חומר רקע
1
חסמים מרכזיים בתעסוקת
נשים ערביות בישראל
תחבורה ציבורית ומעונות יום
עו"ד שירין בטשון
2022 דצמבר
חסמים מרכזיים בתעסוקת
נשים ערביות בישראל
תחבורה ציבורית ומעונות יום
כתיבה
עו"ד שירין בטשון
ניסוח הצעות חוק
עו"ד איתי מק
צוות היגוי
פרופ' ניהאיה דאוד
ד"ר רג׳דה אלנאבולסי
מנהל מחלקת המחקר
ד"ר זהר כוכבי
עריכה
מיטל מזרחי
עיצוב
ניצן נצר
2022 דצמבר
© כל הזכויות שמורות למכון זולת לשוויון וזכויות אדם
תוכן העניינים
4 ....................................................................................................................................תקציר
6 ......................................................................................................................................מבוא
7 ..................................................................................................חסמים מבניים ופוליטיים
9 .............................................................................נקודת מפנה במדיניות ממשלות ישראל
10 .............................................................................................אקדמאיות בשוק התעסוקה
13 ............................................................תוכניות ממשלה לעידוד תעסוקת נשים ערביות
13 ...................................דוגמאות למגבלות תוכניות הממשלה לעידוד תעסוקת נשים ערביות
15 ......................................................................................................................מרכזי ריאן
15 .......................................................................................................תוכניות יזמות זעירה
16 ........................................................................................היעדר תחבורה ציבורית נאותה
17 ......................................................................תחבורה ציבורית מותאמת לצרכים מגדריים
17 .......................דוגמאות להחלטות ממשלה לשיפור התחבורה הציבורית ביישובים הערביים
22 ............................................................................................היעדר מסגרות טיפול בילדים
25 .....................................................................................................................................סיכום
27 ..................................................................................................................................נספחים
27 ............................ 2022-נספח א: הצעת חוק לקידום השוויון בתחבורה הציבורית, התשפ"ג
29 .......................................................1961-), תשכ"א9 'נספח ב: תקנות התעבורה (תיקון מס
30 ............................2022-נספח ג: הצעת חוק לקידום שוויון במעונות יום לפעוטות, התשפ"ב
ריצקת
4
*תקציר
דוח זה סוקר את החסמים העומדים בפני נשים ערביות המונעים את כניסתן והשתלבותן בשוק התעסוקה
בישראל. הדוח מתמקד בשני חסמים מרכזיים, אשר יש תמימות דעים בספרות האקדמית והמקצועית
לגבי השפעתם על שיעור השתתפותן של נשים ערביות בשוק התעסוקה: היעדר תחבורה ציבורית
(מעונות יום). הדוח מציע הצעות חוק קונקרטיות שעשויות3 נאותה והיעדר מסגרות לילדים מתחת לגיל
.לשפר את ההתמודדות עם שני חסמים אלה
בשני העשורים האחרונים השתלבותן של נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל הפכה לסוגייה מרכזית
שמעסיקה גורמים רבים ומגוונים, כולל ארגוני חברה אזרחית, נשות ואנשי אקדמיה, משרדי ממשלה
שונים, מבקר המדינה וגורמים פילנתרופים. מחקרים ודוחות רבים שנכתבו על ידי גורמים שונים ניסו
ללמוד את הסוגייה ולהציע הצעות לשינוי מדיניות במטרה לשפר את המצב הקיים. בשני העשורים
האחרונים חל גם מפנה במדיניות ממשלות ישראל, אשר העלו את הנושא לסדר היום הציבורי וקבעו
יעדים להעלאת אחוז השתתפותן של נשים ערביות בשוק התעסוקה. מאחורי התפנית במדיניות עמד
ההפסד למשק הישראלי בעקבות שיעור השתתפותן הנמוך של הנשים הערביות בשוק התעסוקה, כמו
, שאליהן ביקשהOECD-גם רצונה של מדינת ישראל להשוות את הנתונים המקומיים למקובל במדינות ה
ישראל להצטרף בעשור הראשון של שנות האלפיים. נקודה זו היא קריטית, שכן היא ממחישה כיצד
סוגייה פוליטית, חברתית ומגדרית הופכת להיות מוקד לעניין ציבורי ברגע שהמדינה מגלה שיש לה
.אינטרס כלכלי וציבורי שנפגע
פרק המבוא סוקר את המצב הקיים, מציג נתונים עדכניים, מצביע על החסמים שעומדים בפני השתתפות
נשים ערביות בשוק התעסוקה וממחיש כיצד הבעיה האמיתית בנוגע לאחוזי התעסוקה הנמוכים של נשים
ארוכי שנים ובמבנה ההזדמנויות הלקוי שניצבים ערביות בישראל טמונה בחסמים מבניים ופוליטיים
בפני נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל. חסמים אלה נידונו בהרחבה במחקרים רבים שנכתבו על
.ידי גורמים שונים, ממשלתיים ואזרחיים, והדוח מציג את מסקנותיהם בתמצות
הפרק העוסק בתוכניות הממשלה סוקר בתמצית כמה דוגמאות ליישום התוכניות הממשלתיות השונות
לעידוד תעסוקת נשים ערביות, לרבות הקמת מרכזי השמה (מרכזי ריאן) וכן עידוד יזמות זעירה. תוכניות
ממשלתיות אלה גרמו להעלאת הסוגייה של תעסוקת נשים ערביות לסדר היום הציבורי, לוו בהקצאת
,תקציבים לטובת החברה הערבית ואף תרמו לשיפור באחוזי התעסוקה של נשים ערביות. עם זאת
התברר שהן עדיין לוקות בחסר. כך לדוגמה, חלק מהיעדים שהוצבו לתוכניות אלה לא הושגו ותקציבים
שהובטחו לא הוקצו במלואם. שני הפרקים שלאחר מכן דנים בשניים מהחסמים הגדולים המקשים על
3 השתלבות נשים בשוק התעסוקה: היעדר תחבורה ציבורית נאותה והיעדר מסגרות לילדים מתחת לגיל
.(מעונות יום), ומציעים דרכי פעולה להתמודדות איתם, לרבות באמצעות הצעות חוק קונקרטיות
מחברת הדוח, עו"ד שירין בטשון, היא בעלת תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני כפול במשפט*
)לאומי וציבורי מטעם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. מלגאית של תוכנית המפרי (פולברייט-בין
, עובדתAmerican University Washington College of Law, Washington D.C. ובוגרת של בית הספר למשפטים
בישראל כעורכת דין וכחוקרת ועוסקת בקידום זכויות אדם וזכויות נשים. בשנים האחרונות עבדה כחוקרת בבנק העולמי
.ובסוכנות האו"ם לנשים, וכן ערכה מדדים עולמיים בתחומים הנוגעים למשפט ומגדר
תודה לחברות צוות ההיגוי של המחקר: פרופ' ניהאיה דאוד וד"ר רג'דה אלנאבולסי. תודה מיוחדת לעו"ד איתי מק שהשתתף
.בניסוח הצעות החוק המצורפות כנספחים לדוח. תודה לפרופ' עמליה סער ולד"ר זהר כוכבי על הייעוץ והליווי האקדמי
ריצקת
5
המציאות בישראל הוכיחה שהחובה הכללית של רשויות המדינה לנהוג בשוויון, כפי שנקבעה בפסיקת
בית המשפט העליון, לא הבטיחה שוויון מהותי לאזרחיות והאזרחים הערבים במדינה. גם כיום, המאמצים
לאומי של מדינת-לצמצום פערים בין החברה הערבית לחברה היהודית נתפסים כאינטרס כלכלי ובין
ישראל, ולא בהכרח כמחויבות קבועה לדאוג לזכויות כלל אזרחיה ותושביה. זאת ועוד, בשנים האחרונות
מאמצים אלה נעשים באמצעות תוכניות חומש אשר לא בהכרח משנות את התפיסה שמעצבת את
שוויונית והאפליה כלפי החברה הערבית. תוכניות החומש, טובות ככל שיהיו, הן הסדר-המציאות הלא
חריג של הרשות המבצעת לתיקון עיוותים ולסגירת פערים. אולם לנוכח הפערים העצומים בין האוכלוסייה
.הערבית ליהודית בישראל, אין בהן כדי להבטיח מימוש שוויוני של זכויות והקצאה שוויונית של משאבים
מטבען, תוכניות חומש גם כפופות לשינויים ואישורים פרטניים של הקצאת תקציבים, כאשר בפועל חלק
מהתקציבים המובטחים לא מנוצלים במלואם. כפי שהדוח מראה, בהקשר של תעסוקת נשים, גם אם
ימומשו יעדי הממשלה במלואם, נשים ערביות עדיין יהיו בתחתית סולם התעסוקה בישראל ועדיין יישמרו
.פערים בינן לבין נשים יהודיות
כדי לשפר את אופן המימוש של זכויות האזרחיות והאזרחים הערבים במדינה, מכון זולת מציע בדוח זה
הצעות לתיקוני חוק ותקנות אשר יבססו חובה לשקול שיקולים הנוגעים לשוויון ולקידום השוויון בעת
קבלת החלטות לאישור, הקמה, תקצוב וסבסוד של מעונות יום ותשתיות תחבורה. הצעות אלה עשויות
לשפר את יכולת המעקב והפיקוח של החברה האזרחית והרשויות השונות (במיוחד הרשות המחוקקת
.והרשות השופטת) על מימוש השוויון וצמצום או התרחבות הפערים
אובמ
6
מבוא
בשני העשורים האחרונים, השתלבותן של נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל הפכה לסוגייה
מרכזית שמעסיקה גורמים רבים ומגוונים, כולל ארגוני חברה אזרחית, אנשי ונשות אקדמיה, משרדי
ממשלה שונים, מבקר המדינה וגורמים פילנתרופים. הספרות האקדמית והמקצועית רוויה כיום במחקרים
ודוחות מתחומים שונים, תוך ניסיון ללמוד את הסוגייה ולהציע הצעות לשינוי מדיניות במטרה לשפר את
.המצב הקיים
שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל נמצא בעלייה מתמדת בשני העשורים
עמד שיעור2001 האחרונים, אולם הוא עדיין נמוך ביחס לנשים יהודיות ולגברים ערבים. בעוד בשנת
שיעור התעסוקה כמעט הכפיל את עצמו והגיע2018 , בשנת19.8% התעסוקה של נשים ערביות על
