חומר רקע
גיבוש התוכנית הלאומית
לביטחון המזון
הצגת
תוצרי
ביניים
לוועדת
המשנה
לקידום
מנופי
צמיחה
של
ענף
החקלאות
18
בפברואר2025
גיבוש התוכנית הלאומית
לביטחון המזון
מטרות
ולו"ז
התהליך:יובל
ליפקין,ראש
מינהל
ביטחון
המזון,משרד
החקלאות
וביטחון
המזון
העקרונות המרכזיים של תהליך גיבוש התוכנית
3
תוכנית אסטרטגית לאומית
ארוכת-טווח
יצירת בסיס לעבודה משותפת ומשולבת בהמשך
יצירת אימפקט משמעותי
לאורך מערכת המזון
גיבוש מהלכים אופרטיביים
שיתוף כלל בעלי העניין
וחתירה להסכמה רחבה
מטרת התוכנית
4
להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומי ואת האספקה הסדירה של מזון בריא
ובר-השגה לטווח הבינוני והארוך ,בכמות ,איכות ,
מגוון ונגישות פיזית
וכלכלית ,שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל ,
תוך קידום
חקלאות ותעשיית מזון מקומית ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים
להשגת ביטחון המזון ,הממשלה נדרשת:
5
•לבחון כושר הייצור לעמידה ביעדי הצריכה ל-
25השנים הבאות
•לקדם ייצור מקיים ומותאם-אקלים במטרה לשמר את הייצור והסביבה
•לקבוע תמהיל ייצור המקומי וייבוא ,תוך ניהול סיכונים וקידום התחרות
•לשנות את הרגלי התזונה ,ולקדם ייצור וצריכת מזון בריא
•לקדם ולעודד חדשנות באופן רוחבי לאורך מערכת המזון
•לצמצם אובדן ובזבוז מזון לאורך מערכת המזון
לשם כך הקמנו שש קבוצות עבודה בהובלה משולבת
6
חקלאות
מקומית
מו״פ
וחדשנות
סחר ושת"פ
בינ"ל
תעשיית
המזון
סל המזון
והרגלי צריכה
אובדן
מזון
אורי צוק-בר
סמנכ"ל בכיר למחקר ,
כלכלה ואסטרטגיה
חגי שניר
ראש שירות ההדרכה
והמקצוע(שה"מ)
יעקב פולג
סמנכ"ל סחר חוץ
ינון
אלרועי
מנהל מערך האסדרה
רענן
אמויאל
מנהל אגף בכיר
תכנון וקרקע
ד"
ר זיוה
חממא
מנהלת היח '
לניהול
סיכונים במזון
נורית צור-רבינו
מנהלת מערך
התעשייה
ד"ר מיכל לוי
המדענית הראשית
מיכל פינק
ראשת מערך אסטרטגיה
ותכנון מדיניות
ד״ר מורן
בלייכפלד
מגנאזי
מנהלת אגף תזונה
ד״ר נעמי פליס
איסקוב
מנהלת מחקר באגף
תזונה
רותם שמאי
מנהלת תחום
אסטרטגיה וחדשנות
ציפי
פרידקין
מנהלת אגף תוצרת הארץ ,
שווקים וסביבה
המתודולוגיה בבסיס קבוצות העבודה
7
תרחישי שינוי והשפעה על
הצריכה
קביעת תמהיל
ייצור מקומי /ייבוא
בחינת כושר הייצור
לעמידה ביעדי
2050
חדשנות כמענה למגוון
האתגרים והסיכונים
ביטחון
מזון
צמצום בזבוז
ואובדן מזון
במקור
גאנט
כללי לגיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון
8
מאי
אפריל
מרץ
פברואר
ינואר
דצמבר
נובמבר
אוקטובר
ספטמבר
אוגוסט
שלב
א' :הערכת
מצב
ומיפוי
פערים
שלב
ב' :בחינת
חלופות ,
וקביעת
מטרות ויעדים ומדדים
שלב
ג' :גיבוש
תוכנית
יישום
אופרטיבית
גיבוש
הקבוצות
והמתודולוגיה
שיתוף ציבור#.2
12.5
כנס הצגת
תוכנית
24.9
כנס הזנקה
רב-מגזרי שיתוף ציבור#.1
גיבוש התוכנית הלאומית
