חומר רקע
תל-
,אביב
ט
' אייר תש"ף
,מאי2020
לנ-
94
/
100
/
602
'א
לכבוד
לכבוד
חה"כ בנימין נתניהו
מר משה כחלון
ראש הממשלה
שר האוצר
,כבוד ראש הממשלה
,כבוד שר האוצר
:הנדון
מודל תעסוקה חלקית במגזר הפרטי בתקופת
משבר הקורונה –
תמריץ להעלאת שיעורי התעסוקה ו
ל
התנעת הפעילות במשק
אנו פונים אליכם לאור הצורך הדוחק לנקוט בצעדים אמיצים ויצירתיים להשבת
המגזר הפרטי לתעסוקה ולצמצ ו ם
ממדי האבטלה והחל"ת, באמצעות יישום מנגנון סבסוד תעסוקה
חלקית. כפי שיפורט להלן ובמסמך המצורף , מדובר
ב כלי מדיניות המאפשר לעסקים לפעול בגמישות גם בתקופת משבר כלכלי תוך הפחתה
בהיקפי עבודה ו בעלויות
המעסיק ,
מאפשר לעובדים לשמור על מקום עבודתם ולשפר את הכנסתם ביחס
לדמי האבטלה להם הם זכאים,
ולמדינה
לייעל את הקצאת
משאבי.ה, להפנותם לעידוד צמיחה והתאוששות מהירה של המשק ואף יצירת חסכון בעלויות
.כידוע, המגזר הפרטי ספג מכה קשה בעקבות התפרצות משבר הקורונה והצעדים שננקטו להתמודדות עם המגפה חרף
המגבלות חסרות התקדים והצניחה בביקושים, המשיכו המעסיקים ו העובדים במגזר הפרטי לעשות כל שביכולתם
לשמר פעילות עסקית, אולם בהיעדר סיוע חלופי נאלצו
עסקים רבים להוציא מאות אלפי עובדים לחל"ת .
גל ההוצאה
לחל"ת טרם שכח, ולאחרונה התבשרנו שמספר דורשי העבודה בישראל הגיע לשיא של כ-
1.1
.מיליון איש
החלטת הממשלה להקל בתנאי הזכא
ות לדמי אבטלה
,בכלל ולעובדים בחל"ת בפרט
סייעה ל מעסיקים ופרסה רשת
ביטחון חברתית לעובדים שמצאו עצמם נטולי הכנסה. יחד עם זאת, מנגנון החל"ת הינו כלי קשיח אשר אינו מיועד
לעודד החזר
ת
,עובדים לתעסוקה
ו ,בהיעדר כלי מדיניות משלימים
קיים סיכון שגל החל"ת ההמוני והזמני י תקבע ויהפוך
למצב ש
ל
.אבטלה המונית וקבועה
המשימה המרכזית הניצבת בפנינו,, ממשלה, מעסיקים והסתדרות
היא החזרת המשק הישראלי לפעילות ושמירה על
העובדים במקומות העבודה ולא בחל"ת. למרות ההקלות המסתמנות
בהנחיות הבריאותיות ,
ברור כי המשק נכנס
לתקופת ביניים שתימשך לפחות מספר חודשים, ושתתאפיין ,בחוסר וודאות
בתנודתיות ב
רמת הביקושים , בזמינות
( נמוכה של חלק מהעובדים בדגש על
אוכלוסיות בסיכון והורים לילדים צעירים)
וב חשש מתמיד מהתפרצות גל תחלואה
שני.
לפיכך, החזרת המשק לתעסוקה ותמרוץ
,)החזרת עובדים מחל"ת לעבודה (ומניעת הוצאת עובדים לחל"ת או לאבטלה
מחייב הפעלה של כלי מדיניות חלופי למנגנון החל"ת , אשר יאפשר גמישות למעסיקים ולעובדים מחד, וביטחון כלכלי
.מאידך, בתקופת הביניים הקרובה ,לאור האמור
אנו קוראים לאימוץ מנגנון של סבסוד תעסוקה חלקית ל עסקים
שמחזור העסקים שלהם ירד ב-
25%
לפחות (ביחס לתקופה המקבילה אשתקד), ל
תקופ
ה
,של שלושה חודשים בהתאם
ל :עקרונות הפשוטים הבאים
1.
מתן גמישות למעסיק–
המעסיק יהיה רשאי להפחית באופן זמני בשעות העבודה של עובדיו, בהתאם לצרכי העסק
ה וב.סכמת העובדים
2.
תשלום פיצוי לעובדים–
עובד שיחווה הפחתה זמנית במשרתו יהיה זכאי לתוספת הפחתת משרה, כאשר התוספת
תשולם לעובד על ידי מעסיקו. שכר העובד יהיה נמוך משכרו ערב המשבר, וגבוה מסכום דמי האבטלה להם הוא
.זכאי
3.
שיפוי ממשלתי מהיר ופשוט– המעסיק יהיה זכאי לשיפוי בגין התוס
פת . במקביל, מעסיקים יהיו רשאים לבקש
,מקדמות על חשבון השיפוי העתידי כדי
לספק את ה
נזילות הנדרשת לתשלום השכר .
4.
הסכמה חוצת סקטורים –
המנגנון יעוגן בהסכם משולש (ממשלה, מעסיקים והסתדרות) בדומה למתכונת הנהוגה
.בישראל לגבי פיצוי בעת מצב מיוחד בעורף
מצ"ב
מסמך מפורט עם הצעתנו למנגנון ולאופן ייש ו .מו בישראל
יודגש כי למתווה המוצע תמיכה גורפת בקרב
המעסיקים, ההסתדרות וגורמי
ם בכירים בקהילה המקצועית.
עוד יצוין כי מנגנונים ברוח דומה מופעלים
ב מדינות
OECD
רבות
מאז פרוץ משבר הקורונה , והאיחוד האירופי אף קבע המלצת
מדיני
ות רשמית, אשר הוקצתה לה
מסגרת
תקציבית משמעותית,
להלוואות למדינות חברות שיאמצו
מנגנונים כאלה .
אנו סבורים כי אימוץ המודל הוא
הפתרון אשר יאפשר חזרה מקסימלית של עובדים למעגל העבודה , יסייע לעסקים
,בשמירה על שלד עסקי מתפקד
ויקדם התאוששות מהירה של המשק מן
המשבר.
,מנגד "בחירה במנגנון פיצוי "עיוור
,דוגמת מנגנון המענקים שפורסם בתקשורת ,תביא להעמקת המשבר
ל
הגדלת הוצאות המדינה ו עלולה לעוות את מערך
התמריצים של מעסיקים
ו
להעמיד מעסיקים שנמנעו עד כה מהוצאת עובדים לחל"ת בפני מצב של "צד
י"ק ורע לו .
גודל השעה מחייב
הכרעה מנהיגותית אמיצ
ה . אנו משוכנעים
כי ב כוחות משותפים
נוכל
להצעיד את המשק הישראלי
חזרה לאיתנות ולתעסוקה מלאה ,וקוראים לכם
.לספק את "רוח המפקד" הנדרשת
,בכבוד רב
ארנון בר דוד
ד"ר רון תומר
יו"ר ה
הסתדרות החדשה
נשיא התאחדות התעשיינים
עו"ד אוריאל לין
אבשלום (אבו) וילן
נשיא איגוד
לשכ
ו
ת המסחר
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
העתק:
חה"כ אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה
חה"כ
אופיר אק
ו
ניס, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
חה"כ ,בני גנץ
יו"ר הכנסת
חה"כ
עודד פורר, יו"ר ועדת הכספים
חה"כ
עפר שלח, יו"ר ועדת הקורונה
מר רונן פרץ, מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה
מר ,שי באבד
מנכ"ל משרד האוצר
מר ערן יעקב, ראש רשות
המיסים
פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה
מר שאול מרידור, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר
מר מאיר שפיגלר, מנכ"ל המוסד לביטוח הלאומי
מר ,שי רינסקי מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה
1
03
מאי2020
סבסוד תעסוקה חלקית במגזר הפרטי– הצעה למנגנון עידוד החזרת (וצמצום הוצאת) עובדים מחל"ת
'חלק א– מוטיבציה ועיקרי המודל
1.
משבר הקורונה, וההקלה בכללי הזכאות לדמי אבטלה בחל"ת שנלוותה אליו, הובילו להוצאה המונית לחל"ת
א.
מגפת הקורונה והנחיות הממשלה שפורסמו החל מחודש מרץ2020
בעקבות התפשטות הנגיף הובילו לסגירה
.כפויה של עסקים רבים, ולהפחתה דרמטית בנפח הפעילות של עסקים אחרים
ב.
החלטת המ
משלה להקל בתנאי הזכאות לדמי אבטלה,
לרבות לעובדים שהוצאו לחל"ת של30
יום ומעלה (להלן
– "מנגנון החל"ת)"
1 העמידה פתרון תזרימי מהיר ונגיש לרשות מעסיקים ועובדים , ונכון ליום16.4
, ישנם מעל
מיליון מקבלי דמי אבטלה (מעל26%
מכלל השכירים במשק), אשר מתוכם כ-
90%
הם עו.בדים שהוצאו לחל"ת
ג.
מנתוני שירות התעסוקה ניתן ללמוד כי גל הוצאת
העובדים לחל"ת טרם הסתיים (
מעל80%
ו מד רשי העבודה
החדשים בחודש אפריל הם עובדים שהוצאו לחל"ת) .
בנוסף, מעסיקים שעד כה נמנעו מהוצאת עובדיהם לחל"ת
ונקטו בצעדים חלופיים ,כגון הפחתה בשכר העובדים או ספיגת הפסדים יאלצו להוציא את עובדיהם לחל"ת ככל
שהמצב הכלכלי לא ישתפר ,
וזאת, אפילו אם
תחול הקלה משמעותית בהנחיות משרד הבריאות
(מאחר שימשיכו
)להתקיים מגבלות נוכח סיכוני הידבקות, ולאור הירידה הגלובלית בפעילות הכלכלית.
2.
בהיעדר כלים משלימים, מנגנון החל"ת הוביל לעיוות מערכת התמריצים של עובדים ומעסיקים
א.
מנגנון החל"ת הינו כלי בעל
ערך רב ,ו
הפעלתו המהירה
, לצד
ההחלטה להקל
בתנאי הזכאות לדמי אבטלה,
סייעו
.רבות בהתמודדות עם ההשלכות הפתאומיות של גל הוצאת העובדים לחל"ת
ב.
,לצד יתרונותיו הברורים מנגנון החל"ת
הינו כלי מדיניות שאינו מתאים לעידוד עסקים ודורשי עבודה להעל
ו ת
,את שיעור התעסוקה
מאחר ש הוא יצר תמריץ כלכלי משמעותי לבחור באופציית החל"ת הקשיחה, המחייבת
ויתור מלא על עובדים למשך תקופה של30
יום לפחות, על פני פתרונות יעילים
וגמישים יותר, כגון הפחתת שיעורי
.משרה, רוטציה בין עובדים וצעדים זמניים אחרים
ג.
,בהיעדר כלי סבסוד חלופיים, עובדים עומדים בפני תמריץ להעדיף חל"ת על פני העסקה בשיעור משרה מופחת
ומעסיקים, לאור תמריץ זה, נאלצים
,לוותר על עובדים אשר ניתן היה להפיק מהם תועלת עסקית
גם אם בהיקף
.העסקה מופחת
3.
עיוות מערכת התמריצים גורם נזק למעסיקים, לעובדים ולפוטנציאל ההתאוששות העתידית של המשק
א.