. למרות זאת, נשמרו הפערים בין נשים ערביות לנשים יהודיות, ואף התרחבו עקב עלייה גדולה38.2%-ל
בנוסף, מעמדן של הנשים הערביות בשוק1.יותר באחוז הנשים היהודיות המשתתפות בשוק התעסוקה
התעסוקה הוא פגיע, בין היתר בשל עבודה במקצועות
שהכנסתן נמוכה, כגון רווחה, סעד, הוראה, בריאות
ומשק בית, עבודה במשרות חלקיות והיעדר אכיפה
של זכויותיהן בעבודה. פגיעותן של הנשים הערביות
החריפה בתקופת משבר הקורונה ורבות מהן הוצאו
חשוב להדגיש כי קבוצת2.לחל"ת ואיבדו את עבודתן
הנשים הערביות אינה קבוצה מונוליטית וישנן כאלה
הסובלות ממעמד פגיע יותר בשוק התעסוקה, כמו נשים
ללא השכלה אקדמית, עובדות כפיים וכן נשים בדוויות
3.אשר שיעור התעסוקה שלהן הוא הנמוך ביותר
,בשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות ממשלה שקבעו יעדי תעסוקה גבוהים יותר לנשים ערביות
, התוכנית הכלכלית לצמצום הפערים בחברה הערבית (להלן: "תוכנית550 ובהן החלטת ממשלה מספר
4.2026 עבור נשים ערביות לשנת46.3% החומש לחברה הערבית"), אשר בה נקבע יעד תעסוקה של
בדוח זה נבצע סקירת מצב כללית של הנושא על בסיס המחקרים שפורסמו עד כה. כמו כן, נעסוק בחלק
מן החסמים העומדים בפני נשים ערביות מלהיכנס ולהשתלב בשוק התעסוקה בישראל תוך התמקדות
(מעונות3 בשני חסמים מרכזיים: היעדר תחבורה ציבורית נאותה והיעדר מסגרות לילדים מתחת לגיל
.יום). הדוח מציע הצעות חוק קונקרטיות שעשויות לשפר את ההתמודדות עם שני חסמים אלה
ראשית, ולפני שנתחיל בסקירה, ראוי לעמוד על שלוש נקודות מרכזיות למסגור הדיון: חסמים מבניים
.ופוליטיים, נקודת מפנה במדיניות ממשלות ישראל ואקדמאיות בשוק התעסוקה
, הרשות לפיתוח2021 בישראל הערבית החברה שנתון , נסרין חדאד חאג' יחיא, מוחמד ח'לאילה, אריק רודניצקי ובן פרג'ון1
.116 ', עמ2022 ,המשרד לשוויון חברתי והמכון הישראלי לדמוקרטיה ,כלכלי במגזר המיעוטים
.2020 ,צוותי המומחים של המשבר ,וחרדיות ערביות נשים תעסוקת על הקורונה משבר השפעת ,1 צוות נשים, נייר עמדה2
); ג'רי31.7.2016( מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,ערביות נשים בקרב תעסוקה , שלי מזרחי סימון ואורלי אלמגור לוטן3
מרכז המחקר והמידע של ,בנגב בדואיות על בדגש ערביות נשים תעסוקת על נתונים ,אלמו קפיטל ואורלי אלמגור לוטן
.9-8 '), עמ27.2.2022( הכנסת
. שם4
קבוצת הנשים הערביות
אינה מונוליטית וישנן כאלה
הסובלות ממעמד פגיע יותר
בשוק התעסוקה, כמו נשים
ללא השכלה אקדמית, עובדות
כפיים וכן נשים בדוויות אשר
שיעור התעסוקה שלהן הוא
הנמוך ביותר
אובמ
7
חסמים מבניים ופוליטיים
אינספור מחקרים ממשלתיים ולא ממשלתיים מצביעים על כך שהחברה הערבית סובלת מאפליה מבנית
ומוסדית המתבטאת במערכת החינוך, ריחוק גיאוגרפי מממרכזי תעסוקה ורמה נמוכה של תשתיות
אחד מרכיביה5.תומכות תעסוקה, כמו גם חסמים בשלבים של טרום שוק העבודה ובשוק העבודה עצמו
המרכזיים של האפליה הממוסדת ארוכת השנים כלפי החברה הערבית התבטאו בחסימה או הכנסה
, כך למשל6.פיתוח-לאומית במצב של תת-סלקטיבית שלהם למשק הישראלי, והשארתם כמובלעת אתנו
מצביע על כך שהאוכלוסייה2016 דוח מבקר המדינה משנת
הערבית סובלת, במבחן התוצאה, מאפליה מתמשכת וכי
הלכה למעשה מדינת ישראל לא צלחה ביישום עקרון
עוד7.השוויון המהותי בין אזרחי המדינה היהודים והערבים
מציין הדוח כי למרות שינוי מסוים שחל במדיניות ממשלות
ישראל בשנים האחרונות (שעליו נרחיב בהמשך), תמונת
המצב בכל הנוגע לתעסוקה בחברה הערבית היא עגומה
ומדאיגה ופעולות הממשלה בנושא לקו בחסר, לא היו
תקינות, לא היו אפקטיביות, תקציבים שהוקצו לא נוצלו
8.ויעדי תוכניות לא הושגו
ביטויים של החסמים המבניים והפוליטיים שהובילו לפערים כלכליים וחברתיים עצומים בין החברה
הערבית ליהודית בישראל, שונה בין נשים לגברים. בעוד נשים ערביות מאופיינות בשיעורי תעסוקה
גברים ערבים מרוכזים9,)נמוכים שנובעים משוליות מצטלבת ומצטברת (הן כנשים והן כמיעוט לאומי
במקצועות הדורשים רמת כישורים נמוכה ושכר נמוך וכן סובלים מאחוזי אבטלה גבוהים וגיל פרישה
זאת ועוד, בתקופת משבר הקורונה חלה ירידה בשיעור10.)מוקדם יחסית (בהשוואה לגברים יהודים
אולם למרות האמור וחרף עלייה כללית בשיעורי11.התעסוקה של גברים ערבים ללא השכלה גבוהה
מראים שנשים2022 התעסוקה של נשים ערביות בשנים האחרונות, נתונים עדכניים של הלמ"ס לשנת
ערביות עדיין נמצאות בתחתית סולם התעסוקה בישראל, כאשר מתחתיהן נמצאים אנשים שאינם בכוח
12.העבודה מחמת מוגבלות
למרות ניסיונות לקשור את שיעור התעסוקה הנמוך של נשים ערביות ל"סיבות תרבותיות" או ל"מעמדה
הנחות" של האישה הערבייה בחברה הערבית, רוב המחקרים והדוחות שנכתבו בישראל מעידים דווקא
, אורות וצללים בכלכלת)בסט ואחרים (עורכים-בישראל, בתוך: אבי בן הערבית החברה כלכלת , ערן ישיב וניצה קסיר5
', עמ2020 ,, תל אביב: עם עובד והמכון למחקר כלכלי בישראל על שם מוריס פאלק2017-1995 השוק: המשק הישראלי
.723-678
הרשמי, דוח מחקר על העבודה בכוח השתלבותן וסיכויי היעדרותן חידת :בישראל פלסטיניות נשים תעסוקת , עמליה סער6
, שנות השכלה ומעלה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה12 פרויקט עתידה להעצמה כלכלית והשמה תעסוקתית של בעלות
.40 ', עמ2011 ,אוניברסיטת חיפה
.5 '), עמ24.5.2016( ג66 מבקר המדינה, דוח שנתי ,בתעסוקה הערבית האוכלוסייה של שילובה לעידוד המדינה פעולות 7
. שם8
.1 , ה"ש2022 חאג' יחיא ואחרים9
.184 '), עמ2008( בנק ישראל ,וחשבון דין ,העבודה שוק 10
.)6.4.21( כלכליסט ,ערבים גברים של התעסוקה בשיעור קריסה :בקורונה רק לא , שחר אילן11
.2022 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,)יעדים טבלת( ממשלתיים תעסוקה יעדי אחר מעקב 12
אחד מרכיביה המרכזיים
של האפליה הממוסדת
ארוכת השנים כלפי החברה
הערבית התבטאו בחסימה
או הכנסה סלקטיבית שלהם
למשק הישראלי, והשארתם
לאומית-כמובלעת אתנו
פיתוח-במצב של תת
אובמ
8
על תמונת מצב מורכבת יותר ועל חסמים רבים אשר מונעים את כניסתה של האישה הערבייה לשוק
.התעסוקה או הופכות אותה ללא כדאית
ניסו מנסחי הדוח לתת הסבר לאחוז השתתפותן הנמוך של2008 כך למשל, בדוח בנק ישראל משנת
הנשים הערביות בשוק התעסוקה וניסו לייחס את התופעה לנורמות פטריארכליות בחברה הערבית
:"ול"מאפיינים מסורתיים
מבחינת"מקורה של שונות זו הוא ככל הנראה בהבדלים בין נשים "מודרניות" ל"מסורתיות
.)ההשכלה, המצב המשפחתי, מספר הילדים והשליטה במיומנויות שונות (כגון אנגלית ומחשב
בכיוון זה מצביעה גם עליית שיעור ההשתתפות על פני זמן בד בבד עם עליית שיעורי ההשכלה
ושינויים תרבותיים נוספים. הממצא האמור, שלפיו שיעורי ההשתתפות של הנשים שונים מאוד
מהמקובל במדינות מערביות ובקרב היהודיות בישראל ודומים לשיעוריה בארצות מוסלמיות מחזק
13.את המסקנה כי מדובר בהשפעות תרבותיות
אולם, מחקר שערך ד"ר יוסף ג'בארין בעשור הראשון של תחילת שנות האלפיים מפריך את הטענה
שלעיל ומוצא ששיעורן של נשים ערביות המשתתפות בכוח
העבודה בישראל נמוך משמעותית ביחס למדינות ערביות
וביחס למדינות מתפתחות. במחקר המתבסס על מדגם
נשים ערביות נמצא שהסיבה העיקרית לשיעור1,500 של
הנמוך של נשים ערביות המשתתפות בכוח העבודה היא
מחסור במקומות עבודה, וכי רובן המכריע של הנשים הבלתי
,) מעדיפות לעבוד בתוך היישוב, קרוב לביתן73%( מועסקות
מהנשים הערביות43%-בגלל ריבוי תפקידיהן. המחקר מצא ש
הבלתי מועסקות בשכר מוכנות להיכנס מיד למעגל התעסוקה
14.אם הדבר יתאפשר
מחקריה הרבים של פרופ' עמליה סער בנושא תעסוקת נשים ערביות גם מעידים כי בניגוד ל"שיח פערי
התרבות" שמשתמש באופן מניפולטיבי במאפיינים תרבותיים של החברה הערבית כגורם שלכאורה
מסביר את הפערים הכלכליים והחברתיים בינה לבין החברה היהודית, הבעיה האמיתית טמונה בחסמים
.מבניים ופוליטיים ארוכי שנים ובמבנה ההזדמנויות הלקוי שיש לנשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל
תעסוקה אמינות וזמינות-במצב הקיים של מחסור במקומות עבודה הולמים, היעדר של תשתיות תומכות
ורמת הכנסות נמוכה, עלות הכניסה של נשים לכוח העבודה הרשמי גבוהה מדי לרוב המשפחות. "עלות
החזרים ההזדמנויות" שמגלמת בתוכה חישוב משוקלל של ההחזר המקסימלי של העבודה, הכולל
(כגון תחושת סיפוק אל מול מחירים אישיים וחברתיים), מובילה למסקנה כי הנשים כספיים ולא כספיים
הערביות בישראל ממשיכות להיעדר מכוח העבודה הרשמי משום שבתנאים הקיימים לא כדאי להן
15.להשתלב בתוכו
.184 ', עמ10 , ה"ש2008 בנק ישראל13
להתוויית מדיניות18-פורום קיסריה ה ,הישראלית הכלכלה של האתגר בישראל ערבים תעסוקת , ד"ר יוסף ג'בארין14
.7-6 ', עמ2010 ,כלכלית לאומית והמכון הישראלי לדמוקרטיה
Amalia Sa’ar, “The Gender Contract under Neoliberalism: Palestinian Israeli Women's Labor Force 15
Participation," Feminist Economics 23:1 (2017): pp. 54-76
בניגוד ל”שיח פערי
התרבות”, הבעיה
האמיתית טמונה בחסמים
מבניים ופוליטיים ארוכי
שנים ובמבנה ההזדמנויות
הלקוי שיש לנשים ערביות
בשוק התעסוקה בישראל
אובמ
9
כך, כדי שעלות ההצטרפות של הנשים לכוח העבודה הרשמי תהפוך להיות כדאית, המדינה נדרשת לתקן
16:את החסמים הבאים
•
.פיתוח מסיבי של הזדמנויות תעסוקה ביישובים הערבים
•
