חומר רקע

‏29‏ב אפריל‏2020 ב '‏ ה‏ אייר‏ ה"תש ף אל :‏חברי‏הוועדה‏המיוחדת מאת :‏ הייעוץ‏ המשפטי‏לוועדת‏החוקה ‏ חוק‏ומשפט מסמך‏הכנה‏ מעודכן לדיון‏ ב וועדה‏המיוחדת‏:בעניין ‏ הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון 'מס9) ( )ממשלת חילופים )והצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה – על-פי ‏ הודעת ‏יו"ר ‏הוועדה ‏ המיוחדת , ‏במידה ‏והצעות ‏החוק ‏יאושרו ‏(מחר ‏30.4.2020) ‏ בקריאה ‏הר אשונה,‏ בכוונתו‏לכנס‏את‏הוועדה‏ מחר‏ כדי‏ לדון‏ בהן‏ לשם‏הכנת ן‏ לקריאה‏השנייה‏והשלישית .‏בהתאם‏לכך,‏ להלן ‏ מסמך‏הכנה‏ מעודכן ,‏הכולל‏התייחסות‏לשינויים‏שנעשו‏בנוסח‏ במסגרת‏ההכנה‏ל.קריאה‏הראשונה הצע ו ת‏החוק‏שבפניכם‏מבקש ו ת‏לערוך‏שורה‏של‏תיקונים‏בחוק-יסוד:‏הממשלה,‏וכן‏מספר‏תיקונים‏ בחוק- יסוד:‏הכנסת ,‏ בחוק‏הממשלה ‏ ובחוק‏מימון‏מפלגות ,‏שנועדו‏לעגן‏הסדרים‏הכרוכים‏בהקמתה‏של‏ממשלת‏ )רוטציה‏(ממשלת‏חילופים .‏בין‏ההסדרים‏המוצעים‏–‏ קבי עת‏ אופן‏פעולתה‏של‏ממשלה‏זו,‏ הסדרת‏ החילופים‏ בין‏ ראש‏הממשלה‏וראש‏הממשלה‏החלופי ‏ במצבים‏שונים ,‏ הסדרת‏ מעמדו‏של‏ראש‏הממשלה‏החלופי,‏ קביעת‏ הסדרים‏שנועדו‏ליצור‏"תמריצים"‏לשותפים‏בממשלה‏לפעול‏להמשך‏כהונתה‏ ועוד.‏ הוועדה‏המיוחדת‏ החלה‏להכין ‏ את‏הצעת‏החוק‏לקריאה‏הראשונה,‏ ב דיון‏ארוך‏ביום‏26.4.2020,‏וסיימה‏את‏ הדיון‏בה‏למחרת ‏ ביום‏27.4.2020.‏כנהוג,‏הוועדה ‏ אף ‏ החליטה‏(באישור‏מליאת‏הכנסת)‏לפצל‏את‏הצעת‏החוק‏ /הטרומית‏שהוגשה‏(פ280/23)‏לשתי‏הצעות‏חוק‏נפרדות ‏-‏ הראשונה‏מתקנת‏את‏חוקי‏היסוד,‏והשנייה‏מתקנת‏ ‏ את"החוקים‏ הרגילים"‏.שאינם‏חוקי‏יסוד ‏ הצעות‏החוק‏ י ונחו‏על‏שולחן‏הכנסת‏ביום‏30.4.2020‏ ואמורות‏ לידון‏ בקריאה‏הראשונה‏.באותו‏יום כפי ‏ שהודגש ‏ בדיון ‏לקראת ‏הכנת ‏הצעת ‏החוק ‏לקריאה ‏הראשונה, ‏ התיקונים ‏המוצעים ‏הם ‏ שינויים משמעותי ים ביותר בחוקי ה יסוד ה משטריים המסדירים את מבנה השלטון ב מדינת ישראל ונהוגים מזה עשרות שנים .‏ על‏כן,‏ במהלך‏ ה דיוני ם,‏ נדרשה‏ הוועדה‏ המיוחדת,‏ ותמשיך‏להידרש,‏ ל דון‏ב הצדקות‏ ל שינויים‏ המוצעים ‏וב אופן‏ השתלבותם‏במבנה‏המשטרי‏ הקיים‏ וב השלכות‏האפשריות‏שלהם.‏ אלו‏נפרשו‏בפני‏הוועדה‏ בדיון‏ביום‏26.4.2020,‏וכעת‏על‏הוועדה‏להמשיך‏לדון‏בסוגיות‏אלה,‏וללבן‏את‏השאלות‏שעלו‏מאותו‏דיון.‏ ‏ אפשר‏לחלק‏את‏ השאלות‏שעלו‏בדיון‏הקודם‏לשני‏מישורים‏ קשורים: ‏ המישור הראשון ‏–‏ עניינו‏ ב קשיים‏חוקתיים‏המתעוררים‏בכל‏הנוגע‏להסדרים‏המוצעים.‏ המישור השני ‏–‏ עניינו‏ ב קשיים‏המתעוררים‏בכל‏הנוגע‏ל התאמת‏ההסדרים‏המוצעים‏ ל דוקטרינות‏המשטריות‏ הקיימות‏והאופן‏שיש‏בהם‏כדי‏להשליך‏על‏ ניהול‏ ה ממשלה‏ בצורה‏י עילה .‏ ככל‏שהסדר‏מוצע‏אינו‏מתאים‏או‏ משתלב‏בהרמוניה‏לשיטה‏בכללותה,‏גובר‏החשש‏שהיישום‏המעשי‏שלו‏ייתקל‏בבעיות‏"בשטח",‏בין‏אם‏בעיות‏ שאפשר‏לצפותן‏מראש,‏ ובין‏אם‏ בעיות‏ לא‏צפויות‏ שניתקל‏בה ן‏ בהמשך‏הדרך.‏ככל‏ שניתן‏ לצפות ן‏ מראש,‏על‏ הוועדה‏לשקול‏לתת‏לבעיות‏אלה‏מענה.‏‏ קשיים ‏ אלה ‏מתעוררים ‏ ב מיוחד ‏בכל ‏הנוגע ‏להסדרים ‏ שעניינם ‏ביצירת ‏ קבוצת ‏שרים ‏ "בעלי ‏זיקה" ‏לראש‏ הממשלה‏החלופי‏שראש‏הממשלה‏המכהן‏אינו‏יכול‏לפטרם;‏ בהסדר‏המיוחד‏העוס ק‏בהתפזרות‏הכנסת ‏ תוך‏ 2 החלפת‏זהות‏ראש‏הממשלה ;‏ בהסדר‏ ה מאפשר‏כהונת‏שני‏ש רים‏במשרד;‏ ובקיצור‏ תקופת‏ כהונת‏הכנסת‏ה- 23 . אנו סבורים כי הקושי החוקתי העיקר י מתעורר בכל הנוגע .להוראת הנוקשות המוצעת על- ,פי ההצעה "ישוריין " ההסדר כך שיידרש רוב של75 חברי הכנסת כדי לתקנו . כפי שהבהרנו במהלך הדיונים ,בוועדה למרות שהשריון המדובר הוא הוראת שעה לתקופת כהונת הכנסת ה- 23 ,בלבד אנו סבורים כי ש ריון מסוג זה מעורר קשיים חוקתיים . בנוסף,‏ למרות ‏ התיקונים‏שנעשו‏לקראת‏הקריאה‏הראשונה,‏ בהסדר ‏ המוצע‏ עדיין‏ קיימים‏מספר‏מצבים‏של‏ לקונה‏(חסרים)‏אשר‏ הו ועדה ‏ תידרש ‏ לתת ‏ להם ‏ מענה ‏ במסגרת ‏ הליך ‏ החקיקה , ובכלל זה לעניין זהות ראש הממשלה וזהות ראש הממשלה החלופי בתקופות שונות)(עליהן‏נפרט‏בהמשך. מטבע‏הדברי ם,‏ יש‏ חשיבות‏ רבה‏בכך‏ש ההסדרים‏ שיתקבלו‏ יהיו‏ מקיפים‏ וקוהרנטיים‏ככל‏הניתן,כד ‏ י‏ להבטיח‏ שבכל‏מצב‏תהיה‏בהירות‏ באשר‏לזהות ו‏של ‏ ראש‏הממשלה‏וראש‏הממשלה‏החלופי. ‏ לבסוף,‏"למרות‏הקושי‏שמתעורר‏ביחס‏לחקיקת‏חוקי‏יסוד‏בדרך‏של‏הוראת‏שעה‏(וראו‏למשל‏בג צ‏8260/16‏ בעניין‏התקציב‏ה דו-שנתי),‏במקרה‏הנוכחי,‏משנראה‏שההסדר‏המוצ ע‏משקף‏הסכמות‏קואליציוניות‏ומבקש‏ לתת‏מענה‏לקשיים‏ספציפיים‏המתעוררים‏בעת‏הזו ,‏ אנו סבורים כי על הוועדה לשקול לחו קק את ההסדר כהוראת שעה ולא כהוראת קבע ‏(יובהר‏כי‏ חלק‏קטן‏ מההסדרים‏מוצעים‏ כהוראות‏שעה). לעניין ההליך ,‏ כפי‏ שהבהרנו‏ לא‏פעם‏בדיונים‏לקראת‏הקריאה‏הראשונה‏בוועדה,‏ אנו‏סבורים‏כי‏בשל‏אופייה‏ האמור ‏של ‏הצעת ‏החוק, ‏ היה ‏ראוי ‏שהליך ‏ חקיקה ‏ מסוג ‏זה ‏יהיה ‏הליך ‏ מקיף , ‏ המשתרע ‏ על ‏פני ‏פרק ‏זמן‏ שמאפשר ‏שקילה ‏וחשיבה ‏ מעמיקה ‏ביחס ‏למכלול ‏ה היבטים ‏הנוגעים ‏לעניין. ‏בפועל , ‏נוכח ‏לוחות ‏הזמנים‏ הקצרים‏הקבועים‏בחוק- ,יסוד:‏הממשלה‏באשר‏להליך‏הקמת‏הממשלה ‏ הדיון‏ בהצעת‏החוק‏ מתקיים‏ בהליך‏ מזורז‏ כדי‏ל אפשר‏את‏כינון‏הממשלה‏.