טרם פרסום התקנות, ולברר האם יש ביניהם מעסיקים
שמסיבות שונות טרם הספיקו ל .הוציא את העובדת לחל"ת בתקופה בה התקנות חלו
למעסיקים אלה יש להודיע כי אין להוציא את העובדת לחל"ת עד לתום ההליך
הבירור. בנוסף, על הממונה לברר האם ישנם מעסיקים שהוציאו את העובדות לחל"ת
לאחר מועד ביטול התקנות ולהורות להם להשיב את העובדות לעבודה לאלתר, וזאת
עד
.לסיום הליך הבירור
ב.
עובדות אשר הוצאו לחל"ת במהלך11
,הימים שבהם התקנות היו בתוקף על פי שיקול
דעתם הבלעדי של המעסיקים, ללא דיווח לממונה
וממילא ללא כל מנגנון של פיקוח
.או זכות טיעון
קואליציית ארגונים
למען זכויות העובדים בישראל
3
מדובר במספר לא ידוע של עובדות, אולם ניתן להעריך את מספרן בין היתר על פי נתוני
הביטוח הלאומי בדבר דורשות דמי האבטלה החדשות שנוספו החל ב-
6.4.20
.
פתרון מוצע:
על הממונה לפתוח מוקד פניות ייעודי עבור עובדות אלה אשר יוסדר בנוהל
מסודר
.ולקיים הליך בירור בדיעבד על מנת לוודא שהמעסיקים עמדו בתנאי התקש"ח
2.
קיים חשש ממשי שיאותרו בדיעבד מקרים רבים שבהם יימצא כי העובדת הוצאה לחל"ת
בניגוד לתנאים הקבועים בתקש"ח או בחוק עבודת נשים . לדוגמה–
,ללא הסכמתה האמיתית
שלא בשל צמצומים על רקע המשבר, לתקופה קצרה מ-
30
יום או ארוכה מ-
60
יום, או עובדות
שהלכה למעשה פוטרו בחסות ה תקנות, ללא כוונה להשיבן לעבודה בתום60
.ימי החל"ת
יודגש שגם
במקרים שבהם
המצב המוגן לא היה הסיבה העיקרית להוצאה לחל"ת, על פי
פסיקת בית הדין הארצי לעבודה עדיין חלה הגנה מיוחדת על עובדות אלה, ולא בהכרח היה
.ניתן היתר להוציאן לחל"ת
עוד יודגש כי
חלק מ
ה עובדות לא ,זכאיות לדמי אבטלה כיוון שלא צברו תקופת אכשרה מספקת
.או מסיבות אחרות הקשורות בתנאי הזכאות לדמי אבטלה
פתרון מוצע- לייצר מנגנון תיקון שיתייחס למספר היבטים:
א.
חובת המעסיק
להשיב את העובדת לעבודה לאלתר
או לשלם
את שכר
ה עד שיתאפשר
להשיבה;
ב.
חובת המעסיק
לשלם את שכר העובדת מיום ההוצאה לחל"ת;
ג.
פיתרון לנושא דמי אבטלה לעובדות שייקבע שהוצאתן לחל"ת בטלה–
כדי להבטיח
שעובדות אלה לא ייש ארו"קרחות מכאן ומכאן"
, ללא שכר וללא דמי אבטלה שאותם
יידרשו להחזיר, מוצע
כי הן יידרשו להשיב את דמי האבטלה רק לאחר שיקבלו את
שכרן מהמעסיק ושבכל מקרה לא ייחסו להן חוב בביטו.ח הלאומי לחילופין , המדינה
תגבה מהמעסיק תשלום בגובה דמי האבטלה ששולמו לעובדת, ועל המעס יק יהיה
להשלים בשכר העובדת את ההפרש בין דמי האבטלה לבין שכרה קודם הוצאתה
.לחל"ת
קואליציית ארגונים
למען זכויות העובדים בישראל
4
3.
יש לפעול לאלתר למניעת פגיעה בזכויותיהן של עובדות אשר הוצאת
ן
,לחל"ת נעשתה כדין
.בהיתר שניתן טרם התקנות או לאחר ביטולן, או בהתאם לתקנות בתקופה שבה חלו
פתרון מוצע-
יש
לפרסם את ההבהרות הבאות, באופן בולט ובתפוצה רחבה ככל הניתן:
א.
