חומר רקע
רמת ידיעת השפה העברית בקרב צעירים בחברה הערבית כחסם למוביליות חברתית-כלכלית
המלצות
קיימת הסכמה רחבה בקרב גופים ממשלתיים ואזרחיים כי רמת האוריינות הנמוכה בשפה העברית, ובייחוד
רמת השליטה בשפה הדבורה, הינה חסם משמעותי להשתלבות כלכלית וחברתית מיטבית של האוכלוסייה
הערבית בישראל. מחקרים שונים מצאו קשר מובהק בין רמת הבקיאות בדיבור בשפה העברית ל בין שיעור
התעסוקה והשכר בגילי העבודה העיקריים בקרב האוכלוסייה הערבית, וכן שלשיפור ברמת הבקיאות
.בדיבור בשפה העברית עשוי להיות תרומה משמעותית לתוצר השנתי בישראל
כבר בשנת2020
הוועדה לקידום התעסוקה לקראת שנת2030
המליצה על פיתוח תוכניות והתמקדות
בהקניית ידע בעברית בקרב תלמידי ותלמידות החברה הערבית לשם שילובם המיטבי בשוק העבודה
ובמערכות ההשכלה העל תיכוניות. בחודשים האחרונים התפרסמו שני דו"חות שבוחנים לעומק את הנושא
של ידיעת השפה העברית בקרב התלמידים הערבים, הדוחות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ושל
הרשות למדידה והערכה סקרו באופן מקיף ומעמיק את הנושא והראו כי ידיעת השפה העברית בקרב
הצעירים מהחברה הערבית נמצאת בנסיגה ומשליכה על השתלבותם באקדמיה, בשוק התעסוקה ובחברה
הישר
אלית.
אל מול מצב זה אישרה הממשלה
תוכנית רב-
שנתית לקידום השפה העברית בקרב דוברי השפה הערבית
לשנים2024-2026. התוכנית כוללת
:מרכיבים חיוניים וחשובים לקידום השפה כגון
•
תקציב ייעודי - ה קצאת744
, מתוכם₪ מיליון672
מיליון לשעות הוראה ו-
72
מיליון לפעולות
נוספות
•
א
ימוץ סטנדרט
CEFR
כמסגרת רשמית להוראה והערכת עברית כשפה שנייה
•
קביעת יעדים
מדידי
ם ברורים ל
הישגי תלמידים בכיתות ו', ט' ובבגרויות
•
השקעה ב
פיתוח הון אנושי על ידי
טיוב הכשרת מורים, עדכון תנאי רישיון הוראה והקמת קהילות
מורים.
לצד הפעולות הנדרשות בהחלטת הממשלה, אנו ממליצים על מספר צעדים בארבעה תחומים מרכזיים
:לקידום ידיעת השפה העברית
1.
שילוב מורים דוברי עברית כשפת אם :
לפי נתוני הלמ"ס, בשנת2024
עבדו כ80
מורים יהודים בבתי הספר
.בחברה הערבית בהתאם להמלצות ועדת דוברת ומבקר
המדינה
בנושא והחשיבות שלו כפי שממליצים כל
גורמי המקצוע ללימוד שפה, אנו מציעים להציב יעדים מדידים לקידום הנושא-
גדילה של50
,מורים נוספים
כל שנה בחמש שנים הקרובות כך שמספרם יעמוד על330
מורים בחטיבות הביניים ובתיכונים. כדי לממש
זאת אנו ממליצים ל פתח מנגנון לתמרוץ כלכלי משמעותי לעידוד מורים יהודים דוברי עברית כשפת אם ללמד
בבתי ספר בחינוך הערבי ולמנהלי בתי הספר לקלוט מורים יהודים בבית הספר.
בנוסף אנו ממליצים לעודד
את בתי הספר לפעול בנושא על ידי יצירת תת סל חובה חדש מתוקצב במערכת הגפ"ן לתוכניות עברית בדגש
על עב .רית דבורה לשנת תשפ"ו
2.
הגברת החשיפה לעברית מחוץ לבית הספר :
לאור הנתונים ודיווחי המורים על
הירידה המשמעותית ב חשיפה
של התלמידים לשפה העברית במרחב הפיזי ובמדיה
אנו ממליצים
ליזום ת
ו כניות מובנות להגברת החשיפה
לשפה
העברית ולתרבות העברית.