לביטחון המזון
ביטחון
מזון
כמרכיב
המשפיע
על
הביטחון
הלאומי:ויקטור
וייס,רמ"ח
מדיניות
אקלים,האגף
הביטחוני
אסטרטגי,
המל"ל,משרד
רה"מ
10
עלייה בגורמים המערערים יציבות מערכות המזון
גידול אוכלוסייה שינויי אקלים
ואסונות טבע
משברים כלכליים משברים
בריאותיים
קונפליקטים ,
ומלחמות סחר
מלחמות
11
השפעות על מערכות המזון
הפרעה בשרשראות אספקה
פגיעה בגורמי ייצור ותפוקת יבולים
inss
העתיד של ביטחון המזון לא מובטח
-רמת סודיות-
12
עלייה בפגיעות ותלות בגורמים חיצונים
13
השפעות ערעור ביטחון המזון-מהעולם
התקוממות אזרחית וחוסר יציבות חברתית
ניצול תסיסה החברתית על ידי גורמים קיצוניים
השלכות על הכלכלה ,הביטחון והחוסן החברתי
השפעות על הביטחון הלאומי
-רמת סודיות-
14
תוכנית לאומית לביטחון המזון הנה הכרח המציאות
•הגדרת
סוגיית"ביטחון
מזון"כרכיב
המשפיע
על
הביטחון
הלאומי
•בוצעו
סדרת
מפגשים
לטעינת
ידע
•משרד
החקלאות
הוגדר
כמשרד
מוביל
•אפיון
סל
המזון
העתידי
כתרחיש
ייחוס
ע"י
משרד
הבריאות
•התנעת
התהליך
בראשות
ר'המל"ל
•ליווי
בגיבוש
המתודולוגיה,בניית
קבוצות
העבודה,וגיבוש
התוכנית
•סיוע
בהסרת
חסמים
ורתימת
השותפים
15
עקרי הפעילות עד כה של המטה לביטחון לאומי
גיבוש התוכנית הלאומית
לביטחון המזון
קבוצת סל המזון והרגלי צריכה
מטרות הקבוצה
17
.1
הגדרת הרכב סל מזון בריא ומקיים המתבסס על הנחיות
התזונה הלאומיות ,שבאחריות המדינה לספק לאזרחיה .
.2לגבש אסטרטגיה לשינוי מקיף במערכת המזון ,
בהתבסס על
שיקולים בריאותיים וסביבתיים ,
על מנת לשנות את נורמות
צריכת המזון בישראל.
שיעורי ההשמנה בישראל צפויים להמשיך לעלות!
23.023.123.323.723.924.024.524.9
27.0
22
23
24
25
26
27
28
2010
2015
2020
2025
2030
שיעור השמנה
)%(
10.1 10.5 10.9 11.5 12.2 12.7
17
0
5
10
15
20
2016
2018
2020
2022
2024
2026
2028
2030
שיעור השמנה
)%(
אוכלוסייה
בוגרת
בני נוער
תחלואה נפשית
אלצהיימר
שבץ מוחי
דום נשימה
בשינה
מחלות לב וכלי
דם
יתר לחץ דם
ריפלוקס
הפרעות עיכול
נזק
אורטופדי
מוגבלות תנועה
הפרעות במתן
שתן
מיגרנות
הפרעות שומני
הדם
כבד שומני
עמידות
לינסולין
סוכרת מסוג2
הפרעות פוריות
הפרעות פוריות
נזק ורידי
תחלואת עור
גאוט
סרטן מסוגים
שונים:
הקיבה
המעי הגס
הכבד
הלבלב
אסטמה
ירידה באיכות חיים
ירידה
בפיריון עבודה /שיעורי גיוס
ירידה במוביליות חברתית
תמותה
הוצאות ישירות ועקיפות על השמנה בישראל
20מיליארד שקל בשנה
היסודות לסל המזון הבריא–
הנחיות התזונה
הלאומיות
תזונה בריאה ומקיימת
סל מזון בריא ומקיים :הנחות עבודה
20
הנחיות התזונה הלאומיות
לתזונה בריאה ומקיימת
•
תחזית
גידול
ותמהיל
האוכלוסייה
•
שינויים
בשיעורי השמנה
•
שינויים
בהרגלי הצריכה
•פחת
משקי בית
•פחת
מערכות מזון
כמות האספקה הנדרשת
לתזונה
אידיאלית
דרישה למזון לתזונה
אופטימאלית2050