מערך התמריצים המעוות מייצר נזק לעובדים ולמעסיקיהם (ראו פירוט בנספח א'). מצד העובדים, יציאה לחל"ת
מייצרת הרחקה משוק העבודה בתקופה מלאת אי-ודאות, פ וגעת בזכויות סוציאליות ומגבירה סיכון אובדן כיסוי
ביטוחי. מצד המעסיקים, מרגע שבחרו באופציית ההוצאה לחל"ת, הם כבולים אליה, והדבר מגביל את יכולתם
לנהל באופן יעיל את מצבת העובדים ולתת מענה להיעדרויות עקב בידוד, מחלה, סגירת מוסדות חינוך ו שינויים
ב
הנחיות משרד הב .ריאות
ב.
,ברמת המשק ,בנוסף לפגיעה בביקוש המצרפי מערך התמריצים המעוות יוצר גם הקצאה בלתי יעילה של
)משאבים ציבוריים, מאחר שהוא מעודד תשלום דמי אבטלה לעובדים שהיו יכולים לקבל שכר (גם אם מופחת
ממעסיקיהם. בנוסף, הוא פוגע ביכולת להגיב במהירות וביעילות לנסיבות המש ,תנות של משבר בריאותי ממושך
.אשר צפוי לכלול הקלה והחמרה, לסירוגין, של הנחיות משרד הבריאות לאורך התפתחות המגיפה
4.
הצעה למודל סבסוד תעסוקה חלקית– כלי משלים למנגנון החל"ת
א.
ההשלכות השליליות של מנגנון החל"ת, אשר תוארו לעיל ובנספח א', מעלות את הצורך בהוספת כלי מדיניות
ממשלתי משלים, אשר יסייע בהקצאת משאבים יעילה יותר ובצמצום העיוותים המזיקים שהמנגנון הנוכחי
.גורם למערך התמריצים של עובדים ומעסיקים
1
ההקלות בדמי אבטלה בחל"ת כוללות ויתור על החובה למצות ימי חופשה צבורים בטרם הוצאה לחל"ת, הארכה גורפת של תקופת הזכאות עד30
באפריל, קיצור תקופת האכשרה, פישוט אדמיניסטרטיבי באמצעות יצירת "ערוץ סיטונאי" המאפשר מימוש זכויות במרוכז דרך ה
מעסיק , וגם
אפשרות הרשמה דיגיטלית .והקלת הדרישה להתייצבות פיזית ללשכות התעסוקה
2
ב.
מקור השראה רלוונטי לכלי משלים שכזה הוא מנגנון ה-
Kurzarbeit
ה מופעל בהצלחה בגרמניה מאז1918
(להלן
– "המודל הגרמני)", ואש ר זכה לשבחים על תרומתו להתאוששות המהירה של התעסוקה לאחר המשבר הפיננסי
העולמי בשנת2008-9. תיאור מפורט של המודל הגרמני מופיע ב'נספח ב.
ג.
מנגנון זה מבוסס על סבסוד ממשלתי של שכר עובדים אשר חווים הפחתה זמנית בשעות עבודה (וכפועל יוצא גם
בשכרם), כחלופה לפיטורים המ .זכים בתשלום דמי אבטלה מנגנונים
ברוח דומה קיימים ב-
25
מתוך35
מדינות
ה-
OECD
. מדינות רבות, דוגמת צרפת, דנמרק והולנד, הפעילו מנגנונים אלו מאז פרוץ משבר הקורונה, ואף
הוסיפו
הקלות אד הוק
.במטרה להרחיב את הזכאות ולשפר את ההתמודדות עם המשבר
נציבות האיחוד
האירופי
אף הקצתה תקציב של100
מיליארד אירו להלוואות למדינות חברות שיאמצו מנגנונים שכאלו2.
ד.
המנגנון אשר יוצג בהמשך מסמך זה מבוסס על הסכם משולש (ממשלה-מעסיקים-
הסתדרות) אשר יעניק
"תוספת הפחתת משרה" לעובדים אשר מעסיקיהם מעוניינים בהמשך העסקתם, אך אינם מסוגלים להציע להם
היקף עבודה שיאפשר להם הכנסה הולמת. פיצוי זה ייגזר מהזכאות של כל עובד לדמי אבטלה
מ המוסד לביטוח
ה
לאומי, ו
כך תת אפשר העסקה בהיקף מופחת, כחלופה לבינאריות המאפיינת את מנגנון החל"ת. המנגנון המוצע
שואב השראה מהמודל
הגרמני , אך הוא מותאם לנסיבות המקומיות בישראל, ועושה שימוש בכלים הייחודיים
הקיימים בארץ, לרבות המנגנונים בהם נעשה שימוש בעת מקרים ש ל "מצב מיוחד בעורף" מאז2006
.
ה.
המנגנון המוצע, אם יאומץ בישראל, צפוי לסייע לתמרץ מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת, ולצמצם את ההיקף
של הוצאת עובדים נוספים לחל"ת ,
על ידי מתן אפשרות לסבסוד בגין
הפחתה זמנית של היקפי משרות העובדים .
לצד הכלים הקיימים של דמי אבטלה בפיט ורים ובחל"ת, מנגנון מעין זה ישפר את מצבם של עובדים ויגביר את
יכולתם של מעסיקים, ושל המשק, לארגן את פעילותם באופן יעיל וגמיש, תוך התאמה לנסיבות המשתנות של
.משבר הקורונה
'חלק ב– תיאור המודל
המנגנון שיתואר להלן מבוסס על שילוב בין הסדרת זכות אישית לעובדים, לבין הבטחת שיפוי למעסיק בגין העלות של
:זכות זאת
•
זכות אישית לעובד
: הסכם קיבוצי כללי, אשר יחול על כלל העובדים והמעסיקים הזכאים
במשק באמצעות צו
.הרחבה, יבטיח "תוספת הפחתת משרה" לעובדים שמעסיקיהם הפחיתו את היקף משרתם עקב משבר הקורונה
•
שיפוי למעסיק:
תקנות (בהוראת שעה) יבטיחו, למעסיקים הזכאים, שיפוי בגין העלות של תוספת הפחתת משרה
לעובדים זכאים. בחישוב השיפוי יילקחו בחשבון גם עלויות
מע
סיק
נלוות בגין תשלום התוספת, והשיפוי ישולם
באמצעות המוסד לביטוח הלאומי. לצורך הקלה תזרימית, המנגנון יאפשר גם הליך פשוט ומהיר לקבלת מקדמות
.חלקיות על חשבון השיפוי העתידי
שילוב זה, בין צו הרחבה המייצר לעובדים זכות פרט בת-אכיפה3 לבין מנגנון שיפוי למעסיקיהם בג
ין העלות של זכות זו4 ,
קיים בישראל מאז מלחמת לבנון השנייה, ונעשה בו שימוש בהצלחה מספר רב של פעמים מאז5
, על בסיס הסכמים ותקנות
אד-
.הוק שנחתמו על רקע סבבי לחימה שונים בדרום
2 פירוט
לגבי תכניתSURE
:של האיחוד האירופי ניתן למצוא בקישור הבא
https://ec.europa.eu/info/sites/info/files/economy-finance/sure_factsheet.pdf
3
הסדרת זכויות מסוג זה באמצעות צו הרחבה מאפשרת לעובדים לאכוף זכויות אלו באמצעות פנייה .לבתי הדין לעבודה
4 ראו לדוגמה תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף)(הוראת שעה), תשע"ט-
2019
:
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/502_050.htm
5
בשנת2006
, הזכות האישית לשכר בגין היעדרות עקב הנחיות פיקוד העורף הוסדרה באמצעות חקיקת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-
2006
, שהחיל את הוראות ההסכם הקיבוצי מיום31.07.2006
בין ההסתדרות לממשלת ישראל ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים על כלל
.העובדים במשק
במרבית המק רים הבאים של החלטה על פיצוי מיוחד, בהוראת שעה, עקב מצב מיוחד בעורף, הסדרת זכויות העובדים בוצעה
באמצעות צו הרחבה. ראו לדוגמה:
צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בדבר פיצוי לעובדים ומעסיקים בעקבות מבצע "עמוד ענן" מיום26.08.2013
; צו
ההרחבה להסכם קיבוצי כללי בדבר פיצוי
לעובדים בעקבות מבצע "צוק איתן" מיום14.09.2014
,
וצו ההרחבה בעקבות מצב מיוחד בעורף מיום
05.12.2019
.
3
הגדרות
1.
תקופת הפעלת המודל –
שלושה חודשים, החל מיום הכניסה לתוקף של תקנות (בהוראת שעה) וצו הרחבה. תקופה
זו משקפת הערכה ריאלית לגבי משך ההגבלות הבריאותיות על המשק, וקביעתה מראש נועדה לייצר למעסיקים
יכולת לתכנן את עסקיהם מראש נוכח אי-
.הוודאות הכללית השוררת בתקופה זו בתום התקופה יבחן הצ ורך
בהארכתה.
במקביל
יש להאריך את תוקפו של מנגנון החל"ת
, בדגש על האר
כה גורפת של הזכאות לדמי אבטלה (כיום עד ה-
30
,באפריל) ושל קיצור תקופת האכשרה המזכה בדמי אבטלה
בהתאם לתקופת הפעלת המודל.
2.
מעסיק זכאי –
כל מעסיק שמחזור העסקים שלו ירד ב-
25%
לפחות ביחס לתקופה ה מקבילה בשנת2019
יהיה זכאי
לשיפוי ממשלתי בגין תוספת
הפחתת משרה שהוא ישלם לעובדיו הזכאים ,לפי המנגנון המוצע
עבור
עובדים
זכאים
שהעסיק ערב המשבר .התניית השיפוי בירידת מחזור עסקים נועד
ה
למקד את ההוצאה התקציבית במעסיקים אשר
.חוו פגיעה עסקית משמעותית עקב משבר הקורונה
3.
עובד זכאי–
:כל עובד של מעסיק זכאי, ובתנאי שמתקיימים לגביו התנאים הבאים
א.
הועסק אצל המעסיק הזכאי לפני ה-
1.3.2020
.
ב.
היקף משרתו הופחת באופן זמני עקב משבר הקורונה, בין אם.הועסק ברציפות ובין אם הוחזר מחל"ת
ג.
.היה זכאי לדמי אבטלה אילו היה מפוטר או מוצא לחל"ת
ד.
מועסק בשיעור משרה
בפועל בשיעור של
20%
לפחות משיעור המשרה הקובע שלו
(ראו הגדרות4 ו-5
)להלן.
4.
שיעור משרה קובע – שיעור המשרה הממוצע של העובד6
בחודשים שלפיהם נקבע שכר הייחוס. שיעור זה נועד לאפשר
לבחון מה היה היקף ההפחתה של משרת עובד, באמצעות היכולת לבדוק, מדי חודש, את היחס בין העבודה בפועל
.לבין שיעור המשרה ערב המשבר
5.
שיעור
משרה בפועל–
.שיעור המשרה בפועל של העובד בתקופת הפעלת המודל
6.
דמי אבטלה – ד מי האבטלה להם היה זכאי העובד אילו היה יוצא לחל"ת במהלך חודש מרץ2020
, או במידה
ש חזר
.מחל"ת אז דמי האבטלה להם היה זכאי בתקופת החל"ת
אופן הפעלת המודל
1.
זכאות העובד לתוספת בגין הפחתה זמנית בהיקף המשרה–
בתקופת הפעלת המודל, ייקבע בצו הרחבה כי
לעובד
זכאי ,אצל מעסיק זכאי" :, תשולם תוספת בגין הפחתה זמנית של היקף המשרה (לעיל ולהלן תוספת הפחתת
משרה:"), בהתאם לאמור
א.
