החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2025-052619
סיכום דיון
מיום שני, י"ב בשבט התשפ"ה, 10.2.2025, בנושא:
תכנון משק המים וניהולו, דוח שנתי 69א
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – ניהול משק המים במדינת ישראל נועד להבטיח אספקת מים ומתן שירותי ביוב לצרכנים השונים לפי אמות מידה מאושרות באיכות, כמות נאותה וביעילות כלכלית. בנוסף טיפול בשפכים, ניצול מי הקולחים והגדלת הרווחה של כלל צרכני המים.
חוק המים קובע כי מקורות המים הם קניין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצורכי התושבים ופיתוח הארץ.
במאי 2024 דנו באריכות בדיון בנושא השימוש במי קולחים ועסק בטיפול בהם בהיבטים של העשרה ואיכות השימוש בפועל ולמרות שישראל נמצאת במקום גבוה בעולם במספר פרמטרים – בשפכים, היקף המים המותפלים, השימוש בקולחים בחקלאות ועדיין נמצא כי יש הרבה מה לשפר- העלאת רמת הטיפול בשפכים אשר עומד על 55%, הרחבת השימוש, תכנון המט"שים ואם לסכם הרי שבבסיס כל הנושא מבוזר בין מאסדרים מה שמונע ניצול מיטבי.
הסיבה כי החלטתי לקיים דיון המשך נבעה מפרסומים מטרידים על כך כי מועצת רשות המים קיבלה בדצמבר החלטות אשר עלולות להסב נזק לציבור ובהן צמצום ההתפלה.
ההערכה היא כי תעריפי המים לציבור יעלו ב כ-2% וההחלטה על כך התקבלה חרף הערכות מקצועיות כי על מנת לשמור על אספקת מים רציפה ולא לפגוע בתשתיות – על התעריף לעלות ביותר מ-3%. בפועל ההחלטה לא להעלות את התעריפים תפגע בהקמת יחידות דיור חדשות והקטנת ההתפלה דווקא בשנה שצפויה להיות שחונה.
ביקשתי לכנס היום את כל הגורמים האמונים על הנושא על מנת לקבל תמונת מצב ולשמוע חוות דעת מקצועיות כיצד ניתן לצמצם ככל הניתן פגיעה בציבור אשר כורע תחת נטל ההתייקרויות במשק מחד ומאידך לא לפגוע בתשתיות חיוניות מאידך.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד - החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות – היום על הפרק דוח ביקורת משנת 2018 שעסק בתכנון משק המים וניהולו. חלפו מס' שנים מאז כתיבת הדוח והוא מתייחס לתמונת מצב בעת ההיא. מכיוון שהדוח עסק בתכנון ארוך טווח ישנם דברים שהם עדיין רלוונטיים, ובנוסף נציג מס' דברים מעודכנים מדוחות ביקורת שנעשו בתקופה שחלפה ונתייחס לנושאים האקטואליים על הפרק .
האלה אבו חלה – מנהלת ביקורת - תקופת הביקורת: יוני 2017 – ינואר 2018.
מטרת הביקורת: לבחון את תפקודה של רשות המים ואת פעולותיה לתכנון וניהול משק המים נוכח משבר מתמשך בו נמצא משק המים, זה יותר מארבעה עשורים אתגרים בפניהם ניצב משק זה: משבר אקלים ומיעוט משקעים לצד עליה בתדירות וברצף שנים שחונות; גידול בביקוש למים למטרות השונות; איומים ביטחוניים ועוד. ניהול לקוי של המשק בידי רשות המים, שהביא להקמת ועדות חקירה ממלכתיות, שהאחרונה שבהן הייתה ועדת ביין מ-2010.