יעדים לצמצום הפער-
אסטרטגיה לאומית לביטחון מזון2050
הפחתה ושינוי תמהיל
מזון מן החי
הפחתת צריכת מזון
אולטרה-מעובד
הגדלת צריכת מזון מן
הצומח
נגישות כלכלית
העדפות צרכנים
שיקולים סביבתיים–ייצור מקומי ,חסכון באדמה ובמים
שינויים נדרשים בהרגלי האכילה לפי קבוצות המזון
22
ירקות ופירות ,
דגנים ,קטניות ,
אגוזים
מוצרי חלב ,
ביצים ,דגים
עוף ,בקר ,
בשר
מעובד ,חטיפים ,
שתיה ממותקת
תזונה מומלצת
מצוי
מצוי
נקודות ממשק ושיתוף פעולה רב משרדי
שינוי הרגלי
צריכה
בפרט ובמערכת
•חינוך והסברה לכל גיל
•
שינוי נורמות לצריכת
מזון מזיק
•
מדיניות לקידום תזונה
בריאה לאורך כל
מערכת
תעשיית המזון
בריאה
•
השקעה ופיתוח של מזון בריא
בעיבוד מינימלי
•
רגולציה בסביבת המזון
חקלאות ישראלית
בריאה לאדם
ולסביבה
•העשרה תזונתית בחקלאות
•
הפחתה השימוש בחומרי
הדברה
•
נגישות כלכלית ויציבות
אספקה
גיבוש התוכנית הלאומית
לביטחון המזון
קבוצת חקלאות מקומית
חקלאות מקומית–מטרות הקבוצה
25
.1תיאור מבנה הייצור החקלאי המקומי ,גורמי הייצור ,
חוזקות
וחולשות ובחינת פוטנציאל ההתייעלות
.2גיבוש יעדים להגדלת הייצור החקלאי המקומי ,
על בסיס תרחישי
אספקה נדרשת ,סיכוני יבוא וכושר התחרות
.3בחינת פוטנציאל ההתייעלות והחסמים להרחבת הייצור
.4המלצה על כלים לקידום הייצור החקלאי המקומי
חקלאות מקומית–הערכת מצב
26
שיעור הסתמכות עצמית(
SSR
)תמונת מצב
•
מרבית הייצור הצמחי הינו פירות
וירקות
•סטגנציה בכמויות הייצור של
ירקות ופירות
•
עלייה ביבוא וירידה בייצוא
•עלייה במחירי פרי וירק לצרכן
מקורות :למ"ס ,
מאזן אספקת המזון לשנת2022
*מדד ה-
SSRמתייחס לאחוז הייצור המקומי מתוך האספקה הזמינה.
הזנת בעלי חיים
מתבססת בעיקר
על מזון מיובא
115%
95%
95%
93%
91%
85%
29%
20%
18%
9%
8%
3%
תפוחי אדמה ועמילנים
חלב ומוצריו
ביצים
ירקות ומקשה
פירות
בשר
קטניות
גרעיני שמן ואגוזים
שמנים ושומנים
דגנים ומוצריהם
דגים
סוכר ,
ממתקים ודבש
חקלאות מקומית–אתגרים מרכזיים
27
הגדלת הייצור המקומי
בהתאם לגידול באוכלוסייה
והמלצות תזונה
שיפור הוודאות בייצור לטווח ארוך:שרשרת הערך ,
תחרותיות
התמודדות עם שינויי אקלים
והשפעה סביבתית
גיוון ומגוון:
שמירה על מגוון
גידולים וצורות משקים
ידע והכשרה :
הטמעת חדשנות
וייעול הייצור ,
להעלאת פריון
וצמצום התלות בעובדים זרים
שיקולים מרכזיים לגיבוש יעדים לייצור החקלאי המקומי
28מקור הנתונים :רשות המים
תוספת קולחים תאפשר הרחבת שטחי
יר"פ
בכ-
700אלף דונם
מי השקיה לחקלאות(מלמ"ק)
.1סל המזון המומלץ
.2סיכונים לאספקה מייבוא
.3
פוטנציאל להגדלת
האספקה המקומית
כיווני פעולה עתידיים אפשריים
29
•
תיעדוף ענפים בפעולות המשרד
על בסיס קביעת יעדי הייצור
•בחינת הכלים הנדרשים ל הבטחת וודאות וכלכליות בענפי מפתח
(ענפים מומלצים מבחינה תזונתית ,עם סיכוני ייבוא)
