מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית :כתיבה מיכה נוי ורינת בניטה :| אישור יובל וורגן עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת :תאריך"ו כ בתמוז "תשפ ד , 1 ב אוגוסט 2024 סקירה הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. מבוא ורקע ................................ ................................ ................................ ........................ 4 1.1 גישות להוראת השפה העברית בחברה הערבית ................................ ................................ . 7 חלק א ' – מערכת החינוך ................................ ................................ ................................ .............. 8 2. תוכנית הלימודים ................................ ................................ ................................ ................ 9 2.1 היקף הלימודים ................................ ................................ ................................ .............. 10 2.2 מבדקים ודרכי הוראה נוספות ................................ ................................ ......................... 11 2.3 תוכניות העשרה ................................ ................................ ................................ ............. 12 3. הישגים ועמדות תלמידים ................................ ................................ ................................ .. 13 3.1 מבחנים ארציים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ................................ ............................. 14 3.2 בחינות הבגרות ................................ ................................ ................................ .............. 18 3.2.1 שיעור הניגשים לבחינות הבגרות................................ ................................ ................. 18 3.2.2 שיעור העוברים בהצלחה את הבחינות ................................ ................................ ........ 21 3.2.3 ציונים בבחינות הבגרות ................................ ................................ ............................. 21 3.3 עמדות תלמידים כלפי הוראת העברית ................................ ................................ ............ 22 4. מורים לעברית בחינוך הערבי ................................ ................................ ............................. 24 4.1 הכשרת המורים ................................ ................................ ................................ .............. 24 4.1.1 תהליך ההכשרה ................................ ................................ ................................ ........ 24 4.1.2 נתונים על הכשרה בקרב המורים לעברית במערכת החינוך ................................ .......... 26 4.2 שיבוץ עובדי הוראה בחינוך הערבי הרשמי ................................ ................................ ........ 28 4.3 שילוב מורים יהודים ................................ ................................ ................................ ........ 30 4.4 עמדות מורים כלפי הוראת העברי ת ................................ ................................ ................. 31 4.5 פיתוח מקצועי ................................ ................................ ................................ ................ 33 5. קשיים ואתגרים בהוראת העברית בחינוך הערבי................................ ................................ .... 34 5.1 קשיים הקשורים בשפה ................................ ................................ ................................ ... 34 5.2 אתגרים הקשורים בחברה הערבית בישראל ................................ ................................ ..... 36 5.3 קשיים מקצועיים ................................ ................................ ................................ ............ 37 הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 'חלק ב– צעירים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה ................................ ................................ ....... 40 6. פערי השכלה בקרב צעירים ערבים ................................ ................................ ...................... 40 7. שליטה בשפה ורמת האוריינות בשפה העברית בקרב צעירים ערבים ................................ ........ 42 7.1 שליטה בשפה העברית בקרב צעירים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה ........................... 42 7.2 בחינת יע"ל ................................ ................................ ................................ .................... 44 7.2.1 מבנה בחינת יע"ל ................................ ................................ ................................ ..... 44 7.2.2 הישגים בבחינת יע"ל בקרב נבחנים דוברי ערבית ................................ ........................ 46 7.3 פעילות המל"ג לשיפור רמת האוריינות בשפה העברית בקרב סטודנטים ערבים.................. 48 נספח– פירוט מידע שמסר משרד החינוך על השקעה בתוכניות רלוונטיות ................................ ......... 50 הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמ צית מסמך זה ןכ הו לבקשת חה"כ נעמה לזימי, יושבת- ראש הוועדה לענייני צעירים, והוא עוסק בהוראת השפה העברית וב רמת השלי ט ה בה בקרב בני.נוער וצעירים בחברה הערבית בישראל כמה גופים ממשלתיים מרכזיים ה עוסקים בהורא ת העברית בקרב האוכלוסייה הערבית , במדיניות הורא תה ו בדרך ה הערכ ה של רמת השליטה ב ה בקרב אוכלוסייה זו . הן בקרב גופים אלו והן בקרב גופים אזרחיים יש הסכמה רחבה ש רמת האוריינות הנמוכה בשפה העברית ובייחוד רמת השליטה הנמוכה ,בשפה הדבורה א הי חסם משמעותי להשתלבות כלכלית וחברתית מיטבית של האוכלוסייה הערבית בישראל. בכמה החלט ות ממשלה שמטרתן קידום ופיתוח חברתי-כלכלי של החברה הערבית בישראל, נ קבעו יעדים בנוגע להעלאת רמת האוריינות בשפה העברית בקרב החברה הערבית. בהחלטת ממשלה550 , שהתקבלה בשנת2021 , ומתוקפה מיושמת תוכנית החומש הפעילה כיום ("ת)"קדום , נקבע בתחום התוכניות החינוכיות יעד של שיפור הידע והאוריינות השפתית בשפה העברית בדגש על השפה העברית הדבורה ,ברמה המאפשרת מוביליות חברתית והשתלבות מיטבית בחברה הישראלית בכלל ובתעסוקה ובאקדמיה הישראלית בפרט ,לרבות בניית מבחני רמה לבחינת שליטת התלמידים בשפה לאורך כל שנות הלימוד . נדגיש כי עיקר המסמך אינו אופן יישום החלטות הממשלה בנוגע לחברה הערבית, אך מ ו זכר ות בו כמה מהן לאורך המסמך במקומות הרלוונטיים ל נוכח הכרת ממשלות בחשיבות קידום האוריינות בעברית בקרב צעירים בחברה הערבית לאורך כל הרצף החינוכי כאמצעי לצמצום הפערים בין המגזרים בחברה הישראלית ול פיתוח החברתי .והכלכלי של החברה הישראלית כולה נציין עוד כי בהצע ה להחלטת ממשלה מטעם שר החינוך מיוני2024 הובא מתווה לתוכנית אסטרטגית לקידום השפה העברית בחברה העברית; ההצעה טרם נדונה בממשלה וטרם .אושרה :במסמך זה שני חלקים חלקו הראשון עוסק בעיקרו בהקניית השפה הע בר ית לתלמידים בני החברה הערבית במסגרות החינוך הפורמלי בגילי הגן, היסודי, החטיבה והתיכון ובהכשרות של מורים בחינוך הערבי להוראת השפה העברית; חלקו השני מוקדש לבחינת תמונת המצב בכל הנוגע לרמת האוריינות של צעירים ערבים בוגרי מערכת החינוך המגיעים אל שערי האקדמ.יה על רקע הבנת חשיבותה של השליטה בשפה העברית לצורך קידום חברתי- ,כלכלי כפי שצוינה לעיל נציין בהקשר לשני חלקי המסמך כי כיום מתנהל תהליך מעבר מתפיסתה של הוראת העברית בחברה הערבית כתחום ידע להוראת ה כשפה תקשורתית ושימושית – ניתנת תמיכה מקצועית רחבה לאימוץ מודל אירופי המכונהCEFR כמסגרת .התייחסות המתאימה גם להוראת העברית בחברה הערבית חלק א – מערכת החינוך במשרד החינוך קיימת חלוקה בין חינוך ערבי ובדואי ל חינוך דרוזי וצ'רקסי, וחלוקה דומה קיימת גם בתחום הוראת .השפה העברית הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכנית הלימודים של הוראת העברית כשפה שנייה הש תנתה במשך השנים כחלק מתפיסות עדכניות של הוראת שפה שנייה ובייחוד לאור מודלCEFR . הדגש במודל זה מושם כאמור על לימוד השפה כשפה תקשורתית, המשמשת לביצוע פעולות שונות, וכן על חלוקה לרמות דירוג של יכולות ש ,לפיהן הלומד מתקדם ומוערך. לפי משרד החינוך תוכנית לימודים חדשה ברוח מודל זה אמורה להתפרסם לקראת שנת הלימודים תשפ"ה. היקף הלימודים : בגני הילדים ו ב'כיתות א- 'ב מופעלות תוכניות חשיפה לעברית; בכיתות ג– ו' בבתי הספר היסודיים לומדים תוכנית חובה בהיקף של חמש'ש"ש (שעות שבועיות); בכיתות ז–ט' בחטיבות הביניים לומדים תוכנית ח ובה בהיקף15 ;ש"ש על פני שלוש שנים בחטיבות העליונות מספר השעות המינימלי ללימוד ברמת שלוש יח"ל (יחידות לימוד) הוא שלוש ש"ש, ולתלמידי חמש יח"ל– חמש .ש"ש הישגים ועמדות תלמידים מבחנים ארציים בחינוך היסודי ו ב חטיבות הביניים – ( ראמ"ה :להלן ה רשות ה ארצית למדידה ו הערכה בחינוך ) ערכה סדרה של מחקרים שנועדו לבחון את רמת הידע והשליטה של התלמידים בשפה העברית כשפה שנייה ולקבל תמונת מצב על עמדות התלמידים והמורים כלפי הוראת העברית. המחקרים נערכו בעיקר ב קרב כיתות ו' בשנים תשע"ד– ( תשע"ח2013 – 2018 ( ) ותשפ"ג2022/23 .) להלן כמה מ הממצאים העיקריים שעלו ממחקרים אלו: עבור כלל התלמידים נרשמה בתשפ"ג ירידה של12 נקודות בממוצע ההישגים ל עומת תשע"ח; תוצאות המבדקים מעי דות על פערים מגדריים עקביים – הישגי הבנות גבוהים מהישגי הבנים. המבדקים מעי די ם גם על פערים עקביים בין המגזרים דוברי הערבית – ת למידי החינוך הדרוזי השיגו את התוצאות הגבוהות, ו אילו תלמידי החינוך הבדואי השיגו .את התוצאות הנמוכות רמות הביצוע בעברית – ראמ"ה ערכ ה מיפוי של רמות הביצוע של התלמידים בעברית לפי שש רמות שונות; לפי ,משרד החינוך שתי הרמות הנמוכות משקפות חסם כר ינ להשתלבות בחבר ה הישראלית . שיעור התלמידים שסווגו לפי הישגיהם ל רמות ביצוע נמוכות בתשפ"ג עלה ( 36% ), ו הוא היה גבוה מ( שיעורם בתשע"ח31% ); שיעור התלמידים שסווגו לפי הישגיהם ל רמות ביצוע גבוהות בתשפ"ג ירד( 21% ), והוא היה נמוך מ( שיעורם בתשע"ח24% .) בחינות הבגרות – התלמידים יכול ים להיבחן בהיקף שלוש יח"ל כתנאי מחייב לתעודת בגרות או להרחיב ל חמש .יח"ל מנתוני משרד החינוך עולה כך : )שיעור התלמידים שניגשו לבחינות הבגרות בעברית (ללא ערביי מזרח ירושלים ( בחמש השנים האחרונות2018 – 2022) עלה מ- % 81 ל- % 85 ; בשנת2022 שיעור הניגשים ברמת חמש יח"ל מ כלל הניגשים לבגרות עמד על% 30 בחינוך הערבי ל עומת% 43 בחינוך הדרוזי ו- % 36 בחינוך הבדואי ; בשנת2022 שיעור העובר ים את בחינת הבגרות בהיקף שלוש יח"ל מכלל הניגשים היה כ- 93% בכל שלושת המגזרים, וב חמש יח"ל שיעורם עמד על כ- 100% מהניגשים. עמדות תלמידים כלפי הוראת הע ברית – מדיווחי התלמידים במחקרים של ראמ"ה עולה כי בין תשע"ח לתשפ"ג חלה ירידה של12% בשיעור התלמידים שדיווחו על שימוש בשפה העברית מחוץ לבית הספר; חלה ירידה של13% בשיעור ;התלמידים שדיווחו על מסוגלות עצמית בשפה העברית ו חלה ירידה של11% בשיעור התלמידים שדיווחו על הנאה ו על .עניין בלימוד השפה העברית הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מורים לעברית בחינוך הערבי ,לפי חוזרי מנכ"ל משרד החינוך הרלוונטיים לנושא זה על ה מורים המלמדים עברית כשפה שנייה לעבור הכשרה .בתחום ולהיות בעלי תואר אקדמי בתחום השפה העברית או הספרות העברית על פי נתוני משרד החינוך על מו רים ,לעברית בחינוך הערבי והבדואי כשליש מהמורים לעברית לפחות אינם בעלי תעודת הוראה ב עברית .על פי נתוני הלמ"ס, מדובר בשיעור גבוה יותר של מורים שתעודת ההוראה שלהם אינה .בתחום זה עמדות מורים כלפי הוראת העברית – מדיווחי המורים במחקרים של ראמ"ה עולה כי חוסר החשי פה של תלמידים ( לשפה העברית מחוץ לבית הספר הוא חסם שהפך מרכזי יותר בתשפ"ג85% ) יחסית( לתשע"ח72% .) קשיים ואתגרים מהמסמך עולים כמה קשיים ואתגרים בנושא הוראת העברית, ובהם אלה : הדיגלוסיה בשפה הערבית (שונות פנימית בתוך השפה– הבדלים בין השפה הערבית המדוברת לשפ ;)ה הערבית הספרותית חשיפה מו עט ה של התלמידים לשפה העברית ומוטיבציה נמוכה מצידם לרכ שו הת או ; איכות המורים לעברית ו דרכי הוראתה – סנכרון וסטנדרטיזציה במדידת השליטה בעברית בו הערכת ה. פירוט על אתגרים ו אל ונוספים , על דרכי התמודדות ע י מם ו על עמדות גורמים הנוגעים בדבר – ראו ב פרק 5. חלק ב– צעירים ערבים במערכת ה השכלה ה גבוהה לא ב ,שליטה טובה בעברית ש ככלל היא שפת ההוראה וההיבחנות באקדמיה בישראל , יש קושי להצליח בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מסקר שערך לאחרונה המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, עו לה כי סטודנטים ערבים מעריכים את הרמה שלהם בכל מיומנויות השפה בעברית כגבוהה מכפי שאנשי הסגל מעריכים אותה; על פי ,דיווחי הסגל סטודנטים שרמתם בעברית נמוכה מתקשים בכל היבטי הלימודים האקדמיים. אחת הדרכים המקובלות לאמוד את רמת השליטה בשפה העברית היא לערוך בחינת)ידע בעברית (יע"ל , שמקיים .המרכז הארצי לבחינות והערכה הציון הכללי בבחינה נע בין50 ל- 150, ו ציוני הסף שקבעו האוניברסיטאות עבור מועמדים חדשים ללימודי תואר ראשון נעים בין105 ל- 120 . ב החלטת ממשלה550 נקבע יעד ממשלתי, ו לפיו עד2027 שיעור בוגרי מערכת החינוך הערב י והבדואי העוברים את בחינת יע"ל בציון90 ומעלה יעמוד על80% לפחות מהנבחנים בה; .לא נקבעו יעדי ביניים להחלטה זו על פי נתוני המל"ג, שיעור בוגרי מערכת החינוך שעברו את הבחינה ב ציון90 לפחות בשנת2022 היה63% , והציון הממוצע בקרב דוברי הערבית בשנה זו היה93 : 95 בקרב הגברים ו- 92 בקרב הנשים .מהנתונים א פשר ללמוד כי הציון הממוצע נמוך מ הציון ב דרישות הסף לקבלה ללימודים.שקבעו כלל האוניברסיטאות מבקר המדינה מצא ש- 6,600 צעירים ערבים ילידי השנים1991 – 2002 , שציון הפסיכומטרי שלהם היה500 וא יותר , היו מנועים מלהתקבל לכלל האו ניברסיטאות עקב ציון נמוך בבחינת יע"ל – ציון נמוך מהסף ש הן קבע ו– ו יותר ממחצית התלמידים שקיבלו80 בבגרות בעברית ב היקף של חמש יח"ל וניגשו למבחן יע"ל, לא עברו את סף הקבלה של אף אחת מהאוניברסיטאות. הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נתונים אלו מעמידים בספק את היכולת של בחינת הבגרות בעברית לדובר י ערבית לנבא כהלכ ה את עמידתם של הבוגרים בתנאי הסף של האוניברסיטאות, ו ניצבת שאלה בדבר י עיל ות מתכונת הלימוד במערכת החינוך בהשגת .יעדי רמת האוריינות בשפה העברית המצופה והדרושה עבור תלמידים אלו שינויים בבחינת יע"ל ובתחום הוראת העברית בהשכלה הגבוהה (לסטודנטים ש )זו אינה שפת האם שלהם  בסוף שנת2023 הודיע המרכז הארצי לבחינות ולהערכה על כוונתו לבצע רפורמה במבנה הבחינה .ובתכולתה ב תשוב לעה פנייתנו הנוכחית ציין המרכז כי הרפורמה המתוכננת עוד בחיתוליה, וכי רק לאחרונה החל הדיון בצ ו רכי המל"ג ו בצורכי המוסדות ה מש תמשים בבחינה, לעניין מבנה הבחינה החדשה ומתכונת ה.  בהחלטת המל"ג מספטמבר 2022 נקבע כי היא מאמצת את המלצת ועדת ההיגוי ל חברה הערבית בדבר הקמת ועדת מומחים לבחינת לימודי השפה העברית במערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים שעברית אינה שפת א מם י .ל נוכח המלצות הביניים שהג שי ה הוועדה במאי2024 ,הוחלט במל"ג להוס יף למוסד אפשרות ללמד את השפה העברית בקרב סטודנטים שזו אינה שפת אימם כבר במסגרת המכינות הקדם- אקדמיות. עוד נמסר מהמל "ג כי הוועדה אמורה לסיים את עבודתה ולהגיש את מסקנותיה בעוד כמה חודשים, וכי על פי ה יו צפ, ההמלצות ייכנסו לתוקף במוסדות הל.ימוד כבר בשנת הלימודים תשפ"ה 1. מבוא ו רקע בישראל כמה גופים ממשלתיים מרכזיים ה עוסקים ב תחום הורא ת העברית בקרב האוכלוסייה הערבית , במדיניות הוראתה ובדרך ה הערכ ה של רמת השליטה בה בקרב אוכלוסייה זו; ב מדיניות, ב הוראה ו בהערכה של ידיעת ה,עברית בקרב האוכלוסייה הערבית בראשם מערכת החינוך, וכן מערכת ההשכלה הגבוהה, משרד העבודה וגופים נוספים ש תחומי האחריות שלהם רלוונטיים לגילים בוג מ רים.יותר ,בהתאם לבקשת הוועדה וש נ א המסמך העיקרי הוא פעילות משרד החינוך ומערכת ההשכלה הגבוהה לעניין האמצעים שנוקטות מערכות אלו להקני ית אוריינות בקרב ילדים וצעירים בני החברה הערבית בשפה העברית, שהיא שפה שנייה עבורם. יש הסכמה רחבה בקרב גופים ממשלתיים ואזרחיים כי רמת האוריינות הנמוכה בשפה העברית ובייחוד רמת השליטה בשפה הדבורה הן חסם רב משקל להשתלבות כלכלית וחברתית מיטבית .של האוכלוסייה הערבית בישראל כבר בשנת2020 המליצה הוועדה לקידום התעסוקה לקראת שנת2030 על פיתוח תוכניות ו על התמקדות בהקניית ידע בעברית בקרב מבוגרים ב חברה הערבית לשם שילובם המיטבי בשוק העבודה ובמערכות ההשכלה העל- .תיכוניות1 ב מחקר של המרכז למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן למדי ניות כלכלית נ מצא קשר מובהק בין רמת הבקיאות בדיבור בשפה העברית לשיעור התעסוקה והשכר בגילי העבודה העיקריים 1 ,משרד העבודה ,הרווחה והשירותים החברתיים הוועדה לקידום התעסוקה לקראת שנת2030 – דוח מסכם , אוגוסט2020 . יש הסכמה רחבה בקרב גופים ממשלתיים ואזרחיים כי רמת האוריינות הנמוכה בשפה העברית ובייחוד רמת השליטה בשפה הדבורה ה ן חסם רב משקל להשתלבות כלכלית וחברתית מיט בית של האוכלוסייה הערבית ביש ראל הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בקרב האוכלוסייה הערבית, וכן נמצא בו שלשיפור ברמת הבקיאות בדיבור בשפה העברית עשוי ה להיות תרומה כר ינ ת.לתוצר השנתי בישראל2 ל מרות חשיבותן , סוגיות הקשורות להשפעות רמת האוריינות בשפה העברית בקרב צעירים ערבים ב היבטים דוגמת תעסוקה ו הכשרות מקצועיות וכן תופעת חוסר המעש בקבוצת ,אוכלוסייה זו הן הגי חר מגבולות המסמך ,ואין לראות באזכורי הן במקומות מסוימים במסמך סקירה ממצה שלהן. החלטות ממשלה ותוכניות העוסקות בפיתוח חברת י-כלכלי של האוכלוסייה הערבית בעשורים האחרונים התקבלו כמה החלטות ממשלה שמטרתן קידום ופיתוח חברתי- כלכלי בקרב ה חברה הערבית בישראל. חלק מהחלטות אלו התקבלו עבור כלל אוכלוסיות המיעוטים, וחלקן התקבל ו .עבור מגזר או אזור מסוים את ההחלטות ק י בלו ממשלות שונות על בסיס הכרה בפערים הכלכליים- חברתיים הניכרים בין החברה הערבית .לאוכלוסייה היהודית3 שתי החלטות ממשלה עיקריות :מן העשור האחרון הובילו ליישום תוכניות חומש עבור החברה הערבית החלטה922 לפיתוח כלכלי של אוכלוסיית המי עוטים בשנים2016 – 2020 (להלן: החלטה922 ;)ו החלטה550 לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת2026 (להלן: החלטה550). להחלטות אלו נלוו החלטות המשך, שעסקו בין היתר בפיתוח בו העצמה של היישובים הבדואים והדרוזים.