הביקורות שנעשו בנושא בשנים קודמות: 2012- תעריפי המים, דוח שנתי 62א, 2018- תכנון משק המים וניהולו, דוח שנתי 69א, 2023 - השבת קולחים, איכותם והשימוש בהם, דוח מבקר המדינה 2023, 2024 - אסדרה של מתקנים להתפלת מי ים והפיקוח עליהם, דוח מבקר המדינה 2024.
הנושאים העיקריים שנבדקו:
קידום תוכניות במשק המים - בחינת מידת תיקון הלקויים עליהם הצביע מבקר המדינה במספר דוחות בדבר ההכנה והאישור של תוכניות אב ותוכניות פיתוח למשק המים.
הביקוש למים - בחינת מגמות בצריכת המים במגזרים השונים והשלכותיהם על מצב המים באוגר. בחינת הצעדים שנקטה רשות המים לייעול צריכת המים, ולגישור על הפער בין היצע המים לביקוש למים.
שמירה על מקורות המים הטבעיים - להם תפקיד מרכזי בהגברת ביטחון המים בעתות חירום ובחינת תפקודה של הרשות בשמירה עליהם גם נוכח משבר האקלים.
הקמת מתקני התפלה.
פיתוח כלים להפקת מים.
תכנון ופיתוח משק הקולחים - פיתוח ותחזוקה של תשתיות הטיפול בשפכים.
נתוני המפתח: בשנת 2016 סיפק משק המים הישראלי 2.2 מיליארד מ"ק, ובשנת 2023 גדלה הכמות ל2.4 מיליארד מ"ק.
35% מצריכת המים השנתית סופקו בשנת 2016 ו39% סופקו בשנת 2023 בהתאמה ממקורות טבעיים. בשנים אלו 24% סופקו ממים מותפלים. היתר סופקו ממי קולחים ואחרים.
מינוס 149 מלמ"ק - נפח האוגר הניתן לניצול ביחס לקו האדום בתחילת שנת 2018. בסוף שנת 2023 נפח המים הזמינים לניצול ביחס לקו האדום היה 930+.
596.4 מלמ"ק כושר ההתפלה במשק המים. כושר זה צפוי לגדול לכ-782 מלמ"ק עם כניסת מתקן שורק ב' לפעולה (צפי 2025).
55% מהקולחים בשנת 2016 טוהרו לרמה שלישונית כנדרש בתקנות. ב- 2021, 67% מהקולחים טוהרו לרמה שלישונית.
72.08 מלמ"ק מי קולחים הוזרמו לסביבה בשנת 2016. בשנת 2020 הוזרמו לסביבה 115.45 מלמ"ק, 87% מהם לא עמדו באיכות הנדרשת להזרמת קולחים לסביבה.
התקיימו דיונים בנושאים הללו בוועדה לביקורת המדינה ב- 27.11.2018, וב-10.7.2020, ובדיון הנוכחי נתמקד בהיבטים רלוונטיים להחלטה שהתקבלה במועצת רשות המים בדצמבר 2024 על בסיס דוח ביקורת זה ודוח הביקורת הנוסף בנושא השבת קולחים, שהוצג אף הוא בוועדה במאי 2024.
עיקרי הדוח: ליקויים והמלצות -
שר האנרגיה ורשות המים לא קידמו תכניות חיוניות במשק המים, לרבות תוכנית אב, תוכנית לפיתוח המערכת הארצית, ותוכנית אב למשק הביוב והקולחים. בהיעדר תוכנית אב מאושרת, ניהול משק המים מוּנע מאילוצי ההתמודדות עם המשבר המתפתח, במקום לתכנן תוכנית לטווח הארוך שתאפשר לנקוט פעולות שקולות בעת הצורך.
על רשות המים ועל שר האנרגיה להגיש לאישור הממשלה תוכנית אב כוללת ארוכת טווח מעודכנת, שתתווה את המדיניות במשק המים לשנים הבאות.
