חומר רקע
נייר עמדה
"להב", לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, מבקשת את תמיכת חברי וחברות הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה במתווה אסטרטגיית היציאה מן ממשבר הקורונה בתחום מעונות היום, המשפחתונים, הצהרונים וגני מוכש"ר (להלן - מעונות היום / מעונות פרטיים) של "התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל", החברה בה, שעיקריו יפורטו במסמך זה.
חשוב להדגיש, כי אסטרטגיית יציאה לקויה וחפוזה תעביר את האחריות לשמירה על בריאות הציבור על מפעילי המעונות הפרטיים, שיאלצו להימנע מפתיחתם של המעונות במועדים בהם תנקוב הממשלה.
בד בבד, אי פתיחתם של המעונות הפרטיים תביא שיעור ניכר מהם לכדי קריסה כללית וסגירה, שתוצאתה הנלווית תהא פגיעה בציבור של כמאה אלף אנשי צוות וחינוך, שרבים מהם ייוותרו ללא מקום עבודה לשוב אליו, כמו גם בציבור הוריהם של למעלה מ-300,000 פעוטות אשר ייוותרו ללא מסגרת חינוכית עבור ילדיהם.
בישראל כיום 542,000 ילדים בגילאי 0-3. על פי הנתונים שבידינו, למעלה מ-8,000 גנים פרטיים, מעונות יום, משפחתונים, צהרונים וגני מוכש"ר רשומים כפעילים ברחבי הארץ והערכת משרד העבודה הינה כי מספרם הכולל מגיע לכ-10,000. למעלה ממחצית מן הפעוטות בישראל (כ-300,000) מתחנכים במסגרות פרטיות, כשהשאר נחלק בין מסגרות מפוקחות בעלות סמלית (ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה ועוד) לבין פעוטות הנותרים בביתם או בהשגחת קרוביהם.
תחום מעונות היום בישראל, המאוסדר לאורך העת האחרונה מפגיש את העוסקים בו - בעלי מעונות היום והגנים הפרטיים – עם משבר הקורונה, כשהם עודם חבולים ומעכלים את חקיקת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט - 2018 שהותיר אותם מול צבר של הוראות רגולטוריות, שהשיתו עליהם הוצאות כבדות להן לא נדרשו קודם לכן. בין הגזירות שהוטלו באחת על מפעילי מעונות היום הפרטיים במסגרת החוק ניתן למצוא את הדרישה להוצאת היתר לשימוש חורג שמגיע לעלויות של עשרות ועד מאות אלפי שקלים, השתת ארנונה עסקית (שהגיעה לכפי שלוש מקודמתה) והיטלי השבחה, הקמת תשתית ומערך מצלמות שממומן מכיסם של בעלי המעונות הפרטיים על אף הבטחת משרד העבודה והרווחה למתן סובסידיות בנושא זה, שלילת רישיון הפעלה בעקבות תלונה ועוד. לכל אלו, מתווספת העובדה לפיה מעונות יום דוגמת ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה ועוד נהנים מהטבות משמעותיות וסבסוד תשלומי ההורים מן המדינה על פי מפתח כלכלי והגדרת יחס כוח אדם אל מול כמות תינוקות / פעוטות בגן, בעוד שהמסגרות הפרטיות אינן נהנות באופן שווה מאותן ההטבות, דבר בא לידי ביטוי בעלותם הגבוהה לבעליהם ולציבור.
כפועל יוצא מן האמור, מפעילי מעונות היום הפרטיים מגיעים להתמודדות עם אתגר משבר ימי הקורונה כשהם כבר מצויים על סף קריסה ענפי, בשל בעיות רבות בתהליך המעבר לחוק הפיקוח המשית, כאמור, על המפעילים שינויים מואצים הנפרשים על תקופה קצרה המצריכים השקעת משאבים יקרים ללא סיוע המדינה.