וכן בצמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים4 ב החלטת ממשלה922, ש התקבלה כאמור בסוף שנת2015 , הוחלט לקדם שורת צעדים ב כמה תחומים חברתיים "נוכח החשיבות הכלכלית והחברתית שהממשלה רואה בשילוב כלכ לי של אוכלוסיית המיעוטים בישראל ." בתחום החינוך נ קבע בין היתר כ י יושם דגש על הכשרה ו על פיתוח מקצועי לעובדי הוראה , על הישגים לימודיים , על חינוך בלתי פורמלי ו על גיבוש ויישום של תוכנית לשיפור שליטת התלמידים בשפות הערבית והעברית ,בדגש על חיזוק מיומנויות ההבעה והדיבור לכל אורך הרצף הגילי, מגן הילדים ועד "ב י (ההדגשה אינה במ.)קור5 החלטת ממשלה550 התקבלה כאמור באוקטובר2021 על בסיס ה הכרה בחשיבות המשך ה העצמה ו ה קידום של הפיתוח הכלכלי- חברתי בקרב החברה הערבית בשנים2022 – 2026 ; החלטה זו תורגמה לתוכנית ה חומש 2 ,אוניברסיטת רייכמן, מכון אהרן למדיניות כלכלית חברתית שולחן עגול בנושא מדיניות לשיפור רמת העברית בחברה הערבית להשתלבות מיטבית בהשכלה על-תיכונית ואקדמית ובתעסוקה , 24 בינואר2023 . 3 ספי בכ ר, אלעד דה- ,מלאך וסאמי מיעארי, בנק ישראל ניתוח יישום תוכנית החומש לפיתוח כלכלי ש ל האוכלוסייה הערבית במס גרת החלטה922: תקציבים, הישגים וחסמים , 6 במרץ2024 ', עמ3 . 4 החלטה 1480 של הממשלה ה- 4 3 ,תוכנית ממשלתית ל העצמה וחיזוק כלכלי- חברתי של היישובים הבדואים בצפון לשנים 2016 – 2020 , 2 ביוני2016 ;החלטה 2397 של הממשלה ה- 34 ,פיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב– 2017 – 2021 , 12 בפברואר2017 ; ו החלטה 1279 של הממשלה ה- 36 , תוכנית לפיתוח כלכלי-חב רתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב– 2022 – 2026 , 14 ב מרץ2022 – תוכנית חומש ממשיכה ; החלטות ממשלה716 ו- 717 של הממשלה ה- 36 ,תוכניות להעצמה ופיתוח כלכלי של היישובים הדרוזים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל ו של היישובים הדרוזים ברמת הגולן ל שנים2021 עד2023 , 28 ב נובמבר2021 ;החלטה 550 של הממשלה ה- 37 , צמצום פערים חברתיים וכלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים , 21 במאי2023 ,וכן החלטה 880 של הממשלה ה- 37 , צמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים, 20 ב אוגוסט2023 . 5 סעיף1 להחלטה922 של הממשלה ה- 34 ,פ עילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים2016 – 2020 , 30 בדצמבר 2015 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm "תקדום" ,שת וקצבה בכ- 30 מיליארד ש"ח על פני חמש שנים. 6 כמחצית התוכנית תקצב מ ו שרדי הממשלה, והיתר, .מקורו בתקציב תוספתי בתחום תוכניות הע בודה החינוכיות הוחלט בין היתר ל התמקד בשיפור הידע והאוריינות השפתית בשפה הערבית כשפת אם ול שפר את הידע ו את האוריינות השפתית בשפה העברית בדגש על השפה העברית הדבורה ברמה המאפשרת מוביליות חברתית והשתלבות מיטבית בחברה הישראלית בכלל ובתעסוקה ובאקדמיה הישראלית בפרט ,לרבות בניית מבחני רמה לבחינת שליטת התלמידים בשפה לאורך כל שנות הלימוד ;ל העל ו ת את ה איכות ו את ה מקצועיות בקרב עובדי ההוראה החדשים ו הקיימים במוסדות החינוך הער;)בי והבדואי (ההדגשות אינן במקור להביא על ל ייה בשיעור בוגרי מערכת החינוך הערבי והבדואי העוברים את מבחן יע "ל בציון 90 ל- % 80 לפחות. 7 עם זאת, בינואר2024 ל נוכח הימשכות מלחמת חרבות ברזל התקבלה החלטת הממשלה1274 : צמצום ההוצאה התקציבית בשנת2024 וא ילך באמצעות תיקון החלטות ממשלה. ההחלטה מורה בין היתר על קיצוץ של15% מהתוכניות התוספתיות הייעודיות לחברה הערבית וביניהן החלטת ממשלה מס׳550 . 8 נדגיש כי לאורך המסמך מוזכרים סעיפים מהחלטות ממשלה922 ו- 550 ,והחלטות ממשלה נוספות שצוינו לעיל בהתאם לסוגיות הרלוו נטיות הנסקרות בו, אך בחינת יישום החלטות ממשלה אלו אינה בליבת המסמך. ,לצד זאת נציין כי בהצע )ה להחלטת ממשלה (הצעת מחליטים מטעם שר החינוך מיוני2024 , שטרם נדונה בממשלה וטרם אושרה, הובא מתווה לתוכנית אסטרטגית לקידום השפה העברית בחברה העברית (ראו הרחבה בעניין ז ה בפרק5 להלן.) נציין עוד כי משרד החינוך אינו המשרד הממשלתי היחיד העוסק בנושא חיזוק השליטה בשפה העברית בחברה הערבית בישראל; בספר תוכניות העבודה של הממשלה לשנת2023 הציב המשרד לשוויון חברתי כמשימה עיקרית במיקוד את חיזוק לימודי השפה העברית בקרב אוכלוסיות היעד (ערבים ובדואים) באמצעות תוכניות ממוקדות. נוסף לכך , המשרד התייחס למדדי הצלחה הקשורים בנושא זה , לרבות בחינת י עיל ות של ת ו כניות .קיימות בתחומי השפה העברית9 :במסמך זה שני חלקים חלקו הראשון עוסק בעיקרו בהקניית השפה הע רב ית לתלמידים בני החברה הערבית במסגר ו ת החינוך הפורמלי בגילי הגן, היסודי, החטיבה והתיכון ובהכשרות של מורים בחינוך הערבי להוראת השפה העברית . בין היתר מתוארים בחלק זה היקף לימודי השפה העברית ב שלבים של הרצף החינוכי ו עיקרי תוכניות ה לימודים, ומוצגת המד יניות של המשרד בנוגע לאופן ה הקנ .יה הרצוי של השפה העברית כשפה שנייה כמו כן , מובאים נתונים על הישגי התלמידים והתלמידות ביסודי ובחטיבת הביניים בבחינות רמת י דע ו שליטה בשפה העברית 6 ,בנק ישראל, חטיבת המחקר ניתוח יישום תוכנית החומש לפיתוח כלכלי של האוכלוסייה הערבית במסגרת החלטה922: תקצ יבים, הישגים וחסמים , 6 במרץ2024 . 7 סעיף1 להחלטה550 של הממשלה ה- 36 , התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת2026 , 24 באוקטובר2021 . 8 נדגיש בעניין זה כי החלטת הממשלה בדבר הקיצוץ בתוכניות התוספתיות טעון אישור של ועדת הכספים של הכנסת, וכי במועד כתיבת המסמך לא התקבל אישור כזה ,לפי בדיקתנו . הדיון האחרון בוועדת הכספים בנושא התקצוב בחברה הערבית , ש בו עלתה סוגיית ק י צוץ התקציבים המתוכנן בהקשר של החלטת הממשלה550 ,התקיים ב- 7 במאי2024 . 9 משרד ראש המ ,משלה, אגף ממשל וחברה ספר עיקרי תוכניות העבודה לשנת2023 , 16 ביולי2023 ', עמ346 - 347 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שמקיימת מעת לעת הרשות הארצית ל מדידה והערכה בחינוך( :להלן)ראמ"ה. בהמשך מוצגים נתונים עדכניים על בחינות הבגרו ת בעברית בקרב תלמידי החינוך הערבי (לרבות שיעור ,הניגשים והעוברים בהצלחה את הבחינה ,ציוני בחינות הבגרות התפלגות רמת הבחינה והציונים )בין מגזרים בתוך החברה הערבית ולבסוף נסקר כאמור הליך הכשרת המורים לעברית בחינוך הערבי ומובאים נתונים ,ומידע על מספרם על תהליך הכשרת ם ו על שיבו צ ם במערכת .בסופו של חלק זה במסמך מפורטים הקשיים והאתגרים בסוגיות שתוארו לאורכו .בנספח למסמך מוצג מידע שהתקבל ממשרד החינוך על ה פעילות ו ה על תקציב ים המופנ ים הל עלאת רמת האוריינות והשליטה בשפה העברית בקרב תלמידים ערבים ולהכשרה מיטבית של מורים לה וראת השפה העברית כשפה שנייה במסגרת יישום החלטות הממשלה ותוכניות נוספות. ב חלקו השני של המסמך נ בחנת תמונת המצב בכל הנוגע ל רמת האוריינות של צעירים ערבים בוגרי מערכת החינוך המגיעים אל שערי האקדמיה. בתחילתו מוצגים נתוני רקע על פערי ההשכלה הקיימים כיום בקרב צעיר ים ערבים ל עומת ,צעירים יהודים לא חרדים ו בהמשך מובאים נתונים הנוגעים לרמת האוריינות בשפה העברית בקרב צעירים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה ולהשפעות שיש לרמת אוריינות לא מספקת על הישגי הסטודנטים . בהמשך חלק זה מוצגים נתונים עדכניים של ציוני צעירים ערבים ב בחינות י )ע"ל (מבחני ידע בעברית ,שמקיים המרכז הארצי לבחינות והערכה ו מתוארת הזיקה שבין הצלחה בבחינות הבגרות בשפה העברית לציוני בחינת יע"ל והשפעתם של מרכיבים אלו על הקבלה ו על ההשתלבות של צעירים ערבים בחוגי ה אוניברסיטאות הציבוריות בישראל. לבסוף, נסקרת פעילות המ ועצה לה שכלה גבוהה לשיפור רמת האוריינות של סטודנטים ערבים בשפה העברית. 1.1 גישות להוראת השפה העברית בחברה הערבית דיון בגישות להוראת השפה העברית בחברה הערבית עשוי לעסוק ב הן סוגיות תרבותיות- לאומיות והן ב סוגיות פדגוגיות- .מקצועיות ,ככלל העיסוק ב קשר בין ידיעת השפה העברית ל היבטי לאומיות ותרבות חורג מגבולות מסמך זה ,אם כי התייחסות מסוימת לעניין זה נכללת בפרק האתגרים במערכת החינוך. נציין כאן בקצרה כי שפה היא היבט מרכזי של זהות אישית, תרבותית וחברתית; הערבים בישראל הם מיעוט לשוני – קבוצות של מיעוט לשוני עשויות להתייחס לשפת הרוב באחת מארבע דרכים :כחלק מהאסטרטגיה הננקטת כלפי תרבות הרוב1. היטמעות – ;אימוץ של תרבות הרוב2. התבדלות – ;היצמדות לתרבות המיעוט והתרחקות מכוונת מתרבות הרוב3. אינטגרציה – הזדהות עם חלקים מתרבות הרוב ואימוץ מרכ י ;בים משתי התרבויות4. הידחקות לשוליים – דחייה של תרבות הרוב ואי-מעורבות כללית גם בתרבות המיעוט. 10 10 חנה עזר-אוליצקי, רב-תרבותיות בחברה ובבית הספר :היבטים חינוכיים ואורייניים, ,האוניברסיטה הפתוחה2004 . :למסמך שני חלקים חלקו הראשון עוסק בהקניית השפה העברית ובהכשרות המורים בתחום זה במסגרות החינוך ;הפורמלי חלקו השני עוסק ברמת האוריינות של צעירים ערבים בוגרי מערכת החינוך המגיעים לשערי האקדמיה הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אשר לגישות פדגוגיות-מקצועיות , כפי שנראה להלן, מתנהל כיום מעין תהליך מעבר מתפיסת הוראת העברית בחברה הערבית כתחום ידע ל תפיסתה ה שפ כ ישומיש ת לשם ,תקשורת וכחלק ממנו ניתנת תמיכה מקצועית רחבה לאימוץ מודל אירופי המכונהCEFR , כמסגרת התייחסות המתאימה גם להוראת העברית בחברה הערבית . בשני חלקי ו של מסמך מופיעים אזכורים והתייחסויות למודל זה ,הן בהקשר של מערכת החינוך והן בהקשר של מערכת ההשכלה הגבוהה :ולפיכך נציג בקצרה את עיקריו מודל ה- CEFR) Common European Framework of Reference for Languages ) :מסגרת ההתייחסות האירופית המשותפת לשפות (להלןCEFR ) היא תוכנית מסגרת של מועצת אירופה שפורסמה לראשונה ב- 2001, ו היא.משמשת כ"שפה משותפת" בכל הקשור ללימודי שפה זרה או שפה שנייה ( הגישה של תוכנית מסגרת זו היא הוראת שפה מוכוונת פעולהaction-oriented ), כלומר השפה אמורה לשמש ( כאמצעי תקשורת לביצוע משימות ספציפיות. התוכנית מגדירה את השימוש בשפה בצורה של תיאורי ביצועcan- do descriptors ) שבהם ו אר ו מת ת יכולותיו של הלומד לבצע משימות לפי רמות ו לפי.מטרות11 ה- CEFR נחלקת :לשלוש רמות עיקריות משתמש בסיס י – A ( user basic), משתמש עצמאי – B ( user independent ) ומשתמש מיומן – C ( user proficient ) . כל אחת מרמות אלו מחולקת לשתיים , כך שמתקבלות שש רמות: הרמה הנמוכה ביותר נקראת רמת כניסה ( Breakthrough ) – A1 ; לאחריה– רמת בסיס ( Way Stage ) – A2; רמת סף ( Threshold ) – B1; רמה גבוהה ( Vantage ) – B2 ; רמת בקיאות מעשית יעילה( Effective Operational Proficiency ) – C1 ; רמת שליטה ( Mastery ) – C2 . 12 חלק 'א– מערכת החינוך לימודי העברית במערכת החינוך הפורמלית בחברה הערבית מתחילים בגיל צעיר ומסתיימים בכיתה י"ב, בבחינת הבגרות. משרד הח ינוך מפעיל במינהל הפדגוגי שני אגפים האחראים לחינוך הערבי :במגזרים השונים ;אגף א' חינוך בחברה הערבית, האחראי גם על החינוך הבדואי ו אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי. תחום לימוד השפה העברית במגזרים השונים נמצא באחריותו של,אגף שפות במזכירות הפדגוגית וגם באגף זה יש חלוק ה למפמ"ר )(מפקח מרכז"עברית בחינוך הערבי והבדואי ולמפמ ר עברית .בחינוך הדרוזי והצ'רקסי 11 אגף א ,' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך עברית דבורה לדוברי ערבית– תוכנית מסגרת , יוני2022 ', עמ7. 12 ,מרכז ארצי לבחינות ולהערכה)מסגרת התייחסות אירופית משותפת לשפות: למידה, הוראה, הערכה (מהא"ם , 2016 ', עמ24 . מקור :התמונה מועצת אירופה . במערכת החינוך יש חלוקה בין החינוך הערבי והבדואי לחינו ך הדרוזי והצ'רקסי; חלוקה זו נשמרת גם בתחום הוראת העברית הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm להלן יוצג מידע על תוכנית הלימודים להוראת עברית כשפה שנייה בחינוך הערבי( פרק2 ,) ו בהמשך יוצג מידע על הישגי תלמידים ו על עמדותיהם כלפי הו( ראת העברית פרק3 ), על המורים לעברית בחינוך הערבי , על הכשרתם, על( עמדותיהם כלפי התחום פרק4 ) ועל קשיים ( ואתגרים בתחום זה פרק5 .) נזכ יר כי המסמך אינו עוסק באופן יישום החלטות הממשלה שצוינו לעיל בפרק1 ,שבהן נקבע ו גם יעדים בתחום רמת האוריינות בעברית; עם זאת, משרד החינוך מסר לבקשתנו מידע על השקעות הנוגעות ליעדים אלו בתחום הוראת העברית, ומידע זה מפורט ברובו בנספח למס.מך 2 . תוכנית הלימודים תוכנית הלימודים של הוראת העברית כשפה שנייה השתנתה בעשורים האחרונים בהתאם .לתפיסה עדכנית של לימוד שפה שנייה13 אלה חלק מ הנ :חות היסוד שהתוכנית בנויה עליהן השפה העברית היא מפתח להשתלבות המגזרים בחברה הישראלית, בתרבות, באקדמיה ובכלכלה; לימוד השפה העברית יכול לחזק את הקשר בין המגזרים; הקניית השפה העברית ות תאם לעקרונות שפה שנייה בדגש על מיומנויות תקשורת. 14 השינוי בתוכנית הלימודים נועד לשנות את תפיס ת הוראת העברית בחברה הערבית :הוראת ה כשפה תקשורתית ושימושית במקום הוראתה כתחום ידע. 15 בשנת2016 החל מש" רד החינוך בהטמעת התוכנית"עברית על הרצף . לפי חוזר מנכ"ל ,שפורסם בנוגע לתוכנית זו היא נועדה להעלות את איכות ההוראה ו את רמת השליטה של התלמידים בשפה העברית, בדגש על שפה דבורה. שינוי זה נ עו ד לקדם את יכולתם של התלמידים הערבים להשתלב בחברה הישראלית מבחינה כלכלי ת ותרבותית ולקדם את יכולתם .להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ששפת הלימוד בהם היא בעיקר עברית16 ב חוזרי המנכ"ל הרלוונטיים ומ דגש ים בין היתר עקרונות בתהליך ההוראה, וב הם הצורך בלמידה חווייתית באמצעות עיסוק בתכנים רלוונטיים ואותנטיים; הרחבת אוצר המילים ולימוד .היבטים לשוניים נוספים הנובעים מהטקסט; פיתוח השיח הדבור; תרגול וחזרות מגוונות17 13 ,משרד החינוך, פורטל עובדי הוראה, עברית בחינוך הערבי והבדואי תוכנית לימודים עברית כשפה שנייה בבתי הספר הערביים והבדואי י ם לשלוש חטיב'ות הגיל: ג–י"ב :, עדכון15 בינואר2019 ', עמ7 ,; משרד החינוך, פורטל עובדי הוראה, עברית בחינוך הדרוזי והצ'רקסי תוכנית לימודים בשפה העברית לח'ינוך הדרוזי לכיתות ב–י"ב בחינוך הממלכתי , 2015 ', עמ4. 14 משרד החינוך, סעיף2.3 לחוזר מנכ"ל0379 ,לימודי עברית בחינוך הערבי והבדואי , 19 בדצמבר2022 ; סעיף2.3 לחוזר מנכ"ל0221 , לימודי עברית בבתי הספר במגזר הדרוזי , 4 ביוני2019 . 15 ,מתוך דבריה של ד"ר שירין נאטור חאפי, ראש אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך כנס השפה העברית והדור הצעיר בחברה הערבית , 8 במאי2024 . 16 משרד החינוך, סעיף2 לחוזר מנכ"ל0053 , ""עברית על הרצף– ות כנית משרד החינוך לש יפור שליטת תלמידי החברה הערבית בשפה העברית המדוברת , 1 בספטמבר2015 . 17 משרד החינוך, סעיף2.3 לחוזר מנכ"ל0379 ,לימודי עברית בחינוך הערבי והבדואי , 19 בדצמבר2022 ; סעיף2.3 "לחוזר מנכ ל0221 , לימודי עברית בבתי הספר במגזר הדרוזי , 4 ביוני2019 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מטרות תוכנית הלימודים הן בין היתר רכישת מיומנויות תקשורתיות בשפה העברית בכל ארבע אופנויות השפה: האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה; ה קניית ,יכולת להשתתף בשיחות מסוגים שונים להשתתף בדי ונים ולהביע דעה באינטראקציות חברתיות שונות וכן הקניית יכולת האזנה ,להרצאות ל דיונים ו ל שידורים בתקשורת; ה קניית יכולת הבנה של טקסטים בתחומים מגוונים ,ויכולת הבעה בכתב למטרות שונות; הכרת מבחר של ייצוגי התרבות שנוצרה ונוצרת בעברית כמו שירים ופזמונים ו תוכניות מש ודרות; פיתוח עצמאות ומוטיבציה להמשך לימוד השפה .העברית18 ,מתוך דברי המפמ"רים לקראת שנה"ל תשפ"ד עולה כי למידת השפה העברית בחינוך הערבי הבדואי והדרוזי היא חשוב ה ומרכזי ת , וכי היא משמש ת כמנוף לקידום כלכלי- חברתי וכמפתח .להשתלבות בחברה הישראלית ב תחום הוראת השפה חלים שינויים בהתאם לתפיסות עדכניות ( בארץ ובעולםCEFR , ראו הסבר לעיל ) המעמידות במרכז את ההיבט הפונקציונלי- תקשורתי של השפה. מושם דגש על הפקה ו על הבנה של טקסטים בשפה ב מגוון הקשרים לצד לימוד המבנה הדקדוקי של העברית. בשיתוף פעולה עם גורמ ים נוספים פועל אגף שפות להכנת מסמך מיפוי חסמים, אתגרים וצרכים לקראת בניי ת תוכנית פדגוגית בשפה העברית שתורכב מ יחידות ,הוראה חדשות ושימושיות ולקראת בניית תוצרי למידה חדשים. באמצעות התוכנית י ו בש וג דרכי פעולה להפיכת העברית לשפה שימושית, דבורה ויום- יומית לקראת כניסה לשוק העבודה .ולאקדמיה19 מתשובת משרד החינוך לע פנייתנו עולה כי תוכנית הלימודים החדשה לחינוך היסודי והעל- יסודי תתפרסם בשנת הלימודים תשפ "ה . נוסף לכך , בעתיד הקרוב אמור ל התפרסם מסמך ,מסגרת להוראה ל למידה ו ל הערכה של השפה העברית כשפה שנייה, על פי אמות המידה ה מקובלות בעולם להוראת שפות זרות לפי המסגרת האירופיתCEFR . 20 2.1 היקף הלימודים21  גני הילדים – "טעימות בעברית" או "טעימות במגזר הדרוזי" הן תוכניות המיועדות לגיל הרך, ו הילדים נח ים שפ בהן לשפה העברית בפעם הראשונה .  בתי ספר יסודיים – תלמידי 'כיתות א-ב' לומדים את המשך "התוכנית "טעימות בהתאם לכל מגזר ,ו היק פה שעת יים שבועיות :(להלן ש ;)"ש תלמידי כיתות ג'– 'ו 18 משרד החינוך, מרחב פדגוגי, עברית בחינוך הערבי והבדואי, תוכנית לימודים עברית כשפה שנייה בבתי הספר הערביים והבדואים לשלוש ח'טיבות הגיל: ג– ,י"ב15 בינואר2019 ', עמ8 ; משרד החינוך, מרחב פדגוגי, עברית בחינוך הדרוזי והצ'רקסי, תוכנית לימודים בשפה 'העברית לחינוך הדרוזי לכיתות ב– ,י"ב בחינוך הממלכתי2015 ', עמ6. 19 ,דבר המפמ"ר, פורטל עובדי הוראה, משרד החינוך לומדים עברית– יוצרים עתיד, :כניסה11 ביולי2024 . 20 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . 21 משרד החינוך, סעיף2.2 ל חוזר מנכ"ל0379 ,לימודי עברית בחינוך הערבי והבדואי , 19 בדצמבר2022 ; סעיף2.2 לחוזר מנכ"ל0221 , לימודי עברית בבתי הספר במגזר הדרוזי , 4 ביוני2019 . לדברי ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות במזכירות הפדגוגית, למרות האמור בחוזרי המנכ"ל הנ"ל שעות הלימוד ביסודי בו חטיבת הביניים .הפכו קבועות רק בתשפ"ד, בהתאם למסמכי ארגון הלמידה בין יתר המטרות של :תוכנית הלימודים רכישת מיומנויות ;תקשורת בעברית השתתפות בשיחות מסוגים שונים; יכולת הבנה של מגוון טקסטים אגף שפות וגורמים נוספים פועלים כיום להכנת מסמך מיפוי חסמים, אתגרים וצרכ ים כבסיס ל עדכון תוכנית הלימודים הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משתתפ ים ב תוכנית המשך מחייבת ש היק פה חמש "ש ש . תוכנית זו מנחילה לתלמידים מיומנויות קריאה, כתיבה, האזנה ודיבור, ומשולבת בה תוכנית נוספת: ,""נעימות בשפה העברית שעיקרה הקניית ;מיומנויות האזנה ודיבור  חטיבות הביניים – תלמידי כיתות ז'– 'ט משתתפ ים ב תוכנית חובה ללימוד השפה העברית. היא נפרסת על פני שלוש שנים, ו היק פה 15 "ש ש (במצטבר). לפי חוזר ,מנכ"ל בחלק מהחטיבות התקיימה תוכנית תוספתית לשיפור השפה הדבורה. היא נפרסה על פני שלוש שנים ,יק ה פה היה שש ש"ש )(במצטבר ,ובהמשך בוטלה בסוף תשפ"ב; 22 חטיבה עליונה – לימודי השפה העברית בהיקף של שלוש יחידות לימוד :(להלן יח )"ל הם תנאי ל קבלת תעודת הבגרות ,ויש אפשרות ל הרח יב ל חמש יח"ל . בחוזר המנכ"ל מומלץ להקצות לתלמידים עם צרכים מיוחדים ארבע .