על אף מגמת עלייה בצריכת המים לנפש משנת 2015, רשות המים לא נקטה צעדים לעידוד החיסכון במים ולצמצום הגידול בצריכה. רשות המים גם נחפזה להגדיל את מכסות המים לחקלאות לפני שהביאה את האוגר למצב ההידרולוגי הנדרש בגבולות הקווים הירוקים.
שות המים לא אישרה תוכנית לטווח הארוך ובה ניתוח של החלופות לגישור על הפער הצפוי בין הביקוש למים לבין היצע המים, הן בהיבט של ניהול ביקושים והן בהיבט של הגדלת היצע המים, לרבות באמצעות הקמת מתקני התפלה נוספים, ובאמצעות טיוב וחידוש קידוחים.
על רשות המים, בעת ניהול הביקוש למים, להביא בחשבון את מכלול הנתונים במשק על מנת לגשר על הפער בין היצע המים לביקוש למים, ועליה לנהל את המשק בצורה מושכלת.
בשנים 2013 עד 2017 אפשרה רשות המים את ניצול מאגרי המים הטבעיים, והביאה להתדלדלות מאגרים אלה עד כדי סיכון לגרימת נזק בלתי הפיך להם. הרשות גם אפשרה ירידה של מפלס הכינרת אף מתחת לקו האדום התחתון.
רשות המים לא קבעה קווי תפעול (קווים אדומים ואחרים) לכל אחד ממאגרי המים הטבעיים של מדינת ישראל, למעט הכינרת.
על רשות המים לשמור על מקורות המים הטבעיים כמקורות מים בני-קַיָימה, ולמנוע מצב של נזק בלתי הפיך להם. בכלל זה עליה לקבוע קווי תפעול לכל אחד ממאגרי המים, לפעול לשיקומם, להקפיד על תפעולם בגבולות הקווים המומלצים ולמנוע את ירידת מפלסיהם מתחת לקווים האדומים.
על שר האנרגיה, כממונה על חוק המים, היה לוודא שרשות המים פועלת בהתאם להחלטות הממשלה לשמירה על מקורות המים הטבעיים.
רשות המים נקטה דפוס פעולה של תפעול משק המים בראייה קצרת טווח, שהתבטאה בריקון מאגרי המים הטבעיים כל אימת שהתמלאו, מבלי שפעלה לשומרם לטווח הארוך, ולעיתים מבלי לנצל את מלוא פוטנציאל ההתפלה הקיים. כך למשל, רשות המים קיצצה את היקף ההתפלה בכל אחת מהשנים 2013 ו-2015.
בעקבות הדוח התקבלה החלטת ממשלה, יוני 2018 – תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופת בצורת במשק המים בשנים 2018 – 2030. עיקרי ההחלטה: הגדלת היצע המים המותפלים, צמצום הביקוש ועידוד החיסכון במים, ייעול וזירוז הליכים בפיתוח משק המים, חיבור אזורים מנותקים למערכת הארצית, תוכנית הפיתוח התלת שנתית של "מקורות" של חברת המים בע"מ, תגבור אגן הכנרת, שיקום נחלים, ועדכון הממשלה במצב משק המים.
טיהור שפכים- 33% ממי הקולחים בשנת 2021 טוהרו לרמה שניונית או בסיסית נמוכה מהרמה השניונית הדרושה בתקנות. כמעט 40% ממי הקולחים מטוהרים במט"שים שמיצו את יכולת הספיקה שלהם ומגיעה אליהם כמות מעבר למה שהם יכולים לטהר. על פי נתוני הרשות למקרקעי ישראל אם לא נפתח ונשדרג את המט"שים לא נוכל לחבר סדר גודל של 116 אלף יחידות דיור בשנים 2024-2028. בנוסף ישנו גידול בהזרמה לסביבה, גידול זה הוא גם בשפכים, בביוב ובקולחים, רוב ההזרמה היא ללא קבלת צווים ובניגוד לתקנות.