בהקדם ‏ ,מכל מקום ,לעמדתנו יש להמשיך ו להבטיח כי ,גם בסד הזמנים הקצר שבו מדובר הוועדה תדון בצורה ממצה בכל אחד מההיבטים הרלוונטיים לתיקונים המוצעים ובהשלכותיהם . כמו כן, יש חשיבות רבה ש תינתן אפשרות לחברי הכנסת ולמוזמנים חיצוניים ולהביא בפני הוועדה את )עמדתם (והסתייגויותיהם באשר להסדרים המוצעים . נעמוד ‏להלן, ‏בתמצית, ‏על ‏ההסדרים ‏העיקריים ‏הנכללים ‏בהצע ה , ‏על ‏התיקונים ‏שנעשו ‏לקראת ‏הקריאה‏ ,הראשונה ‏ ועל‏השאלות‏והקשיים‏העולים‏בכל‏אח ת‏ מסוגיות‏אלה. ביטול המגבלה על מספר השרים וסגני השרים (סעיפים‏1ו‏-3‏ להצעת‏ חוק-יסוד :‏ הממשלה ‏(תיקון מס ‏ '‏9 ()‏ ממשלת ‏ חילופים )‏ (להלן‏–‏)הצעת‏החוק) כיום ‏קבועה ‏בסעיף ‏5(ו) ‏לחוק- (יסוד: ‏הממשלה ‏מגבלה ‏על ‏מספר ‏השרים ‏19‏ שרים, ‏כולל ‏ראש ‏הממשלה);‏ בסעיף‏25(א)‏לחוק‏היסוד‏נקבע‏כי‏ניתן‏למנות‏סגן‏שר‏ אחד ‏ במשרד,‏ ובסעיף‏25 )‏ (ד לחוק‏היסוד ‏ נקבעה‏ מגבלה‏ ה על‏ מספר‏ הכולל‏של‏(סגני‏השרים‏4‏ סגני‏שרים).‏בהצעת‏החוק‏מוצע‏לבטל‏את‏המגבלה‏על‏המספר‏הכולל‏של‏ .שרים‏וסגני‏שרים,‏ולאפשר‏מינוי‏של‏שני‏סגני‏שרים‏במשרד‏ממשלתי‏אחד סעיפים אלה לא עבר ו תיקונים לקראת הקריאה הראשונה .‏ 3 הערות לדיון: ההיסטוריה של מגבלות על מספר שרים וסגני שרים ‏–‏ המגבלות ‏האמורות ‏נוספו ‏ב- 2014‏ כחלק ‏מחוקי‏ המשילות,‏אך‏מאז‏לא‏נכנסו‏לתוקף‏(נציין‏כי‏גם‏בשנות‏ה- 90‏.)היו‏מגבלות‏על‏מספר‏השרים ‏ המגבלות‏נועדו‏להקל‏על ‏ קשיים ‏ בתפקוד ‏ של ‏ רשות ‏ מבצעת ‏ הכוללת ‏ מספר ‏ של ‏ רב ‏ מקבלי ‏ החלטות;‏להגדיל‏את ‏ מספר ‏ חברי ‏ הכנסת ‏ הנושאים ‏ בעבודת ‏ החקיקה ‏ והפיקוח ‏ על ‏ עבודת ‏ הממשלה; ‏ולמנוע ‏ בזבוז ‏כספי ‏ציבור‏ ופגיעה‏באמון‏הציבור‏ברשות‏המבצעת. ‏ מנגד , ‏הממשלות ‏שהוקמו ‏מאז ‏שנחקקו ‏חוקי ‏המשילות, ‏לא ‏עמדו ‏במגבלות ‏ אלה, ‏ותיקנו ‏את ‏חוק ‏היסוד‏ בהתאם. ‏עובדה ‏זו ‏מוכיחה ‏כי ‏המגבלות ‏מקשות ‏על ‏ הרכבת ‏ והרחבת ‏קואליציה, ‏ויכולות ‏לפגוע ‏ ביציבות ‏ ;ובגמישות‏בהמשך לעתים,‏ אף‏ יש‏חשיבות‏ציבורית‏רבה‏בהקמת‏משרד‏חדש ‏ שכל‏כולו‏נועד‏לטפל‏בנושא‏ חשוב.‏נציין‏עוד‏כי‏אין ‏ זה ‏ מקובל ‏ בחוקות ‏ בעולם ‏ לקבוע ‏ מהו ‏ המספר ‏ המירבי ‏ של ‏ השרים.‏ בכל‏מקרה,‏ ככל‏ שצמצום‏הממשלה‏חשוב‏ לסיעות‏המרכיבות‏את‏הקואליציה,‏ממילא‏הן‏יכולות‏ להגביל‏ בהסכמה‏ את‏מספר‏ השרים ‏ וסגני‏השרים‏בממשלה ,‏ללא‏צורך‏בהורא ה‏ חוקתית ‏ בעניין‏זה. קביעת הסדר של ממשלת רוטציה– ממשלת חילופים (סעיף‏13א‏המוצע‏לחוק- )יסוד:‏הממשלה מוצע‏ לקבוע‏ הסדר‏ משטרי‏ חדש‏ ל"הקמת‏ ממשלה‏ דו-ראשית"‏–‏ ממשלה‏שמכהנים‏בה‏ ראש‏ממשלה‏ו"ראש‏ ממשלה‏חלופי".‏"ראש‏הממשלה‏החלופי"‏הוא‏מי‏שאינו‏מכהן‏בפועל‏בתפקיד‏ראש‏הממשלה‏ ועתיד ‏ להחליף‏ את‏ראש‏הממשלה‏במהלך‏המחצית‏השנייה‏של‏ כהונת‏ הממשלה;‏במחצית‏השניה‏של‏ כהונת‏הממשלה ,‏"ראש‏ הממשלה‏החלופי"‏הוא‏מי‏ שכיהן כבר כראש‏הממשלה‏במחצית‏הראשונה‏של‏כהונת ‏ה ממשלה ‏.והוחלף על-פי‏ההסדר‏המוצע,‏ הכנסת‏מביעה‏ מראש ‏ אמון‏בממשלה‏בראשות‏ ראש‏הממשלה‏וראש‏הממשלה‏החלופי ,‏ ו שניהם‏נשבעים‏אמונים‏ כבר‏במועד‏זה,‏ הן‏ כראש‏ממשלה‏ו הן‏כ ראש‏ממשלה‏חלופי.‏ עוד‏מוצע‏כי‏ כבר‏במועד‏כינון‏הממשלה,‏ ייקבע‏ מועד‏ נקוב‏ שבו‏ ראש‏הממשלה‏וראש‏הממשלה‏החלופי ‏ יתחלפו .‏ החילופים‏ בין‏ראש‏הממשלה‏וראש‏הממשלה‏החלופי‏ יתבצעו‏ באופן‏מיידי‏בהגיע‏המועד‏הנקוב,‏ ‏ בלי שיש‏צורך‏ בהתפטרות‏הממשלה‏או‏ראש‏הממשלה ,‏ ובלי‏ שיש‏ צורך‏בכינון‏ ממשלה‏חדשה ‏ ובקבלת‏אמון‏הכנסת‏מחדש. ‏ סעיף מוצע זה לא עבר תיקונים לקראת הקריאה הראשונה .‏ הערות לדיון: (1) השפעה של ממשלה דו-ראשית על מעמדו של ראש הממשלה המכהן – ההסדר‏של‏ממשלה‏דו-ראשית‏ הוא ‏הנדבך ‏הראשון ‏של ‏השינוי ‏המשטרי ‏המוצע, ‏שמורכב ‏משניים: ‏ממשלה ‏דו-ראשית, ‏ו חלוקת ‏ חברי‏ הממשלה‏ לשתי‏"קבוצות‏זיקה"‏נפרדות ,‏ש א ליו‏נתייחס‏ להלן .‏ ההסדר ‏ המוצע ‏ לעניין‏ממשלה‏דו-ראשית‏אין‏ בו,‏כשלעצמו,‏לפגוע‏בזכויות ‏ של ‏ האופוזיציה ‏ בכנסת ,‏ אלא ‏ נועד‏ להסדיר ‏ את ‏ היחסים ‏ בין ‏ השותפים ‏ בתוך ‏ הממשלה.‏ואולם,‏ יש‏בו‏משום‏נגיסה‏בסמכויותיו‏של‏ ראש‏הממשלה,‏ שעד‏עכשיו‏הייתה‏לו‏את‏הפררוגטיב ה‏ לנהל‏את‏הרשות‏המבצעת.‏נזכיר‏כי‏גם‏בתקופת‏ממשלת‏הרוטציה‏ שהוקמה‏בשנות‏ה- 80,‏לא‏הייתה‏זו‏ממשלה‏דו-ראשית,‏אלא‏הסדר‏של‏רוטציה‏גרידא,‏ שבמסגרתו‏ כל‏מי‏ שכיהן‏כרא ש‏הממשלה,‏כיהן‏כ ראש‏ממשלה‏לבדו,‏ אף‏כי‏הוא‏נדרש,‏מכוח‏ההסכמים‏ הקואליציוניים,‏לפעול‏ בנושאים‏שונים‏בתיאום‏עם‏ממלא‏מקומו‏ ש היה‏גם‏ראש‏הממשלה‏.ברוטציה 4 נוכח‏האמור,‏אנו‏סבורים‏כי‏ תיקון‏שכזה‏מכניס‏את‏ המבנה‏ המשטר י‏שלנו‏ למקומות‏לא-ידועים ,‏ שאנו‏לא‏ מכירים‏להם‏תקדים‏ברמה‏ה בינלאומית .