רכיב תוספת הפחתת משרה יופיע כרכיב נפרד בתלוש השכר, בנוסף לשכר שהעובד זכאי לו
על שעות העבודה
שביצע , יבוצעו לגביו הפרשות וניכויים בגין זכויות
סוציאליות, והו.א ייכלל בערך יום חופשה ומחלה
ב.
:רכיב תוספת הפחתת המשרה יחושב כאחוז מדמי האבטלה להם היה זכאי העובד, בהתאם לאופן החישוב הבא
1)
שלב ראשון– חישוב שיעור הפחתת המשרה : בהינתן שיעור משרה קובע (השיעור המקורי) של העובד, ניתן
:לחשב מדי חודש עבור כל עובד את שיעור ההפחתה היחסי בהיקף משרתו באמצעות המשוואה הבאה
קובע מ
שרה שיעור−בפועל משרה שיעור
ובע ק משרה שיעור
=המשרה הפחתת שיעור
לדוגמה, לעובד שהועסק ערב המשבר ב-
100%
,משרה ועקב המשבר הופחתו שעות עבודתו באופן שמשקף
שיעור משרה בפועל של55%
, שיעור הפחתת המשרה יעמוד על45%
:
100% −55%
100%
= 45%
6
ממוצע חלקיות המשרה של העובד בששת חודשי העבודה המלאים ביותר לפני התאריך1.3.2020
.
אופן חישוב זה נועד לייצר הלימה ביחס עם
השיטה לחישוב השכר הקובע לחישוב דמי
.אבטלה
4
2)
שלב שני–
חישוב תוספת הפחתת המשרה : התוספת שהעובד זכאי לה בגין ההפחתה בשיעור משרתו
מחושב
ת
:באופן פרופורציונלי לדמי האבטלה, כמכפלת שיעור הפחתת המשרה בסכום דמי האבטלה
המשרה הפחתת שיעור∗האבטלה דמי=המשרה הפחתת תוספת
להדגמת
האמור :
עובד ששכרו המקורי עמד על6,000
,₪
הזכאי לדמי אבטלה בסך4,320
₪
אילו היה יוצא
לחל"ת7 .
אם בתקופת הפעלת המודל משרתו של העובד תעמוד על55%
משרה (ושיעור הפחתת המשרה
יעמוד על45%
על פי השלב הראשון), אז הוא יהיה זכאי לתוספת בסך1,944
,₪
:על פי החישוב הבא
45% ∗ 4,320 = 1,944
תוספת הפחתת המשרה שיפרה את מצב העובד ביחס לדמי האבטלה שהיה מקבל אילו הוצא ל ,חל"ת
וישולם לו שכר בסך5,244
₪
(המורכב משכר של3,300
בגין55%
משרה ו-
1,944
₪
בגין תוספת הפחתת
.משרה), כאשר הסכום כולו ייחשב לעניין זכויות סוציאליות ותנאים נלווים
בנספח הכלכלי למסמך זה מופיעות טבלאות
הכולל
תו דוגמאות חישוב נוספות להמחשה.
ג.
תשלום תוספת הפחתת משרה לא יגרע ממכסת ימי האבטלה של עובד זכאי בגין הימים בהם עבד בהיקף משרה
.מופחת כאמור
ד.
היקף משרת העובד בפועל ייקבע על ידי המעסיק על פי צרכי העבודה, ובהתאם לאילוצים השונים הכרוכים
במשבר הקורונה. ככל שבמהלך תקופת הפעלת המודל המעסיק יעסיק את העובד שעות רבות יותר מהיקף
המשרה המתוכנן, תפחת ההוצאה הממשלתית בגין תשלום תוספת הפחתת המשרה עבור אותו עו .בד
בכל
,מקרה
ההוצאה ברמת העובד הבודד תהיה נמוכה מזו שהממשלה
היתה
מוציאה בגין תשלום דמי אבטלה עבור אותו
עובד אילו הוצא לחל"ת8.
2.
חישוב השיפוי למעסיק–
כל מעסיק זכאי ישופה בגין העלות של תשלום תוספת הפחתת המשרה. השיפוי יחושב
"כמכפלה של סכום תוספת הפחתת המשרה ב מקדם עלות
מעסיק " בשיעור125%
משכר הברוטו שישולם9
. מקדם זה
.נועד לתת ביטוי להפרשות לביטוח לאומי, פנסיה, זכויות סוציאליות אחרות ותנאים נלווים
3.
אופן מימוש הזכאות -
:על מנת לממש את הזכאות לשיפוי, על המעסיק לנקוט בצעדים הבאים
א. מסירת הודעה לעובד : המעסיק יודיע לעובד בכתב על כך שמבוצע שינוי זמני בתנאי העבודה שלו בהתאם לצו
,ההרחבה שפורסם בנושא, ובהודעה יפורט שיעור המשרה החזוי שלו בתקופת תשלום תוספת הפחתת המשרה
לצד סכום דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מוצא לחל"ת (שעל בסיסו יחושב ויוצג אומדן של תוספת
.)הפחתת המשרה
מאחר שתשלום תוספת הפחתת משרה הוא חלופה לחל"ת, יחולו לעניין זה הכללים הזהים
.לאלו החלים לעניין הוצאת עובד לחל"ת
ב.
פנייה לקבלת מקדמה
: מעסיק יוכל לקבל באופן מיידי מ קדמה ע"ס75%
מסכום השיפוי שהוא זכאי לקבל בגין
כל עובד. הפרוצדורה לקבלת המקדמה תהיה פשוטה, ותתבסס על טופס הצהרה על עמידתו בתנאי הסף (ירידת
:מחזור), וקובץ סטנדרטי שבו ימלא את הפרטים הבאים
ת.ז שם
שיעור משרה
קובע
מוצע
משרה
שיעור
לתקופת הפעלת המודל
ברוטו ממוצע
בתקופה שלפיה
מחושב שיעור המשרה הקובע
ג.
התחשבנות סופית:
במהלך החודשים שלאחר קבלת המקדמה, המעסיק יגיש אסמכתאות לגבי ירידת המחזור
ו שיעור המשרה
בפועל של העובדים הזכאים
, ובהתאם תבוצע התחשבנות סופית ומפורטת10
.
לפי ההתחשבנות
הסופית תשולם למעסיק יתרת סכום השיפוי (או שיבוצע קיזוז, לפי שעות העבודה שבוצעו.)בפועל
7
לפי מחשבון לחישוב
דמי האבטלה באתר המוסד לביטוח הלאומי.
8
הנ"ל מבוסס על הנחה של רף העסקה מינימלי בשיעור20%
משרה ומקדם עלות
מעסיק
בשיעור125%
(ראו פירוט בנספח
ג)'.
9
מקדמי עלות
מעסיק
במסגרת שיפוי מעסיקים במצב מיוחד בעורף עברו מספר רב של שינויים מאז שנת2006
, ונעו בתוך טווח שהגיע לשיעור
מקסימלי של132.5%. מקדם עלות ה
מעסיק במתווה המוצע במסמך זה עומד על
125%
.
שיעור זה משקף את נקודת השוויון בין העלות עבור הממשלה
לבין החיסכון הממשלתי כתוצא ה מהפחתת דמי האבטלה לעובד שהוחזר לעבודה בהיקף משרה מינימלי של20%
.
בנספח ג' למסמך זה מופיע
הסבר
מפורט לגבי אופן חישוב.שיעור המקדם שהוצע במתווה זה
10
כדי לאפשר למעסיקים ודאות בתכנון ההתנהלות תחת ההסדר המוצע, נדרשת ידיעה מראש לגבי התקיימות הקריטריון בכל חודש בתקופת
ההסדר. ניתן להשיג זאת באמצעות התבססות על חודשים שהמחזור בהם ידוע לפני תחילת חודש הזכאות של העובד. להגשמת האמור, הזכאות של
5
4.
סוגיות נוספות להתייחסות:
א.
העברת עובדים מחל "ת
למנגנון המוצע באמצע חל
"ת –
לגבי מעסיקים שהוציאו את עובדיהם לחל"ת וביום
הפעלת ההסדר החדש טרם חלפו30
יום מתחילת החל"ת, יש הצדקה לשקול לאפשר את העברת העובד להסדר
.החדש מבלי לפגוע בזכאותו לדמי אבטלה עבור הימים שקדמו למועד המעבר
ב.
הכשרה מקצועית בתקופת הפעלת המודל– יש הצדקה לבחון דרכים ל עודד מעסיקים לספק הכשרה מקצועית
מסובסדת (באמצעים מקוונים או במקום העבודה) לעובדים שמשרתם הופחתה. הכשרה שכזו תוכל לנצל את
.השעות הפנויות עקב הפחתת המשרה, לצורך שיפור ההון האנושי בהתאם לצרכי העסק
ג.
סיכון לשלילת זכאות עקב
רף מינימלי לשיעור העסקה בתקופת המודל –
קיום חובה מינימלית להעסקה של
20%
משרה ביחס לשיעור המשרה הקובע, מייצר סיכון לכך שעובד ימצא עצמו ללא זכאות כלל, עקב חוסר יכולת
.של המעסיק לספק לו שעות עבודה בהיקף הנדרש לעמידה ברף המינימלי
ב מצב כזה, העובד ימצא עצמו ללא
תוספת הגדלת משרה וללא זכאות לקצבת אבטלה כלל. לפיכך,
.נדרש למצוא פתרון לתרחיש שכזה
ד.
השפעת
הפחתת המשרה על ה שכר
ה
קובע לדמי אבטלה עתידיים –
עובד זכאי שיוחזר לעבודה באמצעות החלת
המודל יחווה ירידה זמנית בשכרו ביחס לשכר לו היה זכאי ערב המשבר. ירידה זמנית זו בשכר צפויה להפחית
את גובה דמי האבטלה העתידיים להם יהיה זכאי העובד, אם יפוטר. לאור האפשרות לגל נוסף של הוצאה לחל"ת
או פיטורים, יש לשקול לקבוע.את שכר הייחוס לפי השכר ערב המשבר
ה.
עובדים מעל גיל67
–
לאור העובדה שהמדינה קבעה כי בני67
ומעלה אשר הוצאו לחל"ת זכאים ל"מענק
הסתגלות", יש מקום לשקול להחיל על עובדים אלו את המודל המוצע, ולהתייחס לסכום המענק שלו הם זכאים
.לעניין חישוב תוספת הפחתת המשרה
ו.
קביעת
גורם ממשלתי אחראי–
הפעלת המנגנון מחייבת שיתוף נתונים של מספר גורמים ממשלתיים (נתונים
אודות ירידה במחזור העסקים קיימים ברשות המיסים, ונתונים אודות הזכאות לדמי אבטלה קיימים במוסד
לביטוח הלאומי). לאור הקושי התפעולי שעשוי להיווצר, יש לקבוע גורם ממשלתי" אחראי אחד, שיהווהone
stop-shop" עבור כלל הגורמים המושפעים מיישום המודל, וכן נהלי עבודה פנים-
ממשלתיים, אשר יקלו על
.העברת נתונים מהירה ויעילה
'חלק ג–
יתרונות המודל המוצע
1.
הגברת שיעור התעסוקה –
:המודל מתמרץ החזרת עובדים מחל"ת לתעסוקה והשארת עובדים בתעסוקה
א.