החלטות מועצת רשות המים - בדצמבר 2024 התקבלה החלטה במועצת רשות המים בעניין עדכון תעריף המים שעיקרה צמצום עליית התעריף מ-3.47% ל-2% (ללא מע"מ), זאת בין היתר באמצעות הצעדים הבאים:
עדכון תחזית הצריכה מעל הכמות המוכרת לשנת 2025, בגידול של 1% ביחס לאומדן שנלקח בחשבון. משמעות כספית – הגדלת הכנסות שתביא לצמצום עליית תעריף המים ב- 0.5 נקודות אחוז.
לתקן את החלטת המועצה לעניין כמות המים המיועדת לרכישה ממתקני התפלת מי ים לשנת 2025, כך שתעמוד על סך של 700 מלמ"ק במקום 725 מלמ"ק. משמעות כספית – הפחתת עליית תעריף המים ב-0.2 נקודות האחוז
לדחות את המלצות הצוות המקצועי לעניין המשך ההפרשות לקרן הבטוחות לפיתוח מט"שים לשנת 2025 (קרן זו משמשת להשקעות לפיתוח מט"שים). משמעות ההחלטה – הפחתת עליית תעריף המים ב- 0.5 נקודות האחוז.
החלטת מועצת רשות המים מביאה להפחתת העלייה בתעריף המים. החלטה זו חוסכות כ- 2.55 ₪ ללא מע"מ (3.01 כולל מע"מ) בחודש למשפחה בת 4 נפשות. ראוי לבחון את המשמעויות של החלטה זו על משק המים והביוב.
משרד האנרגיה והתשתיות – יוסי דיין – מנכ"ל משרד האנרגיה – חלק מהתפקיד של משרד האנרגיה הוא לאתגר את הקונספציה בנוגע לקביעת תעריפי המים. תעריף המים מחולל אינפלציה ובסופו של יום אני לא במקום לשפוט את המשפחות ש-5-10 ₪ לחודש הם משמעותיים עבורם. כהסתכלות אנו צריכים למצוא את הדרך בין התפקיד המסורתי של משק המים לבין עלות משק המים ולייעל אותו עד כמה שניתן. משרד המבקר מדבר על צמצום הצריכה ורכישת המים המותפלים. בתחילת שנת 2024 גבו מהאזרח מראש 150 מלש"ח, ולימים גילו שלא לצורך, ונעשתה גביית יתר. הסכום הוחזר לתעריף המים. אין לנו את הזכות לעשות את זה על בסיס נבואה או הערכות, הדרך צריכה להיות הפוכה, האזרח צריך לשלם על מוצר שהוא באמת מקבל ואף גוף כלשהו לא צריך ליהנות מהכסף אצלו בכיס בין אם זה בריביות או בדרך אחרת.
תעריף המים מעודכן פעמיים בשנה, בתחילת השנה לאחר דיון ענייני על צורכי משק המים, ובאמצע השנה בשל עליית סל מדדים – גם זה לא מקובל. בדקנו גם את התזמון מתי נכון לבוא לומר למתקני ההתפלה מתי להתפיל יותר מים זאת על מנת שלא יפגע משק המים אפשר להודיע להם גם באמצע החודש.
חלוקת דיבידנדים - מדובר על עשרות רבות של מלש"ח. לא הגיוני שחברה מתוערפת תעביר את הדיבידנדים לרשויות המקומיות, כלומר הם מרוויחים ממשק המים ומעבירים זאת לצרכים אחרים. הרצון שלנו הוא לצמצם את רווחיות תאגידי המים. יו"ר רשות המים מכיר את הנושא הזה היטב ואף העלו זאת מיוזמתם, היום בונים מודל אחר בעזרתו של פרופ' יוג'ין קנדל, לניהול תאגידי המים שבתוכו שוקלים את נושא הדיבידנדים שמצד אחד לא ראוי לחלק אותם לרשויות ומצד שני צריך בסופו של יום תאגיד מאוזן יעיל ושירוויח גם לטובת התשתיות.