‏ מצד‏אחד,‏הסדר‏מסוג‏זה‏עלול‏לפגוע‏ ביעילות ‏ עבודת ‏ הממשלה;‏ מצד‏שני‏–‏ הוא‏עשוי‏לה גביר‏את‏ יציבותה‏של‏הממשלה‏ ולחייב‏ את‏חברי‏הממשלה‏לגבש‏ הסכמה‏רחבה‏יותר ‏ בתהליך‏קבלת‏ההחלטות. ‏ במישור‏של‏הדוקטרינה‏החוקתית,‏כיוון‏שמדובר‏במוסד‏חדש,‏אין‏אנו‏יכולים‏לצפות‏איך‏הפסיקה‏תתייחס‏ ל"יצור"‏חדש‏זה‏–‏."הן‏למוסד‏החדש‏של‏ראש‏הממשלה‏החלופי,‏והן‏למוסד‏של‏ראש‏הממשלה‏"המוגבל (2) התאמה פנימית בתוך חוק היסוד ‏–‏ סעיף‏5(א)‏ לחוק-יסוד:‏הממשלה,‏"קובע‏כי‏ הממשלה‏מורכבת‏מראש‏ הממשלה‏ומשרים‏אחרים ".‏ההסדר‏המוצע‏יצריך‏תיקון‏לסעיף‏זה ,‏שכן‏ בממשלת‏חילופים‏ הממשלה‏תורכב‏ כעת‏מראש‏הממשלה,‏ראש‏המשלה‏החלופי‏ומשרים‏אחרים.‏ חלוקת השרים וסגני השרים לשתי "קבוצות זיקה" נפרדות שוות בכוחן (סעיפים 13א(ג)(ד)(ה),‏43ד‏ו- 43ה‏המוצעים‏לחוק- )יסוד:‏הממשלה מוצע‏לעגן‏לראשונה‏בחוק-יסוד:‏הממשלה‏הסדר‏היוצר‏שתי‏קבוצות‏נפרדות‏של‏שרים‏וסגני‏שרים:‏קבוצת‏ שרים‏וסגני‏שרים‏שהם‏"בעלי‏זיקה"‏לראש‏הממשלה,‏וקבוצת‏שרים‏וסגני‏שרים‏שהם‏"בעלי‏זיקה"‏לראש‏ הממשלה‏החלופי.‏ לפי‏ה מוצע,‏ מספר‏השרים‏המזוהים‏כבעלי‏זיקה‏לראש‏הממשלה‏ומספר‏הש רים‏המזוהים‏ כבעלי‏זיקה‏לראש‏הממשלה‏החלופי‏יהיה‏זהה,‏ואם‏אין‏זהות‏כאמור‏תקבע‏הממשלה‏מנגנון‏הצבעה‏שיבטיח‏ שוויון‏בכוח‏ההצבעה‏ בממשלה‏ ובוועדות‏השרים‏.של‏שתי‏קבוצות‏השרים על ‏-פי‏המוצע,‏ כבר‏בעת‏בחירתם,‏ תיקבע‏זיקתם‏של‏השרים‏וסגני‏השרים‏לראש‏הממשלה‏או‏ ל ראש‏הממשלה‏הח.לופי עוד‏ מוצע ‏ כי ‏ ראש‏הממשלה‏יוכל‏לפטר‏רק‏שרים‏וסגני‏שרים‏שהם‏בעלי‏זיקה‏אליו,‏ ו ככל‏שירצה‏לפטר‏שרים‏ שהם‏בעלי‏זיקה‏לראש‏הממשלה‏החלופי,‏ הוא‏יצטרך‏לקבל‏את‏הס כמ תו‏לכך.‏כמו‏כן,‏ראש‏הממשלה‏החלופי‏ יוכל‏לפטר‏בעצמו‏שרים‏או‏סגני‏שרים‏שהם‏בעלי‏זיקה‏אליו ,‏ואישורו‏יידרש ‏ למינוי‏סגן‏שר‏בידי‏שר‏שהוא‏ .בעל‏זיקה‏אליו בנוסף,‏ מוצע‏כי‏ ממלא‏מקום‏של‏שר‏בממשלת‏חילופים‏יהיה‏שר‏בעל‏זיקה‏זהה‏לזו‏של‏השר‏שאת‏מקומו‏הוא‏ ממלא, ‏ו כי ‏ גם ‏מילוי ‏מקום ‏זמני ‏ייעשה ‏בידי ‏ראש ‏הממשלה, ‏ראש ‏הממשלה ‏החלופי ‏או ‏שר ‏אחר ‏ שתקבע‏ הממשלה ,‏הכל‏בהתאם‏לזיק ה‏ של‏ השר‏ שממל.אים‏את‏מקומו למעט הבהרה כי השוויון בכוח ההצבעה חל הן על מליאת הממשלה והן על ועדות השרים , סעיף מוצע זה לא עבר תיקונים לקראת הקריאה הראשונה .‏ הערות לדיון: (1 )אחריות השר בפני ראש הממשלה – ההסדר ‏המוצע ‏ מצוי ‏ב מתח ‏מובנה ‏עם ‏ס עיף ‏4‏ לחוק ‏היסוד:‏ ,הממשלה ‏ הקובע ‏כי ‏"הממשלה ‏אחראית ‏בפני ‏הכנסת ‏אחריות ‏משותפת; ‏ שר ‏אחראי ‏בפני ‏ראש ‏הממשלה‏ לתפקידים‏שעליהם‏ממונה‏השר."‏ כאמור,‏הוא‏מחליש‏את‏ראש‏הממשלה‏ אשר,‏על-פי‏התפיסה‏המקובלת,‏ הוא ‏ בעל ‏הסמכות ‏ לנהל ‏את ‏הממשלה,‏ זאת ‏ הן ‏בשל ‏כך ‏ שראש ‏הממשלה ‏ אינו ‏רשאי ‏לפטר ‏חלק ‏מהשרים‏ בממשלה,‏והן‏בשל‏כ ך‏שראש‏הממש ‏ לה החלופי‏רשאי‏לפטר‏שרים‏גם‏כאשר‏הוא‏אינו‏מכהן‏כראש‏הממשלה.‏ ב דיוני‏ הוועדה,‏ עלו‏ גם‏ שאלות‏באשר‏להשלכות‏ שיש‏ל שינויים‏ על‏ עקרון‏ האחריות‏המשותפת‏ ש ל‏הממשלה‏ בפני‏הכנסת.‏ 5 כ די לתת מענה לקושי זה נציע לערוך שינוי בסעיף13 א המוצע ולהכפיפו במפורש לעקרונות הקבועים בסעיף 4 .האמור (2 ) "קביעת מנגנון של "כוח הצבעה זהה ‏–‏ מנגנון‏זה‏מעורר‏שאלות‏שונות:‏ ‏  לקראת ‏הקריאה ‏הראשונה ‏ הוער ‏בוועדה ‏כי ‏ לא ‏ברור ‏מן ‏ההוראה ‏המוצעת ‏ באיזה ‏פורומים ‏נדרש‏ השוויון ‏האמור ‏בהצבעה? ‏ בהתאם ,לכך בהכנה לקריאה הראשונה התווספה ההבהרה כי מדובר ""בממשלה ובוועדותיה, .אך דומה שתוספת זו אינה מספקת את הבהירות הנדרשת  על‏הוועדה‏לשקול‏האם‏ ההסדר‏ המוצע‏הוא‏כלל‏חוקתי‏ראוי.‏הוראה‏זו‏יכולה‏להביא‏לכך‏שיינתן‏כוח‏ רב‏למספר‏קטן‏מאוד‏של‏שרים‏בתוך‏הממשלה;‏היא‏ ‏ גם עשויה‏להגביל‏את‏הממשלה‏בהמשך‏אם‏היא‏ מבקשת‏לשנות‏את‏צורת‏ה"איזון"‏בין‏הגושים .‏  מוצע‏לדון‏בשאלה‏האם‏ יש‏לעגן‏הסדר‏ זה‏ בחוק‏ היסוד ‏ ולא‏ נ יתן‏ להסתפק‏בהסכמות‏קואליצ יוניות .‏ (3 )ממשלה ללא שובר-שוויון – ההסדר‏המוצע‏עלול ‏להביא‏למצבים‏של‏תיק ו ‏נצחי‏(דבר‏בעייתי‏במיוחד‏ במצב ‏ ‏ שבו הממשלה‏חייבת‏להביע‏עמדה ‏ בעניין‏מסוים.) (4 )מעבר בין הגושים ‏–‏ ככל‏הנראה,‏כוונת‏המציעים‏היא‏שאין‏השרים‏רשאים‏ להעביר‏את‏זיקתם‏ מגוש‏אחד‏ בתוך‏הממשלה‏לגוש‏השני.‏יש‏לדון‏בהצדקה‏ובהשלכות‏ל"כליאה"‏של‏שרים‏בתוך‏הגוש‏שלהם,‏כאשר‏ככלל‏ השיטה‏הפרלמנטרי ת‏ של‏המדינה‏מאפשרת‏פיצולים‏ומיזוגים‏כעניין‏שבשגרה.‏ (5 )מצב שא ין ראש ממשלה חלופי –‏ כפי‏שנפרט‏בהמשך,‏קיימות‏לקונות‏בסעיפים‏המוצעים‏ המותירים‏את‏ הממשלה‏ ללא‏ראש‏ממשלה‏חלופי.‏ללא ‏ איוש‏תפקיד‏זה,‏אין ‏ מי ‏ שיכול ‏ לפטר ‏ את ‏ השרים ‏ של ‏ אותו ‏ גוש,‏מה‏ שמעורר ‏ קושי ‏ משטרי ‏ מהותי‏לעניין‏אחריות‏השר‏כלפי‏הכנסת‏והציבור.‏נציע‏כי‏לקונות‏אלו‏יתוקנו.‏ קביעת הסדר לחילופים בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי שלא במועד הנקוב (סעיף‏43א‏המוצע‏לחוק- )יסוד:‏הממשלה הצעת‏החוק‏ מסדירה‏ את‏המקרים‏שבהם‏ראש‏הממשלה‏או‏ראש‏הממשלה‏החלופי‏חדל‏לכהן‏בתפקידו‏ שלא במועד החילופים שנקבע מראש .