חומר רקע
נייר עמדה מוגש ל:
הוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית
בנושא: המלצות לתוכניות במסגרת התוכנית הממשלתית למיגור האלימות והפשיעה בחברה הערבית
רקע:
עמותת יוזמות אברהם פועלת מזה כ-15 שנים לבניית אמון בין המשטרה לחברה הערבית. לאחר פרסום מסקנות וועדת אור ביחס לאירועי אוקטובר 2000, העמותה הכירה לשוטרים את החברה הערבית על מאפייניה על מנת לקדם שיטור מיטיב ושוויוני לאזרחים הערבים. בנוסף, העמותה ריכזה ידע ממשטרות ברחבי העולם בנוגע לשיטור בקרב אוכלוסיות מיעוט על מנת לקדם הטמעה של פרקטיקות מצליחות במשטרת ישראל. כיום, מיזם "קהילות בטוחות" של העמותה עוסק בקידום שיטור מיטיב כלפי האזרחים הערבים וכן בקידום יוזמות פנים-חברתיות למאבק באלימות הגואה בחברה הערבית, תוך שיתוף פעולה עם גורמי הנהגה ועם ארגוני חברה אזרחית נוספים.
ההחלטה שנתקבלה להקים צוות בין משרדי בהובלת משרד ראש הממשלה אשר יגבש תוכנית ממשלתית הינה מבורכת. לאור הניסיון רב השנים של העמותה בתחום, מסמך זה כולל את המלצותינו לטיוב עבודת משרדי הממשלה הרלוונטיים למיגור תופעות האלימות והפשיעה בחברה הערבית.
תקציר:
ההמלצות המפורטות במסמך זה נוגעות למשרדי הממשלה הבאים: המשרד לביטחון הפנים, תוך התמקדות בהמלצות לטיוב עבודת המשטרה והרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול; ומשרד המשפטים.
בין הצעדים הנדרשים המצוינים במסמך:
הקמת מתחמי איחוד של שירותים מצילי חיים ביישובים הערביים
התאמת מטה 105 להגנה על קטינים ברשת לחברה הערבית
הרחבת ההגנה על עדים בחברה הערבית
הקמת תחנות ונקודות משטרה ביישובים הערביים והרחבת פעילותן לאורך כל שעות היממה
הגדלת כוח האדם המאייש את תחנות ונקודות המשטרה הקיימות
קיום סדיר של מבצעים להחזרת נשק באופן וולונטרי בתמורה לאי-הפללה
איזרוח המשטרה, תוך לקיחת "פסק זמן" מתפקידה כמאבטחת הריסות בתים ביישובים הערביים
העמקת השותפות בין הקהילה למשטרה
הכשרות לשוטרים ולמפקדים בנושא של "שיטור בחברה משוסעת"
הרחבת תוכנית עו"ס משטרה ברשויות המקומיות הערביות
הגדלת מערך המצלמות והמוקדים הרואים האיזוריים בחברה הערבית
הרחבת מערך השיטור העירוני ביישובים הערביים
הנגשת המחלקה לחקירות שוטרים לחברה הערבית
חשוב לציין כי ההמלצות במסמך נוגעות באופן ישיר לעבודת המשרדים בהקשר של תופעות האלימות והפשיעה, ואינן נוגעות לתוכניות נוספות אשר נדרשות לטיפול בגורמי העומק המובילים להתגברות תופעות אלה.
המשרד לביטחון הפנים
מתחמי איחוד של שירותים מצילי חיים ביישובים הערביים – כיום, במרבית היישובים הערביים אין נוכחות של שירותים מצילי חיים כגון תחנות משטרה, תחנות כבאות והצלה ומרפאות חירום.
היעדר שירותים אלה פוגע בביטחון האישי של האזרחים הערבים ותורם לתחושה כי המדינה מפקירה אותם וכי אינה נוכחת ביישובים הערביים. בנוסף, כאשר בחלק מהיישובים פועלת תחנת משטרה בלבד, מתחזק בקרב האזרחים הרושם שהמדינה עוסקת רק באכיפת החוק והסדר, מבלי לדאוג להיבטים אחרים של ביטחון אישי.