•
חיזוק ההגנה על שטחי החקלאות
•
כניסת חקלאים חדשים והעלאת האטרקטיביות של העיסוק בחקלאות
וצמצום התלות בעובדים זרים
נקודות הממשק ושיתופי הפעולה בין המשרדים
30
כלים להבטחת האספקה של חומר גלם חקלאי
לתעשייה ,שת"פ בנושאי חקלאות מתקדמת
קידום ייצור וצריכה של גידולים מקומיים
צמצום אובדן מזון ,חקלאות סביבתית
גיבוש מדיניות הסחר בהתאם ליעדי הייצור וסל המזון
גיבוש התוכנית הלאומית
לביטחון המזון
קבוצת סחר ושת"פ בינ"ל
מטרה
ונושאי המיקוד
32
המטרה :אספקת הצרכים התזונתיים של תושבי ישראל ,
תוך ניתוח
הסיכונים בשרשראות האספקה העולמיות
והתחשבות ביוקר מחייה .
Risk mitigation
Cost Effectiveness
קביעת תמהיל ייצור מקומי /ייבוא
33
פיתוח תמונת סיכונים מלאה
הובלת התהליך ע"י נציגים ממשרדי החקלאות ,הכלכלה והאוצר ,
בסיוע המועצה הלאומית לכלכלה ,המל"ל ,ומומחי תוכן
גיבוש מתודולוגיה למודל לקבלת החלטות על העדפת מקור
המזון בהתבסס על הערכת סיכונים ועלויות(
ייצור מקומי /ייבוא)
ניהול סיכונים :עידוד ייבוא רציף ויציב
34
גיבוש מערך ניטור סיכונים בין-
משרדי להבטחת אספקה רציפה
ויציבה של מזון מקומי ומיובא בטווח הבינוני-ארוך.
מקור :
INSS
,עדכן אסטרטגי ,
כרך27
,
2024
;
ND-GAIN
INEX
.
דוגמא:
המדינות המובילות
במדד החוסן האקלימי
עידוד תחרותיות והורדת מחירי המזון
35
הסרת חסמים רגולטוריים
התמקדות במדינות מייצאות מרכזיות וגידולים מרכזיים בסל
הצריכה
הגדלת ההיצע בענף המזון
תוך הרחבת מקורות היבוא והגדלת כמות הספקים
•
הסכם מגירה להפעלת שיט חלופי דרך חברות ספנות בתיאום
משרד התחבורה
ורספ"ן ,להבטחת ייבוא סחורות למשק
•
התוכנית מתמקדת בצרכי המשק(ללא מערכת הביטחון)
•שִ טעון מנמלים סמוכים
•תעדוף לאומי לייבוא מוצרים חיוניים לצורך תפקוד רציף(רח"ל)
מענים לחירום :
תכנית"אוצר הים + "הבטחת אספקת חיטה
36
•בחינת מודלים לאספקת מוצרים קריטיים לחירום ממדינה צד ג'
גיבוש התוכנית הלאומית
לביטחון המזון
קבוצת תעשיות מזון
מטרות הקבוצה
38
.1גיבוש מדיניות לקידום הייצור המקומי של מזון בריא ובר השגה
.5בחינת הערכות תעשיית המזון לרציפות תפקודית בחירום
.4בחינת פוטנציאל ההתייעלות באמצעות חדשנות טכנולוגית
.3זיהוי ומיפוי ההזדמנויות ,האתגרים והחסמים השונים
.2
בחינת תשומות הייצור הדרושות לתעשייה כדי לתת מענה
בתרחישי חירום ושגרה
שוק המזון בישראל
39
130
מיליארד₪
21%
תוצרת חקלאית
טריה
79%
מזון מעובד
ייבוא
ייצור מקומי
25
מיליארד ₪
3
מיליארד₪
28מיליארד ש"ח89.5
מיליארד₪
חו"ג
יבשים
חו"ג
טריים
89%
11%
29%
71%
64
מיליארד ₪
25.5
מיליארד ₪
55%
מקומי
45%
ייבוא
84%
מקומי
16%
ייבוא
משקאות
12.5
מיליארד₪
תעשיות מזון בישראל :תמונת מצב
40
תשתיות ופיתוח :
צמיחה יציבה
אך נמוכה במספר מפעלי המזון
החדשים
שרשראות אספקה :
עליות