פיתוח תשתיות תומכות תעסוקה, בעיקר מסגרות אמינות וזמינות כלכלית לטיפול בילדים ותחבורה
.ציבורית נאותה
•
.אקטיבית של חוקי עבודה ואכיפת חוקים נגד אפליה בשוק העבודה-אכיפה פרו
•
עידוד מעסיקים להעסיק נשים ערביות, לרבות הכשרה של מעסיקים ומקומות עבודה לקליטה ראויה
17.של הנשים
נקודת מפנה במדיניות ממשלות ישראל
בשני העשורים האחרונים חל שינוי במדיניות ממשלות ישראל בכל הנוגע לתעסוקת האוכלוסייה הערבית
ובפרט בסוגיית השתלבותן של נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל. השינוי במדיניות התבטא
בהעלאת הנושא על סדר היום הציבורי והצבעה על ההפסדים שנגרמים למשק הישראלי כתוצאה משיעור
מחקרים ודוחות רבים התחילו להצביע18.תעסוקתן הנמוך של הנשים הערביות לצד הנשים החרדיות
על היתרונות בשילוב נשים ערביות בשוק התעסוקה, הן
לנשים עצמן והן למשקי הבית שלהן, אולם גם בהגדלה
2007 בשנת19.משמעותית של רמת התוצר במשק הישראלי
החל משא ומתן לקראת הצטרפות ישראל לארגון לשיתוף
דבר שגרם להעלאת20,OECD-פעולה ולפיתוח כלכלי, ה
נושא תעסוקת הנשים הערביות לסדר היום הציבורי
בישראל, בין היתר בשל השפעתו על הדירוגים השונים
. על שיעורי תעסוקה ועוניOECD-שמבצע ארגון ה
מוצג איור אשר ממנו עולה כי שיעורי התעסוקה של גברים ונשים2008 בדוח של בנק ישראל משנת
(להוציא אוכלוסיות חרדיות וערביות) היו מעל ליעד שקבעה הממשלה, וכי שיעור התעסוקה של גברים
ערבים נמצא בקרבתו. אולם, בכל הנוגע לנשים ערביות וחרדיות, למרות עלייה באחוז התעסוקה שלהן
בשנים האחרונות, הם עדיין נמוכים במידה ניכרת מיעד התעסוקה הכללי אשר נקבע בהתאם למקובל
האיור מראה כי אוכלוסיית הנשים הערביות מופיעה בתחתית הטבלה של אחוזי21.OECD-במדינות ה
בלבד (לעומת היעד שנקבע לגילאי22.6% תעסוקה בישראל, כאשר אחוז התעסוקה שלהן עמד אז על
22.)71% העבודה העיקריים העומד על
.3 , ה"ש2016 מרכז המחקר והמידע של הכנסת ;6 , ה"ש2011 עמליה סער16
, דוח של מרכז אדוה מצביע על הטיות בלתי מודעות מצד מנהלים, לרבות אמירות גזעניות מצד מעסיקים פוטנציאליים17
על מבט ,בוזגלו ויעל חסון-כחסם שעומד בפני השתלבות נשים בשוק התעסוקה בישראל. ראו: ברברה סבירסקי, נוגה דגן
.)17.10.2021( מרכז אדוה ,אתיופיות ויוצאות חרדיות ,ערביות נשים של תעסוקה ,המעסיקים
.)27.1.2014( כלכליסט ,בשנה שקל מיליארד 1.6 למדינה עולה הערביות הנשים אבטלת , מיקי פלד18
.3 , ה"ש2016 מרכז המחקר והמידע של הכנסת19
.OECD-ל ישראל הצטרפות 20
.190 ', עמ10 , ה"ש2008 בנק ישראל21
.)12.4.2009( Ynet ,בלבד 22.6% :ערביות נשים של התעסוקה שיעור 22
החל משא2007 בשנת
ומתן לקראת הצטרפות
, דבר שגרםOECD-ישראל ל
להעלאת נושא תעסוקת
הנשים הערביות לסדר היום
הציבורי בישראל
אובמ
10
אופיינה כשנה של משבר כלכלי עולמי שהשפיע גם על ישראל, מיקומן2008 לצד העובדה כי שנת
של הנשים הערביות בתחתית סולם התעסוקה והשפעת אחוזי התעסוקה הנמוכים שלהן על אחוזי
, היוו גורםOECD-התעסוקה הכללים בישראל ורצון ישראל להשוות את הנתונים המקומיים למקובל ב
מכריע שנתן תמריץ לממשלות ישראל להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי. כך, לצד התעצמות
האווירה הציבורית של לאומיות אתנית המדירה אזרחים ערבים מהזירה הפוליטית, לרבות באמצעות
חקיקתו של חוק הלאום, המדינה פועלת לצמצם את הפערים הכלכליים בין ערבים ויהודים ומקדמת את
23.הערך של גיוון ושילוב האוכלוסייה הערבית בשוק התעסוקה כרעיון שהוא טוב לכלכלה
נקודת המפנה המסבירה את השינוי במדיניות כלפי הנשים הערביות היא קריטית וחשובה שכן היא
ממחישה כיצד סוגייה פוליטית, חברתית ומגדרית כגון זו הופכת להיות מוקד לעניין ציבורי ברגע שבו
המדינה מגלה שיש לה אינטרס כלכלי וציבורי שנפגע. אינטרס כלכלי זה הוא אשר הניע את המדינה
ומקבלי ההחלטות לפעול להזרמת תקציבים רבים
לטובת הנושא והצבת יעדים גם בתוכנית החומש
,). עם זאת550 הנוכחית לחברה הערבית (החלטה
וכפי שנרחיב בהמשך, תוכניות חומש לא בהכרח
שוויונית בין אזרחים-משנות את המציאות הלא
ערבים ליהודים, שכן עניינן בצמצום פערים מתוך
לאומי של מדינת ישראל ולא-אינטרס כלכלי ובין
בהכרח שינוי תפיסה של מחויבות קבועה לדאוג
.לזכויות של כלל האזרחים והתושבים
אקדמאיות בשוק התעסוקה
מחקרים ממשלתיים ולא ממשלתיים מצאו ששיעור ההשכלה הגבוה בחברה הערבית בישראל נמצא
מהאוכלוסייה הערבית15% בעלייה מתמדת, אם כי עדיין קיימים פערים בהשוואה לחברה היהודית. בעוד
. לפערים בהשכלה יש33%-הם בעלי תואר אקדמי, באוכלוסייה היהודית הנתון הוא כמעט כפול ומגיע ל
השלכות לא רק על היכולת להשתלב בשוק העבודה, אלא גם על כושר ההשתכרות ועל תנאי העבודה של
לצד זאת ולמרות עלייה לא מבוטלת בשכר בקרב האוכלוסייה הערבית, העלייה24.האוכלוסייה הערבית
25.המקבילה בקרב האוכלוסייה היהודית הייתה גדולה יותר והפערים בין שתי האוכלוסיות התרחבו
בשני העשורים האחרונים שיעור ההשכלה הגבוה בחברה הערבית בישראל נמצא בעלייה מתמדת וקיים
גידול בקרב לימודי תואר ראשון, בייחוד בקרב נשים ערביות. שיעור הסטודנטיות הערביות לתואר ראשון
26.הוא כמעט כפול מגברים ערבים, אולם פער זה מצטמצם בתואר השני ומתהפך בתואר השלישי
Amalya Sa’ar, Palestinian Women in the Israeli Workforce and the Idea of Economic Citizenship, Economic 23
Sociology, the European Electronic, Newsletter 16:2 (2015)
.118 ', עמ1 , ה"ש2021 חאג' יחיא ואחרים24
.122 ' שם, עמ25
עמליה סער והואזן יונס, גיוון: נשות קריירה פלסטיניות אזרחיות ישראל, סדרת "ישראלים", למדא עיון, האוניברסיטה26
.2021 ,הפתוחה ומכון בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
נקודת המפנה המסבירה את
השינוי במדיניות כלפי הנשים
הערביות ממחישה כיצד סוגייה
פוליטית, חברתית ומגדרית הופכת
להיות מוקד לעניין ציבורי ברגע
שהמדינה מגלה שיש לה אינטרס
כלכלי וציבורי שנפגע
אובמ
11
מחקרים שהתמקדו בתעסוקת נשים ערביות אקדמאיות בישראל מעידים כי חלק נכבד מהחסמים
שעליהם מצביעים דוח זה ואינספור מחקרים ממשלתיים ולא ממשלתיים, לא פוסחים על קבוצה זו
אשר נאלצת להתמודד עם היעדר תשתיות ותחבורה ציבורית נאותה, תנאי שכר נמוכים וקושי לשלב
ועל כן נראה שאין הלימה בין27.בין עבודתן בשכר לבין תפקידן כאימהות ומטפלות בזירה הביתית
28.ההתקדמות הראויה של נשים ערביות בתחום ההשכלה ובין מצבן העגום מבחינת תעסוקה
מחקרים הראו שמציאת עבודה קרוב לבית או לאזור מגוריה של האישה משפיעה גם על ההחלטה לבחור
מסלול לימודים. בהתאם, נשים ערביות רבות שואפות למצוא מקום עבודה שיוכל להשתלב בבניית משפחה
בהיעדר29.וטיפול בילדים וכן מקום עבודה נגיש, ולכן יש שבוחרות במקצועות מסורתיים כמו הוראה
תנאים תומכים מצד המדינה, כגון תחבורה ציבורית ומעונות היום, רבות הנשים הערביות שמתקשות
30.לשבור את תקרת זכוכית בבית לאור הציפייה מהן לשמר את התפקידים המגדריים במשפחה
,שאלת האיזון בין עבודה לבית והציפייה מנשים לקחת חלק גדול יותר בנטל הטיפול בילדים ובבית
אינה רק מנת חלקן של נשים ערביות. מדובר בסוגייה שמעסיקה נשים בישראל ובעולם. החוזה החברתי
מגביל31,בין נשים לגברים, אשר לפיו נשים מצופות עדיין ליטול חלק גדול יותר בבית ובטיפול בילדים
מאוד את זמינותן של נשים לעבודה בשכר ואת סוגי העבודה שבהם הן יכולות לעסוק – בעיקר בהיעדר
מסגרות טיפול ציבוריות איכותיות וזמינות, כמו מעונות יום מסובסדים. ההשלכות באות לידי ביטוי
בפערים מגדריים בהכנסות ובנכסים, בכוח מיקוח מוגבל בשוק העבודה ובנגישות מוגבלת לביטחון
32.סוציאלי ולחיסכון פנסיוני
כך, נטל הטיפול במשפחה ובילדים הרובץ עדיין על כתפיהן של נשים ממשיך להוות אתגר, בישראל
ובעולם. במהלך תקופת משבר הקורונה, לדוגמה, הדיווחים בארץ ובעולם העידו על החרפה בפגיעותן
של נשים במקומות העבודה, בין היתר בשל עול הטיפול בילדים בעקבות סגירת מוסדות החינוך ושהות
33. נשים משקיעות כמעט פי שניים זמן בעבודות בית מגבריםOECD-ממושכת בבית. גם לפי נתוני ה
שאלת האיזון בין עבודה (קריירה) לבית וחלוקת
התפקידים המגדריים המצופה מנשים, מה שסער
ויונס מכנות "החוזה המגדרי", מעסיקה מאוד גם את
הנשים הערביות האקדמאיות. בעוד סביבת המוצא
אינה מונעת מהן לצאת לעבוד בשכר, החוזה
המגדרי המודרני מזמין אותן לעשות זאת כתוספת
לעבודתן הביתית, ולא כשינוי דרסטי של חלוקת
34.העבודה בינן לבין הגברים
.) (ערבית2007 ,נשים נגד אלימות ,התעסוקה בשוק ערביות אקדמאיות , יאסר עוואד27
.13 ', עמ14 , ה"ש2010 יוסף ג'בארין28
מכון ,התערבות למודל והצעה 2018 מצב תמונת – בישראל מועסקות לא אקדמאיות ערביות נשים , חאלד אבו עסבה29
.3 ', עמ2018 ,מסאר והמוסד לביטוח לאומי
.60 ' שם, עמ30
Carole Pateman, The Sexual Contract, Polity Press, 1988 31
.2022 , ינואר7 תלם ,העולם את שמשנים הרעיונות :טיפול כלכלת , יעל חסון32
,)7.3.2021( מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,2021 האישה יום לקראת נתונים ריכוז :הקורונה מגפת בצל נשים , עדו אבגר33
.13 'עמ
.44 ', עמ6 , ה"ש2011 עמליה סער34
שאלת האיזון בין עבודה לבית
והציפייה מנשים לקחת חלק גדול
,יותר בנטל הטיפול בילדים ובבית
.אינה רק מנת חלקן של נשים ערביות
מדובר בסוגייה שמעסיקה נשים
בישראל ובעולם
אובמ
12