תמרוץ עובדים להעדיף תעסוקה על פני חל"ת – על ידי תשלום שכר גבוה מדמי האבטלה להם הם זכאים , ועל
ידי שמירה
על רצף הפרשות לקופות גמל וצבירת זכויות סוציאליות אשר נקטעות ביציאה לחל"ת .
בנוסף, רציפות
ה העסקה מבטיחה שמירה על רציפות
ה כיסוי
ה
ביטוחי של העובד .
ב.
תמרוץ מעסיקים להחזיר עובדים רבים לתעסוקה–
המודל מתמרץ מעסיקים לחלק את שעות העבודה בין
,עובדים רבים כדי לשמור על זמינותם וכשירותם
ובכך
מתמרץ
.לשמור על מקסימום עובדים בתעסוקה
2.
יצירת מודל העסקה גמיש כחלופה למודל החל"ת –
מתן אפשרות למעסיקים ולעובדים להתאים את מתכונת
:העבודה למאפייני חוסר הוודאות וחוסר היציבות המאפיינים את תקופת המשבר
א.
תמריץ כלכלי עבור הורים לילדים קטנים –
באמצעות יצירת כדאיות כלכלית לשוב לעבודה חרף הפחתת המשרה
.הזמנית, בזמן שהמסגרות החינוכיות של ילדיהם לא שבות לפעול כרגיל
ב.
ארגון עבודה בהתאם לצרכי העסק וההנחיות הבריאותיות–
המודל מאפשר ארגון מחדש של מתכונת העבודה
בהתאם לצרכי העסק ולהנחיות
משרד הבריאות (למשל
הנחיות בעניין ריווח פיזי, עבודה במשמרות בצוותים
.)קבועים לצמצום החשיפה ועוד
ג.
שמירה על שלד עסקי מתפקד –
תמרוץ החזרת עובדים לתעסוקה שלא על חשבון הגדלת עלויות של המעסיק
.)משמרת שלד עסקי מתפקד ומקלה על המשך הייצור וההכנסות (גם אם בהיקפים מצומצמים
העובד לחודש מאי תיקבע לפי המחזור של המעסיק בחודש מרץ, הזכאות לחודש יוני תיקבע לפי המחזור הממוצע בחודשים מרץ ואפריל, והזכאו ת
.לחודש יולי תיקבע לפי המחזור הממוצע בחודשים מרץ עד מאי
6
3.
צמצום הפגיעה
בעובדים ובעסקים –
:המודל מקל כלכלית על העובדים והעסקים, ביחס לחלופה של חל"ת או אבטלה
א.
צמצום הפגיעה בעובדים –
גובה השכר המופחת (כולל רכיב תוספת הפחתת המשרה) גבוה מגובה דמי האבטלה
להם היה.זכאי העובד אם היה מפוטר או נותר בחל"ת
ב.
הקלה על מעסיקים – המודל מאפשר למ עסיק להפחית את היקפי העבודה בהתאם לצרכי העסק, וכן מתמרץ
עובדים לשוב לתעסוקה מחל"ת (או להישאר בתעסוקה) באמצעות שיפוי ממשלתי. בכך מתאפשר למעסיקים
.להמשיך בפעילות עסקית ולצמצם את סיכוייהם לקרוס כלכלית או להשבית את העבודה
4.
צמצום ניצול לרעה – המנגנון המוצע במודל
:מצמצם את הניצול לרעה, הן מצד העובדים והן מצד מעסיקים
א.
חובת קבלה של הסכמת העובד –
קיים סינון מובנה מפני היכללות לא מוצדקת במודל הסבסוד, בדמות ההסכמה
.)המחייבת של העובד להפחתה בהיקף משרתו (וכפועל יוצא בשכרו
ב.
יצירת זכות פרט בת אכיפה –
עיגון תוספת הפחתת המשרה בצו הרחבה תקנה לעובד זכות פרט, ותאפשר את
.אכיפת הזכות בדין
ג.
זכאות לשיפוי רק לעסקים שנפגעו כלכלית –
קביעת קריטריון זכאות למעסיק על בסיס ירידה משמעותית
במחזור העסקים החל מפרוץ המשבר (ביחס לתקופה המקבילה אשתקד) יוצר מסנן אפקטיבי ומאפשר
לתמוך
.רק בעסקים שנפגעו כלכלית בשל המשבר
ד.
שיפור בהכנסות יוצר תמריץ אוטומטי להפחית בשיעור התוספת –
מעסיק שהביקוש למוצריו עולה, יתחיל
להגביר את שעות העבודה של עובדיו, והגדלה זו תפחית באופן אוטומטי את גובה התוספת שהם זכאים לה, עד
.כדי אפס
5.
ייעול הקצאת כספי מדי נה–
הקצאת הסבסוד הממשלתי לעידוד המשך תעסוקת העובדים במקום מימון דמי אבטלה
למאות אלפי עובדים בחל"ת, תייעל את השימוש בכספי המדינה. לפי המודל, ככל שהמצב הכלכלי ישתפר והיקפי
המשרה של העובדים יוגדלו, יצומצם הסבסוד הממשלתי, דבר שיוביל לעלויות מופחתות ביחס לחלופ ה של תשלום
.דמי אבטלה
6.
מניעת הפליה לרעה של מעסיקים שנמנעו מהוצאת עובדים לחל"ת –
המודל אינו מבחין בין מעסיק שמחזיר עובדים
,מחל"ת לבין מעסיק שלא עשה זאת
ו מסייע למעסיקים להימנע מהוצאת עובדים לחל"ת עקב המשבר. בכך, מצטמצם
המצב של "צדיק ורע לו" ביחס למעסיקים ששמר
ו על עובדיהם מפני הוצאה לחל"ת וספגו בשל כך הפסדים.
7.
חיזוק יכולת המשק להתאושש במהירות מהמשבר–
,המודל מאפשר למשק את הגמישות הנדרשת בתקופות משבר
:ומשמר יסודות איתנים שישפרו את ההתאוששות המהירה ממנו
א.
חיזוק תחושת הביטחון והאמון במשק –
הגברת שיעור התעסוקה והמשך הפעילות הכלכלית של עסקים מגבירים
את תחושת הביטחון של העובדים, המעסיקים והציבור הרחב. בתקופות משבר, המאופיינות בחוסר ודאות
ובחוסר יציבות, אמון הציבור הוא בעל אפקט חיובי
חשוב.
ב.
שימור רמת הצריכה במשק–
הפחתת הפגיעה בהכנסות העובדים תורמת לשמירה על רמת הצריכה, דבר שיש לו
.השפעה חיובית מבחינה כלכלית ופסיכולוגית
ג.
אפשרות להגדלה של היקפי העבודה בהתאם לשיפור במצב–
שימור הזיקה בין המעסיק לבין עובדיו, בדגש על
עובדים מיומנים, משמרת נאמנות למקום העבודה, ומאפשרת שמירה על כשירות וזמינות לעבודה בהיקף מוגדל
.בהתאם לצורכי העסק והמצב הבריאותי
8.
ניצול תקופת הפעלת המודל לטובת הכשרה מקצועית והשמה חלופית –
א.
זיהוי מוקדם של מובטלים
פוטנציאלים –
המנגנון המוצע מאפשר זיהוי מוקדם של עובדים שההסתברות
להחזרתם לעבודה במשרתם ערב המשבר נמוכה., ושבהם כדאי להשקיע בהכשרות מקצועיות ובהשמה חלופית
ב.
היווצרות פנאי להכשרה מקצועית לשיפור ההון האנושי–
הפחתת שיעורי המשרה בתקופת הפעלת המודל
מאפשרת לנצל את
הפנאי שנוצר לטובת הכשרות מקצועיות שתשפר את מיומנויות העובדים בהתאם לצרכי
.העסק
9.
מודל פשוט ומהיר ליישום–
7
א.
המעסיק קובע את מתכונת העבודה בהתאם לצרכיו –
,המעסיק מכיר טוב יותר מכל רשות מדינתית את צרכיו
ויודע לארגן בהתאם את מתכונת והיקפי העבודה. המודל מאפשר למעסיק שמסוגל לארגן את העבודה את הכלים
.להוציא זאת לפועל במהירות
ב.
הקלה תזרימית באמצעות תשלום מקדמות –
תשלום מקדמות על בסיס הצהרה תאפשר הזרמת כספים מהירה
.למעסיקים ללא בירוקרטיה מיותרת ומעמיסה, ותעודד יישום מהיר של המודל
ג.
הקלה בירוקרטית על העובדים ורשויות המדינה –
המודל מצריך אינטראקציה ""סיטונאית בין המעסיק לבין
עובדיו ובין המעסיק לבין המוסד לביטוח הלאומי בלבד, וזאת בניגוד למצב של דמי האבטלה, היוצר עומס
ביר.וקרטי כתוצאה מכך שכל פרט ופרט נמצא בקשר מול שירות התעסוקה ומול המוסד לביטוח הלאומי
ד.
הגוף הממשלתי המשפה מחזיק בכל הנתונים הרלוונטיים–
הפעלת המודל באמצעות המוסד לביטוח הלאומי
יאפשר הצלבת הנתונים המוצהרים בטופס הבקשה של המעסיק לגבי כל עובד ועובד, ויקל על גריע ת העובדים
.)הזכאים לתוספת הפחתת המשרה מרשימת הזכאים לדמי אבטלה (במידה שעובדים אלו הוחזרו מחל"ת
8
רשימת נספחים
1.
נספח כלכלי– תחשיבים ודוגמאות להמחשה
2.
:'נספח א מיפוי בעיות הנובעות מהשימוש הנרחב במנגנון דמי אבטלה בחל"ת
3.
נספח ב': המודל הגרמני לסבסוד שכר שהופחת בשל צמצום בשעות עבודה בתקופת משבר כלכלי
4.
:'נספח ג אופן חישוב מקדם עלות
מעסיק
1
03
מאי
2020
נספח כלכלי–
תחשיבים
ודוגמאות להמחשה
להלן יוצגו מספר טבלאות עזר חישוביות, כנספח למודל שהוצג בנושא סבסוד תעסוקה חלקית בתקופת משבר
.הקורונה
1.
חישוב תוספת הפחתת משרה –
בטבלה1
להלן, יוצג אופן החישוב של תוספת הפחתת המשרה, בהתאם
לנוסחה שהוצגה בסעיף1
., תחת הכותרת של "אופן הפעלת המודל" בחלק ב' (תיאור המודל) של המודל שהוצג
לצורך ההמחשה, מובאות מספר דוגמאות של עובדים בעלי מאפיינים שונים, ואת אופן חישוב רכיב תוספת
הפחתת משרה
ל:גבי כל אחד מהם
טבלה1 – דוגמאות לחישוב תוספת הפחתת משרה
מספר
עובד
שכר קובע
לדמי
אבטלה
שיעור משרה
קובע (טרם
)הפעלת המודל
דמי אבטלה
להם היה
זכאי
שיעור משרה
בפועל
בתקופת
המודל
שיעור
הפחתת
משרה
סכום
תוספת
הפחתת משרה
1
3,000
40%
2,400
20%
50%
1,200
2
4,000
50%
3,200
35%
30%
960
3
5,000
60%
3,820
50%
17%
637
4
6,000
100%
4,320
55%
45%
1,944
5
7,000
100%
4,800
40%
60%
2,880
6
8,000
75%
5,250
35%
53%
2,800
7
9,000
100%
5,670
80%
20%
1,134
8
10,000
100%
5,970
20%
80%
4,776
9
30,000
100%
10,551
40%
60%
6,331
ניתן לראות בטבלה לעיל שככל שההפחתה בשיעור משרתו של העובד גבוהה יותר, הוא יהיה זכאי לשיעור
גבוה יותר מדמי האבטלה להם היה זכאי אילו היה בחל"ת (באמצעות
תוספת הפחתת המשרה
)שתשולם לו .