‏ על-פי‏ההסדר‏המוצע,‏במצבים‏שבהם‏כהונתו‏של‏ מי‏שמכהן‏כ ראש‏הממשלה‏ ראשון ‏ נפסקה‏בשל‏הרשעתו‏ בפסק ‏דין ‏סופי;‏ בשל ‏התפטרותו ‏ מתפקידו ‏כראש ‏הממשלה ‏או ‏מהכנסת ‏ לפי בחירתו ‏ (ולקרא ת ‏הקריאה‏ "הראשונה ‏הוסף ‏גם ‏לפי ‏ יוזמתו בלבד)"; ‏בשל ‏פטירתו; ‏ או ‏ בשל ‏נבצרות ‏קבועה ‏ מסיבות ‏בריאותיות ‏בלבד ‏ (המצבים‏המנויים‏בסעיף‏43א(א)‏סיפא)‏–‏ לא יראו בכך משום התפטרות הממשלה ‏ ומי שמכהן באותה עת כראש ממשלה חלופי יחליפו בתפקיד ראש הממשלה . ‏ אם ‏כהונתו ‏ פסקה ‏ מסיבות ‏ בריאותיות, ‏אזי ‏בתום‏ כהונת ‏ ראש‏הממשלה‏החלופי,‏ראש‏הממשלה‏הראשון‏יוכל‏לחזור‏לתפקידו,‏ אם‏ הדבר‏מתאפשר‏ בריאותית. עוד‏מוצע‏כי‏בכל‏מצב‏אחר‏שבו‏ כהונתו‏של‏ ראש‏הממשלה‏ שכיהן ראשון ‏ נפסקת‏-‏ הוא‏הועבר‏ מכהונתו‏ בידי‏ הכנסת ‏ בשל ‏הרשעה ‏ בפסק ‏דין ‏שאינו ‏סופי ; ‏הוא ‏התפטר ‏ מתפקידו ‏כראש ‏הממשלה ‏ או ‏מהכנסת ‏שלא‏ מבחירתו; ‏הוא ‏נכנס ‏למצב ‏של ‏נבצרות ‏קבועה ‏שלא ‏מטעמים ‏בריאותיים, ‏אזי ‏ יראו את הממשלה כאילו התפטרה .‏אף‏כי‏הדבר‏אינו‏מוסדר‏כרגע‏במפורש‏בנוסח‏המוצע‏–‏ המשמעות‏היא,‏ככל‏הנראה,‏כי‏הנשיא‏ יפתח‏בהליכים‏להרכבת‏ממשלה‏חדשה.‏ 6 במ סגרת‏הדיונים‏בהכנה ‏ל קריאה‏הראשונה ‏ נערכו‏מספר‏תיקונים‏בהסדר‏המוצע,‏ונוספו‏ ה הבהרות‏ הבאות‏ ביחס‏לחלק‏מהלקונות‏שהיו‏בנוסח‏הקודם: ‏ (א) לגבי‏ מצב‏שכהונתו ‏ של‏ראש‏הממשלה‏ הראשון ‏ פסקה ‏,לפני מועד החילופים בשל‏הרשעתו‏בפסק‏דין‏ סופי;‏בשל‏התפטרותו‏מתפקידו‏כראש‏הממשלה‏או‏מהכנסת ‏;לפי‏בחירתו‏או‏יוזמתו ‏ או ‏ שפסקה ‏ בשל ‏ נבצרות ‏ מטעמים ‏ בריאותיים ‏ ובריאותו ‏ אינה ‏ מאפשרת ‏ את ‏ חזרתו .‏ בנוסח‏הקריאה‏הטרומית‏ נקבע‏כי‏ סיעתו ‏ תהא ‏ רשאית ‏ לבחור ‏ חבר ‏ כנסת ‏ מאותה ‏ סיעה ,‏ ומעת ‏ שקיבל ‏ את ‏ אמון ‏ הכנסת ‏ והצהיר ‏ אמונים ‏ בפניה ,‏ הוא ‏ יכהן ‏ במקומו ‏ כראש ‏ הממשלה ‏ עד ‏ לתום ‏ כהונתה ‏ של ‏ הכנסת .‏ התיקונים‏שנערכו‏במסגרת‏ההכנה‏לקריאה‏הראשונה‏הבהירו,‏כי‏ ‏ אם הסיעה לא ‏ בחרה ‏ מחליף ‏ לראש ‏ הממשלה ‏ שכיהן ‏ ראשון ‏ או ‏ שהכנסת לא ‏ הביעה אמון ‏ במחליף ‏ שנבחר , ‏ והכול ‏ עד ‏ שבוע ‏ לפני ‏ סיום ‏ תקופת ‏ כהונתו ‏ של ‏ ראש ‏ הממשלה ‏ שכיהן ‏ ‏ שני–‏ יראו ‏ את ‏ הממשלה ‏ כאילו ‏ התפטרה ‏ ויחולו ‏ הוראות ‏ סעיף ‏30‏ לחוק ‏ היסוד ‏ לעניין ‏ רציפות ‏ הממשלה ,‏ קרי :‏ נשיא ‏ המדינה ‏ יפתח ‏ בהליכים ‏ להרכבת ‏ הממשלה ,‏ והממשלה ‏ תכהן ‏ כממשלת ‏ מעבר. (ב) לגבי‏מצב‏שכהונתו‏של‏ ראש הממשלה החלופי )(השני פסקה לפני מועד החילופים .‏ בנוסח‏הקריאה‏ הטרומית ‏נ קבע‏ ‏ אם ‏ כי הוא ‏ חדל ‏ לכהן ‏ בתפקידו ,‏ סיעתו ‏ תהא ‏ רשאית ‏ לבחור ‏ חבר ‏ הכנסת ‏ מאותה ‏ סיעה ,‏ ומעת ‏ שקיבל ‏ את ‏ אמון ‏ הכנסת ‏ והצהיר ‏ אמונים ‏ בפניה ,‏ הוא ‏ יכהן ‏ במקומו ‏ כראש ‏ ממשלה ‏ חלופי.‏ התיקונים‏שנערכו‏במסגרת‏ההכנה‏לקריאה‏הראשונה‏הבהירו,‏ ראשית ,‏כי‏הסדר‏זה‏יחול‏כשראש‏ הממשלה‏החלופי‏חדל‏לכהן‏מכל‏סיבה‏שהיא‏ולא‏רק‏מהסיבות‏המנויות‏בסעיף‏43א(א)‏סיפה;‏ ושנית ,‏ כי‏ ‏ אם הכנסת ‏ לא ‏ הביעה ‏ בו ‏ אמון ,‏ התוצאה ‏ תהיה ‏ תלויה ‏ בזהות ‏ חברי ‏ הכנסת ‏ שלא ‏ הביעו ‏ בו ‏ אמון :‏ ‏ אם 12‏ חברי ‏ הכנסת ‏ מהסיעות ‏ שהשרים ‏ שלהן ‏ הם ‏ בעלי זיקה לראש הממשלה ‏ הראשון ‏ לא ‏ הביעו ‏ בו ‏ אמון ‏ –‏ יראו ‏ את ‏ הממשלה ‏ כאילו ‏ התפטרה ,‏ ויחולו ‏ הוראות ‏ סעיף ‏30‏ לחוק ‏ היסוד ‏ לעניין ‏ רציפות ‏ הממשלה .‏ מנגד ,‏ ‏ אם12‏ חברי ‏ הכנסת ‏ מהסיעות ‏ שהשרים ‏ שלהן ‏ הם ‏ בעלי זיקה אליו ‏(לראש ‏ הממשלה ‏ החלופי ‏ לא )‏ הביעו ‏ בו ‏ אמון ‏–‏ לא ‏ ימונה ‏ מחליף ‏ לראש ‏ הממשלה ‏ החלופי ‏ שפסק ‏ מלכהן ,‏ ולאחר ‏ מועד ‏ החילופים ‏ ימשיך ‏ ראש ‏ הממשלה ‏ בכהונתו .‏ הסדר ‏ זה ‏ יחול ‏ גם ‏ במקרה ‏ שבמקביל ‏ל- 12‏ חברי ‏ הכנסת ‏ האמורים ‏ גם ,‏ 12‏ חברי ‏ הכנסת ‏ מהסיעות ‏ שהשרים ‏ שלהן ‏ הם ‏ בעלי ‏ זיקה ‏ לראש ‏ הממשלה ‏ לא ‏ הביעו ‏ בו ‏ אמון. (ג) לגבי מי ‏ שמכהן כראש הממשלה שני –‏ בנוסח‏הקריאה‏הטרומית‏נקבע‏כי‏אם‏הוא‏חדל‏לכהן‏כראש‏ ממשלה‏מהסיבות‏המנויות‏בסעיף‏43א(א)‏סיפה‏– –‏ מי‏שמכהן‏באותה‏העת‏כראש‏הממשלה‏החלופי‏ (ראש‏הממשלה‏שכיהן‏ראשון)‏יחליפו‏בתפקיד‏ראש‏הממשלה .‏התיקונים‏שנערכו‏במסגרת‏ההכנה‏ לקריאה‏הראשונה‏הבהירו‏שהסדר‏זה‏יחול‏כשראש‏הממשלה‏השני‏חדל‏מלכהן‏ מכל סיבה שהיא ‏ ולאו‏דווקא‏מהסיבות‏שבסעיף‏43א(א)‏סיפה .‏ ככלל,‏ההסדר‏המוצע‏אינו‏סימטרי‏במלואו,‏ולגבי‏חלק‏מהמצבים‏מוצעים‏הסדרים‏שונים‏לגבי‏מי‏שכיהן‏ כראש‏ממשלה‏ראשון ‏.ומי‏שכיהן‏כראש‏ממשלה‏שני 7 עוד יצוין כי ההסדר המוצע בהקשר זה אינו הסדר שלם, ו חרף התיקונים שנערכו במסגרת ההכנה לקריאה הראשונה עדיין קיימים מצבים מסוימים שיש בהם חסרים (לקונות) שיש להשלימ ם כדי למנוע חוסר ודאות .