כך, הלגיטימציה הגוברת לכניסת נשים לעבודה בשכר וכן להשכלה אקדמית של נשים ערביות לא
הפחיתה מאחריותן לעבודה הרגשית והטיפולית, אשר גברים רבים ממשיכים להיות פטורים ממנה או
לכל היותר נוטלים בה חלק באופן וולונטרי ובלתי עקבי. ההצלחה של נשים להשתלב בכוח העבודה
תלויה ביכולתן למצוא לעצמן פתרונות מספקים לעבודה הביתית ולטיפול בילדים. לעיתים הפתרונות הם
35.עבודה במשמרות כפולות בבית ומחוצה לו ושכירת שירותי טיפול חיצוניים, במידת האפשר
בספרן של עמליה סער והואזן יונס אשר התמקד באקדמאיות ערביות המשתלבות בעיסוקים יוקרתיים
,(משפטים, רפואה והנדסה), הן טוענות כי לאותן נשים יש סיכויים הרבה יותר גבוהים להיות מועסקות
אולם הן עדיין ניצבות בפני שלל מחסומים אשר הופכים את מצבן בשוק העבודה לפגיע. הן מחלקות את
החסמים העומדים בפני הנשים לשני סוגים עיקריים: חסמים הנעוצים בסביבת העבודה הביתית (העובדה
שנשים שיוצאות לעבוד ממשיכות להיות האחראיות העיקריות לעבודה הביתית, עבודה שהגברים
פטורים ממנה), והסביבה התעסוקתית המתאפיינת באפליה לאומית ומגדרית משולבת ומצטלבת. כדי
להעלות את אחוז השתתפותן בשוק התעסוקה בישראל, יש להפוך את יציאתן של הנשים הערביות
36.לשוק התעסוקה לכדאית עבורן ולספק להן תנאים תומכים ליציאה לעבודה
מכל אלה עולה בבירור כי התמריץ של נשים ערביות להשתתף בשוק העבודה מושפע מהחסמים העומדים
.בפניהן וממבנה ההזדמנויות הבעייתי שיש להן בשוק התעסוקה בישראל
.31 ' שם, עמ35
.115 ', עמ26 , ה"ש2021 עמליה סער והואזן יונס36
תויברע םישנ תקוסעת דודיעל תויתלשממ תוינכות
13
תוכניות ממשלתיות לעידוד תעסוקת נשים ערביות
פרק זה סוקר דוגמאות לתוכניות הממשלתיות השונות לעידוד תעסוקת נשים ערביות, לרבות הקמת
מרכזי השמה (מרכזי ריאן) וכן עידוד יזמות זעירה. אמנם תוכניות ממשלתיות אלה גרמו להעלאת סוגיית
התעסוקה של נשים ערביות לסדר היום הציבורי, לוו בהקצאת תקציבים לטובת החברה הערבית ואף
תרמו לשיפור באחוזי התעסוקה של נשים ערביות בעשור האחרון, אולם הן עדיין לוקות בחסר שכן חלק
.מהיעדים שהוצבו לתוכניות אלה לא הושגו ותקציבים שהובטחו לא הוקצו במלואם
דוגמאות למגבלות תוכניות הממשלה לעידוד תעסוקת נשים ערביות
מתחילת שנות האלפיים ומאז התחזקותו של השיח הציבורי על אודות העלאת אחוז התעסוקה הנמוך
של נשים ערביות בישראל והשפעתו על המשק הישראלי, יזמו ממשלות ישראל תוכניות שונות לעידוד
נשים ערביות במטרה להעלות את אחוזי התעסוקה שלהן. להלן נמנה את החלטות הממשלה העיקריות
:שקבעו יעדי תעסוקה גבוהים יותר לנשים ערביות
•
.2020-2010 שעניינה: הצבת יעדי תעסוקה לשנים1994 התקבלה החלטת ממשלה מספר2010 ביולי
37.40%- בשיעור של כ2020 ההחלטה קבעה יעדי תעסוקה בקרב נשים ערביות לשנת
•
שקבעה יעד תעסוקה לנשים ערביות בשיעור198 התקבלה החלטת ממשלה מספר2021 באוגוסט
38.2030 בשנת53% של
•
– התוכנית הכלכלית לצמצום הפערים בחברה550 התקבלה החלטת ממשלה מספר2021 באוקטובר
בקרב הנשים46.3% (תוכנית החומש). בהחלטה נקבעו יעד תעסוקה של2026 הערבית עד לשנת
39.2026 הערביות בגילאי העבודה העיקריים לשנת
יש לציין כי מהותן של החלטות הממשלה כאמור הוא
צמצום פערים בתחום התעסוקה (כלשונן), אך השפעתן
מוגבלת שכן אין ביכולתן לשנות את חוסר השוויון הכללי
הקיים בין אזרחים ערבים ליהודים במדינה וגם היעדים
שהן מציבות עדיין רחוקים מלסגור את הפערים בין שתי
האוכלוסיות. יש הטוענים שהפערים בין האוכלוסייה
הערבית ליהודית בכל הנוגע לשיעור התעסוקה ולשכר
הממוצע אף במגמת התרחבות בשנים האחרונות, וזאת
40.עקב עלייה באחוזי התעסוקה בקרב החברה היהודית
.15.7.2010 מיום1994 , החלטת ממשלה מספר2020-2010 לשנים תעסוקה יעדי הצבת 37
.1.8.2021 מיום198 , החלטת ממשלה מספר2022-2021 לשנים הכלכלית התוכנית 38
.24.10.21 מיום550 , החלטת ממשלה מספר2026 לשנת עד הערבית בחברה פערים לצמצום הכלכלית התוכנית 39
בשוק הערבית החברה של ההשתלבות לקידום תוכנית , נסרין חאג' יחיא, איימן סיף, ניצה (קלינר) קסיר ובן פרג'ון40
.2021 ,המכון הישראלי לדמוקרטיה ,העבודה
מהותן של החלטות הממשלה
הוא צמצום פערים בתחום
התעסוקה, אך השפעתן
מוגבלת שכן אין ביכולתן
לשנות את חוסר השוויון
המהותי הקיים בין אזרחים
ערבים ליהודים במדינה
תויברע םישנ תקוסעת דודיעל תויתלשממ תוינכות
14
2030 כך למשל, היעדים להעלאת אחוז התעסוקה של נשים ערביות שאמורים להיות מושגים עד שנת
מצב דברים זה41.83% בעוד כבר כיום שיעור התעסוקה של הנשים היהודיות עומד על53%-מגיעים עד ל
השוויון בין שתי הקבוצות תמשיך להתקיים-מראה שגם אם יושגו היעדים שהציבה הממשלה, מגמת אי
.ונשים ערביות עדיין יהיו בתחתית סולם ההשתתפות בשוק העבודה בישראל
לזאת יש להוסיף גם את השפעתן המוגבלת של תוכניות עידוד התעסוקה אשר המדינה הפעילה. דוח
מצביע על כך שהתוכניות הממשלתיות לצמצום הפערים בתחום התעסוקה2016 מבקר המדינה משנת
בנוסף, הדוח מצביע42.על לנושא-לקו בחסר, חלקן לא תקינות ולא אפקטיביות ובאופן כללי חסר מתווה
.על כך שהתקציבים שהוקצו על ידי תוכניות הממשלה השונות לא נוצלו במלואם ויעדיהם לא הושגו
בשורה התחתונה הדוח קובע כי למרות קיומן של תוכניות ממשלה שונות לעידוד תעסוקה בחברה
הערבית, אין בתוכניות אלה כדי לצמצם את הפערים בין החברה הערבית ליהודית ולפתור את בעיית
:האפליה הקיימת כלפי החברה הערבית
,הדוח מלמד כי התכניות הממשלתיות השונות לצמצום הפערים בתחום התעסוקה לקו בחסר
שנתיות לצמצום-היו לא תקינות וחלקן אף היו לא אפקטיביות. עלו קשיים ביישום התכניות הרב
פערים, תקציבים שהוקצו לשם כך לא נוצלו במלואם ויעדי התכניות לא הושגו. עוד עלה כי אף
תקצוב בתחומים שונים, ההשקעה בה הייתה-שבמשך השנים סבלה האוכלוסייה הערבית מתת
מועטת ובלתי רציפה, ולא התקבלה החלטה אסטרטגית לצמצום הפערים בינה ובין האוכלוסייה
עולה חשש שבהיקף ההשקעה הנתון ובקצב ההתקדמות הנוכחי, אין ,היהודית. יתר על כן
ביכולתן של התכניות הקיימות כדי לצמצם את הפערים במידה ניכרת. הדוח מלמד גם על
ליקויים בפעולות להכשרה והשמה עבור האוכלוסייה הערבית ובאמצעים התומכים בתעסוקה
43.כגון תחבורה ציבורית ומעונות יום
על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת הודגשה מוגבלותן של2009 יש לציין כי בדוח שנכתב כבר בשנת
התוכניות המופעלות על ידי משרדי הממשלה השונים העוסקים בתוכנית השמה ועידוד תעסוקת נשים
ערביות. במסמך נסקרו תוכניות מרכזיות המופעלות על ידי משרדי ממשלה שונים וכן תוכניות שמקבלות
מימון ציבורי. הדוח מצביע על כך שעיקר הדגש בתוכניות לעידוד תעסוקת נשים ערביות הוא על הגדלת
היצע העובדות, אולם אחד החסמים העיקריים המקשים על השתלבות של נשים ערביות בשוק העבודה
.בישראל הוא תשתית תעסוקתית לא מספקת בתוך היישובים הערביים, המגבילה את הביקוש לעובדות
הדוח מצביע על כך שללא יצירת תשתית תעסוקתית מספקת ביישובים הערבים, אין טעם רב בהגדלת
זאת ועוד, הדוח מצביע44.מצבת העובדות הפוטנציאליות, שכן הן לא ימצאו מקום עבודה להשתלב בו
,על כך שתוכניות אלה מכוונות נשים ערביות להשתלב במקצועות "נשיים", כמו ניקיון, טיפול ומזכירות
45.דבר שמקבע אותן בעבודות ששכרן נמוך
.11- ו8 ', עמ3 , ה"ש2022 מרכז המחקר והמידע של הכנסת41
.5 ', עמ7 , ה"ש2016 מבקר המדינה42
. שם, ההדגשה אינה במקור43
מרכז המחקר והמידע של ,ערביות נשים של התעסוקה שיעור להגדלת ציבוריות תוכניות , אורלי אלמגור לוטן והודיה קין44
.2 '), עמ10.9.2009( הכנסת
. שם45
תויברע םישנ תקוסעת דודיעל תויתלשממ תוינכות
15
מרכזי ריאן
מרכזי ריאן הם מרכזים להכוון תעסוקתי המספקים שירותי הכוונה וייעוץ תעסוקה, ליווי והשמה לנשים
וגברים מהחברה הערבית. המרכזים פועלים בשיתוף של גופים שונים, בהם ג'וינט ישראל, משרד ראש
הממשלה ומשרד הכלכלה, והוזרמו אליהם תקציבים של מיליוני שקלים, לרבות על פי החלטת הממשלה
. אולם גם מרכזים אלה מוגבלים ביכולתם להעלות את שיעור התעסוקה של הנשים הערביות באופן922
.שיוביל לשינוי מהותי
קרוב למחצית מכלל הנשים הערביות שהושמו דרך מרכזי ריאן מועסקות במשלח יד של עובדי מכירות
ועובדי שירותים ובמשלח יד פקידותי בעוד שליש מהגברים מועסקים במקצועות תעשייה ובינוי, דבר
זאת ועוד, על פי נתוני משרד הכלכלה46.ששוב מקבע את מעמדם ושכרם הנמוך בשוק העבודה הישראלי
47.אין נתונים המעידים על התמדה במקומות העבודה מעבר לתקופה של חצי שנה בקרב אלה שהושמו
מכלל המשתתפות במרכזי60% דוח של מכון ברוקדייל מצביע גם הוא כי אף על פי שנשים ערביות הן
דוח מבקר המדינה מותח48.ריאן, בפועל השפעת המרכזים על תעסוקת הנשים הערביות הייתה מועטה
אף הוא ביקורת על מרכזי ריאן שלא התאימו את שירותם לצורכי אוכלוסיית הרווחה ביישובים הערבים
(שאותה הם אמורים לשרת) וכי שיתוף הפעולה שלהם עם משרד הרווחה חלקי בלבד. עוד מוסיף הדוח
כי אופן התקצוב שלהם גורם להיווצרות פערים בשירות ולחוסר יעילות, וכן כי שיתוף הפעולה של מנגנון
49.מרכזי ריאן עם שירות התעסוקה מצומצם ביותר
תוכניות יזמות זעירה
בדומה למרכזי ריאן, מרבית התוכניות לקידום יזמות עסקית וזעירה, לרבות תוכנית של מרכזי מט"י וכאלה
, היו2007 שמומנו על ידי הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי שהוקמה בשנת