המלצתנו:
להקים בכל הערים הערביות והיישובים הערביים מעל 15,000 תושבים מתחמי איחוד אשר יכללו נקודות / תחנות משטרה; תחנת כבאות והצלה; מרפאת חירום ונקודה להיערכות של האוכלוסיה במקרה חירום. על כלל השירותים לפעול 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
105 – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – לתופעת האלימות ברשת מאפיינים ייחודיים בחברה הערבית. כך, למשל, ברבים מבתי-הספר היסודיים הערביים אסור השימוש בטלפונים במהלך יום הלימודים. המורים/ות בבתי הספר מעבירים לתלמידים את המסר שהטלפונים הם מחוץ לתחום במהלך יום הלימודים, ובכך גורמים לתלמידים להבין שהמורים אינם כתובת במקרה של פגיעה ברשת. לאור זאת ולאור הפיחות בסמכות ההורית בחברה הערבית, ילדים שהם קורבנות של אלימות ברשת נאלצים להתמודד עם הפגיעה הקשה לבדם.
בנוסף, בשל היות החברה הערבית חברה מסורתית ברובה, הפצה של סרטונים או תמונות בעלי קונוטציות מיניות הינה בעלת השפעה הרסנית ביותר עבור ילדים ערבים.
למטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת תפקיד חשוב בהסברה, הן להורים והן לילדים, בדבר הסכנות הטמונות ברשת וחשוב שהוא יהווה כתובת מוכרת למי שסובל/ת מאלימות ברשת. מאחר שהמטה הוקם לאחרונה, נקודת הזמן הנוכחית היא קריטית בעיצוב מוקד 105 ככתובת וכגורם משמעותי להסברה בחברה הערבית.
המלצותינו:
איוש מוקד 105 במתנדבים ובעובדים מהחברה הערבית אשר יוכלו לתת מענה לילדים ובני נוער הסובלים מאלימות ברשת בשפה הערבית ותוך הבנת הרגישות בחברה הערבית.
השקעה במערך הסברה ייעודי לחברה הערבית תוך פונקציית דוברות המאויישת על-ידי דובר/ת מהחברה הערבית וכן מדריכים/ות מהחברה הערבית לצורך הסברה בקרב הורים, ילדים/ות ובני/ות נוער במסגרת בתי הספר והחינוך הבלתי פורמלי.
הגנה על עדים בחברה הערבית – כיום, אזרחים ערבים שהינם עדים למקרי אלימות ופשיעה חמורים, חוששים להעיד כנגד העבריינים. בשונה מהחברה היהודית, במקרים רבים בחברה הערבית, כאשר עדים מעידים כנגד עבריין, זהות העד ידועה לכל וגם לעבריין. זאת משום שביישובים הערביים במקרים רבים יותר מבצע העבירה מזהה ומכיר את האנשים הנוכחים באיזור ולכן גם יודע מי עשוי היה להעיד כנגדו. עובדה זו מחייבת הגנה על העדים מפני העבריינים.
היעדר הגנה כזאת מרתיע, כאמור, עדים מלהעיד כנגד עבריינים – מה שנתפס כ"חוסר שיתוף פעולה של האזרחים עם המשטרה". כתוצאה מכך – המשטרה סובלת מהיעדר ראיות אשר מקשה על הגשת כתב אישום – העבריינים משוחררים והאמון במשטרה ובמערכת המשפט בקרב האזרחים הערבים יורד וכן הלאה.
לכן, מתן הגנה מספקת לעדים הינו תנאי הכרחי לשבירת המעגל הזה ולביסוס אמון בין האזרחים הערבים למערכת אכיפת החוק.
המלצתנו:
הרחבת פעילות הרשות להגנה על עדים כך שתיתן מענה לעדים שמעידים על עבירות פליליות חמורות בחברה הערבית, כך שעדים שהם אזרחים מן השורה שנקלעו שלא בטובתם לאירוע פלילי, יוכלו להעיד ללא חשש.