באשר לזהות ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי ‏ הערות לדיון: (1) העדר כלל פשוט בחילופים בין ראשי הממשלה– הקונסטרוקציה‏של‏ממשלה‏בעלת‏שני‏ראשים‏מחייבת,‏ לכאורה,‏כלל‏פשוט‏וסימטרי‏ולפיו‏ כאשר אחד מ"ראשי הממשלה" חדל לכהן– מכל סיבה שהיא– ראש הממשלה החלופי יכהן במקומו ,‏ולא‏יראו‏בהפסקת‏כהונתו‏של‏אחד‏מראשי‏הממשלה‏כהתפטרות‏הממשלה‏ שמחייבת ‏הליכה ‏לנשיא ‏לצורך ‏פתיחה ‏בהליכים ‏להרכבת ‏ממשלה ‏או ‏התפזרות ‏הכנסת ‏והליכה ‏לבחירות.‏ ,ההסדר ‏המוצע ‏אינו ‏הולך ‏בדרך ‏זו, ‏אלא ‏קובע ‏כללים ‏מורכבים ‏לחילופים ‏בין ‏ראשי ‏הממשלה ‏ שיסודם‏ בהסכמות‏קואליציוניות‏ פרטניות‏ ו שעלולים‏לייצר‏קשיים‏שונים. ‏ (2 ) העילות לחדלות כהונה–‏ הצעת ‏החוק ‏יוצרת ‏הבחנה ‏בין ‏התפטרות ‏מהכנסת/מהממשלה ‏"מבחיר ‏ תו ויוזמתו‏בלבד "‏ ובין‏"התפטרות‏מהכנסת/מהממשלה‏"שלא‏מבחירה .‏מדובר‏ בהבחנה‏ שאינ ה‏ קיימ ת‏בעילות‏ המקוריות ‏ ועלול ‏ה.לעורר‏שאלות‏פרשניות (3 )אי- בהירות או לקונה לעניין זהות ראש הממשל ה / ראש הממשלה החלופי ‏–‏ כדי ‏להימנע ‏ מתקלה‏ חוקתית,‏יש‏צורך‏למנוע‏מצב‏של‏ואקום‏שלטוני.‏בהתאם‏לכך ,‏הקונסטרוקציה‏המשפטית‏של‏ממשלה‏בעלת‏ שני‏ראשים‏מחייבת‏לדעת,‏בכל‏זמן‏נתון‏של‏כהונת‏הממשלה‏ובכל‏תרחיש‏אפשרי,‏מיהו‏ראש‏הממשלה‏ומיהו‏ ראש‏הממשלה ‏החלופי . ‏ חרף‏התיקונים‏שנערכו‏בנוסח‏ההצעה‏בדיונים‏שנערכו‏בהכנה‏לקר יאה‏הראשונה,‏ ישנם‏מצבים‏שעדיין‏קיימים‏לגביהם‏אי‏בהירויות‏ולקונות.‏:מדובר‏במצבים‏הבאים  ראש הממשלה הראשון חדל לכהן ויראו את הממשלה כאילו התפטרה:‏ לפי‏המוצע,‏במקרה‏שבו‏ ראש‏הממשלה‏שכיהן‏ראשון‏חדל‏מלכהן‏ שלא ‏ בשל‏העילות‏שבסעיף‏43א (א)‏סיפה,‏יראו‏את‏הממשלה‏ כאילו ‏התפטרה ‏"ויחולו ‏לעניין ‏כהונת ‏הממשלה ‏וראש ‏הממשלה ‏הוראות ‏הרציפות ‏בסעיף ‏30(ב)".‏ ההפנייה‏לסעיף‏30(ב)‏לחוק‏היסוד‏ יוצרת‏אי-בהירות‏ שכן‏סעיף‏30(ב)‏עוסק‏ברציפות‏ הממשלה ,‏ואילו‏ הנוסח‏המוצע‏אומר‏שיחולו‏הוראות‏הרציפות‏שבסעיף‏30(ב)‏לעניין‏ ה ממשלה ו ראש הממשלה .‏ במצ ‏ זה ב‏ לא ברור מיהו ראש הממשלה שימשיך לכהן ,‏והאם‏יחולו‏הוראות‏סעיף‏30(ג)‏לחוק‏היסוד‏ שקובע‏את‏רציפות‏כהונת‏ראש‏הממשלה‏בחלק‏מהמקרים‏ואת‏החלפתו‏על‏ידי‏שר‏אחר‏מסיעתו‏ במקרים‏אחרים.  ראש הממשלה הראשון חדל לכהן וראש הממשלה ה חלופי נכנס לכהן במקומו :‏ התיקונים‏שנערכו‏ במסגרת‏הדיונים‏בהכנה‏לקריאה‏הראשונה‏ חידדו‏ את‏ פעולת ‏ המנגנון‏של‏בחירת‏מחליף‏מבין‏חברי‏ הסיעה‏ואת‏התוצאות‏של‏אי‏הפעלתו,‏באשר‏לסוף‏פרק‏הזמן‏של‏השנה‏וחצי‏שראש‏הממשלה‏ השני‏ (החלופי)‏ יכהן‏כראש‏הממשלה‏ במקומו ‏ של‏ראש‏הממשלה‏הראשון‏שחדל‏לכהן.‏ ,ואולם הנוסח המוצע אינו נותן מענה לשאלה מי ימלא את מקומו של ראש הממשלה הראשון שחדל לכהן בתקופה שבה ראש הממשלה החלופי (השני) מכהן במקומו .בהיעדר‏הסדר‏מסוג‏זה,‏במהלך‏ שנה‏וחצי‏ אין‏למעשה‏ ראש‏ממשלה‏חלופי,‏אלא‏רק‏ראש‏ממשלה‏מכהן‏(השני),‏וכתוצאה‏מכך,‏למשל,‏לא‏ניתן‏יהיה‏ לפטר‏ .שרים‏או‏סגני‏שרים‏בעלי‏זיקה‏לראש‏הממשלה‏הראשון  ראש הממשלה הראשון חדל מלכהן במחצית השניה של התקופה (בעת שהוא משמש כראש ממשלה )חלופי מכל סיבה שהיא:‏.הצעת‏החוק‏כלל‏אינה‏מתייחסת‏לסיטואציה‏זו‏ואינה‏נותנת‏לה‏כל‏מענה ‏ בהיעדר‏הסדר.,‏למשל,‏לא‏ניתן‏יהיה‏לפטר‏שרים‏או‏סגני‏שרים‏בעלי‏זיקה‏לראש‏הממשלה‏הראשון 8  ראש ה ממשלה ה חלופי חדל לכהן במחצית הראשונ ה והסיעה אינה בוחרת מועמד במקומו:‏ התיקונים‏שנערכו‏במסגרת‏הדיונים‏בהכנה‏לקריאה‏הראשונה‏הבהירו‏ מה‏קורה‏אם‏ הכנסת‏אינה‏ נותנת‏אמון‏במועמד‏המחליף‏שהסיעה‏בחרה‏במקום‏ראש‏הממשלה‏החלופי‏שחדל‏מלכהן.‏ואולם,‏ הנוסח‏המוצע‏אינו‏נותן‏מענה‏לשאלה‏מה‏קורה‏ אם הסיעה לא בחרה לו מחליף. (4) התאמת סעיף30 לתיקונים המוצעים–‏ נוכח ‏הוספת ‏ההוראה ‏לפיה ‏במקרה ‏שראש ‏הממשלה ‏שמכהן‏ במחצית‏הראשונה‏של‏התקופה‏חדל‏לכהן‏שלא‏מהסיבות‏המנויות‏בסעיף‏קטן‏(א)‏סיפה‏יראו‏את‏הממשלה‏ כאילו‏התפטרה‏ויחולו‏הוראות‏סעיף‏30(ב),‏נדרש‏תיקון‏לסעיף‏30(א)‏ו-(ב),‏שימנה‏מקרה‏זה‏כאחד‏מהמקרים‏ המנויים‏בסעיף‏שבהם‏"רואי."ם‏את‏הממשלה‏כאילו‏התפטרה קביעת מעמד מיוחד לראש הממשלה החלופי בתקופה שאינו מכהן כראש הממשלה (סעיפים‏43ב,‏43ג,‏43ד,‏43ה,‏43ו ו,‏- 43ז‏ המוצעים‏לחוק- )יסוד:‏הממשלה על-פי‏ההסדר‏המוצע,‏ ראש‏הממשלה‏החלופי‏ישמש‏כממלא‏המקום‏היחיד‏של‏ראש‏הממשלה‏המכהן ‏ (סעיף‏ 43 )ב‏המוצע ‏ו ראש‏הממשלה‏לא‏יוכל‏לפטר ו‏ (סעיף‏43 )ג‏המוצע ;‏הסכמת‏ראש‏הממשלה‏החלופי‏תהיה‏דרושה‏ לצורך‏הפעלת‏סמכויות‏שונות‏המצויות‏בידי‏ראש‏הממשלה ‏-‏ הסמכות‏לפיזור‏הכנסת‏ לפי‏סעיף‏29 )(א ‏ לחוק‏ היסוד ‏ (סעיף‏43ו‏המוצע)‏ ופיטורין‏של‏ שרים‏מה"גוש"‏שלו ‏-‏ ראו‏פירוט‏לעיל‏(סעיפים‏43ד‏ו- 43 .)ה‏המוצעים כמו‏כן,‏ על‏ ראש‏הממשלה‏ החלופי‏יחול‏אותו‏דין‏שחל‏על‏ראש‏הממשלה‏ לעניין‏ פתיחה‏בחקירה‏והגשת‏כתב‏ (אישום‏ ל פי‏סעיף‏17ו‏- 23 )‏ (ג לחוק‏היסוד ),‏הפסקת‏כהונה‏מחמת‏הרשעה‏(סעיף‏18‏ לחוק‏היסוד ),‏וההגבלה‏על‏ חלוקת‏התפקידים‏בינו‏לבין‏השרים‏(סעיף‏31 )(א ‏ לחוק‏היסוד)‏ (בהתאם‏לסעיף‏43 .)