בעלי השפעה מוגבלת: שיעורי ההצלחה של העסקים הזעירים נמוכים יחסית, ההכנסה שהנשים עשויות
להפיק מהעסקים נמוכה, ופעמים רבות אינה עולה על הכנסתן מקצבאות. כמו כן, רבים מהעסקים אינם
,מצליחים לשרוד יותר מתקופה קצרה וגם הם עלולים לקבע את הנשים במקצועות "נשיים" נפוצים
50.למשל אפייה ומלאכות יד למיניהן
.19 ', עמ3 , ה"ש2016 מרכז המחקר והמידע של הכנסת46
.21 ' שם, עמ47
מצב על הערבית באוכלוסייה תעסוקתי להכוון ריאן מרכזי השפעת , צביקה דויטש, אורן תירוש, ניר לוי וסמדר סומך48
.21 ', עמ2021 מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, מרס ,התעסוקה
.10 ', עמ7 , ה"ש2016 מבקר המדינה49
.28 ', עמ44 , ה"ש2009 מרכז המחקר והמידע של הכנסת50
התואנ תירוביצ הרובחת רדעיה
16
היעדר תחבורה ציבורית נאותה
קיימת תמימות דעים בספרות האקדמית והמקצועית, במחקרים ממשלתיים ולא ממשלתיים ואף בדוחות
מבקר המדינה, על אודות היעדר תחבורה ציבורית נאותה ביישובים הערביים כחסם מרכזי להשתתפות
51.נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל ולמיצוי הפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסייה הערבית בכלל
הצביע בנק ישראל על קשיי ניידות, היעדר תחבורה ציבורית והיעדר נגישות היישובים2008 כבר בשנת
אליו מצטרפים52.הערבים למקומות תעסוקה כגורם המשפיע על דפוסי ההשתתפות בשוק העבודה
ושורה ארוכה של חוקרים ואנשי54 המכון הישראלי לדמוקרטיה53,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מקצוע שמסכימים כי לצורך עידוד תעסוקה בקרב החברה הערבית ובמיוחד בקרב נשים ערביות, יש
למצוא פתרון להיעדר הנגישות לתחבורה ציבורית נאותה ביישובים הערביים. לזאת יש להוסיף את
המחקרים שהתמקדו בתעסוקת נשים ערביות אקדמאיות שהצביעו אף הם על חסם זה להשתלבותן של
55.אקדמאיות בשוק התעסוקה
גם מבקר המדינה מצביע על הבעיה וממליץ למשרד התחבורה לתת מענה לחוסרי תחבורה ציבורית
:הקיימים ביישובים ערביים
היעדרה של תחבורה ציבורית או נגישות נמוכה שלה ביישובים הערביים הם במחקרים צוין כי
בין הגורמים התורמים לשיעורי התעסוקה הנמוכים של האוכלוסייה הערבית, לעתים עד כדי
ניתוקה משוק התעסוקה. היישובים הערביים בישראל סבלו במשך שנים מהיעדר כמעט מוחלט
של תחבורה ציבורית מוסדרת, ואף במועד סיום הביקורת נגישות התחבורה הציבורית ביישובים
הערביים אינה ברמה מספקת, הן מבחינת פריסת הקווים והן מבחינת גובה הסבסוד של תעריפי
56.הנסיעות באוטובוסים
הניסיונות לשפר את סוגיית התחבורה הציבורית ביישובים הערביים נתקלים בלא מעט אתגרים מהם
זמינותם של קרקעות ציבוריות-חולשת הרשויות המקומיות הערביות, בעיית התשתיות וכן בעיית אי
ביישובים הערבים. סוגייה זו מהווה אתגר גם בפני הקצאת
מסך כל2.4%-שטחי תעשייה ותעסוקה בישובים הערבים (רק כ
שטחי התעשייה בישראל נמצאים ביישובים הערביים). המחסור
באזורי תעשייה ומסחר הוא גורם ישיר למצב הכלכלי הקשה
57.של רוב הרשויות הערביות ולהיעדר תעסוקה זמינה לתושבים
יתרה מכך, השילוב בין המחסור החמור בשטחי מסחר ותעשייה
והיעדר תשתיות תחבורה מותאמות, מנתק את התושבים
.המתגוררים ביישובים הערבים ממוקדי תעסוקה חשובים
.227 '), עמ13.3.2019( מבקר המדינה ,יהודיים, דוח מיוחד-הלא ביישובים הציבורית התחבורה קידום 51
.184 ', עמ10 , ה"ש2008 בנק ישראל52
.3 , ה"ש2016 מרכז המחקר והמידע של הכנסת53
.1 , ה"ש2021 חאג' יחיא54
.29 , ה"ש2018 ; אבו עסבה27 ה"ש2007 עוואד55
., ההדגשה אינה במקור11 ', עמ7 , ה"ש2016 מבקר המדינה56
.2023 ,מכון זולת , עורווה סויטאת, מעמד האוכלוסייה הערבית במדיניות התכנון והמקרקעין החדשה בישראל57
השילוב בין המחסור
החמור בשטחי מסחר
ותעשייה והיעדר תשתיות
תחבורה מותאמות, מנתק
את התושבים המתגוררים
ביישובים הערבים ממוקדי
תעסוקה חשובים
התואנ תירוביצ הרובחת רדעיה
17
תחבורה ציבורית מותאמת לצרכים מגדריים
דפוסי העבודה של נשים, בייחוד נשים ערביות, המעדיפות לעבוד קרוב לבית בשל העול הכפול של
,עבודה בשכר וטיפול בילדים ובבית, כופה עליהן מוגבלות נוספת בגישה להזדמנויות עבודה. כך למשל
נמצא כי גורם הנגישות למקום העבודה הוא2018 במחקר שבוצע עבור המוסד לביטוח לאומי בשנת
מחקרים בעולם58.הגורם החשוב ביותר לעצם השתלבותן של האקדמאיות הערביות בשוק העבודה
מראים שנשים נשענות יותר על שימוש בתחבורה ציבורית בהשוואה לגברים. ישנה הכרה הולכת וגוברת
בעולם, לרבות בקרב מדינות מתפתחות, בצורך בפיתוח תחבורה מותאמת מגדרית לצרכים של נשים וכן
מממצאי סקר59.כזו שמבטיחה מרחב בטוח מפני פגיעות מיניות או הטרדות מיניות במהלך הנסיעה ואליה
נשים בתל אביב עולה כי אחת מכל ארבע נשים חוותה הטרדה מינית או500 בקרב2011 שנערך בשנת
מעשה מגונה בתחבורה הציבורית, ואחת מחמש הייתה עדה להם. הרשות לקידום מעמד האישה עסקה
60.לאורך השנים בנושא וקידמה מסעי פרסום להעלאת המודעות להטרדות מיניות בתחבורה הציבורית
61.גם הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת עסקה בנושא זה
לנשים יש גם דפוסי שימוש ייחודיים בתחבורה ציבורית, בין היתר בשל העול הכפול שהן נושאות הן בעבודה
בשכר והן בטיפול בילדים. כך למשל, בהשוואה לגברים נשים עורכות יותר נסיעות ביום אך למרחקים
קצרים יותר. נשים נתקלות בחסמים המקשים עליהן להתנייד בקלות רבה ובנוחות בתחבורה ציבורית כשהן
נושאות עימן ילדים קטנים, עגלות ילדים ושקיות קניות. כמו כן, נשים בעלות הכנסה נמוכה וללא הכשרה
62.מקצועית או בעלות הכשרה נמוכה נוטות לעבוד קרוב לביתן ולנסוע למרחקים קצרים יותר
במילים אחרות, מדיניות אשר רוצה לעודד נשים להשתמש בתחבורה ציבורית צריכה להביא בחשבון
את צורכיהן הייחודיים, לרבות יצירת מרחב בטוח כאמור, ולכן עליה לשלבם במוקדי קבלת החלטות בכל
63.שלבי התכנון
דוגמאות להחלטות ממשלה לשיפור התחבורה הציבורית
ביישובים הערביים
מצב התחבורה הציבורית ביישובים הערביים הוא קשה וקיימים פערים גדולים בינה לבין התחבורה
ביישובים היהודיים בכל הנוגע לתשתיות הכבישים, תשתיות התחבורה הציבורית, נגישות שירותי
התחבורה הציבורית וזמינותם. פערים אלה לא נוצרו במקרה, אלא מקורם במדיניות אפליה ארוכת שנים
64.וטיפול לא ראוי של ממשלות ישראל לאורך שנים
.29 , ה"ש2018 אבו עסבה58
International Transport Forum, Women’s Safety and Security: A Public Transport Priority, OECD Publishing, 59
Paris 2018
.)4.5.2020( ב70 מבקר המדינה, דוח שנתי ,"מינית הטרדה למניעת החוק יישום" 60
אחריות לקחת כולנו ועל – ברורים לא ציבורית בתחבורה מינית הטרדה למניעת הכלים" :סלימאן-תומא כ"חה ,הוועדה ר"יו 61
.)21.3.2016( חדשות הכנסת ,”!שלנו הציבורי המרחב על
,ספרות, פורום נשים לתקציב הוגן סקירת :תחבורה מדיניות בתכנון מגדרי שוויון של יוזמות , יעל חסון ומריאנה פולבוי62
.2011 ,מרכז אדוה
. שם63
.51 , ה"ש2019 מבקר המדינה64
התואנ תירוביצ הרובחת רדעיה
18
עם זאת, בשנים האחרונות נתקבלו החלטות ממשלה חשובות שעניינן פיתוח כלכלי בחברה הערבית
(המכונות גם תוכניות החומש550 והחלטה922 הכוללות התייחסות לפיתוח התחבורה הציבורית: החלטה
:)לחברה הערבית
•
השוואה מלאה של רמת שירותי התחבורה הציבורית בין יישובים יהודים ויישובים קבעה 922 החלטה
: בשלושה מדדים מרכזיים2022 ) עד לשנת"יישובי מיעוטים" ערבים דומים (המכונים בהחלטה
.תדירות השירות, רמת הכיסוי ומספר היעדים
מסך ההשקעה בתשתיות ברשויות40% , יוקצו, לכל הפחות2016 עוד קובעת ההחלטה כי החל משנת
מקומיות (שאינן מטרופולינים) לטובת פיתוח תשתיות כבישים ביישובים הערבים, וכי שיעור זה
. בנוסף, נאמר בהחלטה כי היא צפויה להגדיל משמעותית את45% בפועל על2016 יעמוד בשנת
,היקפי הפרויקטים וההשקעה בפרויקטים של כבישים עירוניים מרכזיים ברשויות מקומיות אלה
65.בפרט עורקי תנועה ראשיים ביישובים
•
קובעת כי משרדי התחבורה והבטיחות בדרכים, האוצר והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר550 החלטה
, וזאת מבלי2021 המיעוטים, יבדקו את האפשרות לתקצב פרויקטים, החל מהרבעון האחרון של
.922 'לגרוע ממחויבות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בהתאם להחלטת הממשלה מס
עוד נקבע כי הממשלה תקבל החלטה בדבר הקצאה של עד מיליארד ש"ח נוספים במהלך שנת
,, בהתאם לקצב התקדמות ביצוע התוכנית ובכפוף להסכמות שיגובשו בין משרד האוצר2023
הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, וכי ההחלטה
תובא לאישור הממשלה. ההחלטה קובעת סעיפים נוספים המתייחסים להרחבת ולהנגשת שירות
התחבורה הציבורית ביישובים אלה, הנגשת תחנות אוטובוס לאנשים עם מוגבלות והקמת צירי
66.העדפה לתחבורה ציבורית
החלטות אלה של הממשלה הן מבורכות ומעידות על מגמה אשר לפיה ממשלות ישראל פועלות כדי
להזרים תקציבים לפיתוח כלכלי ליישובים הערבים, גם בדגש על תחבורה ציבורית. אך מגמת השיפור
של השנים האחרונות אינה מספיקה לנוכח הפערים העצומים הקיימים בין רשויות מקומיות יהודיות
לערביות. זאת ועוד, האופן שבו משרד התחבורה מבצע את המדידה לא משקף בהכרח את עומק
הפערים בתחבורה ציבורית בין יישובים ערבים ליהודים, מאחר שהמדידה שמבוצעת היא כמותית ולא
ממצאי67.של רמת השירות ואיכותו, שמשפיעים עד מאוד על פוטנציאל השימוש של הציבור בתחבורה