משטרת ישראל (תחת המשרד לביטחון הפנים)
הקמת תחנות ונקודות משטרה – כיום פועלות תחנות משטרה בחלק קטן מהיישובים הערביים. תחנות, לפי הגדרת משטרת ישראל, אשר מתפקדות כיחידה עצמאית אשר ביכולתה לתת מענה לאירועים בכל שעות היממה, פועלות ב-11 יישובים ערביים בלבד (מג'ד אלכרום, טמרה, כפר כנא, באקה אל ער'ביה, נצרת, ערערה בנגב, כפר קאסם, אום אלפאחם, טייבה, רהט, שפרעם). בנוסף, ישנן נקודות משטרה (או תחנות מוקטנות כהגדרתה של של ג'סר אלזרקא) ביישובים נוספים, אך כאמור – אלה מאוישות במתכונת מצומצמת ובמקרים רבים אינן פעילות לאורך כל שעות היממה.
המלצתנו:
להקים תחנות משטרה או נקודות משטרה הפעילות גם לאורך הלילה בכל היישובים הערביים.
איוש תחנות ונקודות המשטרה הקיימות - נכון להיום, איוש התחנות והנקודות בשעות הלילה דליל וחלקו כלל לא מאויישות. מיותר לציין שדווקא בשעות הלילה מתרחשים מרבית אירועי הירי והאלימות החמורה.
המלצתנו:
איוש מלא של הנקודות והתחנות ביישובים הערבים בכל שעות היממה, שבעה ימים בשבוע.
מבצעים להחזרת נשק באופן וולונטרי בתמורה לאי-הפללה – תפיסת הנשק הבלתי מורשה ועידוד אזרחים להחזיר כלי נשק הנמצאים ברשותם צריכים להפוך למשימות מרכזיות של המשטרה.
המלצתנו:
ביצוע מבצעים למסירת נשק וולונטרית בתמורה לאי-הפללה. על מנת שמבצעים אלה יצליחו, על משטרת ישראל לקיים את הדברים הבאים:
מתן ביטחון ביישובים הערביים – האזרחים ייפרדו מהנשק רק כאשר יידעו שהם בטוחים – בעזרת עבודת המשטרה - גם בלעדיו.
רציפות ותדירות מבצעים - יש לבצע את מבצעי החזרת הנשק באופן רציף, במסגרות זמן קבועות וידועות מראש (למשל היום הראשון או השבוע הראשון בכל חודש).
אי הפללה – אי הפללת מחזירי הנשק תוביל ללגיטימציה רבה יותר להחזיר את הנשק.
קיום המבצע בפריסה ארצית - יש להקל על המחזירים ולאפשר להם נגישות לעמדות הפקדה שונות ורבות ביישובים שונים.
אנונימיות מוחלטת – יש להבטיח כי זהותם של מחזירי הנשק תישאר אנונימית כאשר בשום שלב הם לא יתבקשו למסור פרטים מזהים.
אתרים נייטרליים – אתרים שאינם מזוהים עם משטרת ישראל או עם הרשות המקומית יגבירו את תחושת הביטחון והאנונימיות של מחזיקי הנשק.
שיתוף של ההנהגה הערבית – על מנת להגדיל את סיכויי ההצלה של המבצע, חשוב לקיים הידברות עם חברי כנסת, ראשי רשויות ומנהיגי דת בחברה הערבית ולשתפם ברציונל המבצע ובתכנית הפעולה.
פרסום נרחב באמצעי התקשורת – פרסום הכולל תקשורת ממוסדת ורשתות חברתיות יסייע להגיע לכמה שיותר אזרחים המתגוררים ביישובים הערביים.
תפיסת נשק – על המשטרה לערוך מבצעים יזומים לתפיסת נשק בהתאם למידע מודיעיני. עליה לקשור בין האפשרות למסירת נשק וולונטרית לבין מבצעים לתפיסת נשק בשלב הבא, כך שמחזיקי נשק בלתי מורשה יידעו כי אי-החזרה של הנשק תוביל למבצעים יזומים.
המלצתנו:
קיום קו חם לא מזוהה לשיחה או להודעת טקסט – קו זה יאפשר מענה נגיש לאנשים המעוניינים למסור מידע שיסייע להגעה לנשק בלתי מורשה ולתפיסתו, תוך הבטחת אנונימיות למוסר המידע.