ש"ש בכל שנה בחי נוך הערבי והבדואי ניתנת תוספת של שעה שבועית לעברית דבורה במסגרת תוכנית דוקאטי (ראו להלן.) 23 מספר השעות המינימלי לקראת בחינת הבגרות לתלמידי שלוש יח"ל הוא שלוש ש"ש בכל שכבת גיל '(י– )י"ב, ולתלמידי חמש יח"ל מספר השעות המינימלי הוא חמש ש"ש 'בכל שכבת גיל (י– .)י"ב24 2.2 מבדקים ודרכי הוראה נוספות בפרק3 נדון בהרחבה ב מחקר מתמשך של ראמ"ה לע תלמידים דוברי ערבית בכיתות ו ' וב כיתות ט' . מטרת מחקר זה היא לבחון את רמת הידע והשליטה של התלמידים בשפה העברית ,כשפה שנייה ו לקבל באמצעותו תמונת מצב על הוראת העבר ית דרך נקודת המבט של התלמידים ו של.המורים חוץ מ מחקר זה ו מ בחינות הבג רות שצוינו לעיל (ההישגים בהן יפורטו גם הם בפרק3) , משרד החינוך ציין בתשובת ו על פנייתנו את המבדקים ה אלה: בחינוך הערבי והבדואי – לפי חוזר מנכ"ל, תלמידי תעודה טכנולוגית ה מתקשים לעבור את בחינת החובה בעברית לבגרות בהיקף שלוש יח"ל , חייבים בבחינת מפמ"ר על יח"ל אחת כדי לקבל את התעודה 22 ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המ ,חקר והמידע של הכנסת, דוא"ל3 1 ל ביו י2024 . 23 .שם 24 ,משרד החינוך סעיף.4 2.2 לחוזר מנכ"ל0379 ,לימודי עברית בחינוך הערבי והבדואי , 19 בדצמבר2022 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הטכנולוגית, אך בחינה זו אינה קבילה לתעודת בגרות רגילה25 משרד החינוך ציין בתשובה על פנייתנו כי יש תוכנית לימודים המיועדת ליח"ל טכנולוגי ת בחינוך הערבי והבדואי, אך ב רוב ב תי הספר ה הערכה היא פנימית, ו ינם א הם מגישים את התלמידים לבחינת בבגרות חיצונית, למעט תלמידים אח דים. 26 כמו כן , ,לפי משרד החינוך'יש ניסיון ללמד פיזיקה בעברית בכיתות ז כחלק מ עתודה מדע ית טכנולוגית.. לשם כך, מדריכי העברית מעורבים בהשתלמות של המורים למדעים27 בחינוך הדרוזי- 'לפי חוזר מנכ"ל, בכיתות ג– ,ט' אמורות להתקיים בכל שנה שתי משימות מפמ"ר לצורך הערכה ,בחודשים אוקטובר ומרץ. מטרת הערכת אוקטובר היא לעצב את שנת הלימודים הקרובה והערכת מרץ מטרתה לסכם את השנה ולעצב את השנה הבאה. מטרת משימות אלו לקבוע סטנדרטיזציה ול הכוו ין מורים לתהליכי הוראה, למידה והערכה כפי שנקבעו בתוכנית .הלימודים28 נתונים על מבדקים אלו לא נאספו, וון כי ש ,היו פנימיים לכל בית ספר. בפועל מאז תקופת הקורונה "טרם חודשו משימות המפמ ר. 29 ב חוזר מנכ"ל מ צוין גם כ י משנ הל ת ימודים תשע"ח חלק מתלמידי החינוך הדרוזי ילמדו בעברית את המקצוע מדעים– ,על פי חוזר זה בכיתות היסודי ההוראה מת נהל ת בערבית, והמושגים נלמדים בעברית; בחטיבות הביניים התלמידים מחויבים יש הג ל מטל ה בעברית; בחטיבות העליונות הוראת ה.מדעים מתנהלת אך ורק בעברית, ובחינות הבגרות נערכות בעברית בלבד30 2.3 תוכניות העשרה גופים חיצוניים פועלים להעברת תוכניות ותכנים חינוכיים במוסדות החינוך השונים . כיום במאגר התוכניות של משרד החינוך תוכניות אלו מסווגות לשלושה מסלולים עיקריים : ירוק, כחול וסגול. 31 במ סגרת רפורמת גפ "ן (גמישות פדגוגית ניהולית) בתי הספר יכולים לרכוש תוכניות ומענים שימומנו באמצעות הסל הגמיש שמקצה משרד החינוך רק אם הם מהמסלול הירוק; 25 משרד החינוך, סעיף.4 4.2 לחוזר מנכ"ל 0379 ,לימודי עברית בחינוך הערבי והבדואי , 19 בדצמבר2022 . 26 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל3 1 ל ביו י2024 . בחינוך הדרוזי טרם נקבעה תוכנית לימודים ליחידה הטכנולוגית, עם זאת, יש סמל שאלון שטרם נבחנו בו תלמידים. ועדת .המקצוע תתכנס בשנה הבאה כדי להשלים את התוכנית ליחידה זו, וכך תתאפשר ההיבחנות ביחידה זו 27 .שם 28 משרד החינוך, סעיף2.4.4 לחוזר מנכ"ל0221 ,לימודי עברית בבתי הספר במגזר הדרוזי , 4 ביוני2019 . 29 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל3 1 ל ביו י2024 . 30 מ שרד החינוך, סעיף4 לחוזר מנכ"ל0221 ,לימודי עברית בבתי הספר במגזר הדרוזי , 4 ביוני2019 . 31 המסלול הירוק , ש אלי ו שייכ ;ות תוכניות שזכו במכרז מאגר התוכניות ועברו הליכי בדיקה המסלול הכחול , ש אלי ו שייכ ות תוכניות שלא עמדו בתנאי המכרז, או שלא הו ;גשו למכרז, אך לא נמצאה מניעה לשלבם במערכת המסלול הסגול , ש אליו שייכ ות תוכניות משרדיות שמפעיל .משרד החינוך הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עם זאת ,בתי הספר יכולים לבחור בתוכניות בו מענים חיצוניים מהמסלול הירוק ו מהמסלול הכחול שימומנו ממקורות עצמיים א חרים של בתי הספר . בהתאם לכך, הנתונים המ צוי ים בידי משרד החינוך על התוכניות ו על המענים שרכשו בתי הספר משקפים רק את התוכניות במסלול .הירוק32 בתשובה על בקשתנו העבירה היחידה לניהול ת ו כניות ושותפויות בין-מגזריות במשרד החינוך נתונים על התוכניות החיצוניות בנושא הור את העברית לדוברי ערבית בכלל המסלולים, וכן היא העבירה נתונים על .תוכניות שנרכשו במסלול הירוק בלבד ,על פי הנתונים שנמסרו לבקשתנו מכלל התוכניות המוצעות במערכת, כ- 470 עוסקות בלימוד השפה העברית לתלמידים דוברי ערבית או לכלל התלמידים. תוכניות אלו מורכבות בין הית ר מ פעילויות לימודיות לשיפור השליטה בשפה העברית ול שיפור השפה הדבורה ו משיעורי הכנה לבחינות יע"ל ולעולם התעסוקה; כ- 220 מהן שייכות למסלול הירוק, וכ- 240 מהן– למסלול ;הכחול חמש תוכניות עוסקות בהוראה במודל ה- CEFR; כ- 50 תוכניות עוסקות בלימוד העברית כשפה דבורה; כ- 25 תוכניות עוסקות בהכנה למבחן יע"ל . בשנת תשפ"ד כ- 1,000 מוסדות רכשו תוכניות חיצוניות השייכות למסלול הירוק וקשורות בהוראת השפה העברית לתלמידים דוברי ערבית; התקציב המשוקף למוסדות במערכת, ששימש לבחירתן, היה גבוה מ- 30 .מיליון ש"ח ,מהתוכניות שנרכשו אלו התוכניו ת המבוקשות ביותר ב :מוסדות לשנת תשפ"ד"Kideo Hebrew Land" , הכוללת תכנים ומשחקים דיגיטליים ללימוד השפה העברית (תוכנית ייעודית לדוברי ;)ערבית"my Lexis", המאפשרת לכל תלמיד להתקדם בקצב שלו, ו מאפשרת למורה לעקוב ;)אחר התקדמות תלמידיו (תוכנית ייעודית לדוברי ערבית "לשחק, ללמוד, להצליח "! של מכון מסיק, המאפשרת לתלמידים לקבוע מטרות התקדמות, וללמוד עברית באמצעות משחקים .)(תוכנית המיועדת לכלל התלמידים33 3 . הישגים ועמדות תלמידים כאמור ,בין יתר היעדים שהוצבו ב החלטות ממשלה 922 ו- 550 ,צב וה יעד שיפור הישגי התלמידים ורמת השליטה ב שפה העברית, ובשנת2016 החל משרד החינוך בהטמעת התוכנית "עברית על הרצף". המבחנים הארציים שעורכת ראמ"ה, ש ,ממצאיהם יוצגו להלן ה ונהג ו עוד 32 רפורמת גפ"ן התקבלה באוגוסט2021, ומטרתה להעלות את מידת הגמישות הניהולית של מנהלי בתי הספר כדי להביא את מערכת ,החינוך בישראל להיות מערכת מובילה ויעילה, המקדמת את תלמידיה בהתאמה לצורכיהם. להרחבה בנושא זה ראו: אסף וינינגר נתונים על שילוב תוכנ יות ומענים חינוכיים חיצוניים במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12 בינואר2023 ; אסף וינינגר ונטע ,משה רפורמת גפ"ן (גמישות פדגוגית-ניהולית ) במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת25 בינואר2023 . 33 לילך אפלטון, מנהלת אגף מענים חינוכיים ותהליכי שיתוף, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל13 ביוני2024 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לפני הטמעת תוכנית זו, אך המשיכו לעורכם גם לאחריה, ו הם נועדו בין היתר לבחון את הי עיל ות .שלה 3.1 מבחנים ארציים בחינוך היסודי ובחט יבות הביניים ראמ"ה ערכה סדרה של מחקרים שנועדו לבחון את רמת הידע והשליטה של התלמידים בשפה העברית כשפה שנייה, ו גם לקבל תמונת מצב על הוראת העברית דרך נקודת המבט של התלמידים ו של המורים. המחקרים נערכו ,בקרב תלמידי כיתות ו' בבתי ספר של החינוך הערבי הבדואי והדרוז ,מ י( תשע"ד2013/14 )עד תשע( "ח2017/18 .) בשנים תשע"ט–תש "ף ( 2018 – 2020 ) לא נע רכ ו מחקרי המשך בכיתות'ו , משום שהשינויים בין תשע"ד לתשע"ח לא היו גדול ים משנה לשנה, ולא הייתה הצדקה להמשיך את הבדיקה בכל שנה ; בתש"ף( 2019/20 ) הוחלט רוך על 'מחקר בכיתות ט , והן הועדפו על 'כיתות ו ; בשנות הקורונה הוחלט שלא מקיימים מבדקים ארציים, ,כדי שלא להפר את שגרת הלמידה ו רק בתשפ"ג( 23 / 2022 )חזרו לקיים אותם וגם את המחקר הנ"ל. 34 במחקרים לכיתות ו' בתשע"ח בו תשפ"ג נבדקו ונשאלו יותר מ- 4,000 תלמידים כו- 300 מורים )(בכל אחד מהמחקרים; במחקר של תש "ף לכיתות ט' נבדקו ונשאלו כ- 2,600 תלמידים ויותר מ- 300 .מורים דוח המחקר שע רכה ראמ"ה בקרב תלמידי כיתות ו' בתשפ"ג, התקבל בתשובה ע ל פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ו הוא טרם פורסם. מהדו"ח עולה כי ממוצע הציונים בשנה זו חזר לנקודת ההתחלה של תשע"ד– 499 נקודות. תרשים1 :ציון ממוצע במבחן בשנים תשע"ד–תשע "ח ותשפ ,"ג כלל דוברי הערבית35 בתרשים אפשר לראות כי הציון הממוצע )עבור שנת הבסיס (תשע"ד ל כלל דוברי הערבית בכיתות ו' היה500 . לפי הגדרות המחקר, פער של שש נקודות או יותר ,בין השנים נחשב שינוי 34 ,)ד"ר יוסי מחלוף, מנהל תחום (עיבוד מחקרים הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל24 ביוני2024 . 35 ,מקור הנתונים: ראמ"ה עברית כשפה שני י ה לתלמידים דוברי ערבית– נתוני תשע"ח , אוקטובר2018 ', עמ19 - 20 ; ד"ר יוסי מחלוף, מנהל ,תחום (עיבוד מחקרים), הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 13 ביוני2024 . 500 505 512 514 511 499 400 420 440 460 480 500 520 תשע"ד תשע"ה תשע" ו תשע"ז תשע"ח תשע"ט תש"ף תשפ"א תשפ"ב תשפ"ג ציון ממוצע הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ואילו פער של חמש נקודות או פחות אינו משמעותי דיו. מכך אפשר להבין כי בין תשע"ה לתשע"ו (כאמור, לפני יישום"עברית על הרצף" ) חל שינוי ,ניכר ואילו בשאר השנים הפער אינו ניכר , אך חלה עליה מצטברת של11 "נקודות בין תשע"ד לתשע ז; בין תשע"ז לתשע"ח חלה ירידה קלה (שאי ,)נה נחשבת משמעותית ו ,כאמור בשנים שלאחר יה ן לא נערכו מחקרים – .עד תשפ"ג במחקר של תשפ"ג נמצא כי ממוצע הציונים ירד ל- 499 נקודות– ירידה של12 .נקודות לפי מבקר המדינה, מנתונים אלו )(למעט נתוני תשפ"ג עולה כי תוכנית"עברית על הרצף" לא שיפרה בעקביות את שליטת התל מידים בעברית. המבקר המליץ כי משרד החינוך יקדם את השינויים המתחייבים בתוכנית זו, בהתאם למחקרי ראמ"ה ו ל לקחים שהמשרד הפיק , כדי ל שפר את היעילות.שלה36 ממחקר ראמ"ה עלו פערים בין שני המגדרים – נמצא כי ציוני הבנות גבוהים יותר (שיעור :התלמידים באוכלוסייה בתשע"ח כ- 50% בנים ו כ- 50% בנות). פער זה נשמר לאורך השנים, והמבדק של תשע"ח יד עה על עלייה קלה בפער יחס ית לפערים שנמדדו. כאמור, בין תשע"ח לתשפ"ג ממוצע הציונים ירד ב מידה ניכרת, וירידה זו ניכרה בציוני שני המגדרים , ובפרט בקרב הבנות . תרשים2 :ציון ממוצע בשנים תשע "ד–תשע "ח ותשפ"ג ,לפי מגדר 37 בתרשים אפשר לראות כי בשנים הנבדקות ממוצע הציונים של הבנות היה גבוה מממוצע הציונים של הבנים ,ו הפערים ביניהם נעים בין25 ל- 30 נקודות ב תשע"ד–תשע"ח . בין תשע"ד לתשע"ו הצטמצם הפער בארבע נקודות (מ- 26 נקודות ל- 22 נקוד ות), אך בין תשע"ו לתשע"ח 36 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי לשנת2022 ,הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית , מאי2023 ', עמ- 209 210 . 37 מקור ה ,נתונים: ראמ"ה עברית כשפה שני י ה לתלמידים דוברי ערבית– נתוני תשע"ח , אוקטובר2018 ', עמ23 - 24 ; ד"ר יוסי מחלוף, מנהל ,תחום (עיבוד מחקרים), הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 13 ביוני2024 . 487 493 501 501 496 490 513 517 523 525 525 507 400 420 440 460 480 500 520 540 תש ע"ד תש ע"ה תש ע" ו תש ע"ז תש ע"ח תש ע"ט תש"ף תשפ"א תשפ"ב תשפ"ג ציון ממוצע בנים בנות לפי המחקר של ,ראמ"ה בשנת תשפ"ג ממוצע הציונים של כלל התלמידים ירד ב- 12 נקודות יחס ית לתשע"ח ,לפי ראמ"ה בשנים ,הנבדקות הציון הממוצע של הבנות היה גבוה מהציון הממוצע של הבנים הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הוא חזר וגדל (מ- 22 נקודות ל- 29 נקודות). בתשפ"ג ירדו ציוני שני המגדרים ובייחוד ממוצע הבנות, שירד בשנים אלו ב- 18 נקודות, והפער בין ציוני המגדרים הצטמצם לכדי17 נקודות .בלבד מהמחקר עלו גם פערים עקביים בהישגי התלמידים בין שלושת המגזרי ם (שיעור התלמידים באוכלוסייה בתשע"ח: ערבי – 64%; בדואי – 27%; דרוזי – 9% ) – הישגיהם של תלמידי החינוך הדרוזי הם הגבוהים ביותר, .והישגי תלמידי החינוך הבדואי הם הנמוכים ביותר תרשים3 :ציון ממוצע בשנים תשע"ד–תשע "ח ותשפ ,"ג לפי מגזר38 ב תרשים אפשר לראות כי לאורך השנים הציון הממוצע של תלמידי החינוך הדרוזי הוא הגבוה ביותר, ואילו הציון הממוצע של תלמידי החינוך הבדואי הוא הנמוך ביותר . הציון הממוצע בקרב תלמידי החינוך הערבי עלה בנקודה אחת בין תשע"ד לתשע"ח, ואילו תלמידי החינוך הבדואי ותלמידי החינ וך הדרוזי שיפרו את הציון הממוצע ב- 30 נקודות ו ב- 18 .נקודות, בהתאמה בשנים אלו נשמרו הפערים בין המגזרים בציון הממוצע , אך הצטמצמו. יש לציין כי בתשפ"ג הציון הממוצע ב קרב תלמידי ה ,חינוך הבדואי נותר דומה ואילו ב ממוצע תלמידי ה חינוך הערבי והדרוזי חלה ירידה ניכרת של13 ו- 24 .נקודות, בהתאמה ראמ"ה ערכ ה מיפוי של רמות ביצוע בעברית בקרב התלמידים לפי שש רמות ; משש רמות אלו .סווגו בנפרד שתי הרמות הנמוכות ושתי הרמות הגבוהות לפי משרד החינוך, הרמות הנמוכות משקפות חסם משמעותי להשתלבות בחברה הישראלית. 39 בתרשים4 מתוארים השינויים שח לו ברמות הביצוע .לאורך השנים 38 מקור ה ,נתונים: ראמ"ה עברית כשפה שני י ה לתלמידים דוברי ערבית– נתוני תשע"ח , אוקטובר2018 , 'עמ30 - 31 ; ד"ר יוסי מחלוף, מנהל תחום (עיבוד מחקרים), הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מר ,כז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 13 ביוני2024 . 39 משרד החינוך, מתווה לתוכנית אסטרטגית לקידום השפה העברית בחברה הערבית– ,הצעה להחלטה6 ביוני2024 ', עמ5. 513 512 522 516 514 501 451 467 465 491 481 480 551 556 571 559 569 545 0 100 200 300 400 500 600 תש ע"ד תש ע"ה תש ע" ו תש ע"ז תש ע"ח תש ע"ט תש"ף תשפ"א תשפ"ב תשפ"ג ציון ממוצע ערבי בדואי דרוזי ,לפי ראמ"ה בשנים הנבדקות הציון הממוצע ב קרב תלמידי ה חינוך הדרוזי היה הגבוה ביותר, והציון הממוצע בקרב תלמידי החינוך הבדואי היה הנמוך ביותר הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים4 : שיעורי התלמידים לפי רמות הביצוע הנמוכות והגבוהות ,תשע "ד–תשע "ח ותשפ "ג בתרשים אפשר לראות כי בשנים תשע"ד– תשע"ח שיעור התלמידים שסווגו לפי הישגיהם ל רמות ביצוע נמוכות ככלל היה מעט גבוה מ- 30% בכל השנים, אף ש ניכרים שינויים קלים – אך בתשפ"ג עלה שיעור זה ל- 36% ; שיעור התלמידים שסווגו לפי הישגיהם ל רמות ביצוע גבוהות נשאר דומה אף הוא למרות שינויים קלים שחלו בו– אך בתשפ"ג הוא ירד ל- 21% . 'מחקר לתלמידים דוברי ערבית בכיתות ט40 בשנ הל ת ימודים תש"ף ראמ"ה ערכה מחקר דומה בכיתות ט'. במחקר זה יש התייחסות לכמה מגבלות והסתייגויות בנוגע להשוואה בין המבחנים לכיתות ו' למבחן לכיתה ט', בהן אלה: דרך ;)המענה על המבחן (בכתב או במחשב שינויים העשויים להיות קשורים לחומרי לימוד ו ל דרכי הוראה שייתכן שהוטמעו בשנים שחלפו; חלק קטן מ הפריטים שנכללו במבחן לכיתות ט', נכללו במבחן לכיתות ו' בתשע"ח, וחלקם נכללו ,במבחנים משנים קודמות. כלומר ההשוואה לא נ ג.עה לשנת לימודים אחת בלבד ,לפי המחקר, אחד הממצאים הבולטים מהשוואה זו בהינתן המגבלות שצוינו לעיל הוא כדלהלן: יחסית לתלמידים בכיתות ו' הידע הנ וסף והמיומנויות הנוספות שרכשו התלמידים בכיתות ט' מכיתה ז' עד כיתה ט' בנושאים הבנת ,הנשמע, הבנת הנקרא וידע לשוני בשפה העברית מצומצמים בהיקפם ובתרומתם לשליטת התלמידים בנושאים .אלו כדי לבחון את יכולות התלמידים ו את רמת השליטה שלהם בעברית, נביא להלן את תוצאות ר מות הביצוע של :תלמידי כיתות ט' בתש"ף 40 ד"ר יוסי מחלוף, מנהל תחום (עיבוד מחקרים), הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2024 . .דוח המחקר המדובר בקרב כיתות ט' טרם פורסם 33% 33% 31% 29% 31% 36% 24% 23% 26% 25% 24% 21% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% תש ע"ד תש ע"ה תש ע" ו תש ע"ז תש ע"ח תש ע"ט תש"ף תשפ"א תשפ"ב תשפ"ג שיעורי התלמידים לפי רמות הביצוע שיעור רמות נמוכות שיעור רמות גבוהות בין תשע"ח לתשפ"ג ירד שיעור התלמידים שסווגו לפי הישגיהם ,לרמות ביצוע גבוהות ועלה שיעור התלמידים שסווגו לפי הישגיהם לרמות ביצוע נמוכות הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הבעה בעל פה – כ- 80% מהתלמידים סווגו לרמת הביצוע הנמוכה ביותר, כעשירית מהם– לרמה הנמוכה, כ- 8% – לרמה הבינונית, ורק2% – לרמה הגבוהה. כלומר, רוב מוחלט של התלמידים סווגו לרמת ביצוע המעידה על אי- ;יכולת לדבר בעברית הבנת הנ קרא – 75% מהתלמידים סווגו לשתי רמות הביצוע הנמוכות, מהם41% סווגו לרמת הביצוע הנמוכה ביותר, המעידה על קושי רב בהבנת הנקרא ו ב מיומנויות קריאה בסיסיות בעברית. כ- 13% מהתלמידים סווגו לרמת הביצוע הבינונית, ו- 12% – ;לרמת הביצוע הגבוהה הבנת הנשמע – כ- 27% מהתלמידים סווגו לרמת הביצוע הנמוכה ביותר, המעידה על קושי במיומנויות שפה בסיסיות, וכ- 20% מהם– לרמת הביצוע הנמוכה. לעומת זאת, יותר ממחצית התלמידים סווגו לרמות הביצוע ( הבינונית18% ( ) והגבוהה36% .) 3.2 בחינות הבגרות41 התוכנית להוראת העברית בחינוך העל-יסו די מבוססת על עקרון הרצף, המחייב לימודי עברית לאורך כל שנות הלימוד עד להיבחנות בבחינת הבגרות בהיקף של שלוש יח"ל כתנאי מחייב ל קבלת .תעודת בגרות ב בחינת הבגרות בכתב נ כללים70% מהתכנים, ו על30% נוספים נ בחנ ים ב הערכה בית ספרית. תלמידים המעוניינים להגביר את לימודי העברית ל חמש ,יח"ל יי בחנו ב דרך זו :היבחנות יקף הב של שלוש יח"ל )(כאמור לעיל ונוסף לכך ה יבחנות בעל פה בהיקף של70% מתוכנית הלימודים התוספתית והערכה בית ספרית בהיקף של30% מתוכנית ,הלימודים התוספתית. עבור החינוך הערבי והבדואי בשאלון הבסיסי של בחינת הבגרות (הבנה הבעה ולשון) משו( לבות שאלות בנוסח בחינת יע"ל בחינות ידע בעברית עבור מועמדים למוסדות השכלה גבוהה – ראו בהרחבה בחלק ב' של המסמך.) ושאלות דעה אישית42 3.2.1 שיעור הניגשים לבחינות הבגרות משרד החינוך העביר לבקשתנו נתונים על בחינות הבגרות בעברית בשנים2018 – 2022 . הנתונים בפרק זה אינם כו ללים את תלמידי מזרח ירושלים, משום שרק כ- 20% מהם לומדים .בתוכנית הישראלית בטבלה1 אפשר ( לראות כי שיעור הניגשים לבגרות שלוש ו חמש יח"ל) מכלל התלמידים במוסדות הרלוונטיים עלה מ- 81% ב- 2018 ל- 85% ב- 2022, וב- 2021 הגיע לשיא– 87% מהתלמידים ניגשו לבגרות בעברית( 59% ניגשו ב היקף של שלוש יח"ל, ו- 28% – ב היקף של חמש)יח"ל. 41 הנתונים המופיעים בפרק זה התקבלו מישראל רסולי, מינהל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל23 במאי2024 . 