כך, בתקופת המשבר אשר תחילתה עם הוצאת הוראת השעה מיום 12.03.2020 המורה על סגירתם של המעונות, נאלצו בעליהם להשיב שכר לימוד להורי הפעוטות מהיום הראשון להחלת הוראת השעה, תוך שהמפעילים נושאים באובדן ההכנסות שבחודש אפריל העוקב ובתשלומי המעונות השוטפים ("הוצאות קשיחות") כגון שכר דירה, ארנונה עסקית, התחייבויות לספקים, חשמל, מים, היטלים, ביטוחים, הוצאות תקשורת, אתר אינטרנט, תשלום לרואה חשבון, לחצן מצוקה ועוד למשך שבועות רבים. לשם המחשת אומדן הנזק, במצב של גן סגור בו מתחנכים בדרך שגרה 32 ילדים עומד ההפסד הממוצע בחודש אפריל על סך של 45,550 ₪ (!).
לאור החלטת הממשלה, אשר נעשתה ללא היוועצות עם איגודי הגנים הפרטיים ומעונות היום, לא כל שכן עמנו, הותרה פתיחת הגנים בישראל החל מיום ראשון, ה-10.5.2020 תחת הגבלות מטעם משרד הבריאות.
ואולם, הגבלות אלו אינן מתכתבות עם המציאות בשטח ועם העובדות לאשורן לפיהן - חלק עיקרי מהעובדים במסגרות אלו משתייכים לאוכלוסייה שהינה בסיכון מפאת גיל (מספר לא מבוטל של עובדים סובל ממחלות רקע המשייך אותם אוטומטית לקבוצות הסיכון גם כן); פעוטות זקוקים לחום, מגע, יחס אישי ולעיתים קרובות מאד אף צמוד ופיזי - ולא ברור כיצד יש לטפל בתינוק / פעוט בריחוק או באמצעות מסכה ומהן ההשלכות הפסיכולוגיות של טיפול שכזה; עלויות המיגון וחיטוי הגנים הינן גבוהות ולא ברור על מי החובה לשאת בהן נוכח המצב ;הפעלת הגן במתכונת מצומצמת תביא להפסדים כלכליים למפעילי הגנים ולא ברור האם האחרונים ישופו או יפוצו על כך והאם כלל ישנה כדאיות כלכלית לאור האמור לעיל להפעיל גן פרטי במתכונות שכזו; מפעילי גנים רבים טרם זכו לפיצוי לגבי התקופה בה חויבו בסגירת המעון ולא ברור מה יעלה בגורלם; נשאלות שאלות לגבי דרכי הפעולה וההתנהלות במידה ותתגלה הדבקה בגן חרף המגבלות ומי יישא בעלויות העובדים שיישלחו לבידוד או אף אם כלל הגן יישלח לבידוד בשל כך.
לאור כל האמור נראה כי לא הוקדשה מחשבה אמיתית וכנה לשאלות ותהיות הרות משקל אלו וכי כל עוד המענה עליהן לא יוסדר עד תום כמו גם ההיערכות בשטח לקראת השבתם של הפעוטות, אין מקום לפתיחה מחודשת של מעונות היום.
בהקשר זה חשוב להוסיף כי אי פתיחתם של המעונות הפרטיים תביא שיעור ניכר מהם לכדי קריסה כללית וסגירה, שתוצאתה הנלווית תהא פגיעה בציבור של כמאה אלף אנשי צוות וחינוך המועסקים כיום במסגרות הפרטיות, אשר רבים מהם יוותרו ללא מקום עבודה לשוב אליו. פגיעה משמעותית נוספת מאי פתיחת המעונות תהא בציבור הוריהם של למעלה מ-300,000 פעוטות אשר יוותרו ללא מסגרת חינוכית עבור ילדיהם.