מחירים תכופות ומשמעותיות ,
תלות בייבוא של
חו"ג
מסוימים ,
ומשברים גלובליים משבשים
פוד-טק :
צמיחה גוברת של
תעשיות מזון חדשניות ,
לרבות
תעשיות התחליפים ,
אם כי עדיין
לא בשלבי ייצור מסחרי
פריון והתייעלות :
צמיחה יציבה
אך נמוכה .ההשקעות ללא שינוי
תעשיות מזון :נושאי מיקוד
41
יכולת גידול לצרכי
2050
מזון בריא ,ובר-השגה
רציפות והתייעלות
המשכיות בשגרה
ובחירום
1
2
3
4
כיווני פעולה אפשריים
42
•בחינת שינוי תמהיל המוצרים לקו בריא יותר ומקיים ,
ובהתאמה
לדרישות הצרכנים
•
עידוד הקמת פעילות בהיקפי ייצור מסחרי של
הפודטק
בישראל
•גיוס והכשרה של כ"א לתעשייה בכל רמות הידע והכישורים
•בחינת הקמה של צוות עבודה רב-
משרדי משולב לגיבוש תוכנית
עבודה להקמה והרחבה של מפעלי מזון בישראל
גיבוש התוכנית הלאומית
לביטחון המזון
קבוצת מו"פ וחדשנות
מו"פ וחדשנות :מטרות הקבוצה
44
•
תיאור
האקוסיסטם
של המו"פ והחדשנות במערכת המזון
•מחקר וחדשנות כמענה להתמודדות עם האתגרים והסיכונים
•הבנת טשטוש הגבולות בין חקלאות לתעשייה
•אתגרי הטמעה בשטח של מו"פ וחדשנות בחקלאות ובתעשייה
•גיבוש מתווה לקידום המו"פ והחדשנות ,
בהתאמה לפוטנציאל
הכלכלי והחברתי שלהן והשפעתן על המשק
מו"פ וחדשנות :הערכת מצב
45
מיפוי מצב קיים של כלי תמיכה
ותשתיות למו"פ וחדשנות
זמינות ותשתיות מחקר וידע(
כולל תשתיותBig Data
)
מיצוי הזדמנויות למחקר
ולחדשנות וגמישות בסל המזון
זיהוי תתי–
ענפי ייצור עם פערי
פריון
זיהוי חסמים לתמיכה ביזמות
אגרי-טק ,פודטק ,אקווה-טק
מו"פ וחדשנות :פיתוח כלים לתיעדוף תמיכות
46
פיתוח קריטריונים לתיעדוף תמיכות במגוון כלים ואמצעים ,
במטרה
לקדם מו"פ וחדשנות באימפקט גבוה על מערכת המזון
רשימת קריטריונים ראשונית לבחינת האימפקט
•תמיכה בסל המזון
•פוטנציאל כלכלי בינ"ל
•ערכים תזונתיים
•בשלות מסחרית
•היתכנות פיתוח וייצור
•תועלת סביבתית
•תרומה למשק
•
סבירות האימוץ
הצרכני
מו"פ וחדשנות :אתגרים מרכזיים
47
פיתוח תשתיות
תומכות מו"פ
המעבר ממו"
פ
לייצור
מיקוד ותיעדוף
•
מחקר תשתיתי /תיאורטי ומחקר יישומי
•תשתיות השכלה ,הכשרה ותשתיות ידע
•אקוסיסטם
•חקיקה ורגולציה
•כוח-אדם ועלויות
•תשתיות ייצור
•
חיבור עולמות היזמות לחקלאות
ולתעשייה המקומית
•צורך בפלטפורמה רב-משרדית לתיעדוף תמיכות
•תמיכה ממשלתית בהטמעה של חדשנות
מו"פ וחדשנות :כיווני פעולה אפשריים
48
•הקמת תשתית ידע רחבה לחקלאות ,מחקר ,יזמות ותעשיה
•
פיתוח כלים
לתעדוף
וקבלת החלטות לתמיכות בפעילויות מו"
פ וחדשנות
במודלים חדשים ובשילוב בין-משרדי
•
העצמה וביסוס קהילות
וקלאסטר
האגרו-פודטק
•בחינת תכנון ופיתוח אזורי תעשיית אגרו-פודטק ייעודיים לפעילויות
חקלאות תעשייתית
גיבוש התוכנית הלאומית
לביטחון המזון
קבוצת אובדן מזון
כ־37%מהמזון המיוצר בישראל אובד
50
"
כל מזון ראוי למאכל
אדם ,שהפך לפסולת .
