חומר רקע

להחליף את הנהגת המאבק בקורונה צבי בנטואיץ אסור להתעלם מן הכשלונות המ הדהדים של מערכת הבריאות בהתמודדות ה עם מגיפ ת הקורונה .זהו כשלון של כל העומדים בראש המערכת. ו למרות התמיכה הגורפת שהעניקו עד עתה אמצעי התקשורת למערכת הבריאות כולה ובעיקר- לדובריה ולעומדים בראשה , ברור לגמרי שהיא כשלה במרכיבים מרכזיים של ה התמודדות עם .המגיפה יש צורך דחוף ב הערכות אחרת על מנת ל פתור ול התגבר על כשלים אלה . מטרת רשימה זאת היא להצביע על ה כשלים ה עיקריים של מערכת הבריאות בהתמודדותה עם הקורונה ,על הדרכים להתגבר עליהם , ועל האופק הטוב יותר שייוצר בעקבות זאת אין בדברים אלה כדי להטיל דופי בכשרונותיהם או במסירותם של ראשי המערכת .למאבק במגיפה :חמישה הם הכשלים העיקריים של מערכת הבריאות כשל לוגיסטי וארגוני, כשל .בהפעלת מערך הבדיקות, כשל באיתור נשאים וטיפול באוכלוסיות שבסיכון כשל בדרך קבלת ההחלטות, וכשל במערך ההסברה. הסיבות לכשלים אלה הן צרוף קטלני של מחסור במשאבים ,בכוח אדם ,בו יכולות ארגוניות, בצד שבי בקונספ ציות מוטעות . למשרד הבריאות אין את היכולת ו לא את הכלים המתאימים להתמודד עם האתגר שמציבה מגיפה שכזאת . ברור לגמרי שהנהגתו הנוכחית של המשרד והמערך הארגוני העומד לרשותה , אינם מסוגל ים לקדם ולבצע את כל הצעדים החיוניים הנדרשים ב שעה זאת .להתמודדות מסדר גודל ודרישות שכאלה מדיניות משרד הבריאות, לא רק שלא פתר ו את הבעי ות אלא אף ו כב יע את השינויים החיוניים למערכת לצורך ה מאבק .במגיפה תנאי הכרחי להצלחת המאבק בקורונה הוא , הוצאתו מידי משרד הבריאות והעברת ו ל מנהל לשעת חרום )(מל"ח תחת משרד הבטחון, שהוק ם בשעתו לצורך ה ,טיפול במצבי חרום ומלחמה ו של ו ה כל יכולות ל .ביצוע, לוגיסטיקה וכוח אדם שינוי כזה גם י אזן טוב יותר בין הצרכים המידיים של מערכת הבריאות, לבין השיקולים הכלכליים .והמשקיים הכרוכים בכך ל משרד הבריאות תשאר האחריות המקצועית כגוף מנחה ו מייעץ , אולם חיוני ל שנות את גישתו ,והנהגתו על ידי חשיבה קבוצתית פתוחה כפי )שקיימת במועצה לבטחון לאומי (מל"ל במקום המצב הנוכחי שהיא בידי קומץ מומחים קטן השבויים .בקונספציות שגויות מה נדרש על מנת לתת מענה לכשלים שמניתי ולקרב את האופק לסיום המאבק:  רכש ולוגיסטיקה- כל הטיפול ברכש דחוף של ציוד חיוני חסר- לטיפול הנ מרץ , למיגון צוותי הרפואה, למכונות הנשמה ולבדיקות לאבחון הנגיף, יעשה בצורה מרוכזת ש ת נתב את ה ציוד הנרכש למערכת הבריאות.  מערך ה בדיקות- הרחב ת מספר הבדיקות בצורה מסיבית , תוך רכישת כל הציוד הנדרש למטרה זאת ., יחד עם הגדלת מספר המעבדות המבצעות את הבדיקות פעילות זאת צריכה להיות מלווה ב הקמת מערך תקשורת מרכזי עם יכולת של עיבוד נתונים מרכזית ומעקב שוטף ואמין אחר הנבדקים ואחר תוצאות הבדיקות . בצד אלה י היה צורך לגייס כוח אדם מיומן שיעבור הכשרה מתאימה לאיוש ,המעבדות ל תחנות האיסוף של הבדיקות , ו ל .