פסק זמן מהריסות בתים – כיום, הריסת בתים מאובטחת על-ידי מנהלת תיאום פעולות אכיפה (מתפ"א) במשטרת ישראל. עם זאת, בקרב האזרחים הערבים מושרשת התפיסה לפיה המשטרה היא שהורסת את הבתים. נושא זה מהווה מקור משמעותי לעויינות כלפי המשטרה.
המלצתנו:
יש לחדול מלקיחת חלק בהריסת בתים כל עוד אפשרויות הבניה והדיור בחברה הערבית אינן מספיקות. אם בכל זאת מתקבלת החלטה להרוס מבנה מסיבה זו, יש לעשות זאת באמצעות שימוש בגורמים אחרים, ללא משטרת ישראל.
שותפות קהילה-משטרה – כיום, בחלק לא מבוטל מהיישובים הערביים שבהם הוקמו תחנות משטרה, היחסים בין המשטרה לקהילה מעורערים. היעדר פענוחים של אירועי פשיעה חמורים והיעדר ביטחון אישי ביישובים הללו גורמים לאי-אמון של האזרחים במשטרה, וראשי הרשויות, אשר זקוקים לתמיכת הציבור, עשויים לאבד אותה אם יתמכו במשטרה בגלוי. המשטרה, מצידה, פועלת במקרים רבים לבדה, ואינה רואה את הרשות המקומית ואת התושבים כשותפים לתיאום ולהגדרת סדרי עדיפויות לטיפול משותף בבעיות.
המלצתנו:
קיום תדיר של מפגשי שותפות קהילה-משטרה בהשתתפות גורמי הרשות המקומית, הנהגה מקומית, אנשי דת, תושבים, גורמי משטרה ונציגים מקומיים של הרשויות הממשלתיות. המפגשים הללו יהוו פלטפורמה להעלאת סוגיות ושאלות מצד התושבים וכן לדיווח על הצלחות ואתגרים מצד משטרת ישראל בפני ההנהגה המקומית.
דוברים לתחנות המשטרה המקומיות - כיום, תחנות המשטרה ביישובים הערביים לא תמיד רואות בתושבים כמי שזכאים לקבל תשובות מהמשטרה. אפילו במקרים של הצלחות בשטח, בין אם בתפיסת כלי נשק בלתי מורשים או בפענוח אירועי אלימות ופשיעה – לרוב המשטרה אינה מדבררת את הפעולות הללו ברמה המקומית.
המלצתנו:
איוש תחנות המשטרה המקומיות בדוברים אשר יעדכנו באופן שוטף את גורמי התקשורת המקומיים.
הכשרות לשוטרים ולמפקדים בנושא של "שיטור בחברה משוסעת" – אמנם, עבודת משטרת ישראל בחברה הערבית, על האתגרים והחסמים הכרוכים בה, ייחודית מהיבטים מסוימים בשל הסכסוך הישראלי-פלסטיני והשלכותיו על תחושות המיעוט הפלסטיני במדינה ביחס למוסדות המדינה ולמשטרה בפרט. עם זאת, התמודדות המשטרה חולקת לא מעט במשותף עם משטרות אחרות ברחבי העולם הפועלות בחברות משוסעות.
המלצתנו:
קיום הכשרות לכלל המפקדים והשוטרים במשטרת ישראל בנושא של "שיטור בחברה משוסעת". חשוב שהכשרות אלה יכללו התייחסות רחבה לנראטיב של הפלסטינים אזרחי ישראל, אופן שבו הם תופסים את המדינה ולהשלכות של ההזנחה רבת השנים של האזרחים הערבים על יחסם למדינה ולמשטרה. כמו כן, ההכשרות הללו צריכות לשמש לשבירת סטריאוטיפים על החברה הערבית המאומצים כיום על ידי שוטרים, וכן להכשיר מפקדים על מודלים ותוכניות המאפשרות ביסוס אמון בסיטואציה זו.
נוסף לתוכניות שצוינו לעיל, על המשטרה לפעול באופן מיטבי ביישובים הערביים, וזאת באמצעות:
פיענוח פשעים בכלל ומעשי רצח בפרט, וזאת למרות שיתוף הפעולה החלקי מצד הציבור במקרים מסוימים. פיענוח פשעים הינו תנאי לרכישת אמון הציבור. יש לדווח לציבור על קשיים והצלחות בפיענוח המקרים.