ח‏המוצע ,בעקבות הערת נציג היועץ המשפטי לממשלה בדיונים ,לקראת הקריאה הראשונה החליטה הוועדה להסיר את הדרישה להסכמת ראש הממשלה החלופי להתקנת תקנות שעת חירום , מתוך הבנה שב מצבים ה נדירים שבהם לא ניתן לאשר תקנות שעת חירום בידי הממשלה כולה אין מקום לסרבל את הליך התקנת התקנות. ‏ הערות לדיון: (1 ) מעמדו של ראש הממשלה החלופי– כאמור ‏לעיל, ‏התיקון ‏המוצע ‏מייצר ‏מוסד ‏משטרי ‏חדש ‏-‏ ראש‏ ממשלה‏חלופי.‏מוצע‏לשקול‏האם‏יש‏ הצדקה ‏ להשוות‏את‏מעמדו‏של‏ראש‏הממשלה‏החלופי‏לזה‏של‏ראש‏ הממשלה‏המכהן,‏בנושאים‏ האמורים .‏ (2)‏ אין אפשרות לפטר את ראש הממשלה החלופי ‏–‏ כפי‏שהעיר‏נציג‏היועץ‏המש פטי‏לממשלה,‏העובדה‏שלא‏ ניתן‏לפטר‏את‏ראש‏הממשלה‏החלופי‏(שחייב‏להיות‏ שר )‏ בעייתית,‏ופוגעת‏בעקרון‏ הקבוע‏בסעיף‏4‏ לחוק- יסוד:‏הממשלה‏ולפיו‏כל‏השרים‏אחראים‏ כלפי‏ ראש‏הממשלה‏לתפקידים‏שעליהם‏הם‏ממונים.‏ מתן אפשרות למינוי שר נוסף במשרד (סעיף‏43ד(ה)‏המוצע‏לחוק- )יסוד:‏הממשלה על-פי‏המוצע,‏ ממשלת‏חילופים‏ תוכל‏להחליט‏ למנות,,‏באישור‏הכנסת ‏ שר‏נוסף‏במשרד‏שמכהן‏בו‏שר‏שיהיה‏ .אחראי ‏לתחומים ‏מסוימים ‏בתחומי ‏פעילות ‏המשרד ‏ בדיונים ‏ לקראת ‏הקריאה ‏הראשונה ‏החליטה ‏הוועדה‏ לקבוע‏כי‏אותו‏שר‏יהיה‏"שר‏בלי‏תיק"‏שיכהן‏במשרד,‏ויהיה‏אחראי‏לתחומים‏ בתחומי‏פעילות‏ מסוימים‏ 9 המשרד‏שיועברו‏לו,‏באישור‏הכנסת.‏תיקון‏זה‏אינו‏פ ותר‏את‏הבעיות‏המבניות‏הקיימות‏כאשר‏שני‏שרים‏ נמצאים‏באותו‏משרד.‏ הערות לדיון: (1) שני שרים במשרד אחד ‏–‏ מדובר ‏ בקונסטרוקציה ‏משפטית ‏ בעייתית ‏שעלולה ‏לעורר ‏קשיים ‏עקרוניים‏ ומעשיים .‏ בכלל‏ זה ,‏לא‏ברור‏מה‏ ההשלכות‏המשפטיות‏:של‏קיומם‏של‏שני‏שרים‏באותו‏המשרד ‏ אם‏ מדובר‏ בשרים‏ש יש‏היררכיה‏ פנימית‏ביניהם‏ואחד‏מהם‏כפוף‏לשני ‏–‏ למעשה‏ מבחינה‏מהותית‏מדובר‏ב סגן‏שר ‏ ולא‏ .בשר ‏ מנגד, ‏ אם ‏אין ‏היררכיה ‏ פנימית ‏ביניהם ‏ ובתחומי ‏הפעילות ‏שלו ‏ השר ‏השני ‏ אוטונומי ‏לחלוטין ‏–‏ הרי‏ שמדובר‏בפיצול‏מעשי‏של‏משרד‏אחד‏ לשני‏משרדים‏שונים.‏ (2) התאמה של סעיף5(ג) לחוק היסוד ‏–‏ סעיף‏5(ג)‏לחוק‏היסוד‏קובע‏כי‏"שר‏יהיה‏ממונה‏על‏משרד".‏ככל‏ שהוועדה‏תחליט‏לאמץ‏ מודל‏של‏שני‏שרים‏במשרד ,‏ יהיה‏.צורך‏לבצע‏את‏ההתאמות‏הנדרשות‏בסעיף‏האמור הסדר ים שנועדו להגביר את יציבות ממשלת החילופים- שינוי ההסדר לעניין התפזרות הכ נסת ולעניין הבעת אי-אמון ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ (סעי ף‏43ח‏ המוצעים‏לחוק-יסוד:‏הממשלה ‏ וסעיף‏5(2)‏לחוק-יסוד‏המתקן) כדי ‏ליצור ‏תמריץ ‏שלילי ‏לפיזור ‏הכנסת ‏או ‏ ל "הפלת" ‏ הממשלה ‏באמצעות ‏הצבעת ‏אי-אמון ‏ מוצע ‏לקבוע‏ הסדרים‏ייחודיים‏לעניין‏ זה‏- ‏ .א חוק התפזרות הכנסת - מוצע‏לקבוע‏ כהוראת שעה כי‏ ‏ אם‏חוק‏התפזרות‏ הכנסת‏(לפי‏סעיף‏34‏ לחוק-יסוד:‏ הכנסת)‏ התקבל‏בתמיכה‏של‏12‏ חברי‏כנסת‏לפחות‏ הנמנים‏על‏ סיעות‏ששרים‏ מטעמן‏ ‏ היו בעלי‏זיקה‏לראש‏ הממשלה ‏ במועד ‏השבעת ‏הממשלה , ‏אזי ‏במועד ‏אישור ‏חוק ‏ההתפזרות ‏ בכנסת ‏ תיפסק ‏כהונתו ‏של ‏ראש‏ הממשלה‏וראש‏הממשלה‏החלופי‏יכהן‏כראש‏.הממשלה‏בתקופת‏המעבר‏שעד‏לכינונה‏של‏ממשלה‏חדשה ‏ הערות לדיון: (1 )הנוסח המוצע דו- משמעי– לא‏ ברור‏ מהנוסח‏ האם‏הוא‏חל‏ ה ן‏על‏ראש‏הממשלה‏והן‏על‏ראש‏הממשלה‏ החלופי.‏ על-פי‏ הבהרות‏מהמציעים,‏נראה‏ כי‏הכוונה‏להחיל‏אותו ‏ב שני‏חלקי‏כהונת‏הממשלה‏וביחס‏לשני‏ ראשי‏הממשלה‏המכהנים.‏ כלומר:שב‏ ני‏חלקי‏הכהונה,ם‏ א‏12‏ מחברי‏הכנסת‏ מה"גוש"‏ של‏ראש‏הממשלה‏ המכהן‏מצביעים‏בעד‏התפזרות‏הכנסת‏–‏ אזי‏ תיפסק‏כהונתו‏של‏ראש‏הממשלה‏שמכהן‏באותה‏עת‏וראש‏ .הממשלה‏החלופי‏יחליפו ‏ בהנחה שזו הכוונה ‏י ש לערוך את ההתאמות הדרושות בנוסח. (2) הצבעה עם תוצאה לא-ידועה ‏–‏ ההסדר‏המוצע‏מכניס‏ממד אי ‏ של ‏-וודאות ,‏ שכן‏ ‏ עד לסיום‏ההצבעה ‏(כאשר‏ ידוע‏מי ‏ בדיו ק‏ מבין‏חברי‏הכנסת‏אכן ‏ הצביע ‏ בעד ‏ החוק ),‏ ‏ אף אחד ‏ לא‏יודע ‏ מי ‏ יהיה רא ‏ ש‏הממשלה‏ למחרת;‏ תוצאה‏זו‏בעייתית‏ כעניין‏ציבורי,‏ ועוד‏יותר‏מכך‏ ביחס‏ל חברי‏הכנסת ‏ש מצביעים‏ללא ‏ ידיעה‏לגבי‏מה‏תה יה‏ התוצאה‏של‏ההצבעה‏שלהם‏לעניין‏זהות‏ראש‏הממשלה.‏ (3 )ההצדקה להסדר המוצע –‏:בהקשר‏זה‏יש‏להעיר‏מספר‏הערות  החלפת ראש ממשלה בתקופת מעבר ‏–‏ ההוראה‏המוצעת ‏ מובילה‏לכך‏ ש בנסיבות‏מסוימות‏ ‏ מי שיכהן ‏ כראש‏הממשלה‏ בתקופת ‏ המעבר ‏ הוא ‏ דווקא ‏ מי ‏ שלא ‏ כיהן ‏ בתפקיד‏זה‏.בתקופה‏שקדמה‏לכך ‏ה סדר‏ 10 זה ‏סותר ‏ ‏ את עיקרון ‏ ה המשכיות ‏ העומד ‏ביסוד ‏פעולתה ‏של ‏ממשלת ‏ מעבר , ‏ ויכול ‏ לפגוע ‏ בתפקוד ‏ הממשלה ‏ בתקופ .‏ זו ‏ה  ההסדר פתוח למניפולציות ‏–‏ה הסדר ‏ מוצע ‏כמעין ‏"סנקציה" ‏על ‏ חברי ‏הגוש ‏המזוהה ‏עם ‏ראש‏ הממשלה‏ המכהן ‏ במועד השבעת הממשלה ,‏אם‏יבקשו‏ לפזר‏את‏הכנסת‏ולהביא‏לבחירות.‏ ו,אולם ‏ יש‏ מקרים‏ שבהם‏ כלל ‏ זה‏ ‏ לא יפעל ‏ כתמריץ‏שלילי ,‏ לדוגמא,‏במקרה ‏ שחלק‏מהסיעות‏של‏אותו‏גוש‏ כבר ‏ פרשו‏ מהממשלה ‏ או‏התפלגו‏מסיעתם.