42 מש רד החינוך, סעיף2.4 לחוזר מנכ"ל0379 ,לימודי עברית בחינוך הערבי והבדואי , 19 בדצמבר2022 ; סעיף2.4 לחוזר מנכ"ל0221 , לימודי עברית בבתי הספר במגזר הדרוזי , 4 ביוני2019 . היבחנות בבחינת בגרות בעברית בה יקף שלוש יח"ל היא תנאי מחייב ל קבלת תעודת בגרות הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה1 :תלמידי י ו "ב מהם שיעור הניגשים לב גר ות ב היקף של שלוש וחמש ,יח"ל בעברית2018 – 2022 שנה תלמידי י"ב במגזר הלא- יהודי )(ללא ערביי מזרח ירושלים תלמידים שנבחנו בהיקף של שלוש יח"ל – סך הכול תלמידים שנבחנו בהיקף של חמש יח"ל – סך הכול 2018 28,382 16,218 ( 57% ) 6,744 ( 24% ) 2019 27,959 16,180 ( 58% ) 6,857 ( 25% ) 2020 28,012 14,356 ( 51% ) 8,987 ( 32% ) 2021 29,912 17,605 ( 59% ) 8,402 ( 28% ) 2022 27,392 15,719 ( 57% ) 7,783 ( 28% ) בטבלה אפשר ל ראות כי בשנים אלו שיעור הנבחנים בעברית ברמת של שלוש יח"ל היה נמוך מעט מ- 60% , למעט שנת2020, ש בה שיעור זה ירד לכ- 50% , ואילו בשיעור ה תלמידים ש ניגשו בשנה זו לבגרות בהיקף של חמש יח"ל , חלה עלייה; בשנים2020 – 2022 עלה שיעור התלמידים שניגשו לבחינת בגרות בהיקף ח של מש יח"ל. התפלגות הניגשים ל בגרות ב היקף של שלוש ו חמש יח "ל לפי מגזר: בתרשים5 מוצגים שיעורי הניגשים ל בגרות בהיקף של שלוש ו חמש יח"ל בשנת2022, לפי ,מגזר מ כלל הניגשים (ולא מכלל)התלמידים . ההתפלגות בשנים2018 – 2021 ינה א עקבי ת , אך השינויים אינם גדול ים . תרשים5 : התפלגות הניגשים לבגרות בהיקף של שלוש ו חמש יח"ל, לפי מגזר – 2022 בתרשים אפשר לראות כי שיעור הניגשים לבגרות בהיקף של חמש יח"ל בחינוך הדרוזי הוא הגבוה ביותר– 43%, ו הוא גבוה ב- 11% משיעור סך כל הניגשים ל חמש .יח"ל בכלל המגזרים 68% 57% 64% 70% 32% 43% 36% 30% ס ך ה כול ד רוזי בדו אי ע רבי 3יח"ל5יח"ל בשנים2018 – 2022 שיעור הניגשים לבגרות בעברית (בהיקף של שלוש ו חמש יח"ל )יחד היה גבוה מ- 80% הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שינוי ים במבנה בחינת הבגרות בעברית עד שנת2017 תלמיד בחברה הערבית היה יכול להיבחן בבחינת הבגרות בכמה היקפים : יח"ל ;אחת שתי ;יח"ל ארבע ;יח"ל חמש .יח"ל על פי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2002 ,שיעור התלמידים שניגשו לבגרות בהיקף של ארבע וחמש יח"ל מכלל הניגש ים עלה מעט בשנים1996 – 2000 לכ- % 75 . 43 בשנים1999 - 2000 כ- % 40 המ ם ניגשו לבחינה ב היקף של חמש .יח"ל44 על פי מחקר נוסף של מכון אהרן משנת2020 , שיעור כלל התלמידים שניגשו לבחינות הבגרות השתנה רק במעט בשנים2003 – 2018 , ואילו שיעור התלמידים שניגשו ל בגרות בהיקף של ארבע וחמש יח"ל קטן ב מידה ניכר ת . בשנת2003 שיעור התלמידים שניגשו לבחינת ה בגרות בהיקף של ארבע וחמש יח"ל היה71% , בשנת2015 שיעורם היה כ- 50% , ובשנת2018 , לאחר שינוי מבנה בחינת הבגרות (ראו הערת שוליים46 ) וביטול הבחינה בהיקף ארבע יח"ל, שיעור התלמידים שניגשו לבחינו ת בהיקף חמש יח"ל ירד ל- % 23 . 45 מהשוואה לנתוני ההתפלגות המוצגים לעיל (תרשים5 )עולה כי שיעור התלמידים הנבחנים בבגרות בה יקף הגבוה מ שלוש יח"ל, נמוך במידה ניכרת משיעורם ב שני העשורים הקודמים, ו הוא נמוך אף מ שיעור הנבחנים ב חמש יח"ל בלבד בשנת2000 . 46 43 יש לציין כי על פי אותו מסמך, שיעור הניגשים לבחינת בגרות בעברית ממספר תלמידי י"ב באותן שנים היה נמוך משיעור הניגשים המוצג בטבלה1 – כ- 72% . 44 ,עוגן גולדמן לימוד עברית על ידי אזרחי ישראל הערבים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת20 בינואר2002 ', עמ2. 45 המרכז הבין-תחומי הרצליה, מכון אהרן למדיניות כלכלית, נייר מד יניות2020.06 ,התשואה לידע בשפה העברית בחברה הער ב ית: חסמים ברכישת השפה והדרכים להסרתם , ספטמבר2020 ', עמ27 . 46 ב כנס שערך מכון אהרן בפברואר2020 ציינו החוקרות כי אי-אפשר לקבוע חד- משמעית את הסיבות לתהליך זה, אך אפשר לייחסו לשני :שינויים 1 . שינוי מבנה בחינת הבגרות בעברית– בשנת2016 החלו ללמד בבתי הספר תוכני ת חדשה בשם "עברית על הרצף", שבה מושם דגש על העברית הדבורה, ונוסף לכך שינו כאמור את מבנה בחינת הבגרות, והוצעו שלוש אפשרויות היבחנות: להיבחן ביחידת לימוד אחת לשם קבלת תעודה טכנולוגית; בשלוש יח"ל לשם עמידה בתנאי מחייב לקבלת תעודת בגרות; בחמש יח"ל לשם הרחבת לי מודי העברית. תוכנית הלימודים שהתווספה לבחינה בהיקף של שתי יח"ל, ממוקדת בעברית דבורה, ובחלק זה מורה בבית הספר אמור לבחון את התלמיד. לטענת החוקרות, לתלמידים אין תמריץ להיבחן בהיקף של חמש יח"ל, אם התנאי לקבלת תעודת הבגרות הוא היבחנות בהיקף של שלוש יח"ל, ובאקד מיה אין משמעות לציון ולהיקף היח"ל שבהן נבחן התלמיד (ראו הרחבה בחלק ב ;) 2 . שינוי בתוכנית ההיבחנות הכללית לבגרות– מדובר בין היתר בהגבלת מספר המקצועות שבהם אפשר לגשת לבחינה מורחבת. לטענת החוקרות, סביר שתלמידים יעדיפו בגרות מורחבת במקצועות כמו פיזיקה או אלקטרוניקה, שישמשו עבורם נקודת כניסה לאקדמיה .)(בניגוד לבגרות המורחבת בעברית הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 3.2.2 שיעור העוב רים בהצלחה את הבחינות בתרשים 6 מוצגים שיעור י העוברים את בחינת הבגרות ב היקף של שלוש ,יח"ל מ כלל הניגשים ב.כל מגזר תרשים6 : שיעור העוברים את בחינת הבגרות בהיקף של שלוש יח"ל ,לפי מגזר – 2018 – 2022 בתרשים אפשר לראות ש בחינוך הערבי שיע ור העוברים את הבחינה בהיקף שלוש יח"ל בשנים 2018 – 2020 היה כ- 90% , בשנת2021 הוא עלה בכ- 5% ,וב- 2022 – ירד מעט; בחינוך הבדואי שיעור העוברים את הבחינה עלה בכ- 6% אור ל ך שנים אלו; בחינוך הדרוזי שיעור העוברים את הבחינה ירד ב- 2019 בכ- 7% ל עומת2018, אך בשנים הבאות על ה, וב- 2021 שיעור ה תלמידים שעברו את בחינת הבגרות בהיקף של שלוש יח"ל עלה לכ- 97% . אשר לבחינה בהיקף של חמש יח"ל– בשנים2018 – 2022 בכל שלושת המגזרים שיעור הנבחנים שעברו את בחינת הבגרות בהיקף של חמש יח"ל עמד על כ- 100% .מהניגשים אליה ,עם זאת לפי דברי ההסבר להצעת ההחלטה למתווה, ,שטרם אושרה וצוינה לעיל צוין כי הישגי .התלמידים בבגרות ללא ציוני המגן אינם גבוהים בהמשך דברי ההסבר מצוין כי בקיץ2023 נערכה בחינת בגרות ניסיונית לבחינת רמת העברית הדבורה של התלמידים; ממוצע הציונים של הניגשים היה65, ו- % 28 .מהם נכשלו47 3.2.3 ציוני ם בבחינות הבגרות הציונים בבחינות הבגרות בכל אחד מתחומי הדעת אינם מכוילים בין שנים, בין מועדים שונים ,של הבחינה ובין בחינות ברמות לימוד שונות. כלומר אף שהציונים מדווחים על סולם זהה רמת הקושי של הבחינות אינ ה זהה, על כן השוואה בין ממוצעי ציוני התלמידים אינה מ.דויקת48 עם 47 משרד החינוך, מתווה לתוכנית אסטרטגית לקידום השפה העברית בחברה הערבית– ,הצעה להחלטה6 ביוני2024 ', עמ5. 48 ,כרמל אורן ואחרים, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה מגמות בציוני הבגרות בשנים1991 – 2017 – דוח מחקר , אפריל2021 ', עמ7. 2018 2019 2020 2021 2022 ערבי88.1% 89.0% 89.6% 95.5% 92.2% בדואי87.2% 87.6% 85.7% 93.9% 93.8% דרוזי84.2% 77.0% 90.3% 97.4% 94.0% 50.0% 55.0% 60.0% 65.0% 70.0% 75.0% 80.0% 85.0% 90.0% 95.0% 100.0% שיעור העוברים בשנים2018 – 2022 שיעור העוברים את בחינת הבגרות ב היקף של שלוש יח"ל היה גבוה מ- 90%; שיעור העוברים ב היקף של חמש יח"ל היה כ- 100% הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm זאת, מנתוני משרד החינוך עולה כי כלל ציוני2022 גבוהים מ ציוני2018 ב שלוש ו בחמש .יח"ל בתרשים7 מוצגים ממוצעי התלמידים בשנים2018 ו- 2022, ל פי.מגזרים והיקף הבחינה תרשים7 :ציון ממוצע ב בחינת הבגרות ,בחלוקה למגזר לו היקף יח "ל – 2018 ו- 2022 בתרשים אפשר לראות כי ממוצעי ציוני הבחינות עלו מעט אור ל ך השנים, בייחוד הציון הממוצע של תלמידי חמש.יח"ל בחינוך הדרוזי, שעלה בחמש נקודות עוד אפשר לראות כי הציון הממוצע בהיקף של שלוש יח"ל נמוך למדי בכל המגזרים, ונמוך באופן עקבי מהממוצע ב חמש "יח.ל לצד זאת נציין כי הדעות בנוגע לתוקף בחינת הבגרות בעברית כמדד לידע בפועל בשפה העברית הדבורה, חלוקות; יש הטוענים כי גם ציון גבוה בבחינה א ינו משקף את רמת הידע בשפה הדבורה, שפעמים רבות היא.נמוכה49 3.3 עמדות תלמידים כלפי הוראת העברית במחקר של ראמ"ה על לימודי העבר ית לדוברי ערבית נערכה גם מדידה של עמדות התלמידים על נושא זה באמצעות שאלונים. מתשובות אלו קובצו מדדים נבחרים, המוצגים בכל אחד .ממחקרים אלו בטבלה2 מוצגים שיע ורי העמדות החיוביות לפי דיווחים נבחרים של תלמידים על מדדים בנושאים מגוונים– בע ור שנים תשע"ח ותשפ"ג מוצגות עמדות כיתות'ו, בעו ור תש"ף – עמדות .'כיתות ט ראמ"ה רכ ע ה גם השוואה בין השנים , ובמסמך זה מוצגת השוואת עמדות התלמידים ש נע רכ ה בין תשע"ח לתש"ף50 .ובין תשע"ח לתשפ"ג הנתונים המדווחים מוצגים בטבלה שלהלן זה לצד ז ה, אך כאמור, ההקבלה המלאה בין נתוני שלוש השנים לא הוצגה 49 ,אוניברסיטת חיפה, המערך לגיוון הכללה וקהילה כנס השפה העברית והדור הצעיר בחברה הערבית בישראל , 8 במאי2024 . 50 עוד על ה השוואה בין כיתות ו' בתשע"ח לכיתות ט' בתש"ף ראו לעיל. 71.2 86.3 66.4 78.1 64.3 79.8 73 87.3 68.6 80.8 66.6 84.7 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 ערבי- 3יח"ל ערבי- 5יח"ל בדואי- 3יח"ל בדואי- 5יח"ל דרוזי- 3יח"ל דרוזי- 5יח"ל ממוצע הציונים 2018 2022 הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במחקרי ראמ"ה (ועל כן נעשתה גם כאן.)הפרדה בעמודות ,נוסף על כך מוצגים מדדים שהוצגו בכל מופעי המחקר, אך בחלק מהשנים עשויים להיות הבדלים בהיגדים המרכיבים אותם (פירוט נוסף על כך ניתן.)בהערת השוליים51 טבלה2 :דיווחי תלמידים בנו ,גע למדדים שונים שנים נבחרות )(באחוזים52 מדדים נבחרים מידת ההסכמה או התדירות המדווחת תשע"ח– 'כיתות ו תשפ"ג– 'כיתות ו תש"ף– 'כיתות ט שימוש התלמידים בשפה העברית מחוץ לבית הספר במידה רבה או רבה מאוד 44 32 37 חשיפת התלמידים לעברית בסביבה הקרובה 51 47 47 דרכי הוראה מעודדות דיבור בשפה העברית בבית הספר תמיד או לעיתים קרובות 69 62 68 שימוש בדרכי הוראה מתקדמות בבית הספר 45 42 42 מסוגלות עצמית בשפה העברית מסכים או מסכים מאוד 71 58 68 חשש לשוחח בשפה העברית 24 23 21 תפיסת החשיבות של לימוד השפה העברי ת 86 80 81 הנאה ועניין בלימוד השפה העברית 72 61 57 בטבלה אפשר לראות כי השינויים הניכרים בשנים אלו חלו במדדים האל ה: בנוגע ל שימוש בשפה העברית מחוץ לבית הספר , בשנת תשע"ח% 44 מהתלמידים דיווחו כי הם מש תשמ ים בה במידה רבה או רבה מאוד, אך בתשפ"ג שיעור התלמי דים המדווחים כך ירד ב- 12% ; ,בתשפ"ג מספר ה תלמידים ש דיווחו על מסוגלות עצמית בשפה העברית היה נמוך ממספרם ב ,תשע"ח ושיעורם ירד ב- % 13 ; בנוגע להנאה ועניין בלימוד השפה העברית , חלה ירידה של% 1 1 בין .תשע"ח לתשפ"ג כאמור, השוואה בין נתוני תשע"ח לתש"ף יש לערוך בשים ל ב ל שוני במרכיבים מסוימים כמו גילי התלמידים, שנת המחקר ועוד ,. עם זאת אפשר לראות שינויים ניכרים במדדים האל:ה ירידה של % 7 בדיווחי התלמידים על שימוש בשפה העברית מחוץ לבית הספר במידה רבה או רבה מאוד; ירידה של% 5 1 בדיווחי התלמידים על הנאה ועניין בלימוד השפה העב רית. 51 חלק מההיגדים בשאלונים ל תלמידים השתנו ב משך ,שנות המחקר על כן הדיווחים על עמדות ה תלמידים המופיעים בטבלה נערכ ו ב ממ"מ , ו הם ,מתייחסים להיגדים המשותפים של כל מדד בשנות המחקר הרלוונטיות. לדוגמה ב מדד המורכב מהיגדים על הנאה ועניין בלימוד השפה העברית ,נ כלל בתש"ף היגד המתייחס למידת ההנאה מהלימוד של התלמיד עם המורה שלו לעברית; היגד זה אינו נכלל בשאלונים בתשע"ח בו תשפ"ג , על כן ב תש"ף לא נכלל היגד זה במדד הנאה ועניין בלימוד השפה העברית ב דיווחי ה תלמידים המוצגים בטבלה. 52 ד"ר יוסי מחלוף, מנהל תחום (עיבוד מחקרים), הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2024 . ב מחקר של ראמ"ה נמצא כי יחס ית לתשע"ח בתשפ"ג ירד שיעור התלמידים שדיווחו על שימוש בשפה העברית מחוץ לבית הספר הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4 . מורים לעברית בחינוך הערבי בתוכניות החומש עבור אוכלוסיות המיעוטים, שהתקבלו בהחלטות הממשלה, הושם דגש על איכות המורים ו על יכולות ההוראה שלהם. באופן כללי צוין בהחלטה922 כי השיפור באיכות ההוראה יתקבל באמצעות העלאת רמת המתקבלים להוראה ושיפור הכשרתם; 53 בהחל טה550 צוין כי נדרשת עלייה באיכות פרחי ההוראה המתקבלים למוסדות להכשרת מורים, ו כי לשם כך .ייקבעו מדדים ויעדים רלוונטיים54 חוזרי מנכ"ל משרד החינוך להוראת עברית במגזרים השונים לדוברי ערבית עוסקים בין היתר בהכשרת המורים. בחוזרים אלו נקבע כי על המורים המלמדים ע ברית כשפה שנייה לעבור הכשרה להוראת התחום, ו כי עליהם להיות בעלי תואר אקדמי בתחום השפה העברית או הספרות העברית. לאחר שילובם של המורים בהוראת השפה העברית עליהם להשתתף .בהשתלמויות לפיתוח מקצועי55 ,לפי דוח מבקר המדינה ביוני2021 ניהל משרד החינוך תהליך של הפקת לק חים, וממנו עלה בין היתר כי כדי להביא ל חיזו ק השליטה בעברית הדבורה ב התאמה לנדרש באקדמיה ובשוק התעסוקה יש י טי ל ב את איכות המורים ו את איכות הורא ת ה.עברית56 לפי נייר מדיניות של מכון אהרן מספטמבר2020 (להלן: התשואה לידע בשפה העברית), רובם המכריע של המורים לעברית ל דוברי ערבית לא רכשו הכשרה להוראת שפה שנייה, והם אינם שולטים בעברית במ יד ה .מספקת57 ראו בהמשך הפרק סקירה של נתונים ב.נושא זה 4.1 הכשרת המורים ,כאמור על פי חוזרי מנכ"ל, על המורים המלמדים עברית כשפה שנייה להיות בעלי תואר אקדמי בתחום, ולעבור תהליכי פיתוח מקצועי על פ .י הנחיית הפיקוח על תחומים אלו 4.1.1 תהליך ההכשרה ( על פי מאמר של ותד וחוקרים אחרים2023 ,) הכשרה של פרח הוראה במוסד אקדמי במקצוע ה עברית היא ייחודית, משום שמדובר במקצוע אחד הכולל לימודי לשון עברית, ספרות עברית ותרבות עברית. המורים לעברית נדרשים ל כלול בהוראתם את ש ,לושת הרכיבים הללו והכשרתם מורכבת מ שני שלבים: לימוד הידע ה דיסציפלינרי ולימוד הידע הפדגוגי- דידקטי 53 סעיף1 (א) להחלטה922 של הממשלה ה- 34 , פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים16 20 – 20 20 , 30 בדצמבר 2015 . 54 סעיף1 ()(ד5 ) להחלטה550 של הממשלה ה- 36 , התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת2026 , 24 באוקטובר 2021 . 55 ,משרד החינוך סעיף3 לחוזר מנכ"ל0379 ,לימודי עברית בחינוך הערבי והבדואי , 19 בדצמבר2022 ; סעיף3 לחוזר מנכ"ל0221 , לימודי עברית בבתי הספר במגזר הדרוזי , 4 ביוני2019 . 56 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי לשנת2022 ,הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית , מאי2023 ', עמ210 . 57 המרכז הבין- תחומי הרצליה, מכון אהרן למדיניות כלכלית, נייר מדיניות2020.06 ,התשואה לידע בשפה העברית בחברה הער ב ית: חסמים ברכישת השפה והדרכים להסרתם , ספטמבר2020 ', עמ24 . לפי חוזרי מנכ"ל ,משרד החינוך על מורים המלמדים עברית כשפה שנייה לעבור הכשרה בהוראת התחום ולהיות בעלי תואר אקדמי בתחום הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm (תעודת הוראה). שני השלבים נלמדים)בנפרד (כך לרוב באוניברסיטאות או משולבים מראש בתוכנית הלימודים וההכשרה )(כך לרוב במכללות לחינוך . את השלב הראשון של רכישת הידע הדיסציפלינרי פרחי ההוראה יכולים ללמוד באוניברסיטה– בדרך כלל בחוג לספרות עברית או בחוג ללשון עברית – כל אחד מהם כחוג אחד או שניהם במסלול דו- ;חוגי. רק באוניברסיטה העברית יש חוג המציע צירוף של שני תחומי דעת אלו אשר למכללות האקדמיות לחינוך, יש מכללות ערבי ו ת ,לחינוך ומכללות עבריות לחינוך (כאמור )השלב הדיסציפלינרי והשלב הפדגוגי משולבים בתוכנית הלימודים במכללות . במכללות הערבי ו ת לחינוך אפשר ללמוד חוג אחד שבו ות לב ו מש לשון וספרות עברית; במכללות העברי ו ת לחינוך מציעים לסטודנטים לימודי לשון עברית או ספרות עברית כחוגים נפרדים, ואין אפשרות ל שלב לשון וספרות עברית. הסטודנטים יכולים ללמוד את אחד החוגים או את שניהם במסלול דו- )חוגי; במכללה כללית (שאינה ייעודית לחינוך– לרוב אין לימודים דיסציפלינריי ם לשפה העברית. את השלב השני של רכישת הידע הפדגוגי- דידקטי אפשר ללמוד בשלושה אופנ ים: בוגרי תואר ,ראשון באוניברסיטה יכולים להוסיף לימודי תעודת הוראה ו בהם הם יוכשרו כמורים להוראת לשון עברית או ספרות עברית, בהתאם לתחום הידע שלהם. לימודי תעודת הוראה יכולים ;להתקיים באוניברסיטה, במכללה לחינוך או במסלול של הסבת אקדמאים שילוב של לימודי תחום ה דעת ב לימודי תעודת ההוראה מהשנה הראשונה אפשרי במכללות עבריות לחינוך . לימודים אלו מתנהלים בשתי דרכים: לימודי התמחות בלשון עברית ולימודי תעודת הוראה בהתמחות לשון עברית; לימודי התמחות בספרות עברית ולימודי תעודת הוראה בהתמחות .ספרות עברית במכללות ערביות לחינוך לימודי ההתמחות הם בלשון וספרות עברית, ותעודת ההוראה אף היא בלשון וספרות עברית ; הסבת אקדמאים להוראה נ ועדה ל מי שלמד את תחום הידע הרלוונטי ב לא שילוב לימודי הוראה , או לחלופין למד תחום דעת אחר ו עליו להשתתף ב קורסי השלמ ה .לתחום הידע נוסף ללימודי תעודת ההוראה 58 מ שרד החינוך ציין בתשובתו כי אינו מעורב בתהליך ההכשרה, משום ש מעורבותו אינה עולה בקנה אחד ,עם החופש האקדמי של המוסדות להשכלה גבוהה. עם זאת צוין כי לאחרונה מת נהל תהליך משות ל ף כמה אגפים ב משרד החינוך לאסדרת הריש יון של מורים לעברית בחינוך .הערבי59 58 ,"עלי ותד ואחרים, "אתגרים בהוראת העברית לדוברי ערבית: בין מחקר ליישום בעשייה החינוכית של המורה אלחצאד ( 13 ,) 2023 ', עמ 71 – 74 . 59 ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפו ,ת, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.1.2 נתונים על הכשרה בקרב המורים לעברית במערכת החינוך בדוח מבקר המדינה מ- 2023 נמצא כי משרד החינוך לא מיפה את המידע באשר ל כלל המורים לעברית שיש להם תואר ראשון בתחום הידע, המלמדים ב חינוך ,הערבי. לפי הדוח העוסק בשנת ,הלימודים תשפ"ב למשרד החינוך לא היה מידע על 1,130 ,מורים לעברית שהם כ- 30% מכלל המורים ב חינוך ( הערבי524 ;מורים ביסודי407 ;מורים בחטיבת ביניים199 מורים בחטיבה .)עליונה ככל הנראה מורים אלו נכנסו למערכת החינוך לפני2007 , אז נעשה שינוי והחלו למפות את תחום הלימודים של המורים. מהמורים ש עליהם למשרד החינוך ,היה מידע מי שע ו מד ב תנאים בחוזרי מנכ"ל היו כ- 600 מורים ביסודי (כ- 40% ); יותר מ- 300 מורים בחטיבת הביניים (כ- 75% ); כ- 370 מורים בחטיבה העליונה (כ- 50% ) . פערים בנתונים על הכשרת המורים המועסקים במערכת ,כפי שנראה להלן בין נתונים ממקורות שונים יש פער ניכר ב אשר לשיעור המורים במערכת החינוך הערבית העוסקים בהוראת עברית ,שהם בעלי הכשרה בתחום הוראה זה. נתוני הלמ"ס, המבוססים על ק ו בצי נתונים המתקבלים ממשרד החינוך, מעי די ם כי רוב המורים לעברית (כשני שלישים) אינם בעלי תעודת הוראה בתחום זה. לעומת זאת, נתונים שהתקבלו בתשובה ע ל פנייתנו ממשרד החינ וך מעי די ם כ י36% מהמורים לעברית בחינוך הערבי אינם בעלי הכשרה בתחום דעת זה, ו אילו השאר – כלומר כשני שלישים– .הם בעלי הכשרה מתאימה יי תכן שההסבר לפער זה הוא התייחס ות משרד החינוך בתשובתו לא רק לתחום ההכשרה להוראה אלא גם לתחום ההשכלה האקדמית (תחום הדעת בתואר ר אשון או שני), לכן הוא כלל מורים שהם בעלי תארים בתחומים אלה, אך אינם בעלי .