קיצור זמן תגובה והגעה של שוטרים לאירועים.
התערבות אקטיבית להפסקת אלימות בזמן אמת מבלי להמתין עד שתסתיים, בדיוק כפי שהמשטרה פועלת ביישובים יהודיים.
התמקדות בסוגיות פליליות ולא "לאומיות" – על המשטרה להימנע מעימות עם האזרחים הערבים בסוגיות כגון הנפת דגלים (שאינה מנוגדת לחוק) המעוררת יחס אגרסיבי מצד שוטרים. על אנשי המודיעין בתחנות להפסיק את "עצימת העיניים" מול חשודים בפלילים, בתמורה למידע פוליטי / לאומי.
שיטור מיטיב תוך אפס סובלנות לשוטרים מתעמרים. שוטרים כאלה, המשפילים ונוהגים באופן קנטרני, אלים ושרירותי כלפי אזרחים, פוגעים באמון האזרחים הערבים במשטרה.
הפסקת יחסי הגומלין בין המשטרה לועדות סולחה ו"בוררים" – קשרים אלו מחלישים מאד את המשטרה בעיני האזרח ונותנים הכשר לגורמים ספק לגיטימיים. את מקומן של וועדות הסולחה צריכים לתפוס מרכזי גישור קהילתיים אשר ישמשו, במידת הצורך, לפתרון סכסוכים בקהילה.
הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תחת המשרד לביטחון הפנים)
הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול הינה זרוע של המשרד לביטחון הפנים שמטרתה לקדם התמודדות עם איומים על ביטחון האזרח ועל איכות החיים שלו.
לפי הגדרתה הרשמית, "הרשות היא המקור לביסוס ותמיכה במשילות המקומית (רשויות מקומיות) במאמץ למניעה ולהתמודדות עם פשיעה, אלימות, אלכוהול וסמים, באמצעות תמיכה מקצועית בייצור ובביסוס תשתיות, מנגנונים ותהליכים של התארגנות ברמה היישובית וכן תמיכה במשאבים לביסוס יכולת ההתמודדות של רשויות מקומיות וקהילות עם פשיעה, אלימות ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים."
החל ב-2019, עם הקמת הרשות המהווה איחוד של "עיר ללא אלימות", מצילה והרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, הרשות פועלת בכלל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ.
כיום, תוכניות הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול מותאמות לרשויות המקומיות היהודיות אך ברובן אינן מתאימות לחברה הערבית. להלן הצעתנו למתווה פעילות עבור הרשות ביישובים הערביים ובערים המשותפות:
עו"ס משטרה – עובדים/ות סוציאליים/ות בתחנות המשטרה המתוקצבים על-ידי הרשויות המקומיות במסגרת הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, מעניקים/ות מענה נגיש ומקיף יותר למעורבים באירועי אלימות במשפחה שפונים לתחנות המשטרה לקבלת סיוע. במסגרת המודל, מועסק/ת עו"ס באופן קבוע בהיקף של חצי משרה בתחנת המשטרה וזאת במטרה לאתר ולתת שירותי סיוע מיידים לנפגעי עבירות אלימות בין בני זוג.
המלצתנו:
לאור מימדי תופעת האלימות במשפחה בחברה הערבית והצלחת מודל זה ביישובים שבהם הוא פועל כיום, יש להרחיב את התוכנית ולהחילה בכל היישובים הערביים ובערים המשותפות. הקצאת התקנים צריכה להיות לפי מספר היישובים כך שבתחנת משטרה המשרתת מספר יישובים ערביים יועסקו מספר זהה של עו"סיות משטרה, לפי גודל היישובים.
מצלמות ומוקדים רואים – מוקדים רואים מהווים מרכזי שליטה ובקרה באמצעות מערכת של מצלמות וחיישנים לאיתור, מניעה, טיפול ותחקור אירועי אלימות ופשיעה במרחב הציבורי.