,אופוק המשווה יישובים ערביים ויהודיים לפי קריטריונים של מספר תושבים-מחקר שערך ארגון סיכוי
אקונומי ועוד, מראים שבאופן כללי הרמה של שירות התחבורה הציבורית ביישובים הערבים-מצב סוציו
נמוכה מזו של היישובים היהודים. כך למשל, כמות הנסיעות בשבוע והכמות הממוצעת של תחנות יעד
ביישובים היהודים, והמספר הממוצע של קווים המשרתים את היישובים1.5 מחוץ ליישוב גבוהות פי
הדוח מצביע על חוסר היכרות של משרד התחבורה68. ביישובים היהודיים בהשוואה לערבים2.5 גבוה פי
.31.12.2015 מיום922 , החלטת ממשלה מספר2020-2016 בשנים המיעוטים באוכלוסיית כלכלי לפיתוח הממשלה פעילות 65
.24.10.21 מיום550 , החלטת ממשלה מספר2026 לשנת עד הערבית בחברה פערים לצמצום הכלכלית התוכנית 66
ויהודיים ערביים ישובים בין הציבורית התחבורה בשירותי פערים , אינה ברנזבורג, עומר מנסור ומועמר אבו אחמד67
.9 ', עמ2021 אופוק, פברואר-סיכוי ,השוואתי מחקר ,בישראל
.15 ' שם, עמ68
התואנ תירוביצ הרובחת רדעיה
19
עם הצרכים והתנאים הקיימים ביישובים הערבים, ולכן ממליץ על שיתוף ועל התייעצויות שוטפות עם
התושבים, רשויות מקומיות, ועדת התחבורה של ועד ראשי הרשויות הערביות ואנשי מקצוע כתנאי
.הכרחי ליישום מדיניות של צמצום פערים
מצביע אף הוא על רמה ירודה ועל2016 דוח מיוחד שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת
פערים באיכות שירותי תחבורה ציבורית ביישובים הערבים לעומת היהודים, וכן על היעדר דוחות שנתיים
גם דוח מיוחד בנושא69.משווים בין רמת שירותי התחבורה הציבורית ביישובים בעלי מאפיינים דומים
תחבורה ציבורית ביישובים הערבים שהכין מבקר המדינה מצביע על ליקויים רבים ביישום תוכניות
מיפוי של התשתיות-התחבורה ביישובים הערבים, כולל היעדר פיקוח על תחבורה ציבורית פיראטית, אי
70.ראייה מערכתית רחבה של כל האוכלוסייה הערבית הקיימות, ובכלל היעדרה של
:הדוח מצביע על שתי בעיות כבדות משקל
היעדר תוכנית אב מקיפה ומתכללת שתבטיח עמידה ביעדים וסגירת פערים בין האוכלוסייה .1
2022 הציבה הממשלה יעד לצמצום מלא של הפערים עד שנת922 בהחלטה:הערבית ליהודית
(השנה), אולם לא הושלמה הכנתה של תוכנית אב שתאפשר לבחון האם היעדים הושגו והאם
יש71.האמצעים הקיימים (לרבות התקציבים הייעודיים) מאפשרים לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה
פורסמה תוכנית אב ליישובי החברה הערבית, אך היא אינה כוללת יעדים ברורים2019 לציין כי בשנת
72.לעתיד ומנגנוני פיקוח
שעל בסיסו ייקבעו קריטריונים לתיעדוף שיבטיחו שוויון בין היעדר נוהל שקוף כלכלי ושוויוני .2
המבקר ממליץ לקבוע קריטריונים על פי נוהל שוויוני ושקוף כדי למנוע:היישובים הערבים עצמם
מצב של יצירת פערים בין רשויות ערביות עם צרכים רבים בתחום של תחבורה ציבורית, שבהן לא
- דוח של סיכוי73.הוקצו המשאבים הנדרשים, לבין רשויות מקומיות ערביות שהושקעו בהן משאבים
מצביע על כך שהרשויות המקומיות הערביות אינן יודעות אילו מקורות ומשאבים2012 אופוק משנת
עומדים לרשותן לקידום התחבורה הציבורית וכי משרד התחבורה אינו מקצה לרשויות הערביות באופן
נגיש, אקטיבי וזמין את מלוא המידע הדרוש על מרכיבי השירות שהוא יכול לספק, וכתוצאה מכך
74.במקרים רבים הן אינן מנצלות משאבים אלה
מהתיאור לעיל עולה כי במציאות שבה יישובי האוכלוסייה הערבית סובלים מפערי תשתיות בהיקף של
בשעה שהצרכים רק הולכים וגדלים בין החלטת ממשלה אחת לשנייה, לא מספיקה75מיליארדי שקלים
הקצאה של תקציבים בתוכניות חומש התלויות ברצונן הטוב של ממשלות המונעות משיקולים פוליטיים
. האפליה המבנית כלפי החברהOECD-לאומיים כגון דירוג ישראל ביחס למדינות החברות בארגון ה-או בין
הערבית היא עמוקה מאוד ולכן יש לפעול להשגת שוויון פורמלי ומהותי באמצעות החוק, כזה שמחייב
מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,מצב תמונת – הערביים בישובים הציבורית התחבורה שירותי , רינת בניטה ושרון סופר69
.12 '), עמ18.2.2016(
.230 ', עמ56 , ה"ש2019 מבקר המדינה70
.233 ' שם, עמ71
הערבית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והרשות הארצית לתחבורה החברה ליישובי ציבורית לתחבורה אב תוכנית 72
.2019 ,ציבורית
.230 ', עמ51 , ה"ש2019 מבקר המדינה73
.8 ', עמ2012 אופוק, נובמבר-סיכוי ,הערביים ביישובים ציבורית תחבורה :לסיכוי מחסמים ,יוסף וטובי כהן- חגית נעלי74
.7 ', עמ69 , ה"ש2016 מרכז המחקר והמידע של הכנסת75
התואנ תירוביצ הרובחת רדעיה
20
את רשויות המדינה הן בהפעלת מדיניות שוויונית
.והן בהקצאה שוויונית וקבועה של משאבים
כמובן שאין בכך כדי להבטיח יישום שוויוני של
המדיניות, אולם זהו צעד ראשון והכרחי כדי
.לעקוב אחר יישום החלטות כאמור
מצב התחבורה הציבורית ביישובים הערביים
ממחיש כיצד ממשלות יכולות להזניח במשך שנים
צרכים של אוכלוסייה שלמה, להוביל לפערים
כלכליים וחברתיים ללא יכולת פיצוי אמיתית על הפערים הנוצרים. כך למשל, למרות היעד שהוצב
לצמצום מלא של הפערים בתחבורה ציבורית בין יישובים ערבים ליהודים עד922 בהחלטת הממשלה
., נראה שיעד זה לא הושג וכן לא ברור האם מבוצעת מדידה של הפערים בצורה עקבית ושוטפת2022
כמו כן, לא ברור היקף התקציבים שימשיכו לזרום כדי לשפר את פני התחבורה הציבורית, לא ברור אם
הקצאות התקציבים בתוכניות החומש ימומשו במלואם וגם לא ברור מה יקרה כאשר יפוג תוקפן של
מצביע על פערים עצומים בין יישובים ערביים ליהודיים המתבטאים הן2022 תוכניות החומש. דוח משנת
בתכנון תחנות רכבת והן בתכנון קווי אוטובוסים. כך למשל, לרוב תחנות הרכבת מתוכננות ליד יישובים
יהודיים (מתוך חמש תחנות מתוכננות בקו הצפוני של הרכבת, אף לא אחת מתוכננת בקרבת יישוב
עירוניים המשרתים יישובים יהודיים-ערבי). זאת ועוד, אין להשוות בין תדירות הקווים העירונים והבין
76.לעומת כאלה המשרתים יישובים ערביים
בנסיבות אלה, מכון זולת מציע הצעת חוק ותיקון לתקנות אשר יחייבו את משרד התחבורה לשקול בעת
אישור ותקצוב תשתיות ושירותי תחבורה ציבורית, שיקולים הנוגעים למדיניות שוויונית ולקידום השוויון
בתחבורה ציבורית (ראו נספח א). יש בהצעות כדי לסייע לכך שנושא התחבורה הציבורית ביישובים
הערבים יהיה מונח על שולחן הממשלה ומשרד התחבורה כחלק מסדר יום קבוע, יציב ושוטף. הן גם
עשויות לסייע בהקצאה שוויונית של משאבים כדי לקיים את הזכות לשוויון על בסיס קבוע ואולי אף לתרום
למדיניות של העדפה מתקנת עד לצמצום הפערים. הפערים הכלכליים העצומים שקיימים בין החברה
הערבית ליהודית דורשים מחויבות קבועה, יציבה וארוכת טווח של ממשלות ישראל לסגירתם וליישום
שוויון מהותי בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים. אנו סבורים שמחויבות זו צריכה להיות מעוגנת
בחוק, כזו שאינה כפופה לשיקולים פוליטיים או לרצונן הטוב של ממשלות. תוכניות החומש, טובות ככל
שיהיו, מהוות הסדר חריג לתיקון עיוות מסוים ולסגירת פערים, אולם אין בהן כדי להבטיח מימוש שוויוני
של זכויות האזרחים הערבים במדינת ישראל בכל הנוגע להקצאה של משאבים ושירותים בסיסיים. כפי
שראינו בהקשר זה של תעסוקת נשים, גם אם ימומשו יעדי הממשלה במלואם, נשים ערביות עדיין יהיו
בתחתית סולם התעסוקה בישראל ועדיין יישמרו פערים בינן לבין הנשים היהודיות. מטבען, תוכניות
חומש גם כפופות לשינויים ואישורי הקצאות של תקציבים, כאשר בפועל חלק מתקציבים אלה לא
,מנוצלים במלואם. כדי להבטיח מעקב ובקרה טובים יותר על מימוש זכויות האזרחים הערבים במדינה
יש לפעול באמצעות הצעות חוק אשר יבססו חובה על פי חוק לנהוג בשוויונית, כזו שאינה מוגבלת בזמן
.אלא נמצאת על שולחן מקבלי ההחלטות באופן יציב, קבוע ושוטף
.)25.7.22( שומרים ,ציבורית תחבורה יש בקושי ערבים ביישובים :הרכבת לא גם ,עוצר לא האוטובוס פה , פאדי אמון76
האפליה המבנית כלפי החברה
הערבית היא עמוקה מאוד ולכן יש
לפעול להשגת שוויון פורמלי ומהותי
באמצעות החוק, כזה שמחייב את
רשויות המדינה הן בהפעלת מדיניות
שוויונית והן בהקצאה שוויונית
וקבועה של משאבים
התואנ תירוביצ הרובחת רדעיה
21
המצורפת כנספח א לדוח זה מציעה למנות מועצה][נוסח חדש פקודת התעבורה הצעת החוק לתיקון
חברים, מהם שישה נציגי ציבור, תוך הבטחה של מגוון וייצוג15 לקידום השוויון בתחבורה הציבורית, בת
הולם לאוכלוסייה הערבית, נשים, אנשים עם מוגבלות ועוד. בנוסף, הצעת החוק מציעה מסלול שבו
תתאפשר הגשת חוות דעת מטעם ארגוני חברה אזרחית, לרבות חוות דעת מגדריות, למועצה כאמור
,לבחינת התאמת שירותי התחבורה הציבורית לדפוסי שימוש שונים של אוכלוסיות שונות, ובהן נשים
.קשישים, צעירים, בעלי מוגבלות ועוד
חשוב לציין כי החלטות הממשלה המוזכרות לעיל נעדרות ראייה מגדרית. אמנם נושא תעסוקת הנשים
הערביות הוא על סדר היום של הממשלה, אולם חסר ניתוח מגדרי שמביא בחשבון את דפוסי השימוש
.השונים בין גברים לנשים בתחבורה ציבורית, ומכאן חשיבות הגשות חוות הדעת
, (ראו נספח ב), ולחייב את משרד התחבורה1961-בנוסף, מוצע לתקן את תקנות התעבורה, תשכ"א
בקביעתו תנאים והוראות בקשר להפעלת קו שירות של תחבורה ציבורית, להביא בחשבון גם את קידום
.עירונית ובתוך היישובים, זמינותם ונגישותם-השוויון באיכות שירותי התחבורה הציבורית הבין
םידליב לופיט תורגסמ רדעיה
22
היעדר מסגרות טיפול בילדים