תעודת הוראה בעברית60 על פי נתוני דוח מבקר המדינה בור ע שנת הלימודים תשפ"ב בעניין תחום ההשכלה האקדמית ,של המורים כשליש מהמורים היו בעלי ה שכל ה מתאימה, לכשליש לא הייתה השכלה מתאימה, ועל כ.שליש מהמורים לעברית לא היה למשרד החינוך מידע לפי נתוני הלמ"ס על תחום ההכשרה להורא ת המורים לעברית כשפה שנייה, המבוססים על וק ,בצי נתונים המתקבלים ממשרד החינוך נראה כי הפער במידע על מספר המורים ש עליהם למשרד החינוך אין נתונים בנושא זה, הלך והצטמצם .מהמורים שע ,ליהם יש מידע כיום שיעור המורים בעלי תעודת הוראה ב עברית גדול מ שיעורם שנמצא בעבר , אך זה המצב גם בנוגע ל שיעור המורים ש הם בעלי תעודת הוראה במקצוע אחר . בתרשים8 מוצגים נתוני הלמ"ס על מספר המורים המלמדים עברית כשפה שנייה בחינוך הערבי, הבדואי והדרוזי, ו מקצוע ההכ שרה בתעודת ההוראה , בשנים2012 – 2024 . 60 הסבר זה הוא בגדר השערה בלבד, שכן הנתונים על תחום הכשרת המורים שהתקבלו ממשרד החינוך זהים לנתונים שפורסמו במאמר בנושא הוראת העברית (ראו הערה58 לעיל), שבו ה "נתונים מוצגים תחת הכותרת "תחום דעת בתעודת הוראה– כלומר על פניו הגדרתם דווקא מתייחסת לתחום תעודת ההוראה, ולא לתואר האקדמי, ואם אכן כך– .הרי שהפער בין נתונים אלו לנתוני הלמ"ס נותר בלתי מוסבר הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים8 :הכשרה להורא ה בקרב מורים ,המלמדים עברית2012 – 2024 61 בתרשים אפשר לראות כי בשנים2012 – 2024 מספר המורים שלימדו עברית, שהמקצוע שלמדו לתעודת הוראה לא היה ידוע – הלך והצטמצם. בשנים אלו נמצא כ י שיעור המורים שהם בעלי תעודת הוראה ב עברית גבוה מכפי שהיה ידוע בעבר, ו הוא עמד על כשליש מסך כל המורים, אך גם שיעור המורים המלמדים עברית ,שלמדו ל תעודת הוראה במקצוע אחר (ש אינו עברית) – גבוה יותר . לפי נתוני הלמ"ס, רוב המורים המלמדים עברית אינם בעלי תעודת הוראה בתחום זה. שינויים אלו התרחשו בהתאמה גם בשלבי הלימוד השונים בשנים 2012 – 2024 : שיעור המורים שתחום תעודת ההוראה שלהם לא היה ידוע, קטן בכ- 70% ,מכפי שהיה ידוע בעבר בכלל שלבי הלימוד ;שיעור המורים שתחום הכשרתם להוראה אינו עברית, גבוה ב כ- 80% ב- 2024 בכלל שלבי הלימו ד , משיעורם בשנת2012 ,ו עלה גם שיעור ה מורים המלמדים ב בתי ספר יסודי,ים שנמצא כי הם בעלי תעודת הוראה ב עברית ;ב- 2024 שיעור המורים שהם בעלי תעודת הוראה ב עברית ,המלמדים בחטיבות הביניים בו חטיבות עליונות , גבוה ב- 130% – 150% משיעורם בשנת2012 . בניגוד לנתוני הלמ"ס, הנ תונים שהתקבלו ממשרד החינוך בנוגע לתחומי ההכשרה של המורים בחינוך הערבי והבדואי מעידים כי רק כשליש מהמורים אינם בעלי תעודת הוראה ב.עברית 61 ד"ר דוד מעגן, מנהל תחום חינוך גבוה וכוח אדם בהוראה, הלמ"ס, תשו ,בה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני 2024 . 1044 997 1011 972 947 906 828 787 709 728 600 483 276 1510 1571 1680 1776 1898 2060 2166 2192 2287 2423 2456 2584 2747 743 (23%) 795 (24%) 840 (24%) 907 (25%) 964 (25%) 1059 (26%) 1154 (28%) 1233 (29%) 1318 (31%) 1407 (31%) 1437 (32%) 1523 (32%) 1638 (35%) 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 שיעור המורים לפי מקצוע תעודת ההוראה לא ידוע תעודת הוראה במקצוע אחר תעודת הוראה בעברית על פי נתוני הלמ"ס, שיעו ר המורים בעלי תעודת הוראה בעברית גבוה מכפי שהיה ידוע בעבר הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נתונים אלו מוצגים בטבלה3, ובה מוצגת התפלגות המורים לפי מקצוע ההכשרה. טבלה3 :התפלגות מורים לפי מקצוע ההכשרה , 2023 62 ספרות עברית לשון עברית לשון וספרות עברית לשון וספרות עברית ( B.Ed ) ת עודת הוראה במקצוע אחר או ללא תעודת הוראה סך הכול מספר המורים 461 859 45 1928 1867 5,160 שיעור המורים 9% 17% 1% 37% 36% 100% בטבלה אפשר לראות כי כשני שליש ים מהמורים לעברית בחינוך הערבי והבדואי הם בעלי הכשרה או השכלה אקדמית בעברית; כ- 10% מהם למדו ספרות עברית – וא מנם השכלה ב תחום ידע זה נחשב ת לעמידה בתנאי חוזר מנכ"ל, אך לפי רא ש אגף שפות במזכירות ,הפדגוגית תחום זה אינו.מקנה ידע לשוני בשפה לקראת הוראת העברית כאמור, לא ברו ר מקור הפער בין נתוני הלמ"ס (המבוססים על ק ו בצי נתונים של תעודות הוראה המתקבלים ממשרד החינוך) לנתוני המשרד, ולא ברור אם המשרד כלל בתשובתו גם נתונים על תחום ההשכלה האקדמית, .ולא רק על תחום ההכשרה להוראה משרד החינוך העביר לבקשתנו נתונים נוספים על תחום ההשכלה האקדמית כ של- 300 מורים לשפה העברית ה מלמדים ב חינוך הדרוזי: רק כ- 90 מהם ( 30% ) למדו לשון עברית .כתחום דעת כ- 160 מורים (כ- 50%) למדו ספרות עברית כתחום דעת , והם א ו מנם עומדים ב דרישות חוזר המנכ"ל, אך כאמור , לדברי ראש אגף שפות, הוראת עברית כשפה שנייה דורשת ידע רב י ותר בשפה (לימודי לשון עברית), ו ל מורים שלמדו ספרות עברית חסר הידע הזה ,. נוסף על אלו כ עשרה ( מורים% 4 ) למדו תחום ב מדעי הרוח, וכ- 40 ( מורים% 14 ) למדו תחום דעת אחר שאינו .רלוונטי להוראת המקצוע63 4.2 שיבוץ עובדי הוראה בחינוך הערבי הרשמי בשל עודף הביקוש של עובדי הוראה בחינוך הערבי הרשמי לעומת ההיצע הקיים קבע משרד החינוך שיטה שלפיה מו גדר ים .קריטריונים לשיבוץ עובדי הוראה במוסדות אלו הנוהל מפורסם מדי שנה, ומיושם במחוזות ש בהם הביקוש גבוה מן ההיצע. עובדי הוראה חדשים יכולים להגיש בקשה לשיבוץ בחמישה יעדים לעבודה לכל היותר . שי טת השיבוץ מבוססת על מתן ניקוד למורים על פי כמה קריטריונים, ובהם אלה : ותק בהוראה, דרגת השכלה, הצלחה בבחינת בקיאות בשפה הערבית (למעט מועמדים להוראת השפה 62 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . ( ממשרד החינוך התקבל סט נתונים נוסף כ על- 8,000 מורים לעברית בחינ וך הערבי והבדואי) שאינו תואם לנתונים המופיעים במסמך זה – הן של משרד החינוך עצמו .והן של הלמ"ס משרד החינוך לא סיפק הסבר לפער הגדול במספר המורים, לכן .לא נעשה שימוש בסט נתונים זה 63 .שם לפי נתוני משרד החינוך, כשני שליש מהמורים המלמדים עברית בחינוך הערבי והבדואי הם בעלי הכשרה להוראה או בעלי השכלה אקדמית בתחום הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm )העברית או האנגלית, הצלחה בבחינות בקיאות ,באנגלית ב עברית ,ב ,מתמטיקה או במדעים למועמדים להוראת מקצועות אלו ו .הצלחה במבדקים של מרכזי הערכה בסיום ההרשמה המורים מדורגים במערכת בהתאם לניקוד שצברו, ואם יש צורך במורה למקצוע מסוים באחד מבתי הספר הערביים, ישובץ המורה שקיבל את הניקוד הגבוה ביותר בקרב.המועמדים המתאימים64 יש לציין כי המועמדים אינם נדרשים ל השתתף ב ריאיון של ועדה כלשהי ,של המפמ ,"ר של מפקח כולל או של מנהל בית הספר . מועמדים המעוניינים להשתבץ לבתי ספר בחינוך המוכר שאינו רשמי, פונים ישירות למוסד שבית הספר בבעלותו. גם במקרה הזה המועמדים אינם נדרשים על בור בחינת בקיאות או ל השתתף .בריאיון המפמ ,"ר שאמור להיות המומחה הבלעדי בתחום הדעת ,אינו שותף כלל לתהליך שיבוץ המורים , .למעט העברה של מורה לעברית בין בתי ספר או בין מחוזות65 אשר לבחינת הבקיאות בעברית , לפי הנוהל שפורסם לקראת שנ ת הל ימודים תשפ"ה ( 2024/25 ), תוספת ה ניקוד שתתקבל עבור טווח הציונים75 – 84 א הי 20 נקודות; עבור טוו ח הציונים85 – 94 – 25 נקודות; עבור טווח הציונים95 – 100 – 30 נקודות. לפי הנוהל, בחינה זו אינה חובה. 66 בעבר חייב ,משרד החינוך את המורים לעברית לגשת לבחינת הבקיאות בעברית אך הוא שינה את מעמדו למבחן רשות, משום שבהיעדר חקיקה מצב זה עלול לפגוע בחופש .העיסוק67 בתשוב ת משרד החינוך על פנייתנו הובאו נתונים,על בחינת הבקיאות בעברית למורים חדשים והם מוצגים בטבלה4 . טבלה4 :נתונים על בחינת הבקיאות בעברית , 2021 – 2024 68 שנה מועמדים נרשמים שיעור הנרשמים מכלל המועמדים נבחנים בפועל שיעור הנבחנים מכלל המועמד ים עוברים מעל75 שיעור מקבלי הבונוס מכלל המועמדים 2021 1235 200 16.2% 41 3.3% 8 0.6% 2022 1199 193 16.1% 69 5.8% 13 1.1% 2023 1191 200 16.8% 59 5.0% 19 1.6% 2024 1117 159 14.2% 44 3.9% 4 0.4% 64 ,אסף וינינגר השתלבות עובדי הוראה ערבים במערכת החינוך ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת23 בדצמבר2020 ', עמ2. 65 עלי ותד ואחרים, "אתגרים בהוראת העברית לדוברי ערבית: בין מחקר ליישום בעשייה ,"החינוכית של המורה אלחצאד ( 13 ,), תשפ"ג 'עמ75-74 . 66 ,משרד החינוך העברות, שיבוצים והשלמות משרה בבתי הספר הערביים – תשפ"ה – 2025 - 2024 , 20 בפברואר2024 ', עמ21 . 67 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי לשנת2022 ,הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית , מאי2023 ,עמ ' 1 21 – 212 . 68 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 ,; איתי חיים, מנהל תחום קשרי ממשל, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל12 באוגוסט 2024 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בטבלה אפשר לראות כי בשנים2021 – 2024 כ- % 5 מ כלל המורים המוע מדים להוראת עברית נבחנו בבחינת הבקיאות; בדוח מבקר המדינה, שעסק בין היתר בנתוני2021 ,המופיעים בטבלה צוין כי משמעות הדבר שמורים שלא ניגשו לבחינת הבקיאות, סברו כי הסיכוי שלהם לקבל את .הבונוס הוא נמוך69 הציון הממוצע בשנים אלו היה כ- 60 נקודות, ו כאחוז מכלל המור ים המועמדים עברו א ת הבחינה .בציון המזכה בבונוס,כלומר ם רוב ה מוחלט של המועמדים להוראת עברית לא עברו בחינת בקיאות בשפה העברית (לא ניגשו או לא קיבלו ציון מספיק ל ניקוד בונוס ). המבקר ציין כי לעובדה זו יש בהכרח השפעה על איכות הקניית העברית, ו כי היא עלולה להוביל גם להישגים נמוכים בעברית בקרב התלמידים .הוא המליץ כי משרד החינוך יקבע קריטריונים להבטחת התאמת המועסקים בהוראת עברית לתלמידים דוברי ערבית ולקידום איכות ההוראה. 70 על פי נתוני משרד החינוך , בשנים2021 – 2024 כרבע מהמורים שהגישו מועמדות להוראת עברית שובצו להוראה ב ;פועל החלוקה המגדרית בין המורים המשובצים– כ- 90% מורות וכ- % 10 מורים ;כ- % 85 – % 90 .מכלל המורים המשובצים שובצו למחוזות מרכז, חיפה וצפון71 4.3 שילוב מורים יהודים ב דוח ועדת דוברת מ- 2005 וה מלץ לגייס מורים יהודים דוברי ערבית להוראת העברית, בעיקר בבתי הספר העל-יסודיים ( )וגם מורים ערבים לחינוך העברי . לפי מחברי ה ,דוח צעד זה יועיל גם .ל"הנמכת חומות ההפרדה" בין האוכלוסיות72 גם מבקר המדינה הדגיש בדוח שלו את חשיבות .השילוב של מורים לשפה, הדוברים אותה ברמת שפת אם73 בנייר המדיניות התשואה לידע בשפה העברית הכותבים ממליצים לשלב בהורא ת עברית דבורה מורים הדוברים עברית ברמת שפת אם וממליצים לתת עדיפות למורים שאינם דוברי ערבית. נוסף לכך , הם ממליצים ל ש לב מדריכים דוברי עברית ברמת שפת אם ב פעילויות בחינוך הבלתי- .פורמלי74 69 מבקר המדינה , דוח ביקורת שנתי לשנת2022 ,הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית , מאי2023 ', עמ211 . 70 .שם 71 איתי חיים, מנהל תחום קשרי ממשל, משרד ,החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל12 באוגוסט2024 . 72 כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, התוכנית הלאומית לחינוך, ינואר2005 ', עמ212 . 73 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי לשנת2022 ,הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית , מאי2023 ', עמ212 . 74 המרכז הבין-תחומי הרצליה,, מכון אהרן למדיניות כלכלית נייר מדיניות2020.06 , התשואה לידע בשפה העברית בחברה הער ב ית: חסמים ברכישת השפה והדרכים להסרתם , ספטמבר2020 ', עמ9 2. על פי נתוני משרד החינוך על בחינת הבקיאות בעברית, ה רוב ה מוחלט של המורים המועמדים להוראת עברית לא ניגשו לבחינה או לא קיבלו ציון מינימלי המזכה ב ניקוד בונוס לצורך מועמדות לשיבוץ הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ב חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא התוכנית "עברית על הרצף" מ ו דגש הצורך בשילוב גננות ומורים דוברי עברית כשפת אם ב דרכים שונות – למשל שילו בם במחנות קיץ לימודיים בשפה העברית. 75 מבקר המדינה הוסיף כי לשילוב מורים יהודים בבתי הספר הערביים יש תרומה ניכרת מבחינה .ערכית, חברתית ומקצועית המבקר המליץ בין היתר כי משרד החינוך ומשרד האוצר ישקלו לפ תח מנגנון לתמרוץ כלכלי כדי לעודד מורים ששפת אימם עברית ללמד עברית בבתי ספר ב חינוך הערבי ; משרד החינוך יקבע יעדים לשילוב מורים יהודים בבתי הספר הערביים; משרד החינוך ימפה ויפעל להסרתם של חסמים המונעים ממורים ששפת אימם עברית ללמד בבתי .ספר ערביים76 לפי נתוני מש ,רד החינוך"בתשפ ד עבדו בהוראת עברית לתלמידים דוברי ערבית (חינוך ערבי )ובדואי15 .מורים יהודים בלבד77 לפי נתוני הלמ"ס, בשנת2024 עבדו כ- 80 מורים יהודים ואחרים.בהוראת עברית לכלל התלמידים דוברי ערבית78 4.4 עמדות מורים כלפי הוראת העברית במחקר של ראמ"ה על לימודי העב רית לדוברי ערבית נמדדו גם עמדות המורים על נושא זה באמצעות שאלונים. מתשובות יהם .קובצו מדדים נבחרים, המוצגים בכל אחד ממחקרים אלו בטבלה5 מוצגים נתונים מדווחים נבחרים על עמדות המורים במדדים שונים בתשע"ח וב תשפ"ג לכיתות ו' ו ב .'תש"ף לכיתות ט ראמ"ה רכ ע ה גם השוואה בין השנים , ובמסמך זה מוצג ת השוואת עמדות המורים ב מדדים, נע ש רכ ה בין תשע"ח לתש"ף79 .ובין תשע"ח לתשפ"ג שיעורי מדדים של עמדות המורים מוצגים בטבלה זה לצד ז ה, אך כאמור, ההקבלה המלאה לא הוצגה במחקרי ראמ"ה (על כן יש .)הפרדה בעמודות נוסף על כך, מוצגים מדדים שהו צג ב ו כל מופעי המחקר, אך בחלק מהשנים עשויים להיות הבדלים בהיגדים המרכיבים אותם (פירוט נוסף .)על כך מופיע בהערת השוליים80 75 משרד החינוך , סעיף3 לחוזר מנכ"ל0053 , עברית על ה רצף – תוכנית משרד החינוך לשיפור שליטת תלמידי החברה הערבית בשפה העברית המדוברת , 1 בספטמבר2015 . 76 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי לשנת2022 , הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית , מאי2023 ', עמ213 . 77 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . 78 ,ד"ר דוד מעגן, מנהל תחום חינוך גבוה וכוח אדם בהוראה, הלמ"ס ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני 2024 . .לפי הלמ"ס, הכוונה ב"אחרים" היא למי שאינו יהודי ואינו ערבי 79 עוד על ה השוואה בין כיתות ו' בתשע"ח לכיתות ט' בתש"ף ראו לעיל. 80 חלק מההיגדים בשאלונים למורים השתנו ב משך שנות ה ,מחקר על כן הדיווחים על עמדות המורים המופיעים בטבלה נערכו ב ממ"מ , ו הם מתייחסים להיגדים המשותפים של כל מדד בשנות המחקר הרלוונטיות. לדוגמה, מדד המורכב מהיגדים על גורמים המקשים את הוראת העברית בהתייחס ות למשאבים ו כלים להוראה, כלל בתש"ף ותשפ"ג:שאלה "האם מספר הת למידים הלומדים בכיתה גדול מדי;"? ,מכיוון שהיגד זה לא הופיע בשאלון תשע"ח הוא לא נכלל ב דיווחי המורים שחושבו עבור מדד זה בתש"ף ו ב.תשפ"ג לפי משרד הח י ,נוך בתשפ"ד הועסקו רק 15 מורים יהודים לעברית בחינוך הערבי והבדואי למרות המלצות של גורמים שונים על שילוב מורים יהודים בבתי הספר הערביים הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה5 : דיווחי מורים בנושאים שונים – שנים נבחרות )(באחוזים81 מדדים נבחרים מידת ההסכמה או התדירות המדווחת תשע"ח– כיתו'ת ו תשפ"ג – כיתות 'ו תש"ף– 'כיתות ט שיח בעברית במהלך השיעורים תמיד או לע י תים קרובות 82 81 82 פרקטיקות הוראה- למידה והערכה המקדמות שפה דבורה אין נתונים 47 49 שימוש באמצעי הוראה טכנולוגיים במידה רבה או במידה רבה מאוד 56 60 38 מיומנויות התקשורת של תלמידים בעברית דבורה מרבית התלמידים או כל התלמידים 33 20 16 גורמים המקשים על הוראת העברית– משאבים וכלים )להוראה (תשתיות במידה רבה או במידה בינונית 37 31 38 גורמים המקשים על הוראת העברית– הכשרה 40 29 45 גורמים המקשים על הוראת העברית– היבטים הקשורי ם לתלמידים :בהתייחס להיגד " התלמידים אינם חשופים מספיק לשפה העברית מחוץ לבית הספר" 72 85 אין נתונים בטבלה אפשר לראות כי השינויים הניכרים בדיווחי המורים נוגע ים למדדים האלה : דיווחי המורים 'של כיתות ו על מיומנויות התקשורת של תלמידים בעברית דבורה העידו על י רידה של% 13 בין "תשע"ח לתשפ ;ג ,לפי דיווחי המורים מ הגורמים המקשים את הוראת העברית– הכשרות המורים הן גורם משמעותי פחות( בתשפ"ג% 29 ) מכפי( שהיו בתשע"ח% 40 ;) על פי דיווחי המורים ,חוסר החשיפה של התלמידים לשפה העברית מחוץ לבית הספר הוא חסם שהפך מרכזי יותר יחסית לתשע"ח, ו הוא מקשה את הוראת העברית – 72% מהמורים בתשע"ח ו- 85% מהמורים בתשפ"ג (עלייה של13% ) דיווחו כי גורם זה פוגע באיכות הורא ת העברית .במידה רבה או במידה בינונית ,כאמור אם מ ים שוו בין תשע"ח לתש"ף יש להביא בחשבון שוני במרכיבים מסוימים כמו הכשרות המורים , גיל י התלמידים שו נת המחקר. עם זאת, בבחינת השינויים בדיווחי המורים בין תשע"ח לתש"ף אפשר לראות שינויים ני כרי ם במדדים ה אלה :ב דיווחי המורים על שימוש באמצעי הוראה טכנולוגיים ניכרה ירידה של% 18 מ ;תשע"ח לתש"ף ב"דיווחי המורים בתש ף על מיומנויות 81 ד"ר יוסי מחלוף, מנהל תחום (עיבוד מחקרים), הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל13 ביוני2024 . על פי המחקר של ראמ"ה, שיעור המורים שדיווחו בתשפ"ג על חוסר החשיפה של תלמידים לשפה העברית מחוץ לבית הספר כגורם הפוגע ,באיכות ההוראה גבוה משיעור המורים שדיווחו עליו בתשע"ח הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm התקשורת של התלמידים בעבר ית דבורה ניכרה ירידה של% 17 לעומת דיווחיהם על תלמידי .כיתות ו' בתשע"ח נוסף על כך ,נרצה להדגיש ,)כי בנוגע למחסור בשעות לימוד עברית (בתוך היגדים על תשתיות בתשע"ח כ- 37% מהמורים דיווחו כי במידה רבה עד בינונית גורם זה משמש כחסם להוראת העברית. עם זאת, בתשפ"ג שי עור המורים שדיווחו על גורם זה כחסם ירד ל- % 30 . 82 4.5 פיתוח מקצועי לשם תמיכה במורים, הדרכתם ועדכונם בנושאים שוטפים עובדים עבור המפמ"רים הרלוונטיים ,כשבעה עד תשעה מדריכים ש להם מוקצות שבע ש"ש ליום בשבוע (לפי כללי ההעסקה של .)משרד החינוך83 "לפי המחקרים של ראמ"ה, בתשע ח דיווחו כ- % 50 מהמורים כי המחסור בשעות הדרכה פוגע באיכות ההוראה במידה רבה או בינונית, אך בתשפ"ג ירד שיעור זה ל- % 28 . 84 בכנס של מכון אהרן על מדיניות לשיפור רמת העברית בחברה הערבית, שנערך בתחילת2023 , התייחסה לכך ראש אגף שפות במזכירות הפדגוגית, וציינה כי יש כו ונה לתגבר .את מערך ההדרכה של המפמ"רים בכל שלבי הלימוד85 אחת הדרכים לקידום מקצועי של המורים במערכת החינוך היא השתלמויות מקצועיות; מנתוני משרד החינוך עולה כי השתלמויות המורים בחינוך הערבי והבדואי והשתלמויות המורים בחינוך הדרוזי מתנהלות .בנפרד בשנת תשפ"ד נפתח ו בעבור מורים בחינוך הערבי והבדואי כ- 30 השתלמויות: רובן ממומנות מטעם( תוכניות החומש או תוכנית דוקאטי ראו להלן), וכשבע מהן א ינן מתוקצבות; כעשר מהן עוסקות באופן ישיר בעברית דבורה וב- CEFR . פיזור ן במרחב הגיאוגרפי – ירושלים, חיפה, מג'ד אל-כרום וטמרה בגליל, טייבה ובאקה אל-גרבי י .