ההגדרה מתייחסת למזון
כמכלול וחלה על פני כל
שרשרת אספקת המזון ,
משלב הייצור החקלאי
ועד לצריכה "
מקורות :לקט ישראל ,
המשרד להגנת הסביבה ומשרד
הבריאות(
2023
)
אובדן מזון והצלת מזון בישראל-
הדו"
ח הלאומי2022
;
כתיבה ועריכהBDO
אובדן ובזבוז מערכת המזון
בזבוז ואובדן מזון
בזבוז מזון
אובדן מזון
והפצה
היקף תופעת
אובדן ובזבוז
המזון בישראל
51
מקורות :לקט ישראל ,
המשרד להגנת הסביבה ומשרד
הבריאות(
2023
)
אובדן מזון והצלת מזון בישראל-
הדו"
ח הלאומי2022
;
כתיבה ועריכהBDO
מטרת התוכנית
52
•
צמצום בזבוז ואובדן מזון
במקור לאורך המקטעים
השונים בשרשרת הערך
•
טיפול בעודפים ובפחתים
(מניעת הטמנה)
תהליך העבודה
53
ניתוח מצב קיים
המלצות ויעדים
•בעלי עניין ,פעילויות שמתקיימות ,
רגולציה וכלי מדיניות
•מיפוי הגורמים לאובדן מזון
•
מיפוי האתגרים לצמצום אובדן
מזון
•מתודולוגיות מדידה
זיהוי ומיפוי
פתרונות ע"
ב
סקירה בינ"
ל
והיוועצות עם בעלי
עניין וצוות בין-
משרדי
ניתוח חלופות
•מתודולוגית מדידה
•
יעדים ומדדי
הצלחה
•כיווני פעולה וכלי
מדיניות
אתגרים מרכזיים
54
חסמי מידע חסמים
כלכליים
חסמים
התנהגותיים
חסמים
תשתיתיים
חסמים
רגולטורים
נקודות הממשק עם משרדי הממשלה השונים
55
•חקלאות:
צמצום
אובדנים
במקור ולאורך שרשרת הייצור והאספקה
•כלכלה :תאריכי תפוגה ,עבודה מול משווקים ותעשייה ,הנגשת מידע
•רווחה :הצלת מזון וסוגיות של איכות המזון המוצל
•בריאות :
סוגיות סביב הצלת המזון(בטיחות ואיכות מזון מוצל )
•פנים ,פורום ה-
15ומש"א :
מודלים אזוריים להפחתת אובדן ובזבוז
והסטת עודפים
•למ"ס :סוגיות של מדידה
כיווני פעולה עתידיים
56
.1
מתודולוגיה למדידת היקף אובדן ובזבוז מזון בשיתוף
הלמ"ס
.2
מיקוד בהיבטי'אזוריות 'וזיהוי הזדמנויות ליצירת שת"
פ מקומי לטובת
ניהול והסטת פחתים ,והטמעה ברשויות המקומיות
.3
גיבוש צוות חשיבה שיעסוק בנושאי שינוי התנהגות בשילוב מומחים
לשינוי התנהגות מתחומי הקיימות
.4
גיבוש צוות חשיבה ממוקד בסוגיות הצלת מזון
בדגש על התרת חסמים ,
תיאום והאחדה של נהלי איסוף וחלוקת תרומות מזון
57
תודה
רבה