חומר רקע
-
דחוף–
18.4.2020
לכבוד
ח"כ
עפר שלח
יו"ר הועדה המיוחדת בעניים
ה
התמודדות עם נגיף הקורונה
הכנסת
:הנדון
השלכות איסור פעילות גופנית לציבור
פעילות גופנית חיונית לשמירה על בריאות הגוף והנפש ולמניעת תמותה, כמפורט
.בנייר העמדה של החברה לרפואת ספורט מצ"ב
איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה לרפואת ספורט של ההסתדרות הרפואית
מבקשים
להתריע כי המשך המגבלות על פעילות גופנית לציבור גורמות נזק
לבריאות.הציבור
לצערנו, הנזק הבריאותי החמור מהיעדר פעילות גופנית אינו נמדד
.ואינו נלקח מספיק בחשבון בקבלת ההחלטות
הגבלת פעילות ספורט למרחק של
100
או
500
מטר משמעה צמצום הפעילות
הגופנית ולכן פגיעה בבריאות הציבור. ההחלטה להגביל עלולה באופן פרדוקסלי
להגביר את הסיכון להפצת
.נגיף הקורונה בשל הגברת הצפיפות בתוך מרכזי הערים
הרבה יותר הגיוני מבחינת בריאות הציבור להסיר את מגבלות המרחק על פעילות
גופנית ולאפשר לאנשים להגיע למרחבים פתוחים או פארקים ,, לצורך הליכה, ריצה
רכיבה או כל פעילות אחרת שאיננה כוללת מגע פיזי הדוק בין אנשים שאי .נם בני בית
לפעילות במרחבים הפתוחים תועלת נוספת, כמפורט במכתב
ה מצ"ב של איגוד רופאי
.בריאות הציבור והחברה להגנת הטבע
אנו מבינים את החשש מכך שאנשים יבואו במגע הדוק עקב הפעילות הגופנית. אבל
החשש התיאורטי אינו מצדיק המשך פגיעה ישירה בבריאות הציבור. במדינות אחרות
מאפשרים פעילות גופנית, לרבות בשטחים הפתוחים הרחק מהבית. ניתן לפקח על
האתרים בהם מתקיימת הפעילות ובמידה ואנשים מתק .הלים, לעצור את ההתקהלות
אנו מבקשים, כאיגוד המדעי של מומחי בריאות הציבור בישראל וכ חברה
המדעי
ת
של ה עוסקים
ברפואת ספורט בישראל ,
,להיות נוכחים (מרחוק) בדיון חשוב זה
ללוות את עבודת הועדה ולספק לועדה
קול מקצועי, מדעי, בלתי תלוי על מנת
לסייע בקבלת החלטות מיטבי
ת
לאישורי.פעילות גופנית לציבור
בברכת בריאות,
פרופ' חגי לוין
ד"ר רון גולן
יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור
יו"ר
החברה לרפואת ספורט
ההסתדרות הרפואית בישראל
ה:עתק
חברי
הועדה והמוזמנים לדיון
-
דחוף–
פעילות גופנית כחלק ממדיניות הבריאות ב
עידן ה
קורונה
נייר עמדה של
החברה לרפואת ספורט, קבוצת העניין בפיזיולוגיה של המאמץ
פרופ' יורם אפשטיין, פרופ' יובל חלד, ד"ר יפתח גפנר , איתי גולדפרב, ד"ר רון גולן
( התפשטות נגיף הקורונהSARS-CoV-2
( ) והמגפה הנלוויתCoViD-19
) היא
ה אירוע
ה
פנדמי הרחב ביותר במאה השנים האחרונות
. ב
ריאות
האזרחים והחוסן הלאומי
עומדים בראש סדר העדיפות
של מ
גב
שי ה
מדיניות
במאבק לצמצום ממדי המגפה
בישראל, והם הבסיס לתקנות חירום ה
כוללות הגבלות על הפרט שלא ידענו כמות
ן
בעולם המערבי . תקנות אלו
כולל
ות
ריחוק חברתי עד כדי
סגר כללי ,מלוו
ת
,בדחק נפשי
חברתי ומשפחתי ושינוי מהותי באורח החיים התקין–
הפעילות יושבנית בעיקרה
ומוגבלת למרחב
ה
ביתי, האכילה מופרזת (לא מעט ב
ש)ל דחק נפשי ,
פגיעה בשעון
ביולוגי, הפרעות שינה ועוד
. לכל אל
ו
יש השלכות קצרות וארוכות טווח על בריאות
הציבור, ש
מ
שפיע
ות על הפרט
, על ה
ציבור
.ועל מערכת הבריאות בכללותה יש גם לזכור
כי עקב
מיקוד המאבק במגפה, הוזנח ה קשב והטפול במחלות כרוניות ,אחרות אשר
לפרטים רבים באוכלוסייה הן מסוכנות אף
יותר מ-
CoViD-19
.