חיבור המוקד הרואה למצלמות ברחבי היישוב וכן שימוש במערכות כריזה מאפשרים מניעה של אירועי אלימות וונדליזם וכן תיחקור שלהם לאחר מעשה.
לאור האמון המעורער של האזרחים הערבים במשטרת ישראל והחשש לדווח על אירועי אלימות ופשיעה שהם עדים להם, המוקדים הרואים יכולים לשמש את הקב"טים ואת משטרת ישראל ולהקטין את הצורך בהתבססות על עדויות ותלונות של אזרחים.
המלצתנו:
יש להתקין מצלמות ולהקים מוקדים רואים איזוריים תוך מתן גישה למצלמות לקב"טים ברשויות המקומית ולתחנת המשטרה המקומית. קיום מוקדים רואים איזוריים ולא מקומיים תקטין את יכולת העובדים ברשות המקומית לשלוט בחומרים המצולמים במצלמות ולשבשם. בנוסף, מאחר ששעות הלילה הן השעות שבהן מתבצעים מרבית אירועי האלימות החמורה והפשיעה, יש לאייש את המוקדים הרואים במוקדנים בשעות הלילה, בין 23:00-06:00.
על הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול להעמיד לרשות מנהלי/ות התוכניות תקציב שיאפשר התקנת המצלמות ביישובים הערביים והקמת המוקדים הרואים בתוך שנה.
שיטור עירוני – כוח משולב הכולל כוחות שיטור ופיקוח עירוני. מטרתו להרתיע, למנוע ולאכוף עבירות בתחומי איכות החיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית.
לפי מודל זה, המשטרה מחוייבת להעמיד עבור השיטור העירוני שוטרים על חשבונה ואילו הרשות המקומית מחוייבת להעסיק פקחים אשר יעבדו לצד השוטרים על חשבון הרשות המקומית.
המלצתנו:
קיום פעילות שיטור עירוני בכל היישובים הערביים והערים המשותפות. על המשטרה ועל הרשות המקומית לזהות את השעות הרלוונטיות ביותר ביממה שבהן נדרשת פעילות השוטר/ת והפקח/ית ולפעול במהלכן.
סיירת הורים – קבוצת הורים מתנדבים המסיירת ביישוב בשעות הלילה לצורך הגברת המעורבות של מבוגרים בחיי בני/ות הנוער. בעצם פעילותה, סיירת ההורים מחזקת את תחושת הקהילתיות של התושבים אשר היא בעלת תרומה מכרעת לתחושת הביטחון האישי של התושבים.
בשל היעדר מסגרות פנאי מספקות, בני/ות נוער רבים משוטטים בלילות ביישובים הערביים. סיירת הורים הינה מענה חשוב לתופעה זו אשר עשויה למנוע התנהגויות סיכון שהינן תוצר של הסיטואציה הבעייתית של שוטטות בני/ות נוער בלילות ללא נוכחות מבוגר.
המלצתנו:
הפעלת סיירות הורים בכל היישובים הערביים תוך הכשרת ההורים המתנדבים לניהול שיחות עם בני/ות הנוער, לזיהוי התמכרויות ופגיעות מיניות ועוד. כמו כן, ההורים נמצאים בקשר עם תחנת המשטרה המקומית ועם גורמי הרווחה לכל מקום המצריך את התערבותם.
קורס הביטחון האישי – כיום, למרבית האזרחיות והאזרחים הערבים אין את הידע והמיומנות להתמודד עם אירועים אשר עשויים לאיים על ביטחונם האישי. בנוסף, הם אינם מכירים את הרשויות הממשלתיות ואת ארגוני החברה האזרחית אשר עשויים להוות כתובת במקרים הללו.
לכן, קיים צורך בקורס אשר יכשיר אותם, ובפרט נשים ובני/ות נוער המזוהים כסוכני שינוי פוטנציאליים בחברה הערבית, על תכנים מגוונים הנוגעים לביטחון האישי. את התכנים בקורס מעבירים גופים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית ארציים ובכך מחזקים את הקשר שלהם עם החברה הערבית אשר תדע לראות בהם כתובת בעתיד. השילוב של הקניית הידע, הכלים והמיומנויות עם העמקת ההיכרות עם הגורמים האלה תשפר את החוסן הקהילתי ותגביר את הביטחון האישי ביישובים הללו.
