חומר רקע

17 בפברואר 2025 נייר עמדה לוועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא: שיפור השפה העברית בחברה הערבית בעשור האחרון חלה ירידה דרמטית ברמת העברית בקרב תלמידים ערבים. לפי נתוני ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, 2024), רק 21% מתלמידי כיתות ו' הערבים שולטים בעברית ברמה טובה. 36% אינם שולטים כלל בשפה או שולטים בה ברמה בסיסית בלבד. זהו השיעור הגבוה ביותר מאז החלה המדידה ב-2014. חוסר השליטה בשפה העברית בקרב צעירים וצעירות בחברה הערבית מהווה חסם משמעותי למוביליות חברתית-כלכלית. המצב הנוכחי, שבו צעירים ערבים אינם שולטים בשפה העברית ברמה נדרשת, מקשה עליהם להשתלב באקדמיה, בשוק העבודה ובחברה הישראלית בכלל. ישנם מספר גורמים למגמה זו, בהם: הפחתת החשיפה לשפה העברית: בין 2018 ל-2023 חלה ירידה של 12% בשיעור התלמידים שדיווחו על שימוש בשפה העברית מחוץ לבית הספר. חלק מהפחתת החשיפה נובעת מההפרדה המבנית בין ערבים ליהודים בישראל והמתח בין הקבוצות. סקרים מהעת האחרונה מעידים על כך שבעקבות שבעה באוקטובר והמלחמה, הנתק בין הקבוצות גובר. כך, למשל, מסקר יוזמות אברהם מיוני 2024 עולה כי 45% מתושבי הגליל היהודים והערבים הפחיתו את תדירות הביקורים ביישובי "האחר" מאז 7.10. מיעוט החשיפה לשפה העברית נובע גם ממהפכת התקשורת בחברה הערבית, המאפשרת לצעירות וצעירים ערבים לצרוך תוכן בשפה הערבית והאנגלית, כך שהם לא נדרשים ללמוד עברית על מנת להיות מעודכנים. גורם משפיע נוסף הוא פיתוח היישובים הערביים המאפשר לצעירים הערבים לצרוך את מרבית השירותים בשפה הערבית. הוראת השפה העברית: לעיתים רמת ההוראה של השפה העברית בבתי הספר הערביים אינה מספקת. לפי הנחיות משרד החינוך, על מורים לעברית כשפה שנייה לעבור הכשרה בתחום ולהיות תואר אקדמי בתחום השפה העברית או הספרות העברית. אך על פי נתוני המשרד, כשליש מהמורים לעברית בבתי הספר הערביים אינם בעלי תעודת הוראה בעברית. על פי נתוני הלמ"ס, מדובר בשיעור גבוה יותר של מורים שתעודת ההוראה שלהם אינה בתחום זה (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2024). כך, חלק מהמורים הערבים עצמם, לעיתים אינם שולטים בשפה העברית ברמה גבוהה, ובמקרים רבים הם מלמדים את השפה בערבית בלבד. הדבר פוגע במיומנויות השפה של התלמידים. בהתאם לכך, אנו ממליצים על הפעולות הבאות: הגדלת השילוב של מורים יהודים שהוכשרו להוראת השפה העברית ובפרט העברית הדבורה בבתי ספר ערביים, תוך מתן תמריצים למורים מצוינים בתחום, כך שייכנסו לעבודה בבתי ספר ערביים ויביאו עימם את הידע והיכולת להקנות את השפה ברמה גבוהה. הכשרה מקצועית ותמיכה במורים הערבים הקיימים, על מנת לחזק את יכולותיהם בהוראת השפה העברית בצורה אפקטיבית ומותאמת, באמצעות קורסים והדרכות שיסייעו להם לפתח שיטות חדשניות ומותאמות לתלמידים הערבים. העתקת מתודולוגיות מצליחות משיעורי אנגלית בבתי ספר ערביים, שבהם רמת השפה גבוהה יותר, על ידי אימוץ שיטות לימוד חדשניות, שמתמקדות בחוויות למידה מעשיות ויישומיות של השפה, כמו פעילויות סדנאות שיחה וכתיבה יצירתית. הגברת האינטראקציה עם השפה העברית בסביבות יומיומיות באמצעות תוכניות בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי אשר משלבות חשיפה של צעירות וצעירים ערבים לשפה העברית, כגון לימוד משותף של תלמידים יהודים וערבים, שהוכח כמשפר את החשיפה לשפה לצד ההיכרות בין הקבוצות. בנוסף, ניתן ליצור פרויקטים קהילתיים, יוזמות תרבותיות ופעילויות מקוונות שמשלבות את השפה העברית בצורה אינטראקטיבית המעודדת שימוש. על מנת לשפר את רמת השפה העברית בקרב צעירות וצעירים ערבים באופן עקבי, יש צורך בנקיטת אמצעים אלו לאורך כל שנות הלימוד במערכת החינוך.