חומר רקע
עת לנוע-
Time to move
הצורך הדחוף בעידוד פעילות גופנית בתקופת הקורונה
פרופ' לאה רוזן
, ד"ר רונית יעקובוביץ
, פרופ' דיאן לוין
, ד"ר נעמי אפל
, ד"ר רחלי וולף-מירו,ן
ד"ר תמר ברמן
, קרלה לנדאו
, עדי כץ , פרופ' גל
דובנוב-רז , ד"ר שחר לב-ארי
ה
חוג לקידום בריאות, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-
אביב
ה
בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה
ה
מרכז רפואי שיבא, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקל
ר, אוניברסיטת תל-
אביב
19.04.2020
תוצר זה הופק במסגרת מיזם מחקר רב-
תחומי ייחודי בהקשרי מגפת הקורונה בהשתתפות חברות וחברי סגל
מכלל
מוסדות ההשכלה הגבוהה–
Academia IL Collective Impact: Covid19
.
המיזם
כולל
למעלה
מ1,000
חוקרות וחוקרים
ונועד לשפר את הליכי קבלת ההחלטות בישראל בהתמודדות עם מגפת הקורונה
והמציאות בצידה. הפעילות מתנהלת בשקיפות מתוך תפיסה של קהילה אקדמית אחראית
, שקופה ו
משפיעה
מאז אובחן המקרה הראשון של נגיף הקורונה החדש (
SARS-CoV-2
, הגורם למחלתCOVID-19
) בישראל ב -
21
בפברואר2020
,, הונהגו מגבלות מחמירות על פעילות מסחרית ופעילות פנאי, כמו גם על תנועת האנשים
ביניהם: סגירת מרבית המקומות הציבוריים לרבות בתי ספר, חדרי כושר ופארקים לא ומיים. כל זאת במטרה
לשלוט בהתפשטות הנגיף ובמהירות התפשטותו. ב-
19
במרץ2020
הכריז ראש ממשלת ישראל על מצב
חירום לאומי, בעטיו נדרשו התושבים להישאר בבית ולצאת רק לצרכים חיוניים כגון הצטיידות במזון ובתרופות
ועבודה חיונית, כמו גם יציאה להליכה קצרה במרחק שלא יעלה
על500
( מטרים מהבית1
). למרות הצורך
.למנוע את התפשטות המחלה, להגבלות הללו השלכות מרחיקות לכת
בנייר עמדה זה אנו מתמקדים בהשלכות הגבלת התנועה והפעילות הגופנית היומיומית, שנבעו
מצמצום הפעילות היומיומית
השגרתית
, כגון הליכה לעבודה, לבית ספר, ועוד. הוראות הממ שלה לכלל
האוכלוסייה להישאר בבית, תוך מתן אישור להליכה המוגבלת למרחק500
,מטרים מהבית
צמצמו
,באופן משמעותי את האפשרות לעסוק בפעילות הגופנית הנפוצה בישראל, הכוללת ברובה הליכה
.ריצה, רכיבה על אופניים, אימון בחדר כושר ושחייה
סקר שנערך לאחרונה ו
במהלך המגיפה ע
ל ידי מכון מאיירס-ג'וינט-
ברוקדייל(
Myers-JDC-Brookdale
)
מצביע על ירידה במשך הפעילות הגופנית, תדירותה ועצימותה בקרב כ60%
מהמשיבים, ובקרב יותר מ-
60%
( מילדיהם2
.)
חוסר תנועתיות לתקופה ממושכת, עלול לגרום לפגיעה בריאותית מיידית בקרב אנשים
עם מחלות כרוניות רבו ת, כגון סוכרת והשמנה, כמו גם לנזק בלתי הפיך בקרב אוכלוסיות מסוימות, כגון
.קשישים. הקשר הישיר בין משך הנייחות במהלך היממה לבין עליית הסיכון לתחלואה ולתמותה מוכח היטב
אורח חיים נייח והעדר פעילות גופנית מספקת מעלים את הסיכון לתמותה ב20-30%
, מקצרים את תוחלת
ה חיים ב3-5
( שנים בממוצע3
,), ומהווים גורם סיכון למחלות כרוניות רבות, ביניהן מחלות לב וכלי דם, סרטן
סוכרת, השמנה, ועוד. הפגיעה קשה במיוחד בקרב ילדים ומבוגרים עם השמנה, אשר התהליך הטיפולי שלהם
נפסק, בין אם היה במסגרת רפואית ובין אם היה באופן עצמאי. סביר להני ח כי רוב גדול
מההישגי
ם
שנצברו
בעמל רב נמחקו. כמעט בלתי אפשרי
לאוכלוסיי
ה
.זו לשמר שגרת אורח חיים בריא בעת שהייה רציפה בבית
,מנגד, מוכח היטב כי פעילות גופנית מציעה יתרונות בריאותיים משמעותיים. היא משפרת את הכושר האירובי
כח השריר, בריאות העצמות והבריאות התפקודית, ומפחיתה את הסיכון ללקות ביתר לחץ דם, במחלות לב
וכלי דם, בשבץ מוחי, בסוכרת, במספר רב של סוגי סרטן, באלצהיימר ובשורה אר וכה של מחלות נוספות, תוך
שמקטינה באופן משמעותי את הסיכון לנפילות ולשברים בגיל השלישי. פעילות גופנית חיונית אף לאיזון
( האנרגיה ולבקרת משקל3
), ובעלת תרומה משמעותית גם לבריאות הנפשית ולהפחתת חרדה ודיכאון
(
4,5,6,7
)- הפרעות
הקשורות גם ליתר לחץ דם, לשיעור
גבו ה יותר של מחלות לב וכלי דם ולתמותה מוקדמת
(8
). באשר לדיכאון, נמצא כי לפעילות גופנית השפעות נוגדות דיכאון בקרב מבוגרים, ולאחרונה, השפעות
( אלו אף מעוררות עניין באשר להיותן חלופה טיפולית או משלימה לדיכאון בגיל ההתבגרות9
). יעילות זו של
פעילות גופנית מקבלת משנ ,ה תוקף בימים אלו עת בדיקת אנשים בהסגר העלתה תסמינים נפשיים כגון מתח
דיכאון וכעס-
( שחלקם נמשכו גם לאחר הסרת הסגר10
.)