בתום תקופת החל"ת המותרת, על המעסיק להשיב את העובדת לעבודה או לבקש
.היתר חדש לחל"ת/פיטורים הבהרה זו חשובה במיוחד לאור פרסומי המוסד לביטוח
,לאומי כי הוא מאריך את תקופת החל"ת אוטומטית למקבלי דמי אבטלה
ללא צורך
.בדיווח מצד העובד/ת או המעסיק/ה
ב.
עובדות לאחר חופשת לידה, המוגנות על פי חוק למשך60
ימים שבהם אסור לפגוע
במשרתן ללא היתר–
יובהר כי החל"ת
עוצר את מניין הימים
,בתקופה המוגנת
שתמשיך עם החזרה מהחל"ת (לדוגמה: עובדת שהוצאה לחל"ת10
ימים לאחר ששבה
מחופשת
לידה, תהיה זכאית להגנה מפני פיטורים/פגיעה בשכר למשך50
ימים נוספים
.)לאחר שתשוב מהחל"ת
ג.
עובדות בהריון שהוצאו לחל"ת-
יש להורות כי החל"ת
ייחשב כחלק מתקופת
האכשרה לקבלת דמי לידה מהביטוח הלאומי (ובכך לתקן מצב אבסורדי ובלתי שוויוני
בעליל-
,כיום רק מי שהספיקה לחזור לעבודה לפני הלידה, ולו ליום אחד התקופה בה
קיבלה דמי אבטלה במהלך החל"ת תיחשב לה לאכשרה ל דמי לידה. לעומת זאת מי
שילדה במהלך הח ל"ת, תקופת החל"ת לא תיחשב במניין תקופת האכשרה). בכך
,יתוקן העוול שנגרם כיום למי שהוצאה לחל"ת דווקא בחודשים מתקדמים להריונה
.או לתקופה ממושכת יותר, כך שלא הספיקה לשוב לעבודה לפני הלידה לחילופין, ניתן
לקצר את תקופת האכשרה לדמי לידה לעובדות בהריון שהוצאו לחל "ת
עקב משבר
הקורונה.
ד.
יש להבהיר כי החל"ת ייחשב לצורך צבירת ותק לצורך צבירת זכויות על פי חוק עבודת
נשים
(לדוגמה–
אישה שעובדת כמעט חמישה חודשים. במהלך השימוע הבינו שהיא
בהיריון בסיכון, הוחלט במקום הפיטורים להוציא אותה לחל"ת מיידי, על אף שזה
עלול לפגוע בזכאותה לשמירת היריון על מנת להימנע מהגעה לוותק של חצי שנה; או
עובדת שהוצאה לחל"ת כדי שלא תצבור ותק של שנה, כך שלא תהי ה זכאית להאריך
את חופשת הלידה ללא תשלום, מעבר למינימום של15
.)שבועות
קואליציית ארגונים
למען זכויות העובדים בישראל
5
4.
בעיית חוסר המידע ופילוח נתונים : מדברי ההסבר לתקנות ולתקנות הביטול, כמו גם מעמדת
המדינה בדיון בבג"ץ עולות שאלות רבות לגבי מספר הבקשות שהוגשו, מספר הבקשות שלא
.טופלו, ואפיון של הבקשות
על
הממונה
למסור
.נתונים מדויקים למשתתפי הישיבה
נבקש מכב' יו"ר הו
ו עדה לדרוש ממשרדי הממשלה הרלוונטיים פתרון דחוף, יסודי ומקיף לכלל
.הסוגיות דלעיל
,בכבוד רב
עו"ד אורי טורקיה-
שלס- ויצו
עו"ד דנה גינוסר ועו"ד ורחל בנזימן– הקליניקה לנשים וכלכלה, האוניברסיטה העברית
עו"ד דבי גילד-חיו ועו"ד שרון אברהם-
ויס– האגודה לזכויות האזרח
עו"ד עידית צימרמן– הקליניקה לזכויות עובדים, אוניברסיטת תל אביב
עו"ד אלעד כהנא, עו"ד תמר ניב ישראל ועו"ד מיכל תג'ר– קו לעובד
עו"ד אסנת זיו ועו"ד ענת ש
ני-
רבה–
עמותת איתך( ِمَعَك)מעכי
עו"ד גלי זינגר ועו"ד עמית קובו-
רום– שדולת הנשים בישראל
עו"ד הגר זוסמן– הקליניקה לזכויות בעבודה, המרכז הבינתחומי הרצליה