ה בשרון, רהט ותל שבע בדרום לא נמצאו ברשומות ממשרד החינוך השתלמויות באזור המרכז, אף על פי שיש מרכז פסג"ה86 בלוד ; משך כל השתלמות הוא30 שעות, ובממוצע כ- 35 איש משתלמים בכל אחת מהן, למעט חמש השתלמויות של תוכנית דוקאטי, ש בהן משתתפים כ- 80 .משתלמים 82 מפמ"ר עברית בחינוך הערבי והבדואי טען במחקר שפרסם כי מספר השעות המוקצות לכיתה עבור שיעור עברית דבורה אינו תואם לכיתות שבהן כ- 40 :תלמידים. על כן, לטענתו, לא מתאפשר תרגול עבודה בזוגות או בדרכים אחרות. מתוך עלי ותד ואחרים, "אתג רים ,"בהוראת העברית לדוברי ערבית: בין מחקר ליישום בעשייה החינוכית של המורה אלחצאד ( 13 ,) 2023 ', עמ64 ; בתשובת משרד החינוך .על פנייתנו צוין כי בחטיבה העליונה התווספה שעת לימוד שבה מושם דגש על עברית דבורה 83 ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, מ ,שרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . 84 ,ראמ"ה עברית כשפה שני י ה לתלמידים דוברי ערבית– נתוני תשע"ח , אוקטובר2018 ', עמ109 ; ,ד"ר יוסי מחלוף מנהל תחום (עיבוד ,)מחקרים הרשות הארצית למדידה והערכה ,בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2024 . 85 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף שפות, משרד החינוך עברית לדוברי ערבית , 24 בינואר2023 . 86 פסג"ה– פיתוח סגלי הוראה; בכל מחוז פועלים כמה מרכזי פסג"ה, הנותנים שירות לכלל עובדי ההוראה באזורם על פי מדיניות המטה .והמחוז ועל פי התאמתה לצורכי הלומדים הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בשנת תשפ"ד נפתחו עבור מורים לעברית בחינוך הדרוזי שבע השתלמויות: אחת מהן עוסקת ישירות בעברית דבורה ו- CEFR , ובכל אחת מהן כ- 25 משתלמים; לא התקבל פירוט על התקציב או על .מיקום ההשתלמויות במרחב הגיאוגרפי לפי המחקר ים של ראמ"ה, תש ב ע"ח 34% מהמורים דיווח ו כי המחסור בהשתלמויות פוגע באיכות ההוראה במידה רבה עד בינונית ,בתש"ף שיעור המורים שדיווחו כך היה39%, ו בתשפ"ג ירד שיעור ם ל- % 9 2. 87 5 . קשיים ואתגרים בהוראת העברית בחינוך הערבי בשנים האחרונות גובר העיסוק בנושא הוראת העברית בח ברה הערבית ל נוכח ה בנת המשמעויות שלו לאוכלוסייה דוברת הערבית בפרט ולחברה הישראלית בכלל; גופים וחוקרים החלו לפרסם מסמכים ה שב ם ו מת ארים חלק מהחסמים בלימוד העברית כשפה שנייה ,ו בהם מוצעות גם המלצות לשיפור המצב .בין יתר הגורמים הקשורים לתהליכים אלו אפשר למנות את אגף שפות במשרד החי נוך , את הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד לשוויון חברתי ואת מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. בפרק זה נעסוק ביתר פירוט בכמה מהקשיים והאתגרים הבאים לידי ביטוי בתחום זה. 5.1 קשיים הקשורים בשפה ?העברית, שפה שנייה או שפה זרה 88 האוכלוסייה הערבית אינה אוכלוסייה אחידה מבחינה דמוגרפית ,לפי כך גם השימוש שלה בשפה העברית אינו אחיד .חלק ים מהאוכלוסייה הערבית חיים בערים מעורבות או בקרבה לאוכלוסייה דוברת עברית ונחשף לעברית במידה רבה . בשיחה שערכנו עם פרופ' עלי ותד , לשעבר ראש ועדת המקצוע של העברית כשפה שנייה בבתי הספר הערביים, הוא טען כי במקומות אלו יש ללמד את העברית כ שפה שני הי; בכפרים ו ב יישובים רחוקים ומבודדים יותר כמעט ש אין ,חשיפה לעברית ,ולדעתו בהם יש ללמד את העברית כ שפה זרה. 89 ותד וחוקרים נוספים טוענים כי לימוד השפה העברית אינו לימוד של שפה שנ יה י בדיוק , אלא לימוד של שפת כלאיים – שילוב של שפה זרה ב שפה שנ י.יה פרופ' ותד טוען כי אי- אפשר ללמד עברית בשיטה אחת, אלא ש יש לייעד שיטות הוראה וספרי לימוד בהתאם לאזור ו ל מידת 87 ד"ר יוסי מחלוף , מנהל תחום (עיבוד מחקרים), הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2024 . 88 ,"עלי ותד ואחרים, "אתגרים בהוראת העברית לדוברי ערבית: בין מחקר ליישום בעשייה החינוכית של המורה אלחצאד ( 13 ,) 2023 ', עמ 63-62 :. ההבדל בין שפה זרה לשפה שנייה השפה הזרה .מוגבלת בדרך כלל רק לשעות לימוד בבית הספר, ושעות ההוראה מעטות ;השפה הזרה מדוברת במרחב גיאוגרפי אחר, ולתלמידים כמעט אין ממשקים איתה שפה שנייה היא שפה הנרכשת לצד שפת האם של התלמידים, והיא מדוברת בסביבתם. מטרות ל ימוד השפה השנייה בדרך כלל מעשיות, והתלמידים נתקלים בה מחוץ לבית הספר במגוון דרכים. לפי תוכנית הלימודים של השפה העברית לדוברי ערבית, השימוש של התלמידים בעברית נועד לשמש אותם בסביבה הרחבה .שלהם, הם לומדים אותה כשפה שנייה, ותוכנית הלימודים מותאמת לכך 89 'פרופ ,עלי ותד ה מכללה ה אקדמית בית ברל, ר י ,איון22 במאי2024 . בין יתר הקשיים בתחום זה נציין את הדיגלוסיה בשפה הערבית, את חוסר ה אחידות במדידה ו בשיטת ה הערכה של רמת השליטה בעברית שנוקטים הגופים הרלוונטיים הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החשיפה לשפה העברית. הדרך שונה, אבל היעד נ ותר על כנו– .לדעת עברית טובה90 לפי חלק ,מהמחקרים דווקא ל שם מטרה זו מקובל כיום להשתמש במונח שפה שנייה לתיאור שני .המצבים91 גם בהקדמה לתוכנית הלימודים של העברית כשפה שנייה, ש פרס ם משרד החינוך, צוין כי העברית בישראל נלמדת כשפה שנייה בקרב תלמידים דוברי ערבית, ו כי אין תוכני ו ת לימודים נפרדות בין האוכלוסיות דוברות הערבית. 92 ה דיגלוסיה הפנימית בשפה הערבית : ה ,דיגלוסיה היא שונות פנימית בתוך השפה הערבית כלומר פער שנוצר :בין רובדי השפה עד כדי הבדל של שתי שפות ה אחת היא השפה הערבית הסטנדרטית או ;הספרותית ו השנייה היא השפה הערבית הדבורה – שפת הדיאלקט של כל אחד על פי אזור גיאוגרפי(ל משל בישראל מדובר ב שלושה דיאלקטים גדולים: העירוני, הכפרי והבדואי.) 93 יש כמה קשיים הנוצרים לתלמידים דוברי ערבית בשל הדיגלוסיה, ובפרט בהקשר של לימוד :העברית  הפער בתוך השפה הערבית – כאמור, בעולם הערבי יש למעשה שתי שפות של ערבית; את השפה הערבית הספרותית מתחילי ,'ם ללמוד בכיתה א אבל שפה זו משמשת את התלמיד בכיתה בלבד ובעיקר בשיעור ערבית. כשהתלמיד יוצא להפסקה וכאשר הוא לומד ב שיעורים אחרים – הוא מדבר ומשתמש בשפה הדבורה . ,לדברי פרופ' ותד בעיית לימוד הערבית קיימת בכל האזור ים בישראל בו מדינות הערביות בכלל . מהרגע הראשון התלמיד הערבי מתמודד עם הקושי ללמוד ערבית , והתוצאות של מ חקרי ראמ"ה מעידות על כך . לפי ו תד , רצוי שהתלמיד הערבי יבסס את ה יכולת שלו בערבית ב שנתיים עד שלוש ה שנים הראשונות בבית ה ספר, ורק לאחר מכן יתחיל ללמוד שפות נוספות – עברית .ואנגלית94 כאמור בפרק2 ובהתאם לתוכנית הלימודים, החשיפה לעברית בקרב ילדים .דוברי ערבית מתחילה בגני הילדים ,עם זאת על פי ממצאי המחקר של ראמ"ה מתשפ"ג, אחד הגורמים הקשורים באופן מובהק ל הישגים גבוהים בקרב תלמידים 90 ,"עלי ותד ואחרים, "אתגרים בהוראת העברית לדוברי ערבית: בין מחקר ליישום בעשייה החינוכית של המורה אלחצאד ( 13 ,) 2023 ', עמ 62 . 91 ,המכון לחקר החברה הערבית בישראל, המכללה האקדמית גליל מערבי השפה כמנוף להשתלבות– עברית כשפת לימוד עיקרית בחברה הערבית בישראל , מאי2024 ', עמ46 . 92 משרד החינוך ,, פורטל עובדי הוראה, המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות תלמידים תוכנית לימודים, עברית כשפה שנייה בבתי הספר הערביים והבדוא י'ים לשלוש חטיבות הגיל: ג– ,י"ב :עודכן15 בינואר2019 ', עמ9. 93 ,פרופ' עלי ותד ה מכללה ה אקדמית בית ברל, ר י ,איון22 במאי2024 . פרופ' ותד מגדיר את השפה הספרותית כשפת הלאום, ואילו את השפה הדבורה– .כשפת האם 94 .שם הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בעברית הוא דווקא התחל ת לימודי העברית בשלב מוקדם. 95 במחקר נוסף העוסק ,בשפה העברית כמנוף להשתלבות ממליצים החוקרים להתחיל את לימודי העברית בגיל צעיר, להגדיל בהדרג ה את מספר המקצועות ה נלמדים בעברית ו לאפשר חלופ ה של לימודים בעברית בבתי הספר בחברה הערבית. 96  מבנה לשוני – תלמידים צעירים שטרם ביססו את רמת השליטה שלהם בערבית .ספרותית, עלולים להעתיק דפוסים של ערבית דבורה אל העברית לעומת הדפוסים בערבית הספרותית דפוסים של ערבית דבורה אינם מתאימים לעברית, לכן יכולת כתיבתם ודיבורם של התלמידים אינה טובה . ,כאמור ההמלצה במחקר של ותד ואחרים ,היא לבסס את הערבית הספרותית בעשר שנות חייהם הראשונות ואחריהן להתחיל .ללמד עברית97 5.2 אתגרים הקשורים בחברה הערבית בישראל חשיפה מו עט ה של התלמידים ל שפה העברית ו מוטיבציה נמוכה לרכישת ה: לפי מחקרי ראמ"ה, החשיפה של התלמידים לעברית מו ה עט; בתשפ"ג רק% 32 מהתלמידים הביעו בדיווחם עמדה חיובית בנוגע לשימוש בעברית מחוץ לבית הספר, ו- 39% מהם דיווחו שנחשפו .לעברית בסביבה הקרובה אליהם נוסף לכך, על פי מחקר זה, חלה עלייה של11% לעומת תשע"ח בדיווחי המורים על ש מאמצי התל מידים בלימודי העברית אינם מספיקים. עוד מצוין במחקר של ראמ"ה מתשפ"ג כי באמצעות כמה דרכ ים אפשר לקדם את הישגי התלמידים בלמידת השפה העברית ובשימוש בה , והם קשורים באופן מובהק ב הישגים גבוהים יותר : יצירת עמדות חיוביות של התלמידים כלפי השפה העברית; שימוש בדרכי הו ראה המקדמות דיבור בעברית בכיתה; ;חשיפה לעברית מחוץ לבית הספר ושימוש בה זמינות של ,משאבים וכלים להוראת העברית. לפי המחקר באמצעות גיבוש מדיניות ותוכניות התערבות בנוגע לכלל הדרכים ה ללו אפשר להשפיע לטובה על המיומנויות השפתיות ועל העמדות .החיוביות כלפי השפה שינ וי שכזה יכול להוביל לחשיפה רבה יותר לעברית, לשימוש נרחב בה לו .שליטה טובה יותר בה במחקר ומ דגש כי מדובר ב תנאי מרכזי להשתלבות מיטבית של החברה .הערבית בחברה הישראלית, במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק העבודה בישראל98 95 ,)ד"ר יוסי מחלוף, מנהל תחום (עיבוד מחקרים הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2024 . 96 המכון לחקר החברה ,הערבית בישראל, המכללה האקדמית גליל מערבי השפה כמנוף להשתלבות– עברית כשפת לימוד עיקרית בחברה הערבית בישראל , מאי2024 ', עמ17 . 97 עלי ותד ואחרים, "אתגרים בהוראת העברית לדוברי ערבית: בין מחקר ליישום בעשייה החינו ,"כית של המורה אלחצאד ( 13 ,) 2023 ', עמ 71 . 98 ,)ד"ר יוסי מחלוף, מנהל תחום (עיבוד מחקרים הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני2024 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,בהצעת ההחלטה על המתווה, שנזכרה לעיל ציין משרד הח ינוך כי א חד החסמים ה עיקר יים .בתחום זה הוא המוטיבציה הנמוכה של התלמידים לרכישת השפה99 המוטיבציה הנמוכה של התלמידים עשויה להיות קשורה גם ל מטען רגשי רי ש אפ סביב מדיניות,שפה בין היתר על רקע ,היחסים בין קבוצת הרוב לקבוצות מיעוט ו יש הטוענים כי במערכת החינוך הישרא לית היחס ל שפה ה עברית בקרב ערבים הוא.טעון במיוחד100 חלק מ המלצות משרד החינוך והחוקרים בסוגיה זו בנוגע להעלאת המוטיבציה של התלמידים ללמידת השפה קשורות להמלצות הנוספות המצוינות בפרק זה, ובהן שיפור איכות המורים והוראת העברית ו שינוי מעמדה של בחינת הבגרות בעיני ה תלמידים. נוסף להן, המחקר והגופים הפועלים בנושא מדגישים את הצורך בחשיפה רבה יותר לעברית ב;אמצעי המדיה השונים101 דרך מפגשים עם דוברי עברית שפת אם, שילוב מורים דוברי שפת אם, שילוב מרצים ומתנדבים בתוכנית הלימודים השוטפת או מסגרות מתמשכות משותפות עם תלמידים מהחינ וך העברי בחינוך הפורמלי והבלתי- ;פורמלי102 כאמור, שילוב מורים דוברי עברית שפת אם יכול לתרום במידה ניכרת לרמת ההוראה של העברית ולהגביר את רמת העניין של התלמידים, אך מספרם .עדיין מועט למרות ניסיונות לשילובם103 5.3 קשיים מקצועיים איכות המורים לעברית והוראת העברית : כאמ ור בפרק4 , למערכת החינוך חסרים מורים בעלי הכשרה מתאימה להוראת עברית כשפה שנייה. לפי תשובת משרד החינוך על פנייתנו, מצב זה מוביל לכך שפרחי הוראה המיועדים לחינוך הערבי, מתקבלים ללימודים עם ציוני בגרות ופסיכומטרי בינוניים, וגם ל א נבדקת יכולת הדיבור שלהם. להלן חס מי ם עיק ים רי בתחום זה: שאין הכרח ב זיקה בין התואר האקדמי של המורים להוראת העברית– מורים מתקבלים להוראת עברית רק על סמך תעודת ההוראה שלהם, ולא על סמך התואר האקדמי שלהם; אי ן חובת ,היבחנות במבחן בקיאות בעברית של משרד החינוך ו בשל כך רובם המוחלט של המועמדים ינם א ניגשים לבחינה; יכולת הדיבור של המורים בשפה העברית א ינה מספקת, ובשל כך חלק מהשיעורים מתנהלים בערבית; חסרים ספרי לימוד וחומרי הוראה מעודכנים לפי ארבע אופנויות השפה (קריאה, כתיבה, דיבור והאזנה) וכן טקסטים ופעילויות המעודדים .למידת עברית 99 משרד החינוך, מתווה לתוכנית אסטרטגית לקידום השפה העברית בחברה הערבית– ה ,צעה להחלטה6 ביוני2024 ', עמ5. 100 ,המכון לחקר החברה הערבית בישראל, המכללה האקדמית גליל מערבי השפה כמנוף להשתלבות– עברית כשפת לימוד עיקרית בחברה הערבית בישראל , מאי2024 ', עמ31 . 101 ד"ר ציונה לוי, ראש ,אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . 102 ,הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי,אוניברסיטת רייכמן, מכון אהרן למדיניות כלכלית נייר מדיניות 2023.03 , אוריינות בשפה העברית בחברה הערבית: סטנדרטיזציה במ דידה ובהערכה , יולי2023 ', עמ29 . 103 המרכז הבין- תחומי הרצליה, מכון אהרן למדיניות כלכלית, נייר מדיניות2020.06 ,התשואה לידע בשפה העברית בחברה הער ב :ית חסמים ברכישת השפה והדרכים להסרתם , ספט מבר2020 ', עמ24 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm משרד החינוך נערך לשינוי בתחום זה בכמה דרכי פעולה: טיוב תהליכי הוראה, למידה והערכה על בסיסCEFR והפיכתו לסטנדרט ממשלתי רשמי בשנת הלימודים תשפ"ה; טיפוח הון אנושי ;על ידי התאמת מערך השתלמויות להטמעת התוכנית החדשה בכל שלב והקמת קהילות מורים פרסום חוזר מנכ"ל המסדיר את רישוי המורים להוראת עברית; פיתוח ויישום של תוכנית להסמכת מורים בפועל להוראת עברית כשפה שנייה; קביעת תו תקן לאישור ספרי לימוד חדשים לו.פיתוח חומרי הוראה וקורסים דיגיטליים מעודכנים ומעניינים104 נוסף לכך , במצגת של ראש אגף שפות שהוצגה בכנס של מכון אהרן מתחילת2023 , צוינו כמה מהתוכניות לטווח הקרוב והרחוק בתחום זה: שילוב טכנולוגיות ואפליקציות בהוראה, שילוב מיומנויות תקשורת וחשיבה כמו דיבייט, ( למידה מבוססת תוכן בעבריתCBI ) בגיאוגרפיה, שירים ומנגינות ו חינוך פיננסי, קורסים דיגיטליים ללמידה עצמית ו מבחני שפה דבורה מתוקשבים .וברמות שונות105 סנכרון ו סטנדרטיזציה במדידת השליטה בעברית בו הערכת ה : בנייר המדיניות אוריינות בשפה העברית מתוארות כמה סיבות ל רמת הבקיאות הנמוכה בשפה העברית, בעיקר הדבורה , בקרב .תלמידים דוברי ערבית לפי מ ,חקר זה הגורמים לכך מגוונים, אך בראשם :עומדים אלה חוסר המוטיבציה ללמוד שפה נוספת בגילים צעירים, חסם אידיאולוגי בלימוד השפה ומודעות נמוכה לחשיבותה לצורך השתלבות בחברה הישראלית בשלבי החיים העתידיים ;איכות הוראת העברית לדוברי ערבית היא נמוכה, בין היתר משום שה עברית אינה נחשבת למקצוע ליבה בבתי הספר, על כן המערכת וצוותי ההוראה אינם מייחסים למקצוע זה חשיבות מספקת, איכות המורים המלמדים אינה גבוהה, והכשר ת .ם לקויה ציוני הבגרות אינם מדד לרמת הבקיאות של התלמידים בשפה העברית (כולל תלמידים שניגשו לבחינת בגרות בהיקף של מש ח )יח"ל , בין היתר בשל סיבות אלו . חולשת מערכת החינוך הערבית בתחום זה הובילה את המועצה להשכלה גבוהה , את משרד העבודה ואת ארגוני ה חברה ה אזרחית לפתח תוכניות ומענים להתמודדות עימה .את ה מהלכים ה אל ה לא ת יאם גורם מתכלל, וכך נוצר מצב שבו אין רצף בת וכניו ת הלימודים ו במענים הניתנים לרכישת השפה .לאורך חייהם של הצעירים בחברה הערבית ,לפי נייר מדיניות זה אין כיום כלי מדידה אחד הקביל ב כל הגופים, או כלי שבאמצעותו מסווג ת רמת הידע ומק ת שר ו .למיומנויות שפה ההמלצה בנייר המדיניות היא לאמץ אתCEFR כסטנדרט ללימוד ו ל הערכה של שפה זרה, 104 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . 105 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף שפות, משרד החינוך עברית לדוברי ערבית , 24 בינואר2023 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 39 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לו פתח כלי מדידה והערכה אחידים של רמות השליטה בעברית המקובלים על כלל הגופים .הרלוונטיים106 בכנס מתחילת2023 הציג ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים חסאן טואפרה מצגת ובה כמה נקודות התואמות את המצוין בנייר המדיניות שהוזכר . לפי טואפרה, יש לקדם הצעת החלטה ל גבש ,הגדרה אחידה של רמות הבקיאות בעברית וגם יש לקדם תהליכים מרכזיים לשיפור הוראת העברית. בין יתר דבריו הוא התייחס גם לנושאים אלו: ה צורך לקדם הגדרה אחידה של רמות העברית ול אמץ את מודל ה- CEFR ; הצורך להקים פורום בין-משרדי לסנכרון לימודי העברית (ההדגשה אינה במ קור); הגדרת רמת עברית נדרשת לקבלה לאקדמיה המבוססת על בגרות בהיקף של חמש יח"ל; הגדרת רמת עברית נדרשת להשתלבות בתעסוקה, המבוססת על בגרות בהיקף של שלוש.יח"ל107 הצעת )מחליטים (שטרם אושרה– מתווה חדש לתוכנית אסטרטגית בהצעת החלטה מטעם שר החינוך מיוני2024 , שטרם נדונה בממשלה וטרם אושרה, הובא מתווה לתוכנית אסטרטגית לקידום השפה העברית בחברה הע רב ית . במתווה זה צוין כי יש כוונה לאמץ משנת תשפ"ה את הסטנדרט האירופיCEFR (ראו להלן) כמסגרת מכוונת להוראת השפה העברית כשפה שנייה בקרב תלמידים דוברי ערבית לו הערכת ה . על מנת לבצע ז את באופן מיטבי משרד החינוך אמור בין היתר לפרסם תוכנית לימודים המשקפת את הסטנדרט של ה- CEFR ו לעודד את מוסדות החינוך לבחור תוכניות העשרה חיצוניות ללימוד השפה העברית ה מ ותאמו ת לרמות ה- CEFR (ראו הרחבה להלן). כמו כן, בכוונת המשרד להתאים לסטנדרט זה בתוך שלוש שנים את כל תוכניות ההעשרה החיצוניות המתוקצבות, מופעלות או נרכשות על ידי המשרד; להתאים את בחינת הבגרות ב עברית לדוברי ערבית למודל ה- CEFR בדגש על יכולות ניהול שיחה, קריאה וכתיבה ברמה ה נדרשת ל השתלבות ב אקדמיה ו ב שוק העבודה; להתאים את חומרי הלימוד ו את ספרי הלימוד לתוכ נית הלימודים .החדשה108 בהצעת ההחלטה צוין כי משרד החינוך יקצה תקציב בסך כ- 670 מיליון ש"ח מהתקציב הקיים עבור שעות הוראה ,ללימוד השפה העברית בבתי ספר בחברה הערבית. כמו כן צוין כי המשרד מתכנן להקצות כ- 20 – 25 מיליון ש"ח נוספים בכל שנה מהסכומים ש הוקצו לו בהחלטה550 . הצעה זו נוגעת גם לתחום סמכותה של השרה לשוויון חברתי ,וקידום מעמד האישה.שהתנגדה לה109 106 ,הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי,אוניברסיטת רייכמן, מכון אהרן למדיניות כלכלית נייר מדיניות 2023.03 , אוריינות בשפה העברית בחברה הערבית: סטנדרטיזציה במדידה ובהערכה, יולי2023 ', עמ7 - 8. 107 ,חסן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי שיפור האוריינות בשפה העברית בקרב החברה הערבית , 24 בי נואר 2023 . 108 משרד החינוך, מתווה לתוכנית אסטרטגית לקידום השפה העברית בחברה הערבית– ,הצעה להחלטה6 ביוני2024 ', עמ2 . 