אנו ממליצים להגדיל באופן נרחב את המפגשים בין בתי ספר יהודים
וערבים. המטרה הכפולה של
מפגשים אלו היא לאפשר לתלמידים הערבים לתרגל עברית בסביבה טבעית
ואותנטית, ובמקביל להפחית חששות הדדיים ולבנות גשרים תרבותיים בין החברות . על משרד החינוך
להקצות תקציב ייעודי של לפחות25
מיליון ש"ח לתכנית זו, לפתח מערך הכשרה למורים שינחו את
.המפגשים, ולעודד רשויות מקומיות סמוכות ליצור שותפויות בין בתי ספר אנו ממליצים לקבוע יעד שלפיו
בתוך שלוש שנים, לפחות75%
מבתי הספר בחברה הערבית ישתתפו בתכנית מפגשים מסוג זה .בנוסף , יש
לעודד את בתי הספר לפעו ל בנושא על ידי יצירת תת סל חובה חדש מתוקצב במערכת הגפ"ן של מפגש
יהודי/ערבי לשנת תשפ"ו. עוד אנו מציעים לשלב פעילויות
דומות ב
חינוך הבלתי-
פורמלי בהובלת מדריכים
דוברי עברית כשפת אם
ו לקיים מחנות קיץ וקייטנות בהובלת הרשויות המקומיות
בשפה העברית
'לגילאי ד -
'ח.
3.
:השקעה בחיזוק שפת אם כבסיס ללימוד שפה שנייה על פי דו"ח ראמ"ה בשנת תשפ"ג נערך מבחן משותף
לדוברי העברית והערבית
'בכיתות ח
אשר מאפשר להשוות ביניהם באופן ישיר. מנתוני ההשוואה עולים
פערים משמעותיים: רק24%
מהתלמידים דוברי הערבית סווגו על פי ביצועיהם במבחן לרמת הגבוהה בהבנת
הנקרא בשפת אימם (ערבית), לעומת50%
מהתלמידים דוברי העברית. בכיתות ד', עולה ש -
12%
מהתלמידים
דוברי הערבית לע ומת59%
מהתלמידים דוברי העברית עומדים בדרישות
תוכניות הלימודים השונות . הבסיס
לידיעת השפה העברית כשפה שנייה הוא ידיעת הערבית כשפת אם ברמה גבוהה ביותר. אנו ממליצים להשקיע
בלימודי הערבית בגילאי טרום יסודי ויסודי על ידי הכנסת תוכניות משלימות למערכת, הקצאת שעות
הוראה
נוספות ללימוד השפה, הוספת תקנים למדריכי שפה והפיכת נושא ידיעת שפת
אם ה,
לנושא מרכזי בכל
.תוכניות החומש העתידיות ובפעולות המשרד הנוכחיות
4.
העלאת המוטיבציה והעניין בלימוד השפה :
נוכח הירידה של11%
בשיעור התלמידים שדיווחו על הנאה
,ועניין בלימוד השפה העברית על משרד החינוך ליזום תוכניות ,לימודים חדשניות המשלבות טכנולוגיה
.תרבות עכשווית ותכנים רלוונטיים לעולמם של התלמידים אנו ממליצים
לעדכן את תכנית הלימודים כך
,שתכלול חשיפה לתכני מדיה עכשוויים בעברית כגון סדרות טלוויזיה פופולריות, שירים מובילים
.פודקאסטים ותוכן דיגיטלי בנוסף
על משרד החינוך לפתח אפליקצי
ה
ייעודית שתאגד תכנים אלו בצורה
מונגשת ומותאמת לשכבות הגיל השונות . בנוסף אנו ממליצים
ליזום תחרויות ו אירועים ארציים בשפה
העברית המיועדים לתלמידים מהחברה הערבית
:המשלבים למשל
,נאומים בעברית
,חידון ידע כללי בעברית
כתיבה יצירתית
.ופעולות נוספות לצד לימודי העברית בכיתה
5.
שיפור איכות ההוראה והכשרת המורים:
לאור חשיבות הנושא וחשיבות איכות המורים לעברית אנו
ממליצים
לקדם ת
ו
כניות ה
שתלמויות והכשרה ייעודיות
שיהיו חובה
ל
כלל המורים לעברית בחברה הערבית .
ההשתלמויות הללו יציבו סטנדרט ברור לידע הנדרש ולשליטה בעברית דבורה בהם צריכים לה
חזיק
המורים
.לעברית אנו ממליצים שבתוך3 שנים,
כלל המורים לעברית יעברו את ההשתלמויות
ההלו ויחזיקו
בידע
.הנדרש כדי ללמד עברית בבתי הספר