כחלק מהמתווה לאסטרטגיית היציאה המוצעת על ידנו, ומצורפת במסמך נפרד לחוות דעת זו , אנו רואים חשיבות להתייחסות משרדי הממשלה האמונים על החזרה לשגרה, ובראשם משרדי האוצר והבריאות, לנקודות הבאות:
המעונות הפרטיים פועלים במרחב פיזי מוגבל בו במרביתם ניתן להפעיל אך שתי קבוצות במנותק.
עלות המלצת משרד הבריאות ל-8 ילדים במעון בהפעלת 2 אנשי צוות הינה גבוהה מדי עבור מפעילי המעונות ובלא סבסוד מתאים לפעוט לא יוכלו המפעילים לשאת במימונה.
ב-70% ממעונות היום הפרטיים בישראל יהיה צורך בהכשרת צוות חלופי לזה הקיים כיום – שחלק עיקרי ממנו נמצא בקבוצת סיכון מפאת גיל, מחלות רקע ועוד.
על המדינה לשאת בעלותו של עובד במעון שיחלה בקורונה (ימי מחלת עובד). אין להשית הוצאה זו על המעסיק.
יש לייצר מתווה לשיפוי מפעילי מעונות במקרה של בידוד הגן וסגירתו מחשש התפרצות נגיף הקורונה. כמו כן, על המדינה לשפות מפעילי מעונות בכל מקרה של סגר נוסף. שיפוי נוסף ומלא למפעילי המעונות נדרש בגין אי היכולת לקלוט את כלל הפעוטות השוהים בגן בימים כתיקונם, ובגין ההפסדים במחזור המעון בימי הסגר ובמהלך החזרה המדורגת לשגרה. השיפוי המלא יינתן - כצעד ראשון - למפעיל המעון עבור שלושת החודשים הראשונים להפעלת המעון ומראש.
החזרת עובד המצוי בחל"ת למעונות היום לדרישת המדינה מותנית בהעברת תמריץ מטעם המדינה למפעיל המעון 6 חודשים מראש מהעסקתו המחודשת של עובד במעון.
בהיבט הבריאותי יילקחו בחשבון הנחיות שמירה על מרחק לרבות - כניסה מופרדת פיזית או בזמנים שונים לרחבות פעילות שונות; זמני ארוחות; הסדרי שינה; סביבת החלפות ייעודית.
המדינה תספק למעונות אמצעי מיגון וטיהור לצוות ולמשטחים השונים במעון.
היערכות לחזרה לשגרה תעשה בהתראה שתינתן 10 ימים קודם לכן, תוך הפעלת המעון 3 ימים טרם הפתיחה במימון חד פעמי של החזר עבור עובד לימי הכנה אלו.
יינתן סיוע למפעילים בהתמודדות משפטית מול הורי פעוטות בטענות להפרות הסכמים שנוצרו בעקבות מצב החירום.
לפיכך, מבקשת להב מהוועדה הנכבדה להנחות את מקבלי ההחלטות להתייחסות מפורשת לנושאים האקוטיים שהועלו בחוות דעת זו.
כמו כן, חשוב שהחלטות באשר לחזרה לשגרה תתקבלנה אך לאחר היוועצות בכלל נציגי המעסיקים בענף תוך מתן מענה הולם לטענות המוצדקות כלפי המשבר הכלכלי בו הם שרויים תוך שמירת האינטרס הציבורי למניעת התפשטות נגיף הקורונה כחלק מ"אסטרטגיית היציאה" לשגרה.
בנוסף, אנו רואים חשיבות רבה בהשהיית יישום חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות וחוק המצלמות בגנים לפרק זמן שיאפשר למפעילי מעונות היום להתמודד עם ההוצאות הגבוהות המושתות עליהם ליישום החוקים בייחוד לאור המצב המורכב שזימנה עבורם תקופת משבר כלכלי זו.
נודה על תמיכתכם בעמדתנו.
אסטרטגיות יציאה ממשבר הקורונה בתחום מעונות היום והמשפחתונים