נייר עמדה זה בא לבסס טיעון בדבר חוסר
ה איזון בין הגבלות שמוטלות על הציבור
כחלק ממאבק במג ,יפה
לבין ה יכולת
לאפשר ל ו
לשמר אורח חיים פעיל ובריא . אורח
חיים זה הוא הבסיס ל
מניע
ה וטיפול ב
תחלואה כרונית
, ויכולתיו ל
מש ר ולשפר את
תפקוד מערכת החיסון ו החוסן הגופני עשויים להגן עלינו
גם מ
נזקי ה-
CoViD-19
.
פעילות גופנית
אורח חיים בריא הוא מושג
וכה לל רכיבים
שונים בהרגלי חיים , שמן החשובים שבהם
הם
.תזונה נכונה ופעילות גופנית התקנות החדשות
שיבש
ו
את הרגלי החיים ולא רק
שצמצם את היכולת לבצע פעילות גופנית מכוונת אלא אף צמצם במידה
משמעותית
את הפעילות היומית הספונטנית המכונה בספרות המדעיתNEAT
(Non-exercise
activity thermogenesis)
–
כלל הפעילויות הגופניות שצורכות אנרגיה (כהליכה לתחנת
אוטובוס, עליה במדרגות ו אף
הליכה בקניון) ואינ
ן ספורט או פעילו
יו .ת בחדר כושר
.במקביל, צריכת המזון עלתה
-
דחוף–
הספרות המדעית מ
רא
ה ש כאשר( צריכה אנרגטית עולה
ועמה ה)תזונה, חלה עלי
י ה
מקבילה
ב-
NEAT
ומ
אזן אנרגטי יומי בגוף נשמר בדרך כלל. בימים אל ,ו כשהפעילות
בעיקרה יושבנית,
אין עליה בהוצאה אנרגטית יומית
ו יש עליה בצריכה אנרגטית
(אוכל). התוצאה הבלתי נמנעת היא שינוי במאזן
אנרגיה בגוף
, עם
עליה באחוז שומן ובמשקל גוף
(
Levine). ככל שקצב הוצאה קלורית יומית נמוך,
עליה במשקל (מצבירת רקמת שומן) גדולה יותר
(גרף1
.)
גרף
1: הקשר בין שינוי ב-
NEAT
ועליה ב
מ סת
שומן(Levine, 2002)
חסר פעילות גופנית ותחלואה כרונית
אורח חיים מודרני גרם לירידה משמעותית בפעילות גופנית ועליה בתחלואה נלווית
(Shuval et al., 2014)
.
התקנות החדשות כיום
רוג מות
לירידה נוספת בפעילות הגופנית .
חסר פעילות ג
ו( פנית מזוהה כגורם סיכון רביעי בתמותה עולמית6%
ממקרי מוות
בעולם) לאחר יתר( לחץ דם13%
( ), עישון9%
( ) ורמת סוכר גבוהה6%
)
(WHO,
2009), ובמקום שני לאחר יתר לחץ דם כשמנרמלים את גורמי הסיכון ל שכיחות
( באוכלוסיהPopulation attributable fraction
( )
Lee et al,, 2017
)
. השמנה היא גורם
( סיכון נוסף לתמותה5%
)ממקרי מוות(WHO, 2009)
.
חסר
פעילות גופנית ה
ו א גורם מרכזי
ל( מחלות לב איסכמיות30%
( ), סכרת27%
)
וסרטן (מעי גס ושד21-25%
), ומו
ע
רך כ( גורם מרכזי60%
) ל
מחלות כרוניות ל
א
מדבקות-
(non-communicable disease, NCD)
כפרקינסון, מחלות אוטואימוניות, מחלות
לב ושבץ מוחי(WHO, 2005)
.מאידך , פעילות גופנית סדירה
מ
קטינ ה סיכון לחלות
במחלות
הללו
. למרות שבר
ו ב המקרים נהוג להתייחס לאורח חיים יושבני כמזיק רק
כשהוא ממושך, יד
ו ע כיום
שאימוץ אור
ח
חיים יושבני גם לזמן קצר
של
שבועיים די
ב ו
כדי להפחית משמעותית כושר גופני אירובי, להגביר תנגודת לאינסולין
(ולכן סיכון
לסוכרת מסוג2
,)
ולהחמיר פרופיל שומנים בכבד ובדם(Bowden Davis et al., 2018)
.
