חומר רקע

17 בפברואר 2025 לכבוד: יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ פנינה תמנו שטה חברי וחברות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הנדון: נשים ערביות בשוק העבודה - הבדלים ושינויים בהעדפות תעסוקתיות בין השנים 2016 ל-2022 חלו שינויים משמעותיים בהעדפות התעסוקתיות של העובדים בחברה הערבית. שינויים אלו נובעים ממגוון גורמים חברתיים וכלכליים, ובהם עלייה ברמת ההשכלה, עלייה בשיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה, שינויים בדפוסי המגורים ומעבר לתפיסות אינדיבידואליסטיות יותר. מגמות אלו הובילו לשינוי בהעדפות התעסוקתיות של האוכלוסייה הערבית בכלל, ושל נשים ערביות בפרט. נייר זה מבוסס על נתוני המחקר "ערבים בשוק העבודה – הבדלים ושינויים בהעדפות תעסוקתיות "של פורום ארלוזורוב. המחקר מספק תובנות על דפוסי התעסוקה של ערבים בישראל, בין השנים 2022-2016. הממצאים מצביעים על מגמות חדשות בהעדפות תעסוקתיות על רקע העלייה במספר הנשים הערביות בשוק העבודה. בנייר זה נתייחס לנקודות המרכזיות העולות מהמחקר הנוגעות לתעסוקת נשים ערביות – להעדפת גמישות וביטחון תעסוקתי, לפערים מגדריים בתעסוקה ולמוטיבציה לכניסה לשוק העבודה. נשים ערביות מציבות באופן עקבי את ההעדפות ה"קשות" בראש סדר העדיפויות שלהן – ביטחון תעסוקתי והכנסה גבוהה. ביטחון תעסוקתי כולל יציבות במקום העבודה והגנה מפני פיטורים. עם זאת, עקב העלייה בהשתתפות הנשים הערביות בשוק העבודה, ניתן לזהות שינוי הדרגתי בהעדפותיהן. לצד החשיבות שהן מייחסות ל"העדפות הקשות", ניכרת התחזקות של העדפות "רכות", הכוללות עלייה בחשיבות רמת העניין בעבודה והעדפת התרומה לחברה. כמו כן, ניתן לזהות עלייה משמעותית מאוד בחשיבות הגמישות בקרב נשים עם ילדים – עלייה של כ-31 נקודות אחוז. נראה כי שינוי זה משקף תופעה נוספת הקשורה לצמיחת המעמד הבינוני הערבי – אחוז משקי הבית הערביים בהם שני בני הזוג עובדים עלה משמעותית. אנו מעריכים ששינויים אלו משקפים שינוי בהעדפות של אימהות ערביות בשוק העבודה, אשר נדרשות לאזן בין משק הבית למקום העבודה. ממצאים אלה מעידים על הבדלים מגדריים, שניתן לייחס לכניסה המאוחרת של נשים ערביות לשוק העבודה. כניסתן המאוחרת גורמת לכך שמקומן בשוק העבודה עדיין אינו מובטח, גם מבחינת מקומות העבודה וגם מבחינה משפחתית, ולכן הן מעדיפות גמישות בבחירת שעות העבודה (המאפשרת החזקת המשרה במקביל לגידול ילדים) וביטחון תעסוקתי על פני עניין בעבודה. אפשר, כי את הערך המוסף בעבודה הן מוצאות בתרומה לחברה ולא בעניין האישי. נתונים אלו משקפים את הצורך הגובר של נשים ערביות לאזן בין עבודה למשפחה, במיוחד על רקע צמיחת המעמד הבינוני הערבי. בנוסף, נשים ערביות מחשיבות יותר את התרומה החברתית במקום העבודה ואת העניין שבה, ברמות משתנות. חלה עלייה בהעדפת התרומה לחברה (גידול של 30 נקודות האחוז בקרב נוצריות ו-3 נקודות האחוז בקרב מוסלמיות) ובעניין בעבודה (19 נקודות האחוז בקרב נוצריות ו-5 נקודות האחוז בקרב מוסלמיות). ניכר כי המגמה והרצון להשפיע על החברה לא נפגע עקב כניסת הנשים הערביות לשוק העבודה, אלא רק עלה. לכן, על המדינה לחזק מקצועות שבהם ההשפעה החברתית ניכרת כפתרון למוטיבציה זו, כדוגמת המגזר הציבורי. העדפות התעסוקה בחברה הערבית שונות בהשוואה לחברה היהודית. עובדים ערבים מחשיבים את התרומה החברתית של העבודה ואת הגמישות בשעות העבודה כחשובים יותר מאשר יהודים. 78% מהערבים הדגישו את חשיבות הגמישות בשעות העבודה, לעומת 60% מהיהודים, ו-92% מהערבים ציינו את חשיבות התרומה לחברה, לעומת 57% מהיהודים. ממצאים אלו מצביעים על מגמות שינוי חשובות בשוק העבודה הערבי ובפרט בכל הנוגע להשפעת עליית השתתפות הנשים הערביות בשוק העבודה על העדפות תעסוקתיות. ישנה מוטיבציה הולכת וגדלה בקרב נשים ערביות להשתלב בשוק העבודה הכללי. תהליך זה מדגיש את הצורך להפוך את שוק העבודה הישראלי למקום נגיש יותר עבורן. נשים אלו הן תוספת חשובה לשוק העבודה הישראלי, והשתלבותן תורמת לכלכלה ולחברה כולה. לכן, על מקבלי ההחלטות לבחון את ההתאמות הנדרשות ויסירו את החסמים שמקשים על השתלבותן, כדי לאפשר להן לקחת חלק מלא והוגן בשוק העבודה. בברכה, עו"ד בועז גור מנהל המחלקה הציבורית פורום ארלוזורוב