חסם מרכזי נוסף העומד בפני השתלבותן של הנשים הערביות בשוק העבודה בישראל בצורה ראויה הוא
ומטה. גם כאן קיימת תמימות דעים בספרות האקדמית והמקצועית3 היעדר מסגרות טיפול בילדים בני
על אודות הצורך בהסרתו של חסם זה והגדלת מכסת מסגרות הטיפול בילדים ובפעוטות ככלי תומך
77.תעסוקה עבור נשים ערביות
, נחקק חוק הפיקוח על מעונות אשר עסק בפיקוח על מעונות לטיפול בילדים, קשישים וחסויים1965 בשנת
לרבות הפעלה ופיקוח על משפחתונים וצהרונים לילדים. אגף בכיר לעידוד תעסוקת הורים במשרד
הכלכלה פעל למתן פתרונות לילדים במעונות יום, משפחתונים וצהרונים, בין היתר על ידי הגדלת היצע
מסגרות אלה ועל ידי סבסוד שהותם של הילדים במסגרות המוכרות. כמו כן, האגף הפעיל מערך פיקוח
עבודתו של האגף נעשתה מתוך הבנה כי המעון, המשפחתון והצהרון משמשים78.ובקרה על מסגרות אלה
אמצעי חשוב לפתרון תעסוקתי להורים ובייחוד לנשים, על ידי כך שהוא מאפשר לאימהות לילדים בגיל
.הרך להשתלב בשוק העבודה
אשר הסדיר את נושא הרישוי והפיקוח על79 נחקק חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות2018 בשנת
מטרתו של החוק אשר עוסק80. שנים, שעליהם לא חל חוק חינוך חובה3 מעונות יום לפעוטות עד גיל
באופן מיוחד בנושא מעונות יום היה להתאימם לסטנדרטים המקובלים בחברה מתקדמת לטיפול חינוכי
2022 משרד הכלכלה והתעשייה היה אחראי על יישום החוק, אולם בינואר2022 בפעוטות. נכון לינואר
מנגנון סבסוד שכר הלימוד הועברו סמכויות הרישוי והפיקוח על מעונות יום לאחריות משרד החינוך בעוד
81.נשאר תחת אחריות זרוע העבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה
שהם נגישים, באיכות טובה ושעלותם סבירה3 הקשר בין קיומם של מעונות יום לילדים מתחת לגיל
לשילובן הכלכלי של נשים בשוק התעסוקה הוא סוגייה שאיתה מתמודדות מדינות רבות בעולם, לרבות
מנסים לקדם מדיניותOECD-לאומיים כגון הבנק העולמי וארגון ה-מדינות מתקדמות. ארגונים בין
התומכות בעידוד הורים, במיוחד נשים, לצאת לעבוד באמצעות מימון וסבסוד של מעונות יום על ידי
82.המדינה והנגשת עלויות הטיפול בילדים עבור הורים עובדים
בישראל אין חולק כי גם בתחום זה הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית זועקים לשמיים, וכי
.נושא מעונות היום בחברה הערבית רחוק מלהיות מספק עבור הורים עובדים או עבור נשים עובדות
,במצב דברים זה, חסם מרכזי שעומד בפני השתתפות נשים ערביות בשוק התעסוקה נותר לא פתור. כך
נשים ערביות נאלצות למצוא פתרונות חלופיים, כגון הישענות על עבודת טיפול ללא שכר שמעניקות
נשים במעגל המשפחתי שלהן, למשל אימהות של נשים עובדות ואימהות של בני זוג, תופעה שבין היתר
83.אחראית על שיעורים גבוהים של פרישה מוקדמת בקרב נשים ערביות
.10 , ה"ש2008 ; בנק ישראל3 , ה"ש2016 ; מרכז המחקר והמידע של הכנסת1 , ה"ש2022 ; חאג' יחיא6 , ה"ש2011 עמליה סער77
.משרד הכלכלה ,הורים, זרוע העבודה תעסוקת עידוד בכיר אגף 78
.נבו ,2018-תשע"ט ,לפעוטות יום מעונות על הפיקוח חוק 79
.נבו ,1949-חובה, תש"ט לימוד חוק 80
.החינוך משרד אתר 81
Tea Trumbic, Diva Dhar, Alena Sakhonchik and Jungwon Kim, Filling the Gaps: Childcare Laws for Women's 82
Economic Participation, World Bank (14.6.2022)
Maha Karkabi-Sabbah, Sami Miari, and Amalia Sa'ar, Early Retirement Under Gender and Ethnic 83
Marginalization: Evidence from Palestinian Arab Women in Israel (in preparation)
םידליב לופיט תורגסמ רדעיה
23
גם בנושא זה נכתבו דוחות רבים, ממשלתיים ולא ממשלתיים, לרבות דוח של מרכז המחקר והמידע של
אשר הצביע על פערים גדולים בין החברה הערבית לחברה היהודית בכל הנוגע2008 הכנסת משנת
מטופלים במעונות4 מהילדים הערבים מתחת לגיל4% (רק4 למסגרות טיפול בילדים המגיעים לכדי פי
מהילדים היהודים באותה קבוצת גיל). עוד מצביע הדוח כי חלק מהמחסור16% יום ומשפחתונים לעומת
במעונות יום בעלי רישיון ביישובים הערבים נובע מקשיים כלכליים שמהם סובלות הרשויות המקומיות
84.הערביות לאור מחסור במשאבים לתקצוב המעונות ומחסור בקרקע לשטחי ציבור
,אמנם בשנים האחרונות חל שיפור בנושא מעונות היום בחברה הערבית, אולם הפערים נותרו גבוהים. כך
מהפעוטות בחברה הערבית זוכים למענה במסגרות היום המפוקחות, בכלל החברה הישראלית13% בעוד
85.40%- ובחברה החרדית על כ27% השיעור עומד על
אופוק מצביעים גם הם על-נתונים שנאספו על ידי סיכוי
פערים בין החברה היהודית לחברה הערבית, שמגיעים
בכמות של מעונות יום לילדים. כך, בעוד5 לפערים של פי
, ילדים200 ברשויות מקומיות יהודיות יש מעון יום לכל
. ילדים990 ברשויות המקומיות הערביות יש מעון יום לכל
מונה את החסמים הניצבים2019 נייר העמדה שפורסם בשנת
בפני הרשויות המקומיות והמונעים מהן הקמה של מעונות
: היעדר שטחים ציבוריים, חסמים בירוקרטיים ותכנוניים, כגון דרישה3 יום ברישיון לילדים מתחת לגיל
,להצגת היתר בנייה המבוסס על תכנית מפורטת מאושרת, המקשים על הרשויות הערביות לעמוד בהם
וכן שיטת הסבסוד אשר לא מעניקה סבסוד לאימהות שעובדות במשרות חלקיות, שהן כשליש מהנשים
אופוק מצביעים על כך ששורש הבעיה נעוץ בהיעדר התייחסות הממשלה למצב הייחודי-הערביות. בסיכוי
של הרשויות המקומיות הערביות, וכן טוענים כי האחריות על התרת החסמים היא של משרדי הממשלה
הנייר מצביע על כך שלמרות הקצאת תקציבים במסגרת תוכניות חומש לחברה הערבית גם86.השונים
.בתחום זה, הפערים נותרו והבעיות לא נפתרו מאחר שלא נעשו מאמצים להסרת החסמים
מצביע על כך בבירור ומציין כי האגף למעונות יום ומשפחתונים2016 גם דוח מבקר המדינה משנת
במשרד הכלכלה לא התאים את המנגנונים שקבע לתקצוב הבנייה של מעונות יום לצרכים ולחסמים
הייחודיים של היישובים הערביים, וכי הדבר פוגע בהגשמת המדיניות הממשלתית לשילובן של נשים
עוד מציין מבקר המדינה כי ועדת אקשטיין וועדת טרכטנברג87.ערביות בתעסוקה ולצמצום פערים
זיהו חסם זה, וחלק מהמלצותיהן נועדו להביא להגדלה ניכרת של השימוש במעונות יום ובמשפחתונים
, מיליון ש"ח. אולם למרות האמור לעיל220-ביישובים ערביים ועל כן בהחלטות ממשלה הוקצו לנושא כ
88. מהיעד שקבעה ועדת טרכטנברג הושג40% רק
מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,הערבי במגזר מוכרים ומשפחתונים יום מעונות , אורלי אלמגור לוטן והודיה קין84
.)7.7.2008(
.)10.5.22( הארץ ,המסובסדים היום במעונות למענה זוכים הערבית בחברה מהפעוטות 13% רק , שירה קדרי עובדיה85
מצב לבחינת משרדית-בין לוועדה המוגש עמדה נייר מדיניות והמלצות חסמים – הערבים ביישובים יום מעונות בינוי 86
.2019 אופוק, יולי-סיכוי ,היום מעונות
.12 ', עמ7 , ה"ש2016 מבקר המדינה87
.50 ' שם עמ88
בעוד ברשויות מקומיות
יהודיות יש מעון יום
ילדים, ברשויות200 לכל
המקומיות הערביות יש
ילדים990 מעון יום לכל
םידליב לופיט תורגסמ רדעיה
24
הדוח מצביע על כך שרשויות מקומיות ערביות מגישות בקשות לקבלת אישורים להקמת מעונות יום, אך
,בשל תנאים שנוגעים בקיומן של תוכניות מתאר ושטחים ציבוריים ריקים, האישורים לא ניתנים. כך למשל
במועד ביצוע הביקורת עלה כי למרות פיתוחו של נוהל חדש שאמור לסייע לרשויות מקומיות ערביות
. רשויות ערביות הגישו בקשות לתקציב אבל אף אחת מהן לא קיבלה אותו33 ,בהגשת מתן האישורים
89.כמו כן, בסופו של דבר הכספים ששוריינו לרשויות מקומיות ערביות הועברו לרשויות שאינן ערביות
מצביע אף הוא על מחסור במעונות יום ביישובים הערבים2022 דוח מיוחד של מבקר המדינה משנת
ועל שיעור נמוך של פעוטות ביישובים ערביים המשולבים במסגרות מסובסדות. הדוח כאמור מצביע
כדי להגביר את מספר המעונות אשר בהם אפשר2020-2015 על כך שמבין מאמצים שנעשו בין השנים
מהם אשר נבנו מתקציב האגף למעונות הם ביישובים ערביים. הדוח גם מצביע10% לקבל סבסוד, רק
מתקציב8% מכלל הפעוטות בישראל, הוקצו עבורם רק24%-על כך כי בעוד הפעוטות הערבים הם כ
בהתחשב בכך שהחברה הערבית סובלת משיעורי עוני גבוהים, נתונים אלה מראים90.2020 הסבסוד בשנת
שהפערים בכל הנוגע לסיפוק וסבסוד מעונות יום בחברה הערבית לעומת היהודית, אינם צפויים להיסגר
91.בקרוב, דבר שיש לו השפעה שלילית על עידוד תעסוקת נשים ערביות
בדומה לחסם של היעדר תחבורה ציבורית ביישובים הערבים, גם כאן עולה תמונה שלפיה החלטות
ממשלה למיניהן, לרבות תוכניות חומש והקצאה של תקציבים, אינן מבטיחות את התוצאה הרצויה
והפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית ממשיכים להתקיים ואולי אף להעמיק. גם כאן המסקנה
היא שלעומת תוכניות חומש התלויות ברצונן הטוב של ממשלות, יש לפעול כדי לקדם שוויון פורמלי
ומהותי בנושא של מעונות יום באמצעות החוק, כזה שמחייב את רשויות המדינה הן בהפעלת מדיניות
שוויונית והן בהקצאה שוויונית של משאבים. אין בכך כדי להבטיח יישום שוויוני של המדיניות, אך זהו
צעד חיוני כדי לעקוב אחר יישום החלטות כאמור. אי לכך, הצעת החוק המצורפת כנספח ג מציעה להוסיף
חובה לקידום השוויוניות באיכות מעונות היום, נגישותם וזמינותם כמו גם עידוד והקמה של מעונות יום
.באופן שוויוני בתוך היישובים ובין היישובים. חובת השוויוניות חלה גם על נושא הסבסוד ושכר הלימוד
זאת ועוד, הצעת החוק מחייבת את השר האחראי על
החוק להגיש לוועדת החינוך, התרבות והספורט של