מאחר שהתוספת נגזרת מדמי האבטלה ,
היא מוגבלת בתקרה אפקטיבית
של דמי האבטלה המקסימליי ם
( שעובד יכול לקבל10,551
₪לחו
דש). ניתן לראות לדוגמה כי
עובד מספר9
,הוא עובד בשכר גבוה במיוחד
ולגביו דמי האבטלה נמצאים בתקרה המקסימ.לית
2.
שיפור בהכנסות העובד ביחס לגובה דמי האבטלה–
בטבלה2
להלן, יוצג השיפור בהכנסות העובדים שתוארו
בטבלה1
שלעיל ,בתקופת הפעלת המודל ביחס לגובה דמי האבטלה להם
היו זכאים.
הכנסות העובדים
.מתייחסות לשכר מהמעסיק בגין שיעור המשרה המופחת ולתוספת הפחתת המשרה
טבלה2 – דוגמאות לשיפור בהכנסות העובד ביחס לגובה דמי האבטלה
מספר
עובד
שכר
מהמעסיק
בתקופת
המודל
תוספת
הפחתת
משרה
שכר העובד
+ (מעסיק
)תוספת
דמי
אבטלה
להם היה
זכאי
גובה שיפור
בהכנסת העובד
ביחס ל דמי
ה
אבטלה
שיעור השיפור
בהכנסות העובד
ביחס לדמי
האבטלה
1
1,500
1,200
2,700
2,400
300
13%
2
2,800
960
3,760
3,200
560
18%
3
4,167
637
4,803
3,820
983
26%
4
3,300
1,944
5,244
4,320
924
21%
5
2,800
2,880
5,680
4,800
880
18%
6
3,733
2,800
6,533
5,250
1,283
24%
7
7,200
1,134
8,334
5,670
2,664
47%
8
2,000
4,776
6,776
5,970
806
14%
9
21,000
6,331
18,331
10,551
7,780
74%
2
כפי שניתן לראות
בדוגמאות בטבלה2 שלעיל ,
כל העובדים חווים
שיפור משמעותי בהכנסות
יהם
בתקופת הפעלת
המודל, ביחס לדמי האבטלה להם הי
ו זכאי
ם .ה שיפור המינימלי בדוגמאות המובאות בטבלה הוא של13%
מדמי
האבטלה להם היה זכאי העובד בדוגמה מספר1
, כאשר השיפור המקסימלי מגיע לשיעור של53%
מגובה דמי
האבטלה להם היה זכאי העובד בדוגמה מספר9.
יצוין כי השיפור בהכנסות העובד בתקופת הפעלת המודל אף משמעותי יותר מהמתואר בטב לה2
לעיל, מאחר
שבתקופת הפעלת המודל העובד זכאי לשמירה על רצף הפרשות לקופות גמל וצבירת זכויות סוציאליות, אשר
.נקטעות ביציאה לחל"ת
3.
חישוב החיסכון בעלויות למדינה–
בטבלה3
להלן, יוצג החיסכון בעלויות למדינה בהפעלת המודל עבור כל
אחד מהעובדים בתוארו בטבלה1
.לעיל
החיסכון בעלויות למדינה נמדד ביחס לתשלום דמי אבטלה לאותם
.עובדים
טבלה3 – חישוב החיסכון בעלויות למדינה
מספר
עובד
גובה תוספת
הפחתת
משרה
גובה שיפוי בגין
עלויות מעסיק
(בהתאם למקדם
עלויות מעסיק
בשיעור של25%
)
סה"כ עלות
תוספת הפחתת
משרה למדינה
מקדם+ (תוספת
)עלויות מעסיק
גובה דמי
אבטלה
להם היה
זכאי
חיסכון בעלויות
למדינה
,בהפעלת המודל
ביחס לתשלום
דמי אבטלה
שיעור
החיסכון
בעלויות
למדינה
בהפעלת
המודל
1
1,200
300
1,500
2,400
900
38%
2
960
240
1,200
3,200
2,000
63%
3
637
159
796
3,820
3,024
79%
4
1,944
486
2,430
4,320
1,890
44%
5
2,800
720
3,600
4,800
1,200
25%
6
2,800
700
3,500
5,250
1,750
33%
7
1,134
284
1,418
5,670
4,253
75%
8
4,776
1,194
5,970
5,970
0
0%
9
6,331
1,583
7,913
10,551
2,638
25%
כפי שניתן לראות בטבלה3
,לעיל ,בגין כל אחד מהעובדים המוצגים בדוגמאות המובאות המדינה אינה מגדילה
את העלויות בהפעלת המודל לעומת המשך תשלום דמי האבטלה. לפי המודל, בכל מצב של הפעלתו לגבי עובד
(כאשר אחד מתנאי הזכאות הוא העסקת עובד בשיעור משרה מינימלי של20%
לפחות), עלויות המדינה אינן עולות
.ביחס להמשך תשלום דמי אבטלה לאותו עובד
את נקודת השוויון בעלויות ניתן לראות בדוגמה של עובד מספר8
, המועסק בשיעור המשרה המינימלי של20%
.
פירוט של אופן חישוב מקדם עלות
מעסיק
ונקודת השוויון בעלויות מופיע בנספח
ג.'
עוד ניתן לראו ,ת בטבלה שעובדים המועסקים מעל לשיעור המשרה המינימלי מייצרים חיסכון בעלויות למדינה
כאשר החיסכון מגיע עד לשיעור מקסימלי של79%
בדוגמה של עובד מספר3.
יודגש כי ככל שהיקף משרת העובד
עולה, כך פוחת גובה הסבסוד הממשלתי ויש עלייה בחיסכון בעלויות למדינה בגין אותו ה .עובד
לשאלות ולקבלת קובץ החישוב עליו התבסס נספח זה, ניתן לפנות לכתובת הדוא"ל[email protected]
1
04
אפריל2020
נספח
א '
–
מיפוי
בעיות הנובעות מהשימוש הנרחב במנגנון דמי אבטלה בחל"ת
הקדמה
מגפת הקורונה הובילה במהלך מרץ2020
לסגירה כפויה של עסקים רבים, להפחתה דרמטית בנפח הפעילות של עסקים
אחרים, ולקושי להחזיק במצבת עובדים מלאה, כתוצאה מ
הנחיות משרד הבריאות ו הצורך לצמצם סיכוני הדבקה בקרב
העובדים
ש עבודתם עדיין נדרשת. הממשלה
מיהרה לתת מענה מידי למשבר
, באמצעות הקל
ו ת בתנאי הזכאות לדמי אבטלה
לעובדים
שיצאו ל
חל"ת
של30
ימים ומעלה1
" :(להלן
מנגנון החל"ת)"
.
מנגנון החל"ת ,סייע באופן אפקטיבי בהתמודדות עם משבר הקורונה באמצעות מתן מענה מהיר לירידה הפתאומית בהכנסות
,העובדים מה שהקל באופן עקיף
לע מעסיקים בקשיים . המענה המיידי שסיפקה הממשלה
הקנה ל
ה
שהות לגבש מנגנוני סיוע
ישירים למעסיקים( למניעת קריסה המונית על אף
ש למרבה הצער גיבושם)טרם הושלם ומועד הוצאתם לפועל אינו ידוע . עם
זאת, מנגנון החל"ת הביא עימו גם השלכות בלתי רצויות
,מאחר שהוא מעוות את מערכת התמריצים של עובדים ומעסיקים
וגורם להם
לבחור בהפסקה מלאה של עבודה, על פני פתרונות ביניים גמישים ומתונים יותר.
עיוות מע רכת התמריצים
מייצר עלות תקציבית ניכרת
)(מיותרת בחלקה , פוגע ביכולת
ה מעסיקים להגיב באפקטיביות
לנסיבות השעה, מפחית את כושר ההשתכרות של עובדים, קוט
ע
רצף
הפקדות סוציאליות, מ
גביר את ה סיכון לאובדן כיסוי
.ביטוחי ופוגע ביכולתו של המשק לחזור לשגרה באופן יעיל אם לא י ינקטו צעדים לתיקון עיוות מערך התמריצים, הוא עלול
להאיץ את תהליכי המיתון הכלכלי שהמשק צפוי להתמודד עמו במהלך המשבר ואחריו, ולתרום להעמקתו, בניגוד לאינטרס
.המשקי, ועל חשבון טובתם של העובדים והמעסיקים
מסמך זה נועד להציג את הבעיה ולהצביע על דרכים להתמודדות עמה .
החלק הראשון של מסמך זה יתאר כיצד מנגנון החל"ת
מייצר
עיוותים במערך ה תמריצים
של עובדים ומעסיקים, ומ
עודד
אותם
לבחור בהפסק ת עבודה מלאה וארוכה על פני
פתרונות ביניים גמישים ומתונים יותר.
החלק השני יציג את ההשלכות השליליות של
מער
ך
התמריצים המעוות–
,על עובדים
.מעסיקים, תקציב המדינה והמשק בכללותו
ק חל
ראשון–
מיפוי
עיוותים במערך התמריצים של עובדים ומעסיקים
מנגנון החל"ת מייצר עבור עובדים זכאים2
,הכנסה חלופית הנגזרת מגובה שכרם הקודם
ש קבלתה מותנית בכך שהעובד לא
יחזור לעבוד
ה
אצל המעסיק
למשך
30
.ימים לפחות ,כאמור המנגנון מעוות את :מערך התמריצים של עובדים ומעסיקים
1.
תמריצי העובד:
א.
העדפת
חל"ת על פני עבודה בשיעור משרה מופחת :
(1)
גובה ההכנסה מדמי אבטלה ביחס לשכר חלקי
: ה זכאות
לדמי אבטלה ,ה
מגיעה ל-
80%
משכרם של עובדים
בשכר נמוך, מייצרת לעובד
תמריץ שלילי להסכים לעבוד בשיעור משרה מופחת
שיוביל ל שכר
ה
נמוך מ דמי
האבטלה להם יהיה זכאי אם יצא לחל"ת .
כתוצאה, לעובדים במקומות בהם
העסק ממשיך לפעול, אך במתכ
ו נת
,מצומצמת יש תמריץ משמעותי
ל העדיף יציאה לחל"ת של30
יום לפחות על פני המשך עבודה בהיקף משרה
.מצומצם למעשה , אפילו כאשר ההכנסה משכר זהה או גבוהה במעט מדמי האבטלה, עובדים עשויים להעדיף
.את ההכנסה מדמי אבטלה מאחר שזו מאפשרת להם להישאר בבית להימנע מסיכוני הדבקה
(2)
אילוצים בקרב הורים
עקב סגירת מוסדות חינוך: ההעדפה הנובעת מ
גובה ה הכנסה
מדמי אב
ט לה עשויה
ל התחזק עוד יותר בקרב הורים אשר אילוצי ההשגחה על ילדיהם מקשים עליהם להגיע לעבודה או לעבוד
,מביתם בהיקף מצומצם אשר יקטין את
הכנסתם באופן משמעותי ביחס לחלופת דמי האבטלה.
ב.
העדפת עבודה אצל מעסיקים חלופיים בקרב עובדים שהוצאו לחל"ת :
מאחר שהזכאות לדמי אבטלה מותנית
בתקופת חל"ת מינימלית של30
יום, לעובדים המעוניינים לשפר את הכנסתם
ישתלם יותר לעבוד בעבודה מזדמנת
אצל מעסיק חדש מאחר שכך הפחת
ת דמי האבטלה תהיה חלקית בלבד
, מאשר ל עבוד במשרה חלקית אצל המעסיק
,הקיים שלהם
.מאחר שאז יאבד את כל דמי האבטלה
ג.