המלצתנו:
הפעלת קורס הביטחון האישי על-ידי הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול. הקורס יתקיים במתכונת של 20 מפגשים הכוללים תכנים של החייאה ועזרה ראשונה; בטיחות בדרכים; מניעת תאונות דרכים; מניעת תאונות בבית; מוגנות מינית; זיהוי סימנים להתמכרות בני/ות נוער לאלכוהול ולסמים אחרים; הגנה עצמית; היכרות עם שירותי המשטרה; היכרות עם רשות הכבאות וההצלה; והתמודדות עם בריונות ברשת. בכל יישוב קורס זה צריך להתקיים עבור קבוצות נשים וקבוצות של בני/ות נוער.
מנהלי/ות התוכנית – מנהלי התוכנית של הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול כפופים מקצועית לרשות ולמשרד לביטחון הפנים. עם זאת, הם מועסקים על-ידי הרשות המקומית ונבחרים לתפקיד על ידה.
לעתים, שיקולים לא ענייניים גורמים לבחירה של מנהל/ת תוכנית כזה או אחר על-ידי הרשות המקומית והרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול לרוב לא מתערבת בהחלטה ולא בוחרת בעצמה את מנהלי/ות התוכניות.
מאחר שמנהלי/ות התוכניות הם אלה שקובעים את סדרי העדיפויות, את התוכניות שיפעלו במסגרת התוכנית וכיצד ינווטו התקציבים, השיקולים לבחירתם/ן צריכים להיות מקצועיים וענייניים. נושא זה מקבל משנה תוקף בתפקיד שעיקרו תיווך ובניית קשר בין הקהילה למשטרה, תפקיד בעל מורכבות רבה בחברה הערבית. לכן, יש לוודא כי האדם שנבחר לתפקיד מחזיק בערכים התואמים את פעילות הרשות ומתאים לקדם אותם.
המלצתנו:
על הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול לאשר כל מנהל/ת תוכנית ברשויות המקומיות ולוודא כי הבחירה בו/ה נעשית על-סמך שיקולים ענייניים.
נוסף לתוכניות אשר צוינו עד כה ואשר מתייחסות לרמת הרשות המקומית, על הרשות למאבק באלימות, להלן המלצותינו לפעילות הרשות ברמה הארצית:
אחראי על החברה הערבית במטה הרשות – חשוב שתהיה פונקציה ברשות אשר תעסוק בהתאמת התוכניות לחברה הערבית. האחראי לנושא צריך להיות אדם המכיר את המורכבות ביחסי החברה הערבית והמשטרה והמסוגל לתווך מורכבות זו לרשויות המקומיות ולסייע להן להתמודד עימה.
דובר/ת של הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול לחברה הערבית – כרשות העוסקת במניעה ובהסברה, פונקציית הדוברות הינה קריטית לצורך התאמת התכנים וחומרי הפרסום של הרשות לחברה הערבית. כיום, במקרים רבים, התאמת התכנים נעשית באופן טכני בלבד (ציור דמויות בעלות לבוש ערבי מסורתי, למשל, במקום הדמויות ה"יהודיות"), אך לא באופן עמוק המבטא היכרות עם החברה הערבית.
לכן, חשוב שהרשות תעסיק דובר/ת לחברה הערבית במשרה מלאה.
משרד המשפטים
החמרת הענישה – כיום, הענישה בגין עבירות של החזקת נשק לא מורשה ושימוש בו, בגין אלימות חמורה ובשל עבירות פשיעה שונות (גביית דמי חסות, איומים ועוד) – הינה מקלה מאוד. לפי דו"ח מבקר המדינה מאוגוסט 2018, בשנים 2014-2016 נגזר עונש של פחות משנתיים בשני שלישים מהתיקים של עבירות אמל"ח וירי שנדונו בבתי המשפט בארץ. ב-85% מגזרי הדין שניתנו בשנת 2016 על עבירה של רכישה או החזקה של נשק, שהעונש המירבי עליה הוא שבע שנות מאסר, הוטל עונש מאסר של עד שנה. כמו כן, ב-64% מגזרי הדין שניתנו באותה שנה על עבירה של נשיאה או הובלה של נשק, שהעונש המירבי עליה הוא עשר שנות מאסר, הוטל עונש מאסר של עד שנה.