הכנסת, מדי שנה, דין וחשבון על פעולות שנעשו לרישוי
ולפיקוח ובכל הנוגע לסבסוד, שכר לימוד, איכות מעונות
יום לפעוטות, זמינותם ונגישותם. מנגנון זה של דיווח
יאפשר פיקוח טוב יותר על יישום השוויוניות בתוך
.היישובים ובין היישובים בכל הנוגע למעונות יום
.52 ' שם, עמ89
.273 ' ועמ236 ', עמ2022 מבקר המדינה, מאי ,ובמשפחתונים יום במעונות וחינוכם בפעוטות הטיפול 90
. שם91
יש לקדם שוויון פורמלי
ומהותי בנושא של מעונות יום
באמצעות החוק, כזה שמחייב
את רשויות המדינה הן בהפעלת
מדיניות שוויונית והן בהקצאה
שוויונית וקבועה של משאבים
םוכיס
25
סיכום
מקורם של אחוזי התעסוקה הנמוכים בקרב נשים ערביות בישראל בחסמים מבניים ופוליטיים ארוכי
שנים ובמבנה ההזדמנויות הלקוי שניצבים בפני נשים ערביות בשוק התעסוקה בישראל. בעשור הראשון
של שנות האלפיים ומאז תחילתו של השיח הציבורי על אודות העלאת אחוז התעסוקה של נשים ערביות
)בישראל והשפעתו על המשק הישראלי, נתקבלו החלטות ממשלה שונות (לרבות במסגרת תוכניות חומש
שקבעו יעדים להעלאת אחוזי התעסוקה בקרב נשים ערביות לצד תוכניות לעידוד תעסוקה. שלוש
שהציבה יעדי תעסוקה1994 החלטות ממשלה עיקריות נתקבלו בתקופה זו: החלטת ממשלה מספר
בשיעור של2030 שהציבה יעדי תעסוקה לשנת198 ; החלטת ממשלה מספר40% בשיעור של2020 לשנת
אשר הציבה יעד תעסוקה לנשים ערביות בגילאי העבודה העיקריים בשיעור550 ; והחלטת הממשלה53%
.2026 לשנת46.3% של
מהותן של החלטות ממשלה אלה היא צמצום פערים (כלשונן) והן קובעות רף מחויבות נמוך של צמצום
פערים, ולא השגת שוויון מהותי בין האזרחים הערבים והיהודים במדינה. כך למשל, היעדים להעלאת
בעוד שיעור53%- מגיעים עד ל2030 אחוז התעסוקה של נשים ערביות שאמורים להיות מושגים עד שנת
מצב דברים זה מראה שגם אם יושגו היעדים92.83% התעסוקה של הנשים היהודיות עומד כבר היום על
שהציבה הממשלה, מגמת חוסר השוויון בין שתי הקבוצות תמשיך להתקיים ונשים ערביות עדיין יהיו
גם מבקר המדינה מצביע על כך שגם אם יושגו יעדי .בתחתית סולם ההשתתפות בשוק העבודה בישראל
הממשלה, הפערים הקיימים בשיעורי התעסוקה בין החברה הערבית לחברה היהודית ימשיכו להיות
93.ניכרים ביותר
,תוכניות החומש, טובות ככל שיהיו, מהוות הסדר חריג לתיקון עיוות מסוים ולסגירת פערים. עם זאת
אין בהם כדי להבטיח מימוש שוויוני של זכויות האזרחים הערבים במדינת ישראל בכל הנוגע להקצאה
של משאבים ושירותים בסיסיים. כפי שהוסבר לעיל, פעמים רבות אין מימוש מלא להקצאות התקציבים
94.שקובעות תוכניות אלה ובמקרה הטוב המימוש הוא חלקי בלבד
במציאות שבה יישובי האוכלוסייה הערבית מאופיינים בפערי תשתיות בהיקף של מיליארדי שקלים, לא
מספיקה הקצאה של תקציבים בתוכניות חומש התלויות ברצונן הטוב של ממשלות המונעות משיקולים
פוליטיים, אלא דרושה מחויבות המעוגנת בחוק לפעול לקידום שוויון פורמלי ומהותי הן בהפעלת מדיניות
שוויונית והן בהקצאה שוויונית של משאבים. אין בכך כדי להבטיח יישום שוויוני של המדיניות, אך זהו
.צעד ראשוני והכרחי כדי לעקוב אחר יישום החלטות כאמור
בהקשר של תעסוקת נשים ערביות, שני החסמים המרכזיים אשר בהם דן דוח זה עומדים בפני השתלבותן
,בשוק התעסוקה בישראל, כמו גם בפני שגשוגה החברתי והכלכלי של החברה הערבית וחיזוק מעמדן
בריאותן ורווחתן של נשים ערביות בחברה שלהן ובחברה בישראל בכלל. בכוחן של ההצעות שמציע מכון
.זולת להגביר את מחויבות המדינה להסרת שני חסמים מרכזיים אלה ולאפשר פיקוח הדוק יותר על יישומן
.11- ו8 ', עמ3 , ה"ש2022 מרכז המחקר והמידע של הכנסת92
.8 ', עמ7 , ה"ש2016 מבקר המדינה93
– הוקצה מהכסף 90%-כ :922 הערבי במגזר כלכלית להשקעה החומש תכנית , הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית94
.)21.6.2021( אתר הכנסת ,בוצע מהתקציב 62% רק
םוכיס
26
אנו תקווה כי הצעות החוק אשר יונחו על שולחן הכנסת יגבירו את מחויבותם של מקבלי ההחלטות
בישראל להסדרה שוויונית של התחבורה הציבורית ושל מעונות היום ביישובים הערבים, ויובילו לכך
.ששני נושאים אלה יזכו להיות על סדר היום הקבוע של הממשלה, הכנסת ומקבלי ההחלטות
םיחפסנ
27
נספחים
נספח א
:מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
יוזמות: חברי הכנסת
//פ
2022-הצעת חוק לקידום השוויון בתחבורה הציבורית, התשפ"ג
.]תיקון פקודת התעבורה [נוסח חדש
.א4 , יבוא סעיף][נוסח חדש לפקודת התעבורה4 אחרי סעיף
חברים, על פי הצעת השר ובהתאם15 (א) הממשלה תמנה מועצה לקידום השוויון בתחבורה הציבורית, בת
:, והם1959-(א) חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט15 לעקרון הייצוג ההולם הקבוע בהוראת סעיף
;) נציג השר1(
;) נציג שר האוצר2(
;) נציג שר הפנים3(
;) נציג שר הכלכלה והתעשייה4(
;) נציג שר הרווחה5(
;) נציג השר לשוויון חברתי6(
;) נציג הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים7(
;) נציג של מרכז השלטון המקומי8(
;) נציג של ארגון המועצות האזוריות9(
השוויון בתחבורה הציבורית ) שישה נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון רלוונטיים לקידום10(
םיחפסנ
28
:(ב) תפקידי המועצה הם
עירונית ובתוך-) ייעוץ לשר בעניין קידום השוויון באיכות שירותי התחבורה הציבורית הבין1(
,היישובים, זמינותם ונגישותם, תוך התייחסות לחופש התנועה ותמיכה במטרות הממשלה
.ובמיוחד בתחום התעסוקה וצמצום פערים חברתיים, כלכליים ומגדריים
,עירונית ובתוך היישובים-) ייעוץ לשר בעניין קביעת אמות המידה ברישוי תחבורה ציבורית בין2(
.באופן שוויוני
עירונית ובתוך-) ייעוץ לשר בעניין קביעת אמות המידה בתמיכה בתחבורה ציבורית בין3(
.היישובים, באופן שוויוני
.עירונית ובתוך היישובים-) ייעוץ לשר בעניין צמצום הפערים והאפליה בתחבורה ציבורית בין4(
,ובתוך היישובים עירונית-) ייעוץ לשר בעניין הסרת חסמים לפיתוח תחבורה ציבורית בין5(
.באופן שוויוני
עירונית-ציבורית בין ) ייעוץ לשר בעניין פיתוח ותקצוב התשתיות הנחוצות לקידום תחבורה6(
.ובתוך היישובים, באופן שוויוני
,) המועצה תאפשר הגשת חוות דעת מארגוני חברה אזרחית, לרבות חוות דעת מגדריות7(
,לבחינת התאמת שירותי התחבורה הציבורית לצורכי אוכלוסיות שונות כגון נשים, מיעוטים
.קשישים, בעלי מוגבלויות ועוד
,) המועצה תתייעץ עם התושבים, רשויות וועדות תחבורה מקומיות וגורמים רלוונטיים אחרים8(
כאשר תעסוק בייעוץ לשר הממונה בקידום השוויון באיכות שירותי התחבורה הציבורית
.ברשויות מקומיות ואזוריות מסוימות
(ג) השר הממונה על חוק זה, יגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מיום א' בכסלו, דין
עירונית-הבין וחשבון על פעולות שנעשו למען קידום השוויון באיכות שירותי התחבורה הציבורית
.ובתוך היישובים, זמינותם ונגישותם
םיחפסנ
29
נספח ב
1961-), תשכ"א9 'תקנות התעבורה (תיקון מס
ובאישור 95,]חדש נוסח[ התעבורה לפקודת 71-ו 70 סעיפים לפי סמכותי בתוקף
:זו תקנה מתקינה אני ,הכנסת של הכלכלה ועדת
א389 תקנה הוספת)1(
תקנות – להלן( 196196-א"תשכ ,התעבורה לתקנות 389 תקנה אחרי
:יבוא ,)התעבורה
כאמור ,שירות קו להפעלת בקשר והוראות תנאים בקביעת .א389
שירותי באיכות השוויון קידום את תשקול הרשות ,389 בתקנה
זמינותם ,היישובים ובתוך עירונית-הבין הציבורית התחבורה
במטרות ותמיכה התנועה לחופש התייחסות תוך ,ונגישותם
וצמצום התעסוקה בתחום ובמיוחד ,הממשלה של אחרות
.ומגדריים כלכליים ,חברתיים פערים
תקנה הוספת
)5(394
)2(
:יבוא ,התעבורה לתקנות )4(394 תקנה אחרי
התחבורה שירותי באיכות השוויון את מקדם השירות אין )5(
.ונגישותם זמינותם ,היישובים ובתוך עירונית-הבין הציבורית
.173 'עמ, 7 חדש נוסח ,ישראל מדינת דיני 95
.1712 'עמ ,ב" התשפ;1425 'עמ ,א"התשכ ת"ק 96
םיחפסנ
30
נספח ג
:מספר פנימי
הכנסת העשרים וארבע
יוזמות: חברי הכנסת
//פ
2022-הצעת חוק לקידום שוויון במעונות יום לפעוטות, התשפ"ב
הפיקוח חוק תיקון
יום מעונות על
לפעוטות
)1(
2018-ט"תשע ,לפעוטות יום מעונות על הפיקוח לחוק 1 סעיף אחרי
:יבוא ,)לפעוטות יום מעונות חוק – להלן(
.א1
יום מעונות באיכות השוויוניות קידום גם זה חוק של מטרתו
.החוק להוראות בהתאם ונגישותם זמינותם ,לפעוטות
)2(
– יבוא ,לפעוטות יום מעונות לחוק 7 סעיף אחרי
.א7
של וביסוס הקמה ולקדם לעודד כדי תפעל ) המדינה1(
ובאופן החוק להוראות בהתאם לפעוטות יום מעונות
.יישובים ובין יישובים בתוך שוויוני
במעונות הלימוד ושכר ההקמה סבסוד על הממונה ) השר2(
לממשלה המשפטי היועץ עם בהתייעצות ,לפעוטות יום
יקבע ,רלוונטיות זכויות בקידום העוסקים וארגונים
הפערים ולצמצום השוויוניות ולקידום שוויוניים מבחנים
שנקבע הסכום בחלוקת יישובים ובין יישובים בתוך
.התקציב בסעיף
התרבות ,החינוך לוועדת יגיש זה חוק על הממונה ) השר3(
,בכסלו 'א מיום יאוחר לא ,שנה מדי ,הכנסת של והספורט
ולמען ,ולפיקוח לרישוי שנעשו פעולות על וחשבון דין
בסבסוד יישובים ובין יישובים בתוך השוויוניות קידום
,לפעוטות יום מעונות ובאיכות הלימוד ושכר ההקמה
.ונגישותם זמינותם
31
מכון זולת פועל לקדם מדיניות של שוויון וזכויות אדם
ולשקם את הלגיטימיות של שיח זכויות האדם בישראל
זהבה גלאון| נשיאה
עינת עובדיה| מנכ"לית
© לשוויון וזכויות אדם- כל הזכויות שמורות לזולת
zulat.org.il
העמדות וההצעות המובאות במסמך זה משקפות
את עמדות מכון זולת בלבד