,מעבר להיותו גורם סיכון להשמנה מזיקה
אורח ח יים יושבני מפחית במהירות מסת שריר
ומסת עצם, ו ,עבור אוכלוסייה מבוגרת או מוגבלת תנועתית
פגיעה זו עלולה ל
ו מנ ע מהם
להשתקם או לחזור לתפקד. המשמעות היא
פגיעה בתפקוד
ו איכות חיים, התדרדרות
בריאותית וירידה בתוחלת חיים. שרירים פעילים וחזקים, מעבר לחשיבות תפקודם,
מיי צרים ומשחררים חומרים (מיוקינים) בעלי השפעה על תפקוד מערכות גוף
רבות ,
מונעים דלקת ומשפרים את תפקוד מערכת החיסון(Nelke et al., 2019)
. אוכלוסיה מבוגרת
היא בסיכון הגבוה ביותר לאיבוד מסת שריר בלתי הפיך המכונה סרקופניה. מתחת לסף
תפקוד מסוים,
איבוד מסת שריר
ב
קשי ש גביר סיכון לנפילות, תחלואה ומוות. מחקרים
-
דחוף–
מראים שחוסר תנועה עלול להביא לאיבוד מסת וכוח שריר בקצב של כ-
5%
ו-
10%
,בשבוע בהתאמה
ו להביא לתוצאה הרת אסון בקשישים (מעל10%
מ תושבי)ישראל ,
ואף באלו ש
אינם קשישים אך השייכי ל ם
קבוצ
ו ת סיכון בהן
פעילות גופנית מובנית או
לכל
הפחות
NEAT
משמשת
כ
סוג של תרופה מצילת חיים.
המערכת החיסונית
נגיף
ה-
SARS CoV-2
גורם להרס בדרכי נשימה של הנדבק בו ולסערה ציטוקינית
במערכת החיסו
ן, והתוצאות הן מחלת ה-
Co-ViD-19
. פעילות גופנית סדירה מחזקת
את מערכת החיסו
ן, ו חסר בה( מחלישה אותהFord, 2002
). אין כרגע מחקרים
הקושרים באופן ישיר את העיסוק בפעילות גופנית
ל הגנה מנגיף
ז
ה, אך יד
ו ע מעבודות
קודמות
ש ,פעילות גופנית מפחיתה דלקת ומשפרת תנגודת גופנית למחלות ויראליות
כגון שפעת(Song et al., 2020)
.
,לכן
סביר להניח ש חסר פעילות גופנית
בימי ם אלו
ע
לול להח ליש
א ת תגובת מערכת החיסון
ל
נגיף, ו
שמיר ת
אורח חיים בריא עשויה ל
ה גן
לה ו ציל חיים. טיעון נוסף בעד אורח חיים פעיל הוא שאוכלוסיות בסיכון כוללות בעיקר
בעלי מערכת חיסון מוחלשת
ו
בהם גם א לו
הלוק
ים
בהשמנת יתר. בד"כ ילדים עמידים
יותר למחלה נגיפית
יכ הם פעילים יותר. א
ך בימים אל
ו
,"כשהם "דבוקים למסכים
הסכנה לתחלואה בקרב ילדים אף היא עולה(Rado-Izik, 2020)
.