פחת מים וגבייה בתאגידים – נושא זה לא מעודכן. אני נגד פחת מים וגבייה מופקעת, צריך לעודד את התאגידים לצמצם את פחת המים. תעריף המים לא צריך לממן מי שלא משלם מים. למי שיש קשיים יש מנגנונים והנחות לסייע לו. תודות למאמצים שעשו רשות המים הגענו להסכמות והחזרנו מעל 200 מלש"ח לתעריף המים.
חשוב לציין שאנחנו עושים את התהליכים הללו באופן שוטף, מאתגרים ומבקרים את רשות המים בהבנה הדדית.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד - החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות – בנוגע לנושא הדיבידנדים של תאגידי המים, התייחסנו לזה בדוח המבקר שנידון בוועדה בעבר, הם מחולקים אחרי ההשקעות בתשתיות אך עדיין המבקר העיר כי תופעת חלוקת הדיבידנדים אינה תופעה חיובית, צוין לזכות תאגיד מים אחד, מי אונו, שהחזיר את הרווחים לתושבים.
הרשות הממשלתית למים וביוב – יחזקאל ליפשיץ – מנכ"ל הרשות ויו"ר המועצה– רשות המים השכילה לתקן את הרוב המוחלט מהדברים שהועלו בדוח. אנו עמלים בשנתיים האחרונות על תוכנית אב לשנת 2075, מעודכנת מהתוכנית הקודמת שנכתבה ב-1975. המורכבויות שלה כוללות הנחות מרחיקות לכת לפי גידול האוכלוסייה, בהסתכלות ל-50 שנה, כאשר מדובר בהבדלים של במיליוני אנשים. בנוסף בודקים את כמות פחיתת המשקעים. דצמבר וינואר השנה היו שחונים לחלוטין., וזהו החורף הכי שחון במאה השנים האחרונות. מערכות הגשמים בחורף הזה נחשבות לאירועים אלימים ואנו לא מצליחים לנצל באופן מיטבי את הגשמים הללו. אנו בתקווה שבפברואר יפצה, אך האידיאל הוא שהגשם יתפרס לאורך שבועות. אחד הדברים שאנו רואים בשל שינוי האקלים ולוקחים בחשבון הוא שתהיה פחיתה בכמות המשקעים ובמילוי החוזר לאקוויפרים ולכינרת. אנו מבינים את החשיבות שללא מים – לא ניתן יהיה להתקיים, ולכן אנו לוקחים הנחות מחמירות.
מתקני התפלה – אנחנו הולכים להתקין עוד מתקני התפלה. היום יש כושר התפלה של 600 מיליון קוב. מתקן התפלה גדול מאוד שהיה אמור להיכנס לפעילות לפני כשנתיים אך בעקבות מלחמות אוקראינה וחרבות ברזל, הוא יכנס לפעילות בחודשיים הקרובים בפעילות חלקית ולא מלאה שיגדיל את כושר ההתפלה ל-800 מיליון קוב. בצפון יש מתקן התפלה בשלבי הקמה ובנוסף באשדוד מתקן ההתפלה יצא לשיפוץ נרחב לאחר שהיה מושבת זמן ארוך. מתקן ה-BOT הראשון במדינת ישראל נמצא באשקלון, הוא ישופץ ויורחב להיקף יצור של 220 מיליון קוב. עובדים על מתקן התפלה ה-8 בעמק חפר שאמור לייצר 200 מיליון קוב נוספים ויוקם ב-2031.
אנחנו מדברים על כך שבשנת 2050 יהיה כושר התפלה של 1.7 מיליארד קוב מים מותפלים, וב-2075 2.7 מיליארד.
מועדים תוכנית אב - על פי החלטת הממשלה אנו צריכים לאשר התוכנית במועצת המים ולאחר הצגה ואישורו של שר האנרגיה הוא יביא אותה לאישור הממשלה, בתקווה בסוף רבעון שני.