109 'שם, עמ4. הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 40 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חלק ב' – צעירים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה מן הנתונים שהוצגו בחלק א' של המסמך ומנתונים המוצגים לעיל באשר להישגי צעירים בבחינת ידע בעברית, המשמשת ככלי מיון למוסדות להשכל ה גבוהה, עולה כי מרבית תלמידי החינוך ,הערבי בהם אף תלמידים שעברו בהצלחה בחינות בגרות בעברית בה יקף של חמש ,יח"ל מסיימים את לימודי התיכון כ ש רמת האוריינות והשליטה שלהם בעברית הדבורה אינה מספיקה .לקבלה ללימודים במערכת ההשכלה הגבוהה שליטה לא מספקת בשפה העברית ה יא חסם משמעותי ו עיק ל רי צעירים ערבים לאורך כל שלבי רכישת השכלה גבוהה – היא עלולה למנוע מהם ו עמ ל ד בתנאי הקבלה למוסדות ההשכלה ,הגבוהה בישראל להביא ל שיעורי נשירה גבוהים בקרב אותם צעירים ,במהלך לימודי התואר הגבוהים ל עומת צעירים יהודים, ו כן היא עלולה לפגוע ב הישג יהם האקדמיים וביכולת ם להתקבל .לתארים מתקדמים יצוין כי על פי מחקר שפרסם לאחרונה אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הפרמיה של השכלה על-תיכונית בקרב צעירים ערבים גבוהה במיוח.ד110 לנוכח אי-עמיד תם בתנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה בישראל בשל אי-שליט ת ם בשפה העברית חלק מצעירים אלו עוקפים את החסם בכך שהם בוחרים ללמוד ,במוסדות זרים בעיקר במוסדות ברשות הפלסטינית , בירדן ו במזרח אירופה, בה ש ם שפת ההוראה היא ערבית או .אנגלית בפרק זה נבחנים כמה ההיבטים : ,ראשית מוצגים פערי ההשכלה של צעירים ערבים לעומת הפערים בקרב צעירים יהודים לא חרדים, על פי מדדים;נבחרים בהמשך מתוארים ממצאי סקר עמדות של צעירים ערבים באשר לרמת השליטה שלהם בשפה העברית, ולבסוף מובאים נתונים בנוגע לציוני בחינת יע"ל– בחינת ידע בעברית עבור מועמדים למוסדות השכלה גבוהה. ,לבסוף נסקרת הפעילות של המועצה להשכלה גבוהה להעלאת רמת האוריינות בשפה העברית בקרב .צעירים ערבים 6 . פערי השכלה בקרב צעירים ערבים עוד קודם לפערי האוריינות בשפה העברית יש פערים בין השכל ת צעירים ערבים ל השכלת צעירים יהודים ואחרים , לאורך כל הרצף החינוכי. הפערים בתחום זה בין שתי האוכלוסיות באים לידי ביטוי בכל המ בחנים הסטנדרטיים במערכת החינוך היסודית והעל- יסודית וגם ב הישגים האקדמיים – ב ציוני הפסיכומטרי ובשיעורי הנשירה– ולפי מאל"ו ותשובות שהתקבלו ,מאוניברסיטאות לבקשתנו יש פערים הן בציוני'שנה א במערכת ההשכלה הגבוהה והן בציונים הסופיים של התואר הראשון. 111 110 ,משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי על הפערים המגזריים-מגדריים בפרמיה להשכלה בישראל , ינואר2024 . 111 ,המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הבחינה הפסיכומטרית – ד וח סטטיסטי לשנת2023 , תשובות שהתקבלו מהאוניברסיטאות בתשובה ,על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ורוכזו על ידי ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות), דוא"ל9 ביולי2024 . שליטה לא מספקת בשפה העברית ה יא חסם משמעותי עיקר י לצעירים ערבים לאורך כל שלבי רכישת השכלה גבוהה בשנ ת2021 שיעור הצעירים הערבים שלמדו עד עשר שנות לימוד היה גבוה משיעור זה ב קבוצת הצעירים היהודים וה אחרים הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 41 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  בשנ ת2021 שיעור הצעירים הערבים שלמדו עד עשר שנות לימוד היה גבוה משיעור זה בקרב קבוצת הצעירים היהודים ו ה :אחרים6.2% מהצעירים הערבים בני18 – 24 ו- 11.7% מהצעירים הערבים בני25 – 34 לעומת1.5% ו- 2.2% (בהתאמה) מהצעירים היהודים הו .אחרים שיעור הצעירים הבדואים בנגב שלמדו עד עש :ר שנות לימוד היה גבוה במיוחד % 16.2 בקרב בני18 – 24 ו- % 25.3 בקרב בני25 – 34 . 112  בשנה זו שיעור הצעירים הערבים שסיימו תיכון לכל היותר ללא תעודת בגרות היה34.2% בק רב בני18 – 24 ו- 37.3% ר בק ב בני25 – 34 ; בקרב צעירים יהודים ואחרים היו שיעורים אלו נמוכי :ם יותר% 23.6 ו- % 19.5 .בהתאמה113  ,על פי נתוני הלמ"ס בשנת2021 רק כמחצית מתלמידי החינוך הערבי היו זכאים לתעודת בגרות ה תואמ ת את דרישות ה סף של האוניברסיטאות , זאת ל עומת כ- 76% מקרב תלמידי החינוך העברי שאינו חרדי. 114 עוד נמצא כי בשנת2022 שיעור ה זכאות לתעודת בגרות בקרב תלמידי ה חינ וך העברי שאינו חרדי היה גבוה ב- .6 13 נקודות האחוז משיעור ה זכאים לתעודת בגרות ב( חינוך הערבי% 5. 88 ו- % 74.9 .)בהתאמה115  הציון הממוצע במבחן הפסיכומטרי בשנת2023 היה576 בקרב הנבחנים בשפה העברית ו- 506 .בקרב הנבחנים בשפה הערבית116  ,על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה מספ ר הסטודנטים הערבים בלימודי תואר ראשון בשנת הלימודים תשפ"ג היה49,760 ,ושיעורם היה 19.6% מכלל הסטודנטים בתואר ראשון במוסדות הלימוד בישראל.בשנה זו117 בשנת תשפ"ב היה מספרם42,429 ,ושיעורם– % 20.1 . 118  שיעור הנשירה בשנת הלימודים תשפ"ב בקרב הסטודנטים הערבים עמד על13.4%, ואילו בקרב הסטודנטים היהודים – על % 9.4 . 119  ,על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר הערבים מקבלי תואר ראשון ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל בשנת תשפ"ב (אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות 112 ,להרחבה על נתוני השכלה ונשירה בקרב צעירים בדואים בנגב, ראו: אסף וינינגר נתונים על נשירת תלמידים ושיעור למידה בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת8 בפברואר2023 ;מסמך עדכון , 24 ביוני2024 . 113 ,מכון ברוקדייל צעירים ערבים בישראל: תמונת מצב2023 , 2023 . 114 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל2023 , לוח4.19: תלמידי כיתות י"ב הנבחנים בבחינות בגרות וזכאים ל ,תעודה לפי תכונות נבחרות , 20 בדצמבר2023 . 115 ,שם לוח4.20 : ,נבחנים בבחינות בגרות לפי זכאות לתעודה ותכונות נבחרות. 116 ,המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הבחינה הפסיכומטרית – ד וח סטטיסטי לשנת2023 . 117 ,המועצה להשכלה גבוהה לקט נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד , 1 בינואר2024 . 118 ,אורי זיו, ממונה הנגשה לאוכלוסיות ומכינות המ ,ועצה להשכלה גבוהה שולחן עגול– מדיניות לשיפור רמת העברית בחברה הערבית , מצגת, ינואר2023 . 119 גב' מיכל פרי, מנהלת פניות הציבור, המו ,עצה להשכלה גבוהה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני. הציון הממוצע במבחן הפסיכומטרי בשנת 2023 היה נמוך ב- 70 נקודות בקרב דוברי ערבית לעומת דוברי עברית שיעור הנשירה בשנת הלימודים תשפ"ב בקרב הסטודנטים הע רבים היה גבוה בהשוואה ל סטודנטים היהודים ב- 2021 רק כמחצית מתלמידי החינוך הערבי היו זכאים לתעודת בגרות ה תואמ ת את דרישות הסף של האוניברסיטאות הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 42 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ומכללות אקדמיות לחינוך) היה845 ,8 ,ושיעורם היה % 16.2 מכלל מקבלי ה תואר רא ה שון .בשנה זו120 7 . שליטה בשפה ורמת האוריינות בשפה העברית בקרב צעירים ערבים כמוזכר ,בחלקו הקודם של המסמך יש גורמים רבים לרמת האוריינות הנמוכה של צעירים ערבים בשפה העברית ,ו בראשם חוסר המוטיבציה ללמוד את ,השפה בגילים הצעירים ה נובע מחוסר החשיפה לשפה ו מהי עדר הצורך ב שימוש בה בחיי ם היו-יום ומודעות נמוכה לחשיבותה בהשתלבותם בהמשך החיים בהשכלה על-תיכונית ואקדמית ובתעסוקה. יש הסבורים כי לכך נוסף חסם אידיאולוגי ללימוד השפה. 121 בשנת2021 דיווחו כ- 82% מהצעירים הערבים )(גברים ונשים גיל ב י20 – 34 שהשליטה שלהם בקריאה בעברית היא טוב ,ה80.5% ציינו ש שליט תם בכתיבה בשפה העברית ,היא טובה ו- 75% ציינו ש שליט תם בדיבור בשפה העברית ;היא טובה 84% מן הנשים דיווחו על שליטה טובה ,בקריאה בשפה העברית83% דיווחו ע ל שליטה טובה בכתיבה בשפה העברית, ו- 72% דיווחו על ש ה ליט טובה בדיבור בשפה העברית. בקרב הגבר ים עמדו אחוזים אלו על% 80 , % 8 7 ו- % 9 7 .בהתאמה122 עם זאת, בכל הנוגע לצעירים ערבים המועמדים ללימודים או הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה– נראה כי יש פער ניכר בין ה דיווחים ה עצמיים להערכת רמת האוריינות בעברית באמצעים אחרים, כפי ש היא משתקפת בציוני בחינ ו ת יע"ל ובהערכ ו ת שנתנו אנשי סגל ל שליטה של סטודנטים ערבים בעברית.. ראו הרחבה להלן 7.1 שליטה בשפה העברית בקרב צעירים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה השפה הערבית וא מנם מוגדרת כשפה בעלת מעמד מיוחד במדינה, 123 אולם בפועל יש קושי להצליח בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה ללא שליטה טובה בעברי ת גם במקצועות לימוד שבהם אין דרישה לקראת טקסטים אקדמיים בעברית, משום ש ,ככלל שפת ההוראה ושפת ההיבחנות ב לימודים האקדמיים בישראל היא עברית. בתשובת האוניברסיטה העברית לע פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר בעניין זה כי עקב אי-שליטה בעברית לימודי ה סטודנטים מה חברה הערבית עלול ים פג הי ל ע :בכמה דרכים קושי בהבנת השפה פוגע ישירות ביכולת להבין את חומר הלימודים, ומשום כך עלול להביא 120 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל2023 , לוח4.81: מקבלי תארים ממוס דות להשכלה גבוהה לפי תואר, מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה , 20 בדצמבר2023 . נדגיש כי הנתונים על מספר הסטודנטים ועל מספר מקבלי התארים אינם כוללים את הלומדים ,באוניברסיטאות ובמוסדות אקדמיים זרים. להרחבה בנושא זה ראו: אסף וינינגר מורים חדשים במערכת החינוך בעלי תואר ראשון ממוסדות ברשות הפלסטינית , פרק1.1 :נתונים על ערבים מישראל שלומדים במוסדות שאינם ישראלי ים , מרכז המחקר וה מידע של ,הכנסת20 במרץ2024 . 121 ,הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, המשרד לשוויון חברתי,אוניברסיטת רייכמן, מכון אהרן למדיניות כלכלית נייר מדיניות2023.03 , אוריינות בשפה העברית בחברה הערבית: סטנדרטיזציה במדידה ובהערכה , יולי2023 . 122 ,מכון ברוקדייל צעירים ערבים בישראל: תמונת מצב2023 , 2023 . 123 חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. מאחר שככלל, שפת ההוראה וההיבחנות ,היא עברית רמת אוריינות נמוכה בעברית עלולה לפגוע בה ישגים ב קורסים ,בתואר והיא מ על ה את הסיכון לנשירה הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 43 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לכישלון בקורס ספציפי או בלימודים בכלל; עקב א י-שליטה בעברית עלול ה הי ל פגע ה יכולת להתמודד עם מטלות הניתנות לאורך הקורס ובסופו , בשל כך ייתכן צו רך בחזרה על קורסים ולעיתים אף ב חזרה על שנת לימודים שלמה; קושי בשימוש בשפה עלול לפגוע ביכולת להשתתף בשיעור באופן פעיל ., אם באמצעות שאילת שאלות ואם באמצעות השתתפות בדיונים קשיים אלו עלולים ל הי פגע הן תלמידים חלשים יחסית והן תלמידים מצטיינים ה מתקשים לבטא את יכ ולתם בכיתה. גם כאשר ,השליטה בעברית מספיקה לצורך הבנת החומר עצם הצורך להשקיע מאמץ מיוחד בהבנת השפה יוצר עומס אקדמי גדול מהרגיל , ולפיכך עלול לפגוע .בהישגי הסטודנטים לנוכח האמור , הציונים בקורסים עלולים שלא לבטא את היכולת האקדמית של הסטודנטים במלואה, ו בשל כך ל פגוע בסיכוייהם להתקבל ללימודים מתקדמים . רמת אוריינות נמוכה בעברית עלולה לפגוע בהצלחה ב קורסים ב תואר, והיא על מ ה את הסיכון לנשירה. 124 נציין בהקשר זה את הנתונים שסיפקה אוניברסיטת חיפה בתשובה ע ל :פנייתנו על פי ניתוח של נתוני נשירה בקרב סטודנטים דוברי ערבית שה ו יל תח את הלימודים בשנים 2022-2021 , שיעור ה נשירה בקרב סטודנטים ש לא עברו בהצלחה קורסי אוריינות בשפה העברית ש או לא השתתפו ב הם, היה 31.3% ; ,לעומת זאת שיעור ה נשירה בקרב סטודנטים ש עברו בהצלחה קורס אוריינות עברית באוניברסיטה בתחילת הלימודים היה 5.4%. שיעור נשירה זה אף נמוך מ שיעור הנשירה בקרב סטודנטים בעלי ציון של120 ומעלה בבחינת יע" ל– % 9.7 . 125 בעניין זה נמסר מהאוניברסיטה העברית כי שיעור הנשירה בקרב סטודנטים מהחברה הערבית גבוהים במקצת מ שיעורים אלו ב כלל הסטודנטים. 126 תשובה זו עולה בקנה אחד עם ממצאי סקר שערך לאחרונה המרכ ז הארצי לבחינות ו ל הערכה, ולפיו ,לתפיסת הסטודנטים ואנשי הסגל, שליטה בכל ארבע מיומנויות השפה העברית (קריאה כתיבה, שמיעה ודיבור) נחוצ ות להצלחה בלימודי התואר הראשון. נוסף לכך , לצד מיומנויות אקדמיות גם מיומנויות שפה יום-יומיות נתפסות כחשובות להצלחה בלימודים. 127 ב הקשר זה נדגיש כי גם מסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים נדרשת רמת אוריינות גבוהה בשפה העברית, אולם לרוב מי שהשלימו תואר ראשון במוסד להשכלה גבוהה בישראל הגיעו לרמה המצופה, ומי שלמדו במוסדות בחו"ל מתמודדים עם קשיים ו עם חסמים הדומים במאפייניהם לאלו ש מתמודדים עימ ם .תלמידי תואר ראשון במוסדות הלימוד בישראל128 124 האוניברסיטה העברית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמי ,דע של הכנסת (באמצעות ור"ה), דוא"ל9 ביולי2024 . 125 ,)אוניברסיטת חיפה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת (באמצעות ור"ה ,דוא"ל9 ביולי2024 . 126 ,האוניברסיטה העברית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת (באמצעות ור"ה), דוא"ל9 ביולי2024 . 127המר כז הארצי לבחינות ו ל ,הערכה סקר עמדות בנוגע למבחן יע"ל ושימוש בעברית בלימודים אקדמיים , דצמבר2023 . 128 ,להרחבה על אודות צעירים ערבים הלומדים במוסדות זרים, ראו: אסף וינינגר נתונים על סטודנטים ישראלים שלומדים במוסדות זרים , ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת27 בדצמבר2021 . סקר של המרכז הארצי לבחינות והערכה מצא כי סטודנטים ערבים מעריכים את הרמה שלהם בעב רית כגבוהה מכפי שאנשי הסגל מעריכים אותה. ,על פי דיווחי הסגל סטודנטים שרמתם בעברית נמוכה מתקשים בכל היבטי הלימודים האקדמיים הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 44 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מ מצא נוסף מסקר מאל"ו ,נוגע לרמת העברית של הסטודנטים: על פי תוצאות הסקר הסטודנטים מעריכים את ר מת ם בכל מיומנויות השפה בעברית כגבוהה מכפי שאנשי הסגל .מעריכים אותה אנשי הסגל סבורים שרמת העברית של הסטודנטים דוברי הער בית מאופיינת בעיקר בשונות גדולה; על פי דיווחי הם , סטודנטים שרמתם בעברית נמוכה מתקשים .בכל היבטי הלימודים האקדמיים129 7.2 בחינת יע"ל בחינת ידע בעברית (יע"ל) נועדה לבחון רמת שליטה בשפה העברית .מרבית האוניברסיטאות דורשות ציון בבחינה זו ממי שנבחנו בבחינה הפסיכומטרי ת בשפה שאינה עברית, וממי שלא נדרשו להיבחן בבחינה הפסיכומטרית אך נבחנו בבחינות הבגרות בשפה .שאינה עברית130 בחינת יעלנט היא גרסה ממוחשבת של בחינת יע"ל, והיא נערכת באופן שוטף .לאורך השנה במרכזי בחינה ייעודיים של המרכז הארצי לבחינות והערכה ובמוסדות אקדמיים חשיבו ת הבחינה היא בכך שכיום היא משמשת ככלי הסטנדרטי היחיד שבאמצעותו נ קבע ת רמת .העברית עבור מועמדים ומועמדות שעברית אינה שפת אימם הנתונים המ וצג ים להלן כוללים .את תוצאות הבחינות יע"ל ויעלנט גם יחד בעניין זה נציין כי במסגרת החלטת ממשלה550 , שהוזכרה בתחילת המסמך, נקבע יעד ממשלתי ש( לפיו עד לסיום שנת הלימודים תשפ"ז2027 ) שיעור בוגרי מערכת החינוך הערבי והבדואי העוברים את בחינת יע"ל בציון90 ומעלה יעמוד על80% לפחות מהנבחנים בה. על פי נתונים של המל"ג, שיעור בוגרי מערכת החינוך שעברו את הבחינה בציון90 לפחות בשנת2022 ה יה63% . ההחלטה עוגנה גם בתוכניות העבודה של המשרד לשוויון חברתי לשנת2023 , כך שהיעד יושג עוד בשנת2026 – אך לא נקבעו בתוכנית העבודה יעדי ביניים לשנים הקודמות ל- 2026 . 131 7.2.1 מבנה בחינת יע"ל את הבחינה מנהל המרכז הארצי לבחינות והערכה, ו היא נ רכ ע ת .מטעמו ,כמו כן המר כז הוא שמעביר את ציוני הבחינה ישירות אל המוסדות האקדמיים. משך הבחינה כשעה וחצי, ויש בה )ארבעה פרקים: בשלושת הפרקים הראשונים (השלמת משפטים, ניסוח מחדש והבנת הנקרא יש לענות על שאלות ברירה (החלק הסגור של הבחינה), ובפרק האחרון הנבחנים נדרשים לכתוב חיבור (החלק הפתוח של הבחינה). כיום ב בחינת יע"ל נ בדקת בעיקר קריאה בעברית וכתיבה .בהיקף מצומצם יותר132 129 המר כז הארצי לבחינות ו ל הער ,כה סקר עמדות בנוגע למבחן יע"ל ושימוש בעברית בלימודים אקדמיים , דצמבר2023 . 130 בתשובת האוניברסיטה העברית על פנייתנו נמסר כי מועמדים לאוניברסיטה שלמדו בבית ספר תיכון ששפת ההוראה ב ו הי א עברית ובידם תעודת בגרות ישראלית – ,אינם נדרשים להוכיח רמת עברית ואין הדבר תלוי בשפת ההיבחנות בבחינה הפסיכומטרית. 131 משרד ראש הממשלה, אגף ממשלה וחברה, עיקרי תוכניות הע בודה לשנת2023 , יולי2023 ', עמ343 . 132 המרכז הארצי לבחינות ולהערכה ,סקר עמדות בנוגע למבחן יע"ל ושימוש בעברית בלימודים אקדמיים , דצמבר2023 . בהחלטת ממשלה 550 נקבע יעד ש לפיו עד שנת2027 שיעור בוגרי מערכת החינוך הערבי והבדואי העוברים את בחינת יע"ל בציון90 ומעלה יעמוד על80% לפחות מהנבחנים , אך בשנת2022 שיעור בוגרי מערכת החינוך שעברו את בחינת יע"ל בציון90 לפחות היה63% בחינת ידע בעברית (יע"ל) נועדה לבחון רמת שליטה בשפה העברית הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 45 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הציון הכללי בבחינה נע בטווח שבין50 ל- 150, והוא שקלול של ציו ני שני חלקי הבחינה. ציון הבחינה מסווג ל חמש ( קטגוריות: נכשל50 – 58 ( '), רמה א59 – 83 ( '), רמה ב84 – 104 '), רמה ג ( 105 – 131 ( ) ופטור132 – 150 .) בסוף שנת2023 הודיע המרכז הארצי לבחינות ולהערכה כי ב כוונתו לבצע רפורמה במבנה הבחינה ובתכולתה כך ש נוסף למיומנויות הקריאה והכתיבה וק בד יי ב בחינה החדשה גם .מיומנויות שמיעה בעברית כמו כן ,, מתוכנן שינוי בפורמט ההעברה של הבחינה מבחינ ה ב נייר וב עיפרון לבחינה ממוחשבת (בדומה למתכונת הבחינה של יעלנט, ש.)הוזכרה לעיל133 ב תשוב ה לע פנייתנו למרכז הארצי לבחינות ו ל הערכה נמסר כי הרפורמה המתוכננת עוד נמצאת בחיתוליה, וכי רק לאחרונה החל הדיון בצ ו רכי המל"ג והמוסדות ה מש תשמ ים בבחינה, כדי לבחון את נושא ה מבנה הו מתכונת של.הבחינה החדשה134 הציון בבחינת יע"ל משמש את מוסדות הלימוד למי ו ן הנבחנים לפי רמת העברית שלהם, ו באמצעותה נ קבע אם הם יחויבו בלימודי עברית ש במ ך לימודיהם האקדמיים, ואם כן– בכמה קורסים יחויבו ובאיזו רמה. חלק ממוסדות הלימוד דורשים ציון סף בבחינת יע"ל כ תנאי קבלה ללימודים. .לכל מוסד מדיניות משלו בכל הנוגע לשימוש בציוני בחינת יע"ל בטבלה6 מפורטים ציוני הסף בבחינת יע"ל עבור תלמידי תואר ראשון בכל אחת מהאוניברסיטאות הציבוריות (למעט האוניברסיטה הפתוחה, שאינה דורשת בחינת יע"ל כלל) . טבלה6 : ציוני סף בבחינות יע"ל עבור מועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות הציבוריות135 שם המוסד ציון סף בבחינת יע"ל אוניברסיטת אריאל בשומרון136 110 – 120 אוניברסיטת בן גוריון בנגב137 116 אוניברסיטת בר אילן138 105 אוניברסיטת חיפה139 120 133 ,המרכז הארצי לבחינות ולהערכה סקר עמדות בנוגע למבחן יע"ל ושימוש בעברית בלימודים אקדמיים , דצמבר2023 . 134 ד"ר צור קרליץ, סמנכ"ל ומנהל חטיבת מחקר ופיתוח, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו), תשובה על פניית מרכז המח קר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל29 במאי2024 . 