שינוע הבדיקות למעבדות יש צורך להרחיב מאוד את מעגל הנבדקים כך שיכלול את כל הצוותים הרפואיים בבתי החולים, כל החשודים בהדבקה , את קבוצות הסיכון (ראה להלן)וכמובן נבדקים בכל האזורים בהם מתגלים צברים של נדבקים חדשים כמו בריכוזים החרדים .שנתגלו לאחרונה בבני ברק ירושלים ומודיעין כמו כן בדיקות באוכלוסיית ילדים .ובמגזר הערבי צעדים אלה י אפשר ו לבודד את מי שצריך לבודד ומאידך לשחרר מוקדם יותר את מי שלא צריך להשאר בבידוד.  הטיפול באוכלוסיות הסיכון-על מנת לאתר את כל הנשאים באוכלוסיות הסיכון ,ולבודד אותם(כל האוכלוסיה שמעל גיל שישים ובמיוחד אלה השוהים ב בתי ה אבות, ו ב מוסדות גריאטרים), יש צורך ל בצע בדיקות לגילוי הנגיף אצל כל ,האוכלוסיה הזאת ואצל כוח האדם המטפל בה. לצורך פעולה רחבה זאת יהיה צורך לגייס כוח אדם מיוחד שיעבור הכשרה מתאימה לשם כך ויוכל להתבסס גם על יחידות צבא ,. במקביל יהיה צורך לגייס כוח אדם נוסף שיטפל ויתמוך באוכלוסי י ת הסיכון הזאת כדי לשמור עליה מפני הדבקה ול ספק את צרכיה בעת בידודה .  קב יעת המדיניות-כפי שצויין לעיל יש לחתור להקמת מועצה עליונה לקביעת המדיניות והצעדים הנדרשים למאבק בקורונה על פי המודל של המל"ל שתהיה כפופה לדרג המדיני (ראש הממשלה או נציגו). המועצה חייבת להיות מונהגת על יד גורם ארגוני עליון וצריכים לעמוד לצידה צוותי עבודה שיכסו את כל מכלול הנושאים הקשורים למאבק הזה ושיהיו מיוצגים בה אנשי מקצוע מן הדיסיפלינות .השונות  מערך ההסברה- יש חשיבות עצומה למורל של האוכלוסייה ובודאי של אוכלוסייה אינטליגנטית כמו זאת של ישראל. ההופע ות היומיות בטלביזיה כיום , אינן מעוררות השראה, ומצליחות בעיקר להעצים את הפחד והאימה. חיוני לשנות את מערך ההסברה באופן יסודי ו חשוב שהיא תנתן מידי יום על ידי אנשי מקצוע ,אמינים ,בעלי כושר רטורי .בשקיפות מלאה וביכולת לספק תשובות אמינות אם נפעל על פי מתווה זה , נית ן יהיה ל הקטין באופן משמעותי את הסיכון והתמותה באוכלוסיית הסיכון, וכן לצפות ל מיתונה אם לא ל סיומה של המגיפה. צעדים אלה יגנו גם על מערכת הרפואה ויאפשרו חזרה הדרגתית לפעילות של המשק בעתיד ה לא רחוק . למרות ש סגר ובידוד הם אמצ ע ים מאוד חשובים ויעילים בשליט ה על התפשטות המגיפה , .לא ברור שהחמרת הצעדים הללו בשעה זאת אכן דרושה התחזיות האפוקליפטיות של הנהלת משרד הבריאות אינן מכוונות לאופק קרוב של יציאה מן .המשבר ,מאידך הנתונים ע ל התפשטות המגיפה בישראל עד כה ,נותנים מקום לאופטימיות זהירה אשר בצרוף לשינוי המוצע כאן יתכן ותאפשר לחזור למסלול נורמלי יותר כבר . לאחר הפסח .