סיכום
אין בידינו מידע עדכני לגבי ההשלכות קצרות הטווח של הסגר על הבריאות. אבל ללא
ספק ההשלכות ארוכות הטווח תהיינה בולטות. הסגר כשלעצמו מונע
מהציבור
לצאת
לפעילויות שגרה שלהן מרכיב בהוצאה האנרגטית. במקביל לחוסר הפעילות צריכת
המזון (הצריכה הקלורית) עולה משתי סיבות עיקריות: א. חוסר המעש; ב. הלחץ
הנפשי. התוצאה ארוכת הטווח של מצב זה היא עליה במסת השומן בגוף (עליה
במשקל) והתפתחות מצב טרום-סכרתי (תנגודת לאינסולין). עליה בשעור הה שמנה
ו "עליה בתנגודת לאיסולין יביאו לעליה בלחץ הדם ולהתפתחות "התסמונת המטבולית
שהיא הגורם המרכזי בהתפתחות מחלות לב וסוכרת(Kaur, 2014)
. ראוי אמנם לציין
שתסמונת זו אפיינית למבוגרים מעל גיל45
אבל בכ-
10%
היא מופיעה גם באוכלוסיה
הצעירה. החשש הוא שהסגר והשינוי
בהרגלי החיים יעלו את שכיחות התסמונת
.המטבולית בכל שכבות הגיל כשהביטוי לכך יהיה בטווח הארוך
המלצות
מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על חשיבות פעילות גופנית יומית שגרתית ויזומה
לשמירה על הבריאות. הפעילות הגופנית צריכה להיות סדירה ומותאמת לגיל ולמצב
.הבריאותי
י כד
שניתן יהיה לבצע פעילות גופנית, חשוב לאפשר ולהניע את הציבור לשמר הרגלי
אורח חיים פעיל ובריא וסדר יום הכולל פעילות גופנית, תזונה, שינה, וחיי חברה, תוך
כדי שמירה על כללי ריחוק חברתי, ואיזונים נדרשים. יש לכן לפעול להתאמת התקנות
כך שתאפשרנה לציבור לבצע פעילות
.ולנוע בפרקים, בטיילת ובאתרי טבע
-
דחוף–
מערכת הבריאות, באמצעות המדיה, צריכה לתת דגש להסברה על שימור הרגלי
אורח חיים בריא, ולצייד את הציבור בארגז כלים פשוט ונגיש ובו הרצאות בנושאי
.כושר ותזונה נכונה, וכללי התנהגות בריאים במרחב הפרטי והציבורי
סוגיית חדרי הכושר, א ולמות חוגים ומרכזי שיקום מורכבת יותר, כי בחלל המצומצם
בו הם פעילים מצויים מתאמנים רבים. קצב הנשימות שלהם גבוה ופליטת הרסס
מדרכי הנשימה הוא רב ועלול להיות וקטור להפצת הנגיף. יחד עם זאת, גם כאן ניתן
.ליצור כללים שיאפשרו פעילות
ביבליוגרפיה
Bowden Davies KA, Sprung VS, Norman JA, et al. Short-term decreased
physical activity with increased sedentary behavior causes metabolic
derangements and altered body composition: effects in individuals with and
without a first-degree relative with type 2 diabetes. Diabetologia. 2018;
61(6):1282-1294.
Ford ES. Does exercise reduce inflammation? physical activity and C-Reactive
protein among U.S. adults. Epidemiology. 2002; 13(5):561-568.
Kaur I. A comprehensive review on metabolic syndrome. Card Res Prac.
Article ID 943162, 4014.
Lee DC, Brellenthin AG, Thompson PD, Sui X, Lee IM, Lavie CJ. Running as
a key lifestyle medicine for longevity. Prog Cardiovascular Dis. 2017,
60(1):45-55
Levine JA. Non-exercise activity thermogenesis (NEAT) Best Pract Res Clin
Endocrinol Metab. 2002; 16(4):679-702.
Nelke C, Dziewas R, Minnerup J, Meuth SG, Ruck T. Skeletal muscle as
potential central link between sarcopenia and immune senescence.
EBioMedicine. 2019; 49:381–388.
Radom-Izik S. COVI-19, exercise, children and their developing immune
system. ACSM EIM update, April 2020.
Shuval K, Finley CE, Barlow CE, Gabriel KP, Leonard D, Kohl HW 3rd.
Sedentary behavior, cardiorespiratory fitness, physical activity, and
cardiometabolic risk in men: the cooper center longitudinal study. Mayo
Clin Proc. 2014; 89(8):1052–1062.
Song Y, Ren F, Sun D, et al. Benefits of Exercise on Influenza or Pneumonia
in Older Adults: A Systematic Review. Int J Environ Res Public Health.
2020; 17(8):E2655.
Suzuki K. Chronic inflammation as an immunological abnormality and
effectiveness of exercise. Biomolecules. 2019; 7:9(6).
WHO. The global burden of disease: 2004 update. Geneva, World Health
Organization, 2005.
WHO. Global health risks: mortality and burden of disease attributable to selected
major risks. Geneva, World Health Organization, 2009.