תוכנית אב לקולחים – בניית התוכנית הסתיימה.
תוכנית אב לביוב – עשינו הליכי שיתוף ציבור טובים מאוד ואנחנו נביא אותה לאישור ולביצוע.
קווי תפעול נקבעו לכל האקוויפרים, מסמכי מדיניות אושרו, תוכנית אב למשק המים גם היא אושרה ברשות המים.
משק המים הוא המשק המוביל במדינה ישראל ואחד המובילים בעולם לפי דוחות ה-OECD.
תעריפים בהשוואה למדינות ה- OECD – לפי מחקר שערך מרכז מחקר והמידע בכנסת הוא הרביעי הנמוך במדינות ה-OECD בתעריפי מים לבית.
אישרנו לפני מספר חודשים קרן שתסייע לתאגידי המים להקים מט"שים, נושא שיש בו מצוקה.
כמות הביוב גדלה עם קצת גדילת האוכלוסייה. אנחנו לא רוצים להעלות את התעריף אך מצד שני לא רוצים ליצור חסמי דיור. עיר שרוצה להגדיל את השכונות שלה כדי לתת פתרונות דיור, אם אין לה פיתרון ביוב לא תוכל לעשות זאת. לאחר שרשות המים ייסדה את קרן המט"שים, המועצה דורשת שגופים אחרים יממנו זאת. אנחנו בדיונים עם משרד האנרגיה למציאת מקורות אחרים למימון.
מיקי זיידה – מנהל אגף בכיר לתכנון- אחת הבעיות בתוכניות אב הייתה הסכמה על קביעת התעריפים. לגביי תקופות הביקורת, סיימנו בתקופה זאת את ה-5 שנים הכי קשות שהיו במשק המים. הפער בין הממוצע בגשמים למה שיורד בדר"כ לבין מה שקיבלנו בפועל היה תוצאה של מחזור גדול מאוד. התוכנית אב שאישרנו כבר ב-2012 לאופק תכנון ל-2050 כבר הביאה בחשבון את ניהול הסיכונים ואת שינוי האקלים לפני שהוקמה המנהלת לצורך כך.
האתגר הכי גדול היום הוא נושא משק הביוב וההסדרה הממונית שלו. כמות הביוב גדלה בהתאמה לקצב גידול האוכלוסייה. משק המים הוא כרטיס הביקור שלנו בזכות הידע שיש למדינת ישראל שידועה שניהול משאבים בעת מחסור.
מים לישראל אגודה שיתופית – חכ"ל איתן ברושי - יו"ר מים לישראל - אין לרשות המים את הכלים להתמודד עם האתגר של משק המים בכללתו. אנחנו לא עומדים במקום נכון ולא יודעים אם מדובר במשבר המים או במשבר ניהולי. זה לא הכול בגלל איתני הטבע אלא גם בגלל האדם. הפיגור בקצב ההתפלה לא התחיל מהיום, אלא שנים רבות קודם.
במים יש שלושה דברים- כמות איכות ומחיר. בכמות ובאיכות עוסקים רבות. אבל במחיר יש פשיטת רגל של הרשות. המים זה אמצעי ולא מטרה. המדינה אומרת שבטיפול בקולחים הדבר הראשון זה הגדלת הבנייה, הדבר השני זה מים לטבע והמים לחקלאות רק במקום השלישי. זה שיש גידול באוכלוסייה זאת לא סיבה להקמת מאגר.
אין גורם מתכלל למשק המים, אין עבודה אמיתית ממשלתית. צריך לבנות מבנה אחר, אנחנו ביעדים של המחר שלאחר המלחמה וביטחון המזון. לרשות המים נוח שאין לה גוף שמבקר אותה, אין להם את הכלים להתמודד עם החקלאות ולכן הם קובעים מחירים שמחסלים אותה. האוצר מודאג יותר מיכולת הבנייה וקליטת האוכלוסייה הגדלה בישראל מאשר שאלת החקלאות. מבחינתם החקלאות זה הייבוא, זה אחד תלוי בשני. בלי פתרון לקולחים, אין בנייה והרחבה של היישובים, וזו בעיית העיר יותר משל הכפר.