ענישה מקלה זו מעבירה לעבריינים את המסר כי הפשיעה משתלמת. סוחר נשק בלתי מורשה, למשל, אשר מרוויח סכומים אדירים, יעדיף להמשיך ולעשות זאת ולהסתכן בשנת מאסר אחת מאשר לזנוח את עיסוקו.
המלצתנו:
על בתי המשפט לממש את העונשים המירביים המוגדרים בחוק בעבירות הקשורות באלימות ובהחזקת נשק בלתי מורשה, סחר בנשק כזה ושימוש בו. לפי הצורך, יש לערער על קלות העונש.
מעצר מחזיקי נשק בלתי מורשה – כיום, במקרים רבים – אנשים הנתפסים כשברשותם נשק בלתי מורשה, אינם מוחזקים במעצר אלא משוחררים. התנהלות זו תורמת לתחושה שהחזקת נשק בלתי מורשה היא עברה קלה שאינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים.
המלצתנו:
יש לדאוג להשארה במעצר של כל אדם שנתפס עם נשק, כך שכתב האישום יוגש יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. זאת כחלק מהחמרת ההתייחסות החוקית למחזיקי נשק בלתי מורשה.
הנגשת המחלקה לחקירות שוטרים לחברה הערבית – כיום, למרות היותה של מח"ש גוף חיצוני למשטרה ונפרד ממנה, החברה הערבית לא רואה במחלקה לחקירות שוטרים ככתובת רלוונטית ורצויה עבורה. בשל חוסר אמון, גם אזרחים אשר יודעים כי מדובר בגוף נפרד, לא באמת מאמינים שמח"ש אינה פועלת בשירות המשטרה. חוסר ההכרות והאמון במח"ש משפיעים ישירות על הנכונות (או היעדר הנכונות) של האזרחים הערבים לפנות למח"ש. לכן ישנו צורך בהנגשת שירותי המחלקה לחקירות שוטרים לאזרחים הערבים לצורך בניית אמון במחלקה והפיכתה לכתובת לגיטימית ורלוונטית.
המלצתנו:
על מנת להפוך את המחלקה לחקירות שוטרים לכתובת לגיטימית ורלוונטית עבור האזרחים הערבים, יש לקיים את הפעולות הבאות:
פרסומים והנגשת מידע: פרסום הדוח השנתי של מח"ש בקרב האוכלוסיה הערבית ותרגומו לשפה הערבית ואשר יכלול נתונים על החברה הערבית (פניות, טיפול, כתבי אישום ועוד). בנוסף, הפצת הניוזלטר החודשי של מח"ש אשר מפורטים בו המקרים המטופלים לקבוצות פעילות ומשפיעות בקרב האוכלוסייה הערבית.
עבודה מול גורמי תקשורת בחברה הערבית: אמצעי התקשורת חשובים לצורך חשיפת מח"ש לאוכלוסייה הרחבה. לשם כך יש לדאוג לתרגום הודעות לעיתונות לערבית ושליחתן לכלי התקשורת המובילים בחברה הערבית, עריכת מפגשים עם עורכים, עיתונאים ומעצבי דעת קהל בחברה הערבית.
פעילות בקהילה: השתתפות נציגי מח"ש במפגשים ביישובים בהם היו אירועים בולטים, פורומים של עורכי דין משפיעים, כנסים בנושא המאבק באלימות ביישובים הערבים ועוד.
פילוח מגזרי של פניות למח"ש: על מנת לשפר את השירות של המחלקה לחקירות שוטרים לאזרחים הערבים, על המחלקה לבצע פילוח מגזרי של הפניות, של הטיפול בפניות, של הגשת כתבי אישום כנגד השוטרים ושל הרשעתם. פילוח כזה ומעקב אחר הנתונים הללו הכרחיים לצורך שיפור מתמיד של המחלקה ככתובת רלוונטית לחברה הערבית.