135 הנתונים מבוססים על מידע בדבר תנאי הקבלה שמפרסמות האוניברסיטאות באתרים הרשמיים שלהן; בחלק מהמוסדות מועמדים יכולים להתקבל ללימודים במעמד "על תנאי" גם אם ציוניהם בבחינת יע"ל נמוכים יותר, ובלבד שהם עומדים בתנאים מסוי.מים 136 ,אוניברסיטת אריאל בשומרון תנאי קבלה כלליים לתואר ראשון, צי.ון הסף בבחינת יע"ל נקבע עבור כל מחלקה בנפרד 137 ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב ידיעון למועמדים לשנת תשפ"ד – מבוא . 138 ,אוניברסיטת בר אילן דרישות קבלה לתואר ראשון . בתוכניות הלימוד אנגלית בלשנות חד-חוגי, אנגלית ספרות חד-חוגי וצרפתית חד- חוגי, הנלמד ת בשפה הצרפתית – מועמדים פטורים מבחינת יע"ל; במחלקות דימות רפואי, פסיכולוגיה חד- חוגי ועבודה סוציאלית נדרש ציון120 .ומעלה בבחינת יע"ל 139 ,אוניברסיטת חיפה ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה – ידיעת השפה העברית . בתשובת האוניברסיטה על פנייתנו נמסר כי בעל י דיפלומ ת הנדסאי שעמדו בבחינת רישוי ממשלתית בשפה העברית, ולימודיהם בבית הספר להנדסאים היו בעברית – פטורים מ בחינ ת .יע"ל הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 46 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שם המוסד ציון סף בבחינת יע"ל אוניברסיטת תל אביב140 105 האוניברסיטה העברית בירושלים141 105 הטכניון142 113 בטבלה אפשר לראות ששלוש אוניברסיטאות (בר אילן, תל אביב והעברית) דורשות ציון סף של 105 כתנאי לקבלה ללימודים, וכל היתר דורשות ציון סף גבוה יותר, בטווח שבין110 ל- 120 . נדגיש כי בחלק מהחוגים תנאי הסף גבוהים יותר, וכי לחלק מ המוסדות והחוגים מועמדים יכולים להתקבל במעמד "על תנאי" גם אם ציון ה סף שלהם נמוך מהציון שנקבע , ובלבד שהם ים מד וע בתנאים מסוימים שקובעים.המוסד או החוג143 ,כמו כן חלק מ המוסדות מחייבים תלמידים שלא הגיעו לציון הפטור בבחינת יע"ל להשתתף ב קורסים ל לימודי עברית ש במ לי ך מודי התואר עד להגעה לרמת הפטור. ,גם בסוגיה זו לכל מוסד מדיניות משלו באשר למספר הקורסים הנדרשים הגוף שדרכו מתנהלים.הקורסים המאושרים והמועד המאוחר ביותר להשלמתם144 7.2.2 הישגים בבחינת יע"ל בקרב נבחנים דוברי ערבית בשנת2022 מספר הנבחנים בכלל מבחני הידע בעברית (יע"ל)ויעלנט היה 35,111 ; נתון זה משקף גידול של כ- % 8.5 יחס ית לשנת2021 ,שבה מספר הנבחנים היה כ- 32,100 . 145 27,518 מכלל הנבחנים בבחינת יע"ל בשנת2022 ( היו דוברי ערבית78.4% ) , והציון הממוצע של דוברי ה ערבית בשנה זו היה93 – 95 בקרב הגברים ו- 92 בקרב הנשים. בשנה זו כשליש מהנבחנים דוברי הערבית היו גברים, וכשני שליש– נשים; בשנת2021 מספר הנבחנים במבחן יע"ל שנבחנו במבחן הפסיכומטרי בשפה הערבית היה 25,819 (כ- 80% מכלל הנבחנים בבחינת )יע"ל בשנה זו, והציון הממוצע שלהם היה93 ב התפלגות מגדרית זהה ל התפלגות ב שנת2022 . מהנתונים אפשר ללמוד כי הציון הממוצע בשנים אלו היה נמוך מ ציוני הסף שקבעו כלל .האוניברסיטאות לצורך קבלה ללימודים 140 ,אוניברסיטת תל אביב ידיעת השפה העברית – לתואר ראשון. ככלל, פטורים מחובה זו מועמדים ו מועמדות לתואר ראשון בתוכניות בין- .לאומיות ששפת ההוראה בהן היא אנגלית 141 ,האוניברסיטה העברית בירושלים רמת עברית . בחלק מהחוגים נדרש ציון גבוה יותר בבחינת יע"ל ; בתשובה שמסרה האוניברסיטה על פנייתנו באמצעות ור"ה, נמסר עוד כי אפשר להתקבל ללימודים באמצעות מבחן "רמה" בעברית חלף בחינת יע"ל . יש שש רמות עברית (א–ו) ולאחריהן – ציון "פטור". כדי להתקבל ללימודים ברוב תוכניות הלימוד יש לסיים בהצלחה את הלימודים בקורס "רמה ד" או להיבחן ברמת שיבוץ ולקבל ."שיבוץ ל"רמה ה 142 ,הטכניון רישום וקבלה לתואר ראשון – ידע בעברית. 143 :ראו למשל את תנאי הקבלה בעניין זה באוניברסיטת חיפה מבחן יע"ל. 144 למשל אוניברסיטת תל אביב ,כלל אינה מקיימת קורסים לידיעת השפה העברית אוניברסיטת חיפה ורכ ע ת בעצמה מבחן סיווג המקביל לבחינת יע"ל, ו אוניברסיטת בו גוריון בנגב מקיימת קורסים בעברית במסגרת המרכז ללימודים קדם- .אקדמיים 145 המרכז הארצי לבחינות ו ל ,הערכה דוח סטטיסטי יע"ל לשנת2022 . הציון הממוצע של דוברי ה ערבית בבחינת יע"ל בשנת 2022 היה93 , כלומר נמוך מציוני הסף שקבעו כלל ה אוניברסיטאות לצורך קבלה ללימודים הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 47 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בתרשים9 אפשר לראות כי מרבית הנבחנים דוברי הערבית בבחינת יע"ל בשנת2022 היו צעירים עד גיל22 ( % 93 .)מכלל הנבחנים דוברי הערבית בבחינת יע"ל בשנה זו146 תרשים9 : התפלגות וממוצעי ציוני בחינת יע"ל בקרב דוברי ערבית לפי קבוצת גיל – 2022 147 בתרשים10 אפשר לראות ש שליש מקרב הנבחנים דוברי הערבית בבחינת יע"ל בשנת2022 נבחנו בבחינה זו לראשונה, כרבע נבחנו בפעם השנייה, וכעשירית נבחנו בפעם השישית או .יותר עוד אפשר לראות ב תרשים כי הציון הממוצע עולה בד בבד עם מספר הבחינות שב י צעו .הנבחנים תרשים10 ,: התפלגות וממוצע ציוני בחינת יע"ל בקרב דוברי ערבית לפי מספר הבחינה2022 148 146 המרכז הארצי לבחינות ו ל ,הערכה דוח סטטיסטי יע"ל לשנת2022 . 147 .שם 148 .שם 33 24.5 16.7 10.5 6.5 8.9 86 93 97 99 101 103 75 80 85 90 95 100 105 1 2 3 4 5 6 + 0 5 10 15 20 25 30 35 ציון בחינת יע"ל מספר הבחינות שיעור הנבחנים שיעור ציון בחינת יע"ל 13.9 62.1 16.9 4.2 1.6 0.9 90 93 98 98 93 107 0 10 20 30 40 50 60 70 עד18 20-18 22-20 25-22 30-25מעל ל- 30 80 85 90 95 100 105 110 שיעור הנבחנים ציון בחינת יע"ל שיעור ציון בחינת יע"ל הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 48 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נציין כי על פי נתונים שפרסם ,מבקר המדינה6,600 צ עירים ערבים ילידי השנים2002 − 1991 שציון הפסיכומטרי שלהם היה500 ומעלה היו מנועים מלהתקבל לכלל האוניברסיטאות עקב ציון נמוך מ ציון הסף ש הן קבע ו ל.בחינת יע"ל149 על פי עיבוד שע רך המבקר לנתוני מאל"ו, עולה כי יותר ממחצית התלמידים שקיבלו80 בבגרות בעברית ב היקף של ש חמ יח"ל וניגשו למבחן יע"ל, לא עברו את סף הקבלה של אף אחת מהאוניברסיטאות . עבור תלמידים שקיבלו ציונים נמוכים יותר, המצב חמור יותר: כשני שלישים מהתלמידים שקיבלו70 בבגרות בעברית ב היקף של חמש יח"ל אינם .עוברים את סף הקבלה של אף אחת מהאוניברסיטאות נמצא כי רק בקר ב מועמדים ש ציו נם גבוה מ- 96 , רוב ה נבחנים בעברית ב היקף של חמש יח"ל ש ניגשו למבחן יע"ל, קיבלו ציון ה עובר ,את סף הקבלה באוניברסיטאות. על כן נתונים אלו מעמידים בספק את היכולת של בחינת הבגרות בעברית לדוברי ערבית לנבא בצורה טובה את עמידתם של הבוגרים בתנאי הסף של ה אוניברסיטאות. 150 בעניין זה המבקר ממליץ למשרד החינוך לבחון מדוע בחינות הבגרות בעברית בייחוד במסלול הבגרות ה מוגבר ן אינ מנבא ות .הצלחה במבחני יע"ל נוסף לכך , ממליץ המבקר לבחון אם דרך לימודי העברית ונוסח הבחינה בעברית אכן אפשרי להקנות לתלמידים יכולת להתמודד בהצלחה עם מבחן יע"ל, ו כן הוא ממליץ לפעול בשיתוף פעולה עם מל"ג על מנת להבטיח לש דוברי ערבית המועמדים ל ,לימודים גבוהים תהיה יכולת לתקשר בעברית בצורה שוטפת שהם יעמדו בהצלחה בתנאי הסף ב ידיעת עברית הנדרשים באוניברסיטאות, ושיתאפשר להם להשתלב באקדמיה ב ישראל. 151 7.3 פעילות המל "ג לשיפור רמת האוריינות בשפה העברית בקרב סטודנטים ערבי ם ,כאמור שליטה לא מספקת בשפה העברית ה יא חסם משמעותי ו עיקר י לאורך כל שלבי רכישת .השכלה גבוהה לרמת אוריינות נמוכה בשפה העברית בקרב צעירים ערבים יש השלכות על עמידתם בתנאי הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה בישר ,אל על שיעורי הנשירה שלהם במהלך לימודי התואר, הגבוהים משיעוריה בקרב צעירים יהודים, ועל הישגיהם האקדמיים ו על היכולת שלהם להתקבל לתארים מתקדמים . בהחלטת המל"ג מ- 28 בספטמבר2022 נקבע כי היא מאמצת את המלצת ועדת ההיגוי ל חברה הערבית בדבר הקמת ועדת מומחים לבחינת לימודי השפה העברית במערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים שעברית אינה שפת אימם. 152 בחלוף כשנה, באוגוסט2023 , נקבע הרכב הוועדה בראשות פרופ' זהר לבנת, והיא החלה בעבודתה לע גיבוש סטנדרטיזציה בין מוסדות .2023 הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית, מאי ,2022 מבקר המדינה, דוח ביקורת שנתי לשנת 149 150 .שם 151 .שם 152 ,המועצה להשכלה גבוהה מינוי ועדת מומחים ללימודי עברית לסטודנטים שעברית אינ ה שפת אימם , 28 בספטמבר2022 . לפי ,מבקר המדינה 6,600 צעירים ערבים שציון הפסיכומטרי שלהם היה500 ומעלה, היו מנועים מלהתקבל לכלל האוניברסיטאות, משום שקיבלו ציון ה נמו ך מ ציון הסף ש הן קבע ו לבחינת יע"ל באוגוסט2023 הוקמה ועדת מומחים לבחינת לימודי השפה הע ברית במערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים שעברית אינה שפת אימם הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 49 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .הלימוד בלימודי העברית153 הוועדה התבקשה לקבוע מהי רמת לימודי העברית ה הכרחית להבטחת רמה אקדמית ,נאותה בלימודים האקדמיים ש מחד ת תאים את רמת העברית של בוגרי המוסדות האקדמיים הישראליים ל שוק העבודה ותאפשר להם להשתלב בו לאחר לימודיהם באופן מיטבי בת חומים שהם למדו , ומאידך לא תפגע בהנגשת ההשכלה הגבוהה לצעירים ערבים שצברו פערים ברמת ה עברית לאחר לימודיהם ב.מערכת החינוך הוועדה בוחנת את היבטי הטמעת תקן ה- CEFR ב לימוד ו ב הערכה של השפה העברית במערכת ,ההשכלה הגבוהה מנהל ת מעקב אחר התאמת בחינת יע"ל לתקן ובוחנת את סוגיית הסדרת המסלולים ללימודי עברית במכינות הקדם- .אקדמיות154 מרכז המחקר והמידע של הכ נסת פנה אל המל"ג על מנת לקבל מידע בנוגע להתקדמות עבודת הוועדה. בתשובת המל"ג נמסר כי הוועדה אמורה לסיים את עבודתה ולהגיש לה את מסקנותיה בעוד כמה חודשים, וכי על פי הצפי, ההמלצות ובא י ו לאישור המל"ג ו יי כנס ו לתוקף ב מוסדות הלימוד כבר בשנת הלימודים תשפ"ה . עוד נמס ר כי בעקבות המלצות הביניים שהג ישה הוועדה ב- 28 במאי2024 הוחלט במל"ג להוס יף למוסד אפשרות ללמד את השפה ה עברית כבר ב מכינות הקדם-אקדמיות בקרב סטודנטים ש זו איננה שפת אימם . נוסף ,לכך צוין בתשובה כי את המכינות מתקצבת ות"ת, וניתן תקציב נוסף עבור תלמידים מהחברה הע רב ,ית ש בין הם משולבים בתוכניות הכלליות ובין ש .מדובר במסלולים ייחודיים עבורם בעניין זה נמסר כי ות"ת מתקצבת את הסטודנטים ל תואר ראשון מהחברה הערבית בתקציב תוספתי – בין היתר לצורך מתן מענים לשיפור רמת העברית שלהם ע מט ם המוסדות. 155 בתשובה לע פנייתנו למל"ג בנושא פע ילותם להעלאת רמת האוריינות של צעירים ערבים בשפה העברית נמסר עוד כי המועצה להשכלה גבוהה מתקצבת קורסי הכנה לבחינת יע"ל לצעירים בחברה הערבית במסגרת ת ו כנית רואד, 156 ה פועלת להרחבת הנגישות לאקדמיה הישראלית בחברה הערבית, הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית. תקצוב זה נועד לע ודד צעירים מהחברה הערבית לשפר את רמת העברית שלהם לפני ש הם ניגשים לבחינ ת יע"ל ולקראת כניסתם לאקדמיה . תוכנית רואד כולה תוקצבה בשנת תשפ"א בכ- 15 ,מיליון ש"ח157 אך בתשובת המל"ג לא נמסר מה היקף התקציב הייעודי שהוקצה ל קורסי הכנה לבחינת יע"ל, אם מתשפ"א חלו שינויים ב תקציב התוכנית כולה, .ומה היה שיעור המימוש שלו 153 ,המועצה להשכלה גבוהה אישור הרכב ועדת המומחים ללימודי עברית לסטודנטים שעברית איננה שפת אימם , 1 באוגוסט2023 . 154 'גב מיכ ,ל פרי, מנהלת פניות הציבור, המועצה להשכלה גבוהה תשובה ,על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל13 ביוני 2024 . 155 .שם 156 ,להרחבה ראו: המועצה להשכלה גבוהה תוכנית רואד להרחבת הנגיש ו ת להשכלה גבוהה . 157 ,המועצה להשכלה גבוהה)תוכנית רואד (הישגים לחברה הערבית . הוועדה אמורה לסיים את עבודתה ולהגיש את מסקנ ותיה למל"ג בעוד כמה חודשים . ההמלצות ובא י ו לאישור המל"ג, והן צפויות להיכנס לתוקף במוסדות הלימוד כבר בשנת הלימודים תשפ"ה הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 50 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נספח – פירוט מידע שמסר משרד החינוך על השקעה בתוכניות רלוונטיות כאמור, בתשובת משרד החינוך על פנייתנו צוינו כמה תוכניות השקעה מהשנים האחרונות :במגזרים השונים. להלן פירוט המידע שנמסר 158 תוכנית החומש550 ,כאמור מדוב ר ב תוכנית החומש הכוללת לחברה הערבית, ו :ננקטו בה כמה צעדים השקעה בכ- 120 ;אולפנים לחטיבה עליונה159 ניהול" תוכנית שפה משותפת " בשיתוף עם גבעת חביבה לשילוב מורים יהודים דוברי עברית כשפת אם בחטיבות הבינ ;יים הערביות ניהול קורס "עבריתנא)" של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המיועד לכ- 2,300 .תלמידים ההשקעה בתוכניות אלו מתוכנית החומש עומדת על מעט פחות מ- 12 מיליון ש"ח בשנת הל ימודים .תשפ"ד ליווי דיפרנצי אלי – תוכנית דוקאטי תוכנית זו ,נועדה לקידום הישגים לימודיים ל שיפור מדדי אקלים חברתי ו ל הכשרת תשתית ניהולית ו פדגוגית יעילה לטווח ה ארוך בבתי ספר על- יסודיים בחברה הערבית והבדואית . הליווי הבית- ספרי מתבסס על כלי מיפוי המותאם לצורכי בית הספר, ומשמש לכתיבת תוכנית עבודה והצבת עוגנים משמעותיים עבורו. אחד מיעדי התוכנית הוא חיזוק השפה העברית המדוברת לפי מתווה עבודה בשלוש רמות לכל שכבות הגיל. המימון יכול להתבצע דרך שעה תוספתית שבועית או דרך .רכישת תוכניות מוכוונות לשיפור השליטה בשפה העברית כמו כן , ניתנת מעטפת ליווי לשעה התוספתית, הכוללת פיתוח מקצועי למורים, ליווי מדריך מקצועי ו מתווה למידה חווייתי שהכ י.ן המפמ"ר160 התקציב המתוכנן לתוכנית זו עבור כל שנה מהשנים תשפ"ד–תשפ"ו עומד על כ- 30 מיליון ש"ח עבור כלל כיתות העל- .יסודי בחינוך הערבי והבדואי161 מזרח ירושלים כ- 20% מהתלמידים במ זרח ירושלים לומדים על פי תוכנית הלימודים הישראלית, והיתר– על פי.תוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית162 ב החלטת ממשלה880 מאוגוסט2023 נדון נושא 158 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . 159 אולפני עברית– .תוכניות המיועדות ללימודי עברית ברמות שונות 160 פורטל מוסדות חינוך, על- ,יסודי ליווי דיפרנציאלי-דוקאטי :, כניסה18 ביוני2024 . 161 ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכי ,רות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . 162 ,אסף וינינגר מורי ם חדשים במערכת החינוך בעלי תואר ראשון ממוסדות הרשות הפלסטינית ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת20 במרץ2024 ', עמ5. הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 51 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm צמצום ה פערים ה חברתיים ו ה כלכליים במזרח ירושלים , ו דגש הושם על העלאת רמת האוריינות השפתית בקרב תלמידים ועובדי הוראה – בייחוד ב שפה העברית . להלן יוצגו עיקרי היעדים :הרלוונטיים לנושא זה163  מבחני ראמ"ה בכיתות ט' לתלמידים בתוכנית הישראלית : הצלחה בהבנת הנקרא – מ- 30% הצלחה בשנה"ל תשפ"ב ל- 50% הצלחה לפחות בשנה"ל תשפ"ח; הצלחה בהבעה בכתב– מ- 17% הצלחה בשנה"ל תשפ"ב ל- 27% הצלחה לפחות בשנה"ל ;תשפ"ח  )הבעה בעל פה בעברית (שפה דבורה : הצלחה במבחן ראמ"ה בהבעה בעל פה לתלמידי אולפני השפה העברית– מ- 53% הצלחה בשנה"ל תשפ"ב ל- 60% הצלחה לפחות בשנה"ל תשפ"ח; חיבור מבחנים חדשים על ידי ראמ"ה למדידת רמת השפה העברית הדבורה וביצועם בקרב תלמידים שישתתפו בת וכניות נוספות לשיפור השפה ;הדבורה  בגרות בעברית : מכלל הנבחנים ב-3 יח"ל, עליה מ- 65% עוברים בשנה"ל תשפ"ב ל- 75% לפחות בשנה"ל תשפ"ח; מכלל הנבחנים ב-5 יח"ל, עליה מ- 3.8% עוברים בשנה"ל תשפ"ב ל- 8% .לפחות בשנה"ל תשפ"ח  הכשרת מורים: עובדי הוראה חדשים ש לא קיבלו את הכשר תם האקדמית ב מוסדות אקדמיים ישראליים, יעברו קורס אקדמי ללימוד עברית הממוקד בשפה הדבורה ובשפה הכתובה כתנאי להסמכה ו ל.קבלת רישיון הוראה התקציב המתוכנן ליעדים אלו לשנה"ל תשפ"ד עמד על כ- 2.8 ,מיליון ש"ח ויועד בין היתר ל אולפנים בשעות הלימודים, ל עזרי הוראה וטכנולו גיה ול.אולפני השתלמות לעובדי הוראה164 החינוך הבדואי קיום תוכנית החומש לחברה הבדואית בנגב לשנים2022 – 2026 נקבע בהחלטת ממשלה1279 במרץ2022 ; בתוכנית חומש זו נקבע יעד לשיפור הידע והאוריינות השפתית בערבית בו.עברית165 לפי תשובת משרד החינוך על ,פנייתנו ב תוכנית החו מש כוללת בין היתר תקצוב אולפני עברית לחטיבה העליונה ואולפנים להכשרת עובדי הוראה, מאמני עברית ו תוכנית בודור (ראו לעיל .) התקציב המתוכנן לתוכניות אלו ה וא כ-6 .מיליון ש"ח לשנה"ל תשפ"ד 163 החלטה880 של הממשלה ה- 37 ,צמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים , 20 באוגוסט2023 ', עמ3. 164 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 . 165 (סעיף ד1 ())(א3 ) להחלטה1279 של הממשלה ה- 36 ,ות כנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב2022 – 2026 ותיקון החלטות ממשלה , 14 במרץ2022 . הוראת השפה העברית ורמת השליטה בה בקרב נוער וצעירים בחברה הערבית | 52 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm החינוך הדרוזי בהחלטות ממשלה716 ו- 717 מנובמבר2021 התקבלו תוכניות להעצמה ו ל פיתוח כלכלי של היישובים הדרוזים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל ו של היישובים הדרוזים ברמת הגולן בשנים2021 – 2023 . בין יתר סעיפי תוכניות אלו נקבעו יעדים לשיפור השליטה בשפה העברית הדבורה לאורך .הרצף החינוכי של התלמידים166 בהמשך להחלטות אלו גיב ש משרד החינוך תוכניות חומש לחיזוק ה שליטה ב עברית בחינוך הדרוזי והצ'רקסי. להלן פירוט על התוכניות ו על:נתוני הביצוע בתשפ"ג167  טעימות בעברית – יה כרות עם השפה העברית בגני הילדים – השתתפו בתוכנית כלל ;גני הילדים בגליל, בכרמל וברמת הגולן  עברית מדוברת ל בתי הספר ה י סודי ים – תוספת130 שעות להוראה ו ל הכשרת המורים – בוצע ב- 47 מתוך48 ;בתי ספר  דיבייט עברית לחטיבת ביניים – 24 שעות לפעילות קבוצתית, שתי קבוצות לכל חטיבת ביניים – בוצע ב- 44 מתוך46 ;בתי ספר  עברית מדוברת (שערים) ל בתי הספר ה על-יסודי ים – 100 שעות הוראה ו- 20 שעות הכשרה בתיכון ו- 90 שעות בחטיבת הביניים, עד שלוש קבוצות לתיכון – בוצע ב- 35 מתוך80 ;בתי ספר  הכנה לבחינת יע"ל התקציב המתוכנן לתשפ"ד עבור החלטות716 ו- 717 עמד על כ- 5.7 מיליון ש"ח– סכום הנמוך בכ- 20,000 ש"ח מה תקצ י.ב שתוכנן בהחלטות הממשלה הנ"ל 166 סעיף8 ()(א1 ) להחלטה716 של הממשלה ה- 36 ,תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל וב כרמל לשנים2021 עד2023 ותיקון החלטות ממשלה , 28 בנובמבר2021 ; סעיף8 ()(א1 ) להחלטה716 של הממשלה ה- 36 , תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי- חברתי ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן לשנים2021 עד2023 , 28 בנובמבר21 20 . 167 ,ד"ר ציונה לוי, ראש אגף א' שפות, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17 ביוני2024 .