‏ במצב‏ זה‏עשוי‏להיות‏ להם ‏ אינטרס ‏ שראש‏הממשלה‏ החלופי ‏ ייכנס ‏ לתפקיד‏(וככל‏שמתקרבים‏לתקופת‏בחירות,‏הסיכוי‏שכך‏יהיה‏גובר).‏  המספר המוצע –‏ מה‏ההצדקה‏לקביעה‏שלפיה‏ההצבעה‏של‏12‏ ח"כים‏דווקא‏תשנה‏עניין‏כה‏מהותי,‏ קרי,‏זהות‏ראש‏הממשלה‏בממשלת‏מעבר?‏ .ב הבעת אי אמון בממשלה–‏ כידוע,‏על-פי‏סעיף‏28‏ לחוק-יסוד:‏הממשלה,‏הבעת‏אי-אמון‏בממשלה‏נעשית‏ באופן‏"קונסטרוקטיבי",‏כלומר:‏הבעת‏אי‏אמון‏בממשלה‏נעשית‏בהחלטה‏של‏הכנסת,‏ברוב‏של‏לפחות‏61‏ חברי‏כנסת,‏להביע‏אמון‏בממשלה‏חלופית.‏ על-פי‏ההסדר‏ה מוצע,‏ במסגרת‏הצבעת‏אי-אמון‏ לא‏ניתן‏יהיה‏להציב‏את‏ראש‏הממשלה‏או‏ראש‏הממשלה‏ החלופי‏כמי‏שעומד‏בראשה‏של‏הממשלה‏שתקבל‏את‏ אמון‏ הכנסת‏ בהצבעה זו ‏.‏ נראה‏כי‏ההסדר‏המוצע‏נועד‏ להגביר‏את‏היציבות‏של‏ממשלת‏החילופים‏ולמנוע‏מראש‏הממשלה‏או‏ראש‏הממשלה‏החלופי‏להוביל‏להפלת‏ הממשלה‏באי ‏.אימון,‏ולבחירתם‏לתפקיד‏ראש‏הממשלה הערות לדיון: האם‏מדובר‏במגבלה‏משמעותית‏על‏הכוח‏להפיל‏ממשלה‏בהצבעת‏אי‏אמון?‏נראה‏כי‏למרות‏שמדובר‏במגבלה‏ שכעניין מעשי ‏ יכולות‏להיות‏לה‏השלכות‏ משמעותי ו ת,‏ברמה‏ המשפטית,‏ היא‏ עדיין‏ מותירה‏את‏ה אפשרות‏ להפיל‏את‏הממשלה‏בהצבעת‏אי‏אמון‏אם‏מעמידים‏ כל‏ אחד‏מ- 118‏ חברי‏הכנסת‏האחרים ‏ כראש‏הממשלה‏ המיועד.‏ על‏כן,‏ נראה‏שאין‏ בהסדר‏המוצע‏משום‏ מגבלה‏ משפטית‏משמעותית‏ על‏כוחה‏של‏האופוזיציה.‏ קיצור תקופת כהונת ה של הכנסת ‏ה- 23‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ (סעיף‏6(1)‏ להצעת‏החוק‏–‏ הוספת‏סעיף‏8א‏לחוק- )יסוד:‏הכנסת על-פי‏ההסדר‏המוצע,‏תקופת‏הכהונה‏ של‏הכנסת‏הנוכחית‏(הכנסת‏ה- 23)‏תקוצר‏ותועמד‏ על‏שלוש‏שנים‏מיום‏ .כינון‏הממשלה במהלך הדיונים ,לקראת הקריאה הראשונה שונה הנוסח ו הובהר כי מועד הבחירות יהיה ‏ ביום שלישי מיד לאחר סיום תקופת כהונתה של שלוש שנים של הממשלה ‏ (ולכן‏תקופת‏הכהונה‏של‏ראש‏הממשלה‏שיכהן‏ שני‏תכלול‏ מספר‏חודשים‏של‏תקופת‏בחירות).‏כמו‏כן,‏נקבע‏הסדר‏שיאפשר‏לכנסת‏לדחות‏את‏מועד‏הבחירות‏ כאמור‏בשבועיים,‏אם‏התא.ריך‏הוא‏סמוך‏לחג‏או‏יום‏זיכרון הערות לדיון: (1 )שינוי תקופת כהונה של הכנסת בחוק – בהסדר‏המוצע‏ יש‏ מ שום‏ תקדים‏בעייתי‏ שהכנסת‏קובעת ‏ בחוק‏ יסוד‏תקופת‏כהונה‏של‏כנסת‏מסוימת. ‏ 11 סעיף‏9א‏לחוק-יסוד:‏הכנסת‏קובע‏כי‏כדי‏ להאריך ‏ את‏תקופת‏כהונתה‏של‏הכנסת,‏נדרש‏רוב‏של‏80‏ חברי‏ הכנסת, ‏וכן ‏נסיבות ‏ מיוחדות ‏המונעות ‏עריכת ‏בחירות ‏בעיתן . ‏ ואכן, ‏החשש ‏המרכזי ‏הוא ‏לרוב ‏שהכנסת‏ המכהנת‏תבקש‏להנציח‏את‏שלטונה‏באמצעות‏הארכת‏תקופת‏כהונתה.‏לכאורה‏–‏ קיצור‏תקופת‏הכהונה‏אינו‏ מעורר‏חשש‏מסוג‏זה.‏ ואולם, עדיין יש לתת את הדעת לקושי שבתקדים האמור . כמו כן, יש לדון בהשלכות .של קיצור תקופת הכנסת על יכולתה למלא את תפקידה כמחוקק וכמפקח על הממשלה (2 ) הארכת תקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש– כפי‏שעלה‏בדיון‏לקראת‏הקריאה‏הראשונה,‏ יש להבהיר האם רשאית הכנסת להאריך את תקופת כהונתה האמורה ,‏ ואם כן ‏,‏ לאור‏הוראת‏השריון‏המיוחדת‏ שעליה‏נעמוד‏בהמשך,‏וכן‏לאור‏הורא ת‏סעיף‏9‏א לחוק-יסוד:‏הכנסת ‏ שהוזכרה‏לעיל ש ,‏ כאמור‏דורשת‏ ‏ של ‏ רוב שמונים ‏ חברי ‏ הכנסת ‏–‏‏ באיזה רוב תהיה הכנסת רשאית לעשות זאת. ‏ אנו‏ סבור ים‏כי‏ יש‏ להבהיר‏בנוסח‏ כי‏כדי‏ להאריך‏את‏כהונתה ‏ תוכל‏הכנסת‏לתקן‏את‏הוראות‏סעיף‏6‏ לחוק- יסוד‏זה,‏ברוב‏של‏75,‏ואז‏תקופת‏כהונתה‏של‏הכנסת‏"תחזור"‏לעמוד‏על‏ארבע‏שנים. ‏ (3)‏ קיצור תקופת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש על ידי חוק להתפזרות הכנסת– כמו‏כן,‏ ‏ יש להבהיר ‏ במפורש‏בהצעת‏החוק,‏ כי‏אין‏בהסדר‏המוצע‏כדי‏לשנות‏את‏הכלל‏הרגיל‏ולפיו‏ הכנסת ‏ רשאית ‏ לקצר ‏ את ‏ תקופת ‏ כהונתה ‏ ידי ‏ על ‏ חקיקת ‏ חוק ‏ התפזרות ‏ ברוב ‏ של ‏61‏ חברי ‏ הכנסת .‏ הארכת פרק הזמן לאישור תקציב המדינה לשנת2022 ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ (סעיף‏6(2)‏להצעת‏החוק‏–‏ הוספת‏סעיף‏קטן‏36א(ג)‏לחוק- )יסוד:‏הכנסת כידוע, ‏על-פי ‏סעיף ‏36א ‏לחוק-יסוד: ‏הכנסת, ‏אם ‏הכנסת ‏אינה ‏מאשרת ‏את ‏תקציב ‏המדינה ‏בתוך ‏שלושה‏ חודשים‏ מ תחילת‏שנת‏הכספים‏יראו‏את‏הכנסת‏כאילו‏החליטה‏על‏התפזרותה.‏על-פי‏ההסדר‏המוצע,‏ בשנת‏ התקציב‏2022,‏אי‏קבלת‏חוק‏התקציב‏תוביל‏להתפזרות ‏ה כנסת‏ רק‏ לאחר‏שישה‏חודשים‏.מתחילת‏השנה הערות לדיון: ההצדקה להארכת הזמן להעברת תקציב–‏ נוכח‏המעמד‏אותו‏מוצע‏להעניק‏לראש‏הממשלה‏החלופי‏והצורך‏ בהסכמתו‏לביצוע‏פעולות‏שונות‏במהלך‏תקופת‏כהונתה‏של‏הממשלה,‏מוצע‏כי‏חברי‏הוועדה‏ידונו‏בשאלת‏ ההצדקה ‏להארכת ‏הזמן ‏שבו ‏יהיה ‏רשאי ‏ראש ‏הממשלה ‏החלופי ‏–‏ לאחר ‏שייכנס ‏לתפקיד ‏ראש ‏הממשלה‏ במחצית‏השנייה‏של‏התקופה‏–לא ‏ שר‏את‏תקציב‏המדינה‏לשנת‏2022‏.