משרד האנרגיה והתשתיות – יוסי דיין – מנכ"ל משרד האנרגיה הטענות המוכרות והידועות של מחיר מים לחקלאות נמצאות בדיונים. אין עוררין על חשיבות החקלאות וביטחון המזון. ניסינו לתת מענה ללא הצלחה לצרכים העתידיים של החקלאות הן באמצעות מי קולחים והן במים שפירים. צריך להבין שאם נוריד את המחירים מישהו צריך לממן את זה, וזה יהיה צרכן המים הביתי, לכן צריך למצוא את האיזון הנכון.
משרד האוצר – ליהי צלאל – רפרנטית מים והגנ"ס באג"ת – משק המים על פי חוק הוא משק כספים סגור. התעריפים נקבעים לאחר ועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו לצורך זה. משרד האוצר ומועצת הרשות אינם מפקחים על מחירי הקולחים, למעט הקולחים שמספקת חברת מקורות.
המשרד להגנת הסביבה – שרית כספי אורון- מנהלת אגף מים ונחלים – חייבים למצוא פתרון לנושא המשך מימון שדרוג והרחבה של מט"שים, לא רק כחסם דיור אלא כמקור זיהום כבד לסביבה.
משרד הבריאות –דוד ויינברג מנהל תחום ארצי תכנון וקולחים – מחזק את דברי מנכ"ל רשות המים בנושא המצוקה הכלכלית, אם מסתכלים על השפדן, מילוני מטר קוב של קולחים מוזרמים לנחל ומגיעים לסביבת יניקת מתקני ההתפלה, זה לא תקין ופוגע בסביבה ובבריאות. הפתרון הוא הזרמה לנגב ושימוש לחקלאות.
חברת מקורות – אייל בן דוד – סמנכ"ל פיתוח –היקפי פיתוח משק המים עומדים על מיליארד וחצי ₪ בשנה. חלק לא מבוטל מכך הוא לטיפול בשפדן, תשתיות וחקלאות כדי שנוכל להוליך את המים מאזור מרכז המים דרומה לנגב מערבי. אחד האתגרים הקשים ביותר הוא הסטטוטוריקה, משקיעים המון תשומות כדי לקדם פרויקטים לפיתוח משק המים ל-2030-2040. חברת מקורות צריכה להיות ערוכה מול כל מתקני ההתפלה. מתקני התפלה אשקלון, גליל מערבי ועמק חפר – ונצטרך לקלוט את המים האלה בתשתית גדולת קוטר, ועיקר העשייה בהולכה ובאנרגיה ירוקה. אנו מטפלים באירוע הזה כדי שנוכל להשלים אותו ולהיות ערוכים ומוכנים לקליטת נפח המים.
משרד החקלאות וביטחון המזון - ד"ר אסף לוי – מנהל אגף בכיר גורמי ייצור המזון – אנחנו מבקשים שנהיה חלק מתוכנית האב. התקבלה לאחרונה החלטת ממשלה להגדלת הייצור החקלאי ב30%. לצורך קידום החקלאות והפיקוח צריך לדאוג לשלושת הדברים שהועלו פה - כמות איכות ומחיר.