העדפת תזרים מידי על חשבון
הפרשות סוציאליות:
הזכאות לקצבת אבטלה נוטה לייצר אצל עובדים "העדפת
הווה" המתעלמת מהשווי של זכויות סוציאליות שאינן מייצרות
תזרים מזומנים מידי.
הצורך לממן צריכה שוטפת
מייצר תמריץ ממשי לצאת לחל"ת ולקבל קצבת אבטלה אשר
מצמצמת את הפגיעה ב
הכנסות ה
נטו , גם כאשר השווי
הכלכלי של בחירה זו פחות מכיוון שאינו לוקח בחשבון זכויות נוספות כגון הפרשות לפנסיה, פיצויים וקרן
.השתלמות, וכן תנאים נלווים אחרים
1
ההקלות כוללות ויתור על החובה למצות ימי חופשה צבורים בטרם הוצאה לחל"ת, הארכה גורפת של תקופת הזכאות עד30
באפריל, קיצור תקופת האכשרה, פישוט אדמיניסטרטיבי
באמצעות
יצירת ""ערוץ סיטונאי המאפשר מימוש
זכויות במרוכז דרך המעביד, וגם אפשרות הרשמה אלקטרונית וצמצום הצורך להגיע פיזית ללשכת שירות התעסוקה.
2
זמן קצר לאחר פרוץ המשבר קוצרה
תקופת האכשרה מ-
12
ל-6
חודשים מתוך18
.החודשים הקודמים
2
2.
תמריצי המעסיק:
א.
:העדפת חל"ת קשיח על פני חלופות גמישות הקלות המאפיינת את
מנגנון החל"ת,
נוכח מצוקה תזרימית הולכת
,וגוברת ו העדר ערוצי מימון ממשלתי חלופיים, הביאו מעסיקים לשימוש נרחב בכלי של חל"ת ממושך. התמריץ
הכלכלי המשמעותי גרם
למעסיקים לבחור ב חלופה הקשיחה והמסובסדת על פני חלופות אחרות, גמישות ויעילות
יותר, כגון הוצאת עובדים לחופשה (בתשלום מ
לא
או חלקי), הפחתות שיעורי משרה, רוטציה בין עובדים וצעדים
.זמניים אחרים
ב.
מתח בין שיקולים סוציאליים לבין
שיקולי
ם
:עסקיים
תמונת הראי של תמריצי העובדים שהוצגו לעיל, היא האופן
שבו הם מוטמעים בשיקולי קבלת ההחלטות של המעביד. אמנם, יציאה לחל"ת מצריכה הסכמה של העוב ד
,והמעביד, ולפיכך אינה תלויה רק בתמריצים של אחד מהם. עם זאת
מעסיק הגון אשר
מעוניין לשמר עם עובדיו
יחסי עבודה ארוכ
י
טווח, יתקשה להתעלם משיעור הזכאות (או היעדר הזכאות) של עובדיו לדמי אבטלה. הנ"ל
מייצר מתח מתמיד בין הזכאות של כל עובד לבין שיקולים עסקיים כגון התאמת
ו
האישית של העובד לתכנית
.ההמשכיות העסקית של המעסיק תחת משבר הקורונה
חלק שני– ההשלכות של העיוותים במערך הת
מריצים על העובדים, המעסיקים והמשק
מערך התמריצים החדש שנוצר עקב מנגנון החל"ת ותואר בפרק הקודם, מייצר תוצאות חברתיות בלתי רצויות. פרק זה יציג
אותן בהרחבה. הצגה זו תבוצע תוך הבחנה בין4
:סוגי השלכות
•
הקצאת
משאבים ממשלתיים
:לעובדים שיכולים לקבל שכר מהמעסיק
המדינה נאלצת לממן באופן מלא דמי
אבטלה לכ-
800,000
עובדים שהוצאו לחל"ת במשך חודשים ארוכים, כאשר לחלקם יש למעשה כבר היום
.אלטרנטיבה תעסוקתית שלא מתממשת לאור מערך התמריצים שהוצג בפרק הקודם
•
קושי בהתאמת הפעילות העסקית
למערכת אילוצים הנגזרת ממשבר הקורונה:
מהרגע שהמעסיקים בחרו
באופציית החל"ת, הם כבולים אליה, והדבר מגביל את יכולתם לנהל באופן יעיל את מצבת העובדים ולתת מענה
להיעדרויות עקב בידוד, מחלה, סגירת מוסדות חינוך והנחיות אחרות של משרד הבריאות.
•
פגיעה בעובדים
: עובדים שה
וצאו לחל"ת יורדים ברמת ה
כנס ה,ה
רצף ההפקדות הסוציאליות שלהם נקטע וקיימת
אי ודאות לגבי המשך העסקתם בתום המשבר. במקביל, העובדים שנשארים בתעסוקה
נאלצים לעתים לעבו ד בהיקף
משרה מופחת אשר עשוי להיות נמוך מ דמי האבטלה.להם היו זכאים
•
הגבלת יכולת המשק לבצע את ההתאמות הנדרשות על פני תקופה מדורגת של הורדת הגבלות :
היציאה מהמשבר
הבריאותי צפויה להיות הדרגתית, ולהימשך מספר חודשים לפחות, אשר במהלכם תיתכן החמרה זמנית של
ההנחיות לגבי אוכלוסיות או אזורים גיאוגרפיים מסוימים. המנגנון הבינארי והקשיח, של חל"ת ל-
30
,יום לפחות
לא מתאים לנסיבות אלו, מאחר שהן מאופיינות בדינאמיות רבה, המצריכה גמישות מרבית שתתמוך במעסיקים
.בביצוע ההתאמות הנדרשות להנחיות המשתנות
פירוט ההשלכות על המשק
1.
הקצאת
משאבים ממשלתיים לעובדים שיכולים לקבל שכר מהמעסיק:
א.
כיום המדינה מ
מ מנת דמי אבטלה של עובדים
שיכולים להיות מועסקים :
על פי הודעת משרד האוצר, הממשלה
צפויה להוציא בתקופה הקרובה כ-
14
מיליארד ₪
בגין עלויות דמי האבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת. חלק ניכר
מהוצאה זו מוקצה לעובדים אשר מעסיקיהם היו יכולים להציע להם תעסוקה חלקית או אף מלאה (כיום או
בעתיד הקרוב). ע ם העדכונים להנחיות משרד הבריאות, ישנם מעסיקים שזקוקים שוב לעובדים שהוציאו לחל"ת
(כדי להחליף עובדים אחרים שנעדרים מפאת מחלה, בידוד או סגירת מוסדות הלימוד, או בשל שינויים
.)בהתנהלות העסקית
ע ם
זאת, האופי הבינארי של מנגנון החל"ת מונע מהעובדים לשוב לעבודה עקב ה חשש לאבד
.את מלוא ההטבה
ב.
המשך המגבלות יגדיל את ההוצאה התקציבית על דמי אבטלה : ככל שהמשבר יימשך ולא תהיה הקלה בהנחיות
מטעם משרד הבריאות, צפויים גלי חל"ת נוספים שיצרפו עובדים רבים למעגל מקבלי דמי האבטלה, ויגדילו את
.הקצאת המשאבים מטעם הממשלה
גם מקרב היוצאים הח דשים לחל"ת יהיו כאלה שהמעסיקים היו יכולים
.למצוא להם תעסוקה חלקית ונאלצו להוציאם לחל"ת למרות זאת
2.
:קושי בהתאמת הפעילות העסקית למערכת אילוצים הנגזרת ממשבר הקורונה
מנגנון החל"ת אילץ מעסיקים לבחור
מראש מי
מ העובדים יצאו לחל"ת ומי יישאר לעבוד. האופי הדינאמי של הנחיות משרד הבריאות ושל קצב ההידבקות
3
מעמיד שורת אילוצים חדשים בפני המעסיקים (כפי שפורטו לעיל), והדבר מחיי ב אותם לבצע התאמות בלתי פוסקות
בסדרי עבודה ומתכונת פעילות. הצורך בשינוי בלתי פוסק אינו מתיישב עם ה .אופי הבינארי של מנגנון החל"ת
,בנוסף
ככל שיופעלו בהמשך
מנגנוני סיוע חדשים מטעם הממשלה ,
אשר יאפשרו חידוש פעילות כלכלית, מנגנון החל"ת צפוי
.לשמש חסם שימנע העסקה מחדש של עובדים עקב מערך התמריצים המעוות שתואר לעיל
3.
:פגיעה בעובדים
א.
פגיעה בשכר ובזכויות הסוציאליות:
עובדים שנשלחים לחל"ת חווים ירידה משמעותית בשכרם ובנוסף לכך
נפגעים באופן דרמטי במגוון זכויות סוציאליות: ההפקדות לפנסיה
מפסיקות ובחלק מהמקרים זה מסכן כיסוי
ביטוחי אשר לשם שמירתו העובד צריך להוציא כסף מכיסו הפרטי בתקופה קשה שבה הכנסתו ירדה, ובחלק
מהכלים (קר נות ותיקות) האפשרות אפילו
אינה קיימת. בנוסף,
יש פגיעה בזכויות סוציאליות נוספות כגון ותק
.לפיצויי פיטורים, פגיעה בתשלומים שנתיים כגון דמי הבראה, צבירת ימי חופשה ומחלה ועוד
ב.
הגברת הסיכון לפגיעה בזכויות עובדים בהקשר של פיטורים:
1.
:אם מקום העבודה יחזור לפעול אבל העובד יפוטר
הריחוק הזמני שמתאפשר עקב תקופת חל"ת ממושכת
צפוי להקל על
ה
פיטורי ם של
עובדים אשר ככל הנראה לא היו מפוטרים בנסיבות רגילות. למעשה,
החל"ת
עלול להוות ערוץ עוקף למנגנוני הפיטורים הרגילים שחלים על העובדים , ולהקשות על עובדים להגן על
עצמם מפני פיטורים לא מוצדקים.
2.
אם מקום העבודה לא יחזור:לפעול
הוצאת עובדים דחתה את ביצוע גמר החשבון עמם למועד עתידי לא
ידוע. חלק
מ העסקים לא ישרדו את המשבר ויסיימו את פעילותם. במצב זה העובדים יהפכו לחלק
מהנושים של העסק, ועלולים למצוא עצמם מול שוקת שבורה בה לא יקבלו אפילו את תנאי סיום ההעסקה
המינימאליים להם הם ז
כאים מתוקף הדין,
.בשל מחסור במשאבים לאחר המשבר
בשני המקרים, ככל שהעובדים לא יוכלו לחזור למקום עבודתם בתום המשבר, תקופת החל"ת תמצ
ה
את
כ ל
או את מרבית ימי האבטלה
שלהם הם זכאים , והם יוותרו ללא כרית ביטחון להתמודד עם שוק האבטלה
המשברי שצפוי בתום המשבר הבריאותי.
ג.
:עובד שהופחתה משרתו עלול להרוויח פחות ממה שהיה מקבל במסגרת דמי אבטלה
בהעדר מנגנון סבסוד
חלופי לחל"ת, עובדים שימשיכו להיות מועסקים בהיקף משרה מופחת, עלולים לחוות פגיעה כפולה– ראשית ,
המשרה המופחתת עלולה להניב הכנסה נמוכה יותר מאשר דמי אבטלה, ושנית,
דמי האבטלה העתידיים שיהיו
זכאים להם ככל שיפ
ו
טרו בהמשך יהיו נמוכים יותר
(מאחר)שנגזרים מהשכר הקודם .