בכנסת ‏ קביעת הוראת שריון מיוחדת ‏ כהוראת שעה ‏ ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ (סעיף‏7‏)להצעת‏החוק מוצע‏כי‏ בכנסת‏ה- 23,‏ ההסדר‏ המעוגן‏בהצעת‏החוק‏(התיקונים‏לחוק-יסוד:‏הממשלה,‏חוק-יסוד:‏הכנסת,‏ חוק‏הממשלה‏וחוק‏מימון‏מפלגות)‏ישוריינו‏ו שינוי ‏ ים יחייב‏רוב‏של‏75‏ חברי‏כנסת‏ ב.שלוש‏הקריאות הערות לדיון: בהיעדר‏חוק-יסוד‏המסדיר‏את‏הליכי‏החקיקה,‏ אין‏כללים‏ברורים‏במשפט‏החוקתי‏הישראלי‏בנוגע‏לאופן‏ השריון‏של‏חוקי‏יסוד‏מפני‏שינוי.‏בפועל,‏מרבית‏ההוראות‏המעוגנות‏בחוקי‏היסוד‏אינן‏משוריינות‏כלל‏וניתן‏ לשנותן‏כמו‏ה וראה‏בחוק‏רגיל .‏ עם‏זאת,‏במהלך ‏השנים‏חלק‏מהוראות‏חוקי‏היסוד,‏לרבות‏כל‏ההוראות‏ 12 המעוגנות‏בחוק-יסוד:‏הממשלה;‏מספר‏הוראות‏מרכזיות‏בחוק-יסוד:‏הכנסת;‏ ו הוראות‏חוק-יסוד:‏חופש‏ העיסוק‏שוריינו‏כך‏שנדרש‏רוב‏של‏61‏ חברי‏כנסת‏לשנות. הוראות ‏שריון ‏הדורשות ‏רוב ‏העולה ‏על ‏61מח ‏ ברי ‏הכנסת ‏ נדירות מאוד בחקיקה הקיימת . ‏ההוראות‏ האופרטיביות‏בחוקי‏היסוד‏ששינויין‏מחייב‏רוב‏של‏80‏ חברי‏כנסת,‏הן‏הוראות‏בחוק-יסוד:‏הכנסת‏(סעיפים‏ 9א‏ו- 44)‏שעניינן‏מניעת‏האפשרות‏"להשעות"‏את‏עצם‏קיומו‏של‏המשטר‏הדמוקרטי‏באמצעות‏תקנות‏לשעת‏ חירום‏או‏דחיית‏הבחירות‏ו"ה נצחתה"‏של‏הכנסת‏המכהנת ;‏והן‏הוראות‏סעיף‏6‏ לחוק-יסוד:‏ירושלים‏בירת‏ ישראל‏בעניין‏העברת‏ סמכו יות‏שלטוניות ‏ המתייחס ו ת‏לתחום‏עיריית‏ירושלים ‏ (ואולם‏הוראת‏שיריון‏זו‏בחוק- יסוד:‏ירושלים‏בירת‏ישראל‏ניתנת‏לשינוי‏ברוב‏של‏61‏ חברי‏כנסת‏בלבד).‏ ‏ בהקשר ‏ זה ‏ יש ‏לקחת ‏בחשבון כי ‏ כל ‏שריון ‏ המחייב ‏רוב ‏למעלה ‏מ- 61‏ חברי ‏כנסת ‏יכול ‏להוביל ‏ למצב ‏שבו‏ המיעוט‏שולט ,‏כלומר:‏למצב‏שבו‏רוב‏חברי‏הכנסת‏המבקשים‏לערוך‏תיקון‏בחוק‏היסוד‏(בין‏61ו‏- 74‏ חברי‏ .כנסת)‏אינם‏יכולים‏לעשות‏כן ‏‏ הוראת השיריון המוצעת במקרה זה דורש ת רוב של75 חברי כנסת לתיקון חוק היסוד המוצע והיא מוצעת כהוראת שעה לכנסת ה- 23 בלבד . ‏ אנו ‏ סבורים ‏כי ‏נדרשת ‏ הצדקה ‏מיוחדת ‏ ל חקיקת ‏הגבלה ‏מסוג ‏זה ‏ על‏ סמכותה ‏ של ‏כנסת ‏עתידית ‏לחוקק , ‏ למשל , ‏כי ‏מדובר ‏בהוראה ‏שבאה ‏לעגן ‏מרכיב ‏יסודי ‏בדמוקרטיה ‏או‏ שמדובר‏בשיריון‏הנעשה‏כחלק‏ממהלך ‏ חוקתי‏כולל. ב מקרה הנוכחי ,לא ניתנה כל הצדקה מיוחדת מסוג זה ומדובר בהוראת שיריון החלה על הסדר ספציפי. ב התאם ,לכך אנו סבורים כי במצב זה, ולמרות שמדובר בהוראת שעה לכנסת ה- 23 בלבד, ההוראה המוצעת .מעוררת קשיים חוקתיים נעיר‏ עוד‏ כי‏לקראת‏הקריאה‏השנייה‏נציע‏ לתקן‏את‏הנוסח‏כך‏שיהיה‏ברור‏כי‏סעיף‏השריון‏המו צע‏לא‏יחול‏על‏ הסעיפים‏המוצעים‏שמבטלים‏את‏ההגבלות‏על‏מספר‏השרים‏וסגני‏השרים‏בממשלה,‏שכן‏אין‏משמעות‏לכך‏ .שיש‏שריון‏לביטול‏סעיף,‏והדבר‏יכול‏ליצור‏בעיות‏אם‏כנסת‏עתידית‏תבקש‏לחוקק‏מחדש‏מגבלות‏כאמור תיקונים משלימים לחוק הממשלה ( סעיף1 ל הצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והורא ת שעה) מוצע‏לקבוע‏ כי‏הדין‏החל‏על‏ראש‏הממשלה‏לענין‏הערכאה‏הדנה‏בעניינו‏במצב‏שבו‏הוגש‏נגדו‏כתב‏אישום‏ בטרם החל לכהן ‏ בתפקידו‏כראש‏ממשלה‏יחול‏גם‏על‏ראש‏ממשלה‏חלופי.‏כמו‏כן,‏מוצע‏לקבוע‏הסדרים‏ .שונים‏לעניין‏פרסום‏ברשומות‏הנגזרים‏מהתיקונים‏לחוק‏היסוד הערות לדיון: (1) לא ברור ה צורך בתיקון המוצע לסעיף4 לחוק הממשלה–‏ נוכח ‏העובדה ‏ש לפי ‏ההסדר ‏המוצע ‏ ראש‏ הממשלה‏החלופי‏יכהן‏ כשר ,‏ לא‏ברור‏ה צורך‏בתיקון‏המוצע,‏ שכן‏ ההוראות‏ לעניין‏כתב‏אישום‏תלוי‏ועומד‏ שלפי‏סעיף‏4‏ לחוק‏הממשלה‏ חלות‏ באופן‏זהה‏ על‏ראש‏הממשלה‏ועל‏ כל‏אחד‏מהשרים .‏ (2) תיק ונים בסעיף9 ו- 10 לחוק הממשלה–‏ נדרשות‏התאמות‏נוספות‏בסעיפים‏9ו‏- 10‏ לחוק‏הממשלה‏לעניין‏ הודעות‏של‏הממשלה‏לכנסת‏(סעיף‏9)‏ולעניין‏פרסום‏ברשומות‏מטעם‏הממשלה‏(סעיף‏10 .) 13 הוראת שעה לעניין חוק מימון מפלגות על סיעה שהתפלגה בטרם כינון הממשלה ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ ( סעיף2 להצעת חוק ממשלת חילופים (תיקון חקיקה והוראת שעה) מוצע‏לקבוע‏כ הוראת‏שעה‏לכנסת‏ה- 23‏ כי‏במצב‏שבו,‏ בטרם‏כינון‏הממשלה ,‏קמה‏סיעה‏חדשה‏שהתפלגה‏ לפי‏ סעיף‏59 (1)‏לחוק‏הכנסת‏(שליש‏סיעה)‏מסיעה‏שהיא‏עצמה‏קמה‏עקב‏התפלגות,‏תהיה‏ה סיעה‏ ה חדשה‏זכאית‏ למימון‏שוטף ‏ בכנסת ,‏ למרות‏שעל- .פי‏הדין‏הרגיל‏לא‏הייתה‏זכאית‏לכך הערות לדיון: על-פי ‏הדין ‏הקיים ‏(סעיף ‏13(ג) ‏לחוק ‏מימון ‏מפלגות) ‏סיעה ‏שהתפלגה ‏לפי ‏סעיף ‏59 (1) ‏בשנתיים ‏הראשונות‏ לכהונתה ‏של ‏הכנסת ‏אינה ‏זכאית ‏לקבל ‏מימון ‏שוטף. ‏התיקון ‏המוצע ‏מבקש ‏לגבור ‏על ‏הוראה ‏זו, ‏ולקבוע‏ כהוראת‏שעה‏כי‏כאש.ר‏ההתפלגות‏נעשתה‏בטרם‏כינון‏הממשלה,‏ניתן‏יהיה‏לקבל‏מימון‏כאמור יש‏לתת‏את‏הדעת‏לכך‏ש החקיקה‏המוצעת‏ חלה‏גם‏על‏סיעות‏שהתפלגו‏קודם‏למועד‏התיקון,‏ונועדה‏לתת‏ .מענה‏לאותו‏מקרה.‏מוצע‏כי‏הוועדה‏תדון‏בהצדקה‏לכך עוד‏יצוין‏כי‏מכיוון‏שעל-פי‏ההסדר‏המוצע,‏המימון‏השוטף‏ שישולם‏לסיעה‏לא‏יגרע‏מהמימון‏המוקנה‏ל סיעה‏ .שממנה‏היא‏התפלגה,‏אזי‏הסיעה‏החדשה‏לא‏תידרש‏להשתתף‏בחובות‏של‏הסיעה‏שממנה‏התפלגה