נקודה נוספת בעלת משמעות בתקופת
מגפת
הקורונה הנוכחית הינה כי פעילות גופנית מתונה, כמומלץ
( לציבור, מחזקת את המערכת החיסונית11). קיים י חס הפוך בין ביצוע פעילות גופנית מתונה לסיכון לחלות
( במחלות12
)
–
תועלת בעלת חשיבות עליונה בהתייחס למגפה הנוכחית. מערכת חיסונית איתנה צפויה
.לסייע לנחשף למחלה להתמודד עמה
על מנת להתגבר על ההשפעות המזיקות של בידוד וסגר ממושך על האזרחים–
בכל הגילאים - נדר ש
בדחיפות לעודד את הציבור לבצוע פעילות גופנית קבועה, ובכך לחזק את הבריאות הגופנית והנפשית, תוך
.שיפור מערכת החיסון
המלצות
1.
יש לקדם מסר חזק המעודד פעילות גופנית סדירה , עקב עושר יתרונותיה כולל חיזוק מערכת
החיסון–
על ידי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר וראש הממשל ה בראשם. הדוגמה האישית אותה
הציב ראש הממשלה באשר לעידוד שטיפת ידיים ושימוש בטישו בעת שיעול או התעטשות, יכולה
להתרחב בקלות גם לעידוד ישראלים לעסוק בפעילות גופנית קבועה. מסר חזק מפי ראש
הממשלה, התומך בפעילות גופנית כשיגרה, עשוי להיות בבחינת התערבות מתוקשרת ו עוצמתית
.במידה רבה
2.
ה
מסר צריך לקבל את תמיכת משרד הבריאות , לרבות שר הבריאות ובאמצעותו, ותמיכת קופות
,החולים ובתי החולים
באופן
דומה להודעה להישאר בבית, שחזרה על עצמה שוב ושוב. עידוד חוזר
.ונשנה של פעילות גופנית יכול להיות דרך מועילה לקדם התנהגות בריאה
3.
מומלץ שאת המסר יעבירו גם ידוענים
(זמרים, שחקנים, ספורטאים בכירים), מקדמי בריאות
ואנשים העוסקים באורח חיים בריא בשידורים, כדי שיתנו דוג מה איך הם נשארים פעילים בתקופה
.זאת
4.
,העלאת מודעות הצוותים הרפואיים ליתרונות הפעילות הגופנית
,כולל בעת הלחימה בנגיף
בקרב המטופלים. חשוב לשמר קשר רציף עם מטופלים אמבולטוריים באמצעות שיחות טלפון או
.וידאו, ואף מסרונים, שיכללו מסרים של עידוד פעילות גופנית
5.
ה
פצת חומרים עדכניים ברשתות
המעודדים פעילות גופנית, כגון אלו שהופקו על ידי משרד
הבריאות באמצעות "אפשריבריא" וקופות החולים, ובכללם הצהרות וקישורים בתקשורת ההמונית
ובאמצעות המדיה החברתית, כולל בערוצים המרכזיים (לדוגמא לפני מהדורות החדשות
)המרכזיות.
6.
בשל ההעדפ ,ה של חלק מהאזרחים בפעילות גופנית מחוץ לבית, כגון בשדות, ביערות או בים
מומלץ להסיר את ההגבלות על הפעילות
הגופנית
ל100
מטרים מהבית , למעט באזורים
מסוימים
,בהם קיימת סכנת הדבקה גבוהה, או בזמנים (חגים וכדומה) בהם יש חשש להתקהלות
תוך התמקדות בהבטחת שמירת ריחו ק חברתי מתאים. באזורים עירוניים צפופים ידרוש הדבר
התייחסות להגבלות שעות היום ומקומות ייחודיים בהם ניתן לעסוק בפעילות גופנית, כדי להבטיח
.אפשרות של ריחוק חברתי למתאמנים ולעוברי אורח
7.