4.
הגבלת יכולת המשק לבצע את ההתאמות הנדרשות על פני תקופה מדורגת של הורדת הגבלות:
א.
קושי בזיהוי מוקדם של עובדים הזקוקים לתמיכה בהשמה או הסבה: נתוני שירות התעסוקה מעידים על כ-
800,000
איש ש
הוצאו לחל"ת מאז תחילת חודש מרץ, כאשר על פי ההער
ות כ שירות התעסוקה
, כ-
20%
לא יוכלו
לחזור למקום עבודתם הקודם3
.
מנגנון החל"ת מטשטש את השוני בין מאות אלפי העובדים בחל"ת ו מקשה
להבחין בין אלה שישובו למקום עבודתם לבין אלה שיישארו מובטלים . היעדר זיהוי מוקדם חוסם את היכולת
להתאים לכל קבוצה את כלי הסיוע הרלוונטיים
עבורה כגון, השמה, הסבה מקצועית והכשרה מקצועית.
ב.
:האטת התאוששות העתידית של המשק
1.
,כאמור
הקושי של מעסיקים לבצע התאמות מהירות צפוי לפגוע ביכולת
ם
להתאושש במהירות מהמשבר
ולמצות באופן מלא
את הפוטנציאל של
התמריצים הכלכליים ש יפעלו ע"י
הממשלה , ושל הגדלת הפעילות
.הנגזרת מההקלות והנחיות משרד הבריאות
2.
היעדרות לתקופה ארוכה של עובדים ממקום עבודתם בפרט ומשוק העבודה בכלל, אשר מוחמרת ע"י מנגנון
.החל"ת, פוגעת בכשירותם ויכולתם לחזור במהירות לתפוקה מלאה בסיום המשבר
שתי המגבלות המפורטות
לעיל צפויות להאט את התאוששות המ שק והמשבר, ולהוות חסם לניצול ההקלות
.הבריאותיות על פעילות כלכלית
3
https://www.themarker.com/markerweek/1.8733821
https://news.walla.co.il/item/3349381
03
מאי
2020
1
נספח
ב '
-
המודל הגרמני לסבסוד שכר שהופחת בשל צמצום בשעות עבודה בתקופת משבר
כלכלי
המסמך שלהלן מתאר את המודל הגרמני לסיוע למקומות עבודה להישאר פעילים בזמני משבר
כלכלי על ידי הפחתה זמני
ת ב
שעות העבודה ומתן פיצוי לעובדים . במסמך יתואר הסיוע שמספקת
,התכנית
תנאי ה זכאות לתכנית, אופן הפעלתה והיתרונות הגלומים בה למעסיקים, לעובדים
ולמשק.
רקע
1.
בתקופות של משבר כלכלי , עשויה להיווצר ירידה זמנית בביקושים שפוגעת בהכנסות של מקום
עבודה . על מנת לצמצם את ההפסדים שנגרמים כתוצאה מהירידה בהכנסות, נאלצים מעסיקים
להפחית בעלויות, לרבות עלויות
.השכר
2.
לאור זאת עומדת בפני המעסיק בחירה בין סגיר
ה זמנית של
העסק, או ,הפעלתו בהיקף מופחת
במידת האפשר, בתקופת המשבר .
הפחתה בהיקף העבודה
מביאה
בהכרח לירידה בייצור
.במקביל לירידה בהכנסות העובדים
במקרים שבהם ד ,מי האבטלה גבוהים מהשכר המופחת
נוצר תמריץ ליציאה לאבטלה או לחל"ת המזכה בדמי אבטלה, ובכך מוגדל היקף הפסקת
.התעסוקה
3.
הפסקת התעסוקה
,עשויה
אם כן, להגדיל עלויות למדינה, בדמות תשלום דמי אבטלה, פוגעת
במעסיקים שיכולים היו להמשיך בפעילות עסקית בהיקפים מופחתים, ופוגעת בהכנסות
.העובדים
,מבחינה משקית הפסקת תעסוקה, גם אם לתקופה קצובה, פוגעת בצריכה ועשויה
להגביר את הפגיעה בצמיחה. נוסף לכך
, להפסקת יחסי
העבודה עשויות להיות השלכות בלתי
הפיכות על מקו
מות עבודה ו יכולת המשק להתאושש בצורה מהירה.לאחר תקופת המשבר
4.
לפיכך, שמירה על פעילות עסקית של מקומות העבודה, גם בהיקף עבודה מופחת, הוא אינטרס
,של המדינה, של המעסיקים ושל העובדים. על מנת לעשות זאת יש צורך בכלי
מדי ,ניות לצד
מנגנוני סיוע
,דוגמת דמי אבטלה
שמאפשר לעסקים לפעול, גם אם בהיקפים נמוכים, ו לשמור
על העסקת עובדים
, תוך הבטחת הכנסה הולמת בתקופ ה שבה צמצום שעות העבודה היא כורח
.המציאות
5.
,בגרמניה
בדומה ל מדינות מערביות נוספות, קיימת תכנית לסיוע למעסיקים ולעובדים
ב תקופות של
משבר תעסוקתי מהסוג המתואר, בשם
Kurzarbeit
ובאנגליתShort-Time
Work
:(להלן"המודל הגרמני"
.)המודל הגרמני הופעל
לראשונה בשנת1909
,בענפים מסוימים
והוטמע על בסיס כלל-
משקי כחלק ממערכת ביטוח האבטלה שהוקמה בגרמניה לאחר מלחמת
העולם הראשונה .
6.
המודל הגרמני מופעל בשגרה, ובזמני משבר רחבי היקף נהוג
להקל את השימוש בו .
המודל זכה
לשבחים רבים על כך שסייע למשק הגרמני לצלוח את המשבר הכלכלי העולמי בשנת2009
,
והוא מופעל ,כעת
ב ,הקלות מסוימות
ב משבר הכלכלי שנוצר
מ.התפשטות נגיף הקורונה
03
מאי
2020
2
מטרת
המודל הגרמני
7.
המודל הגרמני
מסייע ל מעסיקים ועובדים לשמור על יחסי העבודה גם
בתקופת משבר כלכלי,
על ידי מתן אפשרות לצמצם את
שעות העבודה
,מחד
וכך לאפשר לעסק להמשיך ולפעול ,
ו מאידך סבסוד למעסיק כך שישלם לעובדיו שכר גבוה יותר מאשר היה משלם להם במצב רגיל
תמורת אותה עבודה, וזאת לתקופה של עד12
חודשים.
8.
באמצעות סבסוד שכזה ,
מאפשר המודל הגרמני להקל
על ה מעסיק תוך צמצום הפגיעה
בהכנסות העובדים וצמצום
פיטורים.
9.
המודל הגרמני מצמצם את הפגיעה במשק בעת משבר כלכלי. הפחתת הפגיעה בהכנסות
העובדים תורמת לשמירה על
רמת צריכה, ו השמירה על יחסי העבודה הרציפים בין המעסיק
לבין עובדיו, בדגש על עובדים מיומנים,
מאפשרת זמינות וכשירות של העובדים לחזרה לפעילות
מלאה.בעת יציאה מהמשבר לעיתים,
תקופת הצמצום משמשת להכשרה מקצועית או להשמה
.חלופית
גובה סבסוד השכר
10
.
המודל הגרמני
קובע כי מעסיק, במקום עבודה בו הוסכם על צמצום זמני בשעות העבודה,
יהיה
זכאי להחזר בגובה מסוים
מהמדינה , תמורת תשלום שכר גבוה יותר לעובדים שמשרתם
הופחתה .
11
.
,גובה ההחזר, המהווה למעשה סבסוד של חלק מהשכר
נקבע כאחוז מ
ההפחתה ב
שכר ה נטו של
העובד
שנגרמה מ,הצמצום בשעות העבודה1
:וכתלות במצבו המשפחתי
א.
עובדים ללא ילדים זכאים לסבסוד של60%
.מהפער בנטו שלהם
ב.
עובדים עם ילד אחד ומעלה זכאים לסבסוד של67%
.מהפער בנטו שלהם
)דוגמה להמחשה (עובדים ללא ילדים2
שיעור
הצמצום
בשכר הברוטו
של העובד
חלק המעסיק בשכר
הברוטו של העובד
תוספת לשכר הברוטו
של העובד במימון
הממשלה
שיעור שכר הברוטו
,החדש של העובד
ביחס לשיעורו המקורי
10%
90%
4.1%
94.1%
50%
50%
23.2%
73.2%
90%
10%
47.6%
57.6%
12
.
עובד שהחל לעבוד בעבודה נוספת לאחר החלת המודל הגרמני במקום עבודתו, גובה שכרו
במקום עבודתו הנוסף יופחת
מסכום הסבסוד.
1 הסבסוד לעובד תלוי במצבו המשפחתי ובמדרגת המס של העובד, ובכל מקרה עד לגובה של כ-
2,850
אירו
2
ראו
דוגמא מפורטת בנספח
03
מאי
2020
3
תנאי הזכאות לסבסוד במסגרת
המודל הגרמני
13
. תנאים הקשורים ל
נסיבות הצמצום בשעות העבודה:
א.
הצמצום נגרם מנסיבות כלכליות שאינן
בשליטת המעסיק (
למשל, בשל
ה
נחיות הממשל).
ב.
הצמצום
בלתי נמנע, והמעסיק עשה כל שביכולתו למנוע אותו (
למשל, באמצעות קיצוץ של
)שעות נוספות.
ג.
הצמצום זמני
מ
טבעו , וניתן לצפות לחזרה
ל שגרת עבודה רגילה
ב תקופת הפעלת
המודל.
14
.
נדרשת הסכמה לצמצום בשעות העבודה בין
המעסיק לבין העובדים:
א.
( במקום עבודה שבו קיימת נציגות עובדיםWorks Council
) נדרשת הסכמתה. לרוב
מתווה הצמצום מושג במו"מ ומעוגן
בהסכם קיבוצי. גם בהיעדר הסכמה, קיים מנגנון של
.יישוב מחלוקות (ועדת פיוס) שהחלטתו מקבלת תוקף מחייב
ב.
במקום עבודה שבו אין.נציגות עובדים, נדרשת הסכמת העובדים המושפעים מהצמצום
15
. תנאים הקשורים לאופי ולהיקף הצמצום בשעות העבודה:
א.
יחסי העבודה בין המעסיק לבין העובד מוכרחים להמשיך להתקיים לאחר הצמצום בשעות
העבודה .
ב.
הצמצום בשעות העבודה מוכרח
להיות משמעותי –
שיעור העובדים ששכר הברוטו שלהם
יופחת בשל הצמצום ביותר מ-
10%
, יהיה לפחות33%
מכלל מצבת כוח האדם.
ג.
המעסיק ונציגות העובדים רשאים לקבוע באיזה אופן יחול הצמצום ,המקום העבודה
ובלבד שהצמצום יהיה בטווח של10%
-
100%
מהברוטו של העובדים המושפעים מהצמצום
בשעות העבודה . לשם המחשה, הצמצום יכול לחול על
כל העובדים ב מקום העבודה או על
יחידות ספציפיות או על עובדים.ספציפיים
עדכונים שבוצעו במודל
הגרמני בעקבות משבר הקורונה
16
.
המודל הגרמני יופעל גם
ב מקום עבודה ששיעור העובדים ששכרם ייפגע כתוצאה מהצמצום
בשעות העבודה יעמוד על לפחות10%
מכלל מצבת כוח האדם (בניגוד לרף הרגיל העומד על
33%
.)מכלל מצבת כוח האדם
17
.