החברה להגנת הטבע – דנה טבצ'ניק – ראש תחום נחלים –זיהום הסביבה – ניכר גם מהדוח שהנחלים הם פתרון הקצה לכל בעיה או תקלה במערכות הביוב ובמט"שים. אנחנו חווים תקלות חוזרות ונשנות, מתקנים ישנים וחדשים קורסים. נחלים חולים זה אנשים חולים. תושבי עוטף עזה חשופים למחלות בגלל שאין השקעה מספקה במשק הביוב והמט"שים. למשק המים הורידו בחוק ההסדרים האחרון 200 מלש"ח שאמורים היו להגיע לתוכנית האב לקולחים וביוב. אם מט"ש מזהם את הים הוא משלם על כך, זה לא קורה כשזה מוזרם זיהום לנחלים. משרד האוצר יכול לקדם זאת ביחד עם רשות המים.
מרכז השלטון המקומי – מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת – יש קושי גדול באופן שבו הוסדר משק המים בישראל. משק המים היה מטופל ע"י הרשויות המקומיות עד לשנת 2001, ולאחר חשיבה מחודשת של המדינה לנושא, הוחלט כי הטיפול במשק המים יועבר לטיפולו של רגולטור שהוקם לשם כך – רשות המים. החוק איפשר הקמת תאגידי מים במספר תצורות, וכיום תאגידי המים הם בבעלות מלאה של הרשויות המקומיות.
השלטון המרכזי לא מפקח ומנהל את נושא הטיפול במים כמו שצריך. אנו סבורים שיש לתת לרשויות המקומיות ולתאגידים אשר תשתיות המים והביוב שלהם פועלים כהלכה, לפעול עצמאית.
סוגיית התיאגוד האזורי – סוגיה ששנויה במחלוקת בין השלטון המקומי למרכזי. לא רואים בהכרח יתרון בגודל ולא סבורים שנכון לאחד תאגידי מים. מקיימים שיח עם רשות המים ומשרדי הממשלה. בשנים האחרונות חל שינוי לטובה בגישת משרדי הממשלה לנושא.
סוגיית הדיבידנדים – בעלי המניות הם הרשויות המקומיות. הכסף הוא ציבורי ומשמש למטרות ציבוריות בלבד. אנחנו עובדים כל העת על כך שהכספים יגיעו במלואם לרשויות כדי הרשויות יוכלו לעשות שימוש בתקציבים אלו לטובת התושבים. הארכנו פעמים רבות את הפטור ממס על חלוקת דיבידנד כדי שהציבור ולא הגורם הפרט ייהנה מכך.
הרשות הממשלתית למים וביוב – יחזקאל ליפשיץ – מנכ"ל הרשות – בהמשך לדבריו של מר ברושי, שאין גוף מתכלל לנושא משק המים הם לא נכונים. בחקלאות המחירים אמנם יקרים, אבל עשינו פה פלא בטיפול המי הקולחים, ובכלל יש הישגים אדירים לרשות המים.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מקבלת את דברי מנכ"ל משרד האנרגיה ומברכת על כך שכספים עודפים הוחזרו לאזרח.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבחון את נושא הדיבידנדים מתאגידי המים לרשויות. הוועדה סבורה כי כל הדיבידנדים צריכים לחזור למשק המים ולכיסם של הצרכנים.
הוועדה מברכת על כך שתוכנית האב נמצאת בשלבים סופיים ומבקשת כי רשות המים תעדכן את הוועדה לאחר אישור מועצת רשות המים, שר האנרגיה, והגשתה לאישור הממשלה.
הוועדה מבקשת ממשרד האנרגיה ומרשות המים לקיים בהקדם שולחן עגול יחד עם משרד מבקר המדינה ולטייב את הנתונים שהוצגו בדוח המבקר .
הוועדה מבקשת מחכ"ל איתן ברושי - יו"ר מים לישראל לכתוב דוח מנהלים ולשלוח למשרד מבקר המדינה ולמנכ"ל משרד האנרגיה ולאחר מכן לשבת יחד לשולחן עגול ולעדכן את הוועדה בהתקדמות.
הוועדה מבקשת מהחברה להגנת הטבע לשלוח דוח מנהלים למשרד מבקר המדינה ולמשרד להגנת הסביבה על נושא זיהום הנחלים.