:הצעות ספציפיות להגברת הפעילות הגופנית באמצעות תוכניות
א.
ניתוב ערוץ תקשורתי ממלכתי לעידוד התנהגויות בריאות
:בעתות חרום, ביניהן
פעילות גופנית, תזונה נבונה, גמילה מעישון והתמכרויות ומניעת אלימות, תוך התייחסות
.לגילאים שונים, מיקום (תוך/חוץ הבית) ואוכלוסיות ייחודיות
ב.
ניתוב ערוצי טלוויזיה מרכזיים לכלול תשדירי פעילות
גופנית , בהתאמה לאוכלוסיות
.שונות (ילדים צעירים / נוער / מבוגרים / קשישים) בשעות המתאימות
ג.
עידוד גינון כפעילות גופנית המתאימה לכלל הגילאים ,, הניתנת ליישום בדירות
במרפסות ובחצרות סביב בנייני דירות. גינון בכלל ובעונת האביב בפרט, יש בו גם תרומה
לקידום ישרא.ל היפה
8.
התייחסות לאוכלוסיות מיוחדות-
א.
ילדים- עידוד הילדים להיות פעילים באופן בו מתאפשר להם לעסוק ב ,פעילות אירובית
למשך60
דקות מדי יום לפחות, תוך פעילות לחיזוק
שרירים
ועצמות, על פי ההנחיות
( שפורסמו אך לאחרונה מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל13
.)
ב.
אוכלוסייה מ
בוגרת-
שימור אורח חיים בריא לטווח ארוך, בהתאמה להמלצות הקיימות
הכוללות פעילות אירובית של150
דקות בשבוע ומעלה (כ-
20
דקות מדי יום). בגיל
.השלישי חשוב להוסיף גם אימוני כוח, גמישות ושיווי משקל
ג.
אוכלוסיות עם מחלות רקע ,כגון: מחלות כלי דם, סרטן, השמנה וסוכרת עבורן פעילות
גופנית הינה המרכיב הבסיסי ביותר של הטיפול. יש לעודד אנשים אלו לקבל מהצוות
.המטפל מרשם לפעילות גופנית בטוחה, ואשר מותאמת ליכולותיהם ולצרכיהם
מקורות
1.
.
https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx
התנהגויות בריאות בעת התפרצות מגפת הקורונה: ממצאים ראשוניים
2.
Accessed April
corona/
-
behaviors
-
health
-
household
-
https://brookdale.jdc.org.il/publication/israeli
12, 2020.
3. World Health Organization. Physical Activity: Key Facts. Site: https://www.who.int/news-room/fact-
sheets/detail/physical-activity and https://www.who.int/health-topics/physical-activity. Accessed
April 12, 2020.
4. Biddle S. Physical activity and mental health: evidence is growing. World Psychiatry. 2016;15(2):176–
177. doi:10.1002/wps.20331, Site: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4911759/
Accessed April 12, 2020
5. Jacobson, N. S., Martell, C. R., & Dimidjian, S. (2001). Behavioral activation treatment for depression:
Returning to contextual roots. Clinical Psychology: Science and Practice, 8, 255-270.
6. Mammen G, Faulkner G. (2013). Physical activity and the prevention of depression: a systematic
review of prospective studies. American Journal Prevention Medicine. 45(5):649-57
7. Mulick and Naugle (2004). Behavioral Activation for Comorbid PTSD and Major Depression : A Case
Study. Cognitive and Behavioral Practice,11, 378-387.
8. Kandola, A., Vancampfort, D., Herring, M., Rebar, A., Hallgren, M., Firth, J., & Stubbs, B. (2018). Moving
to beat anxiety: epidemiology and therapeutic issues with physical activity for anxiety. Current
psychiatry reports, 20(8), 63
9. Oberste, M., Medele, M., Javelle, F., Wunram, H. L., Walter, D., Bloch, W., ... & Großheinrich, N. (2020).
Physical Activity for the Treatment of Adolescent Depression: A Systematic Review and Meta-
Analysis. Frontiers in Physiology, 11.
10. Pfefferbaum, B., North, C.(2020). Mental Health and the Covid-19 Pandemic. DOI:
10.1056/NEJMp2008017
11. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2095254618301005
12. Nieman, David C., and Laurel M. Wentz. "The compelling link between physical activity and the
body's defense system." Journal of sport and health science 8.3 (2019): 201-217. Available online at
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2095254618301005
Accessed April 12, 2020.
13
.
.פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער. המכון לאיכות ברפואה, ההסתדרות הרפואית בישראל2019