המעסיקים מקבלים החזר מלא על הפרשות
ה.מעסיק לביטוח הלאומי בתקופת התכנית
18
.
התכנית תהיה בתוקף במתכונתה הנוכחית עד ליום31.12.20
.
03
מאי
2020
4
אופן הגשת בקשה לסבסוד שכר במסגרת
המודל הגרמני
הסבוד משולם למעסיק לאחר אישור לשכת התעסוקה המקומית .
התהליך נחשב ליעיל ותשלום
הסבסוד מועבר בתוך15יום בממוצע מיום הגשת הבקשה לזיכוי
המעסיק מעסיק את עובדיו בשעות העבודה המצומצמות שהוסכמו ומשלם את שכרם
המעסיק מגיש בקשה לסבסוד ללשכת התעסוקה המקומית ,בתוך שלושה חודשים ,
בצירוף
אסמכתאות לתשלום השכר
לשכת התעסוקה בוחנת את הבקשה ואת עמידתה בתנאי הזכאות
המעסיק או נציגות העובדים מודיעים בכתב ללשכת התעסוקה המקומית על ההסכם שהושג
הצדדים מגישים פירוט מלא של הנסיבות
לצמצום בשעות העבודה
כל צד מגיש הצהרה חתומה על נכונות המידע
המעסיק והעובדים מגיעים להסכמה על הצמצום בשעות העבודה
03
מאי
2020
5
יתרונות
המודל הגרמני
מודל הסבסוד הגרמני משמש כלי מרכזי
בזמנים של משבר כלכלי ל צד מנגנוני תמיכה דוגמת דמי
:אבטלה וקצבאות סיוע. להלן היתרונות המרכזיים שהוא טומן בחובו
1.
חסכון כלכלי לעומת
דמי אבטלה בתקופת משבר:
א.
חסכון בעלויות למדינה–
ההוצאה הממשלתית בגין סבסוד השכר
המופחת ב תקופת
הצמצום בשעות העבודה
נוטה להיות נמוכה מגובה תשלום דמי אבטלה
לאותם עובדים
.אם היו מפוטרים, דבר שיוצר חסכון בעלויות
ב.
צמצום הפגיעה בהכנסות העובדים –
גובה השכר המופחת בתקופת הצמצום גבוה מגובה
.דמי האבטלה להם זכאי העובד אם היה מפוטר
ג.
הקלה על מעסיקים–
עלויות השכר של המעסיק מופחתות הודות לסבסוד הממשלתי, ובכך
הוא מסוגל להמשיך בייצור ובהכנסות (גם אם בהיקפים מצומצמים) ולצמצם את הסיכוי
.לקריסה כלכלית או להפסקת עבודה
2.
גמישות ניהולית בהתאם לצרכי המעסיק ולפי הנחיות הממשל :
א.
המודל הגרמני מאפשר
ספקטרום הכולל מגוון
מתכונות העסקה זמניות (העסקה בשעות
.)מקוצרות, העסקה בחלקי חודש, חופשה מלאה בתשלום חלקי ועוד
ב.
בכך מתאפשרת גמישות לצורכי המעסיק ולהתאמה להנחיות הממשל (למשל הנחיות
.)משרד הבריאות לריווח פיזי ולצמצום חשיפה של עובדים לעובדים אחרים
ג.
המודל מאפשר חלופה גמישה לבינארי.ות המאפיינת פיטורים ו/או הוצאה לחל"ת
3.
הגבלת האפשרות
לניצול:לרעה
א.
קיים סינון מובנה מפני היכללות לא מוצדקת במנגנון הסבסוד , בדמות ההסכמה המחייבת
של.העובדים להפחתה בשכרם
ב.
הזכאות לסבסוד היא רק במצב של צמצום שעות עבודה–
מעסיק שהביקוש למוצריו גבוה
.יהיה נטול תמריץ כלכלי לבחור להפחית בהכנסותיו בתמורה לקבלת הסבסוד
4.
שמירה על
:רצף העסקה
א.
המודל מתמרץ חלוקה של שעות בין עובדים רבים, ובכך מאפשרת לשמור על מקסימום
.עובדים בתעסוקה
ב.
רציפות העסקה שומרת על רצף הפקדות סוציאליות ומבטיחה.רציפות של כיסוי ביטוחי
ג.
מערכת יחסי העבודה החלים במקום העבודה נשמרת גם בתקופת משבר כלכלי.
ד.
שמירה על זיקה בין המעסיק לבין העובד
משמרת נאמנות למקום העבודה ו מאפשרת
זמינות של העובדים לעבודה בהיקף מוגדל או.מלא בתום המשבר
5.
:בירוקרטיה פשוטה ויעילה
א.
.עקיפת הצורך ברישום פרטני של כל עובד בביטוח הלאומי ובשירות התעסוקה
ב.
מתן אפשרות למעסיק לקבוע את מתכונת העבודה וצמצום השעות בהתאם לצרכי.העסק
6.
ניצול תקופת צמצמום שעות העבודה לטובת הכשרה מקצועית ו:השמה חלופית
א.
המודל הגרמני מעודד
עובדים להשתתף בפעילות הכשרה מקצועית בתקופת הצמצום.
03
מאי
2020
6
ב.
המודל מאפשר זיהוי מוקדם של
עובדים שלא צפויים לחזור
,לתעסוקה בסיום המשבר
ובכך מתאפשר ל
שירות התעסוקה זיהוי שמי של עוב דים שכדאי להשקיע בהכשרות
.ובהשמה חלופית
דוגמא להמחשה
1.
בחברה כלשהי מועסק עובד אחד. שכר הברוטו שלו טרם המשבר עמד על10,000
,₪
ושכר הנטו
עמד על8,012
,₪
:כמפורט להלן
שכר ברוטו
טרם
המשבר
מס
הכנסה
נקודות זיכוי
(
2.25
)'נק
מס
בריאות
ביטוח
לאומי
הפרשות
לפנסיה (
6%
)נטו
10,000
1,205
493
-
383
293
600
8,012
2.
( בעקבות המשבר הכלכלי, החליט המעסיק להפחית את משרת העובד לחצי משרה50%
,)
ולפנות לקבלת סיוע במסגרת המודל הגרמני. המעסיק חישב את הסבסוד שיקבל מהמדינה
:והברוטו שיש לשלם לעובד
ברוטו חדש נטו חדש
פער מהנטו טרם
המשבר
המדינה ממנת
60%
מהפער בנטו
חלק המדינה
במונחי ברוטו
5,000
4,518
3,494
2,097
2,317
3.
:בהתאם לכך שכר הברוטו החדש של העובד נראה כך
)סכום (בש"ח
שיעור ביחס לשכר
הברוטו המקורי
שכר הברוטו המקורי
10,000
100%
)שכר הברוטו החדש (חלק המעסיק5,000
50%
)שכר הברוטו החדש (חלק המדינה
2,317
23.2%
סה"כ ברוטו חדש
7,317
73.2%
1
03
מאי
2020
נספח
ג '
–
אופן חישוב מקדם עלות
מעסיק
1.
בחירת שיעור
מקדם עלות
המעסיק נשע
נת
על2
( :רגלים1
) שיעור המקדם צריך להלום את שיעור העלויות הנלוות
( ;של המעסיק2
.) שיעור המקדם לא יוביל לייקור עלויות ביחס לתשלום דמי אבטלה
2.
מבחינת
שיעור העלויות הנלוות של המעסיק:
2.1
. למעסיק עלויות נלוות רבות כגון: כ-
15%
בגין הפרשה לקרן פנסיה ולפיצויים, כ-
5%
בגין ביטוח לאומי על
,העובד עלות חופשה ומחלה (ניתן להעריך סביב5%
), ומעסיקים רבים מפרישים גם7.5%
לקרן השתלמות1.
2.2
. בהתאם לכך, סך
שיעור העלויות הנלוות של המעסיק יכול להגיע עד לשיעור של32.5%
.
2.3
.
כאשר המדינה פצתה בעבר מעסיקים על תשלום שכר לעובדים, דוגמת פיצוי דרך
תקנות
מס רכוש וקרן
,פיצויים נקבעו שיעורי מקדם
עלות מעסיק שונים שנעו בין32.5%
ל-
23%
.
3.
:ייקור עלויות ביחס לתשלום דמי אבטלה
3.1
.
נקודת
השוויון
בעלויות תהיה כאשר עלות "תוספת הפחתת משרה" כפול המקדם תשתווה לעלות תשלום דמי
.האבטלה
האבטלה דמי=מעסיק עלות מקדם∗המשרה הפחתת תוספת
3.2
.
:תוספת הפחתת משרה מחושבת על בסיס הנוסחה הבאה
המשרה הפחתת שיעור∗האבטלה דמי=המשרה הפחתת תוספת
:כאשר שיעור הפחתת המשרה מחושבת על בסיס
קובע משרה שיעור−בפועל משרה שיעור
קובע משרה שיעור=המשרה הפחתת שיעור
3.3
.
בהתאם לכך, ניתן לבטא את הנוסחה בסעיף3.1
:כך
אבטלה דמי=המשרה הפחתת שיעור∗האבטלה דמי∗מעסיק עלות מקדם
:והיחס בין המקדם לשיעור הפחתת המשרה הוא
1
המשרה הפחתת שיעור=מעסיק עלות מקדם
3.4
.
:בהתאם לכך נבנתה טבלת רגישות המציגה מהו שיעור המקדם המקסימלי בהתאם לשיעור הפחתת המשרה
שיעור הפחתת משרה
מקדם עלות
מעסיק מקסימלי
90%
(העובד עובד10%
)מהיקף המשרה המקורי11.1%
85%
(העובד עובד15%
)מהיקף המשרה המקורי17.6%
80%
(העובד עובד20%
)מהיקף המשרה המקורי25%
75%
(העובד עובד25%
)מהיקף המשרה המקורי33.3%
70%
(העובד עובד30%
)מהיקף המשרה המקורי42.9%
1
בנוסף, עלות העסקה במוסדות פיננסיים ובמלכ"רים כוללת גם הפרשה בגין מס שכר של17%
במוסדות פיננסים ו-
7.5%
.במלכ"רים
2
4.
ניתן לראות כי קביעת רף מינימלי לשיעור העסקה של מתחת ל-
20%
(שיעור הפחתת משרה של
יותר מ-
80%
), דורש
.כי מקדם העלות המקסימלי יהיה בשיעורים שאינם הולמים את העלויות הנלוות של המעסיק
5.
מן הצד השני ניתן לראות כי קביעת מקדם עלות
מעסיק
מקסימלי של מעל30%
,דורש רף מיני מלי של שיעור העסקה
של לפחות25%
. דבר זה עלול להוציא מעסיקים ועובדים שיכולים לספק משרה של20%
(יום בשבוע) משוק
.התעסוקה
6.
בהתאם ל ,כל האמור קביעת רף מינימלי להעסקה של20%
משרה
, ו מקדם עלות
המעסיק
המקסימלי הוא25%
, עונה
( :על שלוש מטרות1
)מקדם בשיעור זה הולם את שיעור העלויות הנלוות של המעסיק( ;
2
) המקדם לא מוביל לייקור
עלויות ביחס לתשלום דמי אבטלה , אלא ניתן לומר בוודאות כי כל עובד שיחזור מחל"ת לתעסוקה יעלה למדינה לכל
( ;היותר כמו עלות דמי האבטלה שלו3) מאפשר לעובדים ומעסיקים המסוגלים לספק יום עבודה